ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/07/1998

מפגש עם היושבת-ראש החדשה של נעמ"ת והצוות הנבחר

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 147

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

שהתקיימה ביום ב', ד' באב התשנ"ח. 27.7.1998. בשעה 10:20

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר יעל דיין

דליה איציק

אלכסנדר לובוצקי

סופה לנדבר

ענת מאור

מרינה סולודקין
מוזמנים
חדות אלמוג, יו"ר נעמי'ת

מירי אורן, מנהלת האדף למעמד האישה, נעמ"ת

כרמל איתן, דוברת נעמ"ת

מריס בונפיל, יו"ר נעמ"ת, מרחב ירושלים

חנה בן-דוד, נעמי'ת

בלומה בן-צור, יו"ר נעמ"ת, לוד, שוהם, מודיעין

ציפי ברקוביץ, נעמ"ת

רודינה גיראיסי, נעמ"ת

ג'ורנט ג'רוס, נעמי'ת

תרצה גבע, נעמי'ת

יוכי גויגולד, נעמ"ת

אילנה גיני, נעמי'ת

רינה דור, נעמ"ת

צפורה דורון, נעמ"ת

עינת הלוי, יו"ר נעמ"ת, מרחב אשקלון

מרינט וקנין, יו"ר נעמ"ת מרחבית, מרכז-נגב

יהודית זוסמנוביץ, יו"ר נעמ"ת, מרחב חיפה

זוהריה יונס, נעמ"ת

אפרת ישראלי, יו"ר אגף מעמד האישה, נעמי'ת

יהודית מנדה, יו"ר נעמ"ת, רמלה-רעות

בתיה סייפר, יו"ר נעמ"ת, בת ים

דליה סנה, יו"ר נעמ"ת, מרחב הנגב

סמי פדידה, נעמ"ת

שושי פיסק, יו"ר נעמי'תהרצליה

עו"ד אתי פלפל, מנהלת הלשכה המשפטית, נעמי'ת

צביה כהן, יו"ר מועצת ארגוני נשים בישראל

שרונה הרמלין, מועצת ארגוני נשים

דניאלה במברגר-אנוש, שדולת הנשים בישראל

מיכל כפרי, יועצת שרת התקשורת
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

מפגש עם היושבת-ראש החדשה של נעמ"ת והצוות הנבחר



מפגש עם היושבת-ראש החדשה של נעמ"ת והצוות הנבחר
היו"ר יעל דיין
אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד

האישה.

אנחנו בימים מאוד עמוסים של הכנסת, וכולנו רצים מוועדה לוועדה. בכל-זאת

חשבתי שלפני הפגרה, מן הראוי שהוועדה תיפגש עם נבחרות נעמ"ת כדי שנוכל

להתייחס לפגרה כאל תקופת ביניים, שמיד אחריה, וגם בזמן הפגרה, אנחנו

מחדשים את העבודה השוטפת, וזאת כדי לברך, גם לשמוע וכמובן גם לנצל את

זמן הפגרה כדי ליצור תכנית פעולה לשנה הבאה.

נדמה לי שכל הפנים כאן הן פנים מוכרות. מיותר להגיד שנעמ"ת כארגון

הנשים הגדול ביותר הוא הבן-ברית הטבעי ומספר אחת של הוועדה לקידום מעמד

האישה בכנסת, ולא רק בגלל היבטים פוליטיים, אלא גם ובעיקר בגלל היבטים

אורכיים. אם אנחנו מסתכלים על התכנים מאז הקמת הוועדה בכנסת ולוקחים

את המצע של נעמ"ת, כמו של תנועות אחרות, כמו שדולת הנשים, ויצ"ו,

אמונה, בחלקים מסוימים בנושאים שקשורים לקידום מעמד האישה, לקידום

נשים, הרי שאין הבדלים גדולים, אלא יש טקטיקות שלא תמיד הן משותפות,

ויש תכנית עבודה, שלפי דעתי יכולה להיות הרבה יותר הדוקה בשיתוף הפעולה

שלה.

הזמנתי גם את עפרה פרידמן כי רצינו להיפרד ממנה. בהזדמנות זו אני רוצה

לומר לחברת הכנסת ענת מאור שהתמודדה על תפקיד יושבת-ראש נעמ"ת שהיא

עשתה זאת יפה מאוד, ובזמן הקצר ובנתונים ענת מאור הראתה שהיא מועמדת

טובה. הפסדת בצורה שמחייבת גם אותך ואת אלה שאת מייצגת - ואת עושה את

זה מהכנסת - לשתף פעולה.

הוזמנה לכאן ההנהלה הנבחרת של נעמ"ת. אנחנו בקשר עם ההנהגה הנבחרת של

נעמ"ת, ואנחנו בקשר עם כל הגוף כולו בהזדמנויות אחרות, כאשר הנושא הוא

ענייני.

אני רוצה להתייחס לישיבה הזאת כאל ישיבת עבודה. הייתי רוצה באמת לדבר

על תכנים ולא רק לשאת ברכות. הברכות נתונות, התקווה לעבודה משותפת

נתונה גם היא. אני רוצה לומר שבכל התחומים שהוועדה עוסקת, אנחנו משתפים

פעולה, והייתי רוצה לשמוע גם מחדוה אלמוג וגם מהנוכחות כאן על תכניות

פעולה באותם תחומים שבמשך השנה או השנתיים ישבנו עליהם יחד. כשאומרים

קידום מעמד האישה, אנחנו מדברים על בעיות בייצוג נשים, ואתם מכירים את

החקיקה שעברה כאן. בנוסף לזה יש עוד חוק בדרך לגבי מועצות נשים. ומעמדן

של יועצות למעמד האישה בכל רשות מקומית, שזה לא יהיה הגחמה, החשק או

השיקול האלקטורלי של רוני מילוא או של ראש המועצה בחורפש, אלא זה יהיה

מעוגן בחוק עם תקן, ואם לא תקן מלא, אז חצי תקן, של יועצת ומועצות

נשים.

על שאר הדברים אתם יודעים. ייצוג הולם בדירקטוריונים, גם עירוניים וגם

ממשלתיים וגם בארבע דרגות השכר העליונות.

אנחנו מדברים על פערי שכר שעדיין עומדים על ממוצע שנתי גבוה.



אנחנו מדברים על אבטלת נשים שעדיין עולה על אבטלת גברים יוזטית לכוחם של

נשים במשק. אני מבקשת לשמוע על התכניות שלכן ולנטות לתאם אותן עם

תכניות שלנו.

אנחנו מדברים על המאבק באלימות. מדובר שוב פעם בחקיקה שכולנו שותפות

לה, אבל אנחנו לקראת שנת תקציב, וצריך לדעת מה התביעות התקציביות, גם

בנושא אלימות וגם בנושאים אחרים, לפני שהוועדה הזו יושבת עם ועדת כספים

בנושא תקציב.

אנחנו מדברים על בריאות נשים, ובתחום הבריאות עטקנו במשך השנה בכל

הנושאים שאופייניים לבריאות נשים. בכל-זאת הייתי רוצה לדעת מה התכניות

שלכן ולאיזה כיוון זה הולך. אנחנו לוחצים גם על שינוי הטל בנושאים של

בריאות נשים. חלק מהדברים הושגו, חלק גדול מהדברים עדיין לא הושג.

אנחנו מדברים על נושא של טפורט נשים וכן הלאה וכן הלאה.

אני מבקשת מחדוה אלמוג לפתוח, ולאחר מכן חברות נעמ"ת יציגו לאן אנחנו

הולכים בתחומים השונים.
חדוה אלמוג
ראשית, תודה על ההזמנה. אני מצטערת שחלק לא

הגיעו, לפחות עד אתמול ערך בעוד 16 היו

צריכות להיות בדרך, ואני מקווה שהן תגענה. אם לא, חבל.

קודם כול, ברכות לנבחרות שלנו, יושבות-ראש נעמ"ת הנבחרות שלנו. ביום

רביעי האחרון הייתה ועידת נעמ"ת. צר לי שהייתן עטוקות במלחמות עולם,

ואני מקווה שתתקנו את זח בוועידה הבאה שלנו.

בכל מקרה, אם אני צריכה להגדיר את הנושאים בהם נעטוק בארבע השנים

הקרובות, הרי שיש שלושה נושאים בגדול, שכל אחד יש בו עולם מלא:

- הנושא הראשון - אישה בעולם העבודה, ובעצם כל מה שאתם רוצים יכול

להיכנט פנימה לתוך הנושאים האלה.

- הנושא השני - מניעת אלימות במשפחה,

- הנושא השלישי - קידום נשים לתפקידים ציבוריים ופוליטיים.

יש נושא של השירותים שלנו, שנצטרך לפתח אותם למשהו יותר רחב, ואני

חושבת שכאן נצטרך את העזרה ואת הטיוע שלכם.

בנושא של האישה בעולם העבודה, אנחנו מדברים על מטפר דברים:

דב ראשון - אפליה בשכר. אני חושבת שאנחנו מאוד מתקדמים בנושא של חקיקה

ומאוד מפגרים בנושא של אכיפה. אני הייתי רוצה לראות את נעמ"ת כזרוע.

חברות נעמ"ת מקבלות את השירותים שלהן מתוקף זה שהן חברות בהטתדרות.

בתוך כך שנעמ"ת היא תנועת הנשים של ההטתדרות, היא אמורה לייצג את הגשים

השכירות שעובדות במדינת ישראל. כמובן שהיינו רוצים להרחיב את כל

המעגלים של האישה בעבודה בכלל במדינה, אבל לפחות במנדט הפומרלי שלנו

אנחנו קודם כול צריכות לטפל בנשים השכירות. אני חושבת ששם מתחילות

הבעיות. אני חושבת שיש צורך לעטוק בנושאים של הטכמי שכר, בהסכמים

קיבוציים.



מתוך עבודת תשתית מאוד גדולת שעשיתי בחודשים האחרונים, לדעתי, הבעיה

הבסיסית היא שכנראה הסכמי השכר זה דבר שבעצם נבנה בעבר ועליו בונים כל

הזמן שלבים. מכיוון שבעבר מערכת האפליה כבר נבנתה בתוך מערכת הסכמי

השכר, וכל פעם התוספות שניתנות הן על הבסיס מה שניתן בעבר, לכן, לדעתי,

צריך היום להיכנס - וזה הסיכום שלי עם יושב-ראש ההסתדרות - לתוך הנושא

הזה של הסכמי השכר ולבחון אותם ולבדוק אותם ולראות בעצם איפה המוקש

הראשון שממנו מתחיל הפער. אם נציבות שירות המדינה מוציאה חוברות וספרים

ומדברת בתוך הבית של הממשלה, בחברות הציבוריות ובכל המערכות הפורמליות,

לכאורה, ששם על-פניו לא צריכה להיות אפליה, המדינה היא זאת שמתקנת את

הדברים, נראה לי שאנחנו צריכים לעסוק בנושא הזה.

הצהרתי בעבר שאני רואה בנעמ"ת קומנדו נעמ"ת במקומות עבודה, וכל אחד

יעשה את הקונוטציה שלו בעניין, אבל המשמעות היא שתהיינה לנו נשים

נציגות במקומות העבודה, שתהיינה נאמנות נעמ"ת, והן תהיינה אלה שתבאנה

לידיעתנו את הנושאים של אפליה.

כמובן שאנחנו נמצאים בעולם של אבטלה מאוד מאוד גדולה. יש בעיה מאוד קשה

לבוא לנשים ולהתלונן במצב בו הן אומרות שעדיף להן 2,500 או 3,000 שקלים

ושלא יפטרו אותן ממקום העבודה אם הן תתלוננה. אני חושבת שכאן התחושה של

תמיכה ושל גיבוי אמיתי של תנועה כמו שלנו, היא החשובה באמת כדי שנשים

תרמנה את הראש ותגדנה - אנחנו מופלות, ואנחנו מבקשות את העזרה ואת

הסיוע -.

נושאים בתוך עולם העבודה זה למשל אפליה בשכר, אפליה עקב היותה של

העובדת אישה, פיטורים ועקב היריון. היום התחיל להיות יותר באפנה הנושא

של טיפולי פוריות, ואז אישה מפוטרת עקב הליכתה לטיפולי פוריות.

כל הנושא של הטרדה מינית בעבודה זה היום הנושא שאתם יושבים ודנים בו.

אני חושבת שעשו צעדים משמעותיים מאוד מבחינת החקיקה, אף על פי שכל

חקיקה כזאת יש לה איזה שהן מגבלות, כי כל הנושא של הטרדה מינית, במהות

שלו הוא מאוד ברור, אבל בשוליים שלו יש לו כל מיני בעיות.

אני חושבת שעצם זה שהחקיקה מחייבת היום כל מקום עבודה שיש בו מעל 25

עובדים לשים תקנון במקום ולעסוק בנושא, זה דבר חשוב. אני מקווה שמכיוון

שיש חובה על המעסיקים, ומערכת הקשרים שלנו היא כזאת, שנוכל דרך

ההסתדרות או ביחד עם ההסתדרות, אבל בנושאים שלנו הספציפיים של הטרדה

מינית, באמת לעסוק יותר ויותר ולהיות כתובת מאוד חשובה לנושא הזה.

הנושא הנוסף הוא מניעת אלימות במשפחה. גם כאן, כמו בנושא הראשון, יש

לנעמ"ת קשר ישיר אתכם, ואני מקווה שנמסד בצורה מאוד קבועה את הקשר בין

נעמ"ת לבין הכנסת, בצורה שבה באמת בכל מקום שבו עולה איזשהו נושא שקשור

בנשים, נוכל לתרום את תרומתנו מהשטח. אנחנו נבוא לכאן וניתן תרומתנו.

