ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/03/1998

הערכות להקמת הרשות לקידום מעמד האשה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 121

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום שני. גי בניסן התשנ"ח (30.03.98). שעה 11:00

נכחו: הברי הוועדה; יעל דיין - היו"ר

נעמי הזן

בני אלון
מוזמנים
רפ"ק שרון ולדינגר - ראש מדור קורבנות במשרד

לבטחון פנים

מרי הדייר - משרד ראש הממשלה

עמי טל מור - משרד ראש הממשלה

עו"ד יואב מני - עוזר היועץ המשפטי במשרד ראש

הממשלה

פרופ' דפנה יזרעאלי - אוניברסיטת בר-אילן

עו"ד דניאלה דוייטש - "אמונת"

מירב מנדלבאום - יועצת אירגונית ב"אמונה"

רהל סילבצקי - יו"ר "אמונה"

טל קורמן - מנהלת באיגוד מרכזי סיוע

לנפגעות תקיפה מינית

דן גולדברג - האגודה לשמירת זכויות הפרט

קרן ויסנגר - האגודה לשמירת זכויות הפרט

עו"ד מאירה שגב - ס/יו"ר המהלקה למעמד האשה

ולשכות משפטיות בויצ"ו

עו"ד נעמי לירן - מנכ"ל לה"ב - לשכת ארגוני

העצמאים

שריקה הרמלין - מועצת אירגוני נשים

עו"ד אסתר פלפל פז - נעמ"ת

עו"ד רבקה שקד - ממונה על ענייני נשים בנציבות

שרות המדינה

דניאלה במברגר-אנוש - שדולת הנשים בישראל

ד"ר היה ג'משי - מנכ"ל שדולת הנשים בישראל

יוסי רבין - תנועת גברים נגד אלימות

מנהלת הוועדה; דנה גורדו ן

קצרנית; יפעת שפרכר

סדר-היום; הערכות להקמת הרשות לקידום מעמד האשה



הערכות להקמת הרשות לקידום מעמד האשה

היו"ר יעל דיין;

אני מתכבדת לפתוה את ישיבת הוועדה.

על פי החוק הספציפי הזה של הקמת הרשות לקידום מעמד האישה כלול בחוק גם

תפקידה של הוועדה כמלווה ומדווחת. הייתי רוצה לנצל את הידע שיש לנו כדי לנסות

ולסייע למשרד ראש הממשלה בתהליך של הקמת הרשות עצמה.

המינוי של נעמי אלירן כיושבת ראש הרשות ודאי איננו מינוי רסמי. עצם הצעת

ראש הממשלה למינוי הספציפי הזה הובאה לידעתי כן בצורה רסמית. אני מקדמת בברכה

את נעמי אלירן. אני רוצה לקוות שההליכים הטכניים של המינוי של נעמי כמנהלת

הרשות יהיו מהירים, משום שעל פי החוק הספירה מתחילה. למעשה אנחנו מדברים על

הצד הממשלתי, שאנחנו רק נקווה שאכן משרד ראש הממשלה יקדיש לו את הזמן להוציא

מכתבים בנידון.

את המרכיב של המינהלת, שהוא מרכיב ממשלתי, אנחנו לא יכולים ליזום, לזרז

או להשפיע בו. קבענו שנציגי המשרדים יהיו מ-3 הדרגות הבכירות בכל משרד. רצינו

למנוע אפשרות שיבחרו מישהי שאין לה עומס של עבודה ושישלחו אותה לעסוק בענייני

הנשים האלה. יצרנו כאן מחוייבות של המשרדים לרמה הגבוהה. הגופים שנכללים

בוועדה המייעצת הם גופים כמו המשטרה, ביטוח לאומי או גופים אחרים. אנחנו מאוד

מקווים שהפנייה כבר יצאה אליהם, ושבקרוב תהייה הרשימה הרסמית של המשתתפים.

הגופים שפועלים כאן הם המנהלת, המינהלת, שהיא מצומצמת, ויש גם את הוועדה

המייעצת. המינהלת מורכבת מאנשים שמכהנים בוועדה המייעצת. אין כאן עוד אנשים

נוספים, אלא משרדים מצומצמים יותר. אותו אדם שיושב בוועדה המייעצת יהיה גם

במינהלת, שזה גם הגוף המצומצם והביצועיסטי יותר.

יש עשרות אירגונים שעוסקים בתחומי פעולתה של הרשות. אנחנו מדברים על

עשרות גופים מהגדולים עד הקטנים, כאשר בכל גוף קטן יש מספר שניתן למדידה. יש

גופים שהם מאוד משמעותיים מבחינת תכנים. מבחינת קביעת מדיניות יש להם הכרעה

בתחומים מסויימים. אירגונים גדולים הם לפעמים כל כך אוטונומיים שהחשיבות שלהם

בעבודת הוועדה היא פחות חשובה.

יש עניין של ייצוג סקטוריאלי. יש את כל הגופים כולם, שצריך לחשוב איך

להתארגן כדי שהנושאים השונים יהיו מיוצגים. יש גופים שברור. שאי אפשר בלעדיהם.

למרות שהאירגונים של נשים ערביות הם לא אירגונים גדולים במיוחד, והם הרבה

פעמים עוסקים בנושאים ספציפיים, הרשות לא יכולה לפעול בלי נציגות של הנשים הלא

יהודיות.

יש קבוצות עולים שיש להם אירגונים של עצמם, בין אם זה חד-הוריות או

קבוצות לפי מוצא. לא היינו רוצים שלא יהיה להם ייצוג.

חתך נוסף שכן מתבטא בגופים הגדולים זה הנשים הדתיות והחרדיות. אי אפשר

לומר שנשים דתיות או חרדיות מיוצגות על ידי אירגוני נשים שאינם כאלה. יש צרכים

מיוחדים, בעיות מיוחדות וייצוג של קבוצות נשים באוכלוסייה הגדולות אינו מיוצג

על ידי הגופים האחרים.

אנחנו מדברים על 16 נציגים מקרב הציבור כפי שמוגדר בסעיף 9(ב) פיסקה 4.

"16 נציגים מקרב הציבור - 13 מהם מקרב ארגונים וגופים לא ממשלתיים העוסקים

בתחומי פעולתה של הרשות, ו - 3 מומחים בעלי רקע ונסיון אקדמי, מקצועי או מעשי



של חמש שנים לפחות, בתחום מתחומי פעולתה של הרשות."

באקדמיה יש תחומי לימוד שעוסקים בשיוויון בין המינים. קיימת גם חטיבה

לענייני נשים. הכוונה היתה לשתף, מלבד האירגונים שבשטח, נשים שממונות על

ההיבטים האקדמיים, על היבטי המחקר, וגם שמוטל עליהם לחנך דור שהוא יהיה דור

המשך לשיוויון בין המינים. בהתחלח זה היה רק אקדמיה והוסיפו לזה את הנסיון

המקצועי והמעשי של 5 שנים לפחות. הדוגמה של קצינת ח"ן ראשית מוכיח שיש לה

נסיון מעשי ומקצועי, ולאו דווקא נסיון אקדמי או רקע אקדמי של 5 שנים.

דבר נוסף ששינינו ברביזיה היה, שאם במקור מנהלת הרשות היתה גם יושבת ראש

הוועדה המייעצת, אז עכשיו יושבת ראש הוועדה המייעצת תבחר מבין שלושת המומחים

שנכללים בוועדה המייעצת. אני הושבת שזה היה שינוי מבורך. אחרת היינו נשארים עם

מנהלת רשות, שהיא גם יושבת ראש הוועדה המייעצת, גם קובעת את המדיניות, גם

ממונה על ידי ראש הממשלה, ובאיזה שהוא מקום זה היה הופך להיות עוד משרת יועצת

לראש הממשלה. כך כל הגופים הרחבים יותר או כל המבנה ששקדנו על הקמתו היה

מצטמצם לאותם שני חדרים שבהם עד עכשיו היתה יועצת. הכוונה להגיע לכל מקום דרך

אותח רשות, ולא להסתפק בעוד משרד שיושבת בו אישה, שהיא מס שפתיים לכל העניין.

