ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/05/1998

מפגש עם מועצת הנשים בכרמיאל ופעילות מן המגזר הערבי באיזור

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 127

מישיבת הועדה לקידום מעמד האישה

שהתקיימה ביום ג', כ"ג באייר התשנ"ח. 19.5.1998 בשעה 30;11

סדר היום; מפגש עם מועצת הנשים בכרמיאל ופעילות מן

המגזר הערבי באיזור.

נכחו;

חברי הועדה; היו"ר יעל דיין

ענת מאור

. מרינה סולידקין

מוזמנים;

ארגוני הנשים

נרשם על ידי; פרוטוקול בע"מ



היו"ר יעל דיין; אני שמחה מאוד לראות אתכן. בישיבת הוועדה

הקודמת עמדנו לזכרה של אילנה ד"ר נלברודה

שעבדה עם כולנו.

היא היתה חולה מאוד בסרטן, עברה ניתוח ואחר-כך נאבקה במחלה

תקופה ארוכה. היא נפטרה לאחר 3 חודשי מאבק קשה ותחסר לכולנו.

אילנה היתה אחת האמהות של נושא וועדת הנשים ובכלל של פעילות

לקידום מעמד האשה. עבדנו איתה קרוב מאוד בוועדה. יש הרבה מוסדות

נשים ופעילות למען מעמד האשה מתקיימת בכ-70 ישובים בארץ. אני

חושבת שבמיוחד בצפון, גם הערים המעורבות וגם הפעילות של נשים לא
יהודיות
ערביות, צ'רקסיות ודרוזיות במסגרת מועצות נשים, לפעמים

בישוב מעורב ולעיתים בישוב ערבי.

אני חושבת שזהו כלי לערביות וליהודיות כאחד, משום שעיקר הבעיות

שלנו הן במישור המקומי. יש דברים שהכנסת עושה, כגון חקיקה או

קשר למצוקות והנסיון לפתור דברים אלו במישור הרחב. אבל בסופו של

דבר אנו חוזרים לקהילה עצמה ולמצוקות נשים בקהילה עצמה.

אין די נשים במועצות הערים או הרשויות, אך אני מקווה שזה ישתנה

בנובמבר הבא. הגוף של מועצות נשים, שהוא הכלי הקרוב ביותר

למעורבות פוליטית, מאוד חשוב לנו. זהו כלי שגם מפתח מנהיגות

מקומית, גם נותן לנשים מעמד במקום וגם מכשיר אותן לתפקידים

אחרים בקהילה וברמה הלאומית.

גם ארגוני הנשים ממלאים תפקיד חשוב ועוסקים בדברים ספציפיים,

אבל המיוחד במועצות נשים, שהן מאחדות תחת גג אחד ארגונים שונים,

דעות פוליטיות ומפלגות שונות. אבקש לשמוע מכן על הפעילות שלכן,

על הבעיות שיש לכן ועל הציפיות שלכן מאיתנו, הנשים שיושבות כאן

במסגרת הכנסת ובוועדה לקידום מעמד האשה. דבר נוסף - מאחר והשנה

היא שנת בחירות מוניציפליות, מאוד חשוב להשתמש בכוח שיש לנו.

להגיש למועמדים מצע שלנו, לדרוש מכל מועמד שרוצה את הקול שלנו

רשימה של התחייבויות לגבי מעמד האשה, בריאות נשים, תעסוקת נשים,

חינוך, מעונות יום וכל הנושאים שקשורים בעבודה ובקידום נשים,

ולא לעשות את הדברים האלה אחרי בחירה במישהו. יש להעמיד את זה

מראש כתנאי מוקדם. אני מצפה מארגוני הנשים בכל הארץ להכין

תוכנית פעולה ולהביא אותה בפני כל המועמדים, כדי שנוכל לקבל

עליה התחייבות לפני הבחירות ולבקש קבלות אחרי הבחירות.

ענת מאור; בגלל המפגש החשוב הזה בהצעת חוק שיזמה ח"כ יעל

דיין יחד עם כולנו בנושא חשוב - ועדת העבודה

והרווחה שדן בנושא של זכאות או הגדלת השתתפות בכל נושא גידול

הילדים. הנושא מאוד חשוב, אני רוצה לברך על היוזמה וננסה במסגרת

ועדת העבודה והרווחה, לקדם את זה עכשיו.

הייתי בכרמיאל עד לפני שבועיים, במפגש נשים על קידום נשים

בעבודה ובכלכלה ואני מוכרחה לציין שלמרות שהיו מעט משתתפות זה

היה מפגש מרתק עם הרבה ידע בשטח, נחישות ומאבק. אני מברכת על

עצם המפגש. יוצא לי להסתובב הרבה בקרב המגזר הערבי. הרעיון הוא

שכרמיאל יחד עם רמה, פקיעין וחורפיש מגיעים ביחד.

שולה כהן, מזכירת מועצת פועלים, עושה עבודה מאוד חשובה בנושא

הנשים וקידומן. אני רואה בעצם הרעיון הזה של מפגש מועצת נשים

יהודית וערבית - ביטוי לעשייה המשותפת בשטח וזאת תרומה מאוד

חשובה. אני מצטערת שלא אוכל להיות שותפה לדיון, אבל נמשיך

בעשייה ביחד. תודה.



רונה פרצי; אני רוצה להודות בהזדמנות זו לענת, שהשתתפה

בערב שלנו ותרמה לו המון. תודה ואני מקווה

שנמשיך בשיתוף הפעולה.

ענת מאור; ברצון רב. תודה.

היוייר יעל דיין; אני מבקשת דיווח על הדברים שנעשים ואחר כך

נעבור לבעיות שעומדות בפניכן וטרם נפתרו.

רונה פרצי; אני יושבת-ראש מועצת הנשים בכרמיאל מאז

פברואר. המועצה הוקמה לפני כשנתיים וחצי.

לאחרונה נכנסנו לפעילות יותר מואצת. המטרה שלנו - לפעול בתחומים

של הגברת המודעות לקידום מעמד האשה, גם בפורומים רחבים וגם

בפעילות נקודתית לגבי נושאים ספציפיים. פורומים רחבים יכולים

להיות ערב כמו הערב שעשינו, בנושא של קידום מעמד האשת בעבודה.

