ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/07/1998

מליאה - דיון בתקנות ובתקנון לדוגמא בעניין הטרדה מינית (לפי סעיף 7 לחוק הטרדה מינית) -המשך דיון

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 150

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

שהתקיימה ביום ד', ו באב התשנ"ה, 29.7.98 בשעה 00;09
סדר היום
מליאה - דיון בתקנות ובתקנון לדוגמא בענין

הטרדה מינית (לפי סעיף 7 להוק הטרדה מינית) -

המשך דיון

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר יעל דיין

מרינה סולודקין
משתתפים
אתי בנדלר - יועצת משפטית של הוועדה

אבי עדאקי - איגוד לשכות המסחר

רחל קימור - בנק מרכנתיל דיסקונט

דליה פילוסוף - יועצת משפטית, האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

הכללית

טליה לבני - יועצת משפטית בהסתדרות הכללית

עדנה הרניק - מדור משמעת, אכ"א, המשרד לבטחון פנים

גילה עזיאל - המשרד לבטחון פנים

איילת שילו-תמיר - הסוכנות היהודית

מיכאל הילב - מנהל המח' למשפט עבודה, התאחדות התעשיינים

תמר אשל - הלשכה המשפטית, ויצ"ו ישראל

רות בן ישראל - הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א

סוזי יוגב - מפקדת בה"ד 12, משרד הבטחון

מיכאל אטלן - משרד העבודה והרווחה

איילת זלדין - משרד העבודה והרווחה

גלוריה ויסמן - ממונה על חקיקה פלילית, משרד המשפטים

דן אורנשטיין - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אתי פלפל - נעמ"ת

רחל בנזימן - יועצת משפטית של שדולת הנשים בישראל

דניאלה במברגר - אנוש

נרשם על ידי; - פרוטוקול בע"מ



היו"ר יעל דיין; הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה למעמד

האישה.

אני שמחה שמיכאל ודן, אחרי יותר משנה של עבודה משותפת, יושבים

היום קרוב אלי. בדרך בלל הם כמעט הגברים היחידים בוועדה והם

יושבים הרחק.

ברצוני לציין לפרוטוקול דבר שאיננו קשור לנושא הדיון, מאחר וזו

הישיבה האחרונה של הוועדה לפני פגרת הכנסת.

חלק מכם קיבלו הצעת חוק שלי ושל חברות הכנסת החתומות עליה, יחד

עם מספר חברי כנסת, שרובם חברי וועדה זו. ההצעה התחילה בתור חוק

יסוד זכויות האישה ונועדה להחליף חוק ארכאי, משנת 1951. אז היתה

זו החקיקה היחידה שעסקה בנושא שיוויון לנשים. החוק נקרא חוק

שיוויון זכויות האישה. הוא זכה להתנגדות טוטאלית, למרות שכחוק

יסוד היתה בו שמירת דינים. זה היה חוק הממלא אחר סעיף השיוויון,

בעיקרו. בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו יש הרבה דברים נהדרים אבל

אין בו סעיף שיוויון.

הטענות להתנגדות לחוק התבססו על הטענה שלא צריך חוקי יסוד מאחר

ושיוויון לנשים יעלה בטבעו כאשר, לאחר עשרים שנה שלא הצלחנו

לעשות זאת, נגיע לחקיקה של חוק יסוד זכויות האדם.

התנגדותנו לחוק יסוד זכויות האדם ידועה. התנגדותם של החרדים

וחלק מהדתיים לכל חקיקה של חוקי יסוד ידועה אף היא.

הסכמתי להפוך את חוק זכויות האישה לחוק רגיל, במחשבה שאז ניתן

יהיה להעבירו בכנסת, מאחר ואין צורך בתמיכת ששים ואחד חברי

כנסת. בנוסף לכך, בחוק יסוד ישנה שמירת דינים, בכדי שיוכל לזכות

לאיזה שהוא קידום, ואילו חוק רגיל אינו מחייב אותי לשמירת דינים

מאיזה שהוא סוג.

החוק הזה ירוץ לחקיקה. הוא עבר קריאה טרומית, בהתנגדות של

הקואליציה ושל הדתיים כמובן, למרות שהודעתי שזה לא יהיה חוק

יסוד. החוק הפך עכשיו לחוק רגיל, והוא עשוי להיות החוק בהא

הידיעה בנושא שיוויון נשים. הוא עוסק בייצוג הולם ובנושאים

שהמשפטנים כאן יבינו היטב. כמו כן הוא מאפשר אפליה מתקנת, אשר

לא תחשב לאי שיוויון. זה לא יהיה חוק יסוד אלא חוק חינוכי

הצהרתי, אשר יבסס, בכל המישורים, את נושא השיוויון ונושא

ההעדפה, כאשר יש צורך בה, בלא שתחשב לאי שיוויון או לפגיעה

בעיקרון השיוויון.

ביקשתי להקים ועדה משותפת עם ועדת חוקה, כי בכל זאת יש כאן יסוד

חוקתי וכן גם יסוד המבטל חוק אחר. בקשתי התקבלה, אני אעמוד בראש

הוועדה המשותפת, ואתי בנדלר תהיה היועצת המשפטית שלה. לא יהיה

לי רוב, אבל מטעם הוועדה הזו אני מכניסה ארבע נשים. אין כיום

אישה בוועדת חוקה מלבדי. יהיו גם ארבעה גברים. אני מקווה כי

מאחר ולא מדובר בענין של קואליציה-אופוזיציה נוכל לקדם את

החקיקה הזו. מאחר ולא נזדקק לתמיכת ששים ואחד חברי כנסת, אני

סבורה שנוכל להעביר את ההצעה אחרי הפגרה להכנה לקריאה ראשונה.

אני מספרת זאת משום העניין הכללי בנושא שיש לרוב הנוכחים כאן.

ברצוני להתייחס לנושא נוסף קודם שנתחיל בנושא הדיון. נודע לי

אתמול כי לגבי מינוי בכיר במשרד העבודה, לראש אגף לטיפול

במשפחה, ישנה פסיקה ישירה בין הרב עובדיה והשר אלי ישי האומרת

שלא יכול להיות שתמונה למשרה הזו אישה, משום שהיא תצטרך להיפגש

עם הרבנים הראשיים ועם גורמים חרדיים.

הרב עובדיה יוסף אינו מסתיר את הדברים האלה, הם נעשים לא רק

בריש גליא אלא במידת גאווה מסויימת. פסיקה כזו לא נעשית בחשאי

אלא כחלק מתפיסת עולם.



אנחנו באופוזיציה ניסינו להעמיד פנים בשנתיים האחרונות שאין

השפעות לחילופי השלטון בנושאים החברתיים. הוקם עוד מקלט לנשים

מוכות ונראתה התייחסות לנושא הנשים המוכות. הקמנו את הרשות,

למרות הרכבה המזעזע מבחינת הרכב הוועדה המייעצת, הייצוג בה

והפוליטיזציה שלה.

עתה מתברר כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד. אנחנו עומדים לראות זאת

בתקציב הקרוב. קיבלנו הודעה השבוע לפיה לא יאושרו בתקציב דברים

שהינם אקוטיים לטיפול באלימות. יש קיצוץ נרחב מאוד בתקציב

החינוך לשיוויון בין המינים, קיצוץ בהיקף בשני שליש בתכניות

הלימודים. כמו כן נפגע הטיפול בכל נושא האלימות, שלא לדבר על

פערי שכר והנושאים הכלכליים, שאיש אינו מתייחס אליהם. לעומת

זאת, מושם פתאום דגש על הכשרה מקצועית למגזר החרדי. מלמדים את

כל הנשים החרדיות מחשבים, בפרוייקט עולמי רב עלות, כדי שהן לא

תצטרכנה לצאת מהבית לעבוד. זהו כסף מאותה עוגה ואנו יודעים למה

הוא לא ניתן.

השנתיים אשר התחילו בתקווה, מסתיימות בהרגשה שהיינו תמימים כאשר

התייחסנו לחילופי השלטון כאל משהו חסר משמעות בנושאים

הקונצנזואלים. מתברר כי גם בקונצנזוס אין קונצנזוס, ודאי לא

כאשר זה מגיע למינויים או לאישור תקציבים.

אני אומרת כל זאת לפרוטוקול מאחר וגא יעמוד לרשותי פרוטוקול אחר

בכדי לומר זאת. אין בכוונתי לערב בכך את נציגי השירות הציבורי

לסוגיו הנוכחים כאן. אינני מבקשת לשמוע התייחסות לנושא, אלא רק

להביע את הרגשתי, שהינה כבר בגדר ידיעה ממש.

כמו כן ברצוני לציין כי אתמול עברה בקריאה שניה ושלישית הצעת

חוק שלי ושל יוסי ביילין לאפשר לבתי הדין הדתיים לסוגיהם להוציא

צווי הגנה. היו לחוק הרבה התנגדויות בקרב הציבור החילוני לעילא,

אשר טענו נגדי שאני נותנת סמכויות לבתי הדין. ברצוני לומר כי

אני אמונה גם על הציבור שאינו הולך לבתי משפט השלום ובתי המשפט

למשפחה ונמצא במצוקה. עצם ההכרה בעובדה שיש שם אלימות הינה כבר

צעד קדימה. אני נותנת לבתי הדין הדתיים כלי אשר קיים בידי בתי

משפט אחרים. זו אינה ערכאה במקום ערכאה. ישנן תקנות מתאימות של

הרב בן-דאהן המאפשרות הוצאת צוי הגנה. צו הגנה ניתן גם במעמד צד

אחד, דבר שאינו נהוג בבתי הדין הדתיים. ההתנגדות הגדולה היתה

מצד בתי הדין הדרוזיים, שאינם מוכנים לכל שינוי. הם אינם רואים

בכך הרחבת סמכויות אלא הרחבת סמכויות האישה, דבר שהם בפירוש

אינם תומכים בו. אנו עוברים לדיון בתקנה מס' 5.

רות בו ישראל; לפני שנכנס לתקנות ברצוני לברר מקרה עליו

שמעתי אמש בדרכי חזרה מהוועדה בתכניתה של שלי

יחימוביץ, על הטרדה מינית במכון לרפואה ימית של חיל הים. ד"ר

רדפיץ עשתה שם דוקטורט. מנהל המכון שהינו קצין בכיר בחיל הים,

הודיע לה כשהגיעה כי לכל דוקטורנטית אצלו, בנוסף למחקר, יש

תפקיד נוסף, לקיים איתו יחסי מין. שמעתי את דברי היועץ המשפטי

של חיל הים והתביישתי מדבריו. הוא אמר שהחליט לא להגיש תלונה

פלילית מכיוון שהמטריד הודה כי הכניס את ידיו מתחת לבגדיה פעם

אחת בלבד. אני מציינת זאת דווקא בגלל תגובה זו.
רחל בנזימן
השיטה המקובלת בדין המשמעתי היא גישה שהצבא

מנמק בדרך כלל בכך שלא רוצים להעיד את

המתלוננת, ואז עושים את המשפט רק בדין משמעתי. במקרה הזה אין כל

סיבה לא להעביר את התלונה לדין צבאי.
היו"ר יעל דיין
אבקש להתייחס אל הדברים כאל הודעה שלי מטעם

הוועדה. אבקשכם לדווח לי בהקדם מה נעשה לגבי

המקרה והאם זה מספק אותנו. אנחנו לא בדיוק בית דין, אבל בהחלט

כלב שמירה של כל מקרה כזה. החזירו אותנו לימים שצבא ופוליטיקה

הם לא בשביל נשים, וודאי לא בשביל נשים צעירות. עכשיו מדובר גם

בהגשת חדשות. דיברתי אתמול עם גאולה אבן ושאלתי אותה אם היא

זקוקה לסעד מטעם הוועדה. היא מאוד ביקשה לא להפוך את זה לעניין

על הבסיס הנשי. היא רואה את הפגיעה בה כפגיעה מקצועית ומבקשת

לטפל בה, אם יהיה צורך בכך, ברמה זו. שלא כמו בתחום הפלילי, שם

אעמוד על כך שאם מישהי שנאנסה מבטלת את התלונה, ההליכים ימשכו

בכל מקרה, כאן מדובר בהרגשה שלה. היא לא מרגישה פגועה כאישה על

בסיס מין אלא פגועה על בסיס מקצועי. השדולה זכאית להגיב על כך.

אבקש מדן להציג את תקנה מס' 5.
דן אורנשטיין
"תקנה 5: דרך הגשת תלונה.

א - תלונה הנוגש בידי אחראי, ויכול שתוגש בכתב

או בעל פה.

ב- היה אחראי הנילון או שהוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או

למעורבים בה, יגיש המתלונן את תלונתו לממלא מקום של האחראי

או לאחראי אחר, ובהעדרם למעביד. הגיש את התלונה למעביד

כאמור, יחול על המעביד הוראות תקנות אלה לעניין אחראי

בשינויים המחוייבים.

ג- היה הנילון עובד של קבלן כח אדם המועסק בפועל אצל המעביד,

הברירה בידי המתלונן להגיש את תלונתו לאחראי מטעם הקבלן, או

לאחראי מטעם המעביד.