הוועדה תוכל לתרום למשרד ראש הממשלה אם היא תציע משהו שמוסכם על

האירגונים, בלי להכנס למלחמת עולם. כדאי לשקול גם רוטציה בין האירגונים הקטנים

יותר, בעיקר בתקופה הראשונה שעוד לא צברנו מספיק נסיון, ואנחנו רוצים ליצור

מעורבות של כמה שיותר גופים.
יואב מני
ראש הממשלה נקב בשמה של המועמדת. יש פנייה לנציב שירות המדינה. נעשתה

פנייה ומולאו טפסים. זה עניין פרוצדוריאלי בעיקרון. אחרי שאנחנו משוכנעים

שיתקבל האישור אנו נעביר את זה לממשלה.

היו"ר יעל די ין;

האם יש לך הערכה של לוח זמנים?

יואב מני;

אנחנו נעמוד בלוח הזמנים. אנהנו לוחצים לקצר. הנציב יודע מהו לוח הזמנים

ומה העדפה. לא דיברתי עם הנציב בקשר לנקודה הספציפית הזאת, אבל אני מניח שינתן

לזה משקל בחשבון השיקולים. באשר למשרדים, קיבלנו הלק מהמשרדים וחלק אחר-

הזכרנו. בינתיים, השמות שאנחנו מקבלים הם משביעי רצון מבחינת הדרגה הבכירה

והמעמד במשרד. לא ניכרת מגמה של לנפנף.
היו"ר יעל דיין
מה מסתמן לכם, האם זה נשים או גברים?
יואב מני
ביקשנו מועמדים נשים וגברים. ביקשנו אחד לאחד מכל משרד כדי שנוכל לאזן את

האיזונים. קיבלנו מכתבים עם אחת ואחד ומבחינתי ההענות היא לא כמו שחששנו

בוועדה.

נעמי חזן;

מי עוד בצוות ההקמה?



מרי חדייר;

סמנכ"ל המשרד - איתן גולן.

היו"ר יעל דיין;

מה עם הגופים?

יואב מני;

פניות גם נעשו לגופים שהם גופים ממשלתיים. לגבי ההסתדרות והשילטון

המקומי, לא רצינו להוציא מכתב עד שאנהנו עם החוק מאחורינו ולא מלפנינו. לא

ראינו לנכון לתת תזכורות לגופים לא ממשלתיים בעניין חוק שעדיין לא קיים. אני

לא יודע על בדיקה שנעשתה בקשר לאירגונים הוולונטריים, שזה נושא הדיון היום.

היה איזה שהוא סיכום בוועדה שהדיון היום יבוא. זו מעין הבטחה שהדיון יבוא והוא

אכן בא.
היו"ר יעל דיין
לצה"ל, למשטרה, לביטוח לאומי יש פניות ואתם מחכים.

מרי חדייר;

נפגשתי עם הסמנכ"ל והוא מוכן לסייע בכל הקשור להקמת הרשות. אני חושבת

שרוטציה בין האירגונים זיו רעיון מבורך.

היו"ר יעל דיין;

זאת החלטה של האירגונים עצמם.
יואב מני
זה לא מדויק שזאת החלטה של האירגונים עצמם. מבחינה פורמאלית זה החלטה של

ראש הממשלה. ראש הממשלה לא רוצה להחליט עבור האירגונים מי ואיך.
היו"ר יעל דיין
מאחר וזאת ועדה מייצגת מבחינה של חתכים פוליטיים וכל מה שקשור בזה, אז

נראה לי שאין טוב ממנה. בזמנו, ליד משרד היועצת פעלה מועצת אירגוני נשים. זה

היה יפה מאוד על הנייר, משום שמועצת אירגוני נשים היא מוסד מאוד ותיק שבשעתו

הכיל את אותם אירגוני נשים שהיו פעילים בשטח, והמועצה היתה קבוצת גג לאירגוני

נשים.

בינתיים צצו כפטריות אירגונים נוספים. לעומת זאת, חלק מהארגונים שנמצאים

במטרייה של מועצת אירגוני נשים הצטמצמו או איבדו מתוקפם ואינם אירגונים

פעילים. חלק מהגוף הזה הפך להיות גוף שיש לו חשיבות בנושאים מאוד ספציפיים,

כולל קשרי חוץ וייצוג. הוא הפך להיות פחות גוף שטח מאשר חלק מהאירגונים

שמרכיבים אותו וששותפים בו.

אני לא יודעת מה יהיה מעמדו. ברור שהיום אנחנו לא מדברים על וועדה מייעצת

שמורכבת ממועצת אירגוני נשים, אלא מאירגוני נשים עצמם.. מועצת אירגוני נשים

איננו גוף בפני עצמו. הוא גוף גג לאירגונים. לכן לא יכול להיות שיושבת ראש

מועצת אירגוני נשים תהיה בוועדה מייעצת, שהיא ברוטציה, ונעמ"ת. זה לא סביה, כי



זה בא על חשבון אירגון אחר שלא יהיח מיוצג. בעקבות החקיקה התעוררה השאלה מה

מעמדה.

שריקה הרמלין;

מועצת אירגוני נשים במונחה החדש פתחה את השורות לכל האירגונים. נשלחו כבר

מכתבים ל-6 אירגונים שביקשו להצטרף, ביניהם גם האירגון לנשים בדואיות. אנחנו

פונים לכל אירגוני הנשים ואנחנו מבקשים מכולם להצטרף.
נעמי חזן
איזה אירגונים מרכיבים היום את מועצת אירגוני נשים?

שריקה הרמלין;

"אמונה", ויצ"ו, נעמ"ת, נשים אקדמאיות, בנות ברית, הדסה, נשים ליבראליות,

אשה לאשה. שלחנו כבר 6 טופסי הרשמה לאירגונים חדשים שביקשו להצטרף, ביניהם גם

לשדולת הנשים.
היו"ר יעל דיין
כאשר אנחנו מדברים על אירגוני נשים בהקשר של ועדה מייעצת, אנחנו לא

יכולים לדבר על מועצת אירגוני נשים כעל אירגון נשים, כי אז יש כאן כפילות. הוא

אירגון גג. כל אחת מהנשים מייצגת אירגון. נגיד שהאירגון מחליט לשלוח לוועדה

המייעצת את נציגת "הדסה", אז היא מייצגת את מועצת אירגוני נשים.

מועצת אירגוני נשים זה אירגון גג והוא לא יכול להכלל לצורך ייצוג של כל

האירגונים שמתחתיו, כי אף אחד מהאירגונים שמתחתיו לא יוותר על ייצוג נפרד. יש

עוד אירגוני גג שלא יוכלו לקבל ייצוג כפול. יש אירגון גג למקלטים ויש מקלטים

שהם מטעם כל מיני אירגונים אחרים, כולל אירגוני נשים. אי אפשר שתמיד יהיה

מישהו שייצג מקלטים, ובנוסף לזה אירגון הגג של המקלטים גם כן יהיה מיוצג.

יש 13 מקומות בוועדה המייעצת ויש 3 מומחים מבין נציגים שאינם נציגי

ממשלה. יש 16 מקומות בוועדה המייעצת. כל המינויים הם מינויים של ראש הממשלה.

ראש הממשלה לא יגיד ל"נעמת" "אל תשלחו לי את אתי אלא תשלחו לי את דפנה בוסתן".

אנחנו ננסה להציע לראש הממשלה קיצור דרך מאחר שראש הממשלה לא ירצה ולא

יוכל לעסוק בפרטי ההרכב.