לגבי דברים ספציפיים יותר - הקמנו עכשיו קבוצת נשים ממועצת נשים

שעובדת מול קבוצת נשים במצוקה. אנחנו מקיימים מועדון של נשות

עסקים לצורך טיפול בבעיות משותפות. החלטנו שפרוייקט אחד בשנה

יהיה לטובת כלל הקהילה, ולא רק לטובת הנשים. החלטנו לפעול בנושא

הסמים ואנחנו עובדות בשיתוף פעולה עם הרשות למלחמה בסמים. אנחנו

באמצע סדנא של שלוש פגישות, שתיים מהן כבר התקיימו, ופגישה

שלישית תוקדש כתרומה לכלל הקהילה. היה לנו פורום מאוד מעניין

בנושא נשים בפוליטיקה שהשתתפו בו ח"כ נעמי בלומנטל, אילנה

והיועצת של אהוד ברק - יולי תמיר. היה מאוד מעניין.

כעת אנו רוצות לפעול בנושא אלימות במשפחה. 34 הנשים. התוכנית

היא לעשות משהו בפורום רחב וגם לבנות קבוצת פעילות בשיתוף לשכת

הרווחה של קבוצת נשים ממועצת נשים מול קבוצת נשים מוכות- זה

יהיה מלווה בהדרכה מקצועית של אחת הבנות שפעילה איתנו - עובדת

סוציאלית. אין בינינו אחת שעובדת בשכר. אנו משקיעות הרבה זמן.

לזכותה של עירית כרמיאל ייאמר שהיא נותנת לנו גיבוי מלא לפעילות

ותקציב קטן אמנם, אבל מכיוון שכעת הפעילות נמרצת יותר, נוכל

לבוא בסוף השנה עם יותר בקשות. החלטנו לבוא לכאן כי רצינו לשמוע

על פעילות ברמה הפרלמנטרית. אחרי הפגישה כאן, יש לנו פגישה גם

בשדולה.

במסגרת הפעילות של מועצת הנשים בכרמיאל, החלטנו שעלינו ליצור

קשר גם עם קבוצות נשים אחרות ובשלב הראשון חשבנו ליצור קשר עם

שכנינו. יצרנו קשר עם נאדיה והיא אירגנה קבוצת נשים מכפרים

שכנים. אנו מקוות שבהמשך הדבר יתפתח לפעילות יותר רצינית.

בכרמיאל קיימת קבוצת נשים יהודיות-ערביות, שלא פועלת דווקא

בנושא קידום מעמד האשה, אלא פועלת יותר למטרה חברתית ולצורך

הכרות. הדבר הינו בעל ערך רב אם כי נשא אופי אחר.

היו"ר יעל דיין; תודה. את יכולה להגיד לנו משהו על הרכב

האוכלוסייה בכרמיאל? עולים חדשים, אתיופים,

חבר העמים, האם קיימות משפחות חד-הוריות -

רונה פרצי; בכרמיאל יש אחוז גבוה של עולים. יש גם

אוכלוסייה מאתיופיה. הקפדנו להכניס למזכירות

מועצת הנשים, נשים מכל מגוון האוכלוסייה ומהארגונים השונים.

היום ישבו איתנו במזכירות נציגות מ"ויצ"ו", מ"נעמת", מ"הדסה" -



שאלה ארגונים שקיימים בכרמיאל. אנו הולכות להכניס נציגה נוספת

מחבר העמים, כי שליש מהאוכלוסייה עולים ואין סיבה שהם לא יהיו

מיוצגים במועצת הנשים. יש הרבה משפחות חד-הוריות בכרמיאל. יש

פעילות בנושא זה דרך לשכת הרווחה ודרך "נעמת", אולי גם דרך

"ויצ"ו".

נדיה אבראהים; שמי נאדיה אבראהים, אני יו"ר "נעמת" במרכז

הגליל, שכולל 15 כפרים, חלקם רק דרוזים וחלקם

מעורבים. אני מכפר ראמי שהוא מעורב. אני עובדת במסגרת פעילות של

"נעמת" גם במגזר היהודי, משפחות חד-הוריות מתבטאות אצלנו

באלמנות וגרושות.

זו הפעם הראשונה שנבחרת ל"נעמת" אשה מהמגזר שלנו. קודם האחראית

שם הייתה יהודיה. לפני 4 שנים התמודדנו בבחירות ובעזרת השם

נתקבל גם בקדנציה הבאה. בפעילות שאנו עושים הקפדתי יותר על

ייעוץ משפטי ואנחנו מצליחים בזה טוב. האשה פונה לייעוץ בענייני

אישות וגם בענייני עבודה ואלימות. אנחנו פועלות גם נגד אלימות

בפעילויות חברתיות שונות. פתחנו מעונות-יום וגנים בכפרים

מסויימים וזה עזר לאמהות בצאתן לעבודה.

איני רוצה שיהיה צורך במעון לנשים מוכות, אך לצערי הרב באזור

שלנו אנו זקוקים למעון כזה ואני מקווה שייפתח.

האשה מתחילה להיות פתוחה יותר, להגיש תלונות, לדבר על עצמה ועל

הבעיות שלה. פיתחנו את הנושא של מועצות נשים, ויש מועצות שהיו

פתוחות לנושא זה. הקמנו בחורפיש ובפקיעין מועצות נשים. בג'וליס

ובירכא הולכים לקראת הקמה.

ארועי שנת ה-50 היו מוצלחים. הזמנו הרבה אנשים מהמגזר היהודי

ולצערי הגיעו פחות משקיווינו. מהנסיון שלי מהעבודה ב"נעמת",

המגזר היהודי מנותק מהמגזר שלנו. יודעים שאנו נמצאים בגליל, אך

לא יודעים עלינו הרבה. המטרה במפגשים בינינו לבין נשות כרמיאל

היא להכיר ולדבר.

השתתפתי בהרבה ועדות לקידום מעמד האשה וגם בוועדות הפנים, אבל

אני מאוכזבת מתוצאות הפגישות הללו. אנחנו מדברים ומדברים אך

למעשה השאיפות שלנו לא מתממשות בחוקים. מקווים שעם הזמן, ובעזרת

שיתוף פעולה, נחוקק חוקים לזכותנו.

היו"ר יעל דיין; אני חושבת שהבעייה לא נעוצה כל כך בענין

החוקי, אלא יותר בדפוסים חברתיים שבגללם לא

מוכנים לקלוט את החוקים. החקיקה ברוב המקרים לוקה מאוד, גם

במגזר היהודי וגם במגזר הלא יהודי. יש תשתית חברתית שלא קולטת

את החוקים ולא אוכפת אותם. זה מתבטא למשל בעניין האלימות. מספר

התלונות לא משקף את המציאות.

נדיה אבראהים; העונש לגבי האלימות הוא עונש מינימלי.

היו"ר יעל דיין; ענישה זה לא מה שקבוע בחוק. ענישת זה מה

שנקבע בבית-משפט. כמה נשים באו והגישו תלונות?

