ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/02/1998

מליאה - משפחות חד הוריות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 112

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

מיום רביעי, כ"ט בשבט התשנ"ח (25 בפברואר, 1998) שעה 09:00
הנוכחים
חברי הוועדה-. יעל דיין - היו"ר

נעמי חזו

סופה לנדבר

מרינה סולודקין
מוזמנים
משרד העבודה והרווחה:

חיים פוזנר - מנהל אגף שירותים חברתיים ואישיים

איווט סעדון - הממונה על האגף לתעסוקת נשים ומעמד האישה

יהודית בראון - ס/ מנהל המחלקה לרווחת הפרט

רומו גרביץ - יועץ שר הקליטה
משרד השיכון
מיכאלה גתון - סגנית מנהלת אגף איכלוס

יפה שטיינמן - אגף איכלוס

ציפי ברקוביץ- אחראית המחלקה לחד-הוריות, נעמ"ת

עו"ד אסתר סיוון - שדולת הנשים בישראל
המוסד לביטוח לאומי
דבורה בדר - אגף הגמלאות

רבקה שי - אגף אמהות, ילדים ומזונות

טניה וינטראוב - דוברת הפורום הציוני של יהודים מברה"מ לשעבר

צ'גה מלאקו - איחוד ארגונים של יהודי אתיופיה

דבורה אורג - ארגון שת"יל

גליה עמרני - "יחד"

ברכה רג'ואני - מנהלת המאהל למחוסרי דיור

חנה מרגלית- עמותת חד-הוריות

רחל בניש

מישל סבח

נוהה חורי

רוזט אבו-רחמן

אתי אטיאס - מועצת נשים אשדוד

שולה חרוש

טל תמיר

אנטיגונה אשקר
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית
לאה קיקיון
סדר היום
מליאה - משפחות חד-הוריות



מליאה - משפחות חד הוריות
היו"ר יעל דייו
בוקר טוב לכולם. אני פותוזת את ישיבת הוועדה. לא נמצא כאן מנכ"ל משרד

העבודה והרוותה. אני לא רואה שום סיבה מדוע הוועדה הזו קובעת מזה שנתיים ישיבות

עם מנכ"ל המשרד והשר, לפי המועדים הנוחים והזמינים להם, והם מבטלים את בואם

ברגע האחרון. אני רואה זאת בחומרה רבה. אביע את דעתי על כה לפי תקנון הכנסת. יש

ועדת כנסת והיא זכאית לדיווחים, שמיעה והשמעת דברים בפני דרג של מנכ"ל ושר.
חיים פוזנר
המנכ"ל היה בדרכו לפה, ולפני חמש דקות צץ משהו בלתי צפוי.
היו"ר יעל דייו
אין צורר להרחיב, אר אני בהחלט רואה זאת במידת החומרה הראויה.

ישיבה בנושא המשפחות החד-הוריות מתקיימת בערך אחת לחצי שנה. אנחנו

עוסקים בנושא הזה במישורים שונים, כפי שרבים מהנוכחים והנוכחות יודעים. אנו עוסקים

גם בבעיות השוטפות, הבעיות היום-יומיות, וגם בבעיות קבע. לפחות בשנים שחברת

הכנסת נעמי חזן ואני בכנסת הנושאים האלה זכו לחקיקה נרחבת, מתקנת אך לא מספקת.

הנושא היה קיים במציאות חיינו הרבה לפני שהוא נכנס למודעות כמגזר שדורש התייחסות

וטיפול מיוחדים, גם בחקיקה וגם בתנאים שמשתמעים ממנה.

מיותר לומר שהנושא של משפחות חד-הוריות כולל היום קבוצות נוספות שהן

בפועל חד-הוריות, למרות שהן אינן נכנסות לקטגוריה הזו, תיאורטית. נכנסו להגדרה גם

עגונות, גרושות, אלמנות בהקשרים שונים, בעיקר בנושא הילדים וההטבות הסוציאליות.

בעבר ולפני גלי העליה הגדולים, הנושא של חד-הוריות היה משהו שהוא בחזקת סוד, ונשא

סטיגמה מסוימת. היום אנו מדברים בגאווה, בלי להתעלם מהמצוקות שבאות עם זה. יש

מספר גדול של חד-הוריות מבחירה. הן נכנסות למצב שהיה מעין מצב של מצוקה. כאשר

אני מדברת על משפחות חד-הוריות אני כמובן כוללת גם את המשפחות החד-הוריות

שתמורה הוא גבר.
נעמי חזו
הם מהווים שליש מסך המשפחות החד-הוריות.
היו"ר נעמי חזו
קחו כמובן מאליו שאנו מדברים על גברים ונשים. אנו מדברים במושגים של בחירה,

וגם של תקלות. התוספת המספרית ומיסוד הנושא נעשה עם גלי העלייה הגדולים מחבר

העמים. גלי העלייה תרמו, על דרך החיוב, גם להתמקדות בטיפול, וגם בהסרת סטיגמות.

זכויות המשפחה החד-הורית, התארגנות של גופים שעוסקים בנושא בתוך עצמם, והחקיקה

הנלוות, בטיפול הוועדה שלנו - נכנסו לאחר שנקבעו העובדות. כפי שאמרתי, להערכתי,

אולי במקומות בודדים יש סטיגמה לנושא, אך התופעה היא דבר מקובל באוכלוסיות. אני

מקווה שזה מחלחל גם לרמה הנמוכה של השטח. כאשר אנו מדברים על ילד שיש לו רק

הורה אחד, זה נושא שאנו כל הזמן נותנים את דעתנו עליו. הטיפול אינו יכול להסתכם רק



בנקודת הזיכוי, תמיכת הכיטוח הלאומי או ההטבות הכספיות. הוא צריך להתייחס למעמד

החברתי של המשפחה החד-הורית, ולהבטיח שההתייחסות למשפחה כזו תהיה שווה

לחלוטין, עם מודעות לקשיים הספציפיים שמשפחה כזו נתקלת בהם. אני מטילה כאן עומס

רב של דרישה לקהילה עצמה. הטיפול הבסיסי עבר חקיקה ברמה הממשלתית. הבסיס לכר

צריר להיות ברמה הקהילתית, בחיי היום-יום, בגן-הילדים ובבית הספר.

אנחנו מקבלים עזרה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. ביקשנו וקיבלנו הקצבה של

סטודנטית, עוזרת מחקר לוועדה. אנטיגונה אשקר עשתה עבורנו עבודה, לפי בקשתנו,

בנושא המשפחות החד-הוריות בכל המגזרים. החומר נמצא כאן. קיבלנו נתונים על ילדים

מהמועצה למען שלום הילד. אני מתייחסת אל הנתונים שיש כאן כאל נתונים לא רשמיים.

זה ניסיון שלנו לקבץ נתונים. לא הייתי אומרת שהמספרים כאן הם סופיים וחד משמעיים.

לא כולם סיפקו לנו את הנתונים שביקשנו, אך לפי דעתי הם נותנים תמונה נכונה.

מצורפים לחומר מספר חוקים, שמתייחסים לזכויות של משפחות חד-הוריות. יש

מספר לא קטן של חוקים שנמצאים בצנרת. חלקם עברו קריאה טרומית, וחלקם נמצאים

בוועדות. בדרר כלל מטפלת ועדת העבודה והרווחה בחקיקה בנושאים האלה. יש שני

נושאים שנמצאים בהליכי חקיקה. החקיקה עוברת תמיד בצינורות דו-צדדיים. אני יכולה

לשבת בבועה או במגדל שן ולעסוק כל מיני רעיונות. יש הרבה חקיקה מסוג כזה. יש סוג

אחר של חקיקה, ואני חושבת שמצטיינות בה במיוחד חברות הכנסת. המדובר בחקיקה

שמגיעה אלינו באמצעות פניות מהשטח - בין אם מארגונים, ובין אם מבודדים. כאשר יש

הצטברות של פניות בנושא מסוים,שאנחנו רואות כמוצדקות, זה אומר שיש חוסר בחוק

מסוים. חלק מהחוקים, או תיקונים לחוקים הם תוצאה של פניה אחת ויחידה, ואחרים -

כתוצאה מכמה פניות.
שני נושאים שנמצאים בצנרת עכשיו
גיל הילדים במשפחות חד הוריות הזכאים

לקצבה, מענק לימודים ולכל התנאים שקיימים לילדים בדרר כלל. היתה תקופה שהגיל

היה נמור מאד. לא מצאנו כל הגיון בהפסקתו בגיל שהוא נפסק - 11. החקיקה מתייחסת

להעלאת הגיל עד השלמת הלימודים. אנו מדברים גם על מענק, קצבה, או איזו שהיא

השלמה לגבי חיילים. רואים את התקופה של השירות הצבאי כאילו הילד כבר עצמאי,

בזמן שהוא נכנס לתקופה הכי פחות עצמאית מבחינת ההוצאות. זה הגיל שההוצאות עליו

הן הגדולות ביותר.

