הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 107

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

מיום שני, כי בשבט התשנ"ח (6/02/98ו), שעה 11:30

חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר

נעמי מזן

ראובן ריבלין

עו''ד סיגל קוגוט - לשכה משפטית, משרד המשפטים

רפ''ק שרון ולדינגר - ראש מדור קורבנות, המשרד לביטווון פנים

מאשה לובלסקי - יועצת השר לאלימות, המשרד לביטחון פנים

מרי חדייר - משרד ראש הממשלה

עו''ד יואב מני - עתר היועץ המשפטי, משרד ראש הממשלה

עו''ד רבקה שקד - ממונה על ענייני נשים, נציבות שירות המדינה

תא''ל אורית אדטו - קצינת ח"ן ראשית

עו''ד רוזל בנזימן - יועצת משפטית של שדולת הנשים בישראל

אתי בנדלר

דנה גורדון

אריאלה אהרון

הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ז-1996

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה.

אנחנו מתחילים מהסוף בי זה נושא שדנו בו בבר. לא מדובר על גודל התקציב אלא

מדובר על סעיף תקציבי, שבאשר יבוא אלינו ספר התקציב, קרוב לוודאי שנובל להגיש

הסתייגות. מדובר על סעיף תקציבי שניתן לאיתור. בהרבה מאוד תקציבים אני מחפשת

מקלטים או מרבזי סיוע לבל מיני דברים שהם נמצאים והם מתוקצבים, אבל הם נבלעים

באיזו שהיא מסגרת. באמצע השנה מסתבר שהתקציבים האלה לא מגיעים, והם באיזה

שהוא סעיף אחר. אנחנו קובעים שיהיה סעיף תקציב עצמאי.

אני לא מבטיח איר הוא ינוסח. יהיה בתוב ''פעילות לקידום מעמד האישה''.

הבוונה היא לסעיף נפרד.

סעיף נפרד לרשות. במו שיש את הרשות למלחמה בסמים, ובמו שיש חוק המאבק

הלאומי בתאונות דרבים.

שם יש משהו אחר. הקונספציה שהיתה שם היא שחלק מהפעולות למאבק בתאונות

הדרבים יעשו באמצעות משרדי ממשלה שונים ולאו דווקא באמצעות הרשות שהוקמה. יש

''תקציבי הרשות השנתיים יבללו: (1) תקציב רגיל (2) תקציב לפעולות

"תקציב רגיל- התקציב המיועד לממן את הפעילות השוטפת של

הרשות''. מדובר על בוח אדם, ציוד וכיו''ב, תקציב לפעולות הרשות זה "תקציב המיועד

לממן את פעולות הרשות במסגרת התובניות לפי חוק זהי! מבאן, שתקציב הרשות צריר

לבלול גם את זה וגם את זה. סעיף אחר, שהוא פן אחר לאותו סעיף אומר: ''התקציב הרגיל

והתקציב לפעולות הרשות ייקבעו בחוק התקציב השנתי של המדינה במסגרת תקציב משרד

התחבורה'' השאלה היא האם זה המקביל שרוצים. יש סעיף אחר האומר שחוק התקציב

יבלול ויסמן את התקציבים של משרדי הממשלה המיועדים לביצוע התובניות.

אנחנו מדברים על סעיף תקציבי של משרד ראש הממשלה. פה אנחנו צריבים

להחליט אם להעלות את זה חזרה לממשלה.

השאלה גם באן. היא האם תקציב הרשות יבלול גם תקציב לפעולות.

ללא ספק.

זה בדיוק התקציב לרשות. האם הרשות זה רק. משבורת למנהל הרשות?

אני מניחה שלא. האם גם לגבי הרשות לקידום מעמד האישה הוצע לעשות מקביל

האומר" (א)תקציבי הרשות השנתיים יכללו (1) תקציב רגיל. (2) תקציב לפעולות הרשות, (ב)

התקציב הרגיל והתקציב לפעולות הרשות ייקבעו בחוק התקציב השנתי של המדינה,בתחום

פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד ראש הממשלה".

יש חלוקה ביו רגיל לפעולות.

מה זה רגיל?

מחקרים זה תקציב פעולות, איסוף מידע זה פעולות, משכורת של מנהלת. הרשות זה

תקציב רגיל, משבורת של פקידה והדפסת ניירות שכתוב עליהן רשות זה תקציב רגיל.

זה מגביל את הרשות.

זה לא מגביל. אם יש תקציב מסוים, חמטרה של ההפרדה היא לדעת כמה מתוך

התקציב הזה מיועד למשכורות, לסיוע, להצהרות מנהליות, וכמה מתור זה באמת מיועד

לפעולות.

הרשות תגיש הצעת תקציב,. המנהלת והמינהלת בתחום הסמכויות שלהן יגישו

בקשה לתקציב, יאשרו להן מה שיאשרו, כאשר הן יגישו בקשה לתקציב. אוזרי שהחליטו

על המדיניות הן יחליטו על דרכי הביצוע. תשב המינהלת ותציע הצעה, היא לא יבולה

לתקצב את עצמה, היא חייבת להציע הצעה לתקציב. ההצעה הזאת תאושר או לא תאושר,

במשך השנה הרשות ממשיכה לבקש תקציב מיותד, תקציב נוסף, תקציב מתרבה וכן הלאה.

במשרד היועצת הגישו הצעת תקציב לגבי קמפיין למניעת אלימות, הגישו הצעה של

שלושה מיליון שקל. אישרו להן. מיליון. וחצי שקל חה היה סעיף תקציבי לפעולות. הרשות

הזו תשב בכל תחומיה, ואני מניחה שהיא תקבע דרכי פעולה מסוימות. זה לא כולל מעמד

האישה במשרדים, ובוודאי שזה לא כולל מקלטים וכדומה.

אנחנו לא יכולים להתחייב לכך.

לא ביקשתי שתתחייבו, אנחנו מחוקקים כאן חוק. אנחנו לא דורשים כאן דרישה

תקציבית. כאשר הרשות תבקש תקציב כזה או אחר לצורך הפעולות השנתיות שלה, היא

תקבע מדיניות, תתקצב את הפעולות ותבקש תקציב. תקציב כזה או אחר יאושר בנוסף

לתקציב הרגיל שמתחזק אותה. התקציב הזה יכנס בסעיף שאנחנו שצריכים לאשר את

התקציב, נוכל למצוא אותו. זה כל מה שמתבקש כאן.

אנוונו מקימים מוסד ממלכתי שיש לו סעיף תקציבי. הסעיף התקציבי מתחלק

לשניים. אין פה התחייבות לאגורה. אני יכולה להראות לך סעיף סעיף בספר התקציב.

מה משקף את ההפרדה הזאת?

אין. לנו ויכוח מהותי כי אין התנגדות. אין לך התנגדות משום שזה לא כולל

''מלבד שהתקציב לא ירד מ/או יעלה על וכן הלאה''. חבל להיכנס

לוויכוח שהוא לא עקרוני, כי עקרונית אין ולא יכולה להיות התנגדות לעצם הקיום של

סעיף כזה.

אינני מבין למה טוב הפיצול הזה. כדי לבצע העברה תקציבית מסעיף לסעיף צריך

גם את ועדת הכספים של הכנסת, זה סתם מכביד.

אתה אומר לא.לעשות שני סעיפים.

ככל שיש יותר מגירות. הכסף לא יתרבה, פשוט יהיה יותר קשה.

אין בכלל שאלה של חלוקה לתקנים.

יכול להיות שבראשית השנה תהיה בעיה לחזות מראש איך זה יתחלק. כל פעם אני

אצטרך לשלוח את קצין התקציבים שלנו לוועדת הכספים בשביל להעביר דברים ממקום

למקום.

אני מקווה שלא הכל יהיו העברות. אני לא רואה בדיוק מאיפה תעבירו.

מהמשכורות למשל.

בעניין תקנים זה התקציב הרגיל. לזה אתה לא מתנגד שיכנס כסעיף.

נכון, אני רק אומר שיהיה תקציב ומהתקציב הזה ירדו המשכורות, הוצאות הניהול

וכוי.

הוויכוח הזה נראה לי קצת ערטילאי מכדי לחסור למישהו עבודה או כסף.

עצם קיומה של הרשות הזאת ועצם הפונקציות שמבצע כוח האדם שלה הוא כבר

חלק גדול מהפעולות שלה.

הפחד שלנו הוא שזה יישאר כה

יכול להיות שאנחנו נרצה לקחת מהפעולות ולהגדיל את מספר העובדות ברשות.

מתי תיצרו כוח אדם כדי להגדיל תקציב פעולות?

לא יודע, זה פתוח לשני הכיוונים.

' אני מאוד מודאגת שכאשר יבואו לעשות את החישוב, יגידו שיש מנהלת ומזכירה

וצריר לאשר כל מיני דברים שלא כל כך מעניינים אף אחד ושלא נכללים בתקציב פעולות.

תהיה הצעה לפעולות, לא הצעה לתקנים. תהיה הצעה מצד המינהלת משום שזה אחד

התפקידים שלה. היא תצביע על המשאבים שהיא צריכה לביצוע פעולותיה. האם אתה

חושב שזה יכלול את המשכורות של עצמן? לא, זה יכלול סדרה של פעולות שהיא בהחלט

תשתנה משנה לשנה. אין לנו כאן פעולות קבע, שאתה אומר כל שנה אני רוצה מיליון שקל

לפרסום, מיליון שקל למניעת אלימות ומיליון שקל לבניית מערכת של מחקר בנושא מעמד

האישה. זה ישתנה מפעם לפעם, זו גם אחריות שלא הייתי רוצה ליטול מהגופים שנמצאים

כאן. המדיניות ברורה.

זה כדיוק מה שאני אומר. את מעבירה את זה למקום אחר. את היכולת לתמרן את

לוקחת מהרשרת, בגלל שזה נקבע בחוק הכנסת לתקציב זה או אחר. את מעבירה את זה

למקום אחר. המקום האתר זה החשבות של משרד ראש הממשלה, קצין התקציבים או ועדת

הכספים. אני לא יודע מה יקרה עם התקציב, אינני יודע איר הוא יחולק'.

כולנו תחרים על אותם הדברים מבלי שמעיף ההתנגדות יהיה מובן.

ישבנו בוועדה על תפקידי הרשות. התפקידים האלה כרוכים בפעולות. אם רושמים

בחור הסעיף התקציבי סעיף משרד לפעולות, סעיף משרד למשכורות, זה מחזק את תוכן

החוק. אנחנו בונים מוסד ואתה אומר שזאת המסגרת ושלא ניתן לה את האפשרות לפעולות.

זה פשוט לא הגיוני. לכן ההצעה שלנו היא מאוד סבירה.

כל חבד כנסת יודע מה המשכורות של מנהלת ומזכירה. קתו את הסכום שיופיע בסל

התקציכי, תורידו מזה, ואז תכינו מה נשאר לפעולות, זה קצת מעליכ. אני לא צריכה

לעשות כאן הפחתה של משכורות. יש תקציכ של הרשות לתפעול של הרשות, ויש תקציכ

שהרשות תגיש למשרד ראש הממשלה על הפעולות הצפויות לשנת התקציב הבאה. הווישוב

שלנו שזה יעלה כך וכך חה יכנס לאישור בתור הפעולות; יאשרו לה שליש מזה, אבל זה

יופיע בסעיף תקציבי של פעולות הרשות, שהן הפעולות שמתבקשות לביצוע מדיניות. זה

דבר שישתנה משנה לשנה. ההתנגדות לא נשמעת לי עקרונית, היא נשמעת לי על-מנת

לתסור התרוצצות.

נקודת המוצא זה שנתנו לממשלה לקבוע איר יראה התקציב שלה. סעיף 24 המוצע

הוא סטייה מנקודת המוצא הזאת, הוא מופיע פעם קודמת רק בעוד מקום אמד, וגם הוא

חקיקה מהשנה האחרונה.

סליחה, הוא מופיע בשני מקומות. למיטב ידיעתי הוא מופיע גם במועצה למאבק

הלאומי לתאונות דרכים וגם ברשות למלחמה בסמים.

רק שהרשות למלחמה בסמים היא תאגיד חה יותר קל.

אבל זה מופיע בשני מקומות.

למה הכנסתם את המשטרה?

בדיון. שקיימנו החלטנו שלזת משרד הביטחון לא נכנס אלא צה"ל נכנס. לצורר זה

המשטרה מעניינת אותנו ולא המשרד.

האם אישרתם את זה בוועדה?

בוודאי, זה היה בדיון, בהצבעה וכן הלאה.

מדובר ביחידה בתור משרד ממשלתי. מבחינת פונקציונלית היא נבלעת בתוכו,

כאשר אנחנו יכולים לראות את הפונקציות הסטטוטוריות שלה כפונקציות שהן לא נבלעות

בתוכו. מבחינה תקציבית, חשבונאית וכוי, היא חלק מהמשרד. נכון שזה סוג של פשרה,

אבל אנחנו בסוף תהליר החקיקה. לא נחזור עכשיו על הסיבות למה ואיר הגענו לזה. מדובר

בהתערבות במשהו שהוא פרופר של הרשות המבצעת, איך היא מחלקת את הכסף ומה היא

עושה איתו.

את התקציב אנחנו מאשרים. תגיד שכל התקציב הוא התערבות ברשות המבצעת.

מה זה סעיף 9(2)?

הפונקציה שנקראת הרשות, יודעים מה היא ומתקצבים אותה.

סעיף 17(4)?

אנחנו הבנסנו את הסעיפים האלה.

על- מה הם ידונו?

הם ידונו על משאבים שיוקצו.

החוק הוא חוק שהוגש על-ידי הממשלה. חוק הרשות הוא חוק שמחייב סעיף

תקציבי. בדרך כלל כל הרשויות הן במסגרת משרדית, למעט משהו שצה"ל הוציא מתוכו

איתורים או משהו שהוא לא בר חשיבות מבחינה תקציבית. נדמה לי שהוא לא נספח או לא

נסמך למשרד ממשלתי. כל הרשויות, אם זה רשות הנמלים, אם זה מינהל מקרקעי ישראל,

אם זה הרשות למלחמה בסמים, או אם זה עכשיו הרשות לקידום האישה, צריכות להיות

מתוקצבות במסגרת התקציב הנמנה בסעיף נפרד בתוך ספר תקציב של אחד מהמשרדים.

במקרה הזה משרד ראש הממשלה. אם לא יוכנס סעיף כזה, קח את החוק ותחזיר אותו.

זה הוכנס. לא זה הוויכוח. הוויכוח הוא איך ייראה הסעיף.

השאלה היא האם תקציב הרשות ייקבע בתוך התקציב בלבד, או שנכתוב כפי

שמופיע בסעיף 15 לחוק המאבק הלאומי, שהם צריכים גם לקבוע באותו סעיף תקציבי

נפרד.

יש חוק שקובע כך ויש חוק שקובע כך ברשות. אגב, אני לא רואה בזה דבר דרמטי,

ובלבד שהרשות לקידום האישה תהיה רשות שמתוקצבת,

היא מתוקצבת.

הבוונה היא לא שמשרד ראש הממשלה מתוקצב, אלא שהרשות מתוקצבת.

בוודאי, זה סעיף משוריין. לא ייגעו בכסף.

איך היא מתוקצבת? האם היא תתוקצב לצורך מימוש פעולותיה?

היא תתוקצב במו בחוק התקציב.

תקציב הרשות הוא מיליון שיח לשנת. יש את התקציב הרגיל שזה התקציב של

המשבורות, הציוד, הפעולות המינהליות וביו"ב. בשתרד לחקר העניין ותנסה לעשות

בירור, יסתבר לך שמתוך זה 999 אלף ש"ח זה תקציב רגיל ולפעולות לא נשאר לך בלום. או

שהם אומרים לך; תגיד במפורש במה נתת לכל דבר.

זה חרב פיפיות כאשר אתה אומר שאתה נותן תקציב ולא קובע את הפעולות. זה

נותן גם לרשות אפשרות לבוא וליישם אח כל התקציב או להוציא את כל התקציב על

דברים שהמשרד לא רוצה אותם. למה שלא יבואו ויקבעו כי יש תקציב רגיל שהוא תקציב

נוקשה, קבוע וברור ובלעדיו לא מתקיימים? מדוע שהמשרד כאשר הוא מחליט לתת לו

תקציב הוא לא יקבע גם את אותן פעולות, שתתוקצבנה באותה שנת תקציב לגבי תוכנית

עבודה של הרשות?

אני ממש מוחה על הפעולות. בחוק תייבת להיות תוכנית עבודה על פי חוק. יש

גופים שממונים על חישוב הקצאת המשאבים. האם אתה מעלה בדעתך שתהיה רשות בלי

תוכנית עבודה?

החוק צופה מצב שבו קודם כל מעמידים משאבים ואחרי זה דנים בחלוקתם.

זה לא נכון, משום שבכל גוף אחר קובעים מדיניות ודרכי פעולה לפני שמגיעה שנת

תקציב.

אתה צריו לדבר עם מישהו בעניין הזה. יש הסוגיה המשפטית, שכל משפטו היה

מבקש לקבוע תקציב רגיל ותקציב לפעולות. אני לא יודע מדוע ראש הממשלה לא יבוא

ויקבע את ספר התקציב למסגרת התקציב הבלתי רגילה במסגרת תקציבו. מבחינה משפטית

אין ספק שאתה צריך לתמוך. אם זה נושא של המחלקה המשפטית, אני מציע לך לתמוך

בנושא של תקציב רגיל ותקציב לפעולות.

הוועדה מציעה סעיף נוסף שבו לרשות יהיה סעיף תקציבי נפרד. יהיה תקציב

נוקשה, כפי שאתה אומר, שמביא משכורות ואת כל הדברים הקשורים לתפעול השוטף של

הרשות, ויהיה תקציב שמוצג בחוקים דומים אחרים,. גם לפעולות תקציב וגם לפעולות

הרשות. החוק כולו עוסק בתפקידים של הוועדה המייעצת, של מינהל הרשות ושל מנהלת

הרשות. מותר לקבוע מדיניות,. לקבוע את דרכי היישום של המדיניות ולקבוע את הקצאת

המשאבים. הם יבואו עם תביעה תקציבית, שלא מתייחסת לתקציב הראשוו אלא לתקציב

הפעולות,. ויקבלו מה שיקבלו. הצגתי את הסעיף הזה לא בתור הסתייגות.

סיגל קוגוט;

משרד ראש הממשלה יציג את העמדה.

אני מבקשת לאשר את הסעיף הנוסף על שני סעיפיו.

הצבעה; בעד - כולם, נגד - אין, נמנעים - אין

זה סעיף מקביל לסעיף 15 לחוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים.

אחד הדברים שהתלבטנו לגביהם היה חלוקת הסמכויות. האם המנהלת למעשה לא

תיזקק לוועדה ותוכל לרוץ עם מה שהיא רוצה? סעיף נוסף הוא ניסוח תפקידי מנהלת

הרשות. יש כאו. שלושה גופים. השאלה היא מי מהם יש לו עצמאות מוחלטת ויכול לרוץ

עם תוכניות מבלי להזקק לאישור, ייעוץ וחובת התייעצות עם הגופים שהם מייצגים גם

אלמנטים מהציבור.

באיזה עוד רשויות יש ועדה מייעצת?

בתאונות דרכים יש ועדה מייעצת וצוות היגוי, וכן בהרבה רשויות אחרות. תפקיד

הוועדה המייעצת זה להביא את קול הציבור. אנחנו מציעים לשנות כאן ועכשיו את הנהגת

הוועדה המייעצת. צריך לקבוע את המדיניות של חלוקת התקציב, והמנהל עצמו כמו

המנכ"ל או יו''ר הדירקטוריון הוא יהיה ממונה על הביצוע. באופן הזה חילקנו את זה פה.

מנהלת הממונה על ביצוע תפקידי הרשות קבוע בסעיף 3. יש כל מיני תקציבים לרשות,

והיא מסתייעת בוועדה המייעצת ובמינהלת. הוועדה המייעצת מייעצת, והיא מתכנסת 4

פעמים בשנה או יותר.

זו הנוזיה או הוראה?

זה ייעוץ. ועדה מייעצת אף פעם לא מחייבת. אפשר לקבוע סעיף, ופה קבענו סעיף

שאומר שיש נושאים מסוימים שהמינהלת לא תחליט עליהם בלי להתייעץ עם הוועדה

המייעצת.

היה דיון בסעיף המטרה והיתה הצבעה. ביקשנו להעמיד את הכלים והמידע ובן

הלאה, ולא להשאיר את זה רק אבסטרקטי.

למה שלא יהיה כתוב לתאם?

איו לי בעיה עם לתאם.

להביא לתיאום זה סעיף ניסוח של מטרה.

נכון, לתאם זה סעיף ביצועי.

יש פה הגדרות מפורשות לתפקידיה של הוועדה המייעצת.

אישרנו את כל סעיפי החוק.

האם בסעיף 9(2 ) לא צריך לשנות את הנוסח של הסעיף, כתוצאה מהקביעה של

תקציב המדינה ותקציב הפעולות?

לא, זה בין תפקידי הוועדה המייעצת.

אין. ממליצים למינהלת הרשות. מינהלת הרשות בעצמה מבקשת תקציב מסוים.

בסופו של דבר מה שקובע זה מה שמאושר בחוק התקציב.

"להמליץ למינהלת הרשות בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לרשות הרשות

והשימוש בהם". אם באנו וקבענו שאנחנו מבקשימ שפעולות הרשות יכתבו בספר התקציב

של משרד ראש הממשלה כפעולות יזומות ויתוקצבו מראש,. אז על המינהלה לא מוטלת

סמכות לבוא ולקבוע לנו מה לעשות איתן.

אלו פעולות?

כתוב "בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו".

אז אולי לא יהיה בדבר הקצאה ולא בדבר דרישה.

יפה.

אני לא חושבת שאפשר להבין את זה אחרת.

אני מציעה להשאיר את זה כך. זה נכון שאנחנו מבינים את זה כנושא דרישת

התקציב. כאשר הגישו בפניהם בקשה, הם המליצו להם לדרוש תקציב פעולות בסכום x

לפעולות כאלה וכאלה. בסופו של דבר תקציב הפעולות יקוצץ בצורה דרסטית ויאושר

בחוק התקציב, למה תייעדו את התקציב הזה?

רק לייעץ לוועדת הכספים להעביר את התקציב ביו סעיף לסעיף.

לא, לייעץ למינהלת.

אושר תקציב לפעולות בספר התקציב של משרד ראש הממשלה לפעולות רשות

לקידום האישה.

זו שורה אחת בתקציב.

חם יבואו ויפרטו את הפעולות.

רק פעולות.

סעיף 9(2)עוסק בתפקיד שיש לוועדה המייעצת, שזה הגוף הרחב ונושא התקציב.

יש לה את היכולת ואת הצורך לקבוע מה היא ממליצה ומהי הדרישה התקציבית שלה. יש

לה גם את היכולת להציע סדרי עדיפויות אחרי שאושר התקציב.

אנחנו מבקשים לשנות את המבנה של הוועדה המייעצת ולקבוע שיושב הראש שלה

לא תהיה המנהלת אלא אחד מנציגי הציבור. אנחנו לא רוצים שזה יהיה מישהו מקרב

הארגון. זה נראה לנו פסול שהוועדה המייעצת תהיה שלוחה של ארגון, ולכן רצוי שזה יהיה

אחד המומחים, שהוא נחשב בציבור ליותר נטרלי. היה חשוב לנו שהמנהלת לא תהיה גם

הגוף הביצועים גם יושבת ראש המינהלת וגם יושבת ראש הוועדה המייעצת. שהיא

תהיה חברה בוועדה, אבל מי שיזמן את הישיבות, יעלה את סדר היום וישלוט בניהול

הישיבה יהיה דווקא מישהו מקרב הציבור. זה מקובל גם ברשויות אחרות.

אני מבקשת לציין את מספר הסעיף.

בסעיף 8(ב)(1) מחקנו שמנהל הרשות היה יושב ראש הוועדה המייעצת. מחקנו גם את

הסעיף שבו נאמר שראש הממשלה רשאי למנות ממלא מקום מקרב חברי הוועדה המייעצת.

הוספתי את סעיף (ג), שהוועדה המייעצת תבחר לעצמה את היושב ראש מקרב המומחים

ותבחר לעצמה ממלא מקום. מחקתי את הסעיף שראש הממשלה הוא זה שממנה, הוועדה

עצמה ו1בחר לה.

למנהלת הרשות יש מינהלת,ועדה מייעצת, נציגי ציבור וארגונים שנפגשים ארבע

פעמים בשנה, אבל למעשה מדובר על מינוי של אישה אחת והיה חשש שמא נחזור

לפורמט שהיה קיים קודם שלראש הממשלה יש יועצת למעמד האישה, שזה מינוי פוליטי.

זה בכל אופן מינוי שמתחלף עם התחלפות ראש הממשלה בדרך כלל. יש גוף שכולל נציגים

של הציבור שעניינם בכך, אבל הוא מתכנס פעם בכמה חודשים. המנהלת היתה במקור גם

המנהלת של הוועדה המייעצת, שהיא הגוף הרחב ביותר שבו מתבטאים בצורה המקסימלית

נציגי הארגונים הוולונטריים ומומחים מהתחום. לכן אני תומכת בהפרדה הזו.הוא צריך

להתכנס כל חודש, הוא לא חייב רק ארבע פעמים בשנה, הוא כן מתווה את המדיניות והוא

pגוף שדרכו הציבור לוחץ. על הרשות ושותף לרשות. חשבנו שמן הראוי שיבחרו מבין

שלושת המומחים מי שתעמוד בראש הוועדה המייעצת. תהיה בעיה לשכנע נשים שעוסקות

בזה באקדמיה, שתהיינה ראש צוות שצריך להיות צוות פעיל ולא רק איזו מועצת חכמים

שמתכנסת פעם בשנה.

אני חושבת שזה תיקון. מבורך. רות לפידות היתה יושבת ראש המועצה הלאומית.

אני חושבת שזה מינוי טוב. הבעיה היא פוליטית. זה בעצם פוסל את ארגוני הנשים

הגדולים, אבל אני חושבת שזה נכון לעשות.

הארגונים הגדולים יהיו במינהלת. בוועדה המייעצת יש הרבה ארגונים.

אגב, זה הרבה יותר דמוקרטי.

אני חושבת שההצעה נשמעת יפה. היושבת ראש של המועצה הלאומית היו אחת

מאוניברסיטת חיפה, אחת מאוניברסיטת בר-אילו ומהאוניברסיטה העברית. כולן היו

מתוסכלות. אף אחת לא היתה מרוצה ממה שהוטל עליה. לכן משום שזו התנסות חדשה של

הקמת רשות, תמיד אפשר לעשות כל מיני תיקונים - הייתי נותנת יותר כוח בידי המנהלת,

שהיא זאת שתכנס ותעמוד בראש הוועדה המייעצת. החיים הראו בעבר שזה פשוט לא היה

משהו בר משמעות, על אף שעמדו בראש נשים מאוד רציניות מהתחום המקצועי.

בראש מה הן עמדו?

בראש המועצה הלאומית.

יפה, אנחנו לא מדברים כאן על קבוצה וולונטרית, אלא על גוף ממשלתי. המנהלת

בלבד, שהיא מנהלת וממונה, והיא למעשה עומדת בראש מינהלת. המינהל זה הגוף

האופרטיבי,. שבו מוכיחים משרדי הממשלה שצריך להפעיל אותם בתחום הזה. המועצה

הלאומית היתה גוף ציבורי, שוודאי נהיה מתוסכל, ולכן אנחנו מקימים רשות. כולנו

מתוסכלים מכר שהנושא הזה הוא נושא אבסטרקטי, אין לו דרכי פעולה ולא תקציבים.

אם המועצה המייעצת היא גוף מבקר, אז איר אדם יבקר את עצמו? זאת בעיה.

אנחנו מדברים כאן לא על לקיחת סמכויות מהמנהלת, אלא על מניעת מצב שבו

היא מתייעצת עם עצמה פעם אחר פעם.

אותם 16. נציגי צלבור תם נציגי ארגונים, שהם בעצם נציגי הציבור. בסופו של דבר,

כל אחת מהן תהיה נציגת ציבור. אני חושבת, שבתור נציגות ציבור, צריו לתת להן את

הקרדיט על-מנת שזה לא יהיה סקטוריאלי. אני חושבת שמבחינת האישיות של האנשים,

יכול להיות שזו תהיה הרבה יותר מתאימה מאשר אותן שלוש נשות אקדמיה.

יכול להיות.

לא ראוי להשאיר מומחיות שהן לא מהאקדמיה. אני תושבת שביכולת ההגדרה

נשארנו במילה אקדמיה, למרות שיכולה להיות חברת כנסת שלא נבחרה והיום היא

מתאימה להיות נציגת ציבור. זה לא נכוו שנגביל את זה רק בשלוש. זו כמעט אפשרות לתת

לראש הממשלה הממנה לקבוע. מה שפסול בעיני זה לבחור אחת מביו שלוש. זה היה יותר

נכוו לסמור על כל הוועדה המייעצת כולה, שמורכבת מנציגי ממשלה מסוימים, שתבחר

באדם המתאים.

לא כל הארגונים ייוצגו. הארגון יחליט את מי הוא שולח. מי שלא מחליט את מי

הוא שולח, זה הענייו של המומחים.

ככה יעשו קמפיין על האקדמאים.

עזבו את נציגי הממשלה, משום שעליהם ילחצו מכל כיווו שהוא. אם זה באמת

תפקיד שכל כך ירצו בו, אני חתה מצב קצת שונה, שהארגונים ירצו בו משום יוקרת

התפקיד לגבי אותו ארגון. הארגונים הגדולים, כף או אחרת, יהיו במינוי הזה, כך שזה יהיה

התפקיד האופרטיבי. הם לא יהיו מומחים במינהלת. זו לא תהיה אקדמיה. אני קצת חוששת

מההיבט הפוליטי, כי היום איו כמעט ארגוו נשים.

הרוב לא פוליטי.

לארגוו גדול יהיו יותר אמצעי לחץ.

יש רק שני ארגונים שהם בייצוג פוליטי והם נעמת ואמונה.

יהיו להם אמצעי לחץ יותר מאשר לארגונים קטנים, ואולי הם גם ישלחו כוכבים

שלהם על-מנת שייקחו את התפקיד. אני חושבת שהתפקיד הזה נשאר עדייו ייצוג הציבור.

אני חושבת שהציבור מיוצג היטב בוועדה המייעצת. טכנית, אני חוששת ממצב שניכנס

להליך של בחירה. צריך שתבחר נציגה או נציג ציבור ואני מפחדת שזה יתחיל באיזה רגל

מכוערת של לחצים, יצטרכו הרי לבחור אחת מתוך 13.

יכול להיות אחת מתוך 16.

אם כו, מה התשובה ל-13 מקרב ארגונים וגופים, נציגות של ארגון נשים? 13 בכל

מקרה יהיו של ארגוני נשים.

כן.

איך יוגדרו הארגונים?

זה לא עניינו של החוק, אלא זה עניין. של ארגונים קיימים, שצריר יהיה לשבת

איתם ולהגיע להסכמה. ברור שיש יותר ארגונים מאשר מקומות. הארגון שולח את מי שהוא

רוצה. אין. דרך לכלול את כל הארגונים ואין דרך להכתיב לארגונים. לא יכול להיות גוף

שיהיה אקטיבי ואמיתי ושיכלול נציג ארגון.

יש פה בעיה מדינית ולא טכנית. יש 3ה בעיה מבנית. אנחנו רוצים שהגוף הזה ייצג

מישהו שהוא לא ממשלה.

ודאי. הוא מייצג ארגון xולא ארגון ,yכי מישהו אחר מייצג את ארגון .Yזה לא

פוליטי במובן של מבנה הכסף, אבל זה פוליטי במובן שאם אני בויצ''ו, אני לא בנעמת, ואם

אני בשדולה אני לא באמונה.

זה ממש לא נכון.

זו בעיה מבחינת השדולה, מכיוון שהיא ארגון גג.

היא לא.

לא משנה, אבל החברות בה לא מותנית בלא להיות חבר במקום אחר. אם אמונה

תשלח מישהי לוועדה המייעצת, אז היא תשלח אותה בתור נציגה של אמונה, והיא תישאר

שם כל עוד אמונה תרצה בה כנציגתה. מוצאים מישהי שנראית להם טוב והיא תהיה

הנציגה שלהם.

זה צריו להיות מקרב המומחים. לא זכור לי שראש הממשלה פנה לאיזו שהיא

מומווית והציע לה מתוך ידיעה שהיא אתת מבין ה-3 להתמנות לראשות ועדה והיא סירבה.

הוועדה תעביר לראש הממשלה כתובות של נשים המעוניינות להיות על תקן של

המנהלת. יש לנו רשימה מפוארת שעומדת בקריטריונים של מומחיות בתוזום. יכול להיות

שיש א תרות, אבל הרשימה שלנו היא קומפלט, טובה ומקיפה, ואנחנו נעביר אותה למשרד

ראש הממשלה. אני מניתה שהוא יקים שם איזה שהוא גרף מצומצם יותר. אני מניתה שהוא

יתייעץ עם אנשים.

איר מוצגת הקמה של הרשות?

עם צוות שפתות או יותר מכיר את הנושא ויקבל מאיתנו את כל העזרה. ניתן לו את

כל המאגר שיש בתתום הזה. אני די בוטתת שזה לא יהיה איזה דבר שרירותי.

הרבה חוקים מתקבלים היום באישור שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק

ומשפט, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים. המועצה להשכלה גבוהה לא יכולה

לקבוע שום דבר בתוק במוסדות חת ובקולג'ים בלי אישור ועדת החינוך. ועדת החינוך, כמו

ועדות הסנאט, עוקבת אחרי חקיקת המשנה ועוקבת אתרי ביצוע החוק. אפשר לכתוב שראש

הממשלה יקים ועדה מייעצת באישור הוועדה לקידום האישה.

זה משהו שונה.

אנחנו מדברים על סעיף שהוא חד פעמי. לכו זה צריך להיות בהסכמה ולא הכל

בחקיקה. אחר כך זה יכנס לשוטף. אם נרצה אז נשנה את השוטף בהתאם לנסיבות שנראה.

לא צריך חוק בשביל ההקמה. אני מניחה, שיהיה צוות הקמה. אנחנו מגבילים את ראש

הממשלה בזמן, והוא יהיה צריך להקים את הרשות בפועל בזמן העברת החוק, אולי אכנס

את כל הארגונים כדי שיגיעו לאיזה שהיא הסכמה מי הן ה-13 שמייצגות אותם, ובאיזו

צורה הם רוצים להיות כולם מיוצגים.

יש להניח שתהיינה שם רק נשים.

יש ארגוני גברים שעוסקים בנושא אלימות כלפי נשים. יש ארגוני גברים שעובדים

צמוד איתנו. יכול להיות שדווקא בנושא האלימות, יהיה גבר מארגוני הנשים שמייצג

אותם. בחוק קובעים 40%.

לא הייתי מכניס את המנהלת כחברה בוועדה המייעצת. כל הישיבות של הוועדה

המייעצת יתקיימו יתד עם המנהלת.

הלא מחויבת .אם היא לא מחויבת אז היא לא חברה בוועדה.

מנהלת הרשות לא תבוא לישיבות הוועדה המייעצת שמתכנסת פעם בכמה זמן.

הייתי מוציא אותה מהגוף הזה, כי הוא גוף מבקר. היא לא יכולה לבקר את עצמה.

הוא לא גוף מבקר.

הוא רק גוף מייעץ.

על הוועדה המייעצת ועל העומדת בראשה, גם לגבי שתי מתיקות וגם לגבי הסעיף

הנוסף.

הצבעה: בעד- כולם. נגד - אין . נמנעים - אין.

בסעיף 9 יש תפקידים והיא זאת שתקבע לעצמה את סדרי פעולתה. זה שייך לסעיף

של סדרי פעולתה.

ברור.

בסעיף 12 כתוב שראש הממשלה יעביר מפעולתו חבר. ראש הממשלה שוקל אם

יתקיימו הסיבות שבגללן לא ראוי שחבר יישב. זה בשיקול דעתו. אחרי שהוא כבר הגיע

למסקנה שהם יתקיימו, הוא צריך להעביר את הנושא.

סעיף 14 נשאר כפי שהוא.

בסעיף 17 התפקידים הם תפקידי קביעה של תקציב ומדיניות.

אנחנו מדברים ע.ל המינהלת.

תפקידים של מעקב, בקרה ופיקוח על ביצוע. שאר תפקידי הרשות. סעיף אוזד זה

התוויית מדיניות. כאן קבענו חובת התייעצות עם הוועדה המייעצת בכפוף לכך שלא יקרה

מצב שהוועדה המייעצת לא תתכנס ותתקע את המנהלת. היא זאת שתתווה את המדיניות.

בענייו זה תשקול מנהלת הרשות את המלצותיה של הוועדה המייעצת. לא יהיה מצב של

נוסח אחר שמגביל בזמן את הוועדה המייעצת כי המינהלת מתכנסת אחת לחודש. היא גוף

ביצועי, ויש גבול לכמה שהיא יכולה להמתין לדברים מסוימים.

אפשר למצוא את הביטוי המתאים.

איו שום בעיה עם חוק חובת התייעצות.

קווי הפעולה של הרשותבהתאם למדיניות שאושרה,זה כבר לא ענייו של התוויה,

אלא עניין של חובה. בעניין זה תשקול מינהלת הרשות את המלצות הוועדה המייעצת,

תפ47ידי הוועדה המייעצת (סעיף 9(1}) לייעץ למינהלת הרשות בעניינים של מדיניות או

בכל עניין אחר הנוגע לפעולותיה. מצד אחד הוועדה המייעצת מייעצת בענייני מדיניות

למינהלת, ומצד שני מי שקובע את זה בסופו של דבר זו המנהלת. היא קובעת בסיכום

מסוים מדיניות שמביאה לאישור הממשלה באמצעות ראש הממשלה. זו מדיניות שמחייבת

גם את משרדי הממשלה האחרים, אם לא כן, אז היא לא מחייבת. להתוות את המדיניות

ואת קווי הפעולה של הרשות בעניין זה, תשקול מינהלת הרשות את המלצות הוועדה

המייעצת.

א3שר לכתוב, להתוות את המדיניות וקווי הפעולה לאחר שהתייעצה עם מנהלת

הרשות.

אפשר, בתנאי שיהיה ברור שהוועדה המייעצת מוגבלת בזמן, ושלא יהיה מצב

שהיא יושבת 4 פעמים בשנה. המינהלת מתכנסת כל חודש, המינהלת לא תוכל לעשות

כלום, אלא אם כן. אגביל בזמן את הפעילות של הוועדה המייעצת. לא איכפת לי לכתוב

לאחר שהתייעצה, רק שיהיה ברור שזה הוגבל בזמן.

לאחר שהיא תתייעץ עם הוועדה המייעצת ככל שאלה יובאו בפניה.

חובת. העמידה בלוח הזמנים. חלה על. הוועדה המייעצת. הבעיה היא בעיה של

הוועדה המייעצת. אם היא לא הבינה את המדיניות, אז היא לא יכולה לבוא אחר כר

בטענות.

אני לא חושבת שיש טעם לכתוב את זה.

החובה היא על הוועדה המייעצת.

המינהלת חייבת להתייעץ. עם הוועדה. אם הוועדה המייעצת לא ממלאת את

תפקידה ולא נותנת את העצה, אני לא רואה בזה שום פגם מבחינת המינהלת.

יכול להיות שהפתרון הטכני הוא בי הוועדה המייעצת לא קיימת כל עוד היא לא

מתכנסת.

לא נכון, איו לה ייעוץ כל עוד היא לא התייעצה.

לא, אתה לא יבול להתייעץ עם גוף שעדייו לא התבנס.

וה לא נכון, היא קיימת כל הזמן. אם. היא. לא. התייעצה בעניין מסוים, אז אין לה מה

לייעץ.

אם שר האוצר צריך להתייעץ עם שר הבריאות בשביל להתקין תקנות והוא לא

התייעץ, אז התקנות בטלות.

זה נכון, זה לא אותו דבר. בנוסח שהצגת, יש איזו שהיא בעייה. נניח שהמינהלת

רוצה לקבוע מדיניות באיזה שהוא עניין, והוועדה המייעצת לא דנה בעניין הזה, אז היא

פטורה מחובת התייעצות.

כשהיא מכשילה אותה, אז אפשר להגיד שהיא קיימה את חובת ההתייעצות?

לא. לפי הנוסח הזה את אומרת ככל שאלה הובאו בפניו.

'

אין לי שום בעיה, אני תושבת שזו הכוונה להבהיר את זה.

אם אני יושבת ראש המינהלת ואני מתכוונת לקבוע את נדריניות המינהלת, ואני

יודעת שיושבת ראש הוועדה המייעצת מתחכמת בדעת המינהלת לקיים ישיבה על-מנת

לקבוע, האם אתם מייעצים לי לפעול בדרר זו או אחרת? במידה ולא תעשו כן, אני אפעל

בהתאם לשיקול דעתם. אנחנו מדברים על היררכיה ועל תקן שצריך להיות הגיוני. הרי

מקימים פה גופים על מנת לקדם משהו.

כולנו מסכימים, אבל אנחנו רק רוצים שהנוסח ישקף את זה.

הייתי מטיל חובת התייעצות.

אין לי בעיה עם חובת התייעצות. צריר להיות ברור שהמנהלת יכולה לפעול

בהתאם אם הוועדה המייעצת לא מתכנסת.

החובה שלי לבוא ללימודים כל בוקר היא לבוא ללימודים. אם המורה שלי לא

רוצה ללמד אותי, זו כבר בעיה של המורה שלי.

אם המורה שלך לא מלמדת, אז אתה לא יכול לעשות כלום.

זה כבר עניין אחר.

אני אומרת שהחובה קיימת. שלא יהיה מצב שיגידו שההחלטות של המינהלת הן

לא חוקיות.

השאלה היא אם הוועדה המייעצת, שהתבקשה ויש חובת היוועצות איתה, לא

בעניין הזה אין לי עמדה ותחכו עוד שלושה חודשים, האם זה מעכב את

הפעילות של המינהלת ושל המנהל משום שחלה עליה חובת היוועצות?

בסעיף 17 (1) יהיה: להתוות, את המדיניות ואת קווי הפעולה של הרשות לאחר

שהיא נועצה בוועדה המייעצת. אנחנו צריכים לבדוק אם אפשר יהיה לכתוב שקביעת

המדיניות על-ידי המינהלת לא תיפגע בשל כך.

בסעיף 17 צריך לכתוב: להתוות את מדיניותה ואת קווי הפעולה של הרשות לאחר

שתתייעץ עם הוועדה המייעצת.

על זה אנחנו מסכימים.

בחוק הרשות כתוב ''הרשות תתייעץ עם הווננדה המייעצת בעניין התוכנית הרבה

שניתנת והתוכנית השנתית לפני הגשתן לאישור הממשלה''. לא דיברו כאן על מדיניות

כללית שבוודאי מותר לוועדה לייעץ, אבל דיברו כאן על דבר מאוד ספציפי.

אפשר לכתוב "בעניין הנוגע לפעולותיה או לפי דרישת מינהלת הרשות''.

נכון.

אבל הדרישות של המינהלתלא גורמות לזה שזה ייעשה.

ברגע שנכתוב את זה בחוק אז כן ייעשה.

סעיף 9(1), מחולק. למעשה לשני פרקים נפרדים. סעיף 17 מדבר על להתוות את

המדיניות ואת קווי הפעולה של הרשות. כלומר, לייעץ למינהלת הרשות בעניינים הקשורים

במדיניות ובקווי הפעולה של הרשות תלך קר וכך ימים.

אם כל, אתם תצלם, גם את קווי הפעולה להכניס לתפקידי הוועדה המייעצת?

כן.



ראובו ריבליו

אז זה ייכלל בכל עניין אחר.

בדיוק כך.

בכל ענייו אחר הנוגע בפעילותיה. אנחנו כבר קיבלנו את הנוסח, שלפיו יש חובת

התייעצות מצד המינהלת בוועדה המייעצת. אני רואה את זה כמובן מאליו שיש כאן גופים

שחלה עליהם חובת היוועצות. יש עניין רב לוועדה המייעצת לקיים את חובת ההיוועצות

כי זה הכלי היחיד שיש לה. היא יכולה להתכנס כל שבוע. אם יש שם חובת היוועצות, אז

תפ47ידה של מנהלת הרשות לדאוג לקבל את הייעוץ הזה, חה יהיה חד משמעי. יש כאן

מוטיבציה מאוד גבוהה לגוף המייעץ להתכנס ולייעץ. היא יותר גבוהה אפילו מאשר לגוף

שחלה עליו חובת היוועצות. לגוף המייעץ יש עניין רב, כי זה הדבר היחיד שהוא קיים

בשבילו. לכן אני לא חתה מסלולי התנגשות בצד המשפטי.

הרי אני הצעתי את הסעיף. לא רציתי שלא תהיה חובת התייעצות.

נכון. הם יעשו עוד ישיבה. אנחנו לא מגבילים אותה.

שיהיה ברור שהמינהלת תצטרך לחכות. אם נראה לך כך, אז שהמינהלת תוזכה עוד

שלושה חודשים.

יש עניין לוועדה המייעצת. אין לה קיום בלי ההתכנסות.

חובת הנוסח האחר שלך מזמין את הצד המייעץ לבוא ולומר שהוא בכלל לא צריר

להתייעץ.

לא, אני כותבת חובת התייעצות. הוא לא יכול לומר שהוא לא יתייטץ.

הפתרון יכול להיות שהוא ייעץ למינהלת הרשות בעניינים של נזדיניות.

למעשה אתה אומר חובת ייעוץ. נראה לי ששני הסעיפים האלה משלימים אחד את

השני.

המנהלת חייבת לקבוע את המדיניות.

האם. אתה יכול ללכת לבית משפט ולהכרית אותו לייעץ?

אני לא חוששת: שזח מה שמשתמע מהחוק בניסוח שלך.

לפעמים אני רוצה לעשות מחקר עד שאמליץ.

תגבילו את המדיניות הזאת לתקופה מוגבלת.

היו"ר יעל דייו-.

הכללים האלה יעבדו לשני הצדדים. הוועדה המייעצת תציע מדיניות מסוימת

ותגיע למינהלת שנועצה בה על פי חובת ההיוועצות. המינהלת תגיד לוועדה המייעצת:

אומנם נועצתי בכם, אבל אני בשביל לקיים את המדיניות הזאת צריכה לעשות סקר.

בחוק יש חובת התייעצות ולזה יש. משמעות לפרשנות משפטית שכבר נוצרה

בפסיקה. אני לא יכולה סתם לא לקבל את ההמלצות בלי לנמק את זה היטב היטב.

כאשר את אומרת לי שאולי הם לא יתכנסו, איו לי דרך לחייב מישהו כאן לפעול.

יש דרך.

אני לא רוצה. כל הקיום של הוועדה המייעצת מותנה בהתכנסויות שלה, בייעוץ

שהיא נותנת ובקביעת המדיניות בתקווה שחלק ממנה אכו ייושם.

יש את הסיבות המעשיות למה שזה לא יקרה, אבל זו לא הסיבה המשפטית. אם זה

יקרה,. החיה לזה השלכה.

הסיבה המשפטית לא שכנעה אף אחד שהיא הכרחית.

בכל חברה, בחברה ממשלתית לצורך העניין, יש דירקטוריון ויש את הגופים האלה

וקביעת המדיניות נעשית על-ידי הגוף היותר רחב. האם יש אחו שהיא סנקציה לחקרה

שהגוף המייעץ.לא נותן בפועל את הייעוץ?

כך זה נהוג.

כך זה נהוג בחקיקה אחרת?

בשביל שהגוף. הקטן יוכל לת3קד צריכים לקבוע וכמובן צריך להתייטץ.

גבירתי היושבת ראש, אם אני איווכח שיש לגבי רשויות אחרות סעיף מקביל מה,

אז האם את מאשרת אותו?

זה מקובל.

סעיף (2) וסעיף (3) הם הסעיפים שקובעים את ההיוועצות, ובעיקר את הבקרה

והמעקב על כל תפקידי הרשות. סעיף(4)נותר כפי שהוא. זו המלצת על התקציב.

הוועדה מאשרת את סעיף 17 בניסוח שלו.

מה זו הגשמה? הגשמה וביצוע זה אותו דבר. למעשה מספיקה כאן מילה אחת.

צריך להיות כתוב; או להגשמת מטרות החוק או להכיר תוכניות ודרכי פעולה לשם

כה

העניין של ההגשמה גם מכסה את עניין הביצוע. לביצוע הוא חזרה על ההגשמה.

בסדר.

איו טעם להגיד בסעיף האחרון שתוקף החוק יהיה עוד 60 יום. תוקף החוק הוא

מיום פרסומו. אנחנו קובעים עכשיו מועדים למינוי האנשים שצריכים להתמנות כמו בתוק

הרשות לתאונות דרכים.

זה סעיף שהוא חד פעמי. אין בו שייכות לכלום, מלבד השלב המיידי של ההקמה.

דיבתו על חוסר השליטה שלנו בשלבים השונים של הקמת הרשות. אם אנחנו כותבים

תחילתו של חוק זה 60 יום מיום פרסומו, זה לא רלוונטי, משום שיש כאן שלב של הקמה

בפועל. החוק לא נכנס לפועל על-ידי זה שהוא נמצא בספר החוקים. כאן צריך להקים גוף

שיש לו מנהלת ומינהלת וועדה מייעצת. הרשות צריכה להתחיל לפעול ללא תחילתו של

חוק זה. החוק יהיה חוק ברגע שהוא יאושר בכנסת כחוק.

בסעיף 23 אנחנו מדברים על לוח זמנים להקמת הרשות, ולא לתחילת החוק. ברור

שאין שום ערך לחוק עד שהרשות איננה מוקמת. היא מוקמת מתוקף החוק, כך שהחוק צריך

להיכנס לתוקפו מייד. החוק הוא בתוקף ברגע שהוא חוקק כיוון שצריך לפרסמו ברשומות.

מיום פרסומו של חוק זה שהוא מיידי, אנחנו מכינים לראש הממשלה סדר זמנים להקמת

הרשות בפועל. אנחנו אומרים שתוך 45 ימים הוא ימנה מנהלת רשות, שזה מינוי בלעדי

לראש הממשלה. זה למעשה מכתיב את שאר הגופים. אי אפשר להפעיל את הרשות בלי

שיש מנהלת. לא רציתי להגיד שתוך 90 יום הוא ימנה את כל השאר, משום שאני חושבת

ש-90 יום צריך להיות המקסימום. הוא ממנה את המנהלת תוך שבועיים מיום פרסום החוק,

למה לי לחכות את ה-90 יום, שזה עניין של משרדי הממשלה וכן הלאה. 45 ימים אחרי

שמונתה המנהלת, אנחנו רוצים לראות את הרשות מוקמת. את המינויים האחרים ראש

הממשלה מאשר, אבל הוא לא הממנה שלהם. הוא לא צריך ללכת למשרדים. הוא צריך

להגיע למשרדים הרלוונטיים ולגופים הרלוונטיים, שמיום מסוים יש להם 45 יום.

מה קורה אם הוא שולט במשרדים ובגופים ולא בארגונים?

ולא באקדמיה.

מה חשבת שזה היה 60 יום?

תוך כדי דיון עלו בעיות פוליטיות, שאנחנו לא מודעים להן. יכול להיות שלא יגיעו

כל כך מהר להסכמות. יכול להיות שיהיה לנו בעיה למצוא מישהו שמקבל על עצמו לנהל

את הוועדה ושתהיה מקובל על כל הגורמים מכל ההיבטים.

יש כל מיני גופלם שעד היום לא. מונה להם מנהל.

אני ננל 3י חוק צריכה לדאוג ללוח זמנים.

מה שמדאיג אותנו כרגע זה לוח זמנים לתחילת פעולתם של מוסדות הרשות.

בדיוק.

לא מטריד אותנו ש-100% לא ימונו.

ראש. הממשלה ימנה מנהלת. ויודיע למשרדים של הגופים ולארגונים. זה לא יכול

להיות בחקיקה ואנחנו נעשה את העבודה במקביל.

מהי מטרת הסעיף?

מטרת הסעיף זה שראש הממשלה יעשה את הצעד הראשון והמתבקש, ושיעשה

אותו בהקדם האפשרי. זה שלב שהוא כולל גם את הוועדה המייעצת וגם את המינהלת.

במקביל יעבדו הגופים שכבר עכשיו הם עובדים. תהיה פניה לאותו מאגר של מומחים.

צוות ההקמה יהיה איתנו במגע ויכלול את משרד היועצת לשעבר.

האם ראש. הממשלה עומד בפני בעיה של ביקורת?

לא על פי החוק.

הוועדה יכולה להמשיר לפעול. היא יכולה להתחיל בפעולתי הרשות, והחוק גם

צופה מצב שבו יהיו מינויים חסרים בוועדה.

מוסדות הרשות יקומו תוך 45 יום.

אני לא יודעת אם מוסדות הרשות.

כתבנו שמספר חבריה העיקרי לא יפחת משישה.

אני לא מעמיד את ראש הממשלה במצב. שבו. הוא לא מקיים חוקים מסיבות שהם

לא בשליטתו.

תמצאו ניסוח שלא מחייב אותו למינוי של כולם.

אבל יכול להיות מישהו שאת נורא רוצה אותו, והוא בדיוק עוזב תפקיד מסוים.

חייב למעת. אה; הקוורום המתבקש של חברי הוועדה המייעצת תוך 45 יום. מינהל

הרשות זה מתוך המשרדים הממשלתיים, והגופים דה מתוך הוועדה המייעצת. כר שזה לא

מינוי נוסף. זה אותו מינוי תה בחירה מתור 13 או 15. אתה בוחר חמישה לצורר זה. ראש

הממשלה לא צריר למנות את אותו אדם פעמיים.

הבוונה שלנו היתה ברורה ואני מביו שהיא התקבלה על דעת הוועדה, שלא יחייבו

את ראש הממשלה למאה אחח.

איו שום בעיה.

שהמוסדות יקומו תור 45 יום.

הוועדה מאשרת את סעיף 23(א), ואת סעיף 23(ב).

אנחנו מאוד נבקש בסעיף (ב)לקבוע קוורום, שאף אחד לא יבוא ויגיד; אמרו לר

למנות 15 ומינית רק 14.

החוק הזה,. כפי שהוא אושר, הוא הטוב ביותר שניתן להשיג כאשר מקימים גוף

שעצם הקמתו יש בה משום מהפבנות, היא זוכה לביקורת. אנחנו רוצים באמת להגיע למצב

של קידום. אנחנו לא מדברים בקלות ראש או דעת כשמדברים על קידום מעמד האישה.

בעזרת החוק הזה, אנחנו מקווים ללכת דרך ארוכה. אנחנו ניתן לגוף הזה משמעויות

ושיניים ומדיניות ראויה. זה אחד הדברים שבאמת יהוו שינוי מהותי וחינוכי לחברה שבה

מעמד האישה הוא עדייו רחוק מלהיות מה שאנתנר רוצים לראות. אין לי ספק שהרשות הזו

תהיה רב תחומית בתחום מעמד האישה, ותהיה פשוט דבר שיורגש בשטח ולא יישאר רק

על הנייר.



אני אבקש ואני אפנה בכתב לראש הממשלה בנושאים של המינויים מאתר שזה לא

חוק שהוא בספק. אין ספק שהוווק יעבור בלשונו. אבקש מראש הממשלה ליידע אותנו. אבל

הוועדה תשמח לעזור לו בבל צורה שהיא לגבי עצם ההקמה. אנתנו נבקש לדעת מי הם

החברים בצוות ההקמה. אנחנו נדאג לאיזה שהוא תיאום ביו הארגונים בדי שיובלו לבוא

עם איזו שהיא הצעה או איזה שהוא סיבום ביניהם. אני מקווה שראש הממשלה יבין את

החשיבות של הקביעה המוקדמת של המנהלת. ידוע לי שיש לו כבר כמה שמות על שולחנו,

ולוח הזמנים כאן. הוא פועל יוצא ממינוי המנהלת שאחריה אנחנו מתחילים עם ספירה של

45 יום. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30