כמה נשים מגיעות בכלל לבית משפט? ענישה תלויה בידיו של השופט,

לא בידיי.

מנסים לשנות את זה גם בחקיקה, גם בדעת קהל, להשפיע על נשים

להגיש ערעור כאשר הענישה נמוכה וגם מנסים להשפיע עליהן לא להגיע

לעיסקות-טיעון. צריך לדבר עם נשים לפני שנקבע גזר-דין. נשים



יכולות לוותר או להגיע לעיסקות טיעון. מדובר בדפוס חברתי, לא

שייך לחקיקה.

זה חוזר לקהילה, למשרד הרווחה. יש לנשים מוכות תמיכה במקלט. אם

הבעל אסור, הן מקבלות מזונות; אם הוא לא רוצה לתת גט, הן מקבלות

מזונות יש להם סטטוס של משפחה חד-הורית גם אם הן רק פרודות. אשה

שסובלת מאלימות מקבלת תמיכה. אם היא לא מתפרנסת בגלל בעל אלים

היא מקבלת לפחות הבטחת הכנסה. אלו דברים שמעוגנים בחוק. במקרה

שמשפחה שלמה לוחצת על מישהו לא להתלונן, מועצת הנשים או ארגוני

נשים חייבים להתערב כדי להשפיע על האשה להבין שעליה להיות

עצמאית ושהיא לא חייבת לסבול ולהיות קורבן. זה עניין של מצב

חברתי בקהילה.

החשיבות במועצות נשים ובארגוני נשים היא להעלות את הערך העצמי

של האשה. יש חוקים טובים מאוד אבל העניין הוא בכך שהאשה תרגיש

שהיא לא לבד, שיש לה עזרה, בין אם זה ללכת להוציא צו הגנה, או

להגיש תלונה במשטרה, לפנות ללשכת הרווחה, או לחלוק בבעייה שלה.

הרבה נשים לא עושות זאת בגלל האווירה החברתית, לא בגלל שאין

חקיקה.

נציגת וזורפיש; מייצגת את הנשים בכפר חורפיש. מדובר במועצה

חדשה. אני רוצה להודות לחברה נשודיה איבראהים

שעזרה לנו להקים מועצה בחורפיש. חורפיש זהו כפר שרובו דרוזי

והוא נמצא בצפון. רוב האנשים לא ביקרו בחורפיש מכיוון שזה ישוב

מרוחק, ליד הגבול.

הישוב מונה 4500 נפשות, 69% דרוזים, 3% נוצרים, השאר מוסלמים.

המטרה היחידה שלנו כמועצת נשים היא קידום מעמד האשה בחברה בכלל

ובחורפיש בפרט. כרגע אין לנו תקציבים לפעילות ואנו בשלב הכנה

לתוכנית לטווח ארוך. בגלל המצוקה הכספית במועצות קשה לנו.

אני מבקשת שתדונו בכנסת על תקציב מיוחד למועצות נשים בכלל.

היו"ר יעל דיין; דיברנו על זה כאן בשעתו והיה נסיון. לא מדובר

בדיוק בחקיקה, מדובר יותר בתקנות

מוניציפאליות. מתכוונים קודם כל לתת 1/2 תקן למי שעומד בראש

מועצת הנשים. הדרישה שלנו היתה להקים משרד מסודר עם 1/2 תקן

למזכירה ו-1/2 תקן ליו"ר, כדי שהיא תוכל לסמוך לא רק על התנדבות

וכדי שנוכל לגייס לזה כיח אדם. נשים שרואות חשיבות בהתקדמות

במסלול הזה וגם מקבלות תיגמול על זה. המקור להשפעה ביחס לפעילות

הוא מרכז השלטון המקומי. הכנסת לא עובדת בכלל עם תקציבים. אנחנו

עובדים עם תקציבים פעם בשנה, כאשר מאשרים את תקציב המדינה ואין

סעיפי סעיפים. זאת אומרת, אני לא יכולה להכניס לתקציב המדינה

סעיף על מועצות נשים בתוך השלטון המקומי במועצות לפי איזשהו

מפתח. אך כפי שאמרתי, השנה היא שנת בחירות ולמועצת הנשים יש

השפעה אמיתית על ראש העיר ועל מועצות העיר. אלה אנשים שרוצים

להיבחר עוד פעם וצריך לנצל את הלחץ הזה.

יש פעילויות שאפשר לעשות עם תקציב קטן. למשל, התכנסויות סביב

נושאים מסויימים. יש דברים שדורשים תקציב גדול אך המועצות עושות

סדרי עדיפויות ומעדיפות לטפל בדברים חמורים, כמו מצוקת משפחות

וכן הלאה. בנוגע למפגשים שקשורים לקיום פוליטי, מודעות פוליטית,

נשים בפוליטיקה וכוי, יש די מתנדבות או מתנדבים שיכולים להגיע

על מנת להשתתף. צריך למצוא מקום להתכנסויות. אפשר לבצען בסניף

של ארגון נשים או בחדר במועצה עצמה. כלומר, לא צריך לחכות



לתקציב על מנת לבצע פעילויות. צריך להיות מיוצבים בפעילות, כי

אם יש פעילות, התקציבים יגיעו ביתר קלות.

רציתי לשאול לגבי מקומות בהם אין שיתוף פעולה או שקיימת התנגדות

מצד השלטון המקומי להקמת מועצת נשים, למרות שקיימת דרישה להקים

מועצות. היו לנו כמה בעיות במשולש ובערים יהודיות או מעורבות.
נאדיה חילו
אני רוצה להתייחס כללית לנושא הזה. אני

עובדת מינואר 1997 על הנושא הזה במינוי של

השלטון המקומי ובשיתוף פעולה מלא עם אילנה צ'רנברודה שהיתה

המורה שלי ולוותה אותי גם כיוצעת למעמד האשה וגם כיושבת ראש

מועצות הנשים. היא לוותה אותי כאחראית על הנושא הערבי והדרוזי.

יש לנו 22-25 מועצות נשים ערביות ודרוזיות, כאשר יש עוד כמה

בהקמה. אני בהחלט מנסה לגשת גם לפעילות ולארגונים שקיימים ולקשר

ביניהם, אבל הכתובת הראשונה - זה ראש המועצה.

יש כמה מודלים של ראשי מועצות: מודל של ראשי מועצות שעוזרים,

חורפיש נותנים את מלוא ההסכמה האישית ומאוד נרתמים לעניין; יש

מודל של ראשי מועצות שלא עוזרים בעניין הזה. עדיין יש היסוס

ורתיעה וההקמה אורכת 7-6 חודשים.