י ואב מני;

בהתייעצויות שהוא יעשה הוא יתן משקל רב לעמדות הגופים.
היו"ר יעל דיין
אנחנו רוצים להקל על כולם על-מנת לא להגיע למריבות בפרוזדורי משרד ראש

הממשלה. אנחנו מקווים שתהיה נציגות מגוונת, ככל האפשר, גם במינהלת וגם בוועדה

המייעצת.

שריקה הרמלין;

לא יתכן שנציגה בהו"ל של מועצת אירגוני נשים לא תהיה מעורה בתוך הנעשה

בארץ כאשר היא מייצגת את כל האירגונים שחברים בה בכל מיני פורומים בחו"ל.



היו"ר יעל דיין;

אין אירגון, דומני, שאיננו עוסק בקשרי חו"ל.

שריקה הרמלין;

אירגוני נשים זה ילד של משרד החוץ.

תיו"ר יעל דיין;

אנחנו מדברים על מינחלת שבה המספר של האירגונים החיצוניים קטן לשלושה.

כאשר זה רק שלושה אז אנחנו מדברים על אירגונים ולא על מומחים. זה יכול להיות

דבר רוטציוני מתוך הוועדה המייעצת. בוועדה המייעצת יש 13 פלוס 3. מתוך ה-13,

3 יכהנו במינהלת, שזה הגוף האופרטיבי המתכנס יותר תכופות והמבצע את המדיניות.

יהיה צריך לחשוב בצורה רצינית על מה אנחנו מדברים.
נעמי חזן
נדמה לי שזה בעצם רק שניים, מכיוון שיושבת ראש הוועדה המייעצת תהיה בין

המומחים. לא סביר שהיא לא תהיה חברה במינהלת. זה לא הכרחי, אבל זה הגיוני

לחלוטין. יש את מנהלת הרשות ויש את יושבת ראש הוועדה המייעצת, שהוחלט שהיא

תהיה מבין השלושה מומחים. המינהלת זה הגוף המקשר וחמגשר בין הצוות המקצועי

לבין הוועדה המייעצת. לדעתי, מומלץ ורצוי שהיא תהיה בין החברים במינהלת.
היו"ר יעל דיין
בשני הגופים של המינהלת והוועדה המייעצת יהיה סטטוס של מוזמנים שלא יהיה

להם זכות הצבעה. לחברי כנסת אין זכות הצבעה בלישכה, אבל אנחנו מוזמנים קבועים

ואנחנו רשאים לדבר. המעמד של מוזמני ועדה מייעצת המתכנסת כל כמה חודשים

ומוזמני המינהלת, לא יהיה זניח. אני אבקש שוועדת הכנסת תהיה מוזמנת לישיבות של

הוועדה המייעצת. אני מניחה שזה יאפשר לעוד מספר גופים, שיהיו מעוניינים

בשותפות ברשות ברמות השונות שלה, להיות מעורבים.

אין תגמול כלשהו, מלבד הוצאות רכב, בנוגע להגעה לישיבות לחברי הוועדה

המייעצת וגם לא לחברי המינהלת שהם בין כה וכה על משכורת ממשלתית. אני לא רואה

איך בתפקידים שדורשים יותר מעורבות, מומחים עומדים בתור כדי להיות גם במינהלת

וגם בוועדה המייעצת. אני מקווה שיהיו יותר מתנדבים מאשר מקומות. את זה גם כדאי

יהיה לבדוק. לא מספיק להגיד שלושה מומחים, צריך שירצו שתהיינה מועמדות שאכן

תרצינה לקחת חלק. בכל אופן זאת אחריות, זמן והשקעת משאבים.

יוסי רבין;

האם אנחנו לא אמורים לבחור את הנציגים?

היו"ר יעל דיין;

אין לנו סמכות לא לבחירה ולא למינוי. הנושא הוא בתחום אחריותו של ראש

הממשלה. כאשר מנהלת הרשות תקבל את המינוי, אני מניחה שהנושא יהיה בידיה. כאשר

המינוי יכנס לתוקף אז יהיה לנו שולחן מסודר, שיכלול גם את צוות ההקמה ובעיקר

את מנהלת הרשות. אנשים שהם בצוות ההקמה הם אנשים שאינם בהכרח עוסקים בתחומי

פעולתה של הרשות. לא כל אחד יודע מהם אירגוני הנשים ומה פועל בשטח. יש לנו

סמכות, שהענקנו לעצמינו, לייעץ ולנסות להגיע למעין מפתה. .



איך הנשים שמיועדות להיות אנשי המקצוע אמורות לדעת על כך?

היו"ר יעל דיין;

עוד לא הוצאנו מכתבים. הוועדה הזו קיימת קרוב ל-6 שנים ואולי בוועדה, כמו

באירגוני הנשים, הצטבר מירב החומר שכרוך בנושאים האלה. יש באקדמיה ובכל מוסדות

החינוך תחום לימודי שעוסק ספציפית באסקולות פמיניסטיות. אנחנו רואים בזה

מומחיות בתחום, שהוא לא בתחום מתחומי פעולתיה של הרשות, אלא כל העניין של מעמד

האישה וקידום מעמד האישה.
יוסי רבין
האם מכתבים יוצאו לאנשים?

היו"ר יעל דיין;

אנחנו נציע למשרד ראש הממשלה רשימה. אנחנו נרכז את כל השמות של נשים שיש

להן את הוותק האקדמי או המקצועי וכן הלאה.

דפנה יזרעאלי;

יש היום חרבה קבוצות של נשים בעלות אנטרסים שונים. אף קבוצה אחת לא יכולה

לייצג את כולן. לפעמים האנטרסים הם גם סותרים. יש הרבה אירגונים שמטפלים

בנושאים של נשים. אחת המטרות של האירגונים זה לקדם את המטרות ולשפר את מעמד

האישה. יש את האנטרס להשרד בתוך אווירה של משאבים מאוד מוגבלים. נוצרה תחושה

של תחרות, ומשום כך נראה לי מאוד חשוב שהרשות הזאת תוולד ברוח נכונה, ושתקבל

לגטימציה מציבור הנשים הרחב.

לפי דעתי עיקרון הרוטציה צריך להיות ממוסד משום שאין אף גוף שבאופן קבוע

יכול לייצג את רוב הציבור. צריכים גם למסד ערוצי תקשורת טובים מהרשות לכל מיני

גופים, כך שארגון לא צריך לשבת במינהלה אלא יהיה מישהו שידאג לו. אז המאבק על

הישיבה לא יהיה כל כך חריף.

יואב מני;

מיסוד הרוטציה הוא פרובלמטי מכיוון שהחוק לא מתייחס לזה. לא זו בלבד שהוא

לא מתייחס לזה, אלא שהוא גם קובע מנגנוני החלפת חברים שצר-יכים לבוא מיוזמת

האירגון, או מיוזמת האיש עצמו. הסעיף שמדבר על החלפת חבר "החבר יתחלף אם הוא

מסר כתב התפטרות, או אם האירגון ששלח אותו רוצה להחליף את נציגו בנציג אחר של

אותו אירגון". החוק לא צופה מצב של רוטציה. אם הרוטציה תתקיים, היא תתקיים

מחוץ לד' האמות של הרשות, במסגרת הסכמים ג'נטלמניים בין הגופים. אי אפשר

להסדיר את זה בחוק. ראש הממשלה גם לא יכול להחליט שהוא מהליף חברים ביוזמתו

על-מנת לקיים רוטציה. צריך לבוא אליו.

נעמי חזן;

אם קובעים איזה שהן הסכמות, אז לפחות שיקדמו את השלבים הראשונים. כאשר

ההסכמות או ההבנות האלה מצליחות לעבוד, אז נוצרת נורמה שאפשר לעבוד איתה

ושתתאים לחוק.