דבר נוסף שנמצא בהליך חקיקה הוא העניין שאם חד הורית שלומדת מאבדת את

זכויותיה. אם היא סטודנטית, או יש לה רכב, היא מאבדת את זכויותיה, ואינה זכאית

להבטחת הכנסה חיכויים שונים. זה דבר שהוא אבסורדי למשק, שלא לדבר על חוסר

ההיגיון וחוסר המוסריות בכר. אם אנו מעונינים להכשיר כוח אדם שיוכל לייצר הכנסה, אז

כמובן שחלק בלתי נפרד מזה היום הוא עניין ההשכלה, והשכלה גבוהה אנו רוצים לקדם את

כל האוכלוסייה לצורך זה, ודאי את אוכלוסיית הנשים שמוגבלות על ידי האימהות שלהן

באפשרויות שלהן למצוא עבודה. אנו רוצים 'להקפיץ כיתה' את האוכלוסייה הזו במובן

ההשכלתי, ותוכל לייצר הכנסה. היא תוכל לשלם גם יותר מסים, האמינו לי. יש כאן צוואר

בקבוק שאינו הגיוני גם מבחינה כלכלית. בנושא הזה, למרות שזו הוצאה נוספת לאוצר, יש

סוג של השקעות שהפרות שלהם למשק הם דבר כל כך ברור. זה נכון לגבי כל סוגי

ההכשרות והלימודים, וודאי לגבי אותה אוכלוסייה, שאלמלא זאת תישאר נצרכת ונתמכת

בגלל שנמנעת ממנה האפשרות להפוך להיות פרודוקטיבית ותורמת.
חנה מרגלית
אני יושבת ראש עמותת ''עלמה'' למשפחות חד-הוריות ברמת גן. אני מנסת ליצור

איזו שהיא התארגנות ארצית בנושא. אני רוצה להציג שאלה למשרד העבודה והרווחה: יש

חוק שנקרא ''חוק שארים''. מדוע לא לשלב את נושא האלמנים והאלמנות עם כלל

המשפחות החד-הוריות, עם כל הזכויות שמשתלמות להם בחוק? למה אין השוואת זכויות

של אלמנים ואלמנות לכל השאר? למה לא להשוות את זכויות השארים וזכויות כלל

המשפחות החד-הוריות בארץ?
אתי אטיאס
אני ממועצת הנשים באשדוד. במשך שנה ניסינו להקים קבוצה של תד-הוריות

שתטפלנה בעצמו, ולא מזמן זה עלה בידנו.
היו"ר יעל דייו
שמענו על זה, קראנו על זה, ובעקבות זה התקשרתי אליבם.
אתי אטיאס
העלייה תרמה לבך שגם נשים ישראליות היום הרימו ראש. זה בבר נחשב "בסדר"

להיות חד הורית. באשר הובנה הבו1בה היו נשים שעדייו חששו להצטלם. הו הצטערו על

בר, מאוחר יותר. באשדוד, ביום, למעלה מ- 10 אחוז מבתי האב הם משפחות חד הוריות. זה

אומר דרשני. מתור סר של 4,000 משפחות חד-הוריות, 900 הו משפחות חד-הוריות

שראשיהו הם עולות חדשות. הדבר החיובי הוא ההתארגנות.

אני רוצה להציג מספר שאלות שניתנו בידי. על חלק מהו, בפי שאנו רואה, הצעות

החוק שבדרך עונות. קראתי שיש נקודת זיבוי על בל ילד ונקודת זיבוי נוספת עבור משפחה

חד הורית. שמעתי שאביפת החוק מאד בעייתית בנושא הזה. שאלתי היא - האם יש אביפה

בנושא? יוצאים מתוך נקודת הנחה שבל הזמו מבקשים חסדים. איו זה בך. יש זבויות ויש

חוק. ועוד נקודה - מדוע נקודות הזיבוי לא ניתנים עד שהילד מגיע לגיל 21?

דבר נוסף - נותנים היום הבטחת הבנסה עד שהילד מגיע לגיל 7. רוצים להעלות את

הגיל ל-13 או 14.
ציפי ברקוביץ
זו הבטחת הבנסה של יחיד שלא עובד, ולא צריך ללבת ללשבת עבודה בדי לדרוש

עבודה, ללא מבחו הבנסה. זה ניתו עד גיל 7.
אתי אטיאס
אני לא אהיה פופולרית אם אגיד שזה משאיר את הנשים למטה. הו לא מחפשות

עבודה. אותו הנשים לא תפרוצנה לעולם קדימה בזבות, בעבודה. אני מציעה שיתנו את

הבטחת ההבנסה הזו עד גיל 5 בלבד. אחר בך, במקרה שהאישה תצא לעבוד - נשלים לה.

ניתו לה תמריץ, אבל שתצא לעבוד. זה יעלה לממשלה פחות בסף, ולנו יהיה משהו שידרבו

אותנו להביא את הפרנסה הביתה בבבוד.

הבעיה הקשה ביותר היא בעיית השיבוו והדיור. הבאתי בדוגמה לבך את שולה,

שהיא אישה עם ארבעה ילדים, ומחר לא יהיה לה היבו לגור.
היו"ר יעל דייו
אנחנו בוועדה בהחלט מודעים לבעיית הדיור, שהיא, אולי הראשונה בחשיבותה.

אנו נמשיך בשאלות, ואחר בך נשמע את תשובות נציגי המשרדים הנמצאים באו.
אסתר סיווו
לפי חוק משפחות חד-הוריות אמורות לצאת תקנות. הן עדייו לא הוצאו, 6 שנים

מאז חקיקת החוק. אנו נמצאים במצב אבסורדי של חוסר ידע. זאת גם בעקבות חוק חופש

המידע, שנחקק לאחרונה. לאזרחים, ובבללם למשפחות החד-הוריות, יש זבות לדעת מה הן

הזבאויות שלהם, האם הם יבולים ליהנות מהבשרה מקצועית זו או אחרת, איזה הנחות הם

יבולים לקבל. אנשים חיים בחוסר ידע מוחלט, גם בגלל שלא הותקנו התקנות על פי החוק.

מתקשרים אלינו, לשדולת הנשים, לברר לגבי זבויות, ואני לא יודעת מה לענות להם. איו

לי תקנות שאני אוכל לעיין בהן. בל בנק למשבנתאות מתליט לפי ראות עיניו. התקנות

משתנות חדשות לבקרים. הייתי מציעה שתקנות על פי החוק הזה יתוקנו בהקדם.

בנושא שתי הצעות החוק שיושבת הראש העלתה, רציתי להעיר שבעניין הבטחת

הכנסה חרבה הטבות ניתנות בעצם מתן הבטחת הכנסה לאישה. אישה שלא מקבלת הבטחת

הכנסה, יורדות ממנה גם הטבות אחרות מאוחר יותר. לא רק שהיא לא מקבלת את תבטחת

ההכנסה - קשורות לכר הטבות רבות אחרות. אני בהחלט חושבת שיש מקום לחשיבה

מחודשת לגבי הנושא הזה, לפחות בנושא ההכשרה המקצועית או האקדמית.
היו"ר יעל דייו
לפני שנמשיר, אני מקווה שכולם כאן מכירים את חברות הוועדה: מרינה סולודקין,

שהיא סגניתי וממלאת המקום שלי. היא תחליף אותי ביושבת ראש הוועדה בשנה הבאה.

חברת הכנסת סופה לנדבר, וחברת הכנסת נעמי חזן.
טניה וינטראוב
אני דוברת הפורום הציוני. תובנית הטלביזיה של חיים יבין עוסקת בנושא

המשפחות החד-הוריות, והתחקירניות שלו אוספות חומר. הפניתי אותם, בין היתר, לחברת

הבנסת יעל דיין ולוועדה שלנו היום. אני מודה לאנטיגונה, שהבינה לנו חומר. יש לי הערה

ושאלה. יחד עם שדולת הנשים עסקנו בשיפור תדמית העולה. אני לא פוליטיקאית, ולא

מדברת על "פוליטיקלי קורקט". יש באן דבר בעמוד האחרון - אחת המשפחות החד-הוריות

מכלל משפחות העולים. מה החישוב?
היו"ר יעל דיין
ברור שיש כאן שגיאה, שיוצאת מתור ההנחה שלוותיקים - אין ספק שאת

צודקת.
מרינה סולודקין
"עולים חדשים" זה נזעמד חברתי נמור.
היו"ר יעל דייו
לא הייתי קונה את הדימוי הזה שעולים חדשים הם מעמד נמור. אני רוצה לומר על

כך מילה, ונעבור הלאה. הנושא הזה של הסטיגמות הובא לדיון בוועדה. אני חושבת שאחת

הדרכים לתרום להסרת סטיגמות ולהעלאת מעמד זה גם העלאת הדימוי העצמי. כאשר

אומרת לי חברת בנסת נכבדה מאד שזה סטטוס עם מעמד נמוך, זה מאד - - -
מרינה סולודקיו
יחסית, כמובן.
היו"ר יעל דייו
אני מאד מקנאה, למשל, בחלק גדול מן הילדים שלכם ובהישגים המופלאים שלהם,

שהילדים שלי מתקשים בתחומים האלה. אני באה ממשפחה של ותיקים בארץ.
מרינה סולודקיו
בשנה וחצי היו לי שלושים יוזמות חקיקתיות בכל התחומים, להשוואת זכויות.
היו"ר יעל דייו
ללא ספק. כשם שיש לנו בעיה קשה מאד עם עולים חדשים בתחום של השוואת

זכויות, יש גם פערים מסוגים אחרים. 5,000 חקיקות לא יספיקו כדי לקיים אפילו התחלה

של שוויון בין נשים וגברים. האם בשל כר אני מרגישה את עצמי במעמד נמוך? אני במעמד

נמוך כי החברה הישראלית שמה אותי במעמד כזה מבחינת הזכויות והקידום שלי, אבל

ודאי אני לא חשה כך, מבחינה אובייקטיבית. לא לקחו ממני את הכלים להילחם על מעמד

שווה ועל שוויון הזדמנויות.
רחל בניש
אני נציגה של משפחות חד-הוריות ממחח הצפון. נכון שמדובר על סטיגמות, אבל

אני חושבת שזה מתחיל מאתנו, הנשים. זה תלוי איר אנו רואות את עצמנו, ואיפה אנו

לומדות לפרגן לעצמנו, כנשים, ולא רק כ 'אימהות שלי או- כ 'נשים של', אלא כנשים

בזכות עצמן. דובר קודם על המענקים מהביטוח הלאומי. לדעתנו צריר היה לחלק זאת

אחרת. לא מדובר בהגדלת תקציב, אלא בחלוקה נכונה שלו.

יש עוד עניינים חשובים. חד-הורית, אני גם ארצה למצוא לי בן-זוג חדש. אסור לי

להכניס אף גבר הביתה, כי ברגע שהבלשים של הביטוח הלאומי מגיעים הביתה, הם

בודקים בארונות ובמקומות פרטיים. החדירה חזו לתחום הפרט, אסור שהיא תקרה. אסור

לתת לפיקוח הנוראי הזה לקרות.
היו"ר יעל דייו
לא רק שאני מסכימה אתך, הנושא עלה פעמים רבות בשנים האחרונות בהקשר

הכאוב מאד של אלמנות צה"ל. הן מאבדות את הזכאות המאד משמעותית שיש להן

כאלמנות ברגע שהן מתחתנות. חן לא נישאות, דבר שמשליר בצורה חמורה מאד על הילדים

שלהם. יש מספר הצעות בנושא הזה, והייתי מתילח אותן גם על החד-הוריות. ברור שהזכות

לפרטיות היא מוחלטת. הזכות להישאר חד-הורי היא גם מוחלטת. הנקודה שאותה צריר

לשקול היא איר לא ליצור מצב שאישה, אלמנה או חד-הורית מבחירה, תירתע מלהיות תא

משפחתי מלא בגלל סיבה כלכלית. הקריטריונים כאן צריכים להיות כמו הקריטריונים של

"ידועה בציבור", שהם - ניהול משק בית משותף במשר שלוש שנים. זה צריר להיות על פי

הצהרה של האישה, משום שאז יש לה זכויות מסוג אחר.

ההצעה שקיימת לגבי אלמנות צה"ל, ולפי דעתי אפשר לחיל אותה על כל אם

לילדים שעומדת בפני ההתלבטות של אובדן זכויות ואובדן כספים - ברגע שהיא רוצה

לקיים חיי משפחה, אסור שהוא יימנע על ידי אילוץ כלכלי. ההצעה היתה שכתחליף



לקצבה הגדולה שהיא מקבלת היא תקבל מענק כאשר היא נישאת. הילדים ימשיבו, עד גיל

די מאוחר לקבל את המגיע להם, והאלמנה תקבל קצבה חד-פעמית, שתהווה פיצוי מה על

אובדן קצבת האלמנות כאשר היא מקימה משפחה. קשה לדבר על זה במונחים של אלמנות

צה"ל, כי אין פיצוי לשכול ולאלמנות, אך מצד השני - חובת החברה לדאוג לרווחתן, ולא

לשלול מהן את המגיע להן.

חדירה לתחום הפרט הוא דבר בלתי נתפס. צריך לשים לזה סוף בצורה חד

משמעית. צריר להציע איזו שהיא אלטרנטיבה לנשים שכאשר הן בוחרות להתקשר בקשר

קבוע, שלא תצטרכנה להסתיר את זה. אם היא רוצה להתחתן כדת וכדין צריך לתת לה

תגמול לגבי הדברים שהיא 'מפסידה' עקב הנישואין, ולא לחייב אותה להיכנס למחתרת

ביחסי הזוגיות, משום החשש מאובדן ההטבות.
חנה מרגלית
לכך התכוונתי כאשר דיברתי על השוואת תנאים בין האלמנות לאימהות

החד-הוריות. האלמנות מקבלות סיוע לנישואין. בשום קטגוריה המשפחות החד-הוריות לא

מקבלות סיוע כזה.
ברכה רג'ואני
אני יושבת ראש הארגון לזכויות הדיור, ואני גם מייצגת את תנועת חן- תנועת נשים

לשוויון חברתי, וקול האישה. אני רוצה להתייחס לנושא של משרד השיכון. לא אדבר על

ההיבט הרחב של נושא הדיור, אלא בהקשר של החד-הוריות. פה המקום לבוא ולדרוש

שתהיה התייחסות רצינית יותר לנושא. צריך לסייע להן בשכר דירה גדול יותר. חלקן

מקבלות רק 440 שקל בגלל שהן עובדות. צריך לנסות ולעזור להן, גם אם הן עובדות

ומקבלות משכורת ומזונות. כך הן לא תצטרכנה לשקר למערכת ולהסתיר את העובדה שהן

עובדות בכמה עבודות על מנת להשלים הכנסה ולגדל את ילדיהן בכבוד. צריך להעלות

להן משמעותית את המשכנתאות ואת המענקים לדיור.

כדי לקבל זכאות לדיור סוציאלי, יש לעבור שבעת מדורי גהנום. לאם חד הורית,

אשר לה רק ילד אחד, אין שום סיכוי לקבל דיור סוציאלי, למרות שכלכלית מצבה יכול

להיות רע יותר ממשפחה חד הורית גדולה יותר. יש לקחת בחשבון שכל הנטל הוא על

כתפי האם. כאשר מגיעים לנקודה שבה מאושרת הזכאות, לאחרונה נודע לי שמחתימים את

האמהות החד-הוריות על טופס מסוים,. שמשמעותו שאסור לה לבנות את חייה מחדש. אם

חלילה וחס ייכנס לדירה גבר - המשמעות היא שיכולים לזלול ממנה את הזכאות למגורים

באותה הדירה. אני רוצה לדרוש שיופסק הנוהל הזה. יש לנו את הזכות לנסות לבנות את

החיים שלנו מחדש, במערכת של קשרים חברתיים וגם כלכליים.
היו"ר יעל דייו
הביקורת שאת משמיעה - כלפי איזה משרדים היא מופנית?
ברכה רג'ואני
משרד השיכון והביטוח הלאומי. משרד השיכון שולח את החוקרים באמצעות

החברות המשכנות שלוף ''עמיגור", ''עמידר'', ''חלמיש", "פרזות''.
ציפי ברקוביץ
גם משרד העבודה והרווחה באמצעות נושא המעונות.
ברכה רגיואני
בגלל הטופס הזה, הרבה מאד חד-הוריות לא מעונינות להכיר גברים, כי אם חלילה

תהיה ביקורת וייתפס גבר זר בביתה, אותה אם עלולה להיזרק מביתה.
היו"ר יעל דייו
את מדברת על טופס, או על ביקורים?
ברכה רגיואני
על הטופס.
היו"ר יעל דייו
האם יש בידר טופס כזה?
ברכה רגיואני
לא הסכימו לתת אותו לאותן מד-הוריות שחתמו עליו. התנאי להתקדם בהליך

לקבלת הדירה הוא לחתום על טופס כזה. מחתימים אותו בבנקים למשכנתאות, שהם

למעשה המתווך בין משרד השיכון לבין הקליינט.
חנה מרגלית
תוסיפי גם מה הם הקריטריונים לקבלת דיור סוציאלי. האם צריכה להיות אשת

נרקומן, זונה או אשת אסיר. אלה הקריטריונים היחידים לקבלת דיור סוציאלי.
ברכה רגיואני
אם היא חד-הורית שעובדת ואם לילד אחד - אין לה שום סיכוי.
היו"ר יעל דייו
מלבד התשובות שנקבל כאן, הוועדה תקבל גם את הטפסים הרלבנטיים. זה לא

יהיה הטופס הראשון ששינינו. יש היום חוקים מאד מחמירים ביחס לשאלות שמותר לשאול

לגבי הטבות שונות, בבנקים ובמוסדות שונים. כל הנושא של חדירה לתחומים מסוימים הוא

אסור על פי חוק. בהרבה מאד נושאים אנו מקבלים את אותם הטפסים, ודורשים לשנות

אותם. אפשר להסיר סוג מסוים של שאלות.
ברכה רגיואני
בנוסף לנושא של כל מיני קצבאות, כאשר ילדיה של אם חד-הורית מגיעים לגיל 18

- אין לה יותר נקודות זיכוי. בהתחשב בכך שהילדים ממשיכים להיות אצלה, יש להשאיר

לה את נקודות הזיכוי.



הדבר השני, שדובר בו כבר, הוא הגיל שבו משולמת הבטחת הכנסה לנשים

תד-הוריות. דובר שיש כוונה להוריד את הגיל ל- 5. אני אומרת שיש להעלות את הגיל,

מכיוון שנשים, שמתמודדות עם מצוקות חברתיות, בנוסף למצוקות של דיור ומצוקות קשות

מאד, שמצריכות יציאות רבות לצורך הסידורים הביורוקרטיים האלה. מעסיקים לא מוכנים

שהעובדים שלהם ייעדרו. רוב משרדי הממשלה עובדים בשעות הבוקר, ונשים אלה לא

יכולות לעשות את הסידורים שלהן בשעות אתר הצוהריים. אני מכירה את הנושא כאם

חד-הורית. חסרת דיור, שחייה במאהל של מחוסרי הדיור מול משרד ראש הממשלה. הרבה

זמן מושקע בריצות כמטרה לנסות ולפתור את הבעיה. אם גם את הבטחת ההכנסה יימנעו,

והיא לא מקבלת מזונות, בגלל סיבה כל שהיא, זה עושה איזה שהוא עוול לקבוצה גדולה

של חד-הוריות.

בקדנציה הקודמת היתה ועדת משנה לענייני חד-הוריות. אני חושבת שיש לטפל

במסגרת ועדה כזו, ואולי יש לחדש את עבודתה.
היו"ר יעל דייו
כשאומרים "ועדת משנה" זה נשמע מכובד. זו בעצם ועדה של אדם אחד, בהרבה

פעמים. אני פועלת בהתאם לפניות של חברי הוועדה. אם תבוא חברה או שתיים או חבר

מהחברים בוועדה, שרוצות לטפל בנושא הזה בצורה נמרצת ואינטנסיבית, מאשר הוועדה

במליאתה - נעביר לכם את החומר הרלבנטי. זה יקל עלי מאד. מייד אגיע לכמה הצעות

שיש לנו, וגם העניין הזה יכוסה.
צגה מלאקו
אני חברת הנהלה בארגון הגג של עולי אתיופיה. אני רוצה לדבר על עניין הדיור

של חד-הוריות עולות מאתיופיה, שמקבלות משכנתא. לצערנו האוכלוסייה התרכזה בערי

פיתוח. יש בעיית קליטה, ויש יישובים שנותנים משכנתא מאד מינימלית כדי שלא יגיעו

יותר עולים. עולה חד-הורית מאתיופיה מקבלת דירה שהיא רחוקה ממקום מגורי משפחתה.

היא זקוקה לעזרת משפחתה, ותאמינו לי - להיות עם הציבור הישראלי הוותיק הוא עניין

לא פשוט בשבילה. אני חיה עם בעלי, התחנכנו פה בארץ, ועדיין השכנים בבניין בו אנו

גרים לא אומרים לנו שלום. לאם חד-הורית, שאין לה משפחה שגרה קרוב אליה, היא תהיה

אבודה. קשה לה להתמודד. צריר להתחשב במצבה.
ברכה רג'ואני
זו בעיה של כל המשפחות החד-הורית, בכל הארץ.
היו"ר יעל דייו
חלק גדול מן הפניות אלינו מצד אתיופיות נוגעות לעניין הזה של קירבה למשפחה

או לבני העדה. מוכרחים להכיר בבעיה. יש דרגות, ומרינה הזכירה זאת קודמת, של מהות

המצוקה וסוג הבעיות. אנו יכולים בוועדה הזו להרכיב סולם, שבתחתיתו תהיה, אולי,

האישה הבדואית. הסולם הזה בהחלט לא יצביע על פערים משמעותיים בין הוותיקות

לעולות החדשות. גם הטיפול וגם תשומת הלב והתקצוב צריכים להיעשות באופן ייחודי.

לא הייתי רוצה להיכנס לשאלה למי קשה יותר - לאלמנה במגזר הערבי, שהיא חשובה

הרבה פעמים כמתה, או לאישה אתיופיות שמרוחקת מבני עדתה, או לעולה מחבר העמים

שצריכה להימנע מהשלמת השכלה, כי היא לא תוכל לקיים את עצמה.

ההערה של אנטיגונה, שהחלוקה של יהודים לעומת עולים חדשים היא חלוקה של

מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי. הם עובדים לפי הקטגוריות האלה.

המינוח הועתק משם.
מרינה סולודקין
את מדברת על שכנים שלא אומרים לך שלום. את לא צריכה לחיות עם תסמונת

נחיתות. אני גרה באשקלון, וגם לי יש שכנים שלא אומרים שלום. קיים כאן עניין תרבותי.

תרבות של חברה מקורית.
צגה מלאקו
נתתי את זה כדוגמה לדרך שבה החברה מתייחסת. אני רואה את עצמי כישראלית.

גדלתי פה. עולה חדשה חד-הורית שאין לה השכלה, יש לה קשיי שפה ובעיות כלכליות,

קשה לה יותר עם הסטיגמה והיחס החברתי. היא צריבה מישהו שיעזור לה, בהעדר בן-זוג.
מרינה סולודקין
את צודקת בהחלט.
נוהה חורי
אני ערבייה. כל הבעיות שדיברתם עליהם עכשיו הן בעיות שגם אנו ניצבות

בפניהן. אני רואה את הדבר באופן שונה. בסקטור הערבי ידוע שהמצב שונה. היה לנו לפני

חודש כנס בנצרת. לא ידעתי שקיימים ארגונים של חד-הוריות. אני יושבת ראש של עמותת

נשים שהן מפרנסות יחידות, בנצרת. אנחנו לא דואגות לעניין הגירושין. מובן מאיליו שזה

אסור. אנחנו לא מתערבות בכר. זה שייך למשפחה. בעמותה שלנו חברות 94 נשים. יש עד

1,200 אלמנות בנצרת. הקמנו את העמותה למטרת סיוע לנשים ביציאה מן הבדידות והסבל

שלהן. אף אחד לא יודע איך הן סובלות. הן לרוב חסרות השכלה, והגילאים יכולים לנוע

בין 19 ל- 60.

אני מסכימה לכל מה שנאמר כאן. אנו סובלות מאותן הבעיות. יש נשים שהן

אלמנות עם 4-5 ילדים. הן צריכות לטפל בילדים שלהן. אצלכן, כאשר הילד מגיע לגיל

מסוים - הוא הולר לצבא. אצלנו הילד אמור להתחיל את חייו בגיל הזה. הוא צריך לשלם

שכר לימוד. לילד הזה יש אפשרות ללכת לעבוד בעבודה שחורה. חוץ מבעית הדיור זו

הבעיה הקשה שלנו. נשים אצלנו לא מודעות לזכויות ולאפשרויות העומדות בפניהן. אנחנו,

בעמותה, משתדלות להאיר להן את הדרך. הייתי מבקשת שתימצא דרך לשיתוף פעולה עם

חברות בארגונים אחרים. עלינו לשבת ולדבר, ולצאת יחד בהחלטות משותפות. נובא לכאן,

לכנסת, ואולי כך ייצא משהו.

אנחנו חשבנו שצריך לעזור לאישה, חסרת ההשכלה לצאת מן הבית. יש לנו

פרוייקט, שאני מקווה שכולם כאן יאמינו בו. הפרוייקט אמור לפתור את הבעיה החברתית

ואת הבעיה הכלכלית. אתן מוזמנות לפנות אלי כדי לשמוע על הפרוייקט.
היו"ר יעל דייו
הוועדה ביקרה בנצרת אצל העמותה. פשוט התפלאנו. הם גם ביקרו אצלנו בכנסת.

יש גם כמה יהודיות, אחת מהן מכפר אתא.
נוהה חורי
אם הייתי מכירה יותר - הייתי מזמינה.
היו"ר יעל דייו
אני מבקשת לומר שהפרוייקט שהוקם בנצרת נותן רעיתות. זה פרוייקט של

קייטרינג, שמאד מצליח. אנו מדברים על התאגדות לצורך יצירת הכנסה ברמה מסוימת,

שנשים מסוגלות לבצע. אין צורך ללכת לצורך זה להכשרה מקצועית. זה לא גוזל מזמנן עם

הילדים. יש סוג של דברים ויוזמות בתחום העסקים הקטנים שמתאימים לכך. אנו מנסים

לעודד דברים כאלה ברשות לעסקים קטנים. צריך לעשות כל הזמן סקר לגבי מה קורה

בשוק בתחום העסקים הקטנים והיזמות הזו. יש תקציבים לזה. אני מודעת לכל הבעיות

שמתעוררות, אך זהו עדיין אפיק שלא מנוצל עד הסוף. בבדיקה האחרונה הסתבר שמספר

העולות החדשות, ובתוכם משפחות חד-הוריות שקיבלו הקצבות והקימו את סוג העסקים

הקטנים שהרשות עוזרת במימונם, עלה כמעט ב- 100 אחח. מדובר בכל מיני עסקים כמו

בשירותי תרגום ומחשב, סוכנות נסיעות קטנה, בוטיק לכלות, מפעל לסלטים בבית, ועוד.

הדברים האלה מתאימים לאישה חד-הורית שמטופלת בילדים ואינה יכולה להתנייד

בקלות כמו נשים אחרות.
מישל סבח
אני נציגה של חד-הוריות ממחוז הצפון. בהתייחס לגברים חד-הוריים לעומת נשים

חד-הוריות, ההתייחסות אל הגברים היא ברמה הגבוהה יותר. גבר שיוצא לעבודה הכנסתו

תהיה גבוהה יותר מאשר של אישה. העזרה שלה זוכה הגבר החד-הורית היא גדולה יותר

מאשר לאישה.
היו"ר יעל דייו
יש בעיות לנשים, ויש בעיות לגברים, אנו מדברים על שניהם. איו פה עניין של

השוואה לצורך תחרות.
מישל סבח
אני לא מבינה למה צריך להיות הבדל בהתייחסות בין גבר שמתמודד לבין אישה

שמתמודדת.
היו"ר יעל דייו
אני רוצה לציין שזה הבדל שקיים בלי קשר לחד-הוריות. במשק, פערי השכר בין

גברים ונשים בכל הרמות הם של 30-40 אחח. עד היום, אם אישה מבקשת בבנק אשראי

לפתיחת עסק, מבקשים ממנה את תלוש השכר של בעלה. את מוחירה אותנו לנושא החברתי

הכללי של פער עצום בהתייחסות לנשים לעומת התייחסות לגברים, בעיקר בהיבט

הכלכלי. אישה נתפסת כחייבת ביותר ערבויות. היא צריכה להביא יותר בטחונות. היא לא

אישיות משפטית אוטונומית, מבחינת התפיסה החברתית. שלא לדבר על כל מיני דיני

אישות, אליהם לא ניכנס היום בכלל. יש ועדה שיושבת פעמיים בשבוע לגבי הנושאים של

כל דיני האישות למינהם.
מישל סבח
הסיוע לדיור הוא רק לתקופה של שלוש שנים. מה מעבר לתקופה זו? הכל אמור

להתחיל מחדש בבקשה ותחנונים.
סופי לוי
אני אם תד-הורית. רציתי להעלות ענייו שאני אישית לא נתקלתי בו, אבל אני

מכירה חד-הוריות שנתקלו בו. העניין הוא שינוי מדיניות בפל גמלאות. אישה יוצאת

לעבודה ומקבלת משבורת. היא אמורה לקבל מזונות. מתחילים לקח לה. יש לזבור

שהמזונות הם עבור הילדים. אם יש לה משבורת בגובה מסוים, מקחים לה תנאים דרך

הביטוח הלאומי. משבורת, מזונות והבטחת הבנסה לא יבולים ללבת ביחד.

צריו להפריד את העניין הזה של מזונות מעניין הקצבאות. המזונות הם לא תשלום

מהביטוח הלאומי. זה צריך להיות דבר נפרד.
ציפי ברקוביץ
אני מנהלת את עמותת "מיחד" ב ''נעמת". זו עמותה שהוקמה בבר לפני יותר

משמונה שנים. "נעמת" היא זו שדי לחצה על נושא, יחד עם שרת העבודה והרווחה לשעבר,

אורה נמיר. בשנת 92, יחד עם משרד העבודה והרווחה. הוצאנו את החוברת שנמצאת באן.

היא מאגדת בתובה את החקיקה בעניין.
היו"ר יעל דייו
אבל רוב שינויי החקיקה בנושא היו משנת 94 ואילך.
ציפי ברקוביץ
רוב החוק מאוגד בחוברת הזו. בהחלט נמשיך בפי שעשינו קודם. יש לנו גם בוונה

להוציא חוברת בזו בשפה הערבית.
היו"ר יעל דייו
גם ברוסית לא היה מזיק להוציא.
ציפי ברקוביץ
ברוסית היה ואזל. עובדים על הוצאה חדשה. בל פעם מנסים לעדכן את החוקים

האחרונים, בבל שפה נוספת.

כולנו נשמח לשמוע מנציגי משרד השיכון האם יש במסגרת המלצות ועדת גדיש

משהו שעוסק במשפחות החד-הוריות. יש שתי נקודות קריטיות ביותר בשלב זה. אחת היא

לגבי הגדרת הילד, במסגרת חוק הביטוח הלאומי. יש לשנות את ההגדרה לגיל 21, ואז

נפתור הרבה בעיות, בי רוב החקיקה נצמדת לחוק המוסד לביטוח לאומי, לגבי נושא הילד.

דבר קריטי נוסף הוא שלילת הזכאות להבטחת הבנסה בשל הסיבה שברשות המבקש רבב

פרטי. העניין עלה כבר, אך הוא משמעותי מאד, לפי מספר הבקשות והפניות שמגיעות

אלינו. תודה.
גליה עמרני
אני נציגה של ארגון "יתד" מבאר שבע. אני מאד שמחה ומברבת את היוזמה לדיון.

רציתי גם להוסיף, בעניין הבטחת הכנסה. אישה שעבדה כל חייה, ומשום מה פוטרה,

בבואה לדרוש עבודה היא תיתקל בקשיים. הכנסתה יורדת. אם עודדו אותה לעבוד והיא



קיבלה הבטחת הכנסה, זה ניגמר פה. נציגות הביטוח הלאומי יודעות על מה אני מדברת.

אולי אפשר לבדוק את הבעיה לפרטי פרטים. אם אותה אישה לא מעונינת לעבוד, באמת

לא מגיע לה שישולמו לה דמי הבטחת הכנסה, אר אולי היא נתקלת בקשיים במציאת

עבודה? אצלנו בקבוצה אנו נתקלים במקרים כאלה.
רוזט אבו רחמו
אני מנצרת, ומייצגת את עמותת הנשים המפרנסות היחידות. הסכום שניתן להבטחת

הכנסה, 1,300 שקל, אינו מספיק. אישה שנפרדת מבעלה נתקלת בקשיים. הייתי מצפה

שיהיה חוק שיחזק את האישה, ולא את הגבר. הבעל מאיים על האישה, וכר גם החוק. מזה

שנתיים אני חיה בנפרד מבעלי. בהסכמתו אני מקבלת את הגט, וללא הסכמתו החוק לא

נותן לי דבר, כי הילדים שלי הם מעל גיל 18. אם אני מתפטרת מיוזמתי ממקום עבודתי,

המעביד ייתן לי פיצויים. כר זה צריר להיות גם בחיי הנישואין. אם אני יוצאת מהבית,

ולבעלי יש אישה אחרת. אני עדיין יכולה להיות מסורבת גט. צריר לעדכן את החוקים.
נעמי תזו
את פורצת לדלת פתוחה, מהבחינה הזו. העניין הוא שיש 24 חברי כנסת דתיים

וחרדיים.
רוזטאבו רחמו
אצלנו יש בעיה חמורה שנפרדים, והנשים אינן מקבלות גט.
היו"ר יעל דייו
אני רוצח לומר דבר שהוא ממש לא מרגיע, לנשים שמתדיינות בבתי דין רבניים.

הנושא מטופל באינטנסיביות רבה מאד על ידי חברת הכנסת נעמי חזן. הכנסנו שני שינויי

חקיקה לגבי בתי הדין השרעים והנוצרים. כמה שליהודיות גרוע, הנשים המוסלמיות,

הדרתיות והנוצריות מצבן קשה הרבה יותר מבחינת דיני אישות. אין להם גם נציגות

למאבק, כי החסימה של הקאדים והשופטים עובדת חזק. כאן יש לפחות יש גורמים שאפשר

לדבר אתם. ניתן להגיע לפשרות בכמה נושאים. כאן צריך לכפות חקיקה. יש חוק שנכנס

עכשיו להפעלה - לאפשר לנשים לא יהודיות בחירה בבתי דין למשפחה, במקום בית הדין

השרעי או הנוצרי.

חקיקה נוספת שלי, שנמצאת בשלב מאד להתקדם תאפשר להקים ליד בתי הדין

היהודיים, הנוצרים והמוסלמים, יחידות סיוע של משרד העבודה שיכללו עובדים

סוציאליים ופסיכולוגים. הן מאפשרות למתדיינים להגיע לדיון עם כל עבודת הרקע

שנעשית לפני כן. הניסיון אינו רב אך הוא מאד חיובי.
איווט סעדון
אני ממשרד העבודה והרווחה. במסגרת החוק .עשינו את המקסימום על מנת להטיב

את מצבן של המשפחות החד-הוריות, בזכאות מקסימלית למעונות יום. עד לפני שנה

העדפנו את המשפחה החד-הורית, שבראשה אם לא נשואה, על כלל המשפחות. היתה די

התנורמרות כתוצאה מכר, כי הכרנו לקחת רק 50 אחוז משכרה לצורר קביעת הזכאות. זה

היה בתוצאה ממאבקן של האמהות הלא-נשואות. בזמנו, שרת העבודה והרווחה, אורה

נמיר, עזרה להן די הרבה.

לגבי שאר המשפחות החד-הוריות, שמשום מה לא קיבלו את ההטבה הזו - כאן

היתה התמרמרות. הן דרשו להיות באותו מעמד. אני שמחה היום לבשר, שכתוצאה



מהתקנות שהוצאנו מחקנו הכל, והגדרנו משפחה חד-הורית כמוגדר בחוק. ניתנת להם

הטבה מקסימלית.
נעמי וחו
ממתי התקנות?
איווט סעדוו
מה- 14 בינואר. השנה אני מפרסמת את זה בתקנות שאני מוציאה. הן תקבלנה

עדיפות גם בקבלה למעונות. אנו מחשבים גם נפש נוספת במשפחה. כולו, ללא יוצא מן

הכלל מגיעות לדרגה הנמוכה ביותר, ולהשתתפות מקסימלית של המשרד.

היו"ר יעל דייו-.

זו כמובן בשורה חשובה, ואני מודה על כר. בסיכום אדבר על נושא העברת המידע.
חיים פוזנר
שר העבודה והרווחה נותן חשיבות רבה לנושא המשפחות החד-הוריות. נמצאים

כאן חמישה נציגים - שלושה ממשרד העבודה והרווחה, ושניים מהמוסד לביטוח לאומי.

קדימות למעונות היום מתבצעת בפועל. היא מורגשת במדיניות שלנו. כך גם הקדימות

בהכשרה מקצועית. מבחינת הנתונים, אמ היום יש 87 אלף משפחות חד-הוריות במדינת

ישראל, מתוכם 27 אלף הן משפחות עולים. כמעט שליש. במחלקות לשירותים חברתיים

ברשויות המקומיות אנו מטפלים ב- 25 אלף מהמשפחות, שמהוות 25 אחת מהמשפחות עם

ילדים. זה מראה שהבעיה היא משמעותית ולא ניתן להתעלם ממנה ולעבור לסדר היום.
היו"ר יעל דייו
הוא אומר שרבע מהמטופלים בלשכות הרווחה מכל המטופלים הם משפחות

חד-הוריות עם ילדים.
חיים פחנר
בנושא העולים רציתי לומר שכולנו בעצם עולים, או בנים להורים. אני מקווה

שבעוד שלושים שנה גם אתם תקלטו עולים חדשים, ולא תחזרו על דברים שציינתם אותם.

בתור אדם שנולד בארץ אני ממש מרגיש כאב נוכח הדברים שנשמעו כאן.

לגבי פעילות בקהילה - גם בחברה הערבית וגם בקרב עולים חדשים אנו עושים
הרבה פעולות
סדנאות למשפחות חד-הוריות, סדנאות לעזרה עצמית, ועוד. כל זה

בהשתתפות המשרד. אנו שמים את העניין בסדר עדיפות. התחלנו את זה בשנת 91.
היו"ר יעל דייו
לשמחתי, קצב השינוי שלכם בטיפול, של החקיקה שלנו ושל אכיפת החוקים, כמו

גם קצב הגידול של מספר המשפחות החד הוריות - הולך וגדל. המספרים מן העבר שייכים

לתקופה בה התופעה לא היתה מקובלת, המספרים בפועל היו קטנים, והוצנעו בגלל אי

הבהירות של הסטטוס, ואי הרצון להיכנס לקבוצה הזו.
יהודית בר-אוו
כפי שנאמר כאן, כשליש מהמשפחות המטופלות על ידינו, במחלקות לשירותים

חברתיים ברשויות המקומיות, הן משפחות חד-הוריות. הסיוע שאנו נותנים הוא בתחום

הקהילתי ובתחום הרווחה. אנחנו מעודדים יחד עם העמותות וארגוני הנשים פעילויות

בתוך הרשויות. יש לנו היום, 32 מרכזים למשפחות חד-הוריות. חלקם בשיתוף ויצ"ו, חלקם

עם "נעמת", חלקם מקומיים וחלקם אזוריים. במרכזים האלה נעשית עבודה חברתית,

תמיכתית, פרטנית, ייעוץ משפטי וכל מיני פעילויות שקשורות לחיי המשפחות. אנו

מתייחסים לנושאים של ילדים, עבודה ויציאה לעבודה.

ניתן לומר שיש עדיפות בולטת בפעילות שלנו למשפחות חד-הוריות למשפחות

מאתיופיה ומחבר העמים, שמספר חד-ההוריות בהן הוא כפול ממספר המשפחות הרגילות.

אנו מתייחסים בטיפול לנושא המעברים, ילדים מתבגרים וילדים במעבר, איבוד מקום

עבודה והכנה לקראת עבודה חדשה. משפחות חד-הוריות מקבלות עדיפות בנושאים

השוטפים שלנו. יש לנו גם סדנאות מחוץ לקהילה, ויש בהן עדיפות למשפחות החד-הוריות.

חלק חשוב מהעשייה הוא הבאת מידע לאנשים. לכן אנו מארגנים הרבה פעילויות

ובו אנו מוסרים מידע. הבעיה היא שהתקציב אינו מספיק לכל המטרות.
חיים פחנר
אנו נותנים השנה חומר מעודכן.
רבקה שי
אני מנהלת אגף אמהות, ילדים ומזונות בביטוח הלאומי. נמצאת אתי גם דבורה

בדר, שהיא סגנית מנהלת אגף הבטחת הכנסה. לפי הנתונים שאנו מכירים, 25 אחח מן

המשפחות החד-הוריות נמצאות מתחת לקו העוני. כולנו יודעים שהמצב אינו טוב, למרות

שנעשו פעולות בשנתיים האחרונות. הנתונים שלנו מראים שתחולת העוני בקרב המשפחות

החד-הוריות ירדה מ- 40 אחוז ל- 25 אחח. היא ירדה, בין השאר, משום שנחקק חוק

המשפחות החד-הוריות. אנו יודעים שהוא לא מספיק, והא ראיה - אחוז גדול עדיין נמצא

מתחת לקו העוני. צריך להבין שצעדים רציניים מאד נעשו.

57 אחוז מן המשפחות נהנות מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי בנושא הזה. חוק

המשפחות החד-הוריות נתן זכויות חומריות חשובות ביותר. האחת היא גמלה להבטחת

הכנסה, שהחוק קבע להם שיעור מוגדל. מייחסים את הירידה בתחולת העוני לנושא הזה.

כמו כן ניתן מענק לימודים במסגרת ביטוח ילדים. זה מענק שהלך והתרחב במשך השנים.

היום המצב הוא שהילדים מקבלים את זה עד גיל 14, ולא מעבר לו. נכון הוא שיש שוני

בגובה המענק לילדים עד גיל 11, לבין הילדים שבין גיל 11 ל- 14. גם פה, זה תוצאה של

תהליך היסטורי של הרחבת זכויות, אך זה לא הגיע לרמה שאנו חושבים שהיה צריך,

. לכן המוסד לביטוח לאומי יזם חקיקה בנושא הזה. הוא ביקש להשוות את המענקים

בשלב הראשון, ולהעמיד את גובה המענק על הגבוה מבין השניים. יש מגמה בביטוח

הלאומי לבחון כיצד ניתן להגדיל את מענק הלימודים. הוא ראוי והוא יכול להצטרף לכל

ההטבות. אנו בוחנים אפשרויות איך לעשות זאת.

הייתי רוצה להביא נתונים לגבי גמלאות אחרות שמשולמות למשפחות

החד-הוריות. 57 אחח מקבלות גמלאות. בשנת 96 מספר המשפחות מקבלות הגמלה היה 82

אלף. מתוכם, כ- 13 אלף משפחות קיבלו קצבת שארים. הבטחת הכנסה ניתנה ל- 30 אלף

משפחות. מעונות - קרוב ל - 6,000.

מבחינת מענק הלימודים - אנו מגלגלים כרגע איזו שהיא חקיקה בעניין. אני חייבת

לציין שיש התנגדות של האוצר לנושא. עלה כאן הנושא של עידוד יציאה לעבודה. המוסד



לביטוח לאומי הקים בימים אלה צוות לבחינת הרבה גמלאות. קבוצת המשפחות

החד-הוריות תהיה, ללא ספק, קבוצה שתיבחן באופן ספציפי. הועלה כאן נושא המזונות.
נעמי חזן
אתם יוצרים מצב של תמריץ שלילי.
רבקה שי
בדיוק בר. במשר השנים נוצר מצב שיש תמריץ שלילי לצאת לעבודה. מצד אחד

בולנו רוצים להיטיב, ולתת עוד גמלאות. מצד שני, אנו יורים לעצמנו ברגליים בנושא הזה.

צריך תמיד לבחון איר ניתן לעשות את הדברים - אולי בצורה מדורגת. צריך לתת אפשרות

לצאת לעבודה.

אחד הנושאים שבבר נידון אצלנו בצוות הוא נושא של שיקום מקצועי. זה סיוע

בבחירת מקצוע והכשרה מקצועית. היום זה קיים לגבי אלמנות. היום אלמנות זכאיות

לקבל שיקום מקצועי מתוקף תקנות של חוק הביטוח הלאומי, כדי שהן תוכלנה למצוא

עבודה ולצאת לעבודה. התקנות מדברות על אלמנות, שארים ונפגעי עבודה. השיקום

המקצועי הזה, מעבר להפניה לקורס, נותן טיפול כוללני. כאשר אישה חד הורית מבקשת

לצאת לעבודה זו החלטה לא פשוטה. זה מחייב שינוי דרסטי באורתות חייה. היא צריבה

תמיכה וליווי, ועובדת שיקום עושה זאת בתהליך ההשמה. בביטוח הלאומי אנו מנסים

לבדוק את זה גם לגבי חד-הוריות אחרות. בימים אלה מוגש מסמר למינהל הגמלאות שלנו.

אנו קווים שזה יובא למינהלה, ואולי ייכנס לתהליך חקיקה.

ברור שיש לבך עלויות גבוהות מאד. בחנו גם דרך הדרגתית לביצוע, כי מדובר

במאות מיליונים. אני בודקים מה נעשה בעולם בעניין. שיקום מקצועי הוא אחד הכלים

שיש לנו.
ברכה רג'ואני
כמה שעות אם חד-הורית צריכה לעבוד כדי לקבל את השלמת ההכנסה הזו?
רבקה שי
מה שמוגדר היום ומה שקיבלנו עד היום, באמצעות חוק משפחות חד-הוריות, הוא

ביצוע סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי, שזה מענק לאומי, והשיעור המוגדל למשפחות

חד-הוריות במסגרת הבטחת הכנסה. צריך להבין שכמעט כל שנה חיה שינוי בגמלאות

ובמענקים האלה, אם בהרחבת מעגל המבוטחים, אם בהגדלת המענק או שיעור הגמלה -

כמעט כל שנה היה שינוי כלשהו. אנו פועלים בשיטה של כיבוש שעל אחר שעל. אנו לא

מכירים דרך טובה יותר. חברי הכנסת הם בדרך כלל היוזמים של הנזהלכים האלה. הם

יודעים בדיוק מי המתנגדים לצעדים הגדולים. אמרתי כבר, כולנו מודעים לעובדה ש- 25

אחוז מהמשפחות החד-הוריות הן מתחת לקו העוני. אנו יודעים שצריך להמשיך ולעשות.

הגדרת הורה יחיד במשפחות חד-הוריות היא מורכבת ובעייתית. קל מאד להגדיר

אישה שרשומה כרווקה גרושה או אלמנה, אבל יש לנו גם קטגוריות אחרות, שיש בעיה איך

להגדיר אותן. החוק קבע בוודאות שאישה או גבר הם חד-הוריים כאשר אין להם בן או בת

זוג הידועים בציבור. הם לא חיים עם מישהו הידוע בציבור כבן-זוגם. זה מחייב אותנו,

כרשות ציבורית, להתייחס להגדרה הזו כפי שהיא. זה עומד מאחורי העובדה שמידי פעם

אנו חייבים לערור בדיקות לגבי האם אדם, שתובע גמלה כלשהי, האם הוא עונה להגדרה.

אנו לא מבצעים כל כך הרבה חקירות בנושא של חד-הוריות. בנושא של מענק לימודים אנו

מקבלים הצהרה בלבד, ומשלמים אוטומטית. המוסד לביטוח לאומי משלם גמלאות בסדר



גודל של 30 מיליארד שקל לשנה. כולנו יודעים שהוא מחויב, על פי כללי המינהל התקין,

לוודא שמשלמים לאנשים הנכונים. מדובר כאן בכספי ציבור. אנו לא יכולים לזלזל בזכות

הזו שניתנה לנו. אם יש חשד לגבי אדם כלשהו, מחובתו של המוסד לבדוק שאדם שתבע

אכן מגיעה לו הגמלה. תהליך הבדיקה הוא לא נעים. אני מודה. יש מחלקת חקירות

והוצאה לפועל במוסד לביטוח לאומי, כמו במס הכנסה או כל מוסד שאוכף חוק. זו חובתנו.

יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש שיש מדיניות מאד ליברלית לגבי משפחות

חד-הוריות בנושא מענק הלימודים וגם בנושא הבטחת ההכנסה. אם מתעורר חשש, איו שום

דרר אחרת. שום גוף משפטי לא יכול לתת הגדרה איר להגדיר ידוע בציבור. הדבר

המתבקש הוא לבחון כל מקרה לגופו. חקירות הן דבר שעולה בסף, והמוסד לביטוח לאומי

לא מעוניין להפריז בזה, אר אי אפשר לוותר על הבדיקה, כי אז נבזבז את כספי הציבור.

המינהל התקין מחייב אותנו לבדוק.

היו"ר יעל דיין-.

במסגרת הכנסת נעסוק, אולי, בנושא הזה, והאם ניתן להקל כאן. זה נושא שחורג

מהתחום של הקבוצה הזו. זה עוסק בדברים אלמנטריים אחרים הקשורים לזכויות הפרט

וצנעת הפרט. צריר למצוא קריטריונים שלפיהם יש לנהוג.
דבורה בדר
חוק הבטחת הכנסה בא להבטיח קיום מינימום לאוכלוסיות שידן אינה משגת.

החברה רואה את עצמה אחראית לכך מתוקף זה יוצאים כל הכללים וההוראות. היום יש

90 אלף מקבלי הבטחת הכנסה, מתוכם יש לנו 34 אלף מקבלים שהם משפחות חד-הוריות.

חוק המשפחות החד-הוריות נמצא בתהליך ואנו רואים בו שינויים. כדי לסבר את האוזן -

כאשר אנו מדברים על יחיד עם ילד, שלא מוגדר כחד-הורי, הוא אמור לקבל 946, ו שקלים.

יחיד עם ילד, שמוגדר כחד-הורי מקבל 2,226 שקלים. יש בהחלט מצבים שבגלל סיבה

כלשהי יחיד עם ילד לא מוגדר כחד-הורי. אני לא נכנסת כרגע להגדרות.

בעקבות השינוי של חוק המשפחות החד-הוריות, שיש שינוי בשיעור הגמלה,

נעשתה הרחבה בחוק הבטחת הכנסה. כל אלה שהוגדרו בנפרדות ממרץ 95 - הושוותה

הגמלה שלהן לגמלה של משפחות חד-הוריות. כלומר, היום שיעורי הגמלה, גם לאותן

נפרדות - גם הן מקבלות בשיעור המיוחד. מדובר גם על גברים, אם הם מוגדרים כנפרדים.

השינוי הנוסף שנעשה - העתות של המוסד, בבחינה של מה ניתן לעשות כדי

שהזכויות לא תיפגענה, או להיטיב. אחד השינויים שהתקבל בינואר 98 הוא הנושא של

משפחה חד-הורית שבנה מגיע לגיל 18. עד עכשיו נאלצנו להוריד את שיעור הגמלה,

בהתאם לתעריפים שפרטתי קודם. מינואר 98 יש שינוי, וגם כאשר מלאו לילד 18, והוא

בצבא, או במסגרת של לימודים, מצב משפחתו הושווה למשפחת אלמנה שמקבלת קצבאות

שארים. הערנות של המערכת בניסיון להשוות בין קטגוריות שונות בהחלט קיים. יש חשיבה

נוספת גם בנושא הזה.

הועלה הרעיון של השוואת תנאים. אנו חושבים להשוות בין זכויות אותה אלמנה,

שמקבלת במסגרת חוק הביטוח הלאומי קצבת שארים, לבין אותה אלמנה, שלא יכולה

לקבל את הקצבה, ואז היא מקבלת הבטחת הכנסה. במסגרת הבטחת ההכנסה, הכללים

שחלים עליה הם אמנם כמו בקצבת זיקנה ושארים, אבל היא משפחה חד-הורית. לעומת

זאת, אותה אישה, שהיא גרושה או רווקה עם ילדים, גם היא מקבלת את אותו שיעור

גמלה, אבל אנו נתייחס לנושא של גיל הילד בשאלה ממתי לפטור אותה ממבחן תעסוקה -

בצורה שונה. היא מושוות, מהבחינה הזו, לאותה אלמנה המקבלת קצבת שארים.

בהיסטוריה של חוק הבטחת הכנסה המרכיב של ילד עד גיל 5 הוא קטן ממבחן

תעסוקה. באיזה שהוא מקום היתה חשיבה שאולי אנו מיטיבים עם אותן הנשים. הנושא

הוא לא כל כך קל. הוא השתנה. היום הגיל לצורך הזה הוא 7. ההשלמה שניתנת היא



בהתאם לתעריפים שנקבעים, כאשר שיעור הגמלה הוא גבוה. לעניין התמריץ ליציאה

לעבודה, אחת ההצעות שמתגבשת היא בנושא העלאת הכדאיות לעבוד. נכוו לעכשיו,

מסכום מסוים לא קיימת מוטיבציה לצאת לעבודה. יש פה איזה שהוא קושי. זה נמצא

בתהליך של גיבוש הצעה.

לעניין מבחן התעסוקה שהוזכר כאן, שיש מצבים שבגינם אדם מפסיק לעבוד. אם זה

בגלל מצבים רפואיים, יש מענה לכך בחוק הבטחת הכנסה. אנו מדריכים אותם להגיש

תביעה. לגבי מצבים אחרים, גם אם אין מענה מוחלט, קיים שירות התעסוקה, שאמור לתת

את הדעת על כך. יש מצבים יוצאי-דופן. פקידי התביעות שלנו מאוד מעורבים בשטח. הם

מתקשרים לעובדים הסוציאליים, ומפנים את פקיד ההשמה למצוקות מסוימות. במצוקות

יוצאות דופן יש גם מעורבות של המשרד הראשי, עד כדי התערבות של מנהל האגף.
מיכאלה גרזוו
אני ממשרד השיכון. המשרד נותן פתרונות בשלושה מסלולים. המסלול המועדף

הוא מתן משכנתאות לרכישת דירה. השני- - השתתפות בשכר הדירה, והשלישי - שיכון

ציבורי. בנושא של משכנתאות דנה ועדה בראשות יעקב גדיש. הוגשו המלצות, והשינויים

הם בדרך של ראיה כוללת יותר, שמכינה סולם אחיד של קריטריון ודירוג לכל קבוצות

חסרי הדירה, כאשר יש עדיפות בהם למשפחות החד-הוריות. הסולם נבנה על שלושה
קריטריונים
על משך ותק הזכאות, ובמקרה הזה - ותק כחד-הורית בארץ, מספר הילדים - - -
נעמי חזו
עד איזה גיל?
מיכאלה גרזוו
מספר הילדים עד גיל 21.
קריאה
מדוע חד-הוריות לא יודעות את זה?
היו"ר יעל דייו
אין טעם לחזור לעניין המידע. זו בעיה פנימית של כולנו, וצריך למצוא מכניזם כדי

להעביר את המידע שקיים.
מיכאלה גרזון
ההמלצות עדיין לא מיושמות. זה ייקח פרק זמן של עד חצי שנה, שאנו מקווים שבו

תכנסנה ההמלצות ליישום. יש לנו גם בעיית יישום מבחינת מיחשוב. עד היום החד-הוריות

קיבלו סיוע ברמה אחידה, בלי הבחנה בין חזקות יותר לחזקות פחות. אנו לא יכולים

לעשות הבחנה כזו באופן מדויק, אך אנו יודעים שמספר ילדים וותק של חד-הורית שאין לה

דירה, מנבא את הסיכוי שלה להגיע לדירה. לכן, יש שינוי במידרג, כך שיכול להיות שיהיה

חלק שיקבל בשנה הראשונה פחות, ובהמשך הכוונה היא שהם יקבלו יותר.

לגבי השתתפות בשכר דירה - הנושא הזה עדיין לא נדון בוועדה. הוא יידון בהמשך.

כך גם לגבי השיכון הציבורי. נכון להיום, משפחה חד-הורית זכאית להשתתפות הגדולה



ביותר שניתנת ללא מבחן הכנסה - סך של 600 שקל במשך שלוש שנים. היא יכולה במקביל

לקבל השתתפות מוגדלת אם היא מתקיימת מקצבאת קיום, או שיש לה הכנסה נמוכה.

סכום ההשתתפות מגיע היום עז ל- 1,080 שקל.
היו"ר יעל דייו
צמוד למה?
מיכאלה גרזוו
לא צמוד.

באשר לשיכון הציבורי - כאן קיימת מצוקה לאורך כל הדרך. זו מצוקה שמאפיינת

לאו דווקא את המשפחות התד-הוריות. הכללים לכניסה לשיכון הציבורי מאד מגבילים,

מהטעם הפשוט שמספר הפתרונות מוגבל, ולכן צריר להגדיר איזו שהיא הררכיה של

פתרונות, שנותנת לחלשים את הדרר להיכנס לציבור הזה.

באשר לנושא של הטופס לחתימה שהועלה כאן. אני לא מכירה טופס כזה. אני

מוכנה לבדוק, אך אני לא מאמינה שהוא קיים. מאז הפעלת חוק המשפחות החד-הוריות

נכנסה הבחנה בין משפחות חד-הוריות לבין כאלה שיש להם ידוע או ידועה בציבור. על פי

מסגרת החקיקה, יש בטופס הבקשה התייחסות של הבחנה. יש כאלה שמצהירות מראש. יש

תופעה הולכת וגדלה של רווקות שחיות עם בן הזוג, והן ללא ספק לא משפחות חד-הוריות.

יש עוד דוגמאות כאלה.
נעמי חזן
מה עם הנושא הכאוב של הענקת זכאות למשכנתא לפני סיום הליר הגירושין? נוצר

מעגל סגור שאי אפשר לקבל את המשכנתא אם לא גרושים. חמש שנים של ניסיון להבין את

האבסורד הזה לא הועילו. אני עדיין חושבת שהעניין מגוחך לחלוטין והוא נוגע במיוחד

לנשים שהן חד-הוריות והן בנזצב של ערפל קרב מבחינת המעמד האישי.
מיכאלה גחון
כללי הזכאות מעניקים סיוע לחסרי דירה. לכאלה שאין, ולא היתה בבעלותם דירה.

לפנים משורת הדין, יש התייחסות לנושא של גירושין, כאשר מי שיש לו 50 אחוז בבעלות

על דירה - אחרי זמן מסוים הוא מוכר כמשפחה חסרת דירה. מי שהתגרשו ומכרו את דירתם

לפני שנת 90 יכולים להיות מוגדרים כחסרי דיור.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת שלא נפתח כאן דיון בבעיות פרטניות. ניתן לפנות אלינו, ואין פניה

אלי, או לכל חבר כנסת אתר, לצורך זה, שלא מקבלת בדיקה עד הסוף, תשובה ומענה

מהמשרד הרלבנטי, ובזמן קצר בדרך כלל. משרד העבודה, שלא כמו משרדים אחרים,

מצטיין במתן תשובה מהירה, לפחות לפניות שלי, ואני מעבירה אותן. אם משהו לא ברור

יש המשך ברור. לא כל המשרדים הם כאלה.



חנה מרגלית-.

מה שיפתור, אולי את הבעיות זה לקמת נציגות מהמשפמות החד-הוריות שחיות את

הנושאים האלה בשטח, ולהעביר את זה, בשיתוף פעולה.
היו"ר יעל דייו
אין בעיה. משום כך אתן כולכן שייכות לארגון כזה או אחר. הארגונים פונים

ישירות למשרדים, והם לא נזקקים לשירות שלנו.
חנה מרגלית
אבל מה שקורה זה שזה מתפזר על כל הארץ, במקום לרכז את זה.
נעמי חזו
אנו ננסה לטפל בזה בכנס היום אחרי הצוהריים.

מיכאלה גרזוף.

אין ספק שחד-הורית שמתגרשת מצבה לא טוב. אם היא קיבלה חצי מדירה, מצבה

עדיין טוב יותר מחד-הורית שמתגרשת ואין לה כלום. לכן מתקיימת ההבחנה.

באשר לנושא של מימוש זכויות טרם הגירושין - אין ספק שקיימת בעיה, אר קיימת

גם ביורוקרטיה. אנו רואים שינוי בדפוסי ההתנהגות. יש תביעה של זוגות שרוצים לממש

את המשכנתא טרם הנישואין, כי יש קבוצות שלא מתחתנים בטרם יש להם דירה. במערכת

בה התקציב מוגבל נעשו סדרי עדיפויות בלית ברירה.
רומו גרבי?
אני ממשרד הקליטה. זכויות העולות החדשות מעוגנות חוק המשפחות החד-הוריות.

בשלב הראשון הן מסתייעות בסל הקליטה, שדומה בהיקפו לסל הקליטה של המשפחות. כך

גם לגבי המענק שהן מקבלות.

בנושא הקליטה החברתית, יש תוכנית למשפחות חד-הוריות והיא ממומנת על ידי

משרד הקליטה. ברוב הערים יש תוכניות כאלה. יש לנו שיתוף יפה עם הארגונים

המקומיים, ואנו מקדמים את הנושא.

בנושא הדיור יש העדפה בדיור סוציאלי למשפחות חד-הוריות. בערי הפריפריה יש

אחוז יחסית גבוה של משפחות חד-הוריות שקיבלו דיור סוציאלי.



ברור שכל זה לא מספיק, ובעיית הדיור היא בעיה מאד חריפה. יש התייחסות גם למשפחות

שעלו לפני חמש שנים.
נעמי חזו
אשמח לרכז את הנושא של המשפחות החד-הוריות בוועדה. אחר הצוהריים, בשעה

4:00 אנו עורכים כנס, ונבדוק את האפשרות לעשות ארגון מסודר יותר של הדברים. אם זה

יתחבר לנושאים שדנו עליהם כאן, וגם לתשובות ולתוכניות ששמענו, הרי שזה יהיה

לברכה.
היו"ר יעל דייו
אני רוצה להודות לכולם על ההשתתפות. אני רוצה לציין שאני עדיין רואה את

עיקר הטיפול בתור הקהילה, דרר הרשות המקומית. אני אומרת זאת בגלל הרכב

האוכלוסייה, שהוא שונה ממקום למקום, וכר גם הצרכים והאפשרויות. אני גרה בעיר

גדולה, ומועצת הנשים, שאני עומדת בראשה, יחד עם השרה לימור לבנת, מקיימת פעילות

רבה בנושא החד-הוריות. אנו דואגות לדברים ברמה הגבוהה. אנו מתוות מדיניות, בתיאום

עם ראש העיר, בהשקעה כספית של העיריה. יש התייחסות לנושא גם לפי שכונות. הודות

לפעילות של מועצת הנשים, ובגלל ריכוז הפעולות- החל בארגון חגיגות בר ובת מצווה

לילדי המשפחות החד-הוריות, עבור למערכת החינור וההתייחסות שלה, מפעלים וקייטנות

בקיץ, הכשרה מקצועית, טיפול מיוחד של מערכת הבריאות, יש הישגים.

השנה היא שנת בחירות מוניציפליות, ואני לא מתביישת לומר, שקבוצת

החד-הוריות צריכה להיות קבוצת לחץ פוליטית בכל ממד, בכל רשות ובכל מועצה. אנו

צריכים לנסח למועמדים שורה של התחייבויות כלפי הקבוצה הזו. מוכרחים לעבוד על זה

ולהגיש את זה כמצע של האוכלוסייה החד-הורית.

לגבי משרדי הממשלה, שהוועדה הזו היא הצינור המתוור אליהם, אנו יכולים לזרז

דברים בנושאי חקיקה. כאשר אומרים לי - יש חוק והוא תקוע באיזו ועדה, ולאחר קבלתו

יהיה צורר לתקן תקנות, אנו בדרר כלל נותנים זמן של שישה חודשים לשר לצורר כר. זה

פרק זמן ארור מידי. ניתן לזרז את הדברים. לפי דעתי, בחקיקה, לא בתקציבים, אנו נחשבים

בין המתקדמות ממדינות העולם המערבי בנושא המשפחות החד-הוריות. לא ברור לי איפה

הביצה ואיפה התרנגולת - האם המספר הגדול הביא למצוקות שקידמו חקיקה, או שיש

מודעות שהתפתחה וקידמה את הנושא. הבעיה היא אכיפה, טיפול בפרטים, ובעיית

הבעיות, שקיימת לגבי כל המגזרים - התקציבים, והבטחת קדימויות.

בקשר לחלוקת מידע. זו בעיה שקיימת כמעט בכל תחום של מגזר שיש לו חובות או

זכויות ספציפיות. המידע קיים באותיות קטנות. הנושא בו העניין בולט במיוחד הוא נושא

סל הבריאות. עד היום אין מודעות מלאה לזכויות המגיעות על פי חוק זה. כאשר לא

יודעים, הנטייה היא להניח שאין הזכויות מגיעות. זו שגיאה של כולנו.

עניין חוסר המידע קיים גם בגלל חוסר תקציבים וגם בגלל חוסר מודעות שלנו

לגבי דרישה ותביעה, שהיא מוצדקת, לקבל את המידע שמגיע לנו. אנו מביאים לקריאה

שנייה ושלישית את חוק חופש המידע, והוא עדיין לא יפתור את הבעיה. המידע יהיה

אמנם זמין, אר זה עדיין יהיה תלוי בנו אם נדרוש אותו או לא. הארגונים חייבים לדאוג

לתפוצה מלאה של המידע. בתל-אביב אנו עושים את זה דרר מועצת הנשים. אנו דואגים

לעדכן בכל חקיקה ושינוי. גם נעמ"ת עושה את זה, אר היא לא תמיד מעודכנת. יש כאן

עניין של תקציב. מוכרחים לאחד כאן כוחות, גם ממשלתיים. זה לא דברים שהם בשמיים.

ניתן להגיע אל האנשים. יש מקומות ריכח שדרכם אפשר לעדכן. צריר ליצור אחידות.

סיימנו השבוע את החקיקה לגבי רשות ממלכתית למעמד האישה. זו תהיה רשות

מינהלית שתקום, על פי החוק, תור מספר קטן של חודשים. הרשות תהיה יחידת סמר של

משרד ראש הממשלה. יהיו בה גם נציגי המשרדים, גם נציגי ארגונים, והיא תהיה



מתוקצבת. מדובר בגוף שיהיה שייך לרשות המבצעת. אחד התפקידים שיהיו לה הוא טיפול

ממלכתי, ברמה הגבוהה ביותר בנושא של משפחות חד-הוריות. במו בנושאים אחרים, אני

חושבת שזה יביא לקידום עצום במודעות ובטיפול בשטח.

אני מודה לבולבם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב- 11:45

קוד המקור של הנתונים