אחת הבעיות המרכזיות היא בעיית התקציב. המון פונים אליי

ומתכננים פעילות מאוד יפה, חינוכית או חברתית, שדורשת תקציב.

הקמנו עמותה חדשת בשם 'מנרה' שמטרתה לחזק מנהיגות נשים ערביות

ודרוזיות בגיוס כספים מקרנות חוייל והצלחנו להפעיל בחוק מהמועצות

פעילות מוקדים בתוך הכפר, כמו סדנא למנהיגות נשים וגם מפגשים

שאנחנו עורכים בין מועצות ערביות. כשרונה פנתה אליי וביקשה

ליצור קשר עם מועצת נשים ערביות, ראיתי את זה בחיוב, כמוקד

שלישי של פעילות. אני מנסה לבצע כנסים וימי עיון גם בשלטון

המקומי המרכזי. גם לרשותי לא עומדים תקציבים גדולים.

כל הקשיים של המועצות הערביות תלויות גם בעניין של סדרי

עדיפויות. אמרתי זאת לראש ועדת המעקב ולמזכיר הוועד הדרוזי

בישיבה איתם. אני לא מקבלת את הטיעון שאין תקציבים ואני מודעת

לקשיים שקיימים, אך גם במסגרת התקציבים הקיימים ניתן להחליט על

ימים שמוקדשים לנושא הנשים, בתחומי בריאות, חינוך וכו' וניתן

לגייס את כל הכוחות המתנדבים אבל גם צריך להקצות תקציבים לצורך

זה.

מההתרשמות שלי, מעבר לקשיים התקציביים, ישנו ענין של המודעות

הנשית, לא רק הגברית. צריך לעבוד עוד הרבה על מודעות של נשים.

ראיתי שבמקומות בהם קבוצות נשים התחזקו, ראש המועצה התחיל לעשות

גם חשבון פוליטי ואני מנסה בנושא זה לדבר בשפה שלו - פוליטית;

אם הוא מעוניין בדיבור הנשי אז צריך לתת את הקרדיט.

אני לא רוצה לציין שמות, אבל יש חמישה-שישה מקומות שיש בהם

התנגדות. עדיין ראש המועצה מתנגד ומפחד להיכנס לעניין הפוליטי.
היו"ר יעל דיין
בצפון או בכלל?

נאדיה חילו! בצפון. אפילו בדרום. השבוע הייתי ברהט. המועצה

שם הפגינה, יש נכונות לנושא ויש מישהי שתלווה,

היא קיבלה תשתית של משרד, טלפון וכוי, חלק נתנו תקציבי פעולה,

וחלק נתנו גם תקנים. זה אולי השינוי.

יש מקומות שקיבלו רבע תקן וחצי תקן ויש מקומות, לדוגמא: משהד

שבו מישהי כבר עובדת בתפקיד רכזת נשים במתנ"ס וזה מוסיף לפעילות

שלה על חשבון שעות נוספות.



היו"ר יעל דיין; אני שואלת על מקומות שיש בהם התנגדות.

נאדיה חילו; יש מקומות שיש התנגדות -

היו"ר יעל דיין; למשל -
נאדיה חילו
לא הייתי רוצה לציין שמות - .

היו"ר יעל דיין; תרשי לי לקטוע אותך. אין דרך לקדם את העניין

שלנו אם ניתן חיפוי לדברים כאלה. זו לא פעם

ראשונה. ביקשתי להפנות אליי מקרים כאלה ויש נטייה לא לעשות את

זה. בעיקר בישובים הערביים, הנטייה הטבעית של ראש המועצה הוא

להימנע מלעסוק בארגוני הנשים ואני מבקשת אתכן להעביר לנו מידע

על התנגדויות או על עיכובים מכוונים בנושא. היה לנו סיפור דומה

עם מקלטים. ראשי רשויות לא רוצים בכפר, בעיירה או בעיר שלהם

מקלט, משום שזה יוצר בעייה תדמיתית.

המלך המקומי מחליט שהוא לא רוצה מקלט ולא מועצת נשים והוא

מעוניין שנשים יפנו אליו ישירות אם יש להן בעיות. את הדפוס הזה

חייבים לשבור.

אל תתנו הגנה ואל תתנו חיסיון או חסות למי שחושב שלא צריך גוף

ביניים. בזה אנחנו לא רק שלא מקדמים, אלא מעכבים. הייתי בהרבה

מקומות בהם ראש המועצה אמר לי לפנות אליו ישירות אם אני

מעוניינת בהקמת מעון וכוי, מכיוון שהוא לא רצה גוף מתווך. צריך

להגיע למצב שבכל מועצה אזורית ובכל עיר או עיירה, בגודל מסויים,

בסביבות ה-5000 תושבים, תהיה מועצת נשים עצמאית. מעבר לזה צריך

לעשות תערובת של כמה מקומות - רק ערבים, או יהודים וערבים. צריך

ליצור מעין רשת, שלמישהו שעומד בראש רשות מקומית יהיה מאוד לא

נעים לסרב לעצם הקיום של מועצת הנשים. יש ליצור תחרות ביניהן -

אצל מי מועצת הנשים פעילה יותר ומשיגה יותר הישגים.

אני רוצה להציג את ח"כ מרינה סולודקין, שאיתה אתחלף עוד כמה

חודשים במסגרת הרוטציה בראשות הוועדה.

מרינה סולודקין; אני מקווה לשיתוף פעולה מכל מועצות הנשים

בערים ובכפרים ערביים. היה לי מאוד מעניין

וחשוב לשמוע את זה.

נאדיה חילו; הייתי אומרת בסך הכל שאני כן אופטימית מהיחס

הכללי, כלומר, עוד לא נתקלתי בסירוב מוחלט ולא

הייתי עוברת לסדר היום אם מישהו היה עושה זאת.
קריאה
אני יודעת שרצו להקים בעקבה ובערמה וזה לא

יצא.
היו"ר יעל דיין
נכון.

נאדיה חילו; אבל לא מסרבים באופן מוחלט. יש עיכובים.

מפחדים למנות מישהי בבקעה, ראש העיר שיצא כן

מינה מישהי בשכר.



היו"ר יעל דיין; לפני 5-4 שנים זלאל אבו-טומעה היה בעד אבל

בתוך המועצה שלו נשמעו קולות נגד, והוא לא רצה

לקרות -

נאדיה חילו; מזה כמה רוודשים יש לו מישהי במשרה, ואני מקווה

שהראש הנבחר ימשיך את הגיבוי. יש להם גם

תקציבים כך שאני אישית לא נרתעת מה'לא'.
ענת שם טוב
אני רציתי לעזור לה, לארגן את הסיפור הזה והיא

רק הראתה לי את המקום. זה פשוט מביש.