היו"ר יעל דיין;

אם יהיה צריך אז אפשר להכניס תיקון בחוק, וזה לא דבר מסובך. אם נראה שיש

כאן מסובכות בעניין הרוטציה, אז נוסיף סעיף שאומר: "מתוך 13 נציגי האירגונים,

6 יהיו קבועים ו-6 יתחלפו כל חצי קדנציה על פי הסכמה". לא נוכל בחוק לנקוב

בשמות של אירגונים, כי זה דבר בלתי אפשרי. אם נגיש לראש הממשלה הצעה שתכלול

בהסכמח רוטציה, אז אנחנו נתגבר על זה גם בלי שינוי בחוק.
יואב מני
זה בתנאי אם תהיה הסכמה בין האירגונים לבין עצמם.

היו"ר יעל דיין;

אני הייתי מעודדת את הדלת הפתוחה במובן של ישיבות. אני מקווה שההתכנסויות

האלה יהיו מאוד דינמיות. הוועדה המייעצת אמורה להתכנס 4 פעמים בשנה, אני מקווה

שהיא תתכנס יותר. היא תוכל להתכנס יותר על פי דרישת החברים. אני. מקווה שזה

יהיה פתוה במובן המלא. הדיווחים או ההחלטות על המדיניות, שיתקבלו בתוך הרשות,

יצטרכו לקבל קבוצה גם מתוקשרת אבל גם דרך ערוצים ספציפיים. אצלם תהיה הרשימה

המלאה של מה שיוצא דרך הרשות. הדואר שלהם יצטרך לעבוד שעות נוספות. זה יהיה

צריך להגיע למכותבים, וזה יהיה צריך לקבל פיטבג על הדברים המתרחשים.

חיה ג'משי;

יש לקחת בחשבון שאנחנו מדברים פה על רשות שצריכה לתפקד באופן שוטף, לקבל

מדיניות ולפעול. גם אם רוצים להכניס את הרוטציה על-מנת להרחיב את השורות, צריך

לקחת בחשבון שכאשר מתחלפים יותר מידי אנשים לוקח זמן עד שמתחברים לנושאים

עצמם. הוועדה יכולה לחמליץ על אירגונים שהיו שותפים ומחוברים. צריך לקחת

בחשבון שיש כאן השקעה רבה, וצריך לקחת בחשבון אירגונים שהיו מחוברים, השקיעו

ותרמו והיו מחוייבים. כאשר נבחרים אירגונים יש לקחת בחשבון את המחוייבות. צריך

לקחת בחשבון גם את תחומי הפעולה. אירגונים שמתחברים צריכים להיות איפה שהוא

בהגדרה של אותם תחומים.

היו"ר יעל דיין;

בדיונים שקיימנו, דיברנו על ארבעה אירגונים שחברים בצורה קבועה.
האירגונים הם
נעמ"ת, ויצ"ו, "אמונה" והשדולה. אלה האירגונים המובילים על דעת

הכל. יש גופים שיהיו מיוצגים לא במסגרת אירגוני נשים כמו ההסתדרות או ביטוח

לאומי. בואו לא נזלזל בגופים, מכיוון שזה גם כן ייצוג לציבור גדול של נשים.

שלושת האירגונים הגדולים צריכים להיות במינהלת. לפחות אחד או שניים מהאירגונים

הגדולים הנוספים יהיו מוזמני קבע במינהלת. אני הושבת שזה יעבוד ככה בסופו של

דבר. השאלה שעומדת סביב השולחן זה איך אנחנו עובדים עם כל שאר עשרות

האירגונים.
יואב מני
בסעיף 17(א) פיסקה 3 כתוב: "שלושה מבין חברי הוועדה המייעצת מקרב

האירגונים והגופים הלא ממשלתיים." הביטוי "האירגונים והגופים הלא ממשלתיים"

מוזכר ביהס ל-13.

נעמי חזן;

אנחנו מגדירים בצורה מאוד מפורשת מאיזו קבוצה תהיה היושבת ראש. באורח

קבוע יושבת ראש הוועדה המייעצת תהיה מוגבלת בישיבות המינהלת.



דניאלה דויטש;

זה לא יהיה נכון שאחת מהמומחיות תהיינה חברה בוועדה. הפתרון שיושבת ראש

הוועדה תשב בוועדה המייעצת, הוא פתרון טוב. היא רוייבת שתהיה לה איזה שהיא

עצמאות. לכן בהצעה שהיא תהיה משקיפה, תמיד יהיה LINKAGEבין הוועדה המייעצת

לבין המינהלת. אני חושבת שהקדנציה הראשונה היא מאוד מאוד קריטית. על-מנת

שמקסימום נשים תתחברנה לרשות למעמד האישה, אנחנו צריכים לקחת את שלושת

האירגונים הגדולים והטובים ולשים אותם במינהלת הרשות.

לגבי הנושא של הרוטציה, אנחנו נגיע לאיזה שהיא נוסחה של כבוד, באופן כזה

שסקטור אחד יהיה מיוצג. זה עדיין פלח מאוד משמעותי מקרב הנשים. אנחנו רוצים

שמקסימום נשים תתחברנה. כדי שנגיע למצב של אירגונים של חד-הוריות, מוסלמיות

וכל הדברים האלה, צריך לקבוע איזה שהוא רף של מספר נשים שחברות באירגון נשים

הזה, כדי שחן תוכלנה להכנס לאפשרות של הרוטציה ב-13 האירגונים. אחרת אנחנו לא

נצא מזה כי יש כל כך הרבה אירגונים. צריך לשים לב למספר החברים בהם.

אני מציעה שבקדנציה הראשונה, שזאת הקדנציה הקריטית, "אמונה", ויצ"ו

ונעמ"ת יהיו במינהלת. אנחנו נקבל את רשימת אירגוני הנשים שקיימים בארץ ונקבע

איזה שהוא רף של מספר חברויות של נשים וכמה חברות באירגונים האלה, ולפי זה הוא

יקבע.

היו"ר יעל דיין;

יש אירגונים שכל כולם זה המהות, המטרה והאירגון עצמו. אירגונים שעוסקים

בנושא של אלימות, תגידי שחברות בהם 200 אלף נשים מוכות, תגידי שחברות בהם לשנה

28 נשים שנרצחו. מה העניין של חברות? הם מייצגים נושא, והם מייצגים נושא שהוא

אקוטי בחברה שלנו. אפילו לחד-הוריות יש 5,6 אירגונים. סך הכל יש 87 אלף משפחות

חד-הוריות. אני לא יודעת אם זה נושא שצריך להיות מיוצג בפני עצמו. יכול להיות

שלא. יש עניין של חפיפה בין העולות והחד-הוריות, מאחר והבעיות האקוטיות של חד-

הוריות נמצאות במסגרת העלייה מחבר העמים. אנחנו לוקחים שטח, אנחנו לא צריכים

ספירה.

אין ספק שהמגזר של עולות חדשות מגיע לו ייצוג בגלל מכלול בעיות. למגזר

הזה יש אירגונים משלו ומאוד חשוב שיהיה להם ייצוג עצמי. אותו דבר במגזר הערבי.

אני לא מדברת על כך שנעמ"ת תייצג את ערביות ישראל או את הדרוזיות, אני מדברת

על כך שאירגוני נשים ערביות תהיינה מיוצגות. מי שמייצגת את אירגוני העולות, אז

היא תייצג גם את החד-הוריות שמבין העולות. אי אפשר לפצל את זה ברמה הזו.

חיה ג'משי;

לקבוע לגבי המינהלת שזח שלושת האירגונים הגדולים זה להתייחס רק לגודל.

חשוב שהשדולה תהיה במינהלת בגלל היחודיות שלה, המפלגתיות שלה ובגלל התרומה

הרבה שהיתה לה לאורך כל הדרך. לא צריך להתייחס לגודל.
היו"ר יעל דיין
זה היה אמור להיות שני אירגונים. אני בטיעון בהחלט פוליטי, העברתי החלטה

שזה יהיה שלושה אירגונים. הטיעון הפוליטי היה, שאם זה שני אירגונים אז זה בטוח

ויצ"ו ונעמ"ת. אני לא מוכנה שבגוף כזה, שכן מייצג שטח, לא תהיה "אמונה", וזאת

מכיוון שהיא מגזר נפרד. היא מגזר גדול, חשוב ונפרד בתפישתו. לכן העלו את זה

משני ים לשלושה.



חיה ג'משי;

צריך להתייחס לפאן הייחודי של השדולה.

דניאלה במברגר-אנוש;

דווקא בגלל זה, זה לא צריך להיות מפלגתי.

היו"ר יעל דיין;

יש היבט פוליטי לציבור הנשים בישראל, בואו לא נתעלם מזה. יש נשים ששייכות

לגוף מפלגתי, ויש אירגוני נשים שהם פוליטיים ולא נפסול אותם משום כך. יש

אירגוני נשים שהם א-פוליטיים ולא נזכה אותם בשל כך. כאשר אני מדברת על אירגוני

נשים ערביות, תאמינו לי שכולן משתייכות לחד"ש. אלה שהן לא חד"ש אז הן הולכות

לנעמ"ת. הן מיוצגות בתור נשים ערביות בתוך נעמ"ת. יש קואליציה בתוך נעמ"ת

שמורכבת מכך וכך מפלגות פוליטיות.

לכן הכנסנו את העניין של המומחים. לטעמי, השדולה נמצאת באותה עמדה של

המומחים, ולא איכפת לי שיושבת ראש המועצה תהיה מהשדולה. זה איננו אירגון נשים

במובן שאנחנו מדברים עליו, אלא מבחינתי זה כולל את המומחים. אני רואה את

הפתרון בהרחבת הקבוצה המוזמנת. לא הייתי ממליצה בפני ראש הממשלה ש"אמונה" תהיה

ברוטציה עם השדולה.

ברגע שיהיה מינוי, הייתי מבקשת שהעניין של מוזמנות קבועות יהפוך להיות

לקבע, ובוודאי גם יושבת הראש של הוועדה המייעצת וגם שדולת הנשים יהיו גוף

המומחים. אם אתם רוצים אתם יכולים לחלוק על זה ולבקש להכנס לרוטציה עם

"אמונה".

חיה ג'משי;

אומנם שדולת הנשים מורכבת מנשות מקצוע ומומחיות בתחומים שונים, אבל זה

גוף שנועד להשפיע על מדיניות, לשנות מדיניות ולקדם את השיוויון בין המינים.

היו"ר יעל דיין;

גם לחוג לשיוויון בין המינים בראשותה של גליה גולן יש מטרה זהה ועוברים

בו אלפי סטודנטים.
חיה ג'משי
הוא פועל בכיוון של חקיקה ושינוי מדיניות.

היו"ר יעל דיין;

אתם פועלים בכיוון של חקיקה מכיוון שאני הכנסתי אתכם ונתתי לכם דלת

פתוחה. מחר יכולה להיות בראשות הוועדה מישהי אחרת, והיא יכולה באותה מידה שאני

פתחתי את הדלת לסגור את הדלת.

דניאלה במברגר-אנוש;

אני חושבת שויצ"ו צריכה לעשות רוטציה באותה מידה.



היו"ר יעל דיין;

אל תכניסו כאן את העניין של החקיקה, משום שזה הישג גדול שמשותף לנו ואף

אחד לא יקה עליו מונופול. הוועדה הזו לא הוקמה מכוח דעת הקהל, וההקיקה לא

נעשית מכוח הלחץ הציבורי. היא נעשית מכיוון שיש 4,5 חברות כנסת שדוהפות את

העניין הזה בכל הכוח ו נעזרות בכן. מחר זה יכול להיות אחרת.

נעמי חזן;

אני רואה את חוק הרשות באחד ההישגים הגדולים של החקיקה בנושא נשים. אנחנו

מדברים על הרכב נציגות של אירגוני נשים בתוך גוף שהוא גוף ממשלתי. תמיד ראיתי

ואמשיך לראות בהתארגנות עצמאית של נשים חלק אינטגראלי, או בסיס של החברה

האזרחית במדינת ישראל.

בשום פנים ואופן הרשות לא יבולה ואסור שתהיה תהליף לפעילות העצמאית הזו.

הפרופורציה זה לא מי שיהיה יותר פעיל, יותר חשוב או יותר מכובד, אלא הגדולה של

האירגונים והכוח שלהם שימשיך להיות מבוסס על היכולת שלהם לגייס אנשים, אזרחים

ולפעול על-מנת לקדם את המטרות שלהם בנפרד.

אני לא רוצה שהרשות תחנוק את היוזמה הנשית בתוך החברה. עצם העובדה שלא

כולם יכולים להשתתף יוצר איזה שהיא תחרות, שהלוואי ויכולנו להמנע ממנה. לא

הוועדה תקבע, ובסופו של עניין מישהו יצטרך לחתוך. ככל שיש יותר הבנות בין

הקבוצות השונות, זה רק יקל על מי שיחתוך. זה יצור אווירה של שיתוף פעולה.

יתכן שאחד מהלקחים שצריך ללמוד מהקמת הרשות, שהגיע זמן להקים מועצה שיהיו

שותפים בה כל אירגוני הנשים בצורה וולונטרית. אם עושים כזה דבר אז זה קצת

מוריד את המתחים.

יתכן מאוד שהאירגונים צריכים לשבת כל כולם להשוב, לריב ולהתווכח. אם זה

לא פוסל, ויתכן מאוד שזה רק מחזק, ויש קומוניקציה טובה בין הוועדה המייעצת

והמועצה הרחבה של כל האירגונים, יתכן מאוד שחלק מהבעיות תפתרנה בצורה הזו.

בשביל זה לא צריך חוק אלא צריך רק לעשות.

אחד הקריטריונים הוא קריטריון של ייצוג. יש קבוצות שונות של נשים במדינת

ישראל, ולא יתכן שהן לא תיוצגנת בצורה זו או אחרת בתוך הוועדה המייעצת. אלה

קבוצות דמוגרפיות. קריטריון נוסף תוא קריטריון של גודל. זה קריטריון לגיטימי

אבל צריך לקחת אותו יחד עם הקריטריון של ייצוג ולא בנפרד. קריטריון אחרון הוא

קריטריון של חשיבות או השפעה. אני לא יודעת איך מודדים את זה.

לא צריך להסביר לציבור הרחב מה זאת השדולה, לא צריך להסביר לציבור מה זאת

"אמונה" ולא צריך להסביר מה זה מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. במצב הזה יש

יותר אירגונים עם שלושת הקריטריונים האלה מאשר יש מקומות. על כן אין ברירה אלא

להגיע לרוטציה והסכמים על רוטציות, ויתכן מאוד שהדרך לעשות את זה זה לא רק

לדבר שמית. אפשר לומר ששלושה עד ארבעה אירגונים יש להם ניקוד מאוד גבוה

בייצוג, בגודל וגם בחשיבות, ועל פן כמו במועצת אירגוני נשים הם יהיו מיוצגים.

אחרים יהיו מיוצגים בהסכמה לרוטציה של שנתיים. ראש הממשלה יצטרך כל הזמן לחתום

על מכתבי מינויים.

הדרך להגיע להסכמה היא על ידי התייעצות בלתי פורמאלית בעקרונות המוסכמים.

הכוח של אירגוני הנשים הוא בחברח האזרחית. הן יכולות להתארגן גם מחוץ לרשות.

אם יש קומוניקציה טובה בין השניים אז אפשר גם להתגבר על הקשיים.



היו"ר יעל דיין;

כמה מקומות תפוסים?

נעמי חזן;

לדעתי תפוסים מראש ארבעה מקומות. אנו מדברים על ויצ"ו, נעמ"ת, "אמונה"

והשדולה. אלה הם ארבעת האירגונים המובילים. הם גם מייצגים, הם גם גדולים

ובהחלט משפיעים. לכן לגבי המינהלת נצטרך לחשוב. יש 9 מקומות באירגונים אחרים

שצריכים להיות על בסיס של רוטציה. אם 20% מאזרחי המדינה הם ערבים ו20% הם

עולים, חייבת להיות נציגה של נשים עולות. ירדנו מ-13 ל-9 ומ-9 ל-7.

ברגע שאנחנו מדברים על ייצוג צריך לחשוב על תחומי פעולה. מוכרחים להיות,

לעניות דעתי, נציגה או שתיים מאירגונים וולונטריים שעוסקים בתחום אלימות כלפי

נשים. קשה מאוד לחלוק על ארבעת האירגונים. אני הייתי מאוד רוצה לראות ייצוג של

אירגון נשים חרדיות, צריך לחשוב על רוטציות מוסכמות בתוך השאר.

היו"ר יעל דיין;

ייצוג של אירגון נשים חרדיות זה רק במידה והן ירצו. אנחנו לא מדברים על

אירגונים כאירגונים שהם רב תחומיים, אלא אנחנו מדברים על תחומים ספציפיים. יש

עשרות אירגונים שעוסקים בכל מיני תחומים.

נעמי חזן;

יש שלושה דורות של אירגוני נשים במדינת ישראל, ואנחנו לא יכולים לנתק את

עצמינו מההיסטוריה הזאת. יש את האירגונים הותיקים, חלק מהם עוד לפני קום

המדינה. יש את הדור השני, שהמובילה של הדור השני היא השדולה. בתחילת שנות

השמונים מופיעים אירגונים קטנים עם מטרות הרבה יותר מוגדרות ומתוחמות.

עם כל הכבוד לאירגונים הגדולים והממוסדים שעוסקים גם באלימות כלפי נשים

וגם בדיני אישות, אי אפשר לא לתת ייצוג הולם לאירגונים הקטנים על בסיס תחומי.

יש 10,15 אירגונים קטנים שעוסקים בתהום של אלימות כלפי נשים. זה תחום מרכזי

בחיים של הנשים במדינת ישראל. יש אירגונים שעוסקים בנושאים של בריאות האישה.

לא שהאירגונים הגדולים לא עוסקים בבריאות האישה, אבל יש אירגונים שרק עוסקים

בנושא זה.

נשארו 5,6 מקומות לאירגונים שהם אירגונים ממוקדים. פה הקריטריון צריך

להיות תחום הפעולה, ושהם יריבו בינם לבין עצמם מי נשאר באותו תחום.

היו"ר יעל דיין;

לפי מה שמסתמן כאן, אנחנו מדברים על הוועדה המייעצת ולא על המינהלת. לפי

דעתי אם לא יגיעו להסכמות לגבי השדולה ברוטציה עם אהד משלושת האירגונים, אז

ראש הממשלה יחתוך. אני לא ארצה להתערב בזה, מעבר להצעה הספציפית לדאוג לעניין

של מוזמנות קבע. קיבלנו החלטה לגבי המינהלת להעלות משתיים לשלוש. אני לא

מאמינה שאפשר להרחיב את המספר. אם השלוש יוצר כאן בעיה, בתוך 4 אירגונים,

תגיעו להסכמה. במידה ולא תגיעו להסכמה, ראש הממשלה יחליט אם יהיה הצו.

יש אירגונים ששומרים על פרופיל נמוך. אנהנו בקשר איתם אבל לא בקשר של

הופעה פיזית. יכול להיות שנשים אלה ירצו להיות שותפות פעילות. חלקן באוכלוסייה

הוא לא כל כך גדול, כך שאין כאן בעיה שהן לא תהיינה מיוצגות. חלק גדול מיוצג

על ידי נשים שהן אינן רק דתיות או חרדיות.



אנחנו מדברים על נציגה של אירגוני נשים ערביות. אנחנו מדברים על נציגה של

אירגוני נשים עולות. כאן נשאלת השאלה לגבי הקבוצה האתיופית וחבר העמים. יש

אירגוני נשים אתיופיות. כאן המספר הוא פחות חשוב מאשר העיקרון של התדמית שלהן-.

הייתי נזהרת לקרוא לזה עולים ולכלול רק את חבר העמים, למרות המספר שמצדיק את

זה. אין לי ספק שכל האירגונים הגדולים מטפלים בכל המגזרים. אנחנו מדברים על

ייצוג ספציפי למרות העובדה שהם מיוצגים על ידי האירגונים הגדולים.

דיברנו על אירגונים שעוסקים באלימות. הגענו ל-7 בזה. דיברנו על אירגונים

שעוסקים בבריאות נשים. יש שאלה שהיא מרכזית בנושא הנשי וקידום נשים. היא שאלה

שמרוכזת בידי כל האירגונים וזה הנושא של תעסוקה, פערי שכר, קידום נשים וקידום

ייצוג נשים. לא הייתי נכנסת לאירגונים נוספים, מלבד הרמה של ייצוג. הנושא

כנושא מכוסה כמעט מכל היבט אפשרי. הנושא מספר אחת של כל האירגונים הוא בכל זאת

להגיע להעצמה כלכלית, להגיע לשיוויון שכר, סגירת פערים, שיוויון ייצוג וכן

הלאה. השאלה היא אם אירגוני נשים כמו "מען", שעוסק רק בקידום נשים דרך יזמות,

זאת משבצת נפרדת.

הייתי מאוד רוצה שקבוצת הגיל שנקראת גימלאיות תהיה מיוצגת בוועדה

המייעצת. לא הייתי הולכת לפי קבוצות אחרות של גיל. זאת קבוצה שמצד אחד המצוקות

שלה הן ספציפיות, ומצד שני הפוטנציאל שגלום בה הוא עצום ולא מנוצל. אין בארץ

דאגה אמיתית לנשים שפרשו בגיל פרישה, ואין ניצול של הכוח שלהן אפילו ככוח

התנדבותי.

יש הרבה פניות אלינו ולאירגונים מקבוצות שונות של נשים במקומות ישוב

ברחבי הארץ, ששואלות מה אפשר לעשות ואיך אפשר להפעיל אותן. זה מן ביזבוז משאב

שקיים בחברה שלנו, ובגלל שנשים פורשות מוקדם יותר, זה ביזבוז משאב צעיר יחסית

בעל יכולות. הם מאורגנים כדי לקבל את ה-50% הנחה בכרטיס אוטובוס ולא לנצל את

הפוטנציאל הטמון בקבוצה הזו. יש אירגונים של גימלאים וגימלאיות, ואם לא נהיה

במצוקת מקום היסטרי אז נוכל לכלול גם את הקבוצה הזאת.

מאירה שגב;

זהו חוק חשוב. למדנו כבר לעבוד בקואליציות. המטרה שלנו היא להראות שאנחנו

יכולות לקדם נושאים נשיים ביחד. יכול להיות שיש מתח סביב השולחן, אבל אנחנו

נלמד איך לפתור את הדברים בדרך אחרת.

הבסיס הרחב של כל הנציגים צריך להיות בקונסנוס וברוב, מכיוון שזה גוף

ממשלתי שבנוי על רוב. ברור שבמינהלת צריכים להיות האירגונים הגדולים, שחלק

גדול מאזרחיות המדינה חברות בהם. הן מייצגות התך רחב שונה של חברות ויש להן גם

מוסדות, שכוללים מעונות ומקלטים. הם מייצגים את המוסדות שמקדמים את מעמד האישה

בצורה הכי רחבה. אני לא חושבת שבגוף הזה צריכה להיות שום רוטציה.

התרומה של השדולה היא מאוד חשובה, ואם אפשר להכניס את השדולה כמומחה, כי

יש לה את היתרון בכך, אז אני רק אברך על זה.

הקריטריון בוועדה המייעצת צריך להיות כמה שיותר רחב. צריך להיות רוב ללא

יהודיות, לעולות חדשות ולקבוצות שאנחנו חושבים שהאירגונים מייצגים אותם אבל לא

בצורה מספקת.

אני חושבת שנושא האלימות מיוצג על ידי האירגונים הגדולים, ואין מקום

לגופים שמייצגים מקלט ספציפי.
היו"ר יעל דיין
לא התכוונו לייצוג של מקלט זה או אחר, אלא אירגון ארצי כמו מרכזי סיוע



לנפגעות תקיפה מינית. מרכזי סיוע זה אירגון ארצי, שנותן מענה על דברים שהם לא

מקלטים, ולצערינו לא המשטרה ולא האירגונים הגדולים או הקטנים נותנים. יש בו

מרכיב, שהוכה כמרכיב היוני, וזה הפנייה הישירה, הטיפול והליווי האישי. זאת

מבלי לבוא למקום שמוגדר מראש כמקום שבו את ישר מזוהה כנפגעת אונס,

לא כל מקלט של "נעמת",ויצ"ו או נערות במצוקה הוא אירגון. כל אהד שותף עם

הממשלה ברמה גבוהה מאוד של שותפות ממשלתית. משרדים שהם רלוונטים ישבו במינהלת

בין השאר לתקצוב של אותם גופים. קביעת מדיניות של מקלטים, אני לא יודעת מה זה

בדיוק, אבל מרכזי סיוע זה דוגמה לסוג דברים שהוא שונה. הלוואי והיה מקלט

במסגרת תמיכה ממשלתית יותר רהבה.

כאשר דיברנו על מקלטים שעוסקים באלימות התכוונו בין השאר לסוגים שונים

של מרכזי סיוע.

מאירה שגב;

לפי דעתי צריך לקחת ועדה מצומצמת, שתהיה מהאירגונים הגדולים וממעמד

האישה, ולקבוע קבוצות של האירגונים הקטנים. צריך לפנות אליהם כקבוצות, כך

שיוכלו להביא נציגה מטעמם. 7 מקומות פחות או יותר מוסכמים. לגבי ה-7 אחרים יש

לקבוע ועדה שתחלק אותם לקבוצה, כאשר הקריטריון יהיה כמות הנשים. הרעיון הוא לא

לייצג רק נושא ספציפי, אלא קידום מעמד האישה.

הייתי מקימה בוועדה המייעצת אנשי קשר, כך שכל אירגון או קבוצה יהיה לה

קשר קבוע עם האירגונים שלא משתתפים, והיא תהיה מהוייבת ליידע וגם להציג בפניהם

את מה שקורה. בהחלט יש להזמין אותם כמשקיפים, כאשר דנים בנושאים שלהם. כך הם

לא ירגישו מנותקים.

מועצת אירגוני נשים צריכה למצוא את מקומה והיא צריכה ללמוד איך לתפקד

כאשר יש רשות לידה. היא גוף חשוב ואי אפשר להתעלם ממנה. אני חושבת שצריכים

להיות בתוך מועצת אירגוני נשים אירגונים שלא יהיו מיוצגים בזכות עצמם בוועדה

המייעצת.
נעמי חזן
למה שהיא לא תייצג את כל אירגוני הנשים?
מאירה שגב
היא יכולה להיות כנציגה.
נעמי חזן
למה היא לא יכולה להכיל בתוכה את כל האירגונים?
מאירה שגב
היא תכיל את כל מי שיענה על קריטריונים של אירגון. אז יהיה מצב שיהיו

הרבה גופים שיהיו מיוצגים במועצת אירגוני נשים ולא יהיו בוועדה המייעצת. אז

היא תוכל להיות גם השגרירה שלהם.
היו"ר יעל דיין
צריך שהם יסכימו.
מירב מנדלבאום
שברנו את הנושא של הוויכוחים של כמה בכל אירגון בתל-אביב. יצרנו קואליציה

של ויצ"ו, נעמ"ת "אמונה" ושים מצביעות נשים. אנחנו לא רבות על מקומות. אם יש

לנו בתוך שלושת האירגונים הגדולים נושאים ומוקדים שמטופלים, אז לא צריך לטפל

בהם. צריך לתת לאותם גורמים חיצוניים שאינם נמצאים בשלושת האירגונים שלנו את

הכוח.

אנחנו מטפלות בהרבה דברים באירגונים הגדולים ולכן- יש פערים. גם בתוך

"אמונה" וגם בתוך נעמ"ת יש מגזרים שונים. 50% צריך להיות לאירגונים שאין להם

שום ייצוג. פה צריך ללכת לפי סכין מאוד חדה. כל אירגון קטן או גדול מוכרח

לראות האם שלושת האירגונים הגדולים מייצג אותו, או האם יש איזה שהיא יושבת ראש

בוועדה. אם זה לא קיים אז צריך ייצוג, אחרת ניצרת חפיפה. בסך הכל קיימת

באירגונים הללו פעילות עניפה, ואין טעם שתהיה חזרה על מה שנעשה. תדאגו לכך

שיכנסו אותם גופים שאין להם שום ייצוג.

היו"ר יעל דיין;

אין בעיה לגבי הגופים הגדולים וגם לא לגבי מגזרים גדולים של לא יהודים

ועולים. אנחנו מדברים על גופים שמטפלים או בנושאים או שיש להם תפיסת עולם שונה

וחריגה. אנחנו מדברים על הכל בתחומי פעולתה של הרשות.

האירגונים הרדיקאלים הללו, גם אם הם יצטרפו למועצת אירגוני נשים, הם

מייצגים קו של השיבה. אני לא חושבת שמישחו יכול לייצג אותם. אפשר מתוכם למצוא

מייצגת.

מירב מנדלבאום;

אני מציעה שאנחנו נשב במסגרת ארבעת האירגונים הגדולים, נראה את רשימת

האירגונים הנשיים, ונראה מי אין לה ייצוג בתוך האירגונים שלנו.

שריקה הרמלין;

גם כשיהיה ייצוג של כמה אירגונים שהם כן חברים במועצת אירגוני נשים, חלק

גדול מאירגונים גדולים בארץ שיש להם עשייה מאוד גדולה לא יהיו מיוצגים. אני

חושבת שיש מקום ליושבת ראש מועצת אירגוני נשים להיות חברה ברשות הזאת. פתחנו

את השורות לכולן. אנחנו מייצגים את אירגוני ישראל בחו"ל.

היו"ר יעל דיין;

זה לא שייך כי אנחנו מדברים על רשות ממלכתית.
שריקה הרמלין
כאשר אנחנו מגיעים לחו"ל, אנחנו מספרים את מה שקורה בארץ. אף על פי

שפתחנו את השורות על-מנת שכל האירגונים יוכלו להיות חברים במועצת אירגוני

נשים, זה לא בא במקום הרשות. יש מקום למועצת אירגוני נשים להיות מיוצגת ברשות.

היו"ר יעל דיין;

ברוכות תהיינה שפתחתן את השורות. אני מניחה שתוך שישה חודשים אנחנו נדע

האם אכן כל אירגוני הנשים, כפי שאנחנו היינו רוצים לראות, .רדיקאליים כדתיים,

חרדיים כלסביות, הצטרפו למועצת אירגוני נשים. אני לא יודעת מה הקריטריונים

שלכם. אני מניחה שהדלת פתוחה לגמרי, ובתנאי שהאירגון יהיה אירגון.



בגלל ההסטוריה של היועצת למעמד האישה, שעברה מן העולם, זה לגמרי מקרי

שמועצת אירגוני נשים קשורה לעניין הרשות. מועצת אירגוני נשים צריכה להיות הגוף

שמייצג את נשות ישראל אוטונומית.

לרשות יש הגדרת תפקידים בפני עצמה, שקשורה בחלק מהאירגונים שאתם מייצגים.

חלקם הגדול יהיו מיוצגים. אירגון שקיים במטריה של מועצת אירגוני נשים יסכים

להיות מיוצג לא על ידי אירגון שעוסק באותו דבר. נגיד שיהיו שייכים אליכם

אירגון גג של המקלטים ומרכזי סיוע וכוי, ואתם תגידו שאתם מייצגים אותם, והם

יקומו ויגידו תודה רבה אבל אנחנו רוצים לדאוג לייצוג של עצמינו, זה לא מספיק

שאתם רוצים לייצג, גם הם צריכים לרצות להיות חברים באירגון.

אי אפשר להגיד מראש שאירגון מסויים יקבל מקום על סמך היותו מייצג

אירגונים שאחרת הם לא מיוצגים. הוא מייצג גם אירגונים שכן מיוצגים. מועצת

אירגוני נשים צריכה להיות הגוף המוביל והחשוב ביותר במדינת ישראל. תפתחו, אז

זה יהיה ככה.
אסתר פלפל פז
כולם מבינים שחד-הוריות צריכות להיות מיוצגות. איך קובעים? האם נותנים

לאירגון חד-הוריות להחליט מי שייצג, או שאנחנו אומרים בוא נפרק את הגודל למספר

חברים והיקף פעילות, ואת הפרמטרים האלה אנחנו נשכלל ונראה מי מהם יכול לייצג.

זאת שאלה לוועדה המצומצמת שכדאי לקחת בחשבון.

טל קורמן;

אנחנו מאוד שמחות על החוק. החשש שלי הוא, שמכיוון שתחומי הפעילות מוגדרים

בצורה כזאת רחבה, אז הפיתוי הוא מאוד גדול לשתף בעיקר גופים שמתעסקים באספקטים

מאוד רהבים של מעמד האישה ופחות את האירגונים הקטנים שעושים עבודת שטח.

ככל שתחום העיסוק הוא יותר רחב, אז יש נטייה להגיד שכולם מיוצגים בו.

האיגוד באופן ספציפי לא מיוצג על ידי אף אירגון אחר. אין אף אירגון גדול שמטפל

באופן ספציפי בנפגעות אלימות מינית בארץ. יש המון מדיניות, אבל מדיניות זו

חייבת להיות מחוברת לשטח.

היו"ר יעל די ין;

אם מרכזי סיוע מיוצגים בוועדה המייעצת זה צריך להיות מתוך הסכמה עם

אירגונים לא גדולים אחרים שאינם קשורים לאירגוני הנשים הגדולים שעוסקים בנושא

אלימות כלפי נשים ו נפגעות תקיפה כזו או אחרת.

אתן תדאגנה גם לייצוגן, משום שלא יהיה יותר ממקום אחד. אז יהיה ברור

שמקלטים שנמצאים עצמאית, קווי חירום שעובדים עצמאית, לא במסגרת אירגוני הנשים,

אתם המייצגים גם שלהם. זה צריך להיות בתיאום איתם. זה צריך להיות מתוך הבנה

שאתן לא רק מייצגות את עצמכן, אלא אתן מייצגות את נושא האלימות ואת אותן

קבוצות ואירגונים שאינם מיוצגים בנעמ"ת, ויצ"ו שדולה וכן הלאה.

טל קורמן;

כאשר מנסים להרחיב את המעגל, אז אנחנו בסוף מגיעים לאלימות נגד נשים

באופן כללי.



היו"יר יעל די ין;

זה לא בא במקום שום דבר. העומס מכם לא ירד והעזרה לכם לא תעלה מזה שתהיו

ברשות. אתם תעזרו לקבוע את מדיניות הממשלה בנושאי אלימות כלפי נשים, מתוך

תפיסת עולם, מתוך הגדרת עדיפויות ומתוך הגדרה של הצעות תקצוב של משרדי ממשלה.

אם אתן בתור מנוסות בתחום הזה לא תרצינה לייצג אחרים, אז מישהו אחר יסכים

לייצג אתכן. זה לא אירגון שכל אחד יהיה בו. הוא יעסוק בתחומים שונים, ואם

מרכזי סיוע לא יוכלו להוות ייצוג גם למקלטים, גם לקווי חירום וגם לנערות

במצוקה במקלטים אז מישהו אחר יהיה בפנים שכן יוכל לייצג את כל הנושא.

נעמי חזן;

אפשר לראות את הרשות כדרך להצר את הצעדים של האירגונים הוולונטרים, ואפשר

לראות את הרשות כזרז. אם עושים את זה נכון זה צריך לתת דחיפה דווקא לפיתוח של

האירגונים הוולונטריים. לדעתי זאת צריכה להיות התפיסה והגישה.

הרשות הוא מוסד ממלכתי. כדי שתהיה קומוניקציה טובה בינה לבין השטח, זה

חשוב מאוד שבוועדה המייעצת יהיה ייצוג רחב ככל האפשר. אילו זה לא יקרה, יהיה

מתה כמעט מובנה בין השטח לבין הרשות, וצריך למנוע את זה. יש לדאוג לכך שמראש

יהיה שיתוף פעולה בין הרשות לבין השטח.

אירגון יכיל לייצג אירגונים אחרים. אדם יכול לייצג אנשים אחרים רק בהסכמה

ולא על ידי נטילת הייצוג.
דניאלה במברגר-אנוש
אירגון כמו "אישה לאישה", שגם יש להם קווי חירום קויי סיוע ומקלט חירום

צריך שיהיה להם ייצוג כאירגון.
היו"ר יעל דיין
הטיפול המרכזי של "אישה לאישה" הוא בכל זאת טיפול באלימות.

דניאלה במברגר-אנוש;

הם עוסקים בהרבה מאוד תחומים.
היו"ר יעל דיין
הקשת שנכללת באירגונים הפמיניסטיים, שהם מוצהרי כיוון מבחינת תפיסת עולם,

היא יותר רחבה והיא כוללת מגזרים שונים, ובכל זאת יש קונסנסוס על דרכי הפעולה.

באירגונים שאנחנו מדברים עליהם אנחנו צריכים מתוכם ייצוג של אחד. אני בטוחה

שהם יגיעו להסכמה ביניהם, עם רוטציה או בלי רוטציה, על אירגון אחד שהוא מוביל.

אנחנו הצענו את מרכזי הסיוע בתור נציג ולא בתור אחד מחמישה נציגים של

אירגונים שונים שעוסקים באלימות, כי זה לא ילך. אם את אומרת לי שמרכזי הסיוע

לא יכולות להיות נציג של נושא האלימות של האירגונים הקטנים, אז תחזרי לקבוצה

שלך ותחשבי על זה.

יש אירגונים קטנים שאירגון אחד או שניים ברוטציה יצטרכו לאגד נושא

מסויים. אין גוף שלא עוסק באלימות כלפי נשים. אין דבר שהוא. בלעדי. אנחנו ננסה

למצוא בתור התחלה את הגוף המקיף יותר מבין האירגונים הקטנים יותר.



טל קורמן;

השאלה היא לא מי מסכים לייצג את כולם, אלא מי כולם מסכימים שייצג אותם.
חיו"ר יעל דיין
אתם תצטרכו להסכים להיות מיוצגים על ידי מישהו אחר. לא יהיה לכם מקום

בלעדי.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50

קוד המקור של הנתונים