ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/02/1998

הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה. התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 103

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום שלישי. זי בשבט התשנ"ח (3 בפברואר 1998). שעה 14:00
נוכחים
חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר

ראובן ריבלין
מוזמנים
עו"ד סיגל קוגוט - לשכה משפטית, משרד המשפטים

עו"ד מיכאל אטלן - לשכת היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

מרי חדייר - משרד ראש הממשלה

עו"ד יואב מני - עוזר היועץ המשפטי, משרד ראש הממשלה

תא"ל אורית אדטו - קצינת היין ראשית, צה"ל

עו"ד לאה דקל - לשכת עורכי-הדין

הילה רחמים - נעמ"ת

דניאלה במברגר-אנוש- שדולת הנשים בישראל

עו"ד רחל בנזימן - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל
היועצת המשפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
דנה גורדון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ז-1996 (של חה"כ: ני חזן, די איציק, ני

בלומנטל, ת' גחינסקי, יי דיין, יי כץ, סי לנדבר, עי מאור, מי סולודקין).



הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה. התשנ"ז-1996
היו"ר יעל דיין
אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ז-1996.

אנחנו ניגשים ישר לאותו סעיף שבו הפסקנו, כלומר סעיף 11.

ביקשתי גם מגברת סיגל קוגוט וגם מגברת אתי בנדלר להעביר לי את הנוסח שהתקבל לסעיפים 1 עד

6, וגם קיבלתי את זה, תודה.
סיגל קוגוט
בשבוע הבא יהיה ניסוח של הסעיפים 7 עד מה שנגיע אליו היום.
היו"ר יעל דייו
זו הכוונה. אין לי שום כוונה לחזור אחורנית. אולי נדמה שאני מזרות דברים אבל מהניסיון, אין שום סיבה

למשוך דברים ללא צורך. יש לנו עוד הצעת חוק מאוד מאוד גדולה, לפרקים בעייתית, הצעת חוק הטרדה

מינית. אני רוצה להגיע לקריאה שניה ושלישית בשני החוקים האלה לפני הפגרה, ואם אפשר אז עוד לפני יום

האישה הבינלאומי, פשוט כי יהיה לי יותר קל לחסל הסתייגויות כאשר זה יובא למליאה בשעת דיון חגיגי עם

מוזמנות וכן הלאה.

סעיף 11 - אנחנו מדברים על תום כהונה. אני חושבת שזה סעיף שהוא בעיקרו סכני. כל החלק הזה

הוא לגבי הוועדה המייעצת.

"חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות למנהלת הרשות;

(2) אם נתמנה בהיותו עובד המדינה - חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שאותו הוא מייצג בוועדה

או פרש או הושעה מן השירות;"

אני מניחה שזה גם מחייב אוטומטית את החלפתו.
יואב מני
החלפת חבר זה בפיסקה (4), סליחה, זה בסעיף 13.
היו"ר יעל דייו
"(3) אם נתמנה בהיותו עובד, חבר או ממלא תפקיד בגוף מסוים - סיים עבודתו או חדל להיות חבר או

למלא תפקיד באותו גוף;"

אתם מדברים פה על הגופים החיצוניים או על גופים כמנוי בהצעת החוק, כמו צה"ל, המשטרה וכדומה?

"(4) אם נתמנה כנציג של גוף מהגופים המנויים בסעיף 8(ב)(2) ו-(3) - הודיע העומד בראש אותו גוף

בכתב לראש הממשלה ולמנהלת הרשות, כי הוא מציע להחליף את נציגו".

אלה המינויים שייעשו על-ידי העומד בראש אותו גוף.
אתי בנדלר
מספיק לכתוב "להחליף את נציגו". לא צריך את התוספת "ומונה אחר במקומו".
היו"ר יעל דיין
זאת אומרת, יש לנו כאן 4 אפשרויות של תום כהונה: התפטרות, חדל להיות עובד המשרד, סיים

עבודתו או חדל להיות חבר או למלא תפקיד, או אם הוא נציג של גוף מהגופים בסעיף 8(ב)(2) ו-(3) ואז

מודיעים עליו, זאת אומרת זה לא הוא שמתפטר אלא מודיעים על החלפתו.

האם יש איזשהן הערות לגבי סעיף 11?
מיכאל אסלן
האם אתם בטוחים שהשעייה גם מבטלת את המינוי?
יואב מני
אם הוא לא יכול לבוא לעבודה במשך חצי שנה כי לא סומכים עליו אז למה שהוא יבוא לוועדה?
מיכאל אטלן
אתם תצטרכו לעשות מינויים כל הזמן.
יואב מני
למה? השעייה זה לא חיזיון נפרץ יותר מידי.
לאה דקל
כתוב "הושעה".
היו"ר יעל דייו
הוא ש1אל האם זה נכון לסיים כהונה במקרה של השעייה. לי נראה שאם מישהו הושעה, הרי הוא לא

הושעה בגלל זה שמישהו לא מחבב אותו. הוועדה המייעצת הרי צריכה להמשיך לפעול בינתיים. נגיד שמינו

מישהו אחר במקומו ואחר-כך יסתבר שהכל בסדר, אז מי שממונה יוחלף עוד פעם. אבל בחר שלא צריך

ליצור ואקום. זאת אומרת, אם למשל נציג של משרד העבודה והרווחה יושעה, לא סביר שהוועדה המייעצת

תיפעל ללא נוכחות משרד העבודה והרווחה רק בגלל שהנציג הושעה.
מיכאל אטלן
השעייה זה דבר זמני וצריכים לקחת בחשבון אפשרות שתבוטל ההשעייה.
אתי בנדלר
אז ימנו ממלא-מקום זמני.
היו"ר יעל דיין
הייתי משאירה את זה בידי השר.
מיכאל אטלן
אם בוטלה השעייה בנסיבות שמאפשרות לחזור בו
יואב מני
אם אתם לא כותבים כלום אז האפשרות למנות ממלא מקום הרי קיימת. אם אתם כותבים את זה אז



צריך להודיע לו שפג תוקף המינוי שלו ולמנות מישהו אחר ואחר-כך להסתבך.
אתי בנדלר
אז עדיף לא לכתוב.
היו"ר יעל דיין
כת1ב "הושעה מן השירות" בפי0קה (2).
מיכאל אטלן
אם זה קריטי לכם אז לי זה לא איכפת אבל נראה לי שזה מוסיף הוסר גמישות.
יואב מני
אם מבוטלת ההשעייה בנסיבות שמצדיקות להחזיר אותו לוועדה, יכול השר לעשות שימוש בפיסקה (4)

ולהודיע על ההלפה.
היו"ר יעל דייו
לא הייתי רוצה שיהיה מצב שמי שהושעה מהשירות שלו ישאר בוועדה. לא משעים בכזאת קלות, בדרך

כלל משעים עקב סיבות די המורות ורציניות. מי שמושעה אני לא רואה סיבה שהוא ימשיך לכהן כאילו לא

קרה שום דבר.
סיגל קוגוט
זה בר-חזור, השר יכול לההליף. אבל אם הוא הושעה נראה לנו שכדאי שהוא לא יהיה. אחר-כך אם

הגלגל יסתובב והוא יזוכה אז יש להניה שיחזירו את המינוי שלו.
היו"ר יעל דיין
מה גם שאם הוא הושעה על-פי חוק הטרדה מינית החדש אז בכלל לא היינו חצים אותו כאן.
אתי בנדלר
מה קורה אם למשל יש חברה בוועדה מייעצת שהיא נציגה של אחד מהאירגונים והיא חדלה להיות

פעילה באותו אירגון?
היו"ר יעל דיין
זה מופיע בסעיף 8(ב)(2) ו-(3).
סיגל קוגוט
אז היא לא תהיה נציגה. זה חל על כולם.
אתי בנדלר
אני מתנצלת, אני חוזרת בי מהשאלה. זה מכסה את כל המיקרים, זה מושלם.
היו"ר יעל דיין
אני מעמידה להצבעה את סעיף 11.



הצבעה על סעיף 11

בעד-1

אין מתנגדים

אין נמנעים

הסעיף נתקבל.
היו"ר יעל דיין
היה כאן משהו שרשמתי כשדיברתי עם גברת סיגל קוגוט ואני לא יודעת למה הוא מתחבר, תה העניין

של סעיף סודיות. איפה זה יהיה?
סיגל קוגוט
רצינו שתהיה איזה סנקציה על הסודיות, אז כמובן שהיא צריכה להיות קשורה להפרה של סודיות המידע

שהגיע כתוצאה מסעיף 7, כי הרי בן אדם יכול לקבל מידע בהרבה דרכים, ועכשיו אחרי חוק חופש המידע

יוכלו לקבל את אותו מידע בהרבה צורות. אז לגבי המידע שהגיע רק מכוח סעיף 7 לא ראינו סנקציה אחרת.

אני חייבת להגיד שכבר יש סנקציה פנימית. ברגע שיש חובת סודיות אז בח1ק העונשין נראה לנו קצת מופרז

להתחיל להעמיד לדין אנשים, למרות שיש אפשרות לעשות את זה.
רחל בנזימן
השאלה היא בכלל למה צריך את זה. למה פירנאום דווקא בחוק הזה מכרתם לעשות חובת סודיות? זח

לא קיים בחוקים אחרים.
סיגל קוגוט
בגלל שלפי החוק הזה אפשר לקבל מידע מעבר למה שאפשר לקבל במקומות אחרים. אפשר לקבל פה

כל מידע מוסמך, כולל מידע מאוד פנימי שלפי חוק חופש המידע לא יוכלו לקבל אותו. אין לנו סנקציה אחרת.
רחל בנזימן
האם אין אף רשות שיש לה דבר דומה לזה?
סיגל קוגוט
העניין של המינהלת, שיושבים שם גופים שהם לא במערכת, זה עניין נדיר, אני לא ראיתי דוגמא נוספת

לכך. יש הרבה גופים שיש להם רק ועדות מייעצות, לא כאלה שקובעות את המדיניות, והוועדות המייעצות

האלה לא מקבלות כל אינפורמציה.
רחל בנזימן
אם בכלל אז אתם צריכים להגביל את זה רק לאותם נציגים של גופים שיושבים בוועדה המנהלת.
היו"ר יעל דיין
בסדר, אצלי זה רשום בעניין המינהלת, כאשר אנחנו הוספנו בסעיף 6 "נכנס חבר למוסד ממוסדות

הרשות, לא יגלה מידע שנמסר לרש1ת לפי סעיף זה אלא ברשות מנהלת הרשות". ובסעיף שאנחנו תיכף

נדבר עליו, על מינהלת הרשות, רשום לי, לאור השיחח איתך, למצוא דרך להחיל את הוראות התקשי"ר,

כולל עניין הסודיות, על אותם אנשים שאינם עובדי מדינה. אנחנו נגיע לזה בהמשך.

כלומר, סעיף 11 נתקבל.

עכשיו יש לנו שני סעיפים שנראים לי טכניים, סעיף 12 וסעיף 13. אנחנו מדברים על העברה מכהונה

ועל החלפת חבר.



"ראש הממשלה רשאי להעביר מכהונתו חבר הוועדה המייעצת לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(א) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(ב) נעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת;

(ג) הורשע בעבירה, אשר לפי חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש עוד בתפקידו כחבר הוועדה

המייעצת."

השאלה היחידה שיש לי, מאחר ומדובר כאן על חבר הוועדה המייעצת, האם זה מתייחס גם לגופים

ששולחים את נציגיהם?
אתי בנדלר
בוודאי.
היו"ר יעל דיין
זאת אומרת, זה דרך מנהלת הרשות.
רחל בנזימו
זאת הבעיה, זה מה שחסר כאן.
היו"ר יעל דייו
אם הנציגה של נעמ"ת למשל פספסה 4 ישיבות אז ראש הממשלה רשאי, הוא לא חייב, להעיף אותה.
סיגל ק1גוט
את רוצה שיהיה כתוב "בהמלצת מנהלת הרשות"? אבל אז זה לא צריך לחול על העבירה השלישית,

שזה באמת מוגזם.
היו"ר יעל דייו
אני לא יודעת, אני שואלת.
סיגל קוגוט
קשה לי להאמין שראש הממשלה יחליט בלי לדבר עם מנהלת הרשות.
רחל בנזימו
אני דווקא חושבת שזה מאוד חשוב. אולי לאו דווקא הוועדה המייעצת עצמה. החשש הוא תמיד מפני

מניפולציה פוליטית. מה זה "נעדר ללא סיבה מוצדקת"? מי יקבע אם הסיבה היא מוצדקת או לא? לא נראה

לי מתקבל על הדעת שראש הממשלה יקבע את זה. זה יכול לשמש איזשהו מנגנון להוציא אנשים

שמפריעים לו פוליטית, בואו נאמר, בתוך המועצה.