נאדיה חילו; נכון, עדיין -

היו"ר יעל דיין; מה זה שייך לזה? יש שם חדר עם שירותים, עם כל

תנאי משרד.

סליחה, רציתי להעיר על אמירה שנשמעה כאן, שגם אנחנו יושבות

במרתף ושלא נעים לראות את הוועדה לטיפול בסמים על-יד הוועדה

לקידום מעמד האישה. אני מאוד גאה שבכנסת יש ועדה לטיפול בסמים,

ואני מאוד גאה שהקמנו את הוועדה לקידום מעמד האשה, וזה לא גורע

או מוסיף לכבודה של ועדה אם היא יושבת בקומה מינוס 3, או יושבת

בקומת הוועדות, ששם מראש נקבע מספר מסויים של חדרים. כשירחיבו,

כפי שמתכננים את הכנסת, גם הוועדות האלה יקבלו מקום בקומת

הוועדות. אפשר היה להגיד לי 'אין לנו מקום ולכן לא תהיה ועדה

בכללי, ועובדה שלא אמרו לי. בכלל לא מעניין אותי איפה אני

יושבת, קיום הוועדה מעניין אותי. הסמיכות הגיאוגרפית שלי לא

משנה. לא הייתי מרגישה יותר מכובדת אם הייתי ליד ועדת החוץ

ובטחון. יש בעיות בכל התחומים ולכל ועדת כנסת יש תחום פעילות

חשוב משלה. הלוואי ויום אחד לא יהיה צורך בוועדת סמים ואולי גם

לא יהיה צורך בוועדות אחרות משום שהכל יהיה בסדר.
נאדיה חילו
ב-12.3 הקמנו את הכנס הארצי של מועצות הנשים

בעכו. החלטנו על הקמת מועצת נשים ארצית ערבית

ודרוזית, בה חברות כל יושבות-הראש וארגוני הנשים. זה נותן תשתית

ארצית לכל הפעילות וגם דחיפה לנושא.

היו"ר יעל דיין; עכשיו נלך על-פי סדר גיאוגרפי. בבקשה להציג את

השם.

הנא אבו חלו; לפני 4 שנים תיפקדתי בהתנדבות כיועצת ראש

המועצה לענייני נשים מוכות. כרגע אין פעילות

כי אין תקציב.

אנו נלחמים כדי שתהיה מועצת נשים בכפר, אבל מבחינה פוליטית

ומבחינה תקציבית זה לא אפשרי. לכן נשאלת השאלה במי נילחם כדי

שראש המועצה יקים מועצת נשים -

היו"ר יעל דייו; השאלה היא אם הוא מתנגד להקמה. נאדיה חילו את

יכולה לראות שזה מתעכב בגלל שיש התנגדות.

נאדיה חילו; הייתי אצלו בישיבה והוא גילה נכונות, אבל אמר

שאין תקציב.



היו"ר יעל דיין; הסבלנות שלי לא כל-כך ארוכה כמו שלכן. יש

דברים שצריך לקבוע אותם כעובדה.
נאדיה חילו
האם מועצת נשים חייבת להיות בהסכמת ראש

המועצה, או שיכולים להקים מועצת נשים בלי

הסכמתו.

היו"ר יעל דיין; רצוי לעשות זאת בהסכמה. אסור לקבל עיכובים.

למועצת הנשים אין שום חשיבות אם אתם לא יכולים

להקים עוד ועוד מועצות נשים.

נאדיה חילו; בעיית תקציב.

היו"ר יעל דיין; לא. עובדה שמועצות נשים הוקמו עד עכשיו על

בסיס התנדבותי. אי-אפשר לומר שבלי תקציב לכח-

אדם לא תהיה מועצת נשים. אני מעדיפה שיהיה תקן או חצי תקן ויהיה

תקציב. קשה לי לקבל עיכוב על סמך הטענה שאין מתנדבת, כי אפשר

למצוא מתנדבת, זו לא הבעייה. יש בעיית מקום. בנוגע לכך - בשעות

שהן לא שעות עבודה פעילה במועצה - יימצא המקום לפעילות הזו.

אפשר להגיע להסכמה שפעמיים-שלוש בשבוע מקבלים חדר לכמה שעות, עם

שימוש בטלפון מקומי. זרז עדיין לא תלוי בתקציב לפעולות וזה דבר

שקשה מאוד להתנגד אליו. אם אני מבקשת מראש מועצה שיתן לי חדר

שפנוי בלאו הכי ומארגנת קבוצה של נשים שתבוא -

יש מתכונים בלי סוף, אבל למצוא מישהו אטרקטיבי ומושך קהל שיבוא

לדון בנושא שמעניין את כולם. זה לא חייב להיות נושא כמו קידום

נשים בפוליטיקה, שזה נושא שמעניין אמנם נשים שרוצות להתקדם

בפוליטיקה, אבל לא מעניין גלובאלית. יכול להיבחר נושא כמו

בריאות האשה, אלימות במשפחה, חינוך, כלומר נושאים מקיפים בעלי

מכנה משותף רחב, בתם כל אשה מתעניינת ובכל גיל, או לקחת את

העצירות בכפר, בעיירה.
נאדיה הילו
הוא יכול לומר 'יש לך את לשכת העבודה והרווחה.

את יכולה לפנות לשם'.

היו"ר יעל דיין; אנחנו לא מדברים על מצוקת נשים. מועצת נשים

היא לא עוד לשכת רווחה. אנחנו לא 'נעמתי ולא

'ויצייו'. המטרה של 'נעמתי, יויצ"וי ויאמונה' בישובים היהודיים,

היא להעלות את מעמד האשה, בפירוש. להעלות את הדימוי העצמי ואת

הפעילות וזכויות הנשים וכוי. מועצת נשים צריכה להיות גג לכל

הדברים האלה. חייבים להסביר לראשי המועצות שמעמד האשה איננו

נמדד במספר הנשים המוכות והמובטלות, משום שהן ודאי תלכנה לתחנת

המשטרה. אינני מעוניינת להיות תחנת משטרה בי, קצינה חוקרת או

לשכת רווחה וגם לא לשכת עבודה או תעסוקה - לרשום דמי אבטלה

למישהי. אני צריכה להיות גוף שהוא הרבה מעבר לזה.

אנחנו לא מדברים על מצוקות, אנחנו מדברים על קידום, על מעמד, על

חינוך, על דימוי עצמי. דברים אלה מקומם לא בלשכת הרווחה וודאי

שלא בתחנת המשטרה. מי שלא מבין את זה - תשלחו אותו אליי.

ענת שם טוב; את פתחת ואמרת שהעיתוי מצויין, כי אנחנו לפני

בחירות, וביכולתנו להפעיל לחץ ואיומים. זו לא



בושה, אנחנו 50%, אם אנחנו נתארגן לא לתמוך באותו ראש עיר או

מועצה, אני חושבת שהוא יטה אוזן ויתן את התקציב, את הבית, את

השירותים ואת התקנים.
עידית גל
בעיניי הבעייה היא התפיסה שהקמת מועצה מותנית

בהסכמתו של ראש הרשות הערבית או היהודית,

והעובדה שראש מועצת הנשים תמצא חן בעיניו אחרת הוא לא יתן

תקציבים. הבעייה שלנו היא שאין לנו כוח פוליטי. צריך לדעתי

לחשוב בכיוון הזה.

ענת שם טוב; הבעייה היא שאנחנו צריכות את הסכמתו וגם למצוא

חן בעיניו, אחרת זה לא ילך. זאת הבעייה שלנו -

אין לנו את הכוח האמיתי ולכן השאלה היא, אם לא שווה לחשוב

בכיוון של מועצת נשים שמתמודדת על מקום במועצת העיר לפחות, אחרת

זה נתון לחסדים של מי שמסכים לתת.
היו"ר יעל דיין
העניין של התמודדות בתוך רשימה קיימת או

כרשימה נפרדת צריך להיבחן בכל מקום לגופו, כי

עד עכשיו כשבוחנים ברמה הארצית את הנושא של מפלגת נשים התוצאות

לא טובות. אין שום סיכוי ואפילו לא לרבע מנדט. אפשר לומר שאנחנו

50% מהאוכלוסייה ואנחנו לא יכולות להכניס חברת-כנסת, אני מבינה

את זה וגם מתנגדת למפלגות נשים משום שאני חושבת שמפלגות לא סבות

סביב נושא אחד. כשאני בוחרת במפלגה, אני מעוניינת בהתקדמות בשפע

של נושאים. האם תהיה מדינה פלשתינית, האם תהיה מערכת בריאות כזו

או אחרת, אילו השקעות יהיו בדרום או בגליל וכוי.

מפלגת נשים, מטרתה לקדם נשים. אי-אפשר לעשות מפלגת נשים כקבוצה

שרצה על הבסיס גם של שטחים וגם של שלום. צריך לבחון כל מקום

לגופו. יכול להיות שקיימים מקומות שההצבעה בהם יכולה להכניס

נציג אחד למועצה. אבל אני חושבת שעדיף לי להיות מיוצגת ע"י

חמישה-שישה נציגים במועצה, שאני בחרתי בהם או בהן, במקום להכניס

נשים על הבסיס שדרשתי דרישות מסויימות. אנחנו 50% באוכלוסייה

ואנחנו לא מפעילות את הכוח הזה. עוד לא היה מצב שקבוצת נשים

קבעה שאינה בוחרת ברשימה מסויימת, מכיוון שאין ברשימה נשים. לא

היתה קבוצת נשים שהתנתה את בחירתה במפלגה מסויימת במספר הנשים

במקומות ריאליים. אני מדברת על המישור הארצי.

במישור המוניציפאלי, הייתי רוצה לחשוב שבבחירות השנה, יהיו נשים

במועצות העיר בכל המקומות, יהודיים או ערביים. זה צריך לחייב את

המפלגות. במפלגת העבודה, העברנו תקנה בכורה לגמרי בחוקת המפלגה

על מיקום של נשים שהוא חובה. מה שקרוי שריון. כל מקום שלישי,

חמישי, שמיני ברשימה משוריין לנשים. זה נכון לערים הגדולות כשיש

יותר מ-10 נשים למועצה.

במקומות יותר קטנים, מתוך שלושה חייבת להיות אשה אחת. זה לא

גמיש. האשה הראשונה שתהיה ברשימה תיכנס למקום המסומן מראש, וזה

אכן הוביל לגידול משמעותי במספר הנשים במר"צ, על הבסיס שלו -

תחוקת מפ"ם, נדמה לי שזה 40% במקומות ריאליים. 40% ממספר

הנציגים במועצה הן נשים, אבל יש להן כמובן הרבה פחות מקומות

מאשר למפלגת העבודה. אנחנו צריכים לתמוך ברשימות שבהן יש נשים

במקומות ריאליים ולא לבזבז את הקול שלנו. לדעתי הכוח הפוליטי

חייב לעבור מהנייר לתוך הקלפי.

כל מי שנוגע לו נושא הבחירות והוא מועמד, ירצה שתהיה מועצת נשים



שתתמוך בו ושדרכה יוכל להראות הישגים. אני חוזרת לדבריי בהתחלה

- בואו ננצל את השנה הזאת, יש עוד כמה חודשים לבחירות, בואו

ננצל אותם. נדרוש ממישהו שמכהן עכשיו ושהולך להיות מועמד, שיקים

מועצת נשים. נתקוף אותו לפני הבחירות על העובדה שהוא לא הקים.
ודבר שני
לעודד נשים להצביע. שיהיה ברור בכל מקום שאחוז ההצבעה

של נשים הולך להיות גבוה ושהן לא יצביעו אוטומטית כמו הבעלים

שלהן. זו בעייה משותפת ליהודים ולערבים - שהאשה מצביעה כמו

בעלה. הדבר נבדק בהרבה סקרים. מבחינת המועמד, הוא צריך להשפיע

רק על הגברים, כי הנשים בלאו הכי תצבענה כמוהם. אני חושבת שזה

מקובל היום על הבעלים שלנו, שאנחנו לא מצביעות באופן אוטומטי

כמוהם. צריך שיהיה ברור שלאשה יש דפוס הצבעה משלה, בעיקר

בבחירות המוניציפאליות.

אני מקווה שגם בבחירות האחרונות לכנסת ולרשויות המקומיות לא היה

מקרה שאדם הביא את החמולה שלו לקלפי. שיהיה ברור שאשה מצביעה

באופן עצמאי ולא בהכרח מצביעה כמו בעלה. יכול להיות גם מצב

הפוך, שבו אשה תשפיע על בעלה בהחלטה על הצבעה ותסב את תשומת לבו

לבעיות בחינוך, בעיות נשים ביציאה לעבודה וכוי. אשה יכולה להניא

את בעלה מבחירה במועמד רק משום שהוא קרוב משפחה.

זה אחד התפקידים של מועצת הנשים וזו אחת הסיבות שראשי רשויות לא

רוצים אותנו במועצות. הם חושבים שזה יוביל לתסיסה בדיוק מהסוג

הזה.

אני בעד איומים. אני בעד להגיד 'אדוני הנכבד - אתה מושך ומעכב

את הקמת מועצת הנשים. אם לא תקים מועצת נשים ותיתן לנו את

המינימום, אני מודיעה לך שאני והחברות שלי לא נבחר בשבילך, וגם

בעלינו לא יבחרו בשבילך'. זה חלק מהחיים שלנו היום. אנו נמצאים

בתקופה שהדרישות שלנו עודן מינימליות, אבל ודאי שמוצדקות.

אנחנו מבקשות בסה"כ קיום של מערכת תומכת בנשים שאנחנו מוכנות

לגייס עבורה כוחות התנדבותיים ולהפעיל אותה. לא מבקשים ממנו

לבצע דברים מנוגדים לאידיאולוגיה או לדת שלו, או לתת רשיונות

נהיגה, חס וחלילה, לבחורות דרוזיות. נתקלתי בתקנה על בסיס מסורת

שאוסרת לתת רשיונות נהיגה לבחורות דרוזיות ולא היה לי מה לעשות

בנושא. אני לא יודעת מה לעשות נגד תקנה כזו שמבוססת על מסורת,

כאשר אין לי תמיכה מהדרוזיות עצמן. הן לא מתמרדות על העובדה

שקיימת תופעה כזאת בסוף המאה.
יו"ר נעמת
צריך להתעלם מהתקנות.

היו"ר יעל דיין; יש מקומות שכן ויש שלא וזה מאוד מסוכן -

יו"ר נעמת; זו לא תקנה ראשונה שאנו שומעים מהשייח'ים

שלנו. יש תקנות שלא מקובלות עלינו אבל צעקות

לא יעזרו. צריך להתעלם.

היו"ר יעל דיין; אני מקווה שההתעלמות הזאת לא תיגמר ברע.

יו"ר נעמת; אני מקווה שהעניינים ישתנו עם הזמן.

נאדיה חילו; הכנס האחרון של נשים שנערך בדליית אל-כרמל

נתמך ע"י ראש המועצה. לעומת זאת השייח'ים

החרימו אותו. למרות ההחרמה הרבה נשים הופיעו.

יש עיכובים, אבל נשים שלמדו ויצאו, יבצעו את המהפיכה.



היו"ר יעל דיין; אם נרוץ, עשינו מבחינתנו רק צעד. אני מנסת

לומר לכן - לרוץ. צריך לרוץ ליעד שלנו בידיעה

שיש לנו מכשולים בלי סוף ושיקח זמן להתגבר עליהם.

אביבה הראל; אני אביבה הראל, מכרמיאל. הייתי רוצה לשמוע גם

על העבודה של הוועדה ובאותה במסגרת רציתי
לשאול
האם חוקים שמחוקקת הכנסת עוברים באיזשהו שלב אישורו של

הוועדה ומישהו בודק שאין אפלייה בחוקים לרעת נשים?

היו"ר יעל דיין; כן, כמובן. כל חוק שמתייחס לזכויות אדם

וזכויות חברתיות וכוי', עובר בדיקה בכל הרמות,

כולל בדיקה בוועדה כאן ברמות של ייעוץ משפטי. יש חוק יסוד שנקרא

כבוד האדם וחירותו ואסור לחוקים לעמוד בסתירה אליו. הייעוץ

המשפטי של הכנסת דואג שלא תהיה חקיקה שתהיה נוגדת חוק יסוד. כדי

להבטיח את זה, הנחתי חוק, שמחר נתחיל לדון בו וטרם עבר את
הקריאות, שנקרא
חוק יסוד זכויות האשה. אני לא מחכה עד שיעשו

חוקי יסוד של זכויות האדם, משום שזה מתעכב בגלל הדתיים כבר כ-10

שנים. הנקודה היא לא שוויון, כי בחוקים רבים החקיקה היא

שוויונית.

הנקודה היא שעל מנת שנשים יגיעו לשוויון - יש צורך בזכויות יתר,

בהעדפה מתקנת.

בגלל המצב הריאלי של האשה, אנחנו צריכים להבטיח שיהיה לה ייצוג,

שתקבל שכר שווה וכוי. השוויון אינו מובן מאליו. יש זכויות שוות

לעבודה שווה, ויש שוויון בשכר לעובד ולעובדת. אלה חוקים שמתקנים

מצב של אי-שוויון. זכויות יתר הן - חופשת לידה, שעות להנקה,

זכויות לאמהות, למשפחות חד-הוריות, שרובן נשים. יש דברים

שקשורים באמהות, בפריון, בבריאות האשה, ביכולתה לעבוד - בדברים

אלה אני צריכה להבטיח את זכות היתר של האשה.

אביבה הראל; יש מישהו שאני במקרה מטפלת בו כרגע דרך חברה.

הבעל בפשיטת רגל, קיבל עיקול על בית, על אוטו

וכוי ויש לזוג חשבון משותף. העניין הוא שמעצם החשבון המשותף

האשה נפגעת למרות שאינה בפשיטת רגל, הוא בעל העסק וכוי.

היו"ר יעל דיין; יש בעיות רבות מהסוג תזה. אני לא חושבת שהחוק

יכול לתקן אותן. המגמה היא לא לאשר בכלל

ערבויות בין בני זוג. יש יותר מדי מקרים של אסונות כלכליים שקרו

לנשים שחתמו כערבות לבן הזוג, שנעלם או פשט רגל וכו' וחיי האשה

נהרסו בשל כך.

למשל לגבי משכנתאות, היום לא צריך ערבים. הדירה עצמה מהווה

ערבות. גם גבר יכול להיכנס למצב כזה של חובות.

אביבה הראל; היתה הצעה, שבחלקה מיושמת, שאשה יכולה לפתוח

תיק עצמאי במס-הכנסה.

היו"ר יעל דיין; כל העניין של רישום במס-הכנסה הוא הדגמה לכך

שגם כאשר החוק קיים, תוא לא תמיד מיושם באופן

מושלם ברמה הנמוכה.

לדוגמא, בנושא של רישום של שינוי שם במשרד הפנים, כל אשה יכולה

לבחור את שמה המקורי ואת שם בעלה ועוד שלושה שמות וכו', אבל



כשבאים לבצע במשרד הפנים, ישנם פקידים שלא שמעו על זה. כנ"ל

לגבי רישום נפרד במס-הכנסה או תיק עצמאי במס-הכנסה. ועדות נשים

וארגוני הנשים הם הכלי הטוב ביותר לשמור על הרווקים הנוגעים

לנשים. מועצת נשים מהווה גג לארגונים ויכולה להיות כלי האכיפה

שלנו. הוועדה הזאת עוסקת בחקיקה ובכל התיוומים שנשים מעורבות

בהם: אלימות כלפי נשים, בריאות נשים, נשים בכלכלה, נשים

מובטלות, קידום נשים על-פי חוק במקומות שאין בהם נשים, למשל,

בדירקטוריונים, בארבע הדרגות העליונות של שירו"ת המדינה.

בנושא בריאות האשה, אנו עוסקות בבעיות בריאות ספציפיות לנשים.

בנוסף אנו פועלות בתחום של ספורט נשים. תמכנו בהקמת מילגת

כדורגל נשים, משום שהיו נערות שהיו מעוניינות בכך. גם לגבי

כדורסל וכדורעף, שהם מקצועות ספורט נשים המפותח בכל העולם, וכאן

נוצר פיגור בהם, חלה כיום התקדמות עצומה בעניין.

בענפים הבסיסיים של דיני אישות שהרבה יותר קשה לטפל בהם, בכל
הדתות, חלו שינויים
בכנסת הקודמת הקמנו בית-משפט למשפחה ובכנסת

הנוכחית אני מקווה שתינתן אפשרות לנשים לא יהודיות לפנות לבתי-

משפט למשפחה והן לא ייאלצו לפנות רק לבתי-הדין הדתיים שלהן. כי

ללא-יהודיות קשה עם בתי הדין הדתיים אף יותר מליהודיות.

לעיתים ח"כים ערביים לא מסכימים איתנו לגבי קידום מעמד האשה.

קשה לי להגיד שהח"כים_הערביים הם שותפים פעילים במאבק שלנו.
אביבה הראל
יש נושאים שכביכול השגנו בהם הישגים אבל אנחנו

למעשה לא מתקדמים בהם. אתן לך דוגמא: בחורה

שמגיע לה היום על פי חוק הכשרה מקצועית, יכולה לבחור בין שני
מקצועות
ספרות או טיפול בילדים. לא פותחים הכשרה מקצועית

למקצועות מתקדמים כמו מחשבים.
היו"ר יעל דיין
מאחר ואנו מתקרבים לסיום, ברצוני להגיד

שהוועדה הזאת יושבת שעות וימים רבים בנושאים

הכלכליים. לפני שבועיים נפגשנו עם משה ליאון, מנכ"ל משרד ראש

הממשלה, שאחראי על תשתיות ועל טיפול במוקדי אבטלה, ודיברנו איתו

על זמינות והיקף של קורסים להכשרה מקצועית. הבעייה כאן היא

עמוקה ומתחילה בבתי ספר תיכוניים. העובדה בשטח היא, שאין די

בנות שהולכות להכשרה טכנולוגית, למרות העידוד שהן מקבלות. הדבר

הזה מתחיל בבית.

הנשים שנרשמות הן נשים חרדיות, שההכשרה מאפשרת להן לעבוד מהבית.

מכיוון שכל-כך הרבה נשים חרדיות התעניינו בקורסים, פתחו עבורן

קורסים נפרדים לנשים.

גם בצבא - למרות שמעודדים חיילות לקחת מקצועות טכניים ובייחוד

מחשבים, מספר הבנות שפונות בפועל למקצועות אלו הוא קטן מאוד.

אין לי הסבר לכך. השכר טוב, המקצוע טוב, אפשר להתקדם בו וזהו

מקצוע מבטיח לעתיד יותר מספרות ותפירה.

מכיוון שהכל מתחיל בחינוך בבית, יש להכניס בנות מגיל צעיר

למסלולים האלה, מכיוון שהם מרתקים, יש אפשרות להתקדם בהם, וגם

התחזית אומרת שהביקוש להם ילך ויגדל.
רונה פרצי
לגבי התקציב של מועצת נשים.

האם תקציב של מועצת נשים קשור לאיזשהו תקנון

עירוני?

הרי יש עבודות שמקבלים עבורן כספים במסגרת החוק. האם אי אפשר



להגיע למצב שהחוק יגדיר שעל פי קריטריון של מספר נשים בישוב

תינתן הקצבה לפעילות? א0 הדבר תלוי בעירייה? נוצר מצב שהנשים

צריכות להילחם מול העירייה.
היו"ר יעל דיין
עם תמיכה של השלטון המקומי ושל הכנסת. אין

סעיף תקציבי. למשל - יש נושא שנקרא חינוך

לשוויון בין המינים. לחצנו על עיריית תל אביב שתכניס את הנושא

למספר מסויים של בתי-ספר תיכוניים. זוהי תוכנית לימודים של משרד

החינוך. משרד החינוך לא מחייב ולא מתקצב בנושא הזה. הוא מזרים

תקציב חינוך לעיריות ולעירייה יש מרחב תימרון בתוך תקציב חינוך.

בלחץ של מועצת הנשים עשו בעיריית תל אביב אבחון מוקדם של סרטן

השד ובמקום שנשים יבואו למרכזים, הביאו את הממוגרפיה אליהן.

הפעילו סדנאות בשיתוף רופאים מומחים בשבוע מסויים בכל המתנ"סים,

על חשבון העירייה.

בנושא של נשים חד-הוריות - העירייה בתל אביב מתקצבת ארועים של

בר ובת-מצוות במשפחות כאלה, ובנוסף מארגנים פעילויות כמו פיקניק

או יום כיף לילדים.

הדברים הללו אמנם לא מתוקצבים בתקציב המדינה אבל הם מופיעים

כסעיף תקציבי בעירייה בשל לחץ שמפעילה מועצת נשים.

יש הצעת חוק לחייב את העיריות בנושא. הבעייה היא שהדבר תלוי

בתקציב ואף שר אוצר עוד לא אישר זאת עד עכשיו. יש עיריות שבהן

הדבר תלוי בתפיסה, למרות שאינני מאמינה שאפילו עיריית בני-ברק

תתנגד עקרונית להקמת מועצת נשים, אבל צריכה לקום דרישה פנימית

בבני-ברק להקים מועצת נשים.

כפי שאמרתי - יש הצעת חוק שטרם עברה - לחייב הקמת מועצת נשים.

הדבר חייב לכלול חצי או רבע תקן וחדר ברשות המקומית.

ליו"ר מועצת הנשים חייב להיות מעמד מעבר לכתוב על הנייר.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים