ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/11/1997

שיפור מעמד הנשים בהסכמי השכר החדשים וזכויות הנשים בסכמי הפנסיה הקיימים והחדשים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 81

מישיבת ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה

יום שלישי, י"ח בחשון התשנ"ח (18.11.97). שעה 30;11
נכחו; חברי הוועדה
ענת מאור - היו"ר

יעל דיין

מרינה סולודקין

מוזמנ ים; שלמה שני - יו"ר האגף לאיגוד המקצועי

אפרים ז'ילוני - יו"ר האגף לאיגוד המקצועי

ברכה זיגלמן - מנהלת המהלקה לעובדת השכירה

בהסתדרות

אילנה כהן - יו"ר חטיבת אחיות בתי החולים

טליה ליבני - יועצת משפטית בהסתדרות הכללית

דליה פילוסוף - יועצת משפטית בהסתדרות הכללית

יוסף קוצ'יק - הממונה על השכר במשרד האוצר

חמוטל מאור - כלכלנית במחי שכר והסכמי

עבודה

ימימה מזוז - יועצת משפטית במשרד האוצר

ציפורה סמט - סגן ממונה על שוק ההון במשרד

האוצר

דן הורנשטיין - משרד המשפטים

איווט סעדון - הממונה על האגף לתעסוקת נשים

ולמעמד האישה במשרד העבודה

והרווחה

רינה דותן - אגף החברות מפלגת העבודה

נעמי נבו - יו"ר עמותת לאייה

עדה קרמרסקי - מועצת פועלי רחובות

רבקה שקד - ממונה על ענייני נשים בנציבות

שירות המדי נה

אפרת בולשטוק - "אמונה"

אסתר אלכסנדר

דליה מור

אביבה רוזן

כרמלה רייך - השילטון המקומי

דניאלה במברגר אנוש - שדולת הנשים בישראל

קיפאח מסאלוי - מועצה מקומית
מנהלת הו ועדה
דנה גורדון
קצרנית
יפעת שפרכר

סדר-היום; שיפור מעמד הנשים בהסכמי השכר החדשים וזכויות הנשים בהסכמי הפנסיה

הקיימים והחדשים,



שיפור מעמד הנשים בהסכמי השכר החדשים וזכויות

הנשים בסכמי הפנסיה הקיימים והחדשים
יעל דיין
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. הישיבה היא במסגרת קבועה של ועדת משנה

לעבודה וכלכלה. כאשר אנחנו אומרים ועדת משנה, אין הכוונה שהנושא משני בסדר

יומה של הוועדה. זה אחד הנושאים המרכזיים, ובוודאי שממנו נגזרים גם הדברים

האחרים.

אנחנו נמצאים לפני דיוני התקציב ובתום שנת התקציב. אני מנצלת את ההזדמנות

לציין, שאילו היתה לנו אפשרות לרשום לפנינו כוועדת כנסת את סדרי העדיפויות,

היינו בכל זאת אומרים שאותו חלק של נשים בעבודה וכלכלה שייך להרבה מאוד נושאים

אחרים שהם פועל יוצא מזה. זה עניין של תפיסת עולם.

אילו נשים היו שוות בכלכלה ובעבודה, אילו הנשים היו זוכות להתייחסות שווה

תמורת עבודה שווה, אילו החוקים הטובים שיש לנו בנושא עבודה וכלכלה היו נאכפים,

אילו לנשים היתה ניתנת הקפצה או העדפה מתקנת בנושא של עסקים קטנים ובנושא של

יזמות, אני חושבת שגם רמת האלימות כלפי נשים היתה יורדת. אני חושבת שהחינוך

לשיוויון בין המינים מגני ילדים היה משתנה והיה יותר מובן מאליו. זה לא היה

נושא שאנחנו צריכים להאבק עליו. היום להאבק על החדרה בכוח של תוכנית לשיוויון

בין המינים לבתי הספר בכל המגזרים זה מאבק וזה לא דבר מובן מאליו.

העובדה שאנחנו קוראים לוועדה ועדת משנה, זה בפירוש לא מעמיד את הנושא

כנושא משני. עד שלא נפתור את הנושא הזח, גם משום הנתונים הקשים שהתקבלו בחודש

הזה, ועד שהאשה לא תהיה שווה ובעלת שכר שווה תמורת עבודה שווה, אנחנו לא נגיע

להישגים במעמד האישה, שכאילו מובנים מאליהם גיש עליהם קונסנסוס.

קל מאוד לייצר קונסנסוס לגבי חקיקה בדברים שאין להם עלות ובדברים שנשמעים

טוב. בשבוע הבא אנחנו מציינים בכנסת את יום האלימות כלפי נשים. ירשמו לדיבור

כל 120 חברי הכנסת מכל הסיעות. מקיר לקיר יש הסכמה שזה לא בסדר להכות נשים.

כאשר יש הסכמה כמוחלטת אז מונח באותו יום חוק שאומר, שממשלת ישראל ומשרד העבודה

והרווחה ישאו בעלות של 80% ממקלטים לנשים מוכות, 80%, או 50% ממרכזי סיוע, ואז

החוק הזה נופל כי יש התנגדות אוצר.

הצביעות שבין העקרונות ותפיסת העולם שמשותפת כמעט לכל חברי הבית על דברים

שלא צריכים להיות, ובין ההקצבה המתאימה לזה כדי שהעניין יפעל היא גדולה. בסופו

של דבר אנחנו מדברים על אותו דבר. יש הסכמה סביב השולחן הזה ויש הסכמה חברתית

לגבי שוויון של נשים בכלכלה ובעבודה.

אנחנו לא מדברים על דיני אישות או תפיסת עולם הלכתית, ולא שום דבר

במחלוקת. בעניני עבודה אם היה יום עבודת נשים בינלאומית, כל חברי הבית היו

קמים ומתגאים בחוקים שהועברו לגבי שכר שווה לעבודה שווה, שכר שווה לעובד

ולעובדת ולכל הנושאים של הביטוח הלאומי. עובדה שזה לא קורה ויש פערים, ועובדה

שאנחנו ניצבים בפני נתונים חדשים.

יש לנו נתוני עוני, שאותי הם מאוד מדאיגים, כי זה כבר אחרי ההשקעות, אחרי

ההגדלות ואחרי כל ההתבטאויות של שר העבודה והרווחה, האוצר והממשלה הזאת, שאמרו

שזה בראש מעייניהם. העובדה שיש בצד אחד ירידה של אפס פסיק משהו אחוז לא אומרת

לנו כלום. אחוז המובטלות לעומת המובטלים עלה. בשיוויון בעבודה, גם כאשר יש

נתונים של עלייה, העלייה הזאת לא מתבטאת אצל נשים. היא מהווה את הממוצע, כאשר

אצל נשים יש ירידה.



כאשר מדברים על עוני של ילדים אנחנו מדברים גם על נשים. אנחנו מדברים על

נשים עובדות שיצאו ממעגל העבודה, על נשים שלא מצליחות להכנס למעגל העבודה, ועל

נשים שנכפה עליהן לעבוד מתחת לשכר מינימום כי אין להן ברירה.

קיבלנו את הנתונים החדשים ואני מבקשת להתייחס אליהם בדיון, בעיקר לגבי

נתוני האבטלה החדשים. אני מקווה שלגבי הסכמי השכר, שנמצאים עכשיו בגלגולים

להסכם ראשוני, נוכל להגיע לאיזה שהיא בשורה לציבור הנשים סביב השולחן הזה, ולא

רק בשורה לנשים אלא בשורה חברתית לכל הציבור במדינת ישראל. ההפרדה בטיפול

בנשים בלבד היא תוצאה של טוב או רע לחברה כולה.

היו"ר ענת מאור;

אני מקבלת את הפתיחה של חברת הכנסת יעל דיין, במיוחד את הדגש על מעמד

הנשים בעבודה, בכלכלה, ובשכר, קרי, מעמדן בחברה כולה. אנחנו לא מסכימות להיות

ראויות להתייחסות רק כאשר אנחנו מקופחות וחלשות, אלא נהפוך הוא.

הסכם עובדי המדינה של 1997- 1993 ל4 שנים היה הסכם אומלל ופוגע בנשים. את

כל זה אנחנו מבקשים לתקן בהסכם החדש.

אני אומרת את כל הדבר הזה, דווקא לאור העובדה ש5 סקטורים השיגו הסכמים

טובים מאוד, ואילולא ההסכם של עובדי המדינה לא היה לוקח אותנו לאחור, היה

סיכוי מאוד גדול לקדם את מעמדן.

מה שהשיגו המורות, האחיות, הפיזיוטרפיסטיות, העובדות הסוציאליות, והסגל

האקדמי היה הישג טוב. אילו 5 ההסכמים האלה לא היו מתקזזים לרעה על ידי הסכם

עובדי המדינה, היינו היום במקום אחר.

מדוע אנחנו רואים שהסכם עובדי המדינה היה הסכם שלא קידם נשים? בעיית

ההסכם של שנת 1993 היא בדיוק בסולם הדירוג החדש. סולם הדירוג ב1993 קבע שמה

שחשוב הוא הבכירים. זאת אפשר לראות בנספח ו' המפורסם, שבו יש החלטה נוראית

שהבכירים יקודמו בשתי דרגות והבינוניים בדרגה אחת.

אנחנו מבקשים תשובה חד משמעית האם הקיפוח הנוראי הזה, שבגללו נשים בשירות

הציבורי נמצאות כמו ב1993, יתוקן בהסכם החדש, ולא שהבכירים יהיו לנגד העיניים.

הנושא הזה חשוב היום במיוחד בגלל חוק שירות המדינה - מינויים. אנחנו

בכנסת העברנו את חוק העדפה המתקנת או ייצוג הולם לשני המינים בתפקידים. אם אין

קידום בדרגות, אז המכרזים הקיימים בנציבות שירות המדינה הם לא רבים. לכן צריך

לפתוח את סל הקידום באופן מאוד מסיבי.

אנחנו הבנו שבהסכמים הללו התבטל המושג של השלמת הכנסה. אנחנו מבינים שהוא

חזר בדלת האחורית. בפנסיה יש הרבה מאוד דיונים. יש את הדיון על כל רשת הביטחון

וההסכם שהיה עם שר האוצר הקודם לגבי הפנסיה בכלל. יש לנו בתוך ההסכם את הנושא

של גילום התוספות לשכר לפנסיה. אנחנו מדברים על הכללת הרכיבים שלא היו בשכר גם

לפנסיה. יש פה שלוש פעמים הכשלה של נשים.

א. נשים כמעט ולא נהנו מרכיבים כאלה, לכן ברגע שתיקנתם דבר אחד מבלי להחיל את

חוק שכר שווה לעובד ולעובדת פגעתם בנשים.

ב. ברגע שלא עשיתם משהו מקביל לזה אז מי שהשתכר נמוך הוא גם אני בפנסיה. זאת

אומרת שמנציחים את מצב העוני משנות העבודה אל שנות הפנסיה.

ג. נשים חיות יותר בממוצע, אז בעצם העוני של הנשים הפנסיונריות הוא עוד יותר

מתמשך.



קיימנו הרבה מאוד ישיבות ויש לנו את חוות דעתו של עו"ד שפרינצק ושל עופרה

פרידמן - יו"ר נעמ"ת, שמצבן של נשים בפנסיה הוא הרבי? יותר קשה. אנחנו רוצים

לדעת, במדיניות כולה, מה עמדת ההסתדרות? האם עובדים על זה, מי הצוות המקצועי

שמלווה את זה, ואיך זה בא לידי ביטוי בהסכם השכר החדש?
אילנה כהן
כאשר עודדו הרבה נשים לפרוש ראו שסקטור הנשים בנוגע לפנסיה אבוד. מי

שחושב ש12 שבועות של תופשת לידה מספיקות כדי לעזוב את הילד ולחזור לעבודה,

טועה. נשים שנשארות בבית יותר משלושה חודשים זה יורד להן מהפנסיה. נשים רבות

עובדות חצי משרה כי קשה להן.
עדה קרמרסקי
זה במידה והיא לא היתה בחל"ת שנה. אם היא בחל"ת יותר משנה אז היא נכנסת

לתוכנית הפנסיה החדשה, וכאשר היא מגיעה לגיל 65 אין לה סיכוי להגיע לגיל 75.
היו"ר ענת מאור
לפי המידע שיונה סומך העבירה אלי, תוך כדי הסכמי הביניים פגעו באופן נוסף

בנשים. עברה החלטה בוועידת ההסתדרות, שתהיינה 30% נשים בכל צוותי המו"מ, גם

הארציים וגם הענפי ים.
אפרים ז'ילוני
זאת לא היתה ההחלטה.
היו"ר ענת מאור
אנחנו רוצים לשמוע כיצד נשים מעורבות בכל הליך קבלת ההחלטות בכל השלבים

ובכל הרמות. באיזו מידה אירגוני הנשים עושים מערכת הכשרה לנשים, על-מנת

שתתמצאנה גם בהכרת מערכת השכר וגם בהכשרת נשים באיגודים המקצוע ים להיות שותפות

בבניית משאים ומתנים והכשרה לנשים בתחום הפנסיה.
שלמה שני
אני מכיר נתונים אחרים ממה שהצגת. אני לא יכול לאשר שהסכם 93-96 היה הסכם

אומלל לנשים. ההסכם הזה לא פגע בסקטורים של נשים וגם בסקטורים האחרים שזכו

לפחות. הוא לא פגע בשכבות החלשות יותר מאשר בשכבות הגבוהות, עם התוספות הנלוות

שלא נכנסו ישירות להסכם.

מה שנעשה לאחר מכן היה טיפול משותף בוועדות הכנסת, בהסתדרות, על-מנת לשפר

את שכר המינימום וכל מה שכרוך בזה. הנתונים הבדוקים לא מראים על קידום שגרם

לכך שמספר העובדים שקודמו בדרגות העליונות הוא יותר גבוה מאשר מספר העובדים

שקודמו בדרגות הנמוכות, גם כאשר נקבעה דרגת טופ, שבדרך כלל מוגדרת למנכ"ל על-

מנת שהוא יוכל לפתוח את כל מסגרת הסולם לכל העובדים.

הנתונים מראים שאין פגיעה ישירה בקידום לדרגות הנמוכות יותר מאשר לדרגות

הגבוהות. העלאה של דרגה אחת למעלה יוצרת בכל תהליך תנועה בכל הסולם.
היו"ר ענת מאור
אני מצטערת שלא הבאת את הנתונים, ואני מבקשת שהוועדה תקבל אותם.
שלמה שני
אם יבדקו בדרגות העליונות כמה עובדים קודמו בדרגות האלה לעומת כמה עובדים

קודמו בדרגות הנמוכות יותר, אין ספק שאם הנתון מראה אחרת אז הוא דורש טיפול.

אנחנו נמצאים בעידן שבו כולם עובדים, ואני לא חושב שיש למישהו אינטרס

שגברים ישתכרו יותר. כיום אנחנו מנהלים משאים ומתנים בנושא של הפגיעה בהסכמי

הפנסיה. הוועדה מורכבת מנשים שמכירות טוב את הבעיות של שכר הנשים, שביניהן

מזכירות האיגודים המקצועיים, היועצת המשפטית, מנהלת הלישכה והיועצת המשפטית של

ההסתדרות.

היינו 8 חברים שמחצית מהם הו נשים. אי אפשר להכיר בהישג הגדול כאשר את

אומרת 5 איגודים, שבעצם הם 5 איגודים שמיוצגים על ידי מזכירות, ושמספר הנשים

בהם גדול כמו אחיות, מורים או עובדים סוציאלים. כאשר מדברים על 5 זה מחצית

מהאיגודים המקצועיים שלגביהם נחתמו ההסכמים בסקטור הציבורי. כך שזה באמת מספר

לא מבוטל.

זה גרם לכך שאותם מקצועות, כנראה בגלל ההישגים הגדולים של אותם איגודים

מקצועיים, לא יהיו מקצועות נשיים בלבד. יש כיוון כזה גם בנושא של העבודה

הסוציאלית. נדמה לי שיש גם התעניינות מצד גברים במקצוע הסיעוד.

מה שצריך להטריד אותנו יותר הוא תיקון הפער שקיים. הפער נוצר והשאלה היא

לא מתי. הוא לא נוצר בהסכם 93-96 אלא רק תוקן. כאשר רואים שינוי בנושא הפנסיה

צריכים לבחון את השינוי לתקופה ארוכה יותר. אי אפשר להסתכל רק על תקופת הסכם

אחת.

היו"ר ענת מאור;

מה התחזית לעתיד?
שלמה שני
נוצר מצב שבו מעסיקים השתמשו בתוספת של אחזקת רכב או תוספות נלוות. יש

מקצועות שבהם הרכב היה מיועד לצורך אותו תפקיד. במקרים אחרים זה היה מקיר

הכנסה שפטר את המעסיק לשלם על זה תנאים סוציאליים וקרן פנסיה. בזה שהוא לא

שילם קרן פנסיה הוא חסך לעצמו כ 12%. לכן הוא העדיף לתת תוספות שכר באמצעות

תוספת רכב או טלפון או הוצאות אחרות.

נכון שזה קל יותר לגבי הדרגות הגבוהות יותר, אם התופעה הזאת שהעבירו את

נושא הרכב ואת הטלפון כרכיב שיחייב את המעסיק לשלם עליו פנסיה. הרכיבים האלה

יעלמו מהשטח ולא יקראו להם לא רכב לא פנסיה ולא שום תוספת אחרת, וזאת כאשר

יצטרכו לשלם עליהם בדיוק את אותה תוספת שצריך לשלם על כל תוספת בשכר.

הרכיבים האלה הם אלה שיצרו פער בין קבוצות בתחתית הסולם לעומת קבוצות

גבוהות יותר או בין נשים וגברים, אפילו שהיו באותה דרגה. היו נתונים שהראו, לא

בכל הסקטורים, שהשכר של גבר או אשה באותו תפקיד ובאותה דרגה שופר על ידי תוספת

הרכב או תוספת הוצאה אחרת.

ברגע שזה יגרום להעלמת התוספות האלה, אין ספק שיהיה קל יותר להוכיח שכר

שווה עבור עבודה שווה.

יש תופעה נוספת שצריכה להטריד את המגזר הנשי, והיא תופעת ההפרטה. מצב

האישה בסקטור הציבורי הוא בהרבה יותר טוב, גם אם אפשר להוכיח את האפלייה, אבל

זאת אפלייה תחת ביקורת. זאת אפלייה שאתה עובד על-מנת לשפר אותה. בסקטור הפרטי



המצב הרבה יותר גרוע.
היו"ר ענת מאור
מה בנוגע לטענה של האוצר, שלא תהיה הפרטה בלי לשמור על זכויות העובדים,

האם זה מתממש?
שלמה שני
אם אנחנו במסגרת ההפרטה לא נדע לשמור על שמירת הזכויות בכלל, ובמקרה הזה

לא ישמרו הזכויות של הנשים, אז תפגענה יותר הנשים מאשר הגברים, כי המעסיק

הפרטי לא אוהב תוספות. אלה תוספות שנקבעו בתקנות, ולו יש את כל הדרכים לברוח

בהרבה מקרים מלשלם את שכר המינימום.

לכן אנחנו נמצא את עצמינו, על-מנת להגן על האישה, מתעסקים יותר בנקודת

הפרט מאשר בנקודת הכלל. יש לנו נסיון בנושא הזה, בפגיעה באי יישום של חוק שכר

המינימום שעבר, אנחנו היינו בדיעה שגם זה פוגע יותר בנשים בעיקר במגזר הערבי,

כי שם כמעט כל הנשים עובדות בשכר מינימום.
היו"ר ענת מאור
מהן הקביעות של ההסתדרות שיכולות לצמצם את התופעה? מהם הפערים עם האוצר,

או שאין פערים? מהן התביעות שתקדמנה את הנשים בנושא השכר ובנושא הפנסיה?
שלמה שני
התופעה שהולכת להתרחש כרגע זה המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. אחות

שעבדה בבית חולים ממשלתי ועברה לקופת חולים, אם היא תעבור לפנסיה חדשה יכול

להיות שהיא לא תגיע ל70% פנסיה גם אם היא תעבוד 35 שנה. יש צוות שעוסק בנושא

הזה. בסקטור הפרטי אנחנו ערים לתופעה שיש מעבר מהסקטור הציבורי לסקטור

הפרטי. בסקטור הציבורי יש תופעה שנקראת . out sourcing

רק הבוקר הצלחנו להסדיר את הנושא של הקלדניות. נתנו להן את הגיבוי

בשביתה, למרות שהיא היתה פראית. הן קיבלו את כל התמיכה של ההסתדרות, והצלחנו

הבוקר להחזיר את מכתבי הפיטורין של חברות כוח האדם, שניסו להפחיד אותן, וגם

להקנות להן תוספת אי העדרות. עדיין אין לקנא בהן כי הן עדיין עובדות חברות כוח

אדם ויש לנו בעיה עם הנושא הזה.
מרי נה סולודקין
ההפרטה היא עניין של תפיסת עולם, אם היא מועילה למשק ואם היא טובה לנשים.

אני מסכימה שבסקטור הציבורי אפל-יית נשים היא תחת ביקורת. אנחנו בכנסת מעודדים

שלא תהיה אפלייה. בסקטור הציבורי יש סקטור מאוד אפור, שהוא סקטור של עבודת

עולים דרך חברות כוח אדם, בלי שום זכויות ממשיות. הציבור שלי נמצא בסקטור אחר.

יחד עם חברת הכנסת יעל דיין וחברת הכנסת ענת מאור אנחנו צריכים לחשוב לא

רק על עבודת נשים בסקטור הציבורי והפרטי בישראל, אלא על סקטורים אפורים מאוד,

שנמצאים בלי זכויות ותחת אפלייה שאי אפשר לתאר אותה.
י וסף קוצי יק
נפגשתי כמה פעמים עם חברת הכנסת ענת מאור ואמרתי את דעתי בנושא של אפליית

נשים. אני כממונה על השכר קובע שאין להפלות נשים ויש להאבק בכל חומרת הדין

כנגד המגמות האלה. אני חושב שעובד ועובדת צריכים לקבל את אותם תנאי שכר ואת



הנלוות לשכר. ביקשתי לא פעם שתביאו דוגמאות. אני מוכן להיות השליח שנלחם

בדוגמאות האלה. אני רוצה לראות מקרים שבהם מנהל או מנהלת מפלים באופן מודע,

בשכר או בתנאי עבודה עובדת מול עובד. מי שעושה כדבר הזה צריך להוקיע אותו

ציבורית, להלחם בו ולהאבק בו.

מנכ"לית בשירות המדינה מקבלת שכר שווה למנכ"ל בשירות המדינה. בשירות

המדינה יש כ50 אלף איש, ובשירות הציבורי יש כחצי מיליון איש. אתם מדברים על

שירות המדינה, האם המצב בסדר בשאר הסקטורים? גם בשאר המצב הוא לא בסדר. נעשו

הסכמי שכר לכל מיני מגזרים, בחלקם עתירי עבודת נשים, שאלה הסכמי שכר נהדרים.

אצל האחיות, המורים, העובדים הסוציאלים, שאלה הם מקצועות עתירי עבודת נשים,

נעשו הסכמי שכר נהדרים.

אני חושב שהבעיה מתמקדת בדירוג האחיד ולא רק בשירות המדינה. יש מגזר

ציבורי של חצי מיליון עובדים. מה עם הדירוג האחיד ברשויות המקומיות? יש להתמקד

במגזר של עבודת נשים. כאשר אתם מדברים על הממשלה אז אתם עושים לנו עבודה קלה

וזה משגה.

מה שנעשה לגבי הדרגות העליונות לא נעשה במטרה לפגוע בנשים, אבל יש משהו

בטענה הזאת. המו"מ מתחיל תמיד בכך שהדרגות הנמוכות נמצאות בשכר הנמוך, ושם

בדירוגים האלה יש יותר נשים, ובדרך כלל הוא נגמר בתיגמול הרבה יותר רציני של

הדרגות הגבוהות.

היה מאבק גדול בנוגע לתוספת הלא יחודיים, תוספת של 205 שקלים, שאחר כך

הפכה להיות תוספת אחוזית. לבסוף באו וקיבלו את התוספת של 205 השקלים, שהתחילה

מזה שהדרגות הנמוכות מקופחות. זה נגמר בתוספת של 6.8% לכולם.

קרה דבר שלא התכוונו אליו. הפכנו שולחנות וזה לא עזר. זה תמיד מתחיל

בכוונות טובות וזה נגמר בזה שהדרגות הגבוהות משופרות ביותר, ובדרגות הגבוהות

יש פחות נשים לצערינו.

כאשר הגעתי למשרד האוצר לא היתה אף אישה בתפקיד בכיר, היום היועצת

המשפטית היא אישה וגם הסגנית הבכירה.

הסכמי השכר העתידייים בנוגע לשנים 98-99 יהיו הסכמי שכר מאוד מצומצמים.

אנחנו הולכים להסכמי שכר שהאחוזים בהם יהיו בודדים ביותר. הסכמי השכר 93-96

היו הסכמי שכר מרחיבים. העליה בשכר הריאלי במגזר הציבורי היתה של 18% ,17%

ובשירות המדינה 30.3%. אלה הסכמי שכר חסרי תקדים. אנחנו רוצים לחזור לשמירה על

השכר הראלי. שמירה על השכר הראלי משמעותה Xאחוזים, שלגביו אנחנו מתדיינים עם

ההסתדרות.

לאחר שקבעת את Xהאחוזים האלה, השאלה היא איך אתה מחלק אותם. אני מתחייב

לנסות לחלק אותם אחרת ולתת יותר בדרגות הנמוכות והבינוניות, ששם יש ציבור נשים

יותר גדול. אני חושב שזה יהיה בלתי אפשרי, אבל אני כמעסיק מוכן להאבק על זה.
היו"ר ענת מאור
בתביעה אתה אמור לתת אחוזים גבוהים, ובתוך זה חלוקה יותר הוגנת.
י וסף קוצי'ק
נאמר שהסכמי השכר יהיו כמו הסכמי השכר הקודמים. אם הם ינתנו באותה שיטה,

הפערים או שישמרו או שיפגעו. אם אתה רוצה לצמצם את הפערים במצב של נתינה אז

אתה צריך לשנות את החלוקה. כדי לשנות את החלוקה אתה צריך הסכמה של העובדים.

מכיוון שהעלייה בדרגה העליונה היא כמעט 15%, ההפרש בין דרגה לדרגה הוא 6%.



הבעיה ממוקדת בדירוג האחיד ובדילוגים המקבילים לו-. יש יותר נשים מאשר

גברים בדרגות הנמוכות ובדרגות הבינוניות. כדי לשפר את מעמד הדרגות האלה אתה

צריך להלק את ההכנסות אחרת. בשביל זה צריך שיתוף פעולה של העובדים, אם אתם

מוכנים שיהיה שיתוף פעולה של העובדים אז אני שותף. ההסתדרות תאבק בכל כוחה.

מתנהל מו"מ בינינו ובין ההסתדרות על מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.

הנשים צריכות לצאת לרחוב עם שלטים, ולבוא ולומר שהן רוצות פנסיה צוברת. אנחנו

הגענו להסכמה עקרונית ש80% מהשכר יהיה פנסיוני, ואז אין כל כך חשיבות לעניין

של רכב ושעות נוספות, שהם בעצם אוכפי השכר. לכן צריך לקדם את המו"מ, מכיוון

שבמדינת ישראל 2.1 מיליון מועסקים, כחצי מיליון במגזר הציבורי, שמתוכם יש X

בפנסיה תקציבית. אלה שנמצאים בפנסיה תקציבית בתנאים האלה נדפקים. לכן יש לקדם

את המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בצורה משמעותית.
היו"ר ענת מאור
מה היא פנסיה צוברת מבחינת אחוזים?
י וסף קוצי יק
פנסיה צוברת זאת פנסיה שהמעסיק מפריש אותה. כדי לטפל בקידום שכרן של

הנשים צריך לזהות את זה. הזיהוי שלי הוא זיהוי נכון. בזיהוי הזה יש חשיבות

עליונה לחלק את ההכנסות אחרת. אם אפשר יהיה לחלק את ההכנסות אחרת אנחנו נחלק

אותה אחרת, ואפשר יהיה לשפר את מעמדן של הדרגות הנמוכות והבינוניות, ובכך

לשנות באופן מובהק את שכרן של הנשים.
אסתר אלכסנדר
למה שציבור הנשים לא יצא למלחמה כנגד המדיניות הכלכלית של משרד האוצר?

אני מתכוונת למדיניות התקציבית. אני לא מדברת רק על השכר של המגזר הציבורי אלא

על השכר של כל מדינת ישראל. שם אתה יכול לראות את הגידול הראלי בצמיחה במשק

המדינה והגידול הראלי בשכר. אתה תראי שהגידול הראלי בשכר מפגר הרבה אחרי

הגידול הראלי בתל"ג.
י וסף קוצי יק
לא בשירות הציבורי?
אסתר אלכסנדר
בכל המדינה. אנחנו מדברים על 500 אלף נשים, שהן מהוות רבע מכל העובדים.

בשנתון של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה תראו גידול ראלי באוצר, גידול ראלי בשכר,

יתראו איך השכר הראלי מפגר אחרי הגידול בתוצר. אנחנו לא מקבלים את חלקינו

בתוצר בכלל. זה נוגע לכל העובדים.

זה שאומרים שאין כסף למקלטים לנשים מוכות, אין כסף לפנסיה תקציבית, ואין

כסף לשלם לנשים תוספת רכב, זה שטויות. אני רק לאחרונה קיבלתי דרגה שמזכאת אותי

באחזקת רכב, ואילו הבחור הצעיר שעבד איתי קיבל אוטומטית דרגה שלוש מיד עם

הכנסת.

אנחנו יכולים לדרוש את כל הדרישות שלנו, וכולם יכירו בזה שזח צודק, אבל

אחר כך יגידו לנו שאין כסף. זה נימוק לא נכון. זה שלממשלה אין כסף זה עניין של

מדיניות כלכלית של הגרעון היורד, ונגד nrצריך להלחם. הגרעון היורד לא עזר

למדינת ישראל במשק כהוא זה. עם הגרעון היורד, עם הדפיקה של השכר, עם הריביות



הגבוהות, האנפלציה לא יורדת והאבטלה עולה.

מקור הצרות שלנו במידה מאוד רבה זה התקציב של הגרעון היורד, שזה איזה

שהיא אידיאולוגיה. אם יכולנו להגיד שהגרעון יעלה עוד 6 מיליארד שקל, יכולנו

לקבל את הדרישות שלנו. לכן צריך לדרוש גרעון עולה. כל הדרישות שלנו היו עוברות

הרבה יותר בקלות, במידה והיו מסכימים איתנו שהן צודקות. בשביל זה צריך לתפוס

את השור בקרניו ולדרוש גרעון. הסיפורים על הגרעון היורד להבראת המשק זה לא

נכון.
ברכה זיגלמן
חלק נכבד מאוד מהנושא של אפלייית נשים נעוץ בעיקר ביישום שלנו. כינסנו

בהסתדרות מושב מיוחד של "בינה", וההסתדרות קיבלה שורה של החלטות. אחת הבעיות

המרכזיות שלנו היא שאין לנו מספיק כלים לאכוף את החקיקה שיש