אני חושבת שגם מטעמים פרקטיים זה לא נראה הגיוני שזה יהיה ראש הממשלה לבד וגם מטעמים של

הצורך לשמור על המערכת כדי שתוכל לתפקד. לכן המינימום לפי דעתי צריך להיות "המלצת יושבת-ראש

הרשות". אבל אני גם חושבת שיכול להיות שזו צריכה להיות החלטה של המועצה עצמה.
היו"ר יעל דייו
החלטה של המועצה עצמה גם כן יכולה להיות פוליטית.
סיגל קוגוט
אם כבר, אז רק עם מנהלת הרשות.
אתי בנדלר
אני רוצה להעיר, ברשותכם, לעניין הזה. אני דווקא תומכת בהצעת הממשלה כפי שהיא בעניין הזה. אל

תשכחו, הרי ראש הממשלה לא פעיל ברשות הזאת. אם מישהו יפנה אליו בבקשה להעביר חבר ועדה

מייעצת מכהונתו הרי ברור שהוא ישמע, אם זו לא תהיה עמדה של מנהלת הרשות הרי לפחות הוא ישאל

אותה מה העניין. זה פשוט לא עולה על הדעת אחרת.
רחל בנזימן
אנחנו מקווים שהוא יעשה את זה.
אתי בנדלר
דבר נוסף, צריך לזכור שכל המינויים לוועדה המייעצת, למעט המומחים, אלה בעצם מומלצים של גופים.

זאת אומרת, נניח שירצה ראש ממשלה מסויים לסלק מכהונה מישהו או מישהי שהדיעות הפוליטיות שלהם

אינן תואמות את דיעותיו. הרי אותו גוף ימליץ שוב על מישהו עם דיעות פוליטיות משלו כפי שהוא מוצא לנכון.

זאת אומרת, אין כאן כלי נשק אמיתי.

והדבר האחרון, והחשוב ביותר, הרי יש על הדברים האלה ביקורת שיפוטית. אם "עשה שימוש לרעה

במילים "סיבה מוצדקת" הרי יש על כך ביקורת שיפוטית.
רחל במימן
למה לא לכתוב "בהמלצת מנהלת הרשות"?
אתי בנדלר
כי זה לא מקובל.
היו"ר יעל דיין
אני רוצה לומר שאני מקבלת את דעתה של עו"ד אתי בנדלר. אני גם רוצה לציין שאנחנו מדברים רק על

הקטע של הגופים החיצוניים. בתוך משרדי הממשלה, אם מנהלת הרשות תיראה שיש שם מישהו שממש

נוגד את כל הדברים שהרשות קמה עבורם אז היא תסתדר עם ראש הממשלה. יש לה כתובת, הכתובת

היא ראש הממשלה, והוא יוכל להגיד לכבוד השר: אדוני, כאן מינית מישהו שלחלוטין אינו מתאים.

לגבי האירגונים אני רוצה לציין שאם אנחנו מדברים על כך שאירגון לא יהיה מיוצג 4 פעמים במשך שנה

שלמה אני לא מאמינה שאיזשהו אירגון ירצה להיות במצב כזה. זאת אומרת, הייתי משאירה את זה

לאירגונים עצמם. תתארו לכם שלשדולת הנשים יהיה נציג בוועדה המייעצת ובמשך שנה שלמה נציג

השדולה לא יופיע לישיבות. אני מאמינה שהמנהלת אחרי הפעם הראשונה כבר תישאל מה קרה לנציג

והשדולה תידאג לכך שיהיה נציג מטעמה. נראה לי שכמו שאנחנו לא רוצים שייתערבו בענייננו אז גם פה.

ראש הממשלה הוא המרוחק ביותר ועדיף לי שהסמכות תהיה שלו, זה עדיף מאשר שאיזה מנהלת,

שמישהי לא תימצא חן בעיניה או שהיא תרגיש קינאה כלפיה, תנצל את סמכותה.
אתי בנדלר
יש לי הערה לפיסקה (ג) - זה יהיה בוודאי פיסקה (3): סטו כאן מן הנוסח המקובל בדרך כלל - "אשר

לדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עימה קלון". דווקא כאן חשוב - אני לא מדברת דווקא על הקלון, לא

איכפת לי שיישאר "אשר לפי חומרתה או נסיבותיה", אבל - שזה יהיה "על דעת היועץ המשפטי לממשלה".
סיגל קוגוט
דווקא את המילים "על דעת היועץ המשפטי לממשלה" אנחנו משמיטים מכל החוקים.
אתי בנדלר
אולי משמיטים אבל יש לאן בעיה. ראש הממשלה הוא שיצטרך להחליט לגבי מי שהורשע בעבירה

מאת אם לדעתו יש בחומרת העבירה שבה הוא הורשע או בנסיבותיה כדי להרחיק אותו ממילוי התפקיד.

דווקא בנושא של משמעות עבירה שהורשע בה אדם אני לא יודעת אם האינסטנציה הנכונה היא ראש

הממשלה.
סיגל קוגוט
היועץ המשפטי לא מסוגל לחוות דעתו על כל דבר ודבר ולפיכך בחוקים החדשים אנחנו משמיטים את

הדבר הזה. מצד שני היו חוקים שהיה כתוב בהם "הואשם בעבירה", ואנחנו מתנגדים גם לזה. אנחנו רוצים

"הרשעה", ואז בית-המשפט מביע בגזר-הדין את דעתו על העבירה. יש חוקים שבהם כתוב שבית-המשפט

יקבע שיש עם זה קלון, פה אנחנו לא דורשים את זה. בדרך כלל בית-משפט לא שם לב לזה ולא עושה את

זה ואחר-כך, אפילו בעבירות מאוד חמורות, בגלל שבית-משפט לא כתב בפירוש שיש עם זה קלון אז לא

יכולים לעשות כלום. אז אנחנו לא דורשים שבית-משפט יכתוב שיש עם זה קלון. אבל בית-משפט בגזר-הדין,

ואנחנו כן דורשים הרשעה, מתייחס לעבירה. גם דירקטור לא יכול להיות מורשע בעבירה שיש עימה קלון

ועורך-דין אפשר להעיף מהלישכה, תמיד הגוף שמחליט צריך לעשות את זה במבחנים של סבירות נוכח

הפסיקה החדה שסוטה ממינוחים של "בושה חרפה" אל מינוחים של "האם הוא מתאים לתפקיד הזה".

כלומר, עבירה מסוימת אולי מאפשרת לו כן לכהן בתפקיד מסויים אך בתפקיד אחר הוא מאוד לא יתאים.

אני חושבת שהמינוח הזה כן מאפשר. "חומרתה או נסיבותיה". ואז המיבחן יהיה מה אני מצפה

ממישהו.
אתי בנדלר
אין לי בעיה עם "חומרת העבירה או נסיבותיה". אבל מי מחליט על כך?
סיגל קוגוט
זה ככל גוף ממנה. בדרך כלל לא אומרים שהיועץ המשפטי יחליט אם להעיף איזה דירקטור מחברה.
מיכאל אטלו
בדרך כלל זה לא גוף בין-משרדי עם אפשרות של פוליטיזציה.
אתי בנדלר
זו בדיוק הנקודה. האומנם ראש הממשלה צריך להחליט? תחשבי על אחד המומחים, לצורך העניין קל

לי להביא דוגמא דווקא של מישהו שהוא לא עובד מדינה.
היו"ר יעל דיין
נניח שמר עדי צמח היה בוועדה, ואין לו "תיק" ואין כלום אבל יש טענה כלפיו.
סיגל קוגוט
פשוט לא צריך למנות אחד כזה.
יואב מני
על הקשר בין ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה כבר אמרו בבג"ץ דרעי, אני לא יודע אם זה נכון



או לא אבל זה מה שנאמר בבית-המשפט העליון, שאין לראש הממשלה דיעה בעניינים משפטיים זולת מה

שהיועץ המשפטי לממשלה אומר. זאת אומרת, מהבחינה המשפטית אין לו דיעה כזאת, יש לו דיעה כמו

לאדם פרטי. אז ראש הממשלה היה מר יצהק רבין ז"ל. דיעה פרטית זה נהמד מאוד, אבל הדיעה של ראש

הממשלה היא מה שהיועץ המשפטי לממשלה אומר. זאת אומרת, כשעולה פה שאלה משפטית הוא

מתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.
סיגל קוגוט
בדרך כלל הוא יכול גם להחליט באופן עצמאי, לא על כל דבר הוא חייב להתייעץ עם היועץ המשפטי

לממשלה. הכוונה בפסקי-הדין היתה שכשהיועץ המשפטי מחווה דיעה זו דיעה מחייבת כשמבקשים ממנו

לחבר אותה.
היו"ר יעל דיין
יש לי הרגשה שהדברים האלה יתפתחו בפועל. תהיה מינהלת שתתכנס, אני מקווה, לעיתים קרובות.

כל מיני דברים מהסוג הזה, אפילו חשדות או סימני שאלה, ידונו במינהלת ויובאו על-ידי המנהלת לראש

הממשלה.
סיגל קוגוט
ברור, גם את הידיעה על ההרשעה עצמה מי שיביא זה המנהלת. האם ראש הממשלה יודע על כל מי

שמורשע?
היו"ר יעל דייו
בדברים האלה אני לא כל-כך דואגת. אני לא מרגישה צורך לערב עוד סמכות בפנים שמא זה ינוצל או

שמא זה לא יבוצע בצורה הנאותה.
סיגל קוגוט
אנחנו ממש מתנגדים לכך שבכל החוקים האלה - כמו חוק רשם העמותות ורשם החברות - שכל אחד

ישלח את זה ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי נותן הנחייה כללית. ההנח"ה היא שזה בהתאם

לתפקיד ושהקלון הוא קשור לתפקיד והוא לא אוניברסלי, כמו שהיה בפסיקה הישנה, אבל הם מיישמים את

זה. אם במיקרה ספציפי יש להם תהיות, למשל היום היתה לנו ישיבה כזאת, אם ראוי למנות מישהו לאתה

תפקיד, אם תהיה להם בעיה ספציפית אז יפנו אלינו ונקיים ישיבה, אבל אנחנו לא רוצים לחייב את הגורמים

המחליטים בכל דבר ודבר לבוא ליועץ המשפטי לממשלה.
אתי בנדלר
וזה הנ1סח שמ1מלץ על-ידי משת- המשפטים בכל דברי החקיקה?
סיגל קוגוט
גם לא לנקוט במונח "קלון";
אתי בנדלר
זה מקובל עלי לחלוטין.
סיגל קוגוט
וגם לא לדרוש שהיועץ המשפטי יהיה מעורב בכל העניינים האלה.
היו"ר יעל דיין
בהתאם לזה אנחנו מאשרים את סעיף 12.

נעבור לסעיף 13 - החלפת חבר.

"חדל חבר הוועדה המייעצת לכהן או הועבר מכה1נתו יתמנה במקומו חבר אחר באותה דרך שבה

נתמנה אותו חבר הוועדה המייעצת, וליתרת תקופת המינוי של אותו חבר".
סיגל קוגוט
נשאלה כאן שאלה למה "יתרת תקופת המינוי". אנחנו בחרנו בדרך של יישור קו. אם אתם חושבים

אחרת אז תהיו רק ערים לכך שאז יהיה קשה מאוד לעקוב אחרי משך הזמן. אם ממנים מישהו לתקופת זמן

מסויימת, בדרך כלל אם אין תקופה מסויימת שבה נותנים את הדעת על כך שעברו 3 שנים אז אף אחד כבר

לא שם לב כמה זמן חלף, זאת אומרת, זה לא שווה כבר כלום.

חשבנו שאם מחליפים חבר אז המינוי של המחליף יהיה למשך יתרת הזמן ואז כשיימנו מחדש, כי

אפשר למנ1ת מחדש, אפשר גם אותו למנות מחדש, הוא יוכל לקבל מינוי ארוך יותר.
רחל בנזימן
זה נשמע לי הגיוני, רק אני חושבת שאין לנו שום נקודת זמן שבה המועצה חייבת להיות ממונה. זאת

אומרת, יכול להיות בפועל שממילא לא ימנו אחד כי ימנו 10 נציגים כאלה וייקח עוד חצי שנה עד שיימנו עוד

אחד. לראש הממשלה אין Dead lineמתי הוא צריך למנות את המועצה.
יואב מני
את מדברת על המינוי הראשון.
היו"ר יעל דיין
הוא צריך להחיל את החוק תוך שישים ימים.
רחל בנזימן
להבנתך ת1ך 60 יום גם צריכה לקום מועצה?
היו"ר יעל דיין
אין על כך שום שאלה. מאחר וזה הקמת גוף, הגוף לא יכול להיות מוקם בחלקו. זאת אומרת, הוא לא
יכול להגיד
עכשיו אני אמנה מנהלת ולגבי המינויים במועצה ניראה עוד חודשיים. אנחנו נעזור בהקת הגוף,

נעזור להגיע ב-60 ימים האלה למצב שהכל כבר יהיה ברור. ראש הממשלה יצטרך להבין שיש לו 60 ימים

אבל זה לא שאחרי 60 ימים מהחקיקה הוא יתחיל לגשש ולהודיע למשרדים. 60 הימים האלה מיועדים
בדיוק להבהיר שיש חוק
אדוני הנכבד שר המשפטים, לפי החוק הזה אתה צריך למנות נציג, אדם מקרב 4

הדרגות הגבוהות במשרדך, עד תאריך זה וזה.
רחל בנזימן
אני מוכרחה לומר שזה לא ברור. כתוב שראש הממשלה צריך למנות מנהלת. באופן טכני הוא יכול

למנות אותה ביום האחרון של ה-60 יום, ואז כתוב ש"צריך למנות ועדה מייעצת". למעשה אין לנו פה שום

לוח זמנים.
0יגל קוגוט
אבל הוא חייב להתייעץ עם המנהלת.
רחל בנזימן
בגלל שהוא חייב להתייעץ איתה אץ היא חייבת להיות שם. אם ימנו אותה ביום האחרון של ה-60 יום אז

השאלה היא מתי תמונה המועצה. אני לא מתמצאת בזה, אני לא כל-כך מכירה מה קורה ברשויות אחרות.

האם ברשויות אחרות יש בסעיפי התחולה הסדרים יותר מפורטים לגבי האופן שבו הרשות צריכה לקום על

מנת שהדברים יתחילו לפעול בנקודת זמן מסויימת? זו השאלה.
יואב מני
יש את החובה שלו לפעול באופן סביר.
היו"ר יעל דיין
קצת קשה לעשות הסדר על-פי חוק כי זה מתייחס רק לפעם הראשונה. זאת אומרת, אפשר להכניס

את זה לגבי סעיף התחילה ולפרט למה אנחנו מתכוונים ב-60 יום, מה צריך להיות מוקם בתום 60 הימים,

אבל אי אפשר להכניס את זה כדבר קבוע משום שזה דבר חד-פעמי.
רחל בנזימן
זה לא חד-פעמי כי נניח שעברו 3 שנים, כולם סיימו את תפקידם ולא מונו אנשים במקומם, אם ראש

הממשלה חיכה חצי שנה כי הוא נמלך בדעתו.
מיכאל אטלן
לזה יש פיתרון אחר שממילא רציתי להציע אותו. בחוק הרשות לשיקום האסיר יש סעיף שאומר שחבר

שתמה תקופת כהונתו ימשיך לכהן כל עוד לא מונה מישהו אחר תחתיו, ואז זה פותר את הבעיה של מה

שיהיה מכאן ואילך.

מעבר לזה, מה שאת אמרת זה קצת יותר מידי חטטנות. כלומר הוא צריך לפעול, אם הוא לא ימנה אז

מישהו יעתור לבג"ץ ויחייב אותו למנות. ההצעה שלי לא קשורה ל....
אתי בנדלר
זה לא מדוייק. אני תומכת בעמדתה של גברת רחל במימן. אני מציעה, כפי שאת אמרת, שנדבר על זה

כשנגיע לסעיף התחולה. אני רוצה לומר לכם שהרי אנחנו יודעים מהחיים שיש כל מיני מינויים שצריכים

להיעשות על-פי חוקים שונים והם לא נעשים. קחו לדוגמא את הממונה על הגנת הצרכן, תפקיד סטטוטורי

שכבר שנתיים איננו מאוייש. היו דברים מעולם, לא ממציאים כאן את הגלגל.

אני חושבת שצריכה להיות הוראה. אני מסתכלת על חוק שהתקבל, שאני כבר הזכרתי אותו, חוק

המאבק הלאומי בתאונות דרכים, יש שם סעיף "מועד למינוי צוות ההיגוי": "נציגי המשרדים האמורים בסעיף

11 ימונו בידי השרים כחברי צוות ההיגוי תוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה".
מיכאל אסלן
אבל ההצעה שלי היא לא לגבי סעיף התחולה. ההצעה שלי היא לגבי כל סעיף של תום כהונה, שתהיה

גם הוראה לגבי המשך כהונה עד שיהיה מילוי מקום.
היו"ר יעל דייו
אני הייתי רוצה לקחת את זה כמובן מאליו.
מיכאל אטלן
מבחינה משפטית זה בכלל לא מובן מאליו. אני חושב שאפילו להיפך, כלומר אם יש הוראה שאומרת

שהכהונה תמה במועד מסויים ויש לך הוראה אחרת, שאינה קשורה בה, איך ממנים ממלא מקום או מינוי



חדש, אז בתקופת הביניים יש חלל.
היו"ר יעל דיין
השאלה האם כשאנחנו אומרים ש"תקופת הכהונה היא של 3 שנים", האם שם זה המקום לציין את

ההוראה שציין מר מיכאל אטלן.
מיכאל אטלן
למשל ב0עיף 13 שבו אנחנו נמצאים, בסופו צריך להוסיף, אני חושב, את המקבילה של ההוראה

שנמצאת בחוק שיקום האסיר. ניקח את הנוסח משם.
היו"ר יעל דיין
או בסעיף 13 א1 בסעיף שמכריז על העניין.
יואב מני
זה סעיף 10 (א): "תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו" - ונוסיף "וכל

עוד לא מונה אחר תחתיו" ואז יהיה רצף. צריך לעשות אותו דבר לגבי כהונה בגופים האחרים.
אתי בנדלר
אתה מציע את זה בסעיף 10(א)?
יואב מני
המקום הוא בסעיף 10(א) בסוף. סעיף 10(א) כולל את כולם.
דניאלה במברגר-אנוש
אני לא יודעת אם מתאים להוסיף בסעיף 10 (א) "כל עוד לא מונה אחריו תחתיו".
היו"ר יעל דיין
איפה יש מינוי למנהל הרשות? בסעיף 3(ב). האם שם זה מוגבל בזמן, האם שם מדובר על 3 שנים?
אתי בנדלר
לא.
היו"ר יעל דייו
זאת אומרת, לגבי מנהל הרשות אין בעיה כי יחליפו אותה כשיחליפו אותה וזה מינוי שמן הסתם יתחלף

עם השלטון.
רחל בנזימן
יש לקוות שלא.
היו"ר יעל דיין
היו ראשי ממשלה שבשנה אחת מינו 3 כדי לתת ל-3 נשים הזדמנות.
יואב מני
זה לא ברמה של לציפר. זה גוף עם עוצמה, עם המון השפעה פוליטית.
היו"ר יעל דיין
אין לי ספק. לכן גם חיסלתי את העניין של כישורים אקדמיים כדי שבבוא היום אני אוכל לנסות ולהתמנות.
מיכאל אטלו
אבל דווקא בראיה הזאת, נגיד שבצדק רוצים להחליף את מנהלת הרשות אבל משתהים במינוי חחדש,

אז מה, יש חור בינתיים? גם שם יש היגיון להגיד שהקודמת ממשיכה לכהן ואם כל-כך בוער להחליף אותה

אז יזדרזו במינוי.
היו"ר יעל דיין
האם זה לא מובן מאליו?
אתי בנדלר
אני מסכימה איתך, מר מיכאל אטלן, אבל מה שמר יואב מני הציע פותר את הבעיה.
מיכאל אטלן
אבל צריך את אותו משפט לשים גם בשאר המקומות שיש בו צורך.
אתי בנדלר
יש לך את זה רק לחברי וועדה מייעצת והמנהלת.
היו"ר יעל דייו
בסעיף 10(א): "תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וכל עוד לא

מונה אחר תחתיו".
יואב מני
זה גומר לנו את התקווה ליישור קו. תדעו שברשות למלחמה בסמים אנחנו עושים ממש עבודת בלשות.
רחל בנזימו
אתם יכולים לשלוט בזה, אתם יכולים כן למנות. המינוי הוא של ראש הממשלה ואם ראש הממשלה

רוצה לשלוט בזה, זה בידיו.
יואב מני
בתיאוריה.
סיגל קוגוט
כי אז המשפט שמדבר על יתרת התקופה, בסעיף 13, הוא מיותר.
אתי בנדלר
הוא לא מיותר, הוא בכל מקרה לא מיותר.
רחל בנזימן
זה לא מיותר כי זה עדיין משאיר בידי ראש הממשלה את האפשרות התיאורטית כן לקבוע מינוי.
היו"ר יעל דיין
אם אדם אחד פורש או יקרה משהו ויישארו עוד 3 חודשים, קרוב לוודאי שאו שזה יהיה מינוי זמני או

שזה יהיה מינוי שיחדשו אותו, ימנו אותו עוד פעם ל-3 שנים.
יואב מני
כלומר צריך להוסיף בסעיף 10(א) "כל עוד לא נתמנה אחר תחתיו או שמונה מחדש", או משהו כזה.
רחל בנזימו
אין צורך בזה. יש את סעיף 10(ב) "חבר הוועדה המייעצת יכול שימונה מחדש...", זה מספיק. סעיף

10 (ב) מאפשר מינוי מחדש של אותו אדם.
יואב מני
"שלוש שנים מיום מינויו כל עוד לא מונה אחר תחתיו" - זה ממשיך את ה-3 שנים המקוריות, לא מתחיל

3 שנים חדשות. זה מאפשר לכאורה למנות אחר תחתיו כשחלפו 3 שנים.
סיגל קוגוט
אבל סעיף קטן (ב) מאפשר גם למנות שוב.
היו"ר יעל דייו
זה משאיר את כל הגמישויות. גם לא יהיה ואקום, גם ימונה מישהו תחתיו, וגם יהיה אפשר למנות את

האדם הזה עם כל הסבב או להשאיר אותו בזמן שממנים. אין מנוס מזה כי אתה לא יכול אחרי 3 שנים

להודיע שמבקשים מכולם לצאת. מחצית או יותר מזה זה גופים שאין לך שליטה עליהם וחלק מזה זה גופים

שעצם השירות בהם הוא לא תמיד שירות של קבע, אם מדברים על הצבא או על המשטרה, שאנשים לא

חותמים לכל החיים.
אתי בנדלר
אני תמכתי בעמדתו של מר מיכאל אטלן אבל יש לי הרהורים שאני רוצה בכל זאת להעלות. אני לא

כל-כך שלמה עם זה, זאת אומרת, לא בחנתי את ההשלכות. ניקח לדוגמא את המיקרה שבו דנו כרגע, של

מי שהורשע בעבירה, שנניח שאין ספק שמפאת חומרתה ונסיבותיה יש להפסיק בעקבותיה את כהונתו, או

מישהו שלא מתייצב ל-4 ישיבות במשך שנה שלמה. האם אנחנו נגיד שבכל זאת אנחנו ממשיכים את

הכהונה שלו בנסיבות האלה?
מיכאל אטלן
אנחנו פה נאבקים נגד אי פעולה מכוח האינרציה, כמו שדברים לפעמים קורים במשרדי ממשלה

מסויימים, ולא צריכים לקרות. אבל אם זה בוער, אז ימנו, אין חשש כזה.
אתי בנדלר
השאלה שלי אם לא כדאי לסייג את האמירה בסעיף 10(א), שכל עוד לא מונה אחר במקומו זה רק

בנסיבות של מינוי לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא במקרה של...
יואב מני
זה לתקופת כהונה.
סיגל קוגוט
על כל הדברים את תגידי את זה. אם את אומרת את זה על עבירה ואת אומרת את זה על "נעדר ללא

סיבה מוצדקת".
אתי בנדלר
אני מסכימה איתך. מה שאני רוצה לומר, שתקופת הכהונה תימשך מעבר ל-3 שנים רק במיקרה שפג

תוקף הכהונה שלו מבהינת כתב המינוי שהוא קיבל ולא כשהכהונה שלו הופסקה קודם הזמן בנסיבות

שפורטו.
יואב מני
זה לא מפריע משום שכתוב בסעיף 11 "חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו",

זאת אומרת שהחוק מכיר במועד מאוחר יותר. אז בועטים אותו החוצה? סעיף 10(א) כפוף לסעיף 11, זה

ברור. סעיף 11 יכול להתנות על סעיף 10(א), כי כתוב "לפני תום תקופת כהונתו".
אתי בנדלר
אתם חושבים שהפרשנות היא ברורה?
רחל בנזימן
מה שאת אומרת זאת פרשנות לא מתקבלת על הדעת, זה פירוש לא סביר.
אתי בנדלר
הכוונה ברורה ובשלב הניסוח הסופי אנחנו נבדוק אם באמת זה ברור ואם לא, אז נשפר את הניסוח.
היו"ר יעל דיין
בזה עשינו שני דברים, הוספנו לסעיף 10(א), בינתיים, ויהיה אולי שיפוץ בניסוח, "וכל עוד לא מונה אחר

תחתיו"; ואישרנו את סעיף 12, העברה מכהונה, כלשונו ואת סעיף 13, החלפת חבר, כלשונו.

סעיף 14 - סדרי עבודתה של הוועדה המייעצת

"(א).הוועדה המייעצת תתכנס ארבע פעמים בשנה, לפחות."

האם יש למישהו התנגדות לזה או שנוכל להתקדם הלאה?
רחל בנזימן
4 פעמים בשנה לפחות? השאלה היא באמת מה אנחנו רוצים.
היו"ר יעל דייו
אנחנו לא יודעים עדיין, כי זה גוף חדש. כל הגופים שמהם הוא מורכב עוסקים בנושאים האלה באופן

שוטף. זה לא ש-4 פעמים בשנה הם פיתאום יעורו לבעיות מעמד האישה. אני מקווה שהמינהלת תעבוד

ברצף אחר. המנהלת היא שם קבע.
רחל בנזימן
אבל יש גם את סעיף קטן (ב), שאומר שאפשר לזמן אותם יותר.
היו"ר יעל דיין
סעיף קטן (ב) אומר: "מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תכונס הוועדה המייעצת אם החליטה על כך

מינהלת הרשות או אם דרשו זאת שליש מחברי הוועדה המייעצת המכהנים באותה עת."
יואב מני
כלומר תיאורטית נציגי הציבור יחליטו בעצמם. אם הם יחליטו שהמינהלת הזאת צריכה להתכנס פעם

ביומיים אז היא תתכנס פעם ביומיים.
היו"ר יעל דיין
הם יכולים לדרוש את זה ולכנס אותה. זה כמו 30 חברי כנסת שדורשים ישיבה, או דורשים את נוכחות

ראש הממשלה, או דורשים הצבעה שמית. זה מונע את עריצות הראש.

"(ג) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות,

תכריע דעת היושבת ראש ובהעדרה דעת ממלא מקומה."

זה יהיה ברוב דיעות וכאשר יהיה תיקו תיקבע דעת היושבת-ראש, יש לה בעצם קול כפול.
יואב מני
זה לא קול כפול. זה קול כפול רק במיקרה של תיקו. זה קול כפול רק כשהיא מתקרבת ל-50%.
היו"ר יעל דייו
אבל תיקו כבר כולל אותה.

"(ד) הוועדה המייעצת רשאית להזמין לדיוניה גם מי שאינו חבר הוועדה."

זה סעיף מאוד חשוב, לטעמי, משום שאנחנו נמצאים בבעיה. יש ועדה מייעצת אבל יש המון אירגונים

רשמיים וחשובים שלא יהיו מיוצגים. רצינו ליצור מצב - וזה מה שאנחנו עושים גם בוועד ה הזאת, שיש

מוזמנים שהם כמעט מוזמני קבע והם מרבים לבוא משום העובדה שהם עוסקים בנושאים האלה. אסור

ליצור מצב שיהיה איזשהו מיון מוגזם.
יואב מני
זה ישחרר לכם הרבה לחץ מהגורמים שאינם מיוצגים.
מיכאל אטלן
האם הכוונה שהוועדה גם צריכה להתכנס בשביל להחליט לזמן?
היו"ר יעל דיין
לא, לא. אני אגיד לך איך אני רואה את זה דה פקטו.
סיגל קוגוט
גם בכנסת כתוב שוועדה מוועדות הכנסת רשאית להזמין כל אדם. ,
היו"ר יעל דיין
כדי שלא יהיה מצב שיקום מישהו, למשל מנהלת הרשות, והיא תגיד: מה אתם עושים כאן? אתם לא

שייכים, אתם, את או אתה, לא הברי הוועדה המייעצת.
מיכאל אטלן
עם זה אין לי בעיה. שאלתי אם זה ב0דר שאנהנו כותבים "הוועדה תזמין".
יואב מני
היא יכולה גם להזמין אותו: "תיכנס לשניה בבקשה". זה גם סוג של הזמנה.
מיכאל אטלן
השאלה אם צריך החלטה של הוועדה בשביל זה?
יואב מני
לא. עצם העובדה שהאיש מ1פיע בפני הוועדה ולא מסולק, זאת החלטה למעשה.
היו"ר יעל דייו
אין בעיה עם זה. לא הייתי רוצה שהוועדה תתכנס כדי להזמין.

אנו מאשרים את סעיף 14.

סעיף 15 - שכר והוצאות

"חבר הוועדה המייעצת לא יהיה זכאי לתמורה בעד שירותיו לפי חוק זה, אך יהיה זכאי להחזר הוצאות

סבירות שהוציא במילוי תפקידו, כפי שיקבע ראש הממשלה."

לי יש בעיה עם זה. אני לא יודעת מה זה "הוצאות סבירות".
יואב מני
זה סעיפים שקיימים בחקיקה אחרת.
היו"ר יעל דייו
אם זה קיים בחקיקה אני רוצה לשאול, האם זה חל על כל חברי המועצה או רק על חברי המועצה שהם

עובדי משרדים וגופים?
יואב מני
המשרדים והגופים מקבלים את זה בתוך תנאי השכר שלהם. אם אני למשל עובד במשרד התשתיות

בתל-אביב ואני נוסע לפגישה בירושלים, אני זכאי להחזר הוצאות נסיעה מטעם משרד התשתיות. אבל אם

ראש הממשלה אומר שפרופ' רדאי תגיע מתל-אביב אז היא תהיה רשאית להחזר הוצאות. בדרך כלל

מסתפקים בהוצאות נסיעה.
היו"ר יעל דייו
דרך אגב, איפה יושבת הרשות? האם יש כאן סעיף גיאוגרפי? האם אפשר להעביר אותה מייד

לתל-אביב?
יואב מני
מקום משכנה של הממשלה - בירושלים, לפי חוק-יסוד: הממשלה.
היו"ר יעל דיין
ואז כל הרשויות יושבות בירושלים?
יואב מני
לא. אני לא חושב שזה חשוב.
היו"ר יעל דייו
אני לא חושבת שצריך לקבוע את זה על-פי חוק. אני שואלת אם יש מניעה שהיא לא תהיה בירושלים?
מיכאל אטלן
האם זה חשוב שזה יהיה כתוב בחוק?
היו"ר יעל דייו
אני אומרת: לא על פי חוק. אני שואלת אתכם, סתם.
יואב מני
הנוחות היא שזה יהיה בירושלים, גם בגלל היכולת שלנו לארח אנשים, הרי אין לנו אולמות בתל-אביב.
היו"ר יעל דייו
אני מאשרת את סעיף 15, שכר והוצאות.

סעיף 16 - מינהלת הרשות

"(א) ראש הממשלה ימנה לרשות מקרב חברי הוועדה המייעצת את מינהלת הרשות; מינהלת הרשות
תהיה בת שמונה חברים ואלה הם
(1) מנהלת הרשות, והיא תהיה יושבת ראש מינהלת הרשות;

(2) חמישה מבין חברי הוועדה המייעצת המכהנים על פי סעיף 8(ב)(2) או (3), - כלומר

משרדים וגופים כמו צה"ל, המשטרה וכדומה - וכל עוד הם מכהנים בה;

(3) שניים מבין חברי הוועדה המייעצת המכהנים על פי סעיף 8(ב)(4), וכל עוד הם מכהנים

בה."

הייתי רוצה לשתף אתכם בהתלבטות שלי. אני הצעתי, בגלל סיבות שנראות לעין בשטח, להגדיל את

מיספר החברים במינהלת ל-9: כמובן מנהלת הרשות, כמובן 5 מבין חברי הוועדה המייעצת, ובמקום שניים

מבין חברי הוועדה המייעצת המכהנים על-פי סעיף 8(ב)(4) - שלושה, זאת אומרת שליש. זה עם המומחים.
אתי בנדלר
זה מה שקראנו "נציגים מקרב הציבור".
היו"ר יעל דיין
מתעוררת כאן בעיה ש... למר. את מנידה בראשך? האם את יודעת על מה אני הולכת לדבר? אני רוצח

שתאפשרו לי להציג את זה.
ראובן ריבליו
אני נמצא במפגש עם מר צדוק ועם חבר הכנסת דדי צוקר אז פשוט באתי להתנצל שאבי לא אהיה

איתכם. יש לי פה איזה עניין שרציתי להעלות. יש לי הערה בסעיף 7, נדמה לי.
אתי בנדלר
אני אראה לך את הנוסח של סעיף 7 כפי שאושר, אם תצליח לקרוא את זה.
ראובן ריבליו
הנוסח הזה הוא בסדר גמור.
אתי בנדלר
אתה רואה, הערותיך התקבלו.
היו"ר יעל דיין
אם יש לך שתי דקות אני אשמח שתישאר. אנחנו מדברים עכשיו על המינהלת, שזה הגוף האופרטיבי,

שמונה לפי ההצעה 8 חברים: המנהלת, 5 ממשרדי ממשלה וגופים, ו-2 מהגופים הלא ממשלתיים. אני

מבקשת להגדיל את מיספר הנציגים החיצוניים מ-2 ל-3. זה עדיין משאיר אותם במיעוט מבוטל. לגבי הבעיה

שיש לנו לגבי החלת התקשי"ר עליהם, זה לא משנה אם זה 2 או 3 כי אותה בעיה תהיה גם אם זה אוח-

בלבד.

השיקול שלי נובע בגלל המצב בשטח. אנחנו מדברים כאן על אירגוני הנשים הגדולים, אירגוני שטח

שמייצגים קהל גדול. מיותר לציין, ואני מונה לפי סדר הגודל, שאנחנו מדברים על נעמ"ת, על ויצ"ו ועל

יאמ1נהי, שהיא במיספר קטן יותר אבל בזהות ש1נה. אם נלך על שניים אז גם נעמ"ת וגם ויצ"ו, ובצדק

מבחינתם, לא יסכימו לרוטציה. אני חושבת שמבחינת המבנה החברתי הישראלי מן הנכון לקבוע שיהיו 3

נציגי אירגונים חיצוניים. יכול להיות שהזמנים ישתנו ואירגון אחד יגדל ושני יקום. כרגע תמונת המצב היא כפי

שהיא ומאוד לא הייתי רוצה להשאיר את 'אמונה' בחוץ.
ראובן ריבליו
האם לא מסתתרת מתחת לזה שום כוונה פוליטית, חס וחלילה?
היו"ר יעל דייו
להיפך, לא הייתי רוצה עכשיו - מה שמתחייב אם יהיו רק שניים - לא לכלול את 'אמונה'.
רחל במימן
אני מוכרחה להגיד לך, אני לא מדברת דווקא בגלל השדולה, לא ברמה הזאת, אבל אני לא בטוחה

שכדאי לתפור את הדברים בצורה הזאת.
היו"ר יעל דייו
אני לא תופרת.
יואב מני
יש לנו עמדה, אנחנו נפרט אותה. הבעיה הזאת היא נלווית לבעיה האמיתית בסעיף הזה. המינהלת

נבנתה כך כדי שהיא תבטא את הפונקציות השלטוניות בצורה הטובה ביותר. זאת אומרת, זו מין ממשלה

זוטא, לא פרלמנט זוטא. ההבדל פה הוא אקוטי משום שסיכויי ההצלהה של הגוף הזה תלויים ביכולת שלו

לפעול כמו ועדת מנכ"לים, כאנשים שמדברים את אותה שפה, מכירים את שיטות העבודה של המינהל

הציבורי, מכירים את האילוצים, מכירים את התוכניות של המשרדים האהרים, את המיבנה התקציבי, את

המותר ואת האסור ואת המקובל. ככל שמרחיבים, שני הנציגים גם ככה הם נטע זר. פה מדובר על חשש

אמיתי לקחת את המינהלה הזאת ולהפוך אותה למעשה לעוד ועדה של שיתוף ציבור במינהל הציבורי.
היו"ר יעל דיין
אבל לא בגלל הבדל של בן אדם אחד.
יואב מני
בגוף של 8 אנשים ההבדל הזה הוא אקוטי.
ראובן ריבליו
זאת לא הנקודה. השאלה היא האם עקב צירוף גוף זה, מתוך השיקולים שאת מדברת עליהם, לא יבואו

גופים חדשים שייווצרו במשך הזמן?
היו"ר יעל דייו
יכול להיות. כל 3 שנים בין כה יש החלפות ואפשר גם לעשות החלפות בתוך התקופה.
ראובן ריבליו
אני חשבתי בהתחלה שבדרך ההיגיון יושבת-הראש צודקת משום שהרי אלה היום הגופים והאירגונים

הקיימים. אם יש 3 גופים ואתה הולך ואומר שיש מקום רק לשניים, אתה יוצר איזשהי בעיה. מדוע לא לצרף

את כל השלושה? זה יפתור את הבעיה. לא יהיה למעשה שום אדם שייטען שהוא קופח לעומת אחרים.
היו"ר יעל דיין
יהיו גופים שיקופחו אבל הם בסדרי גודל הרבה יותר קטנים.
רחל בנזימן
סדרי הגודל זה מצד אחד. מצד שני דווקא ויצ"ו ונעמ"ת מייצגים קהל מאוד מסויים של אירגוני הנשים.

הם לא מייצגים את הפן היותר פמיניסטי למשל.
היו"ר יעל דייו
תגידו את זה לראש הממשלה והוא יעיף את נעמ"ת וייקח את השדולה. בחייכם.
רחל במימו
אני לא מדברת על השדולה, אני מדברת באופן כללי.
סיגל קוגוט
זה לא מחייב. גם את תכתבי 3 הוא יכול לזמן מומחה. למה לא?
היו"ר יעל דיין
הוא יכול לקחת את מי שהוא רוצה. אני מניחה שראש הממשלה, שלא חושב כמוני ברוב הדברים ...
סיגל קוגוט
זה ממילא לא מבטיח שהוא ייקח דווקא נציגי אירגונים, מצד שני לממשלה חשוב שגוף שקובע מדיניות

של הממשלה לא יהיו בו יותר מידי אנשים שהם לא אנשי מערכת. זה הצד החשוב לנו. המיבנה הזה הוא

מאוד חריג, שבגוף שקובע את מדיניות הממשלה בעצם יש אנשים שהם לא עובדי מדינה.
היו"ר יעל דייו
הוועדה המייעצת קובעת מדיניות.
0יגל קוגוט
הוועדה המייעצת זה משהו אחר. לא איכפת לנו עוד להעלות את מי0פר החברים שם אם זה מה

שיפתור את הבעיה.
היו"ר יעל דיין
זה ממש לא פותר משום שאם את באותה נשימה אומרת לי שאין לזה שום ערך.
0יגל קוגוט
אני לא אמרתי שאין שום ערך. אמרתי שזה לא גוף ביצועי, זה גוף מייעץ. כך קוראים לה: הוועדה

המייעצת.
היו"ר יעל דיין
הכנסתם שניים. אני מציעה להגדיל את זה לשלושה. אם הממשלה מתנגדת אני אכניס כאן הסתייגות

ואני אבקש בנפרד פגישה עם ראש המשלה או מי מטעמו כדי לשכנע אותו.
ראובן ריבליו
אני לא רואה מקום להתנגד להצעתה של חברת הכנסת יעל דיין. תיראו, אנחנו הרי יוצאים לדרך חדשה.

אם לא היו בכלל שני הגופים האלה אז הייתי מבין ששיקול הדעת פה הוא שצריך להישאר בצורה או

במסגרת שנקבעה. אבל פה בכל זאת מפעילים שיקול דעת ויוצאים לדרך חדשה. גברת בנזימן, אם זה יכול

לגרום לכך שבסופו של דבר ייווצר דפוס שאחר-כך לא יהיה ראוי או שלא זאת הכוונה בחוק עצמו, אז את

צריכה להתעקש. אם לע1מת זאת אתם הסכמתם כבר לשני הגופים האלה.
רחל בנזימו
אני לא מתנגדת למה שחברת הכנסת יעל דיין אומרת. אני לחלוטין לא מתנגדת ל-3. דברי כוונו לרציונל

שבדבריה של חברת הכנסת יעל דיין שאני רוצה להוסיף עליו עוד משהו. יכול להיות שיהיה מי שיחשוב

שדווקא ראוי למנות נציג של אירגון נשים ערביות.
היו"ר יעל דייו
יכול להיות. עדיין האפשרות הזאת קיימת.
ראובן ריבליו
האם יש אירגון נשים ערביות שהוא אירגון יציג?
היו"ר יעל דיין
הוא הולך ומוקם.
ראובן ריבליו
בהחלט, למה לא?
רחל בנזימן
אני תומכת בהחלט בשלושה. אבי אומרת משהו אחר, השאלה היא האם אנחנו רוצים לסייג את זה

לאירגונים. כי אחרת באופן תיאורטי יכולים להיות כאן שני מומחים ואירגון. לדעתי צריך לסייג את זה, זה צריך

להיות אירגונים ולא מומחים, אבל אז צריך לכתוב את זה.
רא1בו ריבליו
אני רוצה לקרוא את כל הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה בדיוניה בהכנת הצעת החוק הזאת.
מרי חדייר
אני רוצה להוסיף כאן נקודה. מה שקורה, כל הנציגים האלה ממשרדי הממשלה, התקציב הרי יבוא

באמצעות כל המשרדים האלה. הם יקבלו הנחיית מדיניות מהרשות וייבצעו בהתאם לתקציב שבמשרד

שלהם. הרי בשלב זה אין שום מקור תקציבי אחר, אתם מתכוונים להשתמש בתקציבי המשרדים.
היו"ר יעל דייו
מה זה שייך לשאלה אם יהיו 2 או 3?
מרי חדייר
אני מדברת לגבי ההחלטות של המינהלת, רצוי מאוד שיהיה רוב מובהק לנציגים של הממשלה.
היו"ר יעל דייו
זה רוב מובהק, 6 מול 3, בחייך, עיזבי. אם היינו מייצרים איזשהו גוף, שאני לא הייתי שותפה לו בכלל,

שמקים רשות ממלכתית שאין בה נציגי ציבור בכלל, ובוודאי אין בה בוועדה המייעצת כמות כזו של נציגי

ציבור, אז בכלל לא הייתי מתעסקת עם זה, זאת אומרת זה לא היה עונה על העניין המקורי של הרשות.

התפיסה של רשות ממלכתית היא אומנם שזו רשות ממלכתית וזו יחידת-סמך וזה משרד ראש הממשלה

וכל הדברים הטובים, ויש לזה גם היבט פוליטי, אבל עדיין אנחנו אומרים שאנחנו מקימים כאן גוף שמייצג

את, ומקדם את, ומעצב את, לוחץ ומבקר ועוקב אחרי מעמד האישה בישראל.

יש כאלה שזה יכפה עליהם, הם לא נועדו לזה. אנחנו רואים במשרדים ממשלתיים מסויימים, יגידו להם

עכשיו שיש גוף כזה שע1מד מולם, שזו המדיניות ושהם צריכים למלא אותה. אבל יש גופים שזה נשמת אפם

ואורח חייהם וזה מה שהם עושים, חלקם מזה יותר מ-50 שנים. אנחנו אומרים שמאוד חשוב לנו השילוב

הזה בין השניים, של הניסיון, של תפיסת העולם ושל הידע וכן הלאה, ושל המשרד הממשלתי שכפו עליו.

אומנם זה עבר תסקיר ולא כולם "השתגעו" מעניין הרשות אבל אנחנו הולכים ללמד אותם, לא שיעור במובן

הרע אלא להכניס אותם לסודות הנהדרים של פמיניזם ושוויון, בין אם הם רוצים ובין אם הם לא רוצים.

אני מקווה שכאשר המינהלת הזאת תשב היא באמת תהיה "סופר" מבחינתנו, מבחינת התפיסה שלה

ושייבחרו אליה אנשים טובים. עיזבי תקציבים.

אני חושבת שזה משנה מאוד אם מול ה-6, שאחד מהם בטוח אישה ואחרים נשים או גברים, עם מידה

כזו או אחרת של ידע ומיומנות ואיכפתיות, מאוד חשוב לי להגדיל קודם כל את מיספר האנשים מהקבוצה



יכול להיות שלא הייתי צריכה לתת שום רציונל ואולי הייתי צריכה להגיד שיש כאן גוף חדש ולכן אני מוכנה

למחוק מהפרוטוקול את החישוב שלי לגבי האירגונים המובילים היום. ציינתי גם שלא רק שזה לא בחוק אלא

זה גם לא מובן מאליו. אני חושבת שאפשר יהיה להשפיע על ראש הממשלה אישית, הוא הרי בן אדם,

אפשר לדבר איתו, אני מדברת איתו והשרה לימור לבנת מדברת איתו ואחרים מדברים איתו. כאשר הוא

יגיע למינויים ולדברים האלה ואז גפ תהיה מנהלת, שהיא תיקבע קודם, אז אפשר יהיה לדבר איתו וכל אחד

יוכל להכניס את האינפוט של1. זה לא משהו שייקבע מאחורי גבנו. אנחנו הרי חוקקנו את החוק אבל לא יצאנו

מהתמונה. אז לכן הסברתי את הרציונל שלי אבל זה לא מחייב אף אחד.

אני בכל זאת מתעקשת לגבי המיספר. אני לא חושבת שזה מוגזם כאן, מאחר והקבוצה מתכנסת 4

פעמים בשנה והמינהלת, בעיקר בהתחלה, תהיה הגוף המרכזי שייתווה את הדברים.

חבל שחבר הכנסת רובי ריבלין הלך, הוא היה מצביע איתי, אבל אין לי בעיה גם לשמוע אתכם. אני

מבקשת לשמוע את התייחסותכם בשיא הקיצור.
רחל בנזימן
ומה עם המומחים?
היו"ר יעל דיין
אנחנו פיצלנו אז את הסעיף, נכון?
אתי בנדלר
הניסוח הראשוני שאני הצעתי זה 16(א)(4): "16 נציגים מטעם הציבור, 13 מקרב אירגונים וגופים לא

ממשלתיים העוסקים בתחומי פעולתה של הרשות ו-3 מומחים בתחומים האמורים מקרב המוסדות

המוכרים להשכלה גבוהה".
היו"ר יעל דיין
אז בואי נפצל את הסעיף, ברשותך, פשוט כדי שאנחנו נוכל לציין כאן ש-3 הנציגים הם מהאירגונים.
אתי בנדלר
זה לא משנה, גם בלי לפצל אפשר לומר שבמקום "2" יבוא "3".
יואב מני
תחת ההנחה שהסעיף הזה לא נועד לשרת איזשהי קונסטלציה פוליטית בין-אירגונית אלא משרתת את

צרכי הרשות, אני שוב מבקש לטעון שהמטרה של הוספת נציגי הציבור לתהליך היא כפולה:

א) להכניס את האינפוט החשוב שלחם לעבודה של הגופים;

ב) להסביר או להחצין את עבודת המינהל לציבור. זאת אומרת, שהציבור במקום להתמרמר או לחוש

תיסכול גם יוכל להביע את דעתו וגם לראות שהבעיות הן לא מלאכותיות, הן לא בעיות קונצפטואליות אלא הן

בעיות אמיתיות עם איזשהי תוכנית.

אלה הדברים שלדעתנו מקבלים מענה יפה גם עם נציג אחד אולם כדי שלא יהיה רק נציג אחד שייעמ1ד

לבד במערכה, לפיכך שמנו נציג שני או נציגה שניה.

מה הבעיה? ככל שמגדילים את כמות האינפוט שבאה מהציבור מקטינים באופן יחסי את היכולת של

הגוף הזה לפעול על-פי ההרגל של המינהל הציבורי. זה כמו ועדת מנכ"לים למעשה. אני מנסה לדמיין ועדות

מנכ"לים, שלפעמים מזמינים אליהן נציגי עיריה. אם אתה עושה ועדת מנכ"לים על אופקים אז אתה נלומץ

את נציג אופקים, אבל אתה לא יכול להזמין את כל נציגי העיריות. מספיק שאתה מזמין נציגים ממיספר

עיריות וכל אחד מכניס את האינפוט ברזולוציה שלו ואז הגוף מפסיק להיות מסוגל לתפקד. לפעמים



כשעוברים לרזולוציות יותר מידי גבוהות, הגוף מפסיק לתפקד.

יכול להיות שכדאי לחשוב על זה שההבדלים בין האירגונים פחות מעניינים את הגוף הזה.
היו"ר יעל דיין
אני לא מדברת על ההבדלים בין האירגונים. בוא תתייחס למיספר.
יואב מני
תחת ההנחה הזאת, שגם בן אדם אחד, וקל וחומר שניים, יכול להכניס את האינפוט של הציבור בצורה

הולמת, בגלל שהכמות פה לא משחקת תפקיד, תחת ההנחה שכל אחד ואחד מהנציגים הוא איש אשכולות

בפני עצמו, אז אם הכמות לא משנה למטרות החוק אבל עלולה לגרוע מיכולתו של הגוף לתפקד - בגלל יח0י

הכוחות, בגלל כמות המדברים, בגלל הכבדה על תיפקוד הגוף, אז זה שיקול שצריך לקחת בחשבון.
הין"ר יעל דייו
אני לא יודעת איך זה יתגבש בסוף, אנחנו נעקוב וניראה. יש לי ביטחון בדבר אחד, שאותן שלוש - ואני

מדברת בלשון נקבה בהנחה שאלה יהיו שלוש נשים - אותן שלוש נשים שתהיינה במינהלת תבואנה לשם

דרך קבע, הן לא תנדנדנה לאף אחד ולא תדברנה יתר על המידה. הן תבואנה כבר עם אגינדה שהיא ידועה.

אם אתה מדבר על החצנה, תאמין לי שאחת לא תספיק. הלוואי והמועצה תעשה את זה ב-4 הפעמים

בשנה שהיא תיפגש. ובוודאי שגם במינהלת המייחצ"נים הכי טובים יהיו דווקא 3 הנשים האלה, שאני מקווה

שתהיינה גם ברמה גבוהה. זה לא הולך להיות מזכ"ל נעמ"ת ומזכ"ל ויצ"ו העולמי, הם לא ישלחו למינהלת

את יושבת-ראש התנועה. אני מקווה שהם ישלחו את האנשים הטובים ביותר שיש להם מהדרג השני. אני

בטוחה שהם יעשו מאמץ, בוודאי בתקופה הראשונה, ואנחנו ניבחן את זה. לעומת זה אני לא יודעת, אני

מאוד מקווה שאותו דבר יהיה לגבי המשרדים אבל אני לא יכולה לקחת את זה כמובן מאליו. אני לא יודעת

כמה נשים יש ב-4 הדרגות הבכירות במשרדים. אתה אומר שזה מקביל לוועדת מנכ"לים.
יואב מני
זאת האוטופיה.
הין"ר יעל דיין
מדברים על 4 הדרגות הראשונות במשרד העבודה והרווחה, במשרד הדתות - אני לא יודעת מה יהיה

ההרכב וכמה יהיה איכפת להם והאם באמת הם יהיו "מכורים" לעניין, כמו שאנחנו מעוניינים, כמו שראש

הממשלה וגם שר המשפטים מעוניינים. אנחנו באמת רוצים שזה יהיה גוף שיידחף את הנושא. אין לי בכלל

ספק שהם יהיו החלק הפעיל. לא הייתי מציגה את זה כ"יותר מידי אנשים שיירצו לדבר". הלוואי ויבואו באמת
יואב מני
לא הצגתי את זה כיותר מידי אנשים שיירצו לדבר.
לאה דקל
אמרת: נטע זר.
הין"ר יעל דייו
לא לגבי התוספת של 3 אלא לגבי הפורום של 9 אנשים, שבדרך כלל הוא לא תמיד מלא, אלא אם כן יש

משהו, למשל כשחייבים לקבל החלטה, ואז מדרבנים את החברים ויש הצבעה והו-הא גדול. בדרך כלל

בפורומים של 9 אנשים נישמח מאוד אם כולם יהיו שם בכל הפעמים שהמינהלת תתכנס. אני לא רואה את

זה כאיזה שולחן עמ1ס יתר על המידה.

אני חושבת שזה ימנע מראש את ההסתכלות על הגוף הזה כאילו זה גוף שכולו ממשלתי. בממשלה



הקיימת חלק גדול מהמשרדים - אני אומר את זה כעובדה, עקב העבודה היומיומית שלי מולם, ועל דעת

לפחות אירגוני הנשים שיושבים כאן ואולי גם אחרים - חלק גדול מהמיניסטריונים בממשלה הנוכחית - לא

שהממשלה הקודמת הובילה איזה מהפיכות גדולות - הם לא בדיוק נושאים את הדגל של מעמד האישה

ושוויון ושינויים בתפיסת עולמם. אז יש ממשלה כזו ויש אחרות ותהיינה לנו עוד רבות וטובות.

אני אומרת כרגע, לפי המצב הנתון, אני ר1אה את המינהלת הזאת בתור איזה חוד חנית של קידום

מעמד האישה על פי הרכב המוצא של המשרדים. אני לא יודעת מה תהיה החלוקה בין המשרדים והגופים.

יש חשיבות עצומה איזה משרדים "כללו במינהלת.
יואב מני
בעניין הזה צריך לתת לראש הממשלה להחליט.
היו"ר יעל דיין
שוב פעם, הוא "אלוהים", נכון, אבל זה לא דברים שהוא נולד איתם. הוא יקבל המלצה שלנו, לא על-פי

חוק.
יואב מני
המלצה זה בסדר אבל....
היו"ר יעל דיין
אני אומרת, כדאי להקדיש לזה איזה שתי מילים, פשוט שנדע על מה אנחנו מדברים. לדעתי זה מחזק

את הטיעון שלי. אני יכולה להביא הנה עוד שני חברי כנסת ולעשות את זה כהצבעה מחודדת. אני מבקשת

להוסיף למינהלת הרשות עוד חבר אחד ואני מבקשת שתישאר פרופורציה של: מנהלת רשות, 5 המכהנים

מהגופים ומהמשרדים, ו-3 המכהנים על-פי סעיף 8(ב)(4).
סיגל קוגוט
למה להגביל את זה רק לאירגונים? אותו דבר, אני גם לא מבינה למה צריך דווקא מומחים מהמוסדות

להשכלה גבוהה. אם חברת כנסת היא מומחית מעצם עיסוקה כחברת כנסת, האם חברת כנסת מהוועדה

לקידום מעמד האישה לא ראויה להיות שם? האם מתאים רק מי שהוא מהמוסדות להשכלה גבוהה?
אתי בנדלר
היה על זה דיון ארוך. אני לא חושבת שזה יהיה נכון לפתוח את העניין כי היה בנושא הזה דיון והשתתפו

בו מיספר חברי כנסת. הייתי מציעה לחברת הוועדה - אם את מציעה לעשות רביזיה אני חושבת שלעשות

את זה כרגע שלא בנוכחות יתר חברי הכנסת זה יהיה איזשהי צורה של מחטף.
סיגל קוגוט
אולי דנתם בזה ארוכות אבל זה פשוט נראה לנו תנאי שהוא מיותר. אותו דבר כאן, נכון שההצעה על 3

נבנית על סמך אירגונים מסו"מים שקיימים, כי את רוצה שיהיו שם דווקא אירגונים מסויימים, אבל למה למנוע

שיימנו שם גופים אחרים?
רחל בנזימו
כי זה הגוף הביצועי, האופרטיבי, והמומחים לא נכללים שם.
היו"ר יעל דיין
המינהלת תזמין מומחים והיא תקבל את דעתם ותזמין ניירות עמדה. זו לא שותפות, שדרך אגב כבר

נוסתה בחוסר הצלחה, של מישהי שהיא פעילה מאוד באקדמיה שתבוא ותיכנס לפעילות בגוף שהוא גוף



מבצע. זה גם לא ריאלי.
יואב מני
יש לי בקשה. אני לא יודע אם יוחלט על הסתייגות או לא אבל אני מבקש תיקון בסעיף 18(ב), אני מדלג

קדימה, על מנת למנוע מצב בלתי סביר שבו יכול להיות שהחלטות של מדיניות יתקבלו ברוב של אנשים

חיצוניים. ולכן בסעיף 18(ב) אני מבקש לקבוע ש"המניין החוקי של ישיבות מינהלת הרשות הוא של 6

חברים". הקוורום יאפשר לנו לפחות לעצור החלטות שהן נגד הממשלה.
היו"ר יעל דייו
בסדר גמור.
אתי בנדלר
אני, ברשותך, רוצה להבין. אם כך, ההחלטה היא שהנוסח משתנה. בסעיף 16(א) רישא במקום

"שמונה חברים" יבוא "תשעה חברים"; ובפיסקה (3) באותו סעיף קטן (א) זה יהיה "שלושה חברים" ולא

"שניים"; וצריך להיות מובהר שהשלושה האלה הם מבין המוסדות.
היו"ר יעל דייו
"נציגי האירגונים", כפי שזה שנקרא בסעיף 8.
אתי בנדלר
אני מבקשת שעד לישיבה הבאה נציגי הממשלה יודיעו מי מבין השרים מעוניין להסתייג, אם בכלל

מעוניין, ולשלוח לי את ההסתייגות בכתב.
מיכאל אטלן
אני רוצה לומר מילה בקשר למשרדים. אני יודע שאני הולך לבקש פה בקשה שאין לה הרבה סיכוי

להתקבל אבל בכל זאת אני רוצה לנסות. לפי המתכונת הזאת יכול לקרות מצב שמשרד העבודה והרווחה,

שהוא מייצג לפחות 3 תחומים, לא יהיו מיוצג כיאות.
היו"ר יעל דייו
אין כאן ויכוח על זה. יש הבנות. יש דברים שאי אפשר לציין אותם בחקיקה. אני שאלתי על זה בשעתו.
מיכאל אטלן
אפשר בחקיקה להגיד את זה.
יואב מני
לא, אי אפשר. זאת לא עמדת הממשלה. עמדת הממשלה היא כפי שמופיעה פה. אנחנו קיבלנו את

תמיכת משרד העבודה והרווחה בוועדת השרים. זה לא עניין של הוועדה. יכולת להתייעץ איתי על זה קודם

על סמך סגירה בעל-פה. זה לא מעניין פה את חברי הוועדה.
היו"ר יעל דייו
אני רוצה לציין שזה מעניין מאוד את חברי הוועדה משום שהיתה גם הצעה אחרת שאפשר היה להעביר

אותה, שבכלל לא ימונו נציגי משרדים, ואני התנגדתי להצעה הזו. בחנו בשים לב ממש כל משרד ומשרד.

אני העליתי את זה בהקשר אחר, בשיחות שהיו לי בשעתו, אפילו תוך כדי החקיקה, עם גברת אמונה אילון.

הבהרתי חד-משמעית שחייבת להיות הבטחה שמשרד העבודה והרווחה, שמולו הוועדה הזאת מנהלת

חלק גדול מהעבודה שלה, יהיה מיוצג. אני תומכת בך בזה, מר מיכאל אטלן, אבל אני לא חושבת שזה צריך



להיות בחוק. אני חושבת שזו חבנח שדרך אגב תמיד היתח. כל פעם שמוקמת איזשהי ועדה בין-משרדית

לטיפול באיזשהו נושא שקשור בנשים אף אחד לא יעלה על דעתו להוציא מזה את משרד העמדה והרווחה.

יש לזה פגמים. אני מקווה שיום אחד לא נהיה ברובריקה הזאת של רווחה (כי ברובריקה של עבודה אנחנו

לא כל-כך חזקות).
מיכאל אטלן
הדברים קשורים.
היו"ר יעל דיין
נכון, אבל אנחנו אוכלוסיה חלשה לצורך הרבה דברים שהמספק אותם הוא משרד העבודה והרווחה. לא

משנה אם זה הכשרה מקצועית או חינוך טכנולוגי בקורסים שעושה משרד העבודה והרווחה או שזה סעד

ומיקלטים.
מיכאל אטלן
וגם חקיקה: חוק שכר שווה, עם ניתוח עיסוקים לצורך החוק הזה, מעונות, אלימות במשפחה.
היו"ר יעל דייו
אין בכלל שאלה. אני לפחות כמחוקקת וכמי שעומדת בראש הוועדה שתעקוב אחרי ישום החוק הזה,

אני אדאג שלא יהיה מצב, שנראה לי פשוט אבסורדי, שמשרד העבודה והרווחה לא יהיה אחד מבין ה-5

באופן קבוע.

אני מקווה שיחד עם זה משרד העבודה והרווחה יבין שהוא בעל תפקיד מאוד משמעותי ברש1ת הזאת

ושאתם תיתנו את ה"סופר" של ה"סופר" שיש אצלכם. יש לי הכבוד שאתה, מר מיכאל אטלן, נמצא בוועדה

לצורך החקיקה, אבל לא תמיד משרד העבודה והרווחה שולח לוועדה הזו את האנשים המתאימים. עד היום

יש לי בעיה, השר לא רוצה לבוא אף שהוא מוכן להיפגש איתי בארבע עיניים, הרבה מאוד פעמים המנכ"ל

קבע וביטל. אני בצרות עם המנכ"ל בנושאים רבים. אני מקבלת תשובה חיובית ויום לפני הישיבה מודיעים לי

שהמנכ"ל לא יכול לבוא. זה חזר על עצמו יותר מידי פעמים. בנושא של המשפחות החד-הוריות קבעתי

ישיבה לפי מה שנוח למנכ"ל ואתמול הודיעו לנו שהוא לא יגיע. תיראה, אני יכולה ללכת לפי הדוגמא של חבר

הכנסת שחל, אני יכולה להצטרף לבג"ץ על עיכוב חוקים שלי, יש שני חוקים שלי שחבר הכנסת שאול יהלום

מעכב, ותאמין לי שאני אזכה בבג"ץ. כולנו נלך לבג"ץ על עיכוב חוקים.

שינינו את זה. אמרם "ממלא מקום".

"(ב)_ראש הממשלה רשאי למנות, מקרב חברי מינהלת הרשות שמונו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2),

ממלא מקום ליושבת ראש מינהלת הרשות.

(ג) ראש הממשלה רשאי להחליף את חברי מינהלת הרשות בחברים אחרים של הוועדה המייעצת

שמונו לפי סעיף 8(ב)(2) עד )4)."

למה זה עד פיסקה (4)? בסדר, חוץ מאירגונים.
אתי בנדלר
זה כולל גם את האירגונים, זה כולל את כולם.
היו"ר יעל דיין
איך ראש הממשלה יכול להחליף את המומחים?
סיגל קוגוט
כי ה1א ממנה אותם. כפי שהוא ממנה אותם לפי המלצה הוא גם יחליף אותם לפי המלצה. אז אפשר

להחליף.
היו"ר יעל דיין
אבל זה לא נאמר.
אורית אדטן
אבל מי שיבוא במקומו יבוא מהגוף שממנו הוא הגיע.
סיגל קוגוט
כמובן, הוא לא ישנה את יחסי הכוחות.
היו"ר יעל דיין
אבל מה זאת אומרת שהוא רשאי להחליף בחברים אחרים?
אתי בנדלר
זה בסדר, זה רק חברים שהוא מינה אותם מקרב חברי הוועדה המייעצת. נניח שהוא לקח נציג מאירגון

נעמ"ת ואחר-כך הוא לוקח נציג מאירגון אחר.
סיגל קוגוט
כמו שהוא יכול במשרדים לעשות.
רחל בנזימן
אבל במשרדים זה תמיד באיזשהי סיטואציה מסויימת: "ראש הממשלה רשאי להעביר מכהונתו".
סיגל קוגוט
את זה הוא יכול לעשות לכולם, גם לאירגונים.
רחל בנזימן
בוודאי, אבל אני אומרת שכאן ההחלפה לא מותנית בשום דבר.
סיגל קוגוט
היא לא חייבת להיות קשורה רק לעבירה שיש עימה קלון.
היו"ר יעל דייו
האם גם אם סתם לא מתחשק לו או אם האדם לא מוצא חן בעיניו?
אתי בנדלר
במידה מסויימת אולי גם אם סתם לא מתחשק לו, אבל זה לא שלא מתחשק לו באופן שרירותי, בגלל

איזשהי קפריזה, אלא מדובר בכל זאת בגוף ביצועי של הממשלה. בגוף ביצועי של הממשלה הרי תמיד

צריכה להיות למישהו את היכולת לנייד אנשים לפי ההתאמה שלהם בפועל לתפקיד בסופושל דבר.
היו"ר יעל דיין
אני לא "משתגעת" מזה.
סיגל קוגוט
הוא לא יכול באופן שרירותי סתם להחליט להעיף אנשים.
אתי בנדלר
כן, אבל הוא יכול להגיע למסקנה שמינוי מסויים הוא לא מוצלח, זה קורה.
סיגל קוגוט
נכון, לפעמים רוצים לעשות רוטציות לא בגלל שמישהו הורשע בעבירה.
היו"ר יעל דייו
אנחנו מדברים כאן על המינהלת בכלל.
רחל בנזימן
אני שאלתי למה הסמכות להחליף חבר מחברי ה1ועדה המייעצת היא לא מוגבלת?
אתי בנדלר
תתארי לעצמך שליושב-ראש גוף ניהולי כלשהו, מי שממונה על גוף מסויים, לא תהיה סמכות להחליף

את אנשי ההנהלה הבכירה שלו באנשים אחרים אם הוא מגיע למסקנה שהם לא מתפקדים נכון. את לא

יכולה לעצור את זה בכלל.
רחל בנזימו
אבל פה זה לא ראש הרשות אלא זה ראש הממשלה, שהוא מרוחק מן הפעילות של הרשות. את

יוצאת מהנחה שתהיה כאן התייעצות עם מנהלת הרשות.
אתי בנדלר
הוא יכול גם להחליף את מנהלת הרשות לפי זה.
סיגל קוגוט
הוא לא יכול, ראש הממשלה לא יכול לבד להחליף אותה.
אתי בנדלר
אז אולי אפשר להוסיף כאן את המילים "בהתייעצות עם מנהלת הרשות" כדי שזה לא יהיה באמת

דברים שמעל לראש, שיהיה ברור שזה לא מעל לראשה.
היו"ר יעל דיין
הם לא נציגים של מנהלת הרשות, הם נציגים של הגופים ששלחו אותם. אז למעשה בפועל הוא יפנה

לשר ויגיד שהוא לא רוצה את אותו נציג. הרי יש רק נציג אחד מכל גוף.
אתי בנדלר
אבל כמה משרדים מיוצגים בין חברי המועצה? אני כבר לא זוכרת. 13, אחד מכל משרד. אבל כאן לא

כתוב לך כמה. יש לך בסך הכל 5, נכון? אז הוא יכול גם להחליף את זה, לעשות רוטציה.
סיגל קוגוט
בין המשרדים הוא יכול לעשות רוטציה וגם בין האירגונים.
אורית אדטן
אולי רק להבהיר שכאן מדובר על כך שאם הוא יחליט להפסיק את השתתפותו של נציג משרד ממשלתי

אז יכנ0 נציג משרד ממשלתי במקומו. אם ייצא נציג אירגון אז יכול להיווצר מצב שבו יחליף אותו נציג משרד

ממשלתי וכולם ייהפכו להיות עכשיו נציגי משרדים.
היו"ר יעל דיין
לא, זה נאמר בסעיף הקודם, שמיספר נציגי האירגונים הוא קבוע.
אורית אדטן
אני מושכת את שאלתי:
רחל בנזימן
זה המיבנה, יש 5 ובין החמישה יכולה להיות תחלופה.
היו"ר יעל דייו
אני מאשרת את סעיף 16(ב) ואת 16(ג).
אתי בנדלר
האם את מעוניינת ש(ג) יהיה בהתייעצות עם מנהלת הרש1ת?
היו"ר יעל דייו
זה נראה לי מובן מאליו אבל בבקשה, אין לי בעיה עם זה.
אתי בנדלר
במקום אחר, אם את זוכרת, אמרתי שזה ברור מאליו שלא מגיע אליו מישהו.
סיגל קוגוט
במיוחד ששר יכול להחליט שהוא מחליף את הנציג שלו ואז את לא חייבת להתייעץ.
אתי בנדלר
זו בדיוק הבעיה. למה אני כאן חושבת שאולי יש מקום לשקול בכל זאת להוסיף "בהתייעצות עם מנהלת

הרשות"? נניח שלמשרד מסויים יש נציג או נציגה מצויינים שיושבים בוועדה ואז יחליט אותו שר להחליף,

מסיבות השמורות איתו, ענייניות או פחות ענייניות, זה לא רלוונטי כרגע, את נציגו בנציג אחר. אני לא הייתי

רוצה שזה יהיה ברור מאליו שהנציג האחר נכנס אוטומטית למינהלת. הייתי רוצה שבמיקרה כזה למנהלת

הרשות יהיה איזשהו SAYבהידברות עם ראש הממשלה. אבל מאידך גיסא אני לא מכירה שום מיקרה

אחר שראש ממשלה צריך להתייעץ עם מי שהוא כפוף לו.
סיגל קוגוט
את רואה גם בסעיף 16(א) שהוא ממנה את כל מינהלת הרשות ושם את לא כתבת שהוא יתייעץ עם

מנהלת הרשות.
אתי בנדלר
אבל מנהלת הרשות היא חברה אוטומטית.
סיגל קוגוט
ברור שהוא יתייעץ איתה, כמובן.
אתי בנדלר
זה לא ברור.
סיגל קוגוט
אם את כותבת את זה כאן אז צריך לכתוב את זה גם שם.
רהל בנזימו
אם הוא מתייעץ עם הכפופים לו, הוא מתייעץ עם מנהלת הרשות לגבי מינוי הוועדה המייעצת.
סיגל קוגוט
לגבי הוועדה המייעצת הוא מתייעץ אבל על המינהלת זה לא כתוב. אז למה דווקא לכתוב את זה בסעיף

קטן (ג)?
היו"ר יעל דיין
אני הייתי משאירה את זה ככה משום שלא הייתי רוצה לחייב אותו גם בתחילת הסעיף במינוי

בהתייעצות. אנחנו מאשרים את סעיף קטן (ג).
רחל בנזימן
יש לי שאלה עקרונית. מה עם תיגמ1ל? כת1ב פה שהוועדה המייעצת לא מקבלת תיגמול אבל נציגי

הגופים שאינם עובדי ממשלה יוזמנו למינהלת פעם בחודש. האם מקובל לתגמל אז? זה סוג אחר של

עבודה, זו יכולה להיות עבודה מאוד אינטנסיבית.
אתי בנדלר
לי יש תחושה שלא ראוי לתגמל אותם כי נדמה לי שהם נציגי גופים והגופים צריכים לתגמל א1תם.

האמת שחשתי אותו דבר גם לגבי חברי הוועדה המייעצת אבל מאחר שהממשלה עצמה הציעה לתגמל

בנסיבות מסויימות אז
רחל בנזימו
הם לא מתוגמלים, רק מקבלים החזר הוצאות סביר.
היו"ר יעל דייו
אם את מדברת על שכר, אני מתנגדת. .
רחל בנזימן
אני רק שואלת את עצמי.
מיכאל אטלן
הכנ0ת לא מתגמלת אותך על כך שאת באה לישיבות הוועדה.
היו"ר יעל דיין
הוצאות אולי כן צריך להחזיר, כמו שזה אצל חברי הוועדה המייעצת.
מיכאל אטלן
פה נותנים להם זכות גדולה, להיות שותפים.
הין"ר יעל דייו
אני הייתי משאירה את זה. מדובר ב0ך הכל על שלושה אנשים שבאים מגופים כאלה או אחרים. אם

יהיה איזשהו חריג, שבאמת מישהו שבשום אופן לא יוכל לשלם את הוצאות הנסיעה, אז יימצא פיתרון.

אני רוצה לומר משהו לגבי הסעיפים שנשארו לנו. סעיף 17 עוסק בתפקידי מינהלת הרשות; סעיף 18

עוסק בסדרי עבודתה של מינהלת הרשות; סעיף 19 - התוקף. גם בסעיף 18(ב) וגם ב-19, אני כבר מציינת,

אנחנו משנים מתן תוקף למניין חוקי מ"חמישה" ל"שישה". כתוב: "לא פחת מחמישה" ו"המניין החוקי של

ישיבות מינהלת הרשות הוא חמישה" ואנחנו עוברים ל"שישה" כדי שלא תהיה בעיה עם זה אחר-כך.
אתי בנדלר
אני מבינה שאם הממשלה תחליט להגיש הסתייגות לנושא הראשון...
סיגל קוגוט
אנחנו נעלה את העניין הראשון לדיון ונשאיר את ההמשך.
הין"ר יעל דייו
כרגע החוק עומד על שינוי המיספר. אם הממשלה תגיש הסתייגות, אנחנו נצביע על ההסתייגות הזו, גם

ב1ועדה 1גם, אם צריך, במליאה ואנחנו כמחוקק הריב1ן נקבל החלטה. אני לא חושבת שיש כאן דבר שהוא

כה משמעותי שהשר ירצה להתעקש עליו.
סיגל קוגוט
אנחנו ניתן תשובה בשבוע הבא.
הין"ר יעל דייו
אני רוצה להזכיר לכם לפיכך שסעיפים 20 ו-21 הם טכניים. על סעיף 22 אנחנו כבר דנו. בסעיף 23

אנחנו צריכים פשוט לשקול אם אנחנו רוצים להוסיף לו את דרך הקמת הרשות. זה באמת בסך הכל דבר חד

פעמי אבל צריך לשקול אם אנחנו רוצים להכניס כאן לתחילה כדי להבטיח שאכן תוך 60 ימים תקום רשות

ממלכתית עם כל החברים בה בשלושת הגופים השונים. זה מעט ימים אבל זה לא כל-כך מעט. לפי דעתי

אם מתארגנים, מאחר והחוק הזה נמצא בחקיקה כבר שנתיים וחצי בערך, ומודעים לו, אני חושבת שטוב

קצת להפעיל לחץ. אני מוכנה להוסיף, ובלבד שלא ניכנס לתקופת חירום של סקאדים וראשי נפץ כימיים

שיימנעו מאיתנו להשלים את הקמת הרש1ת.

אני רוצה לדלג על סעיף 17 משום שזה סעיף מהותי. דרך אגב, אין לי ממש הערות לגביו אבל יש לי



הרגשה לא נוחה שאני חברת כנסת יחידה כאן. מאחר ויש לנו עוד ישיבה אחת אני מעדיפה לדלג עליו כעת.
סיגל קוגוט
גם בחוק חופש המידע את ישבת בדרך כלל לבד.
היו"ר יעל דיין
אני יודעת. אבל זה נוגע למהות, לתפקידי מינהלת הרשות. בואו נדלג עליו ונעבור לסעיף 18. הזכרתי

את הסעיפים האחרים משום שאת סעיף 19 אני אקרא ואאשר עכשיו.

סעיף 18 - סדרי עבודתה של מינהלת הרשות

"(א) מינהלת הרשות תתכנס אחת לחודש, לפחות.

(ב) המניין החוקי של ישיבות מינהלת הרשות הוא שישה חברים ובהם היושבת ראש, ובהעדרה ממלא

מקומה.

(ג) החלטות מינהלת הרשות יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, תכריע

דעת היושבת ראש ובהעדרה דעת ממלא מקומה.

(ד) כל חבר הוועדה המייעצת יקבל עותק מהחלטות מינהלת הרשות בסמוך לאחר קבלתן.

(ה) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תתכנס מינהלת הרשות, אם דרשו זאת שליש מחברי הוועדה

המייעצת המכהנים באותה עת, ותדון בנושאים שנדרשה לדון בהם."
אתי בנדלר
מה זה "המכהנים באותה עת"? אני חושבת, אני לא בטוחה, שהכוונה היא לשליש מכלל חברי המועצה

ולא שליש מאלה שהיו נוכחים בישיבה מסויימת. אם זו היתה הכוונה אז אני חושבת שראוי להבהיר את זה.
סיגל קוגוט
אנחנו התכוונו שזה יהיה שליש ממניין חברי הוועדה.
אתי בנדלר
אז הייתי אומרת "מכלל חברי הוועדה המייעצת".
רחל בנזימו
אז צריך לשנות גם בסעיף 14. הניסוח הזה מופיע גם בסעיף 14(ב), גם שם יש כינוס של המינהלת אם

דרשו זאת שליש מחברי הוועדה המייעצת המכהנים באותה עת.
סיגל קוגוט
"המכהנים באותה עת" זה כדי שזה לא יהיה רוב מיקרי.
אתי בנדלר
אז זה "מכלל חברי הוועדה המייעצת", בשני המיקרים.
היו"ר יעל דיין
"אם דרשו זאת שליש מכלל חברי הוועדה המייעצת" - ואז אין צורך ב"המכהנים באותה עת" -'"ותדון



בנושאים שנדרשה לדון בהם."

"(ו) מינהלת הרשות רשאית להזמין לדיוניה גם מי שאינו חבר בה."

פשוט מבחינת סדרי עבודה אנחנו חוזרים בחלק מהדברים, מלבד מיספרית, על הדברים שהוזכרו קודם

לגבי הוועדה המייעצת.
רחל בנזימו
שאלתי את גברת סיגל קוגוט האם יש הבדל, נניח שיש שניים שלא מונו, אז האם הרוב צריך להיות

מהמיספר הכולל או ממיספר אלה שמכהנים באמת? יכול להיות שהיתה כוונה להגיד "המ כהנים באותה

עת" כדי להתייחס לקוורום הקיים ולא המלא, אם חסר אחד או שניים. לפעמים זה יכול להיות חשוב וקרדינלי.

נכון שיש לנו את העניין הזה של מי שהוא ממונה. באופן תיאורטי, כדאי לחשוב על זה עכשיו כי זה פעם יכול

לגרום לבעיות. נניח שמישהו הואשם בעבירה שיש עימה קלון ולא מינו מישהו במקומו, ונניח שזה קרה

לשניים, או שאחד חס וחלילה נפטר, ואז זה משנה את השליש. בהנחה שהפרשנות ל"כלל חברי הוועדה"

שונה מהפרשנות ל"חברי הוועדה המכהנים באותה עת", יכ1ל להיות שיש כאן הבדל. לכן צריך לחשוב למה

אנחנו מתכוונים ולכתוב את מה שאנחנו מתכוונים אליו.
סיגל קוגוט
אנחנו התכוונו "מכלל החברים בפועל", לכן כתבנו "המכהנים באותה עת". אפשר לפרש גם את הנוסח

הזה כך.
אתי בנדלר
אני מעדיפה את הנוסח "מכלל חברי הוועדה". אני לא חושבת שהפרשנות תהיה שונה בשני המיקרים כי

"מכלל חברי הוועדה" מתייחס לכלל החברים שיש לי, גם אם יש הרכב חסר. אם כותבים מלכתחילה

"המכהנים באותה עת" אז נותנים לו אינדיקציה בחוק, מכשירים את הסיטואציה של כהונה חסרה. "מכלל

חברי הוועדה המייעצת" - אני חושבת שזה מאוד בר1ר.
היו"ר יעל דיין
אז נאמר "אם דרש1 זאת שליש מכלל חברי הוועדה המייעצת", נקודה, בלי "המכהנים באותה עת" או

"בפועל''.

סעיף 18 אושר.

סעיף 19 - תוקף

"מינהלת הרשות רשאית להתכנס 1לקבל החלטות אף אם פחת מיספר חבריה ובלבד שלא פחת

משישה''.

סעיף 19 אושר.
רחל בנזימן
אתם רוצים שיימסר דו"ח גם לוועדה לקידום מעמד האישה?
הין"ר יעל דייו
כן. אנחנו דיברנו על זה. בסעיף 21 מופיעה הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.
רחל במימו
...

אבל זה משהו אחר. אם את רוצה שהוועדה תקבל דיווח, זה צריך להיות בסעיף 20.
היו"ר יעל דיין
סעיף 20 - דו"ח שנתי

"(א) מינהלת הרשות תמסור, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה לממשלה, באמצעות ראש

הממשלה, ולוועדה המייעצת; ראש הממשלה יניח את הדו"ח השנתי על שולחן הכנסת.

(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תמסור מינהלת הרשות דין וחשבון, לפי דרישת ראש הממשלה

או הוועדה המייעצת, בתוך המועד שדרשו."

השאלה היא אם לגבי הדו"ח השנתי בסעיף 20 אנחנו אומרים לממשלה ,באמצעות ראש הממשלה,

ולוועדה המייעצת; ראש הממשלה יניח את הדו"ח השנתי על שולחן הוועדה" - והאם זה מחייב גם על שולחן

הכנסת? זאת אומרת, האם הוא יניח את הדו"ח השנתי גם על שולחן הוועדה הזאת וגם על שולחן הכנסת?
אתי בנדלר
הייתי אומרת שזה או, או. איך זה בד1"ח מבקר המדינה? שם זה חצי שנתי.
סיגל קוגוט
זה שונה. יש שם גם כל מיני תפקידים. שם ועדה יכולה להחליט שהיא לא תניח את הכל על שולחן

הכנסת. יש חלקים סודיים בדו"ח מבקר המדינה שרואה אותם רק הוועדה לענייני ביקורת המדינה והיא

מניחה דו"ח מקוצץ על שולחן הכנסת. נכון שגם החלקים לא סודיים מונחים קודם על שולחן הוועדה לענייני

ביקורת המדינה. שם הם עושים גם איזה תפקיד של סינון לפעמים. זה לא מונע הנחה על שולחן הכנסת

לכלל החברים. השאלה היא מה הוועדה לקידום מעמד האישה תעשה. האם היא תוסיף משהו על הדו"ח?
היו"ר יעל דייו
היא תדו1 בדו"ח ואם ראש הממשלה רוצה שהיא תניח אותו על שולחן הכנסת אז בצירוף המסקנות של

הוועדה אנחנו נניח את הדו"ח המקורי על שולחן הכנסת ומאחר והוועדה דנה בו אז הוועדה תנסח מסקנות,

תברך את מי שהיא תברך ותבקר את מה שהיא תבקר.
סיגל קוגוט
זאת אומרת, את רוצה מנגנון כמו לגבי דו"ח מבקר המדינה, שהדו"ח יונח על שולחן הוועדה.
היו"ר יעל דייו
שהוועדה הזו תישאר, כמו שהיא מופיעה אחר-כך לגבי תקנות, הוועדה הזו תהיה הרפרנט לצורך דיווח

ותיעול הדיווח לכנסת, אם ראש הממשלה רוצה שזה ידווח לכנסת, ואז הוועדה תניח את הדו"ח על שולחן

הכנסת בצירוף ההמלצות של הוועדה. נאמר: "ראש הממשלה יניח את הדו"ח השנתי על שולחן הוועדה

לקידום מעמד האישה".
סיגל קוגוט
בעצם הדו"ח מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה תקיים דיון ותניח את זה על שולחן הכנסת?
אתי בנדלר
יש כמה אפשרויות. יש אפשרות אחרת, שלא יהיה מדובר דווקא בדין וחשבון בכתב, כפי שכתוב בסעיף

הזה, אלא שבנוסף לזה הרשות, או מנהלת הרשות, תדווח לוועדה לקידום מעמד האישה לפחות פעמיים

בשנה על התקדמותה בביצוע מטרות החוק, על פעולות הרשות וכיוצא בזה.
היו"ר יעל דיין
זה פחות מחייב.
אתי בנדלר
אלה שני דברים שובים. לכן אני אומרת, יש כל מיני וריאציות על הנושא.
סיגל קוגוט
אם רוצים שהוועדה לקידום מעמד האישה תדון בדו"ח ותצרף אליו את הערותיה, זה יהיה דו-שלבי.
היו"ר יעל דייו
מאחר ויש דו"ח שנתי, הרי את היושבת-ראש הוועדה הזו יכולה לזמן באופן שוטף לוועדת הכנסת.

הדו"ח זה דבר רישמי. כתוב "אחת לשנה". אני לא יכולה לחייב פעמיים בשנה. הייתי רוצה שהדו"ח הזה

יוגש לוועדה. פירוש הדבר שיושבת-ראש המינהלת, שמנהלת הרשות - ככה זה נהוג, גם מבקרת המדינה

עושה את זה - תבוא פעם בשנה ונעשה הו-הא גדול מאוד והיא תגיש לוועדה את הדו"ח. זה יהיה אקט של

דיווח, גם בעל-פה, ועל זה נצטרך להכביר מילים. 0ביב הגשת הדו"ח בדרך כלל יש עסק שלם. ואז הוועדה

תדון בדו"ח - בדרך כלל מחלקים לוו כאן דו"חות של גופים שונים קודם, כלומר חברי הוועדה יהיו מוכנים

לישיבה - ואנחנו נגיש את המסקנות שלנו יחד עם הדו"ח. זה לא מסקנות במובן של בית-דין אבל אנחנו

מגישים את הדו"ח לכנסת דרך הוועדה. הוועדה היא למעשה צינור להנחת הדו"ח על שולחן הכנסת.
אתי בנדלר
אז בעצם את מוותרת על החגיגיות המקבילה, שראש הממשלה הוא שצריך להניח את הדו"ח השנתי

על שולחן הכנסת? זאת אומרת, בעצם לראש הממשלה לא יהיה שום תפקיד בעניין הדו"ח.
היו"ר יעל דייו
ראש הממשלה יגיש את הדו"ח השנתי. הוא רישמית זה שחתום עליו.
אתי בנדלר
אני לא בטוחה בכך. הרי זה דין וחשבון של הרשות.
היו"ר יעל דייו
"מינהלת הרשות תמסור, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה לממשלה, באמצעות ראש הממשלה" -

גם את זה היא עושה באמצעות ראש הממשלה - "ולוועדה המייעצת". אפשר כאן לשים נקודה. "המינהלת

תניח את הדו"ח השנתי לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ותניחו על שולחן הכנסת".
סיגל קוגוט
אנחנו ננסח את זה ונביא לשבוע הבא.
היו"ר יעל דייו
זה ממש עניין של ניסוח, הכוונה ברורה.

"(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תמסור מינהלת הרשות דין וחשבון, לפי דרישת ראש

הממשלה או הוועדה המייעצת, בתוך המועד שדרשו."

מה זאת אומרת? זה דו"חות ביניים?
סיגל קוגוט
אם יש נושא מסויים שעליו רוצים למסור דו"ח.
אתי בנדלר
השאלה אם ראוי לתת סמכות גם לוועדה לקידום מעמד האישה לדרוש דו"חות בעניינים מסויימים?
סיגל קוגוט
דיווח היא יכולה לדרוש. השאלה אם ראוי שהיא תוכל לדרוש בדיקה.
אתי בנדלר
דיווח יש פה בלאו הכי בחוק-יסוד: הכנסת ובחוק-יסוד: הממשלה. השאלה היא על דין וחשבון. אני לא

יודעת, גם כאן לא כל-כך ברור אם זה דו"ח בכתב או לא.
היו"ר יעל דייו
אני אסתפק בזה שבאופן טיבעי אנחנו בכנסת עובדים מול הרשות, מזמינים והם באים. יש נושאים

ספציפיים שלא בדיוק מחייבים דו"ח ולא צריך צנרת בשביל זה.
אתי בנדלר
אני רק רוצה לוודא שהבנתי. בסעיף 20(א) במקום הפיסקה המתחילה במילים "ראש הממשלה יניח"

עד הסוף, יבוא "מנהלת הרשות תניח את הדו"ח השנתי על שולחן הוועדה לקידום מעמד האישה של

הכנסת, שלאחר שתדון בו תניחו בציר1ף המלצותיה על שולחן הכנסת"? אני לא מדברת כרגע על ביס1ח

מדוייק.
היו"ר יעל דייו
כן, זה הרעיון.

סעיף 20 (א) ו-(ב) אושר.

נשאר לנו עוד לדון בסעיפים 17, 12 ו-23.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00

קוד המקור של הנתונים