אני רואה בקשר הזה, בין תנועת שטח לבין כנסת שמחוקקת, את אחד הדברים

החשובים, שבהם אנחנו יכולות להעביר אליכם נושאים, להביא אותם לכאן. אתם

תיצרו את החוקים, ואני מקווה שאנחנו נהיה אלה שאולי נצליח לאכוף אותם.

זאת אומרת, אני רואה פה איזושהי התנהגות מעגלית בין השטח וביניכם,

וחוזר חלילה. האלימות, אני חושבת שזו מכה נוראית. אין כמעט מה לומר על

העניין אלא נצטרך לעשות. אני מקווה שגם כאן בעזרת החקיקה נצליח באמת

להתקדם קדימה.



הנושא השלישי זה קידום נשים לתפקידים פוליטיים וציבוריים. כאן אני רואה

חשיבות מאוד גדולה בהקמת הקואליציה של כל ארגוני הנשים. אני חושבת

שהישיבה שהייתה לפני שבוע בוועדה הייתה מאוד מרשימה, ולדעתי גם מאוד

חשובה. אני חושבת שהיא גם נתנה תחושה של גיבוי לנשים שישבו בפנים

ומתמודדות, ובעצם הן מסתכלות אחת על השנייה ואומרות - גם אנחנו כאן -.

כפי שאמרתי אז, אני גם אומר עתה, שאנחנו החלטנו להקצות סכום כסף לעשר

נשים שמתמודדות לראשות ערים; ולא משנה מאיזה מפלגה הן מגיעות. אני

חושבת שזה איזשהו צעד פרקטי לנשים, שלא רק מדברים ומעודדים אותן אלא

נותנים להן ייעוץ פוליטי ואישי, לכל אחת ואחת. אמנם זה עשר שעות, אבל

אני חושבת שזו התחלה, במצב בו יש כאלה שעוד מבולבלות ועוד לא מבינות

אלא נזרקות לתוך המהלך הזה. ואני מקווה שזה יהיה איזשהו זרז ראשון

לנושא שלנו בכלל, לנושא הזה של שילוב של נעמ"ת. חלק יהיה באופן ספציפי

שלנו כתנועה, בשמירה על הייחודיות שלנו, וחלק במסגרת של קואליציית

נשים, שאני חושבת שהיא מאוד חשובה בכלל לפעולה.

אנחנו נחזור לעסוק בנעמ"ת בנושא של קליטת עלייה, דבר שבשנים האחרונות

ירד. אנחנו הולכים להחזיר את הנושא של ההתיישבות העובדת לתוך נעמ"ת

ולעסוק בנושא של הנשים בהתיישבות העובדת, קיבוצים ומושבים, שאני חושבת

שזת חשוב.

התחושה שלי היא שיש רצון, יש מוטיבציה, יש הרבה מקצועיות בנעמ"ת, ואני

רוצה לנסות למצות אותם בארבע השנים הקרובות, למרות השינוי הארגוני,

שהוא שינוי מאוד מהותי מבחינתנו. יש לנו 29 מרחבים, ולא 85 סניפים.

המשמעות היא שהאמצעים שיעמדו לרשותנו יהיו פחותים, אבל נצטרך לעשות

יותר, ואת זה אני מקווה שנעשה גם בעזרת מתנדבות וגם פעילות וגם אולי

שינוי הסדר הארגוני שלנו בתוך המערכת.

דגש לא מעט ולא קטן בנושא של חינוך בגיל הרך. בנושא של הגיל הרך, פה

נצטרך עזרה. נושא של מעונות היום, לדעתי, הוא נושא שאנחנו צריכים לשים

עליו דגש. הנושא של מעונות היום הוא נושא מאוד קריטי. אנחנו נמצאים

היום במאבק מאוד גדול מול מערכת החינוך של שי'ס. באופן פורמלי יש מה

שנקרא תפריט, שבו כתוב בדיוק כמה ילד צריך לשלם. הבעיה היא שילדי

הרווחה שצריכים להשלים סכום מאוד קטן בתוך המערכת שלנו, בש"ס מקבלים את

זה מכיס אחר. המשמעות היא שילדים בשכונות מצוקה צריכים לשלם מאה שקלים

במקום 300 שקלים. יש לזה משמעות מאוד חשובה, ואז הם זזים מהמעון של

נעמ"ת או של ויצ"ו למעון של ש"ס. אני טוענת שהנושא של מעונות היום הוא

נושא חשוב. אני אומרת לכם שלקראת התקציב, אני חושבת שהמסר שלנו צריך

להיות שכל ילד שנכנס למעון יום, יהיה אותו סכום שהמשפחה שלו צריכה

לשלם. זה צריך להיות. אנחנו צריכים למצוא מאיזה מקום, מעבר למה שמשרד

העבודה מקצה להנחות למשפחות, איפה הפער שנכנס מהכיס השני. אני חושבת

שבנושא הזה אנחנו צריכים ללכת למאבק מאוד מאוד קשה ומאוד מאוד נוקב,

שכל ילד במדינת ישראל שהולך למעון יום משלם אותו סכום. זה צריך להיות

המסר שלנו, ונצטרך להיאבק עליו מאוד חזק, מפני שככל שמעונות היום שלנו

יהיו בפרופורציה יקרים לעומת ש"ס, אז הם ילכו למקום אחר, לפחות חלק

גדול מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות.
היו"ר יעל דיין
אני רוצה לציין שביזמת נעמ"ת חוק בנושא

מעונות היום עבר קריאה טרומית, וזה היה

במאמץ אדיר, נמצא בוועדת העבודה והרווחה. זה חוק מאוד משוכלל. העניין



חזה של נקודות זיכוי לא עובד, משום שאנחנו מדברים על קבוצה שהתכנסה שלה

איננה חייבת במס. מה הטעם שאני אשיג להם זיכוי ממס, אם אין להם הכסף

בגלל שההכנסה שלהם נמוכה?! זאת אומרת, אנחנו מדברים על כסף עבור ילד,

סבסוד ישיר, ולא על-ידי שחרור ממס שהם ממילא לא משלמים. היה משא ומתן

ארוך עם מקסים לוי. הוא כנראה רצה להוציא מזה את המקסימום, אבל העובדה

שזה לא הגיע לדיון. היה דיון אחד, אבל זה עדיין לא הוכן לקריאה ראשונה.

אפשר להגיד שזה ההוק הקונקרטי ביותר. ישבנו עם שר האוצר, עשינו כנס

גדול עם שר האוצר, ובכנס גדול, כמו בכנס קטן, הוא אמר לנו תודה רבה,

אני לא מעוניין.

דליה איציק; אני הושבת שבאמת קרה משהו טוב לנעמ"ת במובן

הזה שהתדמית שלה השתנתה. זאת לא נראית מעין

קבוצת דודות שבאות והן טרחניות ומטרידות. אני מאוד שמחה על זה, ואני

חושבת שזה גם כיוון מאוד נכון.

קריאה; אני לא חושבת שהן היו טרחניות.

דליה איציק; בכל-זאת אני מציגה את עמדתי ולא את עמדתך.

דיברתי על דימוי. לא אמרתי שהן היו טרחניות,

אלא שזה היה הדימוי שלהן. זה היה הדימוי שלהן בעיניי ובעיני אחרים.

אולי את לא רוצה לשמוע, אבל זה היה הדימוי שלהן. אני חושבת שקרה

בחמש-שש השנים האחרונות משהו מאוד טוב לנעמ"ת, גם בשל התוכן של הדברים

וגם בשל האיך שזה נעשה.

חדוה, אני מאוד מאמינה בך. אני רוצה לאחל לך ממש בהצלחה. אני רוצה לומר

שלפי דעתי כל חברות הכנסת תהיינה ידידות לרעיון ולעניין", וככל שתפעילי

אותן יותר, טוב יהיה. אני רוצה לספר לך שהגשתי בשבוע שעבר הצעת חוק

המזונות האומרת שצריך להגדיל את את תחום הגדרתו של גיל הקטין, מפני

שאנחנו יודעים שדווקא בשלוש השנים שהוא בצבא, הנטל הזה בעיקר הוא הרבה

יותר גדול, כי הוא הולך לצבא או שהוא הולך ללמוד, ואז בדיוק בגיל 18

האב איננו משלם מזונות, והנטל בעיקר נופל על האמא. העברנו הצעה טרומית,

ונצטרך את הסיוע שלכן, ונעשה בעניין הזה קמפיין גדול, וכמובן נשמח

לשיתוף הפעולה.

אני רוצה לומר לכל החברות שלי כאן באמת בהצלחה, ואנחנו חיילות שלכן.
עגת מאור
אני רוצה להתחיל עם ברכות לחדוה אלמוג,

יושבת-ראש נעמ"ת וכל הצוות, רבות שאני מכירה

בעבר, ונמשיך לעבוד ביחד.

אני רוצה לציין שנעמ"ת יש לה משקל וחשיבות לאורך הרבה מאוד שנים. חבל

שדליה איציק יצאה, אני מסכימה מאוד עם ההערה. אנחנו אלה שהיום נאבקות

למען הנשים, מאוד קל לנו לבקר את שורפות החזיות ואת אלו שהיו דודות,

אבל מישהו שכב על הגדר לפנינו. אני תמיד זוכרת את זה, תמיד מאוד חזק.

אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לוקסוס היום של להיות יותר מורכבות, יותר

שקולות, כי חל שינוי אדיר. ללא ספק, עצם העובדה שמתאימים את נעמ"ת

ומחדשים אותה מאוד חשובה.

אני רואה בנעמ"ת - פרט לעובדה שפתאום נזכרתי שאת הנאום הציבורי הפוליטי

הראשון שעשיתי בוועידת נעמ"ת בשנת 1989, פעם ראשונה שעמדתי מול אולם

ונאמתי, כך שזה תמיד זכור לי כתחנה ציבורית ראשונה - ארגון מאוד חשוב,



גם בגלל גודלו, גם בגלל העובדה שהוא מערב את העניין של שטח ופוליטיקה

ביחד. אין הרבה ארגוני נשים פוליטיים.

מכאן אני רוצה לעבור לדפוסים שנעמי'ת צריכה לדעתי לפעול לפיהם. זאת

אומרת, זה לא היה מסע בחירות סתמי, אלא שאני באמת מאמינה בזה. בגלל

שהמדינה השתנתה, נעמ"ת צריכה להשתנות. את סדר היום הציבורי, לא נעמ"ת

ולא ויצ"ו ולא שדולת הנשים קובעים, קובעים המציאות והעובדות. אני אומרת

שסדר היום הציבורי החדש מכה והוא מכה קשה בנשים; ואת החשיפה הזאת צריך
לעשות בארבעה תחומים
(1) השלום - אם אין שלום, אנחנו הראשונות להיפגע. אני לא צריכה בפורום

הזה לנאום את זה. אנחנו לא יכולות להמשיך לדבר רק על קידום נשים

בעבודה, שזה מאוד חשוב ואני אתייחס לזה. אני אומרת שניצור את

החיבור הקשה של בין חס וחלילה מלחמה או מצב של אלימות, שזה מצב

שהוא אנטי-נשי בהכרח ובמהות.

(2) היעדר מדינת רווחה - מאחורי תקציב המדינה יש פילוסופיה,

והפילוסופיה שם היא של עשירים; והפילוסופיה מגדילה פערים ומגדלת

צבא של עניים ועניות, עניות יותר מעניים. זו פילוסופיה שמכה קשות

באישה. אגב, חדוה, דוקטור סילביה ביז'אוי רוצה ליזום יום עיון גדול

על מדינת הרווחה והנשים. ואני חושבת שצריך לחזור לרעיון הזה עכשיו,

ודווקא בזמן הדיונים על תקציב המדינה. נשים צמחו תמיד, גם בעולם

המערבי וגם בישראל. מדינת הרווחה צמחה. אנחנו לא יכולות להיות

נעדרות, אתן בנעמ"ת ואנחנו בכנסת. כלום לא יעזור אם המדיניות היא

מדיניות שמצמיחה פערים, ואז אנחנו הראשונות להיפגע. את המסך הזה

צריך לחשוף ולהוריד.

(3) אלימות נגד נשים - הנתונים שקיבלנו לפני שבועיים הם פשוט מצמררים.

לא יכול להיות שיהיה קמפיין, לא יכול להיות שיעשו תדמיות, ובסוף

המרכז לנפגעי אלימות נגד נשים או אלימות מינית, ב-40 אחוז יצמצמו

את תקציבו. גם פה האופרה היא בין הקמפיינים, בין התדמיות, לבין

המציאות. את זה צריך להמשיך, והוועדה נאבקת על זה ללא סוף.

(?וי) הכפייה הדתית - זה לא רק מעונות, למרות ששמחתי מאוד לשמוע על

המדיניות לגבי המעונות. אני רוצה לומר שגם פה, לא רק שלא עושים

קמפיין מדומה, אני חרדה וזה במציאות. יש כמה רעיונות שהתחלנו לגבש

למשל עם התנועה הרפורמית? למשל לבדוק עם "עם חופשי" ועם אחרים איך

נוצרים פערים כאלה בעלויות של מעונות של ש"ס לעומת מעונות של

נעמ"ת, אמונה, ויצ"ו ואחרים, ולאתר אותם ולהביא לנו למחוקקים כדי

לדעת איפה צריך לעשות את המאבק הפוליטי-ציבורי. זה לא רק מרצון

טוב; הם לא כפופים לחוק פיקוח חינוך.

יש שינוי של דמוגרפיה. הייתה ישיבה טובה מאוד שעשינו לפני שבוע. כל

הרעיון של תכנון המשפחה, של זכות האישה על גופה, זה חזר לאגעדה.

אני אומרת שאלה הם הנושאים שצריך לחשוב איך לתקוף אותם בגלל המציאות

שמאוד השתנתה.

הערה שנייה לגבי חקיקה, השותפות של נעמ"ת היא מאוד חשובה. יש

עורכות-דין מאוד טובות; אתי פלפל עושה עבודה מצוינת. צריך להקצות לזה

כוח אדם. עבודת השדולה גם מאוד חשובה בעניין. אני רוצה להגיד שהחיבור



בין שדולת הנשים, נעמ"ת וויצ"ו - להפרות וגם להזרים להם חוקים וגם

ללוות אותנו זין מאוד מאוד חשוב.

בנושא קידום נשים בעבודה ובכלכלה, שזה תחומה של ועדת המשנה שאותה אני

מרכזת, אני אמשיך לטפל ברצון רב. אני חושבת שסדר העדיפות צריך להיות

קודם כול הסכמי שכר, ואין סיכוי לעשות מהפך, לצערי הרב. חובה שיפסיק

המצב שהסכמי העבודה נסגרים בחדרים אפופי עשן של גברים, ואז מוכרים את

הנשים לשנתיים ולארבע שנים. זאת אומרת, צריך להכניס נשים באיגודים

מקצועיים. זו החלטה שהעברנו בוועידת ההסתדרות. חייבים להיות 30 אחוזי

נשים בכל איגוד מקצועי ובכל מועצת פועלים ובוועדי עובדים, ושהן תשבנה

בעמדות המפתח כשדנים על הסכמי השכר, ועכשיו זו נקודה קריטית, כי עכשיו

עושים את הסכמי השכר הכלליים, המסגרת, ועכשיו צריך להיאבק על נושא

הפנסיה. אני לא אפרט כאן את הכול, ואני מקווה שיש כאלה שמכירות את

הדברים, ומתמצאות ועושות.
קריאה
בזה לא תשיגי שוויון של שכר בין גברים

ונשים.
ענת מאור
בהסכמים ישיגו המון.
קריאה
יקבלו עוד ארבעה אחוזים. כולם מקבלים ארבעה

אחוזים.

ענת מאור; את טועה בגדול, כי בכל ההישגים היפים שעשינו

עם המורות ועם האחיות, והיו דברים נהדרים

ב-1994- וב-1995, האיגודים המקצועיים ואנחנו עזרנו. בהסכם עבודה אחד של

1993 מכרו את הנשים, כי נתנו קידום דווקא לדרגות הגבוהות שהן בעיקר

גברים. בהסכם הנוכחי צריך להיאבק על שני דברים עיקריים - שהקידום

המסיבי יהיה לעמדות הביניים, ששם רוב הנשים תקועות, ואז זה תוספת של

מאות ואלפי שקלים לחודש לכל אישה, ושנית, שבעניין הפנסיה המפורסמת

בגילום התוספות יעשו עיוות; כי אחרת, מי קיבל את התוספות! רק גברים. אז

עכשיו הם כאילו המציאו את הגלגל. לא את הגלגל, הם המציאו דבר חדש:

מגלמים את כל התוספות לפנסיה. ראשית זה מצוין, אבל שנית, אם לא יעשו

כאן העדפה מתקנת לנשים, שממילא לא קיבלו תוספות, אז אנחנו מייצרים דור

שלם של פנסיונריות עניות. זאת התורה כולה, וכאן הם מסובבים את כל מנהלי

המשא ומתן. לא שר האוצר ולא מזכ"ל ההסתדרות ידאגו לזה, ופה לנעמ"ת יש

עמדה חשובה ביותר.

כמובן, הוועדה של החד-הוריות היא חשובה ביותר, והעבודה. של ציפי ברקוביץ

היא מאוד מאוד חשובה, ונעמי חזן ואני מלוות את זה ורוצות להמשיך בזה.

אני רוצה לאחל הצלחה. אני רוצה לומר שאני הופתעתי. אני מסיימת במילה

פוליטית שהיא לא שייכת לכנסת אלא שייכת לנעמ"ת : אין בנעמ"ת תרבות שלטון

באופוזיציה פמו בכנסת, כמו בכל משטר תקין. אנחנו היינו בשלטון, ולא

ידעתי את זה, אבל אני מודה בכך. אף פעם לא נולדתי עם כפית של שלטון

בפה, אני בשמחה באופוזיציה. תודה יעל על הברכות, אין שום בעיה, אנחנו

מאוד מרוצים, יש לנו שלושה אחוזים.

אני פונה לנעמ"ת ואני באמת מאמינה שבוועידה הבאה נשב במינהל תקין. זאת

אומרת, יש קואליציה, יש אופוזיציה, יש שותפות, יש אחוזים וכולי.



חדלה אלמוג; אני לא מבינה את ההערה.
ענת מאור
למשל, בוועדות בכל מרחב, באופוזיציה יש

ועדות.

היו" יעל דיין; ברוטציה.

קריאה; ענת, זו טעות.

ענת מאור; יש יושבות-ראש ועדות לאופוזיציה במרחבים.
קריאה
תמיד היו.

קריאה; גס כשזה לא היה כתוב נתנו-, והלוואי שהם

יבואו לישיבות.
ענת מאור
אם אני טועה, אני אשמח. אני חוששת שאני לא

טועה, אבל הלוואי ואתבדה. בכל מקרה, אני

חושבת שזה דפוס מאוד חשוב, וכמובן חשוב מאוד גם קידום הערביות

הישראליות בתוך זה.

היו"ר יעל דיין; אני מבקשת לא להיכנס לנושאים האלה. אתם

תחליטו בתוככן. אני אשמח לראות בנציגות

הכוללת של נעמ"ת גם נציגות אופוזיציה, אבל כמובן זה לא ענייננו.

אלכסנדר לובוצקי; אני מתנצל. יש מעלה את נושא באג 2000,

שבתחום אחריותי בכנסת, והוועדה מהכנסת בעוד

שלוש דקות.

רציתי לקדם אתכן בברכה, ודווקא לגבי ההערה הפוליטית, רציתי לומר שאחד

הדברים שאני מצאתי כיפים ביותר בוועדה לקידום מעמד האישה הוא שפה אין

אופוזיציה וקואליציה; ובדרך כלל שיתוף הפעולה הוא לא לפי קואליציה ולא

לפי אופוזיציה. הלוואי שזה היה מודל שאפשר היה להרחיב אותו לעוד כל

מיני דברים אצלנו בחיים.

אני מסכים עם שמונים אחוז מדבריה של ענת מאור, אם כי לא עם כולם; ואני

דווקא מייעץ לארגון כמו נעמ"ת לברוח מהשאלות של שלום וביטחון, כי כמו

שהנשים צריכות שלום, יגידו שהן צריכות ביטחון והן לא צריכות טרור. וכל

הדברים האלה שקשורים לחברה הכללית, הם במחלוקת בחברה הכללית, וכדאי

דווקא לשמור על האווירה שלנו.

אני רוצה לספר לכם על דבר שקרה בחודש האחרון, שהייתי מעורב בו עמוקות,

ואני לא יודע אם הוא הגיע מספיק למודעות, ואני מקווה שאפשר יהיה לשתף

בו פעולה. בחודש האחרון הוקמה שדולת נשים דתית, פורום נשים דתיות שנועד

להיות בעצם במידה מסוימת גוף מקביל לשדולת הנשים, אבל לשלב את הצרכים

המיוחדים של הציבור הדתי. אני מוכרח לציין באמת בהוקרה את שדולת הנשים

הכללית, שלא רק שלא גילתה אנטגוניזם כלפי גוף שנראה כביכול מתחרה, אלא

הציעה את כל שיתוף הפעולה ואת כל העזרה והציעה גם לנציגות שדולת הנשים

הדתיות להיות חברות בהנהלה אצלה ולשתף פעולה. זה יפה ששדולת הנשים לא

אמרה שבעצם גס אנחנו מייצגות אתכן, שזה נכון, אלא היא הבינה שיש צרכיס



מיוחדים שדורשים טיפול; ויש היום בתוך הציבור הדתי התעוררות של נשים,

שמצד אחד הן מאוד מחויבות ליהדות שלהן וגם ליהדות האורתודוכסית שלהן,

ומצד שני הן מאוד מחויבות למסרים הפמניסטיים ורוצות לשלב את הדברים

האלה וטוענות ומוכיחות שהדבר אפשרי. יש נושאים שצריכים להיות בשיתוף

פעולה. ואחד הנושאים הראשונים שיעמדו על הפרק לדוגמה זה ישיבות ההסדר

לנשים, שכבר טופלו בוועדה, שצריכות לקבל את אותן - זכויות ואותן תנאים

כפי שיש בישיבות ההסדר לגברים. אני חושב שזה יהיה יפה אם נעמ"ת ושדולת

הנשים יגלו גם את העניין תוך כדי שיתוף הפעולה הזה.

בהערת אגב הייתי אומר שהתאכזבתי שדווקא ארגון אמונה פחות הבין את הצורך

ואת החשיבות לשתף פעולה. התחושה הייתה שהשדולה הזו הייתה צריכה להיות

כלפי אמונה כמו שדולת הנשים כלפי נעמ"ת. זאת אומרת, שיש באמת מקום לשני

הגופים, שיכול להיות שבשלבים מסוימים הם גם אולי מתחרים, אבל קנאת

סופרים תרבה חכמה; ונדמה לי שכולם מסכימים היום שהקמת השדולה במידה רבה

גם שיפרה את האפקטיביות של נעמ"ת, ואני מקווה שזה גם יקרה במגזר הדתי.

היו"ר יעל דיין; נפגשתי עם הפורום הזה, והן ונציגותיהן

מוזמנות באופן קבוע לישיבות הוועדה. כך שזו

עוד קבוצה ברוכה. אני ודאי לא נכנסת ליחסים ביניהן לבין השדולה. בסך

הכול, אלף פרחים יפרחו, ואנחנו מברכים על זה.

יהודית מנדה; אולי לא הבנתי אותך נכון, אבל אם הבנתי, אני

מתקוממת. אתה אמרת שכדאי לנו לברוח מנושאים

של שלום וביטחון, כאילו שלנשים במדינת ישראל אין שום דעה או עמדה בנושא

הזה.

אלכסנדר לובוצקי; לא. חס וחלילה.

יהודית מנדה; אנחנו לא נעסוק רק בפתיתים ועגבניות.
אלכסנדר לובוצקי
לא שדולת הנשים צריכה לגבש עמדה בנושא שלום

וביטחון, לפחות כך נראה לי.

יהודית מנדה; למה?

אלכסנדר לובוצקי; תזכרו שיש נשים ימניות ונשים שמאלניות. לכן

השאלה היא האם אתן רוצות להחליף את העבודה

בכנסת. צריכות להיות יותר נציגות בכנסת גם בימין וגם בשמאל, וכן יותר

נציגות בממשלה.
יהודית מנדה
הנשים יכולות לתת את דעתן על כל נושא שהכנסת

עוסקת בו.
אלכסנדר לובוצקי
בוודאי. האס המועצה למניעת תאונות דרכים

צריכה לבטא עמדות בנושא שלום וביטחון

ושטחים? אני חושב שלא. אני חושב שזה כן דומה.
חדוה אלמוג
אני מזמינה אותך אליי לקבל הסבר על מה זה

תנועת נעמ"ת לעומת שדולת הנשים.
היו"ר יעל דיין
זו כנסת, ובוועדה לקידום מעמד האישה איו

לנשים רוב, משוס שלא הכנסנו די נשים לכנסת,

ואין לנשים רוב. לא רק שאין לנשים רוב בכנסת הנוכחית, אלא אין

לאופוזיציה, אף על פי שיש לה יותר נשים מאשר לקואליציה, אין רוב

כיושב-ראש הוועדה, ובעוד חודש אני מתחלפת עם מרינה סולודקין. אין לי

רוב לדעות שלי ולדברים שאני רוצה להזיז. אין לי רוב בוועדה שבראשותי.

אני מנסה שדברים לא יגיעו לכדי הצבעה, אבל אילו זה היה נושא שהוא

אקוטי, אז הקואליציה הייתה נכנסת למשמעת קואליציונית. אם הייתי רוצה

להעביר חוק של נישואים אזרחיים או של תפלות, להחזיר את הסעיף, ויש

חוקים כאלה שלנו, בוועדה לקידום מעמד האישה, החוקים האלה, אני מודיעה

בהכנעה לקואליציה, לא היו עוברים, כי זה היה הופך להיות נושא במשבר

קואליציוני. הם היו מעמידים את חוק ההפלות, שכולנו מסכימות עליו, כנושא

לאי אמון. כך שאני אומרת שבוועדה אין לי רוב, אין רוב לדעות שלי; אין

רוב לאופוזיציה, אף על פי שהנושאים הנשיים הם משותפים לכולנו ומנסים

לא להגיע איתם להצבעה, משום שהם יפלו בהצבעה, לצערי הרב.

אלכס לובוצקי הוא לא נציג שלנו, לא אנחנו בחרנו בו לכנסת ולכן צריך את

הסבלנות לשמוע מה דעתו. אני מניחה שגם נמשיך ולא נבחר בו לכנסת, אבל

צריך לקבל את זה שיש כאן נציגים שונים. דרך אגב, אני מאוד שמחה בהרכב

של הגברים בוועדה לקידום מעמד האישה, כי תסך הכול הוא שבאמת בנושאים

מכריעים יש שיתוף פעולה ויש הבנה, ולכו גם לא צריך להגיע להצבעות.
סופה לנדבר
בהצלחה לכולם ולכל אחד בנפרד. אמנם עבדתם

בצוות, אבל כל אחת עברה את המאבק שלה קודם

כול ואחר-כך מאבק משותף. אני אומרת לכולם ברכות.

בספטמבר אני יוצאת עם כמה חברי כנסת לוועדה של פרלמנטרים במוסקבה, שלשם

יבואו כמה מדינות, ואני מייצגת את מדינת שיראל בוועדה מיוחדת שינהלו

אותה חברות פרלמנט במוסקבה, ויהיה לי נאום נושא מעמד האישה. כאשר

התחלתי לעשות אנליזה של כל חמישים שנות קיום המדינה, אמרתי שבעצם לא

מוזר שמעמד האישה אצלנו תופס אתגר. בעצם מדינה כל כך מחולקת, דתיים

וחילוניים, וראינו עכשיו את תפיסת העולם של אלכס לובוצקי, וזה לא מוזר,

מפני שבעצם גם מעמד האישה בחברה חילונית ובחברה דתית הוא שונה לגמרי.

אני אומרת שאחרי האנליזה שעשיתי, כל הכבוד לנשים במדינת ישראל. הגברים

אצלנו צריכים את הוויאגרה הפוליטית, ואנחנו לא צריכות שום דבר כדי

להיאבק. אני אומרת שבסך הכול אנחנו מיו שהיא אמנם מין חלש, אבל די חזק,

משום שבלי שום הורמוו אנחנו מסוגלות לעשות הרבה דברים.

חדוה, אני חושבת שדברים רבים נעמ"ת לא מחדשת בפעילות, אבל על דבר שאתן

החלטתן לחדש אותו, אני באמת רוצה לברך. קליטת עלייה בסדר עדיפות תמיד

הייתה במקום הראשון, יחד עם שלום. אבל כאשר יש הכרזות של ראש-הממשלה,

או אלו שהשאיפה שלהם להגיע לממשלה ולקואליציה, השאיפה קיימת. כאשר

אנחנו מתחילים לטפל, זה דבר שבאופו טבעי יורד מעל סדר היום הלאומי.

אני צריכה לחדש משהו. אני אחראית על מטול מוניציפאלי, מטה עולים במפלגת

העבודה, ובשמחה רוצה להגיד שרוב המועמדים זה מועמדות. זאת אומרת, אישה

שנקלטה בארץ היא גם רוצה להיקלט בפוליטיקה ורוצה להתקדם בפוליטיקה. לפי

הנתונים שיש בידי, אני מאמינה שגם במפלגת ישראל בעלייה זה כך, אבל

במפלגת העבודה במיוחד נשים החליטו להתקדם, ויש סיפור גדול שחלק מחברות

מועצת העיר יהיו נשים עולות. אני חושבת שוגל הדבר הזה צריך לברך. שמעתי

שאתן החלטתו לקדם את הנשים האלו שהחליטו לרוץ לראשות עיריות, ואני



אומרת שבמישור הזה צריכים גם לקדם כמה נשים עולות. אני חושבת שזה יהיה

דבר מאוד מאוד חיובי.

היו"ר יעל דיין; דרך אגב, היום יש פריימרים פתוחים ברעננה,

שם מתמודדת רינה ברטל. עמדתי איתה בדוכן

ביום שישי וחילקתי סטיקרים. מכאן אנחנו שולחים לה את כל האיחולים

להצלחה.

אני אבקש לשמוע כמה מכן. אני רוצה להזכיר שלא הזכרנו כאן את הנושא

הערבי, המגזר הלא יהודי, כפי שנהוג אצלנו לומר. הוועדה בכנסת מקדישה

הרבה מאוד זמן, מחשבה, חקיקה, קידום, סיורים, כי כל דבר שהזכרנו, לא

משנה אם זה פערי שכר או אבטלה או בעיות במערכת החינוך, מה שהזכרנו, כל

כמה שאישה יהודייה מקופחת, אישה ערבייה מקופחת עוד יותר. האישה הבדואית

בתוך המגזר הערבי, עוד יותר. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להיעצר בנקודה

מסוימת כנקודת ממוצע, כי יש לנו ממוצע שלנו, ואחר-כך יש ממוצע אחר

לגמרי, שלא יכול להיכנס לממוצע שלנו ודורש יותר משאבים, יותר תכנון,

וגם יותר לב. אני אומרת את זה בלשון לא דיפלומטית. זה לא כמו ילד

שלפעמים מסתכלים עליו, שהוא מיעוט, ואז לפעמים נותנים לו עוגה ביום

הולדת, אלא זה תשומת לב בלתי פוסקת. העניין הזה של נשים ערביות, נשים

לא יהודיות במדינת ישראל, חייב להיות חובה שלנו, משום שהשלטון הוא

שלנו, משום שהקיפוח הוא שלנו, משום שהן התחילו לראות איזשהו אור בקצה

המנהרה בארבע השנים שהיינו בשלטון, שהיו בוודאי ארבע השנים הטובות

ביותר. לפי דעתי, זה נכון גם במגזר העולים, גם במגזר הלא יהודי, גם

לנשים; וזה בכל תחום שתקחו. לכן השינוי שחל בשנתיים האחרונות, הירידה

היא יותר אקוטית, משום שאם יש קצה של תקווה, ואני לא מדברת על

הפלשתינים, שזה ודאי עובד באותם מונחים גם בעניינים, אם יש חלון שנפתח

ויש קצת אוויר צח ואפשר לעשות איזשהו תכנון, ופתאום זה נסגר... תאמינו

לי, אף אחת מאיתנו, אפילו במצוקות שלנו, לא היינו רוצות להיות במקום בו

נמצאת האישה הערבייה, האישה הדרוזית, האישה הבדואית מכל הבחינות, גם

בתוך החברה שלהן וגם כחלק מהחברה הישראלית. הבעיות שלהן לא נפתרו בתוך

המסגרות שלהן, ואז בתוך המסגרת שלהן עשו צעד נגיד קדימה, חטפו, עשו עוד

צעד קדימה, ואז הן עומדות מול החברה הכללית, ואז זה גורם להן לסגת ולא

מקדם.

אני מקווה שעל סדר היום שלכן זה יהיה נושא מאוד מרכזי. חברת הכנסת סופה

לנדבר דיברה, ומרינה סולודקין ודאי תדבר, בנושא של עולות, בנושא של

החד-הוריות. גם שם זה לא להתחיל מכלום, אבל זו נקודה שהיא קריטית, יצאו

מהבור, לא לגמרי, אבל כבר רואים את הסיכוי, ואז צריך עוד דחיפה כדי

להגיע לפחות לשוויון הזדמנויות, כדי לתת את המשהו הזה החסר. אני אומרת

עם לב. לא מספיק השינוי בחוק או אפילו בתקציב. זה גם עניין של החיוך על

הפנים של הנשים האלה. איפה נמצא את הרצון שלהן בהרגשה שלהן של שותפות,

כי הן לא רק מקבלות ואנחנו לא רק נותנות. בעניין של שותפות, ארגון כמו

נעמ"ת יותר מכל ארגון אחר, כי השדולה היא לא ארגון שטח במובן הזה,

וויצ"ו היא פחות גדולה ופחות מגיעה לאותם מקומות והעניין של תחושה של

לב, של חיוך, של הרגשה של שותפות, של הרגשה של תמיכה, זה בידים של

נעמ"ת. את זה חברות הכנסת לא יכולות לעשות. אני יכולה ללכת להיות במקום

אחר כל יום, וכך יעשו גם חברותיי חברות הכנסת, אבל ממש להגיע ביום יום,

במישור הקהילתי, אין לזה תחליף לא לגבי ערבים, לא לגבי עולים, לא לגבי

שכבות מצוקה, לא לגבי מובטלות, לא לגבי נשים עם בעיות אישות, לא לגבי

נשים שנתונות לאלימות. זאת אומרת, אנחנו כאן גוף קשר שמנסה להגיע לכל



מקום, אבל האמת של הפעולה היא ברמת הסניף, ברמה האזורית, ברמת המרחב

וברמה של הפעילה, אפילו לא המזכירה במקום, אלא ברמת ההפעלה של נשים,

כדי שלכל אחת תהיה כתובת.

את זה אני אומרת בצורה הכללית ביותר. אנחנו מתייחסים לנושאים שנורא

היינו רוצים לטפל בהם, אבל אני יודעת שהטיפול האמיתי הוא ברמת השטה

ורמת הקהילה.

יהודית זוסמנוביץ; אני יושבת-ראש נעמ"ת במרחב חיפה.

אני רוצה לברך את חברות הכנסת, בעיקר את

הוועדה למעמד האישה, על שהזמנתם אותנו לכאן. אני רוצה לחזק את ידיכן

בעבודה שאתן עושות בכל ימות השנה בשוטף. אתן למעשה המחוקקות, אתן אלו

שמעלות את הנושאים בגדול, אנחנו למעשה רמת השטח. אנחנו אלה שאמונות על

היישום, על התרגום של החוקים שאתן מחוקקות, של הנושאים שאתן מעלות.

כמובן שגם לנו ישנם נושאים שאנחנו מביאות, אבל אנחנו אלה שעושות, אנחנו

אמונות על היישום, על הפיקוח של הדברים, על הדרך שהם נעשים בה; ואם הם

לא נעשים, אנחנו למעשה הביקורת והבקרה. לכן אני רואה השיבות רבה גם

באינטראקציה הזאת, ובעצם ההזמנה שלנו לכאן לשיתוף הפעולה כיושבות-ראש

נעמ"ת כל אחת בתחומה, כל אחת בשטח שלה ובתחום האחריות שלה, ובכלל

כארגון כללי, יחד איתכן.

אני רוצה להעיר שתי הערות. האחת, לגבי הנושא שדיברת לגבי נשים שהן

במיעוט, נשים כדוגמת ערביות, דרוזיות. אני לפחות מתוך המרחב הגדול שלנו

יודעת מה שעשתה דווקא נעמ"ת. הנשים האלה מקבלות את ביטוין המלא. אני

רואה את זה בכל העשייה, בכל פרט ופרט, אם זה הכפרים הדרוזים ואם זו

האוכלוסייה הערבית שבתוך חיפה, ויש לנו אוכלוסייה גדולה. עצם תוצאות

ההצבעה - אני רוצה לומר שדווקא בתחומים האלו, בתוך האוכלוסייה הדרוזית

והערבית, אנחנו קיבלנו את האחוזים הגבוהים ביותר, וזה אומר ביטוי של

אמון לעשייה של נעמ"ת.

אני רוצה להגיד כאן דבר אחד גם לגבי העולות החדשות. מדברים על הנושא

הזה של שיתוף. אני חושבת שכל הנשים, כולן, בכל המדינה הזאת, צריכות

לשים דגש על ניפוץ המיתוס והסטריאוטיפים השליליים שדבקו בנשים העולות

ולחזק דווקא את התרומה של העלייה הזאת, לנסות להרים את התדמית של אותן

עולות חדשות; ואז הן תהיינה פרטנריות אמיתיות לשיתוף.

ישנו נושא אחד שאנחנו מאוד ממעטים לדבר אליו והוא נושא שקשור בחוק

אשפוז סיעודי חינם. אני חושבת שלנו כנשים הנקודה הזאת מאוד מאוד חשובה,

ואני פונה אליכן המחוקקות חברות הכנסת לפעול בנושא הזה. מתוך כל

הנתונים, לפחות שאני יודעת ועוקבת אחריהם, שבעים אחוז מהנזקקים לטיפול

סיעודי הן דווקא נשים. לפעמים זה תלוי בשרירות לב של בני המשפחה, של

מוסד זה או אחר וכל מה שקשור לכבוד האדם. יעל, אני יודעת כמה הנושא הזה

חשוב לך, וזה באמת ממש בנפשנו. כשמגיעה אישה לגיל הזה, אם אין לה מעמד

כלכלי מאוד מאוד יציב, היא בבעיה. כמי שטיפלה בעבר בתחום של רווחה, אני

יודעת שהנושא הזה הוא אחד הנושאים החשובים לנו כנשים. אנחנו ממעטות

לדבר עליו, ואני הייתי מאוד מאוד רוצה שכן תדחפו אותו, כי זה לא רק

עניין של משרד הבריאות או שר הבריאות או כל גורמי הבריאות, אלא זה נושא

ששייך לנו כנשים. מעל לשבעים אחוז הן הצרכניות של בתי אבות סיעודיים;

ונופלות נשים רבות בין הכיסאות ובין כל מיני גורמים. מאוד הייתי רוצה



שהתחום הזח יטופל, ואני חושבת שזה אחד חנושאיס שאנחנו כנשים כן צריכות

לשים אותו על סדר היום הציבורי שלנו.

אפרת ישראלי; תודה שהזמנת אותנו. אנחנו תמיד שמחות לבוא

לכנסת. אני יושבת-ראש האגף למעמד האישה

והחברה והמשפחה. מבחינת נעמ"ת, אני רוצה לעשות וידוי קטן. אילו הייתי

צריכה לבחור היום בצורה אובייקטיבית תנועת נשים שאני רוצה לחבור אליה,

להיות חברה בה ולפעול במסגרתה, הייתי בוחרת בנעמ"ת. אני אומרת את זה

בצורה אובייקטיבית, כי אני חושבת שבאמת בנעמ"ת אנחנו יכולים למצוא את

כל האלמנטים שאנחנו רוצים למצוא בתנועת נשים. האלמנט של השדה והמטה,

האלמנט של היסטוריה של פעילות, האלמנט של הישגים, האלמנט של פוליטיקה

ושל מפלגות; ולא צריך להסתיר את הדברים האלה, כי זה חלק מאורח חיינו.

יש באמת קבוצה מאוד גדולה של נשים שמחויבות ועובדות לאורך שנים, מה

שנקרא עובדות ומתנדבות. אני מאוד שמחה שאני חלק מהעשייה הגדולה הזאת.

אנחנו בנעמ"ת נוגעות כמעט בכל נושא ששייך לקידום מעמד האישה. אפילו אם

יש שנים שבהם עוסקים בסדרי עדיפויות אחרים, בנושאים אלו ואחרים, אני

בהחלט חושבת שכמעט אין מגזר במשק ואין נושא במשק שאנחנו הזנחנו לאורך

זמן, אלא באמת כתוצאה מאיזשהם שינויים שהתחלנו בסדרי עדיפויות ובהקצאות

של משאבים.

אני רוצה לתת כדוגמה את הנושא של הקליטה. אהד העקרונות שאנחנו עובדים

לפיהם במסגרת נעמ"ת הוא העיקרון של שיתוף פעולה עם גופים שונים. אני

חושבת שהיום חובה לעשות את זה; ולדוגמה, קואליציית הנשים שקמה בנושא של

קידום נשים בפוליטיקה, דוגמה לשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שאיתם אנחנו

עובדים מצוין וכולי. לצערנו, אני אומרת בהחלט לצערנו, במהלך השנה

האחרונה בנושא של שיתוף פעולה עם משרד הקליטה חל איזשהו שינוי. אני

רוצה שכולכן תדענה שנעמ"ת פיתחה בשנים האחרונות תכנית יוצאת מן הכלל

לתמיכה בקבוצות נשים עולות. התכנית הזאת זכתה לשבחים מכל עבר, כולל

משרד הקליטה, והוצגה במקומות רבים; והתכנית הזאת באמת במשך תקופה ארוכה

נתמכה על-ידי משרד הקליטה. באיזשהו שלב הוחלט לעשות שינוי בסדרי

עדיפויות וגופים אחרים - והייתי אומר, קיקיוניים אפילו - זכו לתקציבים

ממשרד הקליטה, בעוד שגוף רציני כמו נעמ"ת לא זכה לתקציבים שהוא צריך

היה לקבל. כתוצאה מכך שיתוף הפעולה עם משרד הקליטה נפגע-, כתוצאה מכך לא

היה בכוחנו להמשיך בפרויקט הזה.

אני מאוד מקווה - וזה יותר מרמז - שהנושא הזה יטופל וישופר. יש לנו את

כל הידע, כל המקצועיות וכל הרצון והיכולת לתרום בנושא הזה.

ישנם נושאים רבים ונוספים שלא הזכירו, ואני רוצה להזכיר נושא אחד שהוא

מאוד חם, ואפילו חלק מהחברות שלנו עוד לא יודעות עליו את כל האמת עד

הסוף. מדובר בקורס נשים מנהיגות לשלום, שהסתיים השבוע, שעשינו בשיתוף

עם השגרירות האמריקנית. השתתפו בקורס 18 נשים ערביות-ישראליות,

יהודיות-ישראליות ופלשתינאיות, שבאו לשם על-בסיס של שוויון, במקום

שאפשר לומר שהוא כמעט נייטרלי. הן עבדו אחת מול השנייה, כל אחת בשפה

שלה, ועברו תהליך מרתק מבחינת הרמה האישית וגם ברמה הייתי אומרת

הפוליטית והלאומית. הן באו עם דעות מסוימות. בסופו של דבר, עקבתי אחרי

כל מה שקרה שם - הייתה תחושת התלהבות גדולה ותחושת יחד מאוד גדולה

ותחושה שהן עושות מעשה גדול והן רוצות להוביל נושא מאוד גדול, אבל המסר

העיקרי בסופו של דבר היה שרוצים להמשיך לעבוד ביחד, שצריך לעבוד ביחד.



וזח שלא נסגר ברמה פרקטית מה הולכים לעשות, מבחינת איזה פרויקט ואיזה

תקציב יש לפרויקט ובאיזה יום מתחילים לעשות זאת, זה הייתה תחושת, אני

לא רוצה להגיד החמצה, אבל תחושה לא טובה בסופו של דבר, לאחר כל התחושות

הטובות. הייתה אופוריה מאוד גדולה. זה פרויקט שעל רקע כל מה שקרה השבוע

הוא היה פשוט היה ניגוד כל כך מוחלט שאי-אפשר פשוט לתאר אותו.

זה עוד אחד מהדברים למשל שנעמ"ת נטלה על עצמה כשליחות, כמסר? וזאת לא

פעם ראשונה שאנחנו עושים זאת; זאת כבר פעם שנייה, ויש בהחלט תכניות

להמשך.

אני מאוד שמחה על המפגש כי אני חושבת שאחד הדברים שנרצה מאוד לעשות זה

שיתוף פעולה עם בית המחוקקים ברמה שאני יודעת, בכל אופן לדעתי, היה

בקדנציה הקודמת ברמה שהייתה פחותה מדי ונרצה להעלות את הרמה הזאת,

להגדיל אותה, להיות מאוד דומיננטיות בוועדה למעמד האישה ולהרגיש שאנחנו

שותפות אמיתיות, הן מבחינת התחושה והן מבחינת העשייה בשדה.
היו"ר יעל דיין
בלי לרמוז רמזים אחורנית, אני רוצה לציין

שאני לא אצטרך ומרינה סולודקין לא תצטרך

בשנה הבאה לחזר אחרי נעמ"ת כדי שיואילו להשתתף, כי באיזשהו מקום זה לא

הוגן. אנחנו מוציאות את הנשמה ועובדות כאן בצורה האינטנסיבית ביותר

בנושאים שמשותפים לנו. השדולה מחזיקה כאו בן-אדם קבוע במשך יום ולילה,

שמגייס את הנשים כשצריך להצביע, מגייס את הנשים למליאה, מקדם חקיקה.

הרי זה לא עניין של שם החוק; ואם אני אכתוב בסוגריים נעמ"ת או ויצ"ו,

זה ממש לא מעניין אותי. החוקים זה מי שבא בא; ואנחנו מחתימים על זה

חברי כנסת ומנסים לקדם אותם. אבל יש עבודה יום יומית של לדחוף דברים,

כי לא מספיק להניח חוק. אז הנחתי חוק ביזמת נעמ"ת, אז מה? אם אין כאן

כוח האדם שיביא אנשים למליאה, אנשים שלנו אפילו, כדי שיצביעו עבור

החוק הזה, לפחות בקריאה טרומית ואחר-כך בוועדה, ויעקוב אחרי זה ויספק

את הנתונים ויספק כל הזמן נתונים על הדברים שאנחנו עוסקים בהם, אז זה

לא מספיק שאני הולכת לבקר עם הוועדה במרכז למאבק באלימות ובמקלט

מסוים. זו הנקודה. כולנו היינו שם, הצטלמנו שם, יפה מאוד. בעבודה היום

יומית של הכנסת, אם נעמ"ת לא שותפה על-פי בחירתה, אני לפחות באיזשהו

שלב פשוט נוקעת נפשי מהחיזורים האלה. אולי נכון שתשלחו מישהו, אולי

בכל-זאת אתם יכולים להיות מיוצגים. אלה דברים שיש בהם חשיבות לכן ולא

רק לנו.

אני מוכרחה להגיד שתקופה ארוכה נעמ"ת התייחסה לוועדה בכנסת כאילו זו

הייתה שדולה ולא ועדה. זאת אומרת, יש ועדת העבודה והרווחה, שם חשוב

להיות, ועדת חוקה, שם חשוב להיות, ועדת כספים, שם אם אפשר כדאי להיות.

יש איזו שדולה של נשים, וזאת הוועדה שלנו, וזה ממש מקומם. אני אומרת את

זה בלשון עבר. אין לי ספק שהתקופה הזסו נסתיימה ולא תחזור.
מירי אורן
אני חושבת שגם בוועדה צריכים להשתנות דברים.

אנחנו היינו מגיעות לוועדה, ואת יודעת את

זה, אבל לא פעם יצאנו בהרגשה של קישוט בוועדה. אנחנו יכולות לומר משפט

חטוף ולא יותר.

כמו אחרים לצערי.



מירי אורן; אני חושבת שאם חברות שלנו מגיעות, הן באות

מוכנות, הן באות עם דפי עבודה, הן רוצות

להשמיע.

היו"ר יעל דין; נכון, אבל לפעמים הן שולחות את הנייר

בלעדיהן.
מירי אורן
לא ייתכן לתת להן לומר משפט חטוף, כי אז הן

מרגישות כקישוט בוועדה.
היו"ר יעל דיין
אם הייתה כאן ישיבה של הנהלת ויציץ, היית

שומעת את אותו דבר, או הנהלת השדולה איתה

ישבנו כשנבחרה ההנהלה החדשה של שדולת הנשים, אז הן אומרות אותו הדבר.

"אמונה" ונבוא באותה טענה ותגיד שבכלל אני שוכחת אותם. כולם מוזמנים. יש

נושאים שלגוף אחד יש יותר מה לומר בהם מאשר לשני. תמיד זה מעלה חיוך

אצלי, בוועדת חוקה שאני חברה בה באים ממיטב המשפטנים, מיטב אנשי

המקצוע, ולא מגיעים לרשות דיבור, לא אצל היושב-ראש הקודם יהלום ולא אצל

היושב-ראש הנוכחי, משום שיש מוזמנים שהם באמת מומחים לנושא, ועושים

סבב, וישיבת הוועדה נגמרת, והם לא מגיעים לרשות הדיבור, ויש טענות. אני

מקבלת את הטענות האלה. אני לא חושבת שהייתה כאן איפה ואיפה. אני חושבת

שלכולם היו טענות, ואולי כולם צודקים. דווקא בגלל שזו ועדה לקידום מעמד

האישה, יש בה יותר ניהול עצמי.
מירי אורן
חברי הכנסת מדברים, ולארגונים ניתן ממש רק

להשחיל משפט אחד.

היו"ר יעל דיין; זו ועדת כנסת. אם תלכי לוועדה אחרת, ודאי לא

תבואי בטענות מדוע חברי הכנסת מדברים

והארגונים לא מצליחים לדבר. זו ועדת כנסת, זאת לא ועדה פריטטית של

מפלגת העבודה שיש בה חברות הכנסת של המפלגה, נעמ"ת וכולי.

מרינה סולודקין אפשר גם לשנות את המאזן.
היו"ר יעל דיין
שחברות הכנסת לא תדברנה?

מרינה סולודקין; לא. מאזן. יש מאזן.
קריאה
באנו פעם והסתובבנו ממסדרון למסדרון. הרגשנו

שאנחנו מיותרות, לקחנו רגליים וחזרנו

הביתה.

היו"ר יעל דיין; אני לא יודעת מי הזמין אתכן למסדרונות. אני

מזמינה לישיבות ועדה. אחד מכל ארגון תמיד

מדבר, תלוי בנושא. אם אתם רוצים להפוך את הסדר ושחברות הכנסת לא

תדברנה, בין כה אני אומרת להן תודה רבה כשהן באות בכלל לישיבות...

אני מקווה קודם כול שיופיעו, ואז כבר יהיה מצב יותר טוב מאשר היה בעבר.

אם הן באות מוכנות ועם החומרים, זה יוצא מן הכלל. אני מקווה שזו תהיה

הנורמה, ולא שזה יקרה מדי פעם, כמו שקרה פעם אחת והשאיר אולי טעם רע.



הנורמה לא הייתה שבאיס לכל ישיבה שמוזמנים והנורמה לא הייתה שמביאים

חומרים, והנורמה הייתה של הלוקת הזמן בין הארגונים השונים. אם זה לא

מוצא חן, אז מדי פעם אפשר לעשות צ'ופר מיוחד על-ידי סיור או ביקור

בנעמ"ת, וכך עשינו בעבר.

חדוה אלמוג; אמרתי בפתיחת דבריי שאני- רואה חשיבות בקשר

ישיר מאוד עם השטח. הלשכות המשפטיות - אני

מקווה להרחיב אותן בנעמ"ת ושהן תהיינה בכל הארץ, ושהן גם תאספונה את

האינפורמציה ותבאנה את המקרים. והמקרים בעצם מלמדים אותנו על הרצון

לשינוי בחקיקה, כי בעצם אנחנו נמצאות בדיוק בנקודה, אנחנו כנעמ"ת,

ואמרת את זה נכון, נמצאות בנקודה הנכונה בשטח שבה כל הצרות של העולם

מגיעות אלינו. אנחנו יכולות לומר שאם נשנה את החוק, נמנע עשרה נשים או

עשרים או מאה או 500 עוולות קטנות או גדלות.

אני חושבת שאנחנו צריכות לבנות את המערכת שלנו בתוך הכנסת. אני לא

אומרת שיש מקום לתת שכר מלא למישהי בכנסת, אבל אני אומרת שכן, אנחנו

ניצור פה את הקשר עם איש קשר, עם אשת קשר שתהיה מחוברת פה לכנסת, תהיה

מחוברת לוועדות, תהיה מחוברת לא רק לוועדה הזאת אלא לוועדות בכלל. אני

חושבת שיש הרבה מאוד ועדות שיש לנו מה להשמיע ומה לתת בהן. כמובן

שהוועדה הזאת היא מוקד ובסיס מאוד חשוב בכלל לפעילות שלנו כנעמ"ת, ואני

חושבת שאנחנו באמת צריכות לבוא ולסייע. כיוון שאנחנו נשים פוליטיות,

אנחנו נבחרות פוליטיות, אני חושבת שאם צריך לעשות הצבעה בנושא שהוא

בנפשנו, החבורה הזו כולה מתייצבת כאן בכנסת ועושה את הלובי הנדרש כדי

להביא קודם כול את החברים שלנו ואחר-כך גם את החברים האחרים. זאת

אומרת, אני כן רואה אותנו פעילות כקבוצה מעבר ליום יום, אני רואה את

עצמנו כן פעילות כאן, ואני לא מצפה שכל יום נהיה בכנסת, כי אחרת לא

נוכל להביא מהשטח את העבודה, אז אני לא מצפה שנהיה כל הזמן כאן, אבל

אני כן מצפה באמת שיהיה קשר ישיר קודם כול עם הוועדה הזאת, שבעיניי היא

מטפלת חשוב בנושאים, כי היא באמת הבסיס, שבה אנחנו יכולות להביא את

ההצעות שלנו. בסופו של דבר הדברים קמים ונופלים על מערכות יחסים או

תחושה שאתה בא לאיזשהו מקום, נותנים לך להשמיע את מה שיש לך, ואם לא,

אז אתה אומר שתשלח מכונב. בסופו של דבר על זה זה קם ונופל. אני מקווה

ששני הצדדים יבינו שאנחנו באות להשמיע ומוכנות לעשות את עבודת השטח.

ואני קוראת הרבה מאוד ניירות עמדה שאתי מעבירה אליי. לקחתי הרבה חומר

רטרואקטיבית. אני נוסעת הרבה בדרכים ויש לי הרבה זמן לקרוא, ואני מנצלת

את הזמן לקריאה של חומרים, בייחוד משפטיים, כי אני לא משפטנית.

אני אומרת שוב, אני מצפה באמת לשיתוף פעולה נכון וטוב. אני יודעת

שאנחנו לא היחידות בשטח, גם על זה צריך לחשוב, למרות שאנחנו הכי

גדולות.

היו"ר יעל דיין; אני רוצה לציין לגבי החקיקה, אני אתן דוגמה,

חוק עונש מינימום, שש שנים אני בעניין הזה.

נעמ"ת עומדת בהפגנות, אני כן יודעת על ההפגנות. אני באה להפגנות עם

מישהו אחר, כי כשכן מודיעים לי אני כן באה. החוק הזה עובר את כל השלבים

שלו. אז בוועדת חוקה יש נוכחות של נעמי'ת כמו של כל אחד אחר, מדברים

ואומרים את הדברים. ברגע שיש הצבעות, אני לחלוטין הייתי צריכה להישען

על גיוס שמישהו אחר עשה, מישהו חיצוני. העניין הוא גם של קרדיט. אין

סיבה שנעמ"ת, כמו גופים אחרים במקרה הזה, אבל נעמ"ת די הובילה תקופה

מסוימת, לא כל הזמן, הובילה את זה כהובלה אישית של עפרה פרידמן, את



העניין של עונשי מינימום, של ענישה לקולה של עברייני מין, אבל זה לא

סיפור של איש אחד, זה סיפור של הארגון, וזה סיפור בכנסת. זה שזה חוק

שלי, זה רק חייב אותי ליותר עיקשת ולא להרפות לזה, כשכולם כבר עזבו את

זה, כי כולם היו נגד, ובסוף זה עבר, ובאמת תודה למברק הברכה.

אלה הם דברים שהם מהפכניים, ואין סיבה שלא תקבלו את הקרדיט. הקרדיט

יכול לבוא רק אם יש שיתוף פעולה. זה לא דבר של מה בכך, עוד חוק שמישהו

יזם. זה שינוי מהפכני מבחינת שיטת המשפט כאן. אם יש מישהו שמוביל את זה

בעיקשות ובבטחה ונגד כל העולם, אז בואו נעבוד יחד בדברים האלה.

אותו דבר לגבי חוק איסור הטרדה מינית, שהוא חוק גרנדיוזי אם אתם רוצים,

לא קיים חוק כזה באף מקום בעולם, ומחר-מחרתיים אנחנו מאשרים את התקנות

ואת התקנון שיהיה חייב להיות בכל מקום עבודה, ואת פרטי הפרטים של

הנושא. פונים אליי גם מארצות-הברית וגם מארצות אירופאיות. ביקשו

ואישרתי לתרגם את החוק, משום שהחוק הזה הוא חוק מקיף שלא קיים בארצות

אחרות. יש פירורים במקום עבודה ובמוסדות חינוך וכאן ושם, לפעמים כעוולה

אזרחית, אבל החוק הזה כחוק כולל ומקיף הוא יחיד במינו. קחו קרדיט על

זה. קחו קרדיט. אני אומרת את זה במובן של הובלה לאחר שהחוק קיים

אפילו.

קריאה; איך?

היו"ר יעל דיין; אני נפגשת ביזמתם עם ארגוני מעסיקים, עם

מפעלים ועם ארגון העובדים, שהם צריכים ליישם

את החוק החל מעוד חודש. בבקשה, מדוע שההסתדרות לא תאסוף את כל מי שנוגע

בדבר ותשב איתנו ועם החוק ותלמד אותו, ותלמד את התקנונים, תציע הצעות,

תעשה מסע פרסום? חסר לנו שאחרי כל זה המוסדות שרשמו כמובילים בתחום

הטרדה מינית יהיו מוסדות הסתדרותיים, משום שלא נתנו את הדעת על כך או

משום שחשבו שזה מובן מאליו שאצלם לא קורה דבר כזה.

אני נותנת דוגמאות של דברים שאפשר להמשיך לעבוד עליהם גם בתום חקיקה,

גם בשלב היישום. תזמינו את הוועדה. אני מחכה בתור, אחרי שלא הזמינו

אותנו לארבעה אירועים במרכז החדש, במקלט החדש בתל-אביב. התקיימו

אירועים ואמרו שעדיף שהביקור שלנו יהיה בזמן אחר. בסוף מצאנו את הזמן

שאישרו לנו לבוא לביקור, וחדוה אלמוג הייתה, רונית הייתה, וזה היה חשוב

להגיע גם לשם אחרי שביקרנו בכל המקלטים, בכל המקלטים. תיזמו אתם.

כשהוועדה הולכת למקום מוכה אבטלה, תשלחו את הנציג שלכם. כשאני לוקחת את

הוועדה למרכז רפואי בעניין בריאות נשים, כל הארגונים מוזמנים. אני לא

רוצה לספור את הפעמים שנעמי'ת הייתה מיוצגת בסיורי ועדה בנושאים, בין אם

זה בריאות, בין אם זה ספורט, בין אם זה נושאים של חינוך וכן הלאה. זה

לא רק לשלוח לי נייר בפקס או לשלוח לי חוק. ההזמנות הן דרך המרכז, ואני

מקבלת אחר-כך נייר שאומרים שנעמ"ת לא יכולה לבוא, אלה לא יכולים לבוא.

בדרך כלל בנושאים האלה, יש לכם ייצוג במקום. אם אני הולכת לנצרת עילית

ל"כיתן", שנמצא באבטלה, ובאותו זמן לנצרת במקלט לנשים ערביות ונעמי'ת

מוזמנת, אין סיבה שנעמ"ת לא תהיה ושתהיה רק נציגה של ויצ"ו ושל השדולה

ושל "אמונה", שדרך אגב מאוד מקפידים לבוא לכל ביקור. הדברים האלה הם

מגע עם השטח, וגם התרומה שלכם חשובה וגם השותפות כאן חשובה, כי אם לא

באים פעם, פעמיים, שלוש, ארבע פעמים, אז מתנתקים, וזה כאילו יוצר את

המובן מאליו שלא משתתפים.



קריאה; בשטח לא ידענו,
היו"ר יעל דיין
אין לא ידעתן. יושבת כאן מנהלת הוועדה עם

רשימה קבועה. אנחנו מיידעים.

אני רק אומרת בחשלכה לעתיד. השטח לא מיודע, כי מרכז נעמ"ת לא מיידע

אותו. מרכז נעמ"ת מקבל את חאינפורמציח מאיתנו על כל פעילות של הוועדה,

בין אס זו חקיקה או סתם ישיבה, או סיור, או איזשהו נושא שאנחנו עוסקים

בו בכל הרמות.

חדוה אלמוג; מכיוון שאני חושבת שמרכז נעמ"ת לא יוכל לתת

פתרון לכל האירועים בכל הארץ, והנציגות שלנו

הן בשטח, ייווצר נוהל שבכל אירוע שיהיה במרחב שבו יושבת-ראש יושבת, היא

תקבל הודעה על כך והיא תהיה הנציגה שלנו במקום שם.

היו"ר יעל דיין מצוין. לא צריך לשלוח משפטנית מתל-אביב

לבקר עם הוועדה במרכז של אבטלה בדרום. תבוא

נציגת נעמ"ת במקום.
מזיוה אלמוג
אני אגיד עוד משפט אחד, ונתקדם בנושא של

התקנון החדש.

בנושא של התקנון של מניעת הטרדה מינית, אני רוצה לומר לך שהדבר הראשון

שעשיתי ביום שנכנסתי לתפקידי הוא שפניתי לעורכת-דין אתי פלפל ואמרתי לה

שב-1 בספטמבר הולך להתפרסם החוק, ביקשתי ממנה להכין יום עיון לכל

יושבות-ראש נעמ"ת, כדי שכל יושבות-ראש נעמ"ת תהיינה נציגות שלנו שוב

בשטח, משום שאני מאמינה שבסופו של דבר זה מרכז העשייה שלנו, השטח.

במקביל ישבתי השבוע עם היועצת המשפטית של ההסתדרות, ומכיוון שמחר

ומחרתיים יש לכם הרבה ישיבות, חיברתי גם את זה עם אתי פלפל כדי לראות

איזה הערות ההסתדרות נתנה ואיזה הערות אנחנו נותנים, כי אנחנו רואות את

עצמנו אחר-כך כחלק ממקומות העבודה - איפה אנחנו נמצאות, איפה הקשר שלנו

עם נשים במקומות עבודה. גם כאן אנחנו ניצור יחד קשר עם ההסתדרות.

התפיסה שלי אומרת שההסתדרות נותנת איגוד מקצועי על כל הנושאים. נעמ"ת

תיתן את כל הנושאים שקשורים לאישה במקום עבודה עקב אפלייתה.

אני מקווה מאוד שניצור את הדיאלוג הזה בינינו לבין ההסתדרות, שבאמת

תהיה לנו הנישה שלנו, ויהיה ברור מאוד מה אנחנו עושים בה. חלק מהדברים

הם מחוברים וחלק הם נפרדים, אבל אני חושבת שרעיון השילוב הזה ביחד הוא

באמת הכרחי, כי בעצם נותנים פה למעסיקים אחריוונ. בתקנון הזה, בחוק

החדש, למעסיקים יש הרבה מה לעשות בעניין, והמעסיקים קשורים ישירות

להסתדרות, לא למוסדות ההסתדרות אלא עקב ההסכם הקיבוצי, כי לפי ההגדרה

כאן זה כל מי שנמצא תחת ההסכמים. אני מאוד מקווה שגם בנושאים האלה נעשה

שני צעדים קדימה.
מרינה סולודקין
התרשמתי מאוד מהפגישה שלנו. אני יכולה לומר

שהתוכנית של חדוה אלמוג, הכיוונים, מאוד

נכונים וזה לא רק מאבק נגד אפליות ונגד מניעת אלימות במשפחה וגם קידום

מעמד האישה, אלא אני חושבת שאנחנו ביחד, גם נעמ"ת גם ועדת הכנסת לקידום

מעמד האישה, אנחנו נאבקים נגד פונדמנטליזציה של חברה. זאת סכנה לא

חדשה, ואנחנו צריכים להיות עם אומץ לב.



אני רואה מאבק נגד פונדמנטליזציה לא רק דרך מעונות חיום. חסר לי חיום

מאבק ליום לימודים ארוך, שהוא מאוד חשוב. יעל דיין חייתח בחו"ל ואנחנו

בוועדה דיברנו עם אשתו של מזכ"ל האו"ם והיא מהארצות הסקנדינביות. שאלתי

רק שאלה אחת, איך הם הצליחו במדינות הסקנדינביות להגיע לשלושים-ארבעים

אחוז של ייצוג בכל המערכות הפוליטיות החשובות. היא אמרה שהם התחילו

בשנות השבעים ונתנו שימוע לכל ענייני הנשים בתקשורת. כאן אנחנו מאוד

חלשים. אי-אפשר לפתוח את העיתונות ולדעת מה היה בנעמ"ת, איזה מאבקי

נשים התקיימו. אנחנו צריכים לשים לב לזה, בגלל שזה חינוך של ציבור;

והציבור שלנו מחול, בגלל המגזריות, בגלל דתיים וחילוניים ובגלל המאבקים

ביו שמאל וימין. ובנושאים מאוד חשובים אין מספיק מידע.

אני מאוד מברכת את חדוה אלמוג על כך שנושא קליטת העלייה בנעמ"ת יהיה

נושא שחוזר, ואני יכולה להבטיח לכם, לצוות של נעמ"ת, שבזמן שאני אהיה

יושבת-ראש הוועדה, תהיה זכות שימוע לכל הארגונים, ונעמ"ת בראש

וראשונה.

היו"ר יעל דייו! אני רוצח לציין שיושבות כאן צביה כהן ושרה

הרמלין, שיחד איתי מחוות את הרוב במה שנקרא

צוות היגוי לחגיגות היובל. אחרי שהיה אירוע מאוד מוצלח בכנסת בפתיחת

האירועים, עכשיו נכנסנו להפקה והפכנו להיות מומחיות בפיסול, גרפיקה,

כתיבה, וידאו, אור-קולי, כל הנושאים האלה, כדי לקיים מיצג של מעמד

האישה בתערוכת היובל. אני רוצה לומר שלולא צביה ושרה, המיצג הזה,

האירוע הזה - זה לא ביתן, זה שדרת הנשים - לא היה קיים. התקציב שהובטח

היה במקור מספיק, אחר-כך הוא קוצץ בשליש. משרד ראש-הממשלה יצא לגמרי

מהתמונה מבחינת התקצוב של זה, אבל בכל-זאת הצלחנו ליצור משהו שאני

חושבת שהוא יפה ומכובד, ואני מקווה שבמשך הזמן הארוך שהתערוכה תהיה

נוכל גם להביא קהלים לשם. התערוכה נפתחת ב-3 באוגוסט. תקציב לאירוע,

כפי שחשבנו, אירוע של ארגונים או אירוע של נעמ"ת, אין לנו, ולכן לא

יהיה אירוע במסגרת התערוכה, אבל העסק עצמו קיים, ואני מקווה שהוא יהיה

להנאת כולכם. בכל אופן, מי שתעבור שם במשך חודש אוגוסט, שתחשוב על צביה

כהן, כי בלעדיה לא הייתה אפילו תזכורת קלה לעניין של נשים בישראל.

צביה כה;.- מילה טכנית, התערוכה פתוחה לקהל מה-4 עד

ה-31 באוגוסט. הפתיחה החגיגית היא ב-3

באוגוסט, והיא תהיה פתוחה יום יום משעה 3:30 עד 11:00. ביום שישי

התערוכה סגורה. כיוון שכבר לא היה לנו תקציב לעשות אירוע, לא אכנס

עכשיו לפירוט של מה שיש שם אלא אם יעל דיין תרשה, אבל הביקורים יהיו,

מי שירצה לבקר כקבוצה, יקבל גם הנחה. שלחתי אתמול את כל חפרטים. מי

שרוצה כרטיס בהנחה, מחיר הכניסה הוא 25 שקלים, מי שבא במסגרת קבוצתית

המחיר יהיה 15 שקלים, אבל צריכים להודיע קודם ל'קסטל'.
היו"ר יעל דיין
את האינפורמציה הזאת תצטרכו להעביר ביניכן

בכל מקרה.

ציפי ברקוביץ; רציתי לברך על הפגישה. סך הכול יוצא לי די

בקביעות להגיע לפגישות הוועדה למעמד האישה

שעוסקות בנושא המשפחות החד-הוריות. רציתי להדגיש את העבודה הפורייה שיש

לנו בוועדה. תמיד ניתנת לי זכות דיבור, ואני מביאה די הרבה מידע. בהחלט

אני מקבלת את הבמה. אולי זה באמת מכיוון שנעמ"ת די הובילה את הנושא:

ובשנת 1992, מי שלחץ על העברת חוק המשפחות החד-הוריות היה באמת נעמ"ת



עם ועדת העבודה והרווחה. אנהנו ישבנו גם בקדנציה הקודמת של הכנסת,

ישבנו ובאמת ניסינו שם לדון בנושא של דיור, שהיה נושא כאוב לגבי

המשפחות החד-הוריות. גם בשבוע שעבר ישבנו ודנו שוב בדיור. הלוואי שמשהו

יתקדם גם בעניין הזה. יש עוד הרבה הרבה נושאים, כל מיני הטבות, אם אפשר

לקרוא לזה כך, יהד עם משרד העבודה והרווחה, שהרשות המבצעת לגביהם היא

גם המוסד לביטוח לאומי. יש עוד המון מה לעשות במסגרת הוועדה, ובמובן מי

שהיום מרכזת אותה זו חברת הכנסת נעמי חזן. אני מרגישה שיתוף פעולה גדול

עם הוועדה, ואני מתארת לי שזה סך הכל גם ימשיך כך.

ברכה לחדוה אלמוג. אני מאוד שמחה לשמוע על הנושא של קליטה ועלייה,

מכיוון שבמשפחות החד-הוריות הנושא הזה הוא מאוד דומיננטי.
דליה סנה
אני רוצה לברך על המפגש. הייתי רוצה לחזק,

בין שאר הדברים שהתייחסה אליהם חברת הכנסת

סולודקין, את נושא של יום הלימודים הארוך. לאור הניסיון שצברה הוועדה

לקידום מעמד האישה במשך השנים, במיוחד מה שציינת עכשיו, החוק האחרון עם

עונש המינימום וכולי, אם הוועדה לוקחת על עצמה נושא מסוים ומתלבשת עליו

מכל הכיוונים ובהתמדה, כפי שאת אמרת, היא מצליחה. גם אם היו כיסי אוויר

במשך התקופה, החוק בכל-זאת עבר. הנושא זה של יום לימודים ארוך, אני

רואה אותו כמאוד מאוד חשוב. לא לחינם גם ציינת את העניין של ארבעים

אחוז וכולי, ואני מבינח שאת התייחסת לזה. יש לחברותיי ניסיון בנושא של

הסכמי עבודה, ואני פעלתי באיגוד מקצועי הרבה שנים, ואני מלווה את הנושא

של עבודת נשים במהלך הרבה הרבה שנים. יום לימודים ארוך הוא לא קישוט או

צורך של לובי חרדי מסוים או של לובי אינטרסנטי מסוים שמצליח לקבל כספים

מאיפה שצריך לקבל על-מנת לקיים את יום הלימודים הארוך, אלא הוא צורך של

החברה הישראלית, ובמיוחד של החברה הנשית, של המשפחה בארץ. ברגע שיהיה

יום לימודים ארוך, גם הקטע של הנשים מכל הבחינות, העניין של השחרור מכל

הבחינות, יהיה אחר, וגם עניין האפשרויות וגם עניין הקידום, כי כולנו

יודעות שהנושא של הקריירה של נשים נעצר במידה מסוימת משום שכל אחת

יושבת בביתה שלה ועושה את החשבון אם היא ממשיכה כי היא מקריבה משהו, כי

יש לזה מחיר, או היא נעצרת כאן ומספיק. אני מכירה את הניסיון של הרבה

שנים, ואני לא חושבת שהוא הרבה השתנה. הוא השתנה ברבדים מסוימים, כי

רמת ההשכלה של הנשים עלתה, רמת המודעות האישית עלתה, רמת האפשרויות

שלנו עלתה? אבל בסך הכול, כשבאים למפעל של טקסטיל וצריך לבחור את ועד

העובדים, וכולן עובדות באותו קטע של ייצור, הן בוחרות מישהו אחר כי הן

אומרות שאין להן זמן והיא לא יכולה להישאר עוד שעה ועוד שעה.

הקטע של יום לימודים ארוך, בלי למנות את הסיבות, והן רבות, אני מניתי

רק סיבה אחת, זה העניין של הצורך המשפחתי והעניין של הדאגה את מי לשלוח

בשעה 12:00 או 1:00, אם מדובר בנשים צעירות, שיקבל את הילד בבית. אני

עדיין חושבת שזו אחת חבעיות האקוטיות שלנו כנשים בחברה הישראלית, וצריך

ליצור לובי חזק למען יום לימודים ארוך. כספים בסיכומו של דבר נמצאים

להרבה מאוד נושאים, והעניין הזה כל פעם נדחק בחזרה לפינה שלא הולמת

אותו.

היו"ר יעל דיין; כמובן שזה נושא קבוע על סדר היום של כל

הממשלות. האמת היא שזה חוצה גם קווים של

קואליציה ואופוזיציה. ח7קו שזה לא חוצה זה קו האוצר. זה אותו דבר כמו

לגבי סבסוד מעונות. אין על זה אי-הסכמה. ברור שפריצת הדרך הגדולה של

נשים תהיה אם יותר נשים תצאנה לעבודה, יותר נשים תלמדנה, ויותר נשים לא



תצטרכנה לקחת עבודה ברבע משרה, בחצי משרה - לא השנה, בשנה הבאה, כשהילד

יגדל -. ברור שזה מפתח שנתקל בחומה של תקציב, ואפילו לא בהומה

המפלגתית. אין מפלגה שלא מעוניינת לקבל קרדיט על יום לימודים ארוך. כך

שגם החוקים עוברים, אלא שמשהים את היישום שלהם בגלל תקציב. יש חוקים

ויש אוצר. אני חושבת שצריך להחליט איפה שבוים את הדגש במחאה הציבורית.

אין ספק שיש על זה הסכמה. השאלה לאן הולכים עם הפלקטים, איפה עושים את

הבריקדות, אם עושים את זה על מעונות, עושים את זה על יום לימודים ארוך.

הכסף הוא מאותה עוגה. או שעושים את זה אנטי, כי אנחנו יודעים לאן

הכספים כן הולכים. אם אומרים לי - אין פסף -, אני יכולה להוכיח לשר

האוצר, וכך עשינו, לשר האוצר שהכסף קיים והולך לילדים אחרים-, ומדובר על

ילדים או אימהות אחרות שלא נזקקות לעניין הזה. הן מקבלות יום לימודים

ארוך אבל לא כדי לאפשר להן לצאת לעבודה, כי הן לא תצאנה בין כה מהבית.

את העבודה שהן עושות הן עושות מהבית.

יש כאן דבר אחר ששר האוצר מתעקש לא להבנין, וזה העניין של העלות לעומת

רווח. עוד עשרה אחוזים של נשים עובדות משלים את ההשקעה שלו בתוצר שלהן,

כי הן תהיינה משלמות מס והן משכילות והן תיכנסנה לרמות גבוהות של

העבודה, בעוד בזמן שהיום הן צורכות דמי אבטלת ברוב המקרים.

קריאה; צריך קודם כול לשכנע בצדקת הדרך של החוק

הזה, ואז אפשר להעביר אותו.
היו"ר יעל דיין
אני חושבת שאיו בעיה של צדקת חדרך. עבר כבר

חוק חינוך חינם מגיל שלוש, עבר חוק יום

לימודים ארוך, והוא מושהה. זאת לא צדקת תדרך, זה הוצאה תקציבית. השאלה

איך אנחנו מתרגמים חוק שמתעכב בגלל שאין תקציב, איך מתרגמים את זה,

פשוט איפה מפגינים, איפה שמים את הסטיקרים, את מי מפעילים, את מי

משביתים. זה לא עניין שנעשה דיון ונוכיח את צדקת הדרך. את זה כבר

עברנו.
בתיה סייפר
אני בין היושבות-ראש הוותיקות בנעמ"ת,

ומבחינתי זח המפגש הראשון הרשמי בכנסת בנושא

מעמד האישה. אני רואה בזה דרך חדשה ומאוד חשובה של קשר בינינו, כי

אנחנו לא יכולים בלי לשתף אתכם, ואתם זקוקים לנו. אני חושבת שרובנו

מהוות חלק מהנשים הבכירות ביותר בכל יישוב ויישוב ולצערי אין הרבה

כמונו. אנחנו יכולים לשמש מנוף להרבה מאוד דברים, אם אנחנו יודעים

אותם, לפחות להוציא לפועל נושאים שאתם מובילים.

בגלל הרכב החברה הישראלית אני חושבת שבנושאים החברתיים צריכים הרבה

יותר להתרכז, כי אנחנו הציבור הראשוני שנזקק לזה. אם מדברים על יום

לימודים ארוך, הראשונות שצריכות לפתור את הבעיות הן הנשים, וזאת בתוך

המשפחה עצמה, כמה שאנחנו דוגלות בשוויוניות. לכן אני אומרת הנושא הזה

צריך להיות חזק. לא שאני חושבת שבנושאים אחרים - כל נושא השלום - אנחנו

לא צריכות לעסוק, אבל הנושאים הראשונים שקשורים באישה, בזה אני באמת

מאמינה, אנחנו צריכים לעסוק בהם באופן הרבה יותר אינטנסיבי.

אני שוב מברכת על היזמה וגם את חדוה אלמוג על כך שהיא רואה בנו חשיבות

ופרטנריות בכל הנושאים האלה, ולא שרק תמרכז יכול ואנחנו לא יודעות מה

קורה. אני מקווה שזו לא הפגישה הראשונה והאחרונה, אלא שאתם תקבעו מראש



פגישות תקופתיות מדי פעם. אני לא אומרת כל שבוע, אבל מספר פעמים בשנה,

כדי שיחיה גם מעקב על מה אנחנו עושים ביחד.
עינת תלוי
אני יושבת-ראש נעמ"ת מרחב אשקלון.

אני מאוד מברכת על הפגישה הזאת. עבורי זו

פגישה ראשונה שאנחנו מוזמנים לוועדה למעמד האישה. בעיניי טבעי הדבר היה

שאנחנו צריכות להיות מחוברות כל הזמן אל הוועדה. אני בעצם רואה אותנו

כמקשה אחת. אתו פה בבית המחוקקים, ואנחנו נשות השטח, נאמר, או מיישמות

וגם מביאות את הצרכים, את כל אותם דברים כאלה ואחרים שמגיעים אלינו

במהלך העבודה שלנו היום יומית בנעמ"ת וגם כנשים שנמצאות בתפקידים

ציבוריים כאלה או אחרים, כל אחת ביישוב שלה.

תודה. אני באמת מקווה שזו הפגישה לא הראשונה ולא האחרונה כי באמת לא

אחת היינו מיודעות לגבי דברים שנעשו רק בדיעבד, ולפעמים זה היה קצת

מביש כי לא היינו מספיק מחוברות או יודעות מה קורה או מה מתרחש בכל

הנושא שקשור לחוקים כאלו ואחרים, שבעצם לשמם אנחנו נבחרנו בנעמ"ת בנושא

מעמד האישה.

רציתי לחזק ולהעלות את הנושא של אבטלת נשים, כי דיברתם כאן על יום

לימודים ארוך, על קריירה ועל קידום נשים. אני באה מאזור שהקריירה בו

קיימת, אבל בסולם העדיפויות היא אולי לא בראש מעיינן של הנשים כמו

הצורך הקיומי, הראשוני, למצוא מקום עבודה. אני לא יודעת איך, אבל צריך

לחשוב ביחד איך אנחנו כנשים, כנבחרות מהשטח, יחד עם הוועדה למעמד

האישה, מעלות את זה באמת לסדר היום הלאומי שלנו, מאחר שהרבה מאוד בעיות

שהעלינו כאן - כמו הטרדה מינית, כמו בעיות משפחתיות כאלה ואחרות - יכול

להיות שהן פועל יוצא כזה או אחר של היצע וביקוש מבחינת מקום עבודה. אם

אישה נפגעת בנושא של הטרדה מינית במקום עבודה והיא חוששת להתלונן כי

היא חוששת בצדק מסוים שמקום עבודתה יילקח ממנה, קשה לשכנע אישה ללכת

ולהתלונן, כי באותו רגע היא אומרת שמקום העבודה שלה בזה הרגע נלקח ממנה

ואין לה אלטרנטיבה.

אלה מקצת מאותן בעיות שאנחנו נתקלות בהן ביום יום, על כל פנים באזור

שלנו בדרום, שם מצוקת האבטלה היא כזאת ששבעים אחוז מכלל המובטלים הן

נשים. זה נושא שמאוד הייתי רוצה שיעלה לא רק בוועדות אחרות בכנסת, אלא

שאנחנו כנשים נוביל לסדר היום הלאומי, ושזה יבוא מתוך הוועדה למעמד

האישה בצירוף כל ארגוני הנשים, כאלה ואחרים, ונפתור את זה באיזושהי

דרך, ואני לא יודעת איך? אבל לפחות נעלה את זה לסדר היום הציבורי.
צביה כהן
בשם מועצת ארגוני הנשים, שרה הרמלין ואני פה

בכובע לא של נעמ"ת אלא בכובע של מועצת

ארגוני נשים, אבל לא חשוב, זה אותו בית, אני רוצה לומר שלולא יעל דיין

- ואני עכשיו מדברת בשם נשות ישראל - לא הייתה אגורה שחוקה למה שתראו

אני מקווה במגרשי התערוכה. שעות יעל דיין בזמן האחרון הן מאוד מרובות.

אני באמת חושבת שנשות ישראל צריכות להודות לה בקטע הזה. היא נלחמה עד

טיפת דמה האחרונה בנושא זה.

בשם מועצת ארגוני הנשים אני רוצה לברך במעמד הזה כמובן את חדוה אלמוג

ואת שיתוף הפעולה של מועצת ארגוני הנשים גם עם הוועדה למעמד האישה.

אנחנו מאוד משתדלות עכשיו, לאור התערוכה, ובזה אולי לא כל כך הצלחנו,

לשתף פעולה עם הוועדה למעמד האישה. אנחנו מנסות לשלוח לפחות נציגה



שלנו. אגב, חיא מודרכת להגיד שהיא לא נציגת נעמ"ת או ויצ"ו אלא שהיא

נציגת מועצת ארגוני הנשים, כדי שהש0 הזה ייקלט כשותף בכל העשייה. מועצת

ארגוני נשים בקדנציה הזאת מנוהלת במשרדי נעמ"ת. יושבות הראש הן מנעמי'ת,

אבל אנחנו משתדלות לשתף פעולה עם כל הארגונים ועם הוועדה למעמד האישה.
אתי פלפל
אני שמהה שהכרת נשים שהן מנהיגות מקומיות

בעלות שיעור קומה ויזמה. זה כוה אדיר שצריך

באמת להפעיל אותו ולקבל ממנו את המשוב מהשטה, לרכז אותו ולהעביר אותו.

אני בטוחה שחדוה אלמוג תשכיל לעשות בקדנציה הזאת כדי שהצעות החוקים

שבאות מ-10,000 פניות מדי שנה ירוכזו בצורה כזו. לדוגמה, לפני שנה וחצי

הנחנו על שולחן הוועדה 27הצעות חוקים בנושא של דיני עבודה, וזה דבר

שבא מהשטח. אנחנו לא באים מחאקדמיה וחושבים על איזה חוקים לתקן, אלא

השטח מביא את זה אלינו וזועק. כל הצעת חוק שלנו, יש לה גלגולים רבים,

והרבה שנים אנחנו לא מצליחים. אם חברת הכנסת דליה איציק מביאה עכשיו

הצעת חוק שילד הוא כזה עד גיל 21, זה דבר שאנחנו מדברים עליו כבר שנים

רבות. אין לנו כוח האדם. החוט המקשר בין מה שכולם אמרו זה כטף, כטף

ותקציבים.

קריאה; אם זה בא מהשטח, למה השטח לא ידע שהגשתם 27

הצעות חוק?
היו"ר יעל דיין
בדיוק. לאן בדיוק הם הלכו?! הם לא באו

לוועדה הזו.

אתי פלפל; זה היה במרכז נעמ"ת, הזמנו את כל חברי

הוועדה.
היו"ר יעל דיין
במקרה רק אני באתי.

אתי פלפל; ענת מאור עשתה בזה שימוש, ואחרים עשו בזה

שימוש.

יש פה צורך דחוף בתקציב פרטום כדי שהיישום יהיה. צריך לפרטם חוקים

חדשים ולהפיץ את זה לשטח, כדי שהיישום והאכיפה יהיו אפקטיביים. זה עוד

פעם חוזר לתקציב. אם אפשר לקבל עזרה לזה.

היו"ר יעל דיין; את לא יודעת איך פועלת הכנטת? אני אתן תקציב

פרטום? יש לי תקציב פרטום?

אתי פלפל; אבל זה מאוד מאוד חשוב.

היו"ר יעל דיין; בטדר. תפני לנעמ"ת, ותבקשי תקציבי פרטום. על

מה את מדברת? את חדשה בעניין? את יודעת

שוועדת כנטת פועלת ללא אגורה.

אתי פלפל; אנחנו לא אומרים מי ייתן את התקציב. אני רק

מדגישה שיש צורך בפרטום החוקים, וזה יעזור

מאוד לאכיפה-, ואנחנו עם כל המנהיגות בשטח נוכל באמת להפיץ את זה.

היו"ר יעל דיין; זה מובן מאליו. קודם כול, כל הדברים שכן

היו, זה היה יזמה שלי. זה לא כתוב בשום



תקנון. עצם הקמת הוועדה הייתה יזמה שלי ושל כמה הברים מהמפלגה. כל נושא

שעולה על סדר היום, זה לא כתוב באיזה מקום שצריך להיפגש עם נעמ"ת,

שצריך להזמין את השדולה, שצריך לעסוק בחקיקה כזאת או אהרת. קמים בבוקר

ומחליטים על סדר היום. אני מאוד מקווה שעל הבסיס של מה שנעשה עד עכשיו,

שהיה הכול ראשוני, ואני לוקחת לעצמי את כל הקרדיט, לקום בבוקר ולהגיד

חד-הוריות, חינוך לשוויון בין המינים, גננות, נושא- כזה ואחר, נשות

אסירים, נערות אנורקסיות, אלף ואחד דברים. זה לקום ולהגיד שעל זה אני

עושה ישיבה, לזה אני מזמינה את המומחים, לזה אני יוזמת חוקים.

אני מקווה שזה יימשך, כי אין חוקים לזה, וכשמרינה סולודקין תהיה

היושבת-ראש, היא תצטרך להגיד על מה יושבת הוועדה בשבוע הבא, על איזה

חוק, על איזו יזמה, באיזה נושא, את מי היא מזמינה, לאן היא עושה

סיורים. שלא נשלה את עצמנו, זו עבודת יחיד. דליה איציק היום פעם ראשונה

שהיא באה לישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה מאז שהוועדה הוקמה, ודאי

בקדנציה הזו, והיא חברת הוועדה. אני לא אומרת את זה כביקורת. יש לה

ועדה שלה, ויש לה נושאים שלה, והיא עוסקת בדברים אחרים. אני רק אומרת

שתבינו שזו עבודה כמעט של יחיד. ענת מאור לקחה על עצמה - והיא מזיזה את

זה והיא מקבלת את הקרדיט על זה - נושא עבודה ושכר. היא נכנסה, היא

עוסקת בדיני אישות, מכוח זה שאני הענקתי להם את הנושאים האלה, חלק

כנושאים וחלק כוועדת משנה. אם אנחנו יושבים עם צה"ל בנושא הטרדה מינית

בצה"ל או בנושא לוחמות מעבר לקווי האויב, זה משום שקמים בבוקר ואומרים

שעכשיו צריך לעסוק בזה.

את זה אני אומרת לכולכם. תיזמו גם אתן. אם אני נוסעת למרכזים שמטפלים

בגברים אלימים, זה משום שאני קמה בבוקר ומחליטה על זה, זה לא משום

שמישהו מחייב אותי. אם אתם תגידו שצריך לבקר במוקדי אבטלה בדרום, אז

לשם הוועדה תלך, משום שהיזמה באה מהשטח והיזמה לא יכולה להיות תמיד

של אדם אחד. ונענים לכל יזמה, אבל זה בלי חשבון. לא עושים אחר-כך

חשבון מי יזם מה וכמה הצעות חוק אנחנו הגשנו. הכול ברוך הבא, אבל הכול

צריך להיות גם עם מעקב. אני לא איזשהו גוף קולט ברקים שישלחו לי

רעיונות ואחר-כך ילכו הביתה. יש נושא, צריך את כל הדרך ללכת איתו, עם

כל הלוחמנות ועם כל המאבק עליו, כולל הגברים שיושבים כאן מעבר לקיר-

בסיעה שלנו-, ואני מדברת כאן על אותן חברות ממפלגת העבודה. הנושאים האלת

לא מעניינים אותו, מלבד לפני בחירות. שיהיה ברור. אחד המאבקים שלי זה

איך להביא לידיעת הסיעה, אפילו כדי שיקהו קרדיט. מלבד זה שאני מגייסת

אותם להצביע, הם לא יודעים מהחיים שלהם. הם נכנסים ואומרים - בשבילך

אני אעשה את זה -, לא בשביל נשים, לא בשביל הנושא. אני מגייסת את

האנשים בסיעה שלנו, אבל ביקשתי בסוף השנה להעלות בפני הסיעה את הדברים

מהוועדה בראשותי - יש לנו שלוש ועדות כשאנחנו באופוזיציה - ואמרתי שאני

רוצה לספר לחברי הסיעה מה נעשה בתחום הזה, לטוב ולרע, אז לא הגענו לזה,

אז אולי במושב הבא. לא כי זה לא כל כך מעניין. זה מעניין להוציא הודעה

של יושב-ראש הסיעה שבאמת אנחנו מזועזעים מעליית האלימות כלפי נשים.

יופי. תבוא להצביע על חוקים בעניין הזה, תבוא ללהוץ על תקציבים בנושא

אלימות. יש לנו הסיעה הכי גדולה, וחלק מהעבודה שלנו היא לא רק כלפי חוץ

אלא גם כלפי פנים, כי לפני הבחירות לכולם יהיה מאוד אכפת והם יבואו

מסניף לסניף וידברו על מעמד האישה, והם בעד נשים, הם אפילו די אוהבים

נשים. אני אומרת שאני מוותרת על זה, אבל את העבודה היום יומית... זו

סיעה של 34 איש, עם הכי מעט נשים שהיו אי פעם בסיעה הזאת. אם הם לא

שותפים שלנו, אין לי מה לחפש בציבור הרחב, או ב"ישראל בעליה" או

במפלגות סקטוריאליות שעוסקות בעניינים שלהן.



אני מוכרחה לומר שגם בנושאים הפמניסטיים הרדיקליים יותר מצאתי שותפות

בנעמ"ת, כמו שלא מצאתי לא בויצ"ו, ודאי לא ב"אמונה" וגס לא בשדולה.

בשבילי נעמ"ת, בגלל שהיא רהבה, בגלל שהיא גדולה, היא מותחת עד הסוף גם

נושאים שנחשבים לפמניסטים רדיקליים. בדרך כלל, גם מרינה סולודקין גם

"ישראל בעלייה" אומרים - אני באה מחברה שמרנית, ויש נושאים שאני לא

רוצה לגעת בהם -. כל הקשת נמצאת בנעמ"ת, ואין נושא- שהוא טאבו. זה לא

משנה אם זה לסביות או נשים כאלה ואחרות, נשים שמבחירה רוצות להיות

חד-הוריות, כל מיני דברים שהם פחות נורמטיביים. נעמ"ת היא בית מבחינה

של חשיבה ובית ערכי בשבילי, על כל הקשת של המגוון שלו, מנושא ההפלות,

עבור ללוחמה שאני מתכוונת להמשיך ולהוביל בכל הסיפור של דמוגרפיה

יהודית, כל הסיפור הזה של המועצה לדמוגרפיה יהודית, עידוד ילודה

יהודית, שזה הדבר הכי גזעני שאפשר להעלות על הדעת, וחלוקת הטבות, דיור

למי שמסכימה לא להפסיק היריון, בתנאי שהיא יהודיה. בכל הסיפור הזה,

אנחנו בשלבים של חשיפה ומאבק.

אני רוצה לומר שהחל מאוקטובר אני ממשיכה בוועדה כסגנית של מרינה

סולודקין וממלאת מקום, כך שאין לי ספק שכל יזמה שלי תוצא לפועל. אני גם

אטפל פרטנית בנושא של אלימות כלפי נשים, שזה יחזור להיות ועדת משנה,

דבר שלא היה בשנים שהייתי יושבת-ראש.

ניסיתי לעשות סיכום של שנתיים של עבודה, ויש כאן חומר שתוכלו לקחת

אותו.

תודה רבה לכן.

הישיבה ננעלה כשעה 12:20

קוד המקור של הנתונים