ד- הוגשה תלונה בעל פה, ירשום האחראי את תוכנה. המתלונן יחתום

על הרישום כדי לאשר את תוכנו והאחראי ימסור לו העתק מהרישום

כחתום".
היו"ר יעל דיין
התקנה עוסקת בדרך הגשת התלונה. צימצמנו את

מספר האחראים, יש לנו אחראי אחד וממלא מקום

בעת הצורך. בעת הצורך נכללים מקרים בהם נבצר מהאחראי לטפל

בתלונה, כאשר הוא אינו זמין, ואז צריך ממלא מקום. דוגמא נוספת

לצורך בממלא מקום היא כאשר הוא בעל נגיעה אישית או אם הוא

הנילון.
רחל בנזימן
אולי כדאי לכתוב: "היה האחראי נילון," כדי

שיהיה ברור יותר למה הכוונה.
היו"ר יעל דיין
נתייעץ שוב בדבר עם הממונה על חקיקת משנה

במשרד המשפטים, הגב' עליזה רוזן, שהינה מנוסה

מאוד בדברים כאלה.

ברור שכאשר אין אחראי ואין ממלא מקום, מגישים את התלונה למעביד,

ועל המעביד לצורך זה יחולו התקנות לעניין אחראי.
ישנן שלוש אפשרויות
לפנות לאחראי, אם הוא הנילון להגיש את

התלונה לממלא המקום, ובהעדר שניהם להגיש את התלונה למעביד,

שעליו חלות התקנות כאילו הוא היה האחראי.
אתי בנדלר
האם הכוונה היא שכאשר התלונה היא נגד האחראי

תהיה חובה על המעביד למנות ממלא מקום?
היו"ר יעל דיין
זו הכוונה.
אתי בנדלר
הכוונה אינה ברורה בנוסח. בתקנה 4 א' אושרו

שינויים בישיבה הקודמת. הוחלט כי ממלא מקום

ימונה רק אם נבצר מהממונה למלא את תפקידו. השאלה היא - האם הדבר

נבצר ממנו באופן אובייקטיבי או נבצר באופן סובייקטיבי. לא כדאי

להשאיר זאת עמום.
היו"ר יעל. דיין
האם אנו רוצים לחייב מינוי ממלא מקום בכל

מקרה?
דן אורנשטיין
אני מסכים עם היועצת המשפטית שכך רצוי. עשינו

זאת בדרך הגשת התלונה. מבחינה טכנית זה נכון

להטיל על המעביד במקרה כזה למנות ממלא מקום, להשאיר ברירת מחדל

שאם נבצר ממנו זה יהיה המעביד, כך שתמיד, ככל האפשר, תהיה

כתובת. ברשות הוועדה ננסח יחד עם היועצת המשפטית את הסעיף בהתאם

לרצוי, בכדי לא לגזול עכשיו מזמנה היקר של הוועדה בעניין של

ניסוח.
היו"ר יעל דיין
ישנו אחראי קבוע. תהיה מוטלת חובה על המעביד,

במקרה והאחראי הוא הנילון, למלא לו ממלא

מקום. בהעדרם האחריות חוזרת שוב למעביד. ישנן שתי אופציות תמיד.

האופציה הסופית היא המעביד עצמו אבל הדבר אינו פותר אותו ממינוי

ממלא מקום.

אתי פלפל; במידה והמתלוננת יודעת שהאחראי הוא הנילון,

היא לא תפנה אליו.
רחל בנזימן
בהגדרת מתלונן כתוב שהמתלונן הוא מי שהוטרד,

אבל למעשה התלונה יכולה להיות מוגשת מטעמו.

בסעיף 5 א' כתוב "תלונה תוגש בידי אחראי". מסעיף קטן בי משתמע

שרק המתלונן הוא המגיש את התלונה: "יגיש המתלונן את תלונתו...".

ההגדרה אומרת שהמתלונן הוא המוטרד, כאשר התלונה יכולה להיות

מוגשת על ידי אחר עבורו. ברגע שאומרים "יגיש המתלונן" שוללים את

האופציה של הגשת התלונה מטעמו של אדם אחר.
היו"ר יעל דיין
במקום להגיד ש"יגיש המתלונן" יש לכתוב "תוגש

התלונה".
רחל בנזימן
מהי הכוונה בסעיף קטן ד' לגבי החתימה? סעיפים

בי וגי ישונו כאשר יכתב "הברירה בידי מגיש

התלונה" בסעיף גי ובסעיף בי "תוגש התלונה". לגבי סעיף די צריך

לדעת האם הכוונה היא לחתימת המוטרדת או לחתימת מגיש התלונה.
מיכאל אטלן
הכוונה היתה שמגיש התלונה אכן בא מטעמו של

המתלונן, ולכן הוא חותם.
היו"ר יעל דיין
אנחנו מדברים על דבר שהוא הליך טכני, כאשר את

המהות הגדרנו בהגדרות. המתלונן, על פי הגדרה,

הוא מי שהוטרד. הוא יכול להשתמש בבא כח, בעל פה, בכתב או בכל



דרך שהיא, בכדי להגיש את התלונה. התלונה המוגשת בכל דרך תמיד

נוגעת למתלונן שהוא האובייקט של ההטרדה. אנחנו מעוניינים למנוע

מצב בו יבוא מישהו, שלא על דעת המוטרדת, יתלונן, ויחתום. מוכרח

להיות אישור על ידי המוטרדת. אי אפשר לפתור אותה משותפות

בתלונה, אפילו אם יש בא כח שלה.
רחל בנזימן
אנו נתקלים בבעייה זו במקרים של אלימות

במשפחה, כאשר עולה השאלה איפה הרצון החופשי

של הקורבן בהגשת תלונות. השאלה היא, האם אנחנו רוצים לאפשר לכל

אדם להגיש תלונה, בין אם הקורבן מעוניין בכך או שאינו מעוניין,

יכול או לא יכול לרצות בהגשת תלונה.
היו"ר יעל דיין
הגדרנו בחוק את האוטונומיה של המתלוננת

והחובה החלה עליה.
רחל בנזימן
נניח שעובד מטריד עובדות וכולן מפחדות לדבר,

ועובדת היודעת על כך פונה אל המעביד בלי

שהמוטרדות ביקשו ממנה. האם אנו רוצים למנוע מהמעביד לטפל בזה,

בגלל שאין לכך את הסכמתן של המתלוננות, בשלב הראשון לפחות?

אינני בטוחה שזו מדיניות נכונה.
רות בן ישראל
ישנו כעת מקרה בדיון משמעתי, במוסד גדול

מאוד, של עובד במשרד שהטריד בשיטתיות את

העובדות והן פחדו להתלונן, עד שהוא עשה זאת בפומבי בפרוזדור,

ועובדים אחרים ראו את זה ודיווחו לעיתון. אפשר היה להוכיח את

התנהגותו הבלתי הולמת של אותו עובד, ללא קשר למוטרדת, מפני שהיו

עדויות של אנשים שראו את זה בפרוזדור. האם המעביד לא יכול להגיש

תלונה נגד מטריד כזה בלי קבלת ההסכמה של העובדת?
רחל בנזימן
אין בכך סתירה ללשון התקנה, כל עוד לא עולה

השאלה איך נוכיח כי המתלונן בא מטעמה של

המוטרדת. כל עוד אין דרישה שזה ייכתב, אין סתירה. בסעיף קטן 5

מתוארת דרך הגשת התלונה כאשר יש מוטרדת והתלונה מוגשת, בין אם

על ידה ובין אם לא על ידה. סעיף קטן 6 ח' מסדיר זאת. אין כאן

סתירה אם לא מתייחסים לשאלה איך נוכיח, אם מגיש התלונה בא מטעמה

של המוטרדת או לא מטעמה.
מיכאל הילב
זהו נושא מאוד חשוב. לא מדובר כאן על תלונה

פלילית, שם יכולה המתלוננת, בעזרת מישהו

מטעמה או בעצמה, להגיש תלונה, והמשטרה תעשה את מה שהיא מבינה.

מדובר ביחסים שבין עובד למעביד. בהחלט יכול להיות מצב בו מישהו

רואה התנהגות מסויימת והוא רואה בה הטרדה, ואילו העובד או

העובדת אינם רואים בכך כל הטרדה, אלא אולי אף נהנים מכך. עובד

עשוי לחזר אחרי עובד אחר ולשאול אותו שלוש פעמים האם הוא רוצה

ללכת בערב לסרט. יתכן שהמחוזר נהנה מהחיזור, ומישהו מהצד רואה

בכך הטרדה. כאשר מדובר על מסגרת של יחסי עבודה, התלונה צריכה

להיות מוגשת על ידי המתלוננת עצמה, או על דעתה. בכך שנאפשר הגשת

תלונות על ידי מישהו אחר, נפתח פתח לסחטנות. זה דבר מהותי בחוק.
היו"ר יעל דיין
החוק מאפשר הגשת תלונה בידי מישהו אחר, אבל

המתלוננת תמיד צריכה להיות בתמונה. מישהו

יכול להגיש את התלונה בשמה, היא אפילו לא חייבת להסכים לכך בשלב

הראשון, בגלל פחדים ברורים מעצם הגשת התלונה, אבל באיזה שהוא

שלב היא צריכה להיות חלק, משום שהעניין חל עליה. אי אפשר לחייב

את המתלוננת, במצב שהיא נתונה בו באותו רגע, להיות זו שתגיש את

התלונה ויהי מה.

בכל מצב ניתן לטעון טענה שמדובר בהסכמה. הוועדה דנה בנושא זה

מכל כיוון אפשרי. הצבא מחמיר בנושא זה, בהסכמה או לא בהסכמה

העניין נמצא פסול. כמו כן לגבי חסרי ישע, קטינים ונתונים למרות

מסוגים מסויימים, גם בהסכמה ההטרדה נחשבת הטרדה.

כאשר אנחנו מדברים על אישה בגירה, שיש עליה לחצים במקום עבודה,

היא נתונה במצב של נטילת חופש. היא לא חסרת ישע, אבל ניטל ממנה

איזשהו חופש של תגובה. לכן יש צורך לאפשר דרך נוספת להגשת

התלונה, אבל לא לשחרר אותה לחלוטין ממעורבות.

יש לנו דוגמאות אמיתיות רבות לתלונות אמיתיות. ניסינו לבדוק

מדוע יש צורך בחוק כזה, מדוע נשים לא מגישות תלונות. באחד מתוך

אלף מקרים קיים ניצול של מצב כזה. ברוב המקרים ישנן נשים שלא

הבינו את השפה, שמפחדות או שברור להן שיפטרו אותן, או אפילו

מפחדות לא להסכים. יש מראית עין של הסכמה, ואילו כאשר בודקים

את הפרטים רואים שהמוטרדת לא הבינה, אויימה, או נסחטה.

ברצוננו לאפשר לאותה אישה, באותו רגע נתון, עוד צינור במקום

העבודה בכדי להגיש את התלונה.

דליה פילוסוף; במידה והמעביד רוצה לנקוט את ההליך על פי

תלונה שהוגשה לו וניתן להוכיח את יסודות

העבירה, אז אין צורך בחתימת המתלוננת.
היו"ר יעל דיין
מה נעשה כדי למנוע מהמתלוננת להשתחרר לגמרי

מהתמונה, ובכל זאת לאפשר להגיש את התלונה

בשמה?
מיכאל אטלן
מבחינת חובות המעביד, מצב זה מכוסה בסעיף 6

ח' האומר כי גם כאשר נודע למעביד שלא הוגשה

תלונה או שהמתלוננת חזרה בה מתלונתה, עדיין עליו לבדוק את

התלונה, כאילו היא כן הוגשה. משמעות הדבר תהיה שיהיה לו אולי

קשה יותר להוכיח את הדברים, אבל עליו לבדוק אותם. הוא לא יכול

לעצום עיניים מול הידיעה שהגיעה אליו.

ההבדל הגדול מבחינה פורמלית הוא שהתקנה מקנה למתלונן זכות לעיין

בתוצאות הבירור ובנימוקו של המעביד על החלטתו כיצד לטפל במקרה.

זכויות אלה מוצדק לתת רק למי שמוכן להזדהות ולצאת החוצה.

הפתרון יכול להיות שכצינור להגשת תלונה יכול להיות מישהו מטעם

המתלונן, אבל החתימה על התלונה בסופו של דבר תהיה של המוטרדת

עצמה. גם אם היא לא תחתום, בסופו של דבר הגשת התלונה תחייב את

המעביד לחקור את המקרה.
רות בן ישראל
הסעיפים השונים של תקנה 5 לאחר התיקון יענו

על כל הבעיות שהתעוררו. השאלה שהתעוררה

בהמשך מקבלת פתרון בסעיף 6 ח'.
גלוריה ויסמן
ברצוני להתייחס לסעיף 5 ד'. לדעתי עלינו

לאפשר את הגשת התלונה על ידי אדם אחר, מכיוון

שבאקט הזה אנחנו פותחים אפשרות לטיפול. האחראי לא יעשה דבר עד

שלא ישמע את המוטרדת. עליו לשוחח עימה בכל מקרה. הוא לא יכול

לעשות את הבירור מבלי שישמע את האדם המוטרד. הגשת התלונה הינה

רק פתיחת התהליך. אילו במקום לבקש מעובד אחר להגיש בשמה את

התלונה, היתה המוטרדת פונה לעורך דין, ברור שהוא היה מביא את

הניירות אבל המתלוננת יכולה אחר כך לשנות את דעתה ולחזור בה.

כל עוד האחראי או המעביד לא שמע את המוטרד עצמו, אין לו זכות

לעשות דבר לגבי הנילון. זה לא מספיק שיבוא מישהו ויגיש תלונה.

זאת בהנחה שיהיה שימוש נכון בחוק ובתקנות.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת לאשר את סעיף 5.

אתי פלפל! בסעיף 5 גי נדרש שיתוף פעולה בין האחראי מטעם

הקבלן והאחראי מטעם המעביד. יש צורך בשיתוף

פעולה מיד בשלב הגשת התלונה כדי לאפשר לאחראי מטעם הקבלן להיכנס

ולחקור את התלונה.

דן אורנשטייו; אני מציע שנדחה את הדיון בהערה הזו עד שנדון

בהסדר עם הקבלן בתקנה 6.

היו"ר יעל דיין; אני מבקשת לאשר את סעיף 5 עם השינויים.

אנחנו עוברים לסעיף 6. אבקש מדן לקרוא אותו

ברצף.
דן אורנשטייו
סעיף 6:

א - בירור תלונה או מקרה: התקבלה תלונה,
אחראי
1. יידע את המתלונן באשר לדרכי הטיפול בהטרדה מינית או התנכלות

על פי החוק.

2. יפעל לבירור התלונה ולצורך כך ישמע את המתלונן, את הנילון

ועדים אם ישנם, יבדוק כל מידע שהגיע אליו בעניין זה.

ב - האחראי לא יטפל בבירור התלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנושא

התלונה או למעורבים בה, זולת אם אין דרך אחרת לבירור

התלונה.

ג - בירור תלונה ייעשה ביעילות וללא דיחוי.

ד - האחראי לא יגלה מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה, אלא אם

כן הוא חייב לעשות כן לשם הבירור עצמו, או על פי דין.

ה -מעביד יגן על המתלונן במהלך בירור התלונה, מפני פגיעה

בענייני עבודה כתוצאה מהגשת התלונה, או מפני פגיעה אחרת

במסגרת יחסי עבודה שיש בה כדי לשבש את בירור התלונה.

ו - בתום בירור התלונה יגיש האחראי למעביד ללא דיחוי סיכום בכתב

של בירור התלונה, בליווי המלצותיו המנומקות לגבי המשך

הטיפול בה, לרבות בעניין כל אחד מהעניינים המפורטים בתקנה 7

א' וד'.

ז - היה הנילון עובד של קבלן כח אדם המועסק בפועל אצל המעביד,

יגיש האחראי את סיכומו לקבלן ולמעביד.

ח - נודע לאחראי על מקרה של הטרדה מינית או התנכלות, במסגרת

יחסי עבודה, ולא הוגשה תלונה, או שהמתלונן חזר בו מתלונתו,



יקיים האחראי ככל שניתן כירור אודות המקרה, לפי תקנה זו,

בשינויים המחוייבים, ואם המתלונן חזר בו מתלונתו, יברר גם

את סיבת הוחזרה מהתלונה. נודע למעביד המקרה כאמור, יעבירו

לאחראי לבירור לפי הוראות תקנה זו.

היו"ר יעל דיין; תקנה זו עוסקת בתהליך של בירור התלונה.
רות בן ישראל; בתקנה נאמר
"יפעל לבירור התלונה, לצורך כך

ישמע את המתלוננת, את הנילון ועדים".

יש להסמיך את האחראי לזמן את האנשים כך שהם יהיו חייבים להופיע

לפניו. אם לא תהיה לו סמכות כמו למפקח מטעם חוקי העבודה, עשוי

הנילון לסרב להופיע והאחראי לא יוכל לעשות דבר. מנסיוני האישי

כאחראית על נציב קבילות בענייני הטרדה מינית, כאשר אין סמכות

לזמן לחקירה, אזי המטריד לא שש לבוא.
היו"ר יעל דיין
ישנה בעייה בעניין זה. איננו יכולים לפסוק

בתקנות חיוב לגבי צד שלישי בכלל. ניתן להגדיר

מה יעשה האחראי, אך לא ניתן לתת לו את הסמכות המשמעתית לחייב

מישהו.
רחל בנזימן
האחראי צריך להיות בעל סמכות. יש להעמיד

בידיו סמכויות למילוי תפקידו.

היו"ר יעל דייו; אנו מערבים כאן שני דברים. מדובר על הליך

משמעתי הכולל בתוכו גם טיפול בסרבן הופעה.

על הסרבן יחולו למעשה שתי עבירות, הוא גם הטריד, לפי התלונה,

וגם סירב לבוא, כפי שנהוג על פי הדין המשמעתי, על פי הזמנת

האחראי המבקש ממנו לבוא ולתת עדות. אני מניחה שדין משמעתי נותן

תשובה למקרים של סרבן. לא נראה לי שניתן להטיל בתקנות אלה

סנקציה על סרבן במסגרת הדין המשמעתי. דבר זה צריך להימצא בתוך

הדין המשמעתי.
רחל בנזימן
בסעיף 6 א' 2 נאמר: "יפעל לבירור התלונה" זהו

ניסוח טוב, מאחר והוא מאוד רחב.
בהמשך נאמר
"לצורך כך ישמע את המתלוננת, את הנילון ואת העדים

אם ישנם ויבדוק כל מידע שהגיע אליו". ניסוח זה הינו מאוד

פאסיבי. עדיף להשתמש בפועל אקטיבי יותר, כמו למשל "ויפעל להשגת

כל מידע רלוונטי". מהניסוח "יבדוק כל מידע אשר יגיע אליו", ניתן

להבין כאילו עליו לשבת ולהמתין למידע שיגיע אליו, בעוד שעליו

להיות אקטיבי ולפעול לחיפוש המידע הנדרש.
אתי בנלר
אבקש מהוועדה לתת הוראה מפורשת בתקנות האלה,

שעל: חקירת המתלוננת להיות רלוונטית ועניינית,

בכדי למנוע מצב בו יתחיל האחראי לחקור אותה על עברה המיני. זאת

במקביל להוראות שישנן בחוק לגבי חקירת עבירות מין. עלינו לתת

הכוונה לאחראי כיצד עליו לנהוג גם בעניין זה.
מיכאל אטלו
מדובר כאן בחידוד דבר האמור להיות ברור.

הבירור הזה אמור להיות רלוונטי לנושא התלונה.
אתי בנלר
זה לא ברור מספיק. אם זה היה ברור לא היה

מקום להכניס את זה לתקנה.
מיכאל אטלן
בכך שנכתוב שעל האחראי לשאול רק שאלות

רלוונטיות, נפתח פתרו לשאלה מה רלוונטי ומה

לא.
היו"ר יעל דיין
יש לנו סעיף בחוק המתייחס לכך.

זהו עניין בעייתי מאוד, משום שהמטריד, באופן

טבעי, עשוי לטעון טענה בסיסית להגנתו האומרת שהמוטרדת היא זונה,

שהוא רק אחד מרבים, שהיא נותנת לכולם, וכוי. לדעתי רצוי להתקין

תקנה מפורשת בעניין, אלא שהמציאות חזקה מהתקנות. אנחנו יכולים

להנחות את האחראי מה עליו לשאול ומה לא לשאול אך איננו יכולים

להגיד למטריד מה יהיו טיעוניו. לא ניתן לכתוב בתקנה "ובלבד

שהמטר יד לא יזכה את עצמו על בסיס של עברה המיני של המוטרדת".

כדאי להוסיף בתקנה הערה בדומה למנוסח בחוק הפלילי, "ובלבד שלא

יחקור את המתלונן בדבר עברו המיני".

רותי בן ישראל; הוראות סעיף 5 די, הי, לחוק יחולו עליו

בעניין זה.

דליה פילוסוף; במקרה בו ניהלה המוטרדת רומן עם הנילון במשך

מספר שנים, האם אין מקום להעלות זאת בחקירה?
היו"ר יעל דיין
מדובר בתחום הנותן גירוי לדבר אותו אנו רוצים

למנוע. מטרתנו להביא לכך שיהיה ברור

ונורמטיבי שזה לא מקובל לעשות זאת. ברצוני להציע לכל האירגונים

הנוכחים לקיים קמפיין חינוכי בעניין הזה. אינני מתנגדת לכך

שהאיסור לחקור בדבר עברו המיני של המתלונן יופיע בתקנה, אלא

שכתיבת האיסור תעלה את הבעייה עוד יותר. הבעייה צריכה להיפתר

בדרכים אחרות.

מאחר ולא מדובר על אישור סעיף קיים אלא בתוספת, אבקש לאשר את

הסעיף כמו שהוא, מבלי להוסיף עליו דבר. אנחנו מציבים בנושא סימן

שאלה, שהינו על דעת כולנו. מצד אחד הנושא אינו מכוסה בנוסח

התקנה, ומצד שני ישנה אזלת יד בכתיבת הוראה שלא יהיה לה כיסוי

בפועל. מוטב שנמתין תקופה מסויימת, נפעיל את התקנות, נראה מה

המקרים וכך תהיה לנו נגישות בפועל להרבה יותר מקרים מאשר היתה

אי פעם. הוועדה לוקחת על עצמה מעקב פעיל אחרי כל המקרים שיובאו

בפניה, הן בדין משמעתי והן בדין פעילי.
רחל בנזימן
גם בחוק הפלילי לא נערכת חקירה על עבר מיני

של עבריין מין. אנחנו לא צריכים להתערב בזה.
מיכאל אטלן
דווקא בגלל שלא נתנו סמכויות חקירה למי

שמקיים את הבירור, המתלוננת לא חייבת לענות

אם אינה רוצה. היא יכולה לפנות למשטרה במידה ואינה מרוצה

מהבירור.

טליה לבני; מה דינו של החומר שנאסף בידי האחראי אחר כך

לעניין חקירה משטרתית?
מיכאל אטלן
למתלוננת יש זכות לעיין בחומר, היא מקבלת

אותו ויכולה להעבירו אחר כך כחומר חקירה.

רחל קימור; התקופה בה נערכת החקירה הזו הינה אחת התקופות

היותר מלחיצות היכולות להיות לאדם במקום

עבודה, כאשר חבריו לעבודה נדרשים לבוא להעיד בעניינו, וכולם

מרכלים על הנושא. הן החוק והן התקנות קובעים שעל המעביד לבצע את

החקירה ביעילות האפשרית. כדי שמעביד ידע מתי הוא יוצא ידי

חובתו, עליו לתחום את ההליך בזמן, וניתן לעשות זאת. אחרת נפרץ

פתח לכך שימרחו את החקירה, אם יש למישהו רצון לעשות זאת, וכן

נפרץ פתח לטענות נגד המעביד על כך שלא עשה את החקירה ביעילות כי

היא לקחה יותר מדי זמן וגרמה לסבל מיותר. כדאי לתחום פרק זמן

סביר מקסימלי לביצוע החקירה.
היו"ר יעל דיין
חלקנו בדעה שיש להשאיר את המונח הכללי "ללא

דיחוי" מאחר ובלתי אפשרי לקבוע מסגרת זמן.

גלוריה ויסמו; הביטוי "ללא דיחוי" נמצא גם בחוק סדר הדין

הפלילי ומשמעותו ימים ספורים, לא יותר משבעה

ימים. לפעמים מדובר על שעות ספורות. לא מדובר על הליך שיכול

לארוך שבעה חודשים. המונח "ללא דיחוי" במקרה הרגיל יהיה מיד,

ואם יש צורך בבדיקות נוספות הן יעשו.

ברצוני לחזור לרגע לבעייה הקודמת של חקירת עברה המיני של

המתלוננת. ברצוני לבקש מהוועדה לאפשר לבחון, יחד עם היועצת

המשפטית וכן במשרד המשפטים ומשרד העבודה והרווחה, אם ישנם איזה

שהם פרמטרים שביכולתנו להכניס כאן בעניין זה.
היו"ר יעל דיין
הבקשה מאושרת על ידי הוועדה.

אנו עוברים לסעיף 6.2, המתייחס לקבלן כח אדם.
מיכאל אטלן
אני חושב שהנושא מכוסה בתקנה. יהיו ודאי

חילוקי דעות האם הוא מכוסה טוב מספיק.

אתי פלפל; בסעיף 6 בי יש למנות ממלא מקום לאחראי כאשר

יש נגיעה אישית. אי אפשר להשאיר זאת באופן

הקיים.
דן אורנשטיין
אני מוכן לקבל את דעתך בנושא, אלא שיתכנו

מקרים בהם ישנם מעסיקים מאוד קטנים ואין

אפשרות למלא ממלא מקום.

אתי פלפל; המונח "נגיעה אישית" הוא מונח מאוד נזיל. לא

מדובר בהכרח בקירבה משפחתית, האחראי יכול

להיות ביחסי ידידות עם אחד הצדדים. הדבר אינו ברור מספיק. מדובר

על מצב בו אחראי התחיל לחקור את התלונה, ואז הסתבר שיש לו נגיעה

אישית לעניין.
דן אורנשטייו
במקרה כזה נבצר ממנו למלא את תפקידו.
היו"ר יעל דיין
ההערה מקובלת, יש להבהיר את הכוונה בסעיף.
אתי פלפל
בסעיף 6 ד' נאמר: "אלא אם כך הוא חייב לעשות

כן". גילוי מידע במהלך בירור תלונה הינו דבר

חמור מאוד של פגיעה בפרטיות. יש צורך באישור המתלוננת לשם כך.
היו"ר יעל דיין
האם מדובר על גילוי המידע שבידיו, תוך מהלך

החקירה לצורך קידומה, דבר שהינו הכרחי, או

שמדובר על גילוי מידע ברמה רכילותית, עיתונאית או ציבורית?

איו ספק שגילוי המידע במקרה זה אסור לגורמים חיצוניים, שאינם

בשום קשר לקידום החקירה. אינני רואה כל בעייה בסעיף הזה.
אתי בנלר
אולי ניתן לנסחו בצורה קצת יותר מצומצמת. זהו

נוסח רחב מדי. לא כל כך ברור אם אין הוא מוסר

על ידי כך גם מידע "עודף". לא מצויינת הגבלה לפיה הוא חייב

למסור רק את המידע שהוא חייב בגילויו לשם בירור התלונה או על פי

דין. יתכן שאפשר לשקול ניסוח זה: "האחראי לא יגלה מידע שהגיע

אליו במהלך בירור התלונה, הוראה זו לא תחול לגבי מידע שהוא חייב

בגילויו לשם הבירור עצמו או על פי דין". כלומר הוא לא ימסור

מידע עודף אלא אך ורק מידע שהוא חייב בגילויו לצורך העניין הזה.
רחל קימור
נשאלה השאלה - האם רצוי לתת הנחייה בתקנות

שצריך לשמוע את העדים, את המתלוננת ואת

הנילון כל אחד לחוד. מדובר על אדם שאינו חוקר משטרתי ואין לו כל

הכשרה שיפוטית. יתכן וכדאי לתת הנחייה כזו, גם לשם הגנת הפרטיות

של כל אחד ואחד מהמעורבים, כולל של העדים, וגם כדי שלא לשבש את

החקירה.
מיכאל אטלן
אלו הערות המערערות על הקונספציה אותה ניסיתי

להסביר אתמול. הבירור הזה אינו חקירה

משטרתית, הוא לא דמוי חקירה משטרתית ואפילו לא דמוי חקירה

משמעתית. זהו בירור של מעביד, בתוספת של נסיון מיוחד של אחראי,

עם רגישות מיוחדת של אחראי המתמנה על פי אישורים מיוחדים. זהו

בסך הכל בירור ראשוני. אין כוונה להפכו למשפטי, והתלבטתי אפילו

אם המילה עדים אינה מכוונת מדי למחשבה על הליך משפטי. לכן איננו

מסמיכים את המעביד אלא נותנים לו הכוונה להתייחס לתלונה ולגלות

את נימוקיו באופן מסודר, ותו לא.
רחל קימור
החוק מטיל על המעבידים אחריות רבה. יש לתת

איזה שהם גבולות לפיהם המעביד ידע מתי ואיך הוא יוצא ידי חובתו.

הרי אם לא ביצע את תפקידו ביעילות לא יצא ידי חובתו והוא אחראי

נזיקית ואחראי פלילית.
מיכאל אטלי
אנחנו הולכים לקראת המעביד בכך שאנחנו

מפחיתים את הצורך בחקירה פורמליסטית.
רחל קימור
להיפך, הדבר מקשה עליו, מאחר ואחר כך יבואו

ויטענו כנגדו שהחקירה שביצע איננה יעילה.
רות בן ישראל
אלו בסך הכל תקנות ביצוע לחוק של איסור הטרדה

מינית בעבודה. בתקנות אלה לא הולכים לעשות

חוק סדר דין פלילי. מה שנאמר כאן הוא מספיק, ואין צורך להנחות



את האחראי מעבר לכך. זהו בסך הכל בירור ראשוני, בכדי להחליט האם

להעמיד לדיון משמעתי או לא. בשביל הדיון הראשוני אין צורך

להיכנס לפירוט נוסף. כל המוסיף גורע.

טליה לבני; לעניין סעיף 6 ה', העניין של "מעביד יגן על

המתלונן", נראה לי שאין עדיין מקום לדבר על

הגנה, מאחר ואיננו נמצאים בתום שלב הבירור ולא ברור עדיין מי

הנפגע. אני רואה שלב זה כשלב הקריטי, המכתיב את כל הטיפול

וההתייחסות. זהו השלב הקריטי שבו נקבעים הדברים. על פי

ההתייחסות שתינתן ייקבע אם אנשים באותו מקום עבודה ירגישו אחר

כך חפשיים להתלונן או לא.

יש להחליט מה ייעשה עם שני הצדדים ברגע שמוגשת תלונה. אדם צריך

לדעת שברגע שהגיש תלונה הוא מופרד, לטובה וגם לא לטובה. אותו

הדבר לגבי הנילון. ההפרדה יכולה להיות הפרדה גיאוגרפית, כמו

הפסקת עבודתם באותו החדר, או הפרדה עניינית במידה והם עובדים

יחד. יש לקבוע רשימה של מטלות שיש לעשות בנושא זה ולא להסתפק

במשפט "מגן". מנסיוני, זהו השלב הקשה ביותר עבור המתלוננת.

עלינו לתת הוראות ברורות, כך שהמעביד והעובדים ידעו מה קורה

במקרה כזה. הצעתי היא שתהיה גם רשימה של נאמני מניעת הטרדה אצל

המעסיקים ובהסתדרות. אם מעסיק ידע לקבוע את ההפרדה הוא יקבע

לבד, אבל אם אינו יודע, צריך שתהיה לו אפשרות להעזר באנשים

אחרים.
אתי בנלי; לדעתי ניתן להוסיף בסופה של תקנה 6 גי
"בירור התלונה ייעשה ביעילות וללא דיחוי", את

התוספת "תוך הגנה מירבית על פרטיותם של המתלונן, הנילון והעדים

האחרים אם ישנם". נוסח זה נותן אינדיקציה גם לדרך עריכת החקירה.
רחל בנזימן
ישנה הוראה בסעיף 6 הי, שבסוף החקירה המעביד

יכול לתת הוראות לעניין ההפרדה. יש מקום

לציין במפורש כי "במהלך בירור התלונה יפעל להפרדת הנילון

והמתלוננת". לא תמיד המעבידים מבינים בזה. היה מקרה ברשות

השידור בו מינו חוקרת מיוחדת לברר את התלונה. היא עשתה זאת

בהליך תקין, אבל כל זמן בירור התלונה, המתלוננת והנילון ישבו

ביחד באותו החדר, והמתלוננת המשיכה לסבול במשך חדשים בגלל

שהמעביד לא מצא לנכון להפריד.
מיכאל אטלן
אנחנו חשבנו שהמשפט "יגן על המתלוננת" כולל

גם את ההפרדה. אם זה לא מספיק ברור, ניתן

לחדד זאת, אבל לא להכתיב הפרדה כפתרון אוטומטי בכל מקרה. יכולים

להיות מקרים שבהם דווקא החובה להפריד תפגע במתלוננת.
מרינה סולודקין
אני מבקשת להכניס את האינדיקציה הזו.
מיכאל אטלן
אפשר להגיד "לרבות הרחקת הנילון ככל שניתן".

המונח הפרדה יכול לפעול גם נגד המתלוננת.
איילת שילו-תמיר
לדעתי זאת הנקודה שבה כל הכוונות הטובות שלנו

נעצרות. כאשר יש תלונה ויש מתלוננת, אסור

לפגוע בה, כולל להזיז אותה. אני רואה הזזה מתפקיד כפגיעה, במידה



והמתלוננת אינה מוכנה לכך. ברגע שאתה מזיז את המתלוננת, זהו מסר

ברור, גם מבחינה חברתית. הדבר הבא שיקרה הוא שעורך הדין של

הנילון יתערב למניעת פעולה של העברת מקום ללא הסמכת המעביד לכך.

לכן יש לתת סמכות מפורשת למעביד לעשות זאת. אינני יודעת אם אפשר

לעשות זאת בתקנות. אם החוק נועד להגן על המתלוננת ולתת לה

עדיפות עניינית בעניין הזה, צריך להבין שזה בא על חשבון מישהו,

ובמקרה הזה על חשבונו של הנילון.
גלוריה ויסמן
אני מבקשת לקבל את הצעתה של היועצת המשפטית

ובסעיף קטן ג' להוסיף את נושא ההגנה על

פרטיות הנחקרים, דבר שיתן אינדיקציה מסויימת למעביד.
מיכאל אטלן
לגבי סעיף ה', תהיה אינדיקציה לגבי הרחקת

הנילון מהמתלונן ככל שניתן.
טליה לבני
האינטרס של המעביד את מי להרחיק צריך להיות

האינטרס של מקום עבודה.

ההפרדה צריכה לאפשר לשניים להמשיך לעבוד, גם אם לא באותו חדר.

ניתן לתת הוראות ברורות איך למנוע מגע ביניהם, ולהגדיר הפרדה

לתקופת ביניים.
מיכאל אטלן
לגבי עובדי קבלן, נקודת המוצא הינה שתי הנחות

יסוד המוכתבות לנו מחוקים אחרים.

קבלן כח אדם הוא מעסיק בפני עצמו. כל החובות החלות על מעביד

חלות עליו כמעביד. החוק עצמו אומר שהחובות חלות במשותף.

בתקנות ניסינו לאפשר לעובד קבלן כח אדם לפנות לאחראי אצל קבלן

כח האדם או אצל המעסיק בפועל, לפי בחירתו. הוא יוכל לפנות לזה

שכלפיו יש לו יותר אמון, נגיעה, סימפטיה, או לפי מה שנראה לו

שיהיה יותר יעיל. במציאת הפתרון הם יהיו חייבים לעבוד ביחד.

שיתוף הפעולה כפי שניסחנו אותו הוא בתנאי ששיתוף הפעולה לא

מנטרל, כלומר, אחד לא חייב את ההסכמה של השני בכדי לפעול, ולא

יווצר מצב ששניהם מתלבטים ולא נעשה דבר. פתיחת ההליכים לא תהיה

בהכרח בשיתוף פעולה מראש. מטרתנו היא להקל על הגשת תלונה. בכך

שיש אחראי גם במקום העבודה וגם במשרד של קבלן כח האדם, אנו

מספקים כתובת ברורה.

במידה ואחראי אחד לא יצליח לקיים את הבירור, המתלוננת יכולה

לפנות לאחראי השני. הפנייה לאחראי אחד אינה סותמת את האפשרות

לפנות לאחראי השני. המתלוננת יכולה גם לחכות לתגובה של הקבלן

ולראות מה יצא ממנה, ואז להחליט אם לפנות לצד השני.

אתי פלפל; הרבה מאוד מהמתלוננות אצלנו הן עובדות כח

אדם. הרבה פעמים הן גם עולות חדשות או אמהות

חד הוריות, כלומר חוליות חלשות בחברה. עלינו לתת להן את מירב

ההגנה. יש לוודא שגם אם המתלוננת פונה לקבלן, הוא יידע את

המעביד ויבקש את שיתוף הפעולה שלו כדי לחקור אצלו במקום העבודה.

אתי בנלר; אינני מכירה שום מקום עבודה מוסדי מסודר

שיאפשר לאחראי מטעם קבלן כח האדם לבצע חקירות

אצלו בעבודה. אינני רואה את הכנסת או את משרד משפטים מאפשרים

לאחראי של קבלן כח אדם של כתכניות למשל, לבצע חקירות במשרד



המשפטים ולחקור עובדים. הברירה שניתנת לעובדת של קבלן כח אדם

לבחור אצל מי להגיש את התלונה איננה מעשית. זה לא ילך בדרך זו.

יתכן שיש לאפשר לה להחליט לאיזה אחראי להגיש תלונה, ובמקביל

לדרוש את שיתוף הפעולה בין האחראי מטעם הקבלן לאחראי מטעם

המעביד. יתכן שיש צורך לאפשר למעביד, אצלו היא מועסקת בפועל,

לדרוש שהחקירה תיעשה על ידי אחראי מטעמו, תוך שיתוף פעולה עם

האחראי של חברת כח האדם.

דן אורנשטיין; ישנה בעייתיות רבה ביחסים המשולשים כאשר יש

מעסיק בפועל ויש קבלן והרבה פעמים לעובדת אין

כתובת לפנות אליה. לכן צריך לתת יותר הגנה לעובד באותם יחסים.

החוק מטיל את האחריות גם על הקבלן וגם על המעסיק בפועל. בסעיף 9

לחוק נאמר שהוראות חוק זה יחולו גם על המעביד מבחינה משפטית,

שזה בדרך כלל הקבלן, וגם המעסיק בפועל. התקנות צריכות להיות

בהתאם לחוק. יתכן וניתן לומר שהקבלן יכול לדרוש מהמעסיק בפועל

לקיים את הבירור כאשר פונים אליו.
מיכאל אטלן
אני חושב שהפתרון ישנו. אם אין לקבלן כח האדם

דריסת רגל אצל המעסיק, יש לו צידוק לא לנקוט

כל צעד, וזה לא גורם לשום נזק, משום שהמסלול של פתיחת התלונה

אצל המעסיק תמיד קיים.

אתי פלפל; במידה והמטריד הינו עובד קבוע ולא עובד קבלן

כח האדם, המוטרדת תפחד ללכת למעביד או לאחראי

של המעביד ותבחר ללכת לאחראי של קבלן כח האדם.
מיכאל אטלן
מצד שני אני חושש שאם אחייב שיתוף פעולה

בקיום הבירור, אתן להם בכך תירוץ לעכב את

התהליך, בכך שנאלץ אותם לשתף פעולה בדבר שבאופן טבעי קשה לשתף

בו פעולה.

לתת לחוקרים של קבלן כח האדם לבוא ולחקור במקום העבודה זה דבר

בעייתי.

אתי בנלר; מוטרדת שהינה עובדת של קבלן כח אדם בכנסת,

הוטרדה, יצאה בבכי ורצה ישר לקבלן כח האדם,

פנתה אל מנהלת כח האדם אצל הקבלן שהיא האחראית וסיפרה לה על

המקרה. מה יעשה במקרה כזה?

דן אורנשטיין! או שהקבלן יוכל לטפל בזה ולהיכנס לחקירה אצל

המעסיק, או שיהיה על . המתלוננת להגיש את

התלונה למעסיק בפועל.

אנחנו חייבים לומר את הדברים בגלוי. יש מקרים בהם גם אם יש

מעסיק בפועל, הוא לא יעמוד בדרישות של התקנות, ויכול להיות שהוא

יהיה חשוף לתביעה אזרחית. התקנות לא יכולות לפתור את כל הבעיות.

יכול להיות שגם אצל המעסיק בפועל וגם אצל הקבלן לא יהיה בירור

כנדרש ושניהם יהיו חשופים לתביעה אזרחית בגלל שאינם עושים את

חובתם לפי התקנות. הברירה בידי המתלוננת תהיה להגיש תלונה

למשטרה או להגיש תביעה אזרחית. אי אפשר לחייב שיתוף פעולה בשלב

החקירה.
אתי בנלר
המעסיק בפועל יהיה רשאי לדרוש מהאחראי לבצע

את החקירה, באמצעות אחראי שלו.
מיכאל אטלן
לא מדובר על חקירה משטרתית אלא על חקירה

שהמעביד עושה אצלו, בירור ראשון פנימי.

בקונספציה כזאת, אילו כלים יש למישהו חיצוני לבוא ולעשות בדיקה

בבית? בפועל מה שיקרה זה שהאחראי מטעם קבלן כח האדם יגיד

למתלוננת שלא יצא מתלונתה אצלו שום דבר ולכך כדאי שהיא תתלונן

אצל האחראי מטעם המעביד. הוא יכול גם לברר ולהגיד שמכיוון שלא

נתנו לו לבדוק בכנסת יש לו את הנימוק לא לעשות שום דבר. זהו

צידוק לא לפעול אשר יעמוד בביקורת. הדבר החשוב הוא שאנחנו כן

מחייבים שיתוף פעולה במציאת הפתרונות. לאחר שאחד מהשניים עשה

בירור, הפתרון נמצא בידי השניים.

רות בן ישראל; לדעתי יש להשאיר את הנוסח כפי שהוא. אמנם

נכון שעובדי קבלן הינם עובדים חלשים, אבל

הבעייה אינה בחוק איסור הטרדה מינית אלא בחוק העסקת עובדים על

ידי קבלני כח אדם, אשר נתן גושפנקא להסדר הפוגע בציבור חלש של

עובדים ומנציח את החולשה. אנחנו חיים עם המציאות המשפטית הזו

ואיננו יכולים לשנותה. להיפך, בחוק איסור הטרדה מינית עשינו צעד

קדימה כאשר אמרנו שנתייחס לעובד הקבלן, לעניין איסור הטרדה

מינית, כאילו שהוא עובד אצל המשתמש. ישנה מציאות מסויימת שעלינו

לתת לה פתרון הולם. הפתרון בהקשר הזה הוא בידיה של המוטרדת,

עובדת הקבלן. היא יכולה לבחור אם להגיש את התלונה לאחראי אצל

המעביד בפועל או אצל האחראי אצל הקבלן. יכול להיות שהאחראי של

הקבלן לא יוכל להזמין לחקירה את העדים. עליה לשקול זאת ולהחליט

שאין לה מה לפנות אליו. יש לה את האופציה לפנות גם למעביד. אין

פתרון אחר למצב משפטי שלא נוצר בעניין חוק זה אלא נובע מחקיקה

אחרת.

תמר אשל; במצב בו עובדת הלכה לאחראי מטעם הקבלן,

המצויין בסעיף 6 א 2; "יפעל לבירור התלונה",

אינו אפשרי בפועל. בתקנה זו מטילים על האחראי של קבלן כח האדם

חובה לעשות משהו שלא יוכל בפועל לעשות. יתכן ויש מקום להוסיף

הוראה; "היה האחראי מטעם קבלן כח האדם וראה שאינו יכול לפעול,

עליו להודיע למתלוננת".

אתי בנלר; עלתה כאן הערה נכונה מאוד. הטיפול בפועל צריך

להיות על ידי האחראי של הנילון.
מיכאל אטלן
אין זה נכון לומר שקבלן כח האדם אף פעם לא

יוכל לעשות את הבירור. יכולה להיווצר

סיטואציה בה שני עובדי הקבלן המוצבים אצל מעסיק אחד יהיו

מעורבים.
היו"ר יעל דיין
אנו עוברים לסעיף 7. נחזור לאשר את סעיף 6

לאחר שנשמע את הנוסח המוצע.
רחל בנזימן
ברצוני להעיר הערה נוספת לגבי סעיף 6 חי.

המשפט האחרון בסעיף הוא "נודע למעביד על מקרה



כאמור יעבירו לאחראי". לדעתי חובתו של המעביד, שהיא אותה חובה

שדיברנו עליה כאשר דנו בסעיף 5, צריכה להיות יותר חזקה מכפי

שהיא מופיעה כאן. השאלה היא האם איננו רוצים לחזק את חובתו של

המעביד באופן הצהרתי לטפל במקרה שנודע לו. ממשפט זה עולה

שהאחראי צריך לטפל בכל מה שהוא צריך לטפל, ואם נודע למעביד על

מקרה כאמור הוא יעבירו לאחראי לבירור. ויתכן ויש מקום לכתוב

באיזה שהוא מקום. "חובה כללית של המעביד לטפל בכל מקרה שנודע לו

ולהעבירו לאחראי, ולהפוך זאת לסעיף קטן נפרד", בגלל חשיבות

העניין.
מיכאל אטלן
זהו שוב עניין של נוסח. אין כאן כל ספק לגבי

חובתו של המעביד.
רחל בנזימן
אכן מדובר בנוסח, אשר לדעתי נמצא במיקום לא

טוב ולכן הצעתי היא להוסיף אותו בסעיף קטן

נפרד.
היו"ר יעל דיין
בכדי להדגיש זאת ניתן להקדים משפט זה לשאר
הסעיף
"נודע למעביד על מקרה של הטרדה מינית

או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, יעבירו לאחראי לבירור לפי הוראות

תקנה זו. נודע לאחראי על מקרה, וכו'".

לא הייתי עושה סעיף נפרד למטרה זו מאחר והתוכן והמהות הם זהים.

אתי פלפל; הרבה מאוד מהמעסיקים אינם יודעים איך לטפל

בתלונות אנונימיות. אילו היינו מפרטים בסעיף

הנ"ל "כולל בתלונות אנונימיות", הדבר היה חוסך שאלות רבות.

במידה ולא רוצים לציין את המילים "תלונה אנונימית" אפשר לכתוב

"נודע למעביד בכל דרך שהיא".
היו"ר יעל דיין
זוהי הרחבת יתר. המילה נודע כוללת את כל

האפשרויות.
רחל בנזימן
בסעיף כתוב "ולא הוגשה תלונה או שמתלונן חזר

בו מתלונתו". במידה ונודע לו על ידי זה

שהוגשה תלונה אנונימית, זה לא ייכלל בנוסח זה. אם מישהו ירצה

להתחמק, הוא יוכל לעשות זאת. כדי לנסח משפט כללי, "ולא הוגשה

תלונה או שמתלונן חזר בו מתלונתו או נודע לו בכל דרך אחרת".

המשפט כפי שהוא מנוסח נשמע מסוייג.
היו"ר יעל דיין
אני חושבת שבקריאה ראשונה הדבר ברור לגמרי,

ובקריאה שניה מתחילות להתעורר שאלות מיותרות.

בנוסח הקיים יש כיסוי של כל המקרים.

גלוריה ויסמן; המילים "בכל דרך שהיא" אינן מוסיפות דבר.

הדבר ברור גם בנוסח הקיים.

אתי בנדלר; אפשר לנסח זאת כך: "נודע לאחראי על מקרה של

הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה,

יעבירו לאחראי לבירור לפי הוראות תקנה זו, אף אם לא הוגשה תלונה

או שהמתלונן חזר בו מתלונתו".



גלוריה ויסמן; באופן זה אנחנו מעבירים למעלה את המעביד, עם

כל התנאים שכתבנו בשביל האחראי. ואז לגבי

האחראי נצטרך להתאים את הנוסח.
היו"ר יעל דיין
האם נפתרה הבעייה לגבי קבלן כח האדם?

דן אורנשטיין; אני עומד על הצעתי בנושא זה. עלתה הבעייה

באשר לאופי יחסי הגומלין בין הקבלן לבין

המעסיק בפועל, כאשר הנילון הוא עובד של קבלן כח אדם המועסק

במקום אחר. רק במקרה כזה קיימת אחריות משותפת. כאשר העובד הוא

של המעסיק בפועל, אין אחראיות משותפת של הקבלן והמעסיק בפועל.

הדבר קיים רק במקרה שהנילון הוא עובד של קבלן כח האדם המועסק

אצל מעסיק בפועל.

לדוגמא, אם לחברת "מנפאואר" יש עובדת המועסקת בכנסת, ובכנסת

מטרידים את אותה עובדת, קבענו בתקנות כי "הרשות בידיה לפנות או

לאחראי מטעם הכנסת או לאחראי מטעם הקבלן". עלתה השאלה איך קבלן

כח האדם יטפל בעניין, על כך אמרנו שהוגשה התלונה לאחראי מטעם

הקבלן, כהמשך למה שנאמר בסעיף 5 גי. בסעיף 5 גי אמרנו "היה

הנילון עובד של קבלן כח אדם המועסק בפועל אצל המעביד, הברירה

בידי המתלונן להגיש את התלונה לאחראי מטעם הקבלן או לאחראי מטעם
המעביד". אנחנו מבקשים להוסיף
"הוגשה תלונה לאחראי מטעם הקבלן,

רשאי אותו אחראי להעביר את הבירור לידי האחראי מטעם המעסיק

בפועל, ואם עשה כן, האחראי מטעם הקבלן יודיע על כך בכתב

למתלוננת". בהמשך, בסעיף 6 זי, קבענו כי אם הנילון הוא עובד של

קבלן כח אדם אז האחראי חייב להעביר את הסיכום של הבירור גם

לקבלן וגם למעביד. כלומר שניהם חוזרים לאותה אחריות משותפת שיש

להם לפי החוק. החוק אומר שבמקרה של עובד קבלן כח אדם המועסק אצל

מעסיק בפועל, יש לשניהם אחריות.

גלוריה ויסמן; יש להוסיף בעניין הבירור כי במידה והאחראי של

הקבלן העביר את הבירור לאחראי מטעם המעסיק

בפועל, האחראי במקום העבודה חייב לטפל בכך. כמו כן הוא מחוייב

אחר כך לשלוח לאחראי השני את הסיכום של הטיפול.
היו"ר יעל דיין
האם הנוסח מכסה את שני המקרים, הן כאשר

הנילון הוא עובד קבלן כח אדם והן כאשר

המתלוננת היא עובדת קבלן כח אדם?

דן אורנשטיין; כאשר מדובר בעובד של קבלן כח אדם אשר הוטרד,

הדיון איננו רלוונטי, מאחר והאחריות של

המעביד הינה על העובד שלו שהטריד.

אתי בנדלר; אין לעובד את האופציה שניתנה לפועל במקרה של

הטרדה. המתלונן רשאי לבחור לאיזה אחראי להגיש

את התלונה רק אם הוא עצמן עובד של קבלן כח אדם.

דן אורנשטייו; האחריות על הבירור היא על המעביד, האחראי על

הנילון.
היו"ר יעל דיין
האם השכיחות של מקרים כאלה הינה גבוהה מאוד?
דן אורנשטיין
זוהי צורת העסקה מאוד בעייתית.

אתי בנדלר; במקרה של עובד קבלן כח אדם המועסק בכנסת,

המוטרד על ידי עובד של הכנסת, האחראי היחידי

הרשאי לברר את התלונה הוא האחראי של הכנסת.

תמר אשל; במידה ואותה עובדת של קבלן כח אדם המוטרדת על

ידי עובד פונה בכל זאת לאחראי של קבלן כח

האדם, עליו ליידע אותה כי הדבר אינו באחריותו.
היו"ר יעל דייו
אני מאשרת את סעיף 6 ועוברת לדון בסעיף 7.

דן אורנשטייו; בסעיף 6 ג' הוספנו תיקון לגבי השמירה המירבית

של פרטיות.

תקנה מס' 7: טיפול במקרה של הטרדה או התנכלות.

א- קיבל מעביד את סיכומו והמלצותיו של האחראי לפי תקנה 6 ו',

יחליט ללא דיחוי, ותוך תקופה שלא תעלה על שבעה ימי עבודה,
על הפעלת הסמכויות שבידיו לגבי כל אחד מאלה
1. מתן הוראות לעובדים המעורבים במקרה, לרבות בדבר כללי התנהגות

הולמים במסגרת יחסי עבודה והרחקת הנילון מהמתלונן, וכן נקיטת

צעדים בענייני עבודה, והכל כדי למנוע את הישנות המעשה של

הטרדה מינית או התנכלות, או כדי לתקן את הפגיעה שנגרמה

למתלונן, אם זו הטרדה או התנכלות.

2. פתיחה בהליכים משמעתיים לפי הוראות הסדר משמעת החלות אצל

המעביד לעניין הטרדה מינית או התנכלות.

3. אי נקיטת צד כל שהוא.

ב- המעביד יפעל ללא דיחוי לביצוע החלטתו לפי תקנת משנה אי,

וימסור הודעה מנומקת על החלטתו למתלונן, לנילון ולאחראי.

כן יאפשר המעביד למתלונן ולנילון לעיין בסיכום האחראי

והמלצתו.

ג- המעביד רשאי, עקב שינוי בנסיבות, לשנות את החלטתו, לפי תקנת

משנה אי, או לעכב את ביצועה, וימסור הודעה מנומקת על כך

למתלונן, לנילון ולאחראי.

ד- על אף האמור בתקנה זו, רשאי מעביד לדחות את החלטתו, לעכב את

ביצועה או לשנותה, בשל הליכים משמעתיים או משפטיים הנוגעים
למקרה נושא ההחלטה. עשה כן המעביד
1. ימסור הודעה מנומקת על כך למתלונן, לנילון ולאחראי.

2. כל עוד לא הסתיימו ההליכים כאמור, יפעל המעביד לפי הוראות

תקנה 6 ה'.

3. בתום ההליכים יקבל המעביד החלטה על פי תקנת משנה אי.

ה- היה הנילון עובד של קבלן כח אדם המועסק בפועל אצל המעביד,

רשאים השניים להסכים ביניהם לגבי מי מביניהם יבצע את הוראות

תקנה זו, כולן או חלקן.
היו"ר יעל דיין
האם יש משהו שאיננו ברור בתקנה זו?
אתי בנדלר
יש להוסיף את המשפט "ימסור הודעה מנומקת

בכתב" בכל מקום שמצויינת מסירת הודעה מנומקת.

בתקנה נאמר "היה הנילון עובד של קבלן כח אדם המועסק בפועל אצל

המעביד, רשאים השניים להסכים ביניהם מי מביניהם יבצע הוראות



תקנה זו, כולן או חלקן". בהתאם לכל הסכם שיש בין קבלן כח אדם

לביו מעסיק, תמיד בפועל יש סמכות להחליט על הרחקתו של עובד

מסויים של קבלן כרו אדם. האם במקרה זה יש צורך לקבל את הסכמתו של

קבלו כח האדם להרחקה? הרי התקנה גוברת על הסכם.
דן אורנשטיין
החוק מטיל אחריות משותפת עליהם, ואנחנו

צריכים למצוא דרך לבצע את החוק, כאשר אנחנו

יודעים שיהיו הרבה מצבים בהם אחד מביניהם, בדרך כלל המעסיק

בפועל, הוא המבצע. ההסכם לא יכול לגבור על ההוראה בחוק האומרת

כי לשניהם יש אחריות משותפת. אפשר לומר שלביצוע האחריות המשותפת

הם יכולים להסכים שאחד מהם יהיה המבצע.
היו"ר יעל דיין
האם ההליך הזה נכלל במסגרת חובת החלטה של

המעביד תוך שבעה ימים? יש למנוע מצב בו לאחר

שהחקירה הסתיימה יעבור זמן רב עד שהקבלן והמעביד יחליטו מי

האחראי ומי המבצע.

אתי בנדלר; הם רשאים לעשות זאת בכפוף לקיום הוראות תקנת

משנה א'.
ונמר אשל
בסעיף ד' 2 נכתב: "כל עוד לא הסתיימו ההליכים

יפעל על פי הוראות 6 הי. בסעיף 6 הי הוספה

הרחקה של הנילון.
דן אורנשטיין
עד שמתברר כתב האישום זה יכול לעבור זמן,

בינתיים יש מקום לאיזו שהיא הגנת ביניים.

בסעיף 6 הי מדובר על הרחקת הנילון ככל שניתן, כלומר יש מקום

לשיקול דעת של המעביד בנושא.
אילת שילו-תמיר
מדוע לא להוסיף בסעיף 7 אי גם פתיחה בהליכים

משפטיים? למשל שבתום הבירור הזה המעביד יוכל

לפנות בתלונה למשטרה.
דן אורנשטיין
זה לא דבר השייך לסמכויותיו של המעביד. מדובר

בסעיף זה על סמכויות המיוחדות למעביד. פתיחה

בהליכי משמעת הינה דבר המסור למעביד. פנייה בתלונה למשטרה יכול

להגיש גם כל אזרח אחר.
אילת שלו"תמיר
אחד הפתרונות הנתונים למעביד בתום בירורים

כאלה הוא הגשת תלונה למשטרה.
גלוריה ויסמן
זה דבר שאינו ייחודי למעביד אלא נתון לכל

אדם. לכל אזרח יש את הזכות או החובה להגיש

תלונה במקרים מסויימים הקבועים בחוק העונשין.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת לאשר את סעיף 7, עם התיקונים.

לסעיף 8 מוצע נוסח חדש.
דן אורנשטיין
תקנה מס' 8: תחולה על כוחות הבטחון ועל

מוסדרת להשכלה עיונית או מקצועית.

א - תקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים לפי העניין על מוסדות

המקנים השכלה עיונית או מקצועית, לבוגרים ועל התלמידים

והסטודנטים הלומדים בהן, ולעניין זה יראו את תנאי הלימודים

והתנאים הנילווים להם כאילו היו ענייני עבודה.

ב - תקנות אלה יחולו על כוחות הבטחון ועל המשרתים והעובדים בהם,

בשינויים המחוייבים לפי העניין, לרבות שינויים לעניין תקנות 6

ו-7 בשל קיומם של הליכים משמעתיים ומשפטיים יחודיים שמשרתים

ולעובדים בכוחות הבטחון.
היו"ר יעל דיין
האם הגדרה זו של מוסדות להשכלה היא ההגדרה

הקיימת על פי חוק?

דן אורנשטיין; זהו סעיף שהתווסף ברגע האחרון.
היו"ר יעל דיין
האם ההגדרה "מוסדות להשכלה עיונית או

מקצועית" מכסה את כל המוסדות?
אתי בנדלר
לדעתי ההגדרה הרבה יותר רחבה ממה שהתכוונו.

היא מכסה לא רק מוסדות להשכלה גבוהה, לרבות

מכללות, אלא את כל המסגרות הלימודיות הקיימות.

דן אורנשטיין; זהו סעיף המתייחס להטרדה מינית של סטודנטים

ותלמידים.
היו"ר יעל דיין
אני מבינה שמדובר בכל קבוצת לימוד שהתכנסה

לכל עניין שהוא.

אתי בנדלר; אין לי הגדרה של מוסד. אינני יודעת איזו

פרשנות תינתן להגדרה זו, אם זה יגיע לידי

דיון.
היו"ר יעל דיין
סעיף 8 ב' התקבל בהסכמה. ברורים לנו השינויים

המחוייבים שייעשו לפי העניין.

אני מבקשת מצה"ל ומהמשטרה להעביר לוועדה את אותן הוראות

הייחודיות להם, המשתמעות או מתחייבות מהנושא.

יש כאן עניין של תפיסת עולם. לדעתי בצבא חובה, שהינו כל כך רחב

ומקיף קבוצת גיל גדולה, החיה במסגרתו במשך שנתיים או שלוש שנים,

אפשר להיות יותר גמישים, לא במובן של הטרדה אלא במובן של יחסים

בהסכמה. אין אפשרות לכפות התנזרות לתקופה של שנתיים על כל

אוכלוסיית הגברים והנשים. מכל מקום אנחנו לא נבוא בטענות

למחמירים, ואני מניחה שאין בהצעת החוק דברים מקלים.

מי נכלל במונח כוחות הבטחון?

דן אורנשטיין; ההגדרה כוללת את המשטרה, השב"ס, הצבא,

וארגוני הבטחון.

היו"ר יעל דיין; אני מבינה שנכללים בתקנה גם עובדי קבלני כח

אדם העובדים עם כוחות הבטחון.



עדנה הרניק; רצינו להוסיף בסעיף את המשפט "לרבות השינויים

לעניין תקנות 4, 5, 6 ו-7". בסעיף 5 מדובר

על תלונה אשר תוגש על ידי אחראי, ובסעיף 4 גי, האחראי מקיים

בירור. אצלנו הדברים מתנהלים באופן שונה.
היו"ר יעל דיין
ניתן לרשום "לרבות השינויים המחוייבים".

אבקשכם להעביר לוועדה כנספח לתקנות את אותם

שינויים ייחודיים לכם.

אנחנו מקבלים מהצבא ומהמשטרה דיווחים חצי-שנתיים על הטרדות

מיניות לסוגיהן. עכשיו נוכל לבחון את הדיווח החצי-שנתי שנקבל

ולראות אם השתנה משהו מבחינת דרכי הטיפול, כך גם לגבי המשטרה.

אני מבקשת לאשר את סעיף 8.

נשאלה כאן שאלה לגבי בנות השירות הלאומי, וכן לגבי מד"א.

בחוק מד"א מוגדר שהוא משמש עזרה לחיל הרפואה בזמן חירום, וצריך

להתכונן בזמן שלום. השאלה איפה המתנדבים של מד"א נכנסים מאחר

וזה לא שירות אבל הם גם לא נחשבים כעובדים.
דן אורנשטיין
האחריות של מעביד, לפי סעיף 7 לחוק מניעת

הטרדה מינית, אינה חלה על הטרדה מינית בידי

מתנדב. החוק חל על הטרדה מינית בידי עובד או הטרדה מינית בידי

ממונה מטעמו. זו נקודה שהערנו בפעם הקודמת. ההערה היא לחוק ולא

לתקנות.
היו"ר יעל דיין
אני אבדוק את נושא השירות הלאומי. ישנם שני

מצבים אפשריים. מצב אחד הוא של בת מתנדבת

בשירות הלאומי המטרידה, ואז נשאלת השאלה מי מגן על המוטרד ולמי

הוא שייך. המצב השני, הסביר יותר, הוא שבת השירות הלאומי תהיה

מוטרדת, והמטריד שייך למישהו שכלפיו אפשר להגיש את התלונה.

הכתובת שלה לתלונה היא המעביד של זה שהטריד אותה.

עדנה הרניק; מדוע הושמט מהתקנות הסעיף בדבר תחולתן על

עובדי חברת כח אדם? זה היה בנוסח המקורי

והושמט בנוסח המתוקן.

דן אורנשטייו; ישנה התאמה לסוג ההעסקה בצורה אחרת ממה שהיה

קיים בתקנות המקוריות. בסעיפים הרלוונטיים

הוספנו התייחסות לעובדי קבלן כח אדם, והלכנו לפי החוק. החוק

אומר שיש אחריות משותפת, גם המעסיק בפועל וגם הקבלן אחראים.

הבירור יכול להיעשות על ידי האחראי מטעם הקבלן.

היו"ר יעל דיין אני מבקשת לעבור לתקנה מס' 9.

דן אורנשטייו; תקנה מסי 9; מעביד המעסיק יותר מעשרים וחמישה

עובדים;

1- יערוך לתקנון לדוגמא את ההתאמות הנדרשות, לרבות ההתאמה

הנובעת מהיקף פעילותו של המעביד כמעביד, מסוג פעילותו כאמור,

ממספר עובדים, משפתם, מהרכב כח האדם ומכל תכונה אחרת המייחדת

אותו כמעביד.

2- מעביד שחלות אצלו הוראות הסדר משמעת כאמור בתקנה 3, יתאים את

התקנון לדוגמא על ידי פירוט בו של ההוראות כאמור.



3- ימסור לידי עובדיו עותק מהתקנון המותאם, לפי פסקאות 1 או 1,

להלן התקנון המותאם, יפרסמו במקום בולט לעין, ובמקרה הצורך

יפרסם את התקנון המותאם ביותר ממקום אחד כאמור.

4- ימסור עותק מהתקנון המותאם לארגון העובדים היציג.

ישנה הגדרה של ארגון עובדים יציג בהגדרות.
היו"ר יעל דיין
נושא התקנה הוא התאמת התקנון.

האם פעילותו של המעביד לפי התקנה כוללת את

הפעילות המתרחשת בסוג מקום העבודה?
דן אורנשטיין
התקנה כוללת את כל מה שקשור לאופי העבודה שלו

כמעביד.
היו"ר יעל דיין
כאשר המעביד הוא המדינה, מדובר בסוגים רבים

של פעילויות, ואז על המדינה להתאים את התקנון

לשפה, למספר העובדים, להרכב כח האדם וכן הלאה. אנחנו עוסקים

במעבידים של יותר מעשרים וחמישה עובדים. בתוך המאגר של הפעולות

של כל מעביד כזה ישנם סרגים שונים של פעילויות. אין זה מספיק

שהמדינה תעשה תקנון אחד, שיהיה טוב לכולם. יש לחייב את המדינה

להתאים את התקנון לסוגים השונים של העובדים הנמצאים בתחומה.
דן אורנשטיין
התקנון יכול להיות גמיש מספיק בשביל להכיל את

כל סוגי הפעילות של המעסיק.
היו"ר יעל דיין
אין זה מתאים לפרסם בכפר ערבי את התקנון

ברוסית, בעברית, בערבית ובאמהרית.
מיכאל אטלן
במידה ויש למדינה איזו שהיא יחידה שיש בה רק

עובדים הדוברים ערבית, למשל, ברור שעליה

לדאוג לכך שיהיה תרגום של התקנון.
היו"ר יעל דיין
המטרה היא שהמדינה לא תצא ידי חובתה על ידי

כך שתוציא תקנון סטנדרטי, מקסימום בשלוש

שפות, ותחלק אותו לכל עובד, מבלי לוודא אם הוא מתאים או לא.

המדינה כמעסיק גדול צריכה להתאים את עצמה לסוגים שונים של

מקומות עבודה.

אתן דוגמא של מעסיק גדול אחר, חברת "אל-על". חברת "אל-על" לא

יכולה להסתפק בהדבקת התקנון בבית אל-על בתל אביב. עליה לדאוג

לכך שבכל משרד של אל-על ברחבי העולם יהיה תקנון בשפה המקומית

שיכלול את סוג הפעילות במקום.

האם הגיוון בסעיף מחייב גם מבחינה גיאוגרפית ומבחינת השפה?

דו אורנשטיין; לכך התכוונו בנוסח הסעיף.

טליה לבני; הכוונה בסוג הפעילות היא יותר למניעת מצבים

שבהם תיתכן הטרדה מינית. לדוגמא, הוראות

ברורות לגבי הסעות של חיילות. המטרה היא למנוע מצבים שבהם יימצא

עובד הנתון למרות לבד בשעות המזמינות הטרדה מינית.
היו"ר יעל דיין
לא צריך למנוע את המצב עצמו אלא למנוע מקרה

של הטרדה מינית במצבים כאלה. ישנם עובדים

העובדים במשמרות מעורבות. התקנון אינו צריך למנוע את הייהוד.

אינני מוכנה לפתוח את הנושא הזה לדיון. זהו סוג דיון הפוגע

בנשים, כאשר אומרים שבכדי להגן על אישה אין לתת לה שעות נוספות

כי בשעות נוספות היא תישאר עם גבר. הטרדה מינית אסורה בחוק, בין

אם מדובר בשלושים גברים או שלושים נשים לבד בחדר. אין שום קביעה

מראש של מצבים מזמינים. במידה ומעביד רואה שמספר ההטרדות

המיניות הינו גדול יותר במצבים מסויימים, עליו לקחת זאת בחשבון,

כי יש לו אחריות על עובדיו. אבל אין מקום להגדיר זאת בתקנון.

זוהי בעייה של המעביד והוא הנושא באחריות.
טליה לבני
אם איננו נכנסים לנושא הזה, אינני רואה כל

נושא המחייב שינויים בהתאם לסוג הפעילות.
היו"ר יעל דיין
הזכרנו את העניין הגיאוגרפי, ישנו עניין של

שפה ועניין של שעות עבודה.
דן אורנשטיין
האם הערתך היא לגבי המילים סוג הפעילות?

הכוונה היא לגבי סוגים של מפעלים שבהם הסביבה

העויינת נוצרת יותר בקלות, בגלל אופי גברי, למשל. אנחנו מנסים

לכסות את מגוון האפשרויות. אם זה לא רלוונטי ניתן לוותר על כך.
היו"ר יעל דיין
אינני רואה בעייה בנוסח. זהו חיוב שגם אם לא

קיים בכל מקרה, אין כל נזק בכך שהוא נמצא

בתקנות.
דן אורנשטיין
כתוב "התאמה נדרשת". כאשר אין צורך בהתאמה,

אז אין צורך להתייחס לסעיף.
היו"ר יעל דיין
כיצד ייושם המשפט "ימסור לידי עובדיו עותק

מהתקנון המותאם", כאשר מדובר על מעסיק גדול?
מיכאל אטלן
התרשמנו לטובה במיוחד מהנוהג בצבא, שם ניתנת

דפדפת בנושא, הנכנסת לתיק, מרגע הגיוס, ליד

הגז המדמיע. חשבנו שלא תהיה זו מעמסה גדולה מדי לתת לכל מי

שמתקבל לעבודה פעם אחת את התקנון.

מיכאל הילב; הערנו על סעיף זה כאשר דיברנו עם משרד

המשפטים. אין זה מעשי למסור לכל עובד עותק

מהתקנות האלה, אולי יעשה זאת משרד המשפטים. איננו מתנגדים לכך

שהמדינה תפיץ לכל העובדים במדינה את התקנות. זה לא מעשי להטיל

על המעסיק להדפיס חוברות כאלה.
רחל בנזימן
האוניברסיטה העברית עשתה זאת.

אתי בנדלר; השאלה היא האם יש מקום לחייב את המעביד לעשות

זאת בתקנות?

מיכאל הילב; אם המדינה חושבת שזה נחוץ, שהמדינה תפיץ לכל

עובד את התקנון.
אתי בנדלר
יש לקחת בחשבון את כל סוגי המעבידים שיש להם

יותר מעשרים וחמישה עובדים. האם על המעביד

למסור להם את התקנון ביום הראשון לעבודה?

גלוריה ויסמן; בסך הבל מדובר בשמונה עמודים. מה הבעייה

למסור זאת לעובד ביום הראשון לעבודה?
אתי בנדלר
אפשר לתלות את התקנון במקום בולט לעין.

אין חובה למסור בכתב העתק מהוראות הבטיחות

בעבודה לכל עובד, ועם כל הכבוד לנושא החשוב שלנו, תסכימו איתי

שהוראות בטיחות בעבודה הינן חשובות לא פחות, ואין חובה כזו.

אפשר לרשום "יפרסם במקום בולט וימסור לכל עובד, המבקש זאת,

עותק".
היו"ר יעל דיין
אנחנו מסכמים את הסעיף בכך שתהיה התאמה של

תקנון והוא יפורסם במקום בולט.
מיכאל אטלן
בסעיף 9.3 אין התייחסות לממונה. יש למסור את

התקנון לממונה מטעם מקום העבודה על עובדים.

הוא לא חייב לשכפל את התקנון הזה לכל העובדים שלו אבל לכל הפחות

יחלק אותו לכל הממונים שלו. ממונה צריך לקבל זאת גם אם אינו

מבקש.

היו"ר יעל דיין; התקנון יהיה זמין, הוא יפורסם במקום בולט

לעין ויינתן לארגון העובדים היציג.

אשמח מאוד אם ארגוני העובדים היציגים, וכן ארגוני הנשים, שיש

להם את הזרועות הארוכות ביותר להגיע לכולם, יעשו במקביל לתחילת

החוק קמפיין שיסביר בדרך חיובית וטובה על החוק שנכנס והדברים

שעליהם הוא מדבר. הדבר נמצא בידינו, בעניין של השכלת הציבור,

מעבר למה שכתוב בחוק. יש להביא לידיעה את עיקרי הדברים הנמצאים

בתקנון. בכך נכסה יותר עובדים ממה שניתן על ידי חיוב המעביד לתת

את התקנון לכל אחד. למעבידים אין תקציב לכך והם לא יעשו זאת.

אני מקווה שגם ארגוני שטח גדולים, כמו נעמ"ת, וגם ארגונים הוגים

כמו השדולה, יפעלו למטרה זו. העניין הוא להגיע לרמת השטח כך

שהדברים האלה ישרתו את ציבור הנשים.

אני מבקשת לאשר את סעיף 9 ולעבור לסעיף 10.

דן אורנשטיין; תקנה מס' 10: הוראת מעבר. התקנה מתייחסת

לתקנה 3 ד' ו-3 ג'. לתקופה שמיום תחילתן של

תקנות אלה עד תום מאה ועשרים ימים ממנו, יצא המעביד ידי חובתו

לפי תקנה 3 ד' אם פעל לפי תקנה 3 ג' בשינויים המחוייבים.

זה לעניין הסדר משמעת שחל מכח חיקוק, ונאמר בסעיף 3 ד' ייחל אצל

מעביד הסדר משמעת מכח חיקוק, ואין באותו הסדר התייחסות מפורשת

להטרדה מינית והתנכלות, יקבע המעביד הוראות בכתב המקבילות לאלה

שבהסדר המשמעת". נאמר שבתקופה של מאה ועשרים הימים הראשונים

האלה יצא המעביד ידי חובתו אם פעל לפי סעיף 3 ג', כלומר אם הוא

פועל לפי הוראות ההסדר שניתן ליישמן לעניין הטרדה מינית

והתנכלות. למשל, כאשר יש הוראות בהסדר לעניין התנהגות בלתי

הולמת, ובתקופת הביניים, המעביד לא הוציא הוראות מיוחדות לעניין



הטרדה מינית והתנכלות ולא תוקן החוק, כי מדובר בחוק שיש בו הסדר

משמעת, אזי בתקופת הביניים הזאת, תקופת המעבר, יפעל המעביד לפי

ההוראות.

היו"ר יעל דיין; על איזו תקופה מדובר בתקופת המעבר?
דן אורנשטיין
מיום פרסום התקנות מדובר בחמישה חדשים, ומיום

כניסתן לתוקף מדובר בארבעה חדשים.

היו"ר יעל דיין; אני מבקשת לאשר את סעיף 10.

דן אורנשטיין; אנחנו יכולים להתאים את התקנון בהתאם לכל

תיקון בתקנות.
היו"ר יעל דיין
קראתי בעיון רב את התקנון לדוגמא. מאחר וזה

תקנון שאותו יתאימו לפי ההתאמות המתבקשות,

האם אנחנו צריכים לקרוא אותו בקול רם כלשונו בכדי לאשר אותו?

רחל בנזימן אין צורך לקרוא את כולו. ישנו נושא אחד לפחות

שבעיני ראוי שיעלה פה, אשר נמצא כאן ולא נמצא

בשום מקום אחר, והוא הסעיף של הגנת תלונת שווא.
היו"ר יעל דיין
אנחנו דנים בסעיפים 1 עד 4, העוסקים בהטרדה

מינית והתנכלות. נעשה כאן נסיון לפשט את

הדברים ולהעביר אותם מלשון החוק ללשון העם. הדוגמאות הינן

טובות, משום היותן מכלילות מאוד. ברגע שנכנסים לפרטים, כל אחד

יכול להגיד שהוא לא שייך להגדרה כי הוא לא בדיוק תואם בפרט זה

או אחר. הגדרות 1 עד 4, הנותנות גם דוגמאות של סחיטה ושל מעשה

מגונה, הן למעשה פירוש החוק בלשון פחות מקצועית ומשפטית.

בסעיף גי, העניין של אי הסכמה הוא אחד הדברים החשובים ביותר.

זהו אחד היסודות בחוק שהיה עליו ויכוח. חשוב מאוד לציין את

התחומים שבהם גם כאשר יש הסכמה, עדיין יש עילה לתביעה. מדובר על

מקרים של סחיטה, של התייחסות מבזה ומשפילה, ניצול של יחסי מרות

וכמובן מרות פלוס חינוך וטיפול בקטין חסר ישע, ותלות במסגרת

טיפול נפשי או רפואי של המטופל והמטפל ובמסגרת של מתן שירות

מקצועי.

החוק הזה התחיל בחוק שאני הצעתי ונעמי בלומנטל הציעה בנפרד, על

הבסיס של מקרה פלח. לגבי כל המקרים הנ"ל ברור שאין חובה להראות

אי הסכמה.
ישנו הסדר לפי החוק
אי הסכמה בין במילים ובין בהתנהגות, שאינה

משתמעת לשתי פנים. על כך יכולה להיות פרשנות. לא מצאנו דרך

בחקיקה להגדיר זאת. כפי שאמר חבר הכנסת זאבי, מה שאני רואה

כסירוב שאיננו משתמע, הוא רואה כהזמנה. שמענו על כך מיני

פרשנויות, תמיד מצד גברים, שאמרו שהם רואים באי הסכמה כזו

הזמנה. כך שבכל זאת נשאר כאן כר לפרשנות.

אני רואה בסעיף הזה חשיבות חינוכית, הן לאירגוני עובדים והן

לאירגוני נשים ואירגונים אחרים. נשים צריכות לדעת לעמוד על

זכותן להגיד לא, ללא שום פרשנויות, עד שתיכנס נורמה חדשה,

שעדיין לא קיימת, שכאשר אישה אומרת לא, היא מתכוונת ללא. ישנם



מקומות בהם זה קיים, אבל הנורמה המקובלת כרגע היא שאישה אמרה לא

אבל בכל זאת יש איזה סדק ומקום לנסות.

אנחנו לא מחוקקים את החוק מחדש. מדובר ביאמירת לאי גם בצורה

שדוחה על ידי התנהגות וגם במילים.
מיכאל אטלן
מרגע שיש אבחנה בין דברים שההסכמה מספקת

לגביהם ודברים שההסכמה לא מספקת לגביהם,

ממילא במקום שאי הסכמה כן חשוב, לגיטימי לדרוש שהיא תהיה חד

משמעית.
רחל בנזימן
החוק אומר "ובלבד שלא היה ספק סביר". האם

המונח "התנהגויות שאינן משתמעות לשתי פנים"

אינו מחמיר יותר מבחינת העברית? זהו מונח פחות משפטית.

החוק אומר "הראה, במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר

לגבי משמעות ההתנהגות". משם נשאבה ההגדרה לתוך התקנון. האם

הניסוח "שאינן משתמעות לשתי פנים" אינו קצת יותר חריף מאשר

"ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי ההתנהגות"?
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת להשאיר זאת כך, משום שהביטוי

המחליף האפשרי הוא "חד משמעית", וזה ביטוי

עוד יותר מצר. לא הייתי משנה את הנוסח הזה. מקובל על כולם

שהסירוב צריך להיות גלוי לעין וברור ורצוי לא להשאיר מקום

לפרשנות.
רחל בנזימן
מה שעומד מאחורי כל הויכוח זו השאלה, אשר

עלתה הרבה מאוד בפסיקה האמריקאית, לשתי הפנים

של מי זה משתמע. אני מעלה את חששותי בקול, מתוך ידיעה שישנן

נקודות מבט שונות למטריד ולמוטרד.
מיכאל אטלן
הפסיקה הזאת מתקבלת על הדעת בגלל ששם אין

הפרדה ברורה בין מקרים שבהם לוקחים בחשבון את

ההסכמה לבין מקרים שבהם לא לוקחים אותה בחשבון. ברגע שעשינו את

האבחנה בין המקרים שבהם לוקחים בחשבון את הנושא של ההסכמה, המצב

שונה.

דן אורנשטיין; אני מביא בחשבון את דבריה של רחל אומרת, שיש

הבדל בין לשון החוק לבין הלשון הננקטת כאן.

נעשה כאן ויתור על הדיוק המשפטי לצורך ניסוח תקנון שאנשים

צריכים להבין אותו. לא מצאנו דרך טובה יותר לומר את הדברים

בלשון פשוטה. זו התלבטות שהיתה לנו לכל אורך עריכת התקנון.
היו"ר יעל דיין
נראה לי שאפשר להשאיר את הנוסח הקיים.

לאחר שהתקנון יופץ בשטח, נראה את ההתאמות

אליו. אבקש לקבל דוגמאות של התאמות שייעשו לצורך מעקב הוועדה.

יש כאן דבר טוב בבסיסו שעדיין לא עבר את מבחן המציאות. לכן אני

מציעה שנדון בו בצורה- כללית, ונאשר אותו כמו שהוא. אין מקום

לדון בכל שורה בפירוט. בכל מקרה, הדברים ישתנו כאשר התקנון

יותאם לתנאים הספציפיים. לכן אבקש להעיר הערות כלליות בלבד.
רחל בנזימן
יש בתקנון סעיף אשר לדעתי לא צריך להיות בו.

זהו סעיף קטן 3 ב'. יש כאן אמנם שיפור מסויים

לעומת מה שהוצע בתקנון הקודם. למעשה יש בסעיף זה העתקה של סעיף

קיים בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, המדבר על כך שיש חובה על

מעביד לא לפגוע במתלונן ובמי שעוזר לו, בגלל הגשת התלונה, וסעיף

קטן האומר שזו הגנה על המעביד אם התלונה היתה תלונת שווא. זהו

סעיף כללי בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. כתוצאה מכך שהרחבנו

בחקיקה את הסעיף של הטרדה מינית בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה,

יוצא שאותו סעיף חל גם על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. זו לא

היתה החלטה מודעת בחקיקה. לא התייחסנו לנושא של תלונת שווא

כעניין בפני עצמו.

אני רואה טעם לפגם בציון הנושא של תלונת שווא בתוך התקנון הזה.

יש בעייה עקרונית בהעלאת הנושא של תלונת שווא. אחד החששות

המועלים הוא שמיד כולם ירוצו ויתלוננו תלונות שווא. העלינו זאת

בוועדה פעמים רבות והבאנו לידיעת הוועדה את המידע שבעבירות מין

בכלל אין יותר תלונות שווא מאשר בעבירות רגילות, למרות הדעה

הרווחת.

אין צורך להכליל בתקנון את ההתייחסות לאותה הגנה, שהינה הגנה

משפטית בלבד. ההגנה הזאת נמצאת בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.

בחוק שלנו היא לא נמצאת באופן מעשי.

דן אורנשטיין; הדבר נמצא במפורש בסעיף 7 ב' לחוק שיוויון

הזדמנויות בעבודה, כפי שהוא מופיע בסעיף 15

בחוק מניעת הטרדה מינית.
רהל בנזימן
זוהי הכללה טכנית. הוועדה לא דנה בנושא של

תלונת שווא בהטרדה מינית. הנושא עלה מלכתחילה

בתור אחת הטענות המועלות תמיד נגד הטרדה מינית, אבל בחוק שלנו

הנושא לא נמצא באופן פוזיטיבי. בהכנסת הנושא לתקנון יש משום

הדגשת דבר שלא היה צריך להיות מוגדש, ונמצא ממילא בחקיקה.

מי שירצה למצוא את זה, ימצא את זה בחוק. יש כאן הפניית זרקור

מיותרת.

מיכאל הילב; זהו נושא מאוד מרכזי שעליו עיקר ההערות שלנו.

אנחנו חוששים, כמעסיקים, ואני חושב שזו צריכה

להיות גם בעייה של ההסתדרות, מתלונות שווא. ניתן להרוס את חייו

של אותו אדם בתלונת שווא כזו. צריכה להיות סנקציה חמורה נגד

אותו מתלונן. הוא צריך להיות זה שצפוי להרחקה ממקום העבודה

במקרה של הטרדת שווא. דבר זה צריך להיות כתוב במפורש בתקנון,

כדי להרתיע עובדים ועובדות מהגשת תלונות שווא.
אילת שילו"תמיר
הסעיף הקיים מאזן יפה מאוד בין הגישה של

הרחקה לבין התעלמות מהעניין.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת ממשרד המשפטים לומר לי אם בתקנות

ובתקנון לדוגמא צריך לכלול סנקציה לגבי

תלונות שווא. בדין משמעתי יש סנקציה.

האם לנילון יש אפשרות לעשות משהו כאשר מסתבר לו שהתלונה היא

תלונת שווא, לגבי מתלונן, שהתלונן תלונת שווא? האם יש הגנה

למעסיק בפני תלונות שווא בכל תחום שהוא, כולל בתחום הזה?
דן אורנשטיין
ישנן כמה הגנות. בנושא של התנכלות, ההגנות

הן כפי שכתוב פה, על פי סעיף 6 כחוק שיוויון

הזדמנויות בעבודה.

היו"ר יעל דיין; האם בנוסף לכך שמשאירים את הסעיף הזה וכוללים

את ההתראה בפני תלונת שווא, יש טעם להוסיף

בסעיף 3 ב' את הנושא של סנקציה במקרה ותוגש תלונת שווא?

מיכאל אטלן; בתקנון יש פרק של הסדר המשמעת. חלק מההתאמה

של התקנון הוא הוספת החלק הרלוונטי בהסדר

המשמעת.

דן אורנשטייו; אני ממליץ לוועדה להסתפק בסעיף הזה ותו לא.

הסעיף הזה מהווה איזון בין הדרישות השונות,

מטעם שדולת הנשים מצד אחד, האומרות שאין צורך בכל התייחסות,

ומצד שני ההתייחסות של המעסיקים ושל ההסתדרות. ישנם דברים

נוספים שאינם מיוחדים לחוק למניעת הטרדה מינית, וכאן הייתי

מסכים עם שדולת הנשים שלא בטוח שכאן המקום לשים עליהם דגש.

עלינו להמתין ולראות כיצד הדברים מתפתחים. ישנן עבירות משמעת

ויש דין משמעת, יכולה להיות גם עבירת משמעת של תלונת שווא.

יש התייחסות לכך בדין הפלילי.
היו"ר יעל דיין
קיבלתי תשובה לשאלתי בהערתו של דן. האם

להסתדרות יש הערה בעניין זה?

טליה לבני; אנחנו בעד הכללת הסעיף בתקנון. אנחנו היינו

אפילו בעד הכללת תלונת שווא בתקנון המשמעת.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת להשאיר את הסעיף כפי שהוא ולא לחזק

אותו בשום דבר הקשור בסנקציות, משום שאלה

נמצאות בדין משמעתי לגבי תלונה כלשהי. לא הייתי רוצה שלגבי

תלונה בעניין של הטרדה מינית דווקא תהיה סנקציה על תלונת שווא,

ובתלונת שווא בנושא אחר לא תהיה סנקציה כזו.

מיכאל הילב; המצב של תלונה על הטרדה מינית הוא מצב שונה,

מכיוון שכאן יש חובה על המעסיק לפנות נגד

הנילון.
היו"ר יעל דיין
שגם בתחומים אחרים חובה על המעסיק לפעול.

הדברים כלולים בדין משמעתי.

מיכאל הילב; זו הפעם הראשונה שמטילים זאת כחובה.

היו"ר יעל דיין; הסעיף הזה ישאר כפי שהוא.

דליה פילוסוף; הנושא של תלונות שווא הינו נושא מסוכן מאוד

לעובדים. לדעתי יש להכניסו בתור עבירת משמעת.

דן אורנשטיין; אין לנו סמכות לכך. מאחר ולמעסיק יש דין

משמעתי, זו תפיסה שהולכת לכל אורך התקנות

והתקנונ ים.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת לקבל בחמש הדקות הקרובות הערות

אקוטיות, אם ישנן, לגבי התקנון לדוגמא.

את התקנות אישרנו כבר. אבקש לאפשר לי לאשר את התקנון לדוגמא

ולעביר לבם תיקונים שיהיו. לא נערוך הצבעה על בל סעיף בתקנון.

ברצוני לאשר את התקנון ולהשאיר פתח לשינויים במידה ויגיעו אלי

הערות אקוטיות.

גלוריה ויסמן; אפשר לקיים ישיבת וועדה נוספת, ללא מוזמנים,

להשלמת התיקונים ואישור התקנון לדוגמא.

היו"ר יעל דיין; האם ישנם דברים מרחיקי לבת לגבי התקנון

לדוגמא המונעים את אישורו?

אני מבקשת שבחלק ב', סעיף 5 יבוא קודם לבל השאר.

גלוריה ויסמן; החלק הפותח הוא חלק הגדרות. העירו לנו שקודם

בל יש להציג את ההגדרות.

היו"ר יעל דיין; בסדר, זה פותר לי את הבעייה בסעיף זה.

אתי בנדלר; אפשר לומר לסיבום הישיבה שהוועדה מאשרת את

התקנון הזה אבל האישור יבנס לתוקפו בעוד עשרה

ימים או שבוע, אלא אם תימסר הודעה אחרת לפני בן.

אם יהיו שינויים מהותיים תוך השבוע הזה, תישלח הודעה שהאישור

בטל וייערך דיון מחדש.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת לקבל את הצעתה של אתי, ולומר

שהוועדה אישרה את התקנון לדוגמא. האישור יבנס

לתוקפו מיום שלישי הבא. תודה רבה לבולבם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים