ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/06/1998

קביעת סדרי עדיפויות ובחינת החקיקה בתחום המשפחות החד-הורית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 135

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

שהתקיימה ביום ב' כ"א בסיון התשנ"ח. 15.6.1998. בשעה 30;11

נבחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר נעמי חזן

ענת מאור

ראובן ריבלין

מוזמנים; מיקי גרינבאום, אחראית על חד-הוריות, מחלקת הרווחה,

עיריית ירושלים

ציאגה מלאקו, מזכירת איחוד אירגונים של יהודי אתיופיה

ילנה קים, יו"ר אירגון אמהות חד-הוריות

נדיה ליפשיץ, מנהלת סניף ירושלים, אירגון אמהות

חד-הוריות

גאולה ברודץ, סגנית מנהלת מחלקת יפו באגף שירותי הרווחה,

עיריית תל-אביב-יפו

מירח שחורי, יועצת ראש העיר תל-אביב-יפו לטיפול במשפחות

חד-הוריות

מרים לוי, אגף הרווחה, עיריית רמת-גן

חנה מרגלית, יו"ר אירגון הגג הארצי למשפחות חד-הוריות,

רמת-גן

מלי פנחס, אחראית על הטיפול במשפחות חד-הוריות, אגף

הרווחה, עיריית רמת-גן

שנטל אזולאי, נציגת קבוצת חד-הוריות, עיריית אשדוד

יהודית אייזנברג, שתי"ל

לאה ליברמן, שתי"ל

אירית דנון, שתי"ל

חמי תמיר, שתי"ל

חורי נוהא, יו"ר עמותת נשים יחידות מפרנסות

רוזט אבו-רחמון, מזכירת עמותת נשים יחידות מפרנסות

אודית זמר, עמותת נשים יחידות מפרנסות

עודד נימר, מזכירת עמותת נשים יחידות מפרנסות

נואל אבו חטום, עמותת נשים יחידות פרנסות

עו"ד דפנה הקר, חברת הצוות המשפטי, שדולת הנשים בישראל

דניאלה במברגר-אנוש, רכזת קידום מדיניות וחקיקה, שדולת

הנשים בישראל

אסתר לזר, יו"ר המחלקה למשפחות חד-הוריות, ויצ"ו ישראל

אוהלה אוחיון

רחל בניש, יו"ר משפחות חד-הוריות, מחוז הצפון

ציפי ברקוביץ, אחראית על המחלקה לחד-הוריות, נעמ"ת

מנהלת הוועדה; דנה גורדון

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

ס ד ר ה י ו ם

קביעת סדרי עדיפויות ובחינת החקיקה בתחום המשפחות החד-הוריות



קביעת סדרי עדיפויות ובחינת החקיקה בתחום המשפחות החד-הורית
מ"מ היו"ר נעמי חזן
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הועדה לקידוס

מעמד האישה.

ישיבה זו עוסקת בנושא קביעת סדרי עדיפויות ובחינת החקיקה בתחום המשפחות

החד-הוריות.

אני לא צריכה לספר לכו על הבעיות של משפחות חד-הוריות, אלא אתן יכולות

ללמד אותי. הנושא הזה בעצם נושק כמעט לכל התחומים המרכזיים כמו חינוך,

בריאות, דיור, יעוץ, דיני אישות, בעצם נוגע לכל תחומי החיים. לצערי הרב

עד עכשיו הטיפול בנושא זה היה מפוזר בין כל מיני ועדות גם בכנסת ולא

היה ריכוז. אנחנו מנסים עכשיו לעשות קצת סדר בעניין גם מבחינת החקיקה,

סדרי העדיפויות בחקיקה, וגם מבחינת סדרי עדיפויות בטיפול. אין בכוחה

של הוועדה הזאת לעשות את הכל, ומטבע הדברים יש נושאים שיכנסו גם

לוועדות אחרות, אבל אני חושבת שזה חשוב למטפלים בנושא שאנחנו נסכים

בינינו על סדרי עדיפויות וזאת מהטעם הפשוט שפיזור המאמצים והאנרגיה

לעתים קרובות גורם לכך שלמעשה מעט מאוד נעשה או שזה נעשה בצורה לא

מסודרת, ואנחנו חייבים פשוט לא לזנוח אף נושא אלא להחליט שבחצי השנה

הקרובה אנחנו נטפל בנושאים כאלה וכאלה ובעוד חצי שנה בנושאים הבאים,

ובצורה כזאת נוכל לרכז קצת את המאמצים. אני מקווה מאוד שעל-ידי כך נוכל

להגיע לתוצאות.

אנחנו בסד זמנים וכדי לרכז את הדיון בצורה מסודרת אני מעדיפה לעבור

נושא נושא ולא שכל אחת תתן את הנאום שלה. כולם ידברו, אבל אני רוצה

לעבור על הנושאים המרכזיים.

אני רוצה להזכיר שני נושאים שקודם כל קשורים לחקיקה, ואם יש נושאים

נוספים לחקיקה, אנא תאמרו לי בהמשך כשאנחנו עוברים נושא נושא.

דבר ראשון זה הנושא המאוד עקרוני שלפי דעתי הוא נוגע לכל משפהה

חד-הורית עוד יותר ממשפחות רגילות, וזה הנושא של הארכת מתן הקצבאות

לגיל 21 או עד לתום השירות הצבאי. הנושא הזה כבר נמצא בשלבי חקיקה. חלק

מהנושא הזה עבר כבר וזה הישג אדיר. השאלה פה תהיה שאלה של ביצוע בגלל

העלויות הכרוכות בעניין. אגב, הנושא של הארכת מועד הקצבאות הוא נושא

שבעיקרו צודק אלא שתמיד היו הבעיות עם האוצר בגלל העלויות הגדולות של

העניין. זה נושא עקרוני, חלקו עבר וצריך לבדוק את הביצוע.

היו אלי פניות רבות מאוד בנושא של השוואת הזכויות של משפחות חד-הוריות

לאלמנות או אלמנים, שאירים. עשינו עכשיו בדיקה מאוד ממצה של העניין

הזה, ובסוף השבוע שעבר הנחתי הצעת חוק וזאת הצעת חוק הביטוח הלאומי

(תיקון), מתן זכויות להורי יחיד ולילדיו, שעבר למשפחות חד-הוריות ועשה

את התיקונים בעיקר בתחום החינוך, בנושא קצבאות החינוך והכשרה

מקצועית.

אלה שני נושאים מרכזיים שעלו בדיונים קודמים, וזה מבחינת החקיקה. הצעת

החוק הועברה, אבל כנראה היא עדיין לא הגיעה אליכם. אני רוצה שיהיה ברור

שאנחנו רוצים לצאת מהישיבה הזאת עם תוכנית פעולה, לפחות ברמה של

הכנסת.



היתה אלי פניית לגבי ביטוח, ביטוח חיים והסדרי ביטוח למשפחות

חד-הוריות. אני דיברתי עם יושב-ראש התאחדות סוכני הביטוח בישראל,

וקבעתי פגישה. אני מבקשת מהמשפחות או מהנציגים לארגן משלחת של לא יותר

משש נשים. הפגישה עם יושב-ראש התאחדות סוכני הביטוח בישראל ונציגים

מחברות הביטוח תתקיים ב-5 ביולי בשעה 3:00 אחר-הצהרים, וזאת כדי לראות

אם אנחנו יכולים לעשות עיסקה מיוחדת עם חברות הביטוח למשפחות

הד-הוריות.

קריאה: איזה ביטוחי

מ"מ היו"ר נעמי חזן; ביטוח חיים, ביטוח שיניים, ביטוח נוסף, כל

סוגי הביטוח.

ציפי ברקוביץ אנחנו כבר טיפלנו בנושא הביטוח. נעמ"ת

התחילה לפני תשע שנים לטפל בנושא של

החד-הוריות ושום דבר הוא לא חדש. אגב, ברגע זה אני מייצגת גם את מועצת

אירגוני הנשים. בנושא של הביטוח הגיעו אלינו פניות, ואנחנו טיפלנו

בנושא הזה. חבל שלא שואלים וחבל שאנחנו לא מעורבים בנושא. במשך

ארבע-חמש שנים לקחנו אקטואר, בדקנו את הנושא של ביטוח החיים עם שכר, עם

מחלה, הפסד ימי עבודה וכולי, הגישו לכו הצעות, לקחנו כמה חברות והחברות

יצאו בפרסומים. הודענו לכולם עם הודעות בעיתונות, אבל החברות אמרו שהן

יצאו בהפסד וזה לא כדאי. יש המון חברות ביטוח שעוסקות בזה.

חמי תמיר; לי הגיש סוכן ביטוח הצעת ביטוח עם תוכנית

מיוחדת למשפחות חד-הוריות והוא פשוט מחכה

לאישור של יושב-ראש התאחדות סוכני הביטוח על-מנת להגיע למצב מסויים.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; לכן הישיבה הזאת מתקיימת ב-5 ביולי. אם יש

אירגונים או מוסדות נוספים שרוצים להיות

מעורבים ולהשתתף בישיבה, אנא פנו אלי. בזה אנחנו מורידים את נושא

הביטוח מסדר היום של הישיבה הזאת. אני מבינה שיש היסטוריה, אבל בין

היסטוריה לבין מעשים יש מרחק ואנחנו מנסים להסדיר את המעשים.

מירה שחורי; יכול להיות שיש אפשרות לעשות את ההסדר עם

חברות ביטוח, כמו שעושים הסדר לעובדי ממשלה

ועיריות.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; לכן יש ישיבה שתיוחד לנושא הזה. אנחנו לא

דנים בנושא הביטוח אלא נדון בו בישיבה

שתתקיים ב-5 ביולי בשעה 3:00 אחר-הצהרים, רחוב לבונטין 30, פינת רחוב

הרכבת, קומה 5, מול חניון בית הדר. מי שרוצה, שיתקשר כדי להסדיר את

השתתפותו ולקבל את הפרטים. לא יהיו יותר משש נציגות של האירגונים של

המשפחות החד-הוריות ומוסדות או אירגוני נשים וזאת על-פי תיאום מראש.

ננסה לרכז את זה ולפתור את הבעיה הזאת.

אני רוצה לעבור לנושאים המרכזיים. אני מבקשת שתתמקדו בדברים הכי חשובים

בנושאים השונים ואם יש צרכים בחקיקה. עומדות בפנינו שתי שאלות: מה

החשוב ביותר בכל תחום, והאם יש צורך בחקיקה.



אני אתחיל דווקא בתחום החינוך, כי כרגע הוא נראה לי יחסית הכי פשוט.

חינוך, צרכים, ואם יש צורך בחקיקה.
מירה שחורי
הדבר העיקרי שצריך בחינוך זה יותר הוראה ולא

חקיקה. משרד החינוך לא יכול להעביר דרך גני

ילדים שמשפחה גרעינית היא משפחה נורמטיבית וכל יתר המשפחות הן חריגות.

צריך ללמד שיש מבנים רבים למשפחה.

מ"מ היו"ר נעמי חזך; זה לא דורש חקיקה.

מירה שחורי; מדובר בהוראות.

אגב, במערכת החינוך מכיתה ב', יש ספר מיוחד

שעוסק ומלמד את כל שיטות המשפחה. לומדים ויש מגמה, ודווקא עיריית

תל-אביב מיישמת אותו.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; מה הצרכים בתחום החינוך?

רחל דני; מענקי לימודים לילדים, מכיתה א' ועד סוף

הלימודים עם עידוד של לימודים בכיתה י"ג

ו-י"ד.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; זאת בעיה. שימו לב שכל דבר שקשור בעניינים

כספיים, אנחנו במצוקה אמיתית. אוטומטית תהיה

התנגדות האוצר לכך.
רחל דני
יש כבר הצעת חוק בנדון וזה חועלח בהצבעה

טרומית. אנחנו רוצים לזרז את הנושא.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; הצעת חוק של מי?

קריאה: של חברת הכנסת נעמי בלומנטל.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני אדבר עם נעמי בלומנטל על מענקי

לימודים.
מלי פנחס
אני רוצה לדבר על שני דברים. ראשית, בתחום

של החינוך לפי דעתי לא צריך להתחיל מכיתות

אי אלא צריך להתחיל גם בגילאי טרום טרום-חובה.
מ"מ היו"ר נעמי חזן
יש כללים בעניין הזח וזה הוסר בחוק ההסדרים.

אנחנו מתחילים בחקיקח מחדש.
מלי פנחס
זה צריך להיות מגילאי טרום-חובה עד סוף כיתה

י''ב.

דבר שני. אני מתייחסת לנושא של החינוך הבלתי פורמלי ואני מדברת על

מסגרות של קייטנות לילדים ממשפחות חד-הוריות בחודש אוגוסט.
מ"מ היו"ר נעמי חזן
זה עניין של הרשויות המקומיות?



מלי פנחס; זה עניין של הרשויות המקומיות, אבל אם תהיה

חקיקה שתחייב את הרשויות המקומיות לתת שירות

כזה, וכמובן שירותים נוספים, אני חושבת שזה יהיה מאוד חשוב.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; חקיקח שמחייבת את החינוך הבלתי פורמלי, זה

במיוחד מעניין.

רוזט אבו רחמון; בקשר למערכת החינוך. במגזר הערבי,

בבתי-הספר, אין לנו יועצת תרבות בבית-הספר

היסודי וזה מתחיל רק מכיתת ביניים ותיכון. אנחנו חושבות שמאוד חשוב

שתהיה יועצת תרבותית בגיל בית-הספר היסודי.

מ"מ היו"ר נעמי חזו! זה רשום. חלק מזה אני יכולה לעשות בכתב ועד

סוף הישיבה אני גם אסכם את הנקודות

המרכזיות.

אני רוצה לעבור לתחום הדיור, שהוא נושא כואב מאוד, ושוב אני חוזרת על

שתי השאלות שהן הבעיות המרכזיות והצרכים בחקיקה.
חמי תמיר: יש שני נתונים שאני רוצה להתייחס אליהם
האחד, נושא סיוע בשכר-הדירה שניתן לשלוש

שנים. אחרי שלוש שנים אף אחת לא הופכת למיליונרית ולפעמים אפילו המצב

גרוע יותר. הילדים עוזבים את הבית, מגיעים לגיל 21, פתאום הם מתחילים

לממן את ההורים, וזה לא מקובל. צריך למצוא לזה פתרון וזה אומר לפרוס את

המשכנתאות, לתת מאה אחוז משכנתא לטווח יותר ארוך של שנים, ואז הכסף

חוזר למדינה והם לא צריכים לתת את הכסף המיותר הזה כסיוע בשכר-דירה ואז

כל אחת יכולה לקנות דירה על-ידי כך ולא להיות תלויה באיזשהו שלב בילדים

שלה.

הנושא השני. אנשים עם בעלי דיור לשעבר שהוכרחו למכור את הדירות שלהם

בזמן הגירושין וכתוצאה מכך היום הם פשוט באוויר ולא שייכים לשום

רובריקה.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; זו בעיה שאנחנו מטפלים בה יום יום. יש כאלה

שויתרו על הזכאות כתוצאה ממכירת הדירה בזמן

הגירושין ואז אין כבר זכאות ואין דירה ואין כלום.

חמי תמיר; ואין כסף ואין בית ואין גם זכאויות.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; יש לי הצעה בנושא הזה, משום שאני מאוד מאוד

מודאגת מאחר ויש פה את סיפור הביצה

והתרנגולת, והיאוש חוגג כתוצאה מכך, כי זה לא מסודר ואי-אפשר לשכנע שלא

יתכן שאם האישה מוכרת את הדירה כדי לקבל גט היא תישאר חסרת דיור, וזה

בדיוק מה שקורה בהרבה מקרים. או אז מקבלים את הסיוע בשכר-דירה, ואחרי

שלוש שנים הבעיה מתעוררת שוב.
מירה שחורי
אני רוצה להוסיף את הנושא שמשפחה חד-הורית

עם פחות משלושה ילדים לא זכאית לדיור



סוציאלי. אנ יחושבת שמשפחה חד-הרית עם ילד אחד צריכה להיות כבר זכאית

לדיור סוציאלי.
ציפי ברקוביץ
רציתי לדבר על הארכת זמן מתן העזרה

בשכר-הדירה מעבר לשלוש שנים.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; זה גם העניין של שכר-דירה, והיא הציעה את

הפתרון של מתן המשכנתא מראש. העניין של

השלוש שנים הוא פרובלמטי לדעת כולם.

חנה מרגלית; אני רוצה לדבר וגל הקטע של הדיור בהקשר של מי

שנשארה עם חצי דירה עם ילד עד גיל 18 וזאת

כחלק מהסכם הגירושין. היא בעצם נופלת לגמרי בין כל הכסאות והיא לא

זכאית לשום דבר. גם אם אני רוצה לקבל משכנתא כדי לקנות את החלק שלי,

אני צריכה למשכן את כל הדירה, אבל אני לא יכולה למשכן את הדירה בלי

אישורו של בן הזוג כשהחלק שלו עדיין קיים. כאן אנחנו נמצאים במילכוד

ויש הרבה משפחות כאלה. הנושא הזה הועלה עוד כמה פעמים, עוד בזמנו של

פואד בן-אליעזר כשהיה שר השיכון, ולא נעשה שום דבר בנושא.

מלל פנחס; נושא שלא מתקשר אולי בדיוק לנושא של

שכר-דירה ומשכנתאות, אבל זה מתקשר למיסי

הארנונה כאשר חלק מהרשויות המקומיות לוקחות את המלצות המשרד האחראי

ונותנות הנחה של עשרים אחוז, אבל חלק מהרשויות לא נותנות הנחה כלשהי.

אם תהיה חקיקה, זה יבוא לידי ביטוי.

מ"מ היו"ר נעמי וזזו; למיטב ידיעתי זת בחוק.

מלי פנחס; זה הסדר וזה לא מחייב. יש רשויות שאני מכירה

והן לא נותנות את ההנחה.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; זה נושא מאוד חשוב.

ציפי ברקוביץ; זה הסדר מטעם המדינה. על זה יש הסדר מדינה.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; בנושאים הללו, בעיקר בנושא המשכנתאות לשכר

דירה, בעניין של הארנונה אני צריכה לבדוק את

החוק ואני צריכה לראות מה כתוב ולראות אם צריך לחזק בו משהו. אני חייבת

לעשות את הבדיקה. בנושא הדיור, אני לא רואה מוצא, ואני חושבת שזה יהיה

חיובי שנקיים ישיבת ועדה רק בנושא הזה. אני רואה בכל התנחום של סיוע

בשכר-דירה למשך שלוש שנים לדיור סוציאלי, משכנתאות, המחצית של הבית

וכולי, אם אפשר היה להתחיל לפתור את תעניין הזה, זו היתה יכולה להיות

הקלה אדירה. ברשותכם, אני רוצה להציע שנזמן את סגן שר הבינוי והשיכון,

נביא מומחים אחרים ונשב ונעשה את זה בצורה מסודרת ונראה אם אפשר להגיע

לתוצאות. אגב, לדעתי זו לא בעיה כלכלית אלא בעיה בירוקרטית. זאת אומרת,

אפשר להוכיח שהעלויות לא גדלות כתוצאה מהסדר העניין. אני מבינה שנראה

לכם שנייחד לנושא הזה ישיבה מיוחדת. נזמין גם את הרב רבינוביץ שכותב את

כל המכתבים לכולכן. אני לא רואה דרך לעשות את זה אלא אם נקיים ישיבה

ממש מסודרת כדי לראות אם יכולים להגיע לתוצאות. בעניין הארנונה אני

אבדוק את החקיקה.



חורי נוהא; אני מסכימה לכל דבר, אבל אצלנו במגזר הערבי

חסרים הסברים כדי שהאישה תדע מה זכותה.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני שמה את זה בצד. אנהנו הולכים תחום תחום

ותיכף נגיע גם לנושא הזה.
חורי נותא
אני מדברת דווקא על דיור. אנחנו יודעים

מעבודת העמותה שלנו שרוב הנשים במגזר הערבי

סובלות מזה. צריך להסביר להן כי הן לא יודעות מה מגיע להן.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; בעניין זכויות, זו בעצם שאלה של האירגונים.

המוסדות הם שאחראים לעדכן את הנושא. שמתי

את זה בצד כי מדובר בחובות הדרכה או מדריך זכויות ודברים מהסוג הזה.

הדברים האלה קיימים, אלא שיתכן שהם לא במאה אחוז מעודכנים או לא

מגיעים בשפות הנכונות, לא ברוסית, לא מספיק בערבית, לא מספיק

באמהרית.

רוזט אבו-רחמון; יש לי בעיה רצינית בקשר לשכר הדירה. אם יהיה

אירגון שיטפל בשכר-הדירה, אני מאוד מעוניינת

להשתתף בו מאחר ויש לי בעיה מאוד רצינית בנושא הזה.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני לא מכירה כמעט אף משפחה חד-הורית בארץ

שאין לה בעיה. כל אחת יכולה לכתוב ספרים על

הנושא הזה.

ציפי ברקוביץ; לנושא של מידע. נעמ"ת בשיתוף משרד העבודה

והרווחה עומדים לעדכן את החוברת בעברית

ואנחנו כבר במשא ומתן. משרד העבודה והרווחה לא רצה לתת לנו להוציא אותה

לבד בשפה הערבית. הכל כבר מוכן אבל אי-אפשר ללכת לתרגם מעברית לערבית

כי ערבית זה עולם אחר, המוסלמים והנוצרים זה עולם אחר וכן הלאה. אני

מדברת על הנושא של דיני אישות ואני לא מדברת על הזכויות במדינת ישראל.

אנחנו עומדים להוציא חוברת גם בערבית, זה ממש בטיפול, ואני מקווה שסוף

סוף ייסגרו הדברים עם משרד העבודה והרווחה. ברוסית, זה שייך למשרד

הקליטה ושם זה תקוע.

קריאה! אולי זה עניין של תקציבים.
מ"מ היו"ר נעמי חזן
זה לא עניין של תקציבים. זה עניין של קצת

רצון טוב.

ברשותכם, אני רוצה לעבור לתחום שלישי שהוא תחום הבריאות. שוב, איזה

בעיות ייחודיות יש - כי לרוב מדינת ישראל יש עכשיו בעיות עם חוק בריאות

ממלכתי - והצעות לחקיקה.

מירח שחורי; הבעיה הכאובה ביותר היא שכאשר ילדים חולים,

האם לא יכולה לתפקד בעבודה. בעיריית תל-אביב

ניסינו להקים שירות, אבל זה לא הלך לנו. אני כבר מוכרחה לומר שיכול

להיות שזה היה מוקדם, אבל לא הצלחנו בהקמת השירות למטפלות בית לילדים

חולים. זה גם קורה שהאם חולה, ואז הילד לא מתפקד והוא לא יכול ללכת לא

לגן או לבית-הספר כי אין מי שילווה אותו. לדעתי זו הבעיה הכי אקוטית של

משפחה חד-הורית.
מ"מ היו"ר נעמי חזן
איך פותרים אותה?

מירה שחורי; על-ידי שירות. אנחנו עשינו על זח מעקב אחרי

כמת שנים, למרות שיכול לחיות שחיום חנושא של

משפחח חד-חורית כבר יותר נכנס לתודעת חציבור וחיא מוכרת כאחת שזקוקח

לשירותים אחרים. כך שיכול להיות שהיום השירותים האלה כן יכולים

לעבוד.

גם במקרה של ימי מחלה לילד, במקרה של זוג יש אותם פעמיים, אבל במשפחה

חד-חורית זה רק פעם אחת.

ציפי ברקוביץ; לעובדי מוסדות ההסתדרות יש כפל ימי מחלה

במסגרת הימים שלהם. זאת אומרת, אם יש 28 או

30 יום, לעובדים במסגרת מוסדות ההסתדרות זה כמעט כפל ימים. יש כפל

שבמקום 6 ימים יש 12 יום מימי המחלה של האישה. זאת אומרת, עבור מחלת

הילד. אני מנסה להחיל את זה על עובדי המדינה, אבל זה עוד לא זז למרות

שאני במשא ומתן. אני מציעה להעביר את זה לחוק מדינה.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני מציעה שתעבירי לי טיוטת חוק בעניין הזה,

אני אחתים חברי כנסת ונראה אם נוכל להגיע

לחקיקה. יתכן מאוד שזו הדרך היחידה לפחות מבחינת ימי המחלה. זה לא פותר

את הבעיות בזמן שהילד חולה והאם צריכה להיות בעבודה, ולדעתי צריך לחשוב

יותר במונחים של שירותים בעניין הזה. לגבי חקיקה לגבי כפל ימי מחלה,

שזה יעבור אלינו, נבחן את זה ונבדוק את אפשרויות החקיקה.

ראובן ריבלין; מישהו עשה סקר חקיקה על העניינים האלהל

ציפי ברקוביץ; יש חוק, אבל הוא במגירה.

מירה שחורי; יתכן שבקשר לשירות של הורה חולה או ילד

חולה, שאי-אפשר לתפקד בבית וגס מחוץ לבית,

אולי אפשר שההורה יקבל איזשהו החזר דרך הביטוח הלאומי על הימים האלה,

ואז הוא יכול בכסף הזה לקחת מטפלת.

רחל ביינש; אני חושבת שאם אנחנו נפגשים עם אנשי הביטוח,

אפשר לעשות איזשהו הסדר, אפשר לעשות זאת דרך

סוכני הביטוח. יש את רפואת השיניים, יש את הרפואה הפנימית ואת כל

הדברים האלה גם כן אפשר לעשות.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; בנושא הבריאות סיכמנו את הדברים הבאים:

האחד, צריך לבדוק את האפשרות של חקיקה על

כפל ימי מחלה למשפחות חד-הוריות. שנית, צריך לנטות לראות אם יש פתרונות

סיעודיים בעניין הפלונטר המאוד מוכר של ילד חולה ואם מיואשת שהבוס צריך

אותה בעבודה ואתן יודעות בדיוק למה אני מתכוונת. שלישית, צריך לבדוק את

העניין של הבריאות.

חנה מרגלית; לדעתי הכפל שגובים מאיתנו עבור הביטוח

הרפואי הוא מאוד גבוה.



מ"מ היו"ר נעמי חזן; הוא זהה לחלוטין לגבי כולם. זח מיסוי

רגרסיבי לחלוטין וזה 4.9 אחוז על-פי ההכנסה

וזח מינימום של 49 שקלים. אני לא צריכה לספר לכם שאי-אפשר כרגע לגעת

בזח. אני גם לא רוצה להשלות מישהו שאולי יהיו הנחות בעניין, כי זה לא

יקרח.

תחום נוסף, דיני אישות.

חמי תמיר; נושא של אלמנות ומסורבות הגט. חיום משטרת

ישראל לא מסוגלת לעצור בעל שמסרב לתת גט. יש

לנו בחורח שיש לה צו מעצר כבר כמה חודשים ביד אבל לא ניתן לעצור גבר

שחייב מזונות או שהוא סרבן גט.

ראובן ריבלין; זאת לא רק כפייה ממלכתית אלא היא גם דתית.

יכול להיות שיש בעיה למשטרת ישראל מבחינת

כוח חאדם.

חמי תמיר; האדם מגיש תביעות על ימין ועל שמאל ולא ניתן

לעצור אותו, למרות שהוא מגיע לרבנות.
ראובן ריבלין
האם המניעה היא מניעה מינחלית של חמשטרח או

מניעה חוקית?

חמי תמיר; יותר מינהלתית מאשר חוקית.

מ"מ היו"ר נעמי הזו; אנחנו העברנו את חוק הסנקציות, והאמינו לי

שהוא חוק דרקוני בצורה יוצאת דופן. זה הקפאת

חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, רשיונות נהיגה, הוא כמעט לא יכול לצאת

מחבית.

חמי תמיר; יחד עם זאת עדיין קיימת הבעיח.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני רוצה לראות דוגמאות ואני אטפל בהן.

אנחנו כיסינו את זה בחקיקה ובאמת חקיקה מאוד

מאוד גורפת, ולכן אני רוצה לראות דוגמאות ואני אטפל בהן.

ראובן ריבלין; אני מציע לכם בעניין זה שתעבירו לנו שמות של

נשים עגונות או מסורבות גט ומזונות שמכירות

את מקום עבודתו של הבעל, שמכירות את מקום כתובתו של הבעל. נקודתית נגיש

שאילתות לשר המשטרה ונקבל מיד את ההתייחסות לגבי הנושא הזה ספציפית. לא

צריך לדון ולטפל בנושאים כאלה באופן כללי אלא באופן נקודתי, לבוא

ולראות כל דבר. לפעמים הם אומרים שהוא נסע לאמריקה ואי-אפשר לתפוס

אותו.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; והוא יושב כאן.

ראובן ריבלין; או כן או לא. משטרת ישראל לא תלך ותתחיל

לחפש אותו. או שהוא נמצא או שהוא לא נמצא.



מ"מ היו"ר נעמי חזו; רשמנו את הנושא.
מרים לוי
אני רוצה להתייחס לאלימות נפשית שאני חושבת

שהיא הרבה יותר חזקת מאלימות פיזית, ובזה לא

מכירים ולא מספיק מודעים לזה.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; יש לנו על זה כמה הצעות חוק.
מרים לוי
אס האישה לא באה חבולה ועם דם, לא מתייחסים

אליה.

חנה מרגלית; בהמשך למה שהיא אומרת, האישה מגיעה חבולה

לבית-החולים והיא צריכה להוכיח.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; נכון. יש לנו בעיה של ראיות והבעיה הזו מאוד

מוכרת. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית

קרפ, עוסקת בזה בצורה מאוד מאוד רצינית. אגב, גם בתחום הזה אני מציעה -

לא נספיק לעשות את זה לפני הפגרה - לקיים אחרי הפגרה ישיבה מיוחדת, כי

זה נושא שלא יודעים איך לטפל בו.
ראובן ריבלין
גבירתי היושבת-ראש, אני דווקא חשבתי

שהמשפחות חד-הוריות הן דווקא משפחות שבהן

במכוון וברצון משפחה היא חד-הורית.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; לא כולן.

ראובן ריבלין; הבנתי שזה כולל גם את מי שאיתרע מזלו והוא

הפך להיות חד-חורי. החקיקה צריכה להיות שונה

בתכלית. פה זה לא חד-הורית, אלא פה מדובר במשפחה ובהתנכלות.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; לפעמים זה נשים שהן אחרי גירושין או בתהליכי

גירושין ממושכים. משפחה חד-הורית על-פי חוק

זו משפחה שיש בה הורה אחד מפרנס, וזה אחרי שנתיים. זאת אומרת, כרגע

השנתיים של הליכי גירושין מקנים את המעמד של משפחה חד-הורית וכך אנחנו

מדברים על קרוב לוודאי ל-60 אלף, אם לא יותר, משפחות חד-הוריות.

ציפי ברקוביץ; 90 אלף.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; כאשר בכ-70 אחוז, אם לא יותר, בראש המשפחה

עומדת אישה שהיא המפרנסת היחידה.

ציפי ברקוביץ; דבר אחד שקשור לסיוע המשפטי הוא קשור לדיני

אישות. למי שיש רכב, לא זכאית לסיוע משפטי

וזה לא שייך לביטוח לאומי. זה סיוע, זה משרד המשפטים, ואם יש לה רכב

והכנסתה היא נמוכה, היא איננה זכאית. אני חושבת שכאן יש מקום לתקן.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; בנושא הכללי באספקט של ביטוח לאומי כבר

התחלנו לטפל.



ציפי ברקוביץ; את מבינה שזה לא שייך לביטוח לאומי.

הנושא השני הוא המזונות. אם את רוצה מזונות,

זה מאוד קשור גם לדיני אישות כי זה חלק מהעניין. הייתי חושבת שיש מקום

לא לגמור את דמי המזונות בפסיקה המשפטית בגיל 18 אלא לגמור לאחר השירות

הצבאי.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; גם על זה יש הצעת חוק, כולל הצעת חוק שלי.

ציפי ברקזביץ; את שיש, בואו נקדם.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; כל מה שקשור למזונות, יש לי ועדת משנה שלמה

שעוסקת בנושא הזה.

מירה שחורי; לגבי עגונות ומסורבות גט. לדעתי צריך לחוקק

חוק שאחרי איקס שנים הן הופכות להיות משפחות

חד-הוריות.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; יש חוק כזה. את התיקון הזה אני במו ידי

עשיתי לפני ארבע שנים והוא קיים בחוק.

מירה שחורי; אחרי איקס שנים אם הן מסורבות גט או עגונות,

צריך להפוך אותן לגרושות.

אני רוצה להציע שירות במסגרת שירותי הרווחה לגישור על-מנת לא להביא את

הילדים להיות נוכחים בכאלה מריבות שישנן בבית וכאלה הליכי גירושין

כואבים.
מ"מ היו"ר נעמי חזן
נושא אחרון על סדר היום, אלא אם אתם מעלים

נושאים אחרים, נושא הביטוח הלאומי וקצבאות.

זה מצויין שכל נושא פותח ולא סוגר, אבל בשביל זה אנחנו כאן, לעשות את

הרשימה ולהחליט על תוכנית עבודה. זו המטרה של הישיבה.

קריאה; מה עם תחום של רווחה?

מ"מ היו"ר נעמי חזן; אם אתן רוצות, אני מוכנה להפריד.

דפנה הקר; לגבי הרכב שבגינו נשללת הקצבה, צריך לעבוד

על הצעת החוק כך שהיא תעבור.

הנושא השני הוא כאשר אישה חד-הורית הולכת ללמוד לימודים גבוהים. והגמלה

נשללת ממנה באופן אוטומטי.

רחל בניש! כל סוג של לימודים.
דפנה הקר
כל סוג של לימודים על-תיכוניים. מה היא עושה

כשהיא לא מפסיקה לעבוד כמו שהיא עבדה קודם

אלא בנוסף מתחילה לרכוש לעצמה איזשהו תואר על-תיכוני. זה משהו שאנחנו

מתכוונות לפנות לשר העבודה בעניין הזה, ואם זה לא ילך, אני חושבת שזו

יכולה להיות יוזמת חקיקה מאוד מאוד חשובה.



מ"מ היו"ר נעמי חזן; בעניין הזה לא הייתי ערה שהלימודים

העל-תיכוניים גוררים בעצם את שלילת הקצבה.

אני רוצה את החומר בעניין הזה ונראה מה אפשר לעשות שלא בתיקוני חקיקה.
דפנה הקר
אם חד-הורית שעובדת בעיריית ירושלים וזכאית

להשלמת הכנסה. ברגע שהיא נרשמת לאוניברסיטה

ללימודי תואר ראשון, נשללת ממנה הקצבה.

ראובן ריבלין; מדוע?
דפנת הקר
החוק אומר שלשר העבודה והרווחה יש זכות

להתקין בתקנות את אותם אנשים שהקצבה תישלל

מהם בגלל לימודים אלו ואחרים.

ראובן ריבליו; זאת תקנה של שר העבודה והרווחה.
דפנה הקר
השר לא מדבר על אמהות חד-הוריות באופן

ספציפי, אבל זה אמור לגבי כל מי שלומד

לימודים אקדמיים, לימודים גבוהים.

רחל בניש; זה לא רק לימודים אקדמאיים.

דפנת תקר; כל לימודים על-תיכוניים.

ראובן ריבלין; זה באישור ועדת העבודה והרווחה?

דפנת תקר; אני לא בטוחה שהוא חייב את האישור.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; תבררי את העניין ותעבירי את התוצאות לחבר

הכנסת ריבלין ולי.

רחל בניש; זה לא רק לימודים על-תיכוניים, זה קורה גם

אם את רוצה ללמוד מקצוע שהוא לא שייך, אם את

רוצה ללמוד בקורסים שאינם שייכים למשרד העבודה והרווחה. כל סוג של

לימודים, לא רק לימודים גבוהים, כל סוג של קורס, מה שאת רוצה לעשות,

אסור לך.

ראובן ריבליו; הנקודה הובהרה.

מ"מ היו"ר נעמי חזן; אנחנו נבדוק. דפנה, אני מבקשת ממך להעביר אל

חבר הכנסת ריבלין ואלי ישירות את החומר כי

אנחנו רוצים לבדוק את הבסיס של העניין. הנושא יטופל.
מלי פנחס
אני מתייחסת לנושא של הכשרה מקצועית. חלק

מהאמהות החד-הוריות למדו לפני כך וכך שנים

איזשהו מקצוע באמצעות הפניה של לשכת התעסוקה. בגלל שהן למדו איזשהו

מקצוע, והיום הן לא יכולות לקבל עבודה באותו מקצוע, והן רוצות ללכת

וללמוד במסגרת ההכשרה המקצועית של לשכות התעסוקה, הן לא מקבלות את

הקורס המבוקש בגלל שיש להן מקצוע. זה דבר שאני חושבת שצריך לטפל בו.



לגבי נושא של רווחה. אני חושבת שזה יהיה מאוד חשוב לחוקק חוק שיחייב את

הרשויות המקומיות לתת שירותים למשפחות חד-הוריות, כאשר הרשות המקומית

אחראית בפיתוח ובהקמת מרכזים למשפחות חד-הוריות בכל רשות מקומית.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני לא יודעת אם חקיקה תעזור בעניין הזה.

אני אחזור לזה בעוד רגע.

מלי פנחס; למשל, ברמת-גן, זה יצא מתוך עיריית רמת-גן

ובעידוד עיריית רמת-גן ובמקומות אחרים דרך

אירגונים וולנטריים. לעומת זאת, בערים אחרות, שם יש קבוצה מאוד גדולה

של משפחות חד-הוריות בגלל אוזלת יד של אדם זה או אחר, אין שירות כזה,

וזה מאוד מאוד חבל.

מ"מ היו"ר נעמי הזו; אני יודעת שבתל-אביב השירותים מאוד

מפותחים.

מלי פנחס; לגבי הנושא של קייטנות לאמהות חד-הוריות.

דיברתי על קייטנות לילדים לאמהות חד-הוריות

שעובדות בחודש אוגוסט ואני מדברת כרגע על קייטנה לאמהות חד-הוריות.

לאמהות עצמן פעם בשנה במשך כמה ימים, לשלושה או לארבעה ימים. יש את זה,

אבל מה שקורה הוא שהיום אחד הקריטריונים של משרד העבודה והרווחה, הוא

שהאם אינה עובדת.

רחל בניש; או אמהות ברוכות ילדים.

מלי פנחס; אם היא עובדת - ואנחנו עודדנו אותן במשך כל

השנים לצאת לעבוד, והיא התחילה לעבוד - בגלל

שהיא עובדת, לא מגיע לה הצ'ופר הזה.
חנה מרגלית
אנחנו משפחות חד-הוריות במצב אישי מסויים,

מבקשות הכרה מהמדינה במעמד שלנו, מתוך כבוד

חדדי ולא מתוך מסכנות. כל פעם אנו נתקלות בחוקים וזכאויות הדורשים

מאיתני להוכיח נזקקות. המדיניות בארץ לא מכירה במעמד האישי שלנו

כחד-חוריות. ישנם צרכים מסויימים שהמדינה צריכה להיות מסוגלת לתת לנו

מתוך הכרה ולא מתוך נזקקות. אנחנו לא רוצות לבחור בקבלת הבטחת הכנסה

כדי להמשיך להתפרנס, כדי לקבל את כל הזכויות האלה. אנחנו רוצות להמשיך

לעבוד, להתפרנס בכבוד וליהנות גם מהזכויות כמשפחה חד-הורית.

מלי העלתה עכשיו נקודה אחת שאמא לא עובדת זכאית להיות בקייטנה, אבל יש

עוד הרבה דברים שקשורים למשפחות חד-הוריות, ואני אתן דוגמה את החוק

האחרון שעבר בקריאה שנייה ושלישית, קצבאות עד גיל 21, שמקבלות אותו אך

ורק מקבלות הבטחת הכנסה. למה לא כל המשפחות החד-הוריות? למה מעודדים

אותי לקבל הבטחת הכנסה כדי לקבל גם קצבת ילדים? יש עוד הרבה חוקים כאלה

שאנחנו נתקלים בהם.
ראובן ריבלין
השאלה מהו המקור הכספי, כמה זה יעלה למדינת

ישראל, ואז צריכים לדאוג לאלה שבאמת זקוקים

לזה.



חנה מרגלית; כמו שמכירים היום בקשישים, והקשיש לא צריך

לבוא ולהוכיח שהוא קשיש, אני כמשפחה

חד-הורית באה באופן חד-פעמי, מוכיחה שאני משפחה חד-הורית וזהו זה.

ראובן ריבלין התוצאה היא אם כתוצאה מהחוק הזה הקשישים לא

יקבלו כי לא יהיה לתת להם. אתם צריכים

להבין את המגבלה. קודם כל, לצעוק זה טוב וזה חשוב כדי לקדם את עניינכן,

ואת צודקת כי כל אחד צריך לדבר מההיבט הצר שהוא מייצג אותו. יחד עם זה,

יש מדינה ויש עוגה שאי-אפשר לאכול אותה יותר ממה שהיא. השאלה אם הייתם

יכולים לבוא ולומר לנו - אם כתוצאה משינוי החוק בדרך כזו כל חד-הורית

תקבל את ההטבות האלה - כמה זה יעלה.
מירה שחורי
אם מעודדים אנשים לא לעבוד אלא לקבל זכויות

כספיות כמו דיור, קורסים, קצבאות שונות, הם

לא הופכים לחיות כוח יצרני בעבודת השמק.

ראובן ריבליו; כשאנחנו מגישים הצעת חוק, חברת הכנסת חזן

צריכה לבוא ולומר מהו המקור הכספי שהיא

חושבת שממנו יבוא החוק לידי מימוש.

מירה שחורי; האישה עובדת אחר-כך.

ראובן ריבלין; אמרתם שיש 90 אלף משפחות חד-הוריות. אם כל

אחת עולה 1,000 שקל בחודש, מדובר ב-9 מיליון

שקלים לחודש, שזה 100 מיליון שקלים לשנה. אני לא אומר לכם שמאה מיליון

זה הרבה או מעט, אלא אנחנו רוצים לדעת, כדי לבוא ולהתמודד עם הנושאים

במשרד העבודה והרווחה, או משרד האוצר, עם משרד ראש-הממשלה, מול אותם

משרדים שצריכים לממש את החוק לאחר שאנחנו נחוקק אותו, ואתם צריכים

להביא לנו נתונים שיסבירו לנו כי כל דבר הוא צודק.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; צריך להיות במצב שאפשר לנמק את זה.
חמי תמיר
כל הכספים האלה, ברגע שאנחנו מעודדים נשים

לשבת בבית כדי לקבל הבטחת הכנסה כי זה יותר

כדאי להן, זת כסף שיוצא מהמדינה. את אותו כסף היה אפשר לחסוך אם היו

נותנים לנשים לצאת לעבוד והנשים היו עומדות בזכות עצמן. קצבת הילדים אז

היתה יותר כצ'ופר, ואנחנו לא צריכים לשבת בבית.

ראובן ריבלין; יחד עם זאת, תביני כמה זה עולה.

חמי תמיר; אבל תעשה את החשבון כמה אתה חוסך מהבטחת

הכנסה.

גאולה ברלדץ; מי צריך להביא את הנתונים האלה? האם זה באמת

תפקיד של הנשים או של המרכזים? או אם אנחנו

מעלים פה איזשהו צורך, מישהו צריך לבדוק אותו עד הסוף, וזה לא אנחנו.

אף אחד מאיתנו לא במעמד של מייצג אגף בעירייה מסויימת.
ראובן ריבלין
האוצר יביא לנו את הנתונים.
ציפי ברקביץ
אני רוצה לתקן לגבי הכשרה מקצועית, למעשה

לגבי לימודים. במוסד לביטוח לאומי יש מלפני

שנתיים, וכמובן לא לימודים אקדמיים. מדובר על כל מיני הכשרות שהם

לימודים שהם בשעות אחר-הצהרים והערב, ואז אפשר כן לקבל את קצבת הבטחת

הכנסה. יש איזושהי מסגרת בחוק, משהו קטן.

קייאה; ואם אני רוצה ללמוד דרך ההכשרה?

ציפי ברקוביץ; לא. אני לא מדברת על הכשרה.

לגבי דמי מזונות, אני חושבת שבאמצעות המוסד

לביטוח לאומי, גם את זה צריך להעלות עד תום השירות הצבאי.

כמובן אני חושבת שיש מקום לחזור לנושא מענק הלימודים שישולם עד גיל 16,

כי גם לזה יש ערך אקטוארי.

אני חושבת שיש מקום - לא במסגרת - לדבר על נקודות הזיכוי במס הכנסה

שמסתיימות בגיל 18 ויש להאריך את זה עד לגיל של אחרי השירות הצבאי.

רחל בניש; אני רוצה להזכיר משהו שכל פעם אני מזכירה.

השבוע היתה לי גם הרצאה עם נשים רוסיות

ומישהי העלתה את זה שבאו אליה מביטוח לאומי לחפש אצלה בארונות ובמגירות

כדי לבדוק אם יש אצלה גבר בבית. כלומר, אסור לנו לארח, אסור לנו לקיים

את עצמנו כנשים, כאדם.
מירה שחורי
הקצבאות שניתנות על-ידי ביטוח לאומי צריכות

להיות שוות גם לאמהות לא נשואות, גם לאלו

שמקבלות מזונות דרך הביטוח הלאומי וגם למשפחות לא נשואות, כמו אלמנות.

הזכויות צריכות להיות שוות, כולן צריכות להיות תחת אותו חוק וצריכות

לקבל את אותן הקצבאות.

ענת מאור; אין לי ספק שהנושא הזה הוא קריטי וזאת היתה

ההצעה הגורפת שלי. בכל-זאת אני רוצה לציין

שלפני כשבוע הכנסת העבירה חוק שהוא חשוב מאוד. נכון שהוא נותן תשובה רק

לאלה שמקבלות הבטחת הכנסה. רבות או רבים מהמשפחות החד-הוריות הם בעצם

מקבלי הבטחת הכנסה.

אני רוצה להזכיר את החוק המאוד חשוב שהעברנו, שאני רואה את זה כדבר

מאוד מאוד חשוב.

אני כמובן אשמח להיות שותפה לכל מה שתחליטו כאן.
נדז'דה ליבשיץ
כשבא החוקר לדירה, זה קרה לי וגם התלוננו

בפני חברות, לא רק שהם מסתכלים מה יש

באדון, אלא הייתי צריכה לחתום על טופס שאני לא בהריון. אני לא יודעת

למה ולשם מה הייתי צריכה לחתום על טופס כזה. אם אחר-כך אני אהיה בהריון

וחתמתי על הטופס, אני לא אקבל עזרה? זו השפלה בלתי רגילה ואני לא יודעת

למה.
ראובן; ריבלין
אנחנו באים ונותנים מעמד למשפחה חד-חורית,

זה בדין. כלומר, באח אישה או גבר ורוצים

לחיות במשפחה חד-הורית. זה כמובן לא שולל מהם את האפשרות לחיות חיים

כפי שהם רוצים, חיים מזדמנים, חיים בתקופה, אבל יכול להיווצר מצב שאם

כתוצאה מהכרה במשפחה חד-הורית את משיגה יתרונות, הרי שיהיו הרבה

משפחות שהן משפחות לכל דבר לפי ההגדרה הקלאסית של משפחה, שיבואו ויאמרו

מדוע הם לא יחיו בנפרד למרות שיחיו יחד, ואז ייחשבו למשפחה חד-הורית

ויקבלו גם את אותן הטבות. לדוגמה, כדי לתת לנו חומר למחשבה, בזמנו

המדינה הגישה סיוע לגרושות, כשזה היה מכת מדינה. זוג קיבל את זכויותיו

כזוג צעיר, לאחר מכן התברר שהם לא יכולים לחיות יחד והם מכרו את

הדירה, והגרושה נשארה חסרת כל. כתוצאה מהסיוע הכפול שהמדינה נתנה

לגרושות, נוצר מצב שבו היה גל שלם של אנשים שהתגרשו פקטיבית. זאת

אומרת, לא פקטיבית, הם התגרשו, אבל המשיכו לחיות יחד. הדבר הזה הצריך

בסופו של דבר חזרה מאותה רפורמה שאנחנו קבענו. הוא הדין לגבי נשים שהן

משפחות חד-הוריות. מי יתקע כף לידינו שאישה מקיימת את כל מהלך החיים

הזוגי ומבקשת הטבות ואחר-כך אין דרך אחרת לבוא ולבדוק אלא בדרך של

חקירה.

דרך אגב, חוק זכויות האדם וחוק כבוד האדם וחרותו צריך להעמיד במבחן את

הנושא הזה ואני מציע לבחון ארי העניין הזה. כמובן שצריך לראות את זה

בראייה הכוללת.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני רוצה לסכם את הישיבה ואת סדרי העדיפויות

ואת הנושאים של החקיקה ומה שהוסכם כאן.

לפעמים אני מאוד מברכת על ישיבות מזורזות, כי אז הן תכליתיות

וממוקדות.

אני מציעה שסדרי העדיפויות מבחינת הטיפול יהיו לפי הסדר הבא, גם לפי
ההצעות שלכם וגם על-פי היכולות שלנו
(1) אנחנו נקיים ישיבה בנושא הדיור, המשכנתאות והסיוע בשכר-דירה, עם

הרשויות המוסמכות לכך ואם נוכל נעשה זאת עוד לפני הפגרה. חלק

מהדברים האלה צריך להסדיר ברמה הבירוקרטית וזה פשוט בלתי נסבל

עכשיו. בעצם אין הסכם ויש עכשיו בעיות. זה שלוש שנים, אבל זה לא

עוזר בכלום כי זה רק יוצר את הבעיה ודוחה אותה בשלוש שנים.

(2) בכל מה שקשור לדיני אישות ולבעיות הקשורות ברכב, מזונות, אלימות

נפשית וכולי, אנחנו נקיים ישיבה משותפת של ועדת משנה לדיני אישות

בנושאים הללו ונעשה זאת עם הרשויות המוסמכות, כולל גם משרד

המשפטים וגם בתי-הדין הרבניים. אני מקווה שבצורה הזאת נטפל בנושאים

האלה.

(3) אני הבנתי מחבר הכנסת ריבלין, ואני חושבת בצדק רב, שבמה שקשור

בביטוח לאומי, כדאי פשוט לקיים ישיבה עם שר העבודה והרווחה ומנכ"ל

המוסד לביטוח לאומי ובצורה מסודרת גם להעלות חלק מהטענות ששמענו

לאחרונה.
ראובן ריבלין
למשפחה חד-הורית אסור להיכנס להריון? אני לא

מכיר דבר כזה.



ענת מאור; לגבי הסעיף הזה אני רוצה חצעה חלופית. אני

לא אומרת לא להיפגש, אבל אני לא יודעת אס

דיברתם מבחינת הביטוח הלאומי על העניין של העלאת גיל הילדים.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; כן. דיברנו.

ענת מאון; יש הצעת חוק בעניין?

מ"מ היו"ר נעמי חזו; אני תיכף מגיעה לזה. לדעתי יש הצעת חוק, אבל

יש לנו פה בעיה. זו העבודה שלנו, ואני מגיעה

לזה.

(4) יש כמח נושאים בתחום החינוך, בתחום הבריאות ובתחום הרווחה שאנחנו

ננסה לטפל בהם בצורה יותר נקודתית ובהמשך, עוד חצי שנה, נחזור

לראות אם יעזרו ישיבות נוספות.

(5) בנושא החקיקה באופן כללי. חבר הכנסת ריבלין הציע, ובצדק רב, שאנחנו

צריכים לעשות עכשיו סריקת חקיקה. יש המון הצעות חוק, ואנחנו עוד לא

יודעים בדיוק מה מצבן ומה מעמדן. ברשותכם, אנחנו ננצל את פגרת הקיץ

לסריקת החקיקה הזאת. יתכן שגם יומצאו לנו משאבי האנוש הנחוצים

לעשות את סריקת החקיקה, אבל זה עלינו, אנחנו נצטרך לעשות את זה. אם

תרשו לי, אני אתייעץ עם העמיתים הנוכחים כאן.

יאונו ריבלין; זה לא תפקידה של השדולה?

מ"מ היו"ר נעמי חזו; לא. זה עלינו. אנחנו נבדוק את החקיקה, אנחנו

נפתח את מושב החורף בצורה מסודרת עם דיווח

על מצב החקיקה, מצב הצעות החוק, ולכן נוכל גם למלא את הפרצות בנושא

החינוך הבלתי פורמלי, בנושא הארנונה, בנושא קצבאות ולא רק הבטחת הכנסה,

וזאת אחרי שנבדוק עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

ענת מאור; בעניין החקיקה. ביום רביעי הבא עולה העניין

של זכות אימוץ של חד-הוריות. אם יש מתנדבות

ללובינג, לבוא ביום רביעי הבא ולעבוד על חברי הכנסת, בבקשה.

מ"מ היו"ר נעמי חזו; מילה אחת על אירגוני הנשים תל העמותות

הוולנטריות. אני רואה בברכה את ההתארגנות

הזאת. אני חושבת שזה כוח אדיר, ואני מאוד עודדתי את התופעה ואמשיך

לעודד אותה. אני חושבת שנשים שנאבקות ואנשים שנאבקים על הלכויות שלהם

בדיוק כדי לא להיות מסכנים כמו שחנה אמרה, אבל להתחזק מהעניין, זו הדרך

הנכונה לפעול, ובאמת כל הכבוד. כל הכבוד לאנשים שהגיעו מאיזור הצפון,

לאירגוני המשפחות החד-הוריות הערביות ואירגוני המשפהות החד-הוריות של

העולות ההדשות. זו פשוט יוזמה מבורכת, אבל זה גם בא עם כמה דברים וכמה

מטלות.

אם מותר לי להגיד בעניין של המדריך, גם בשפה הערבית והרוסית ולא רק

בעברית, והעדכון, תחשבו ביניכן מה אפשר לעשות. אנחנו לרשותכן, אבל אני

חושבת שזה אפשר לעשות גם ברמה הלא ממשלתית. זה צורך חיוני לאשה שהופכת

לראש משפחה חד-הורי, מוצאת שפשוט אין לה את הידע שהיא צריכה, וכנ"ל

לגבי גבר בראש משפחה חד-הורית. אין שום סיבה בעולם שהמדריך תזה לא קיים



ותנסו לחשוב איך עושים את זה. אני חושבת שזה שירות עצמי הכי טוב שאפשר

לעשות בשלב הזה. אם חסרים פה משאבים, יש לנו הבטחה של משרד העבודה

והרווחה בנושא הזה, ונוכל לפנות אליהם.

אני מאוד מודה על הישיבה הזאת. הכתובת קיימת. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 40;12

קוד המקור של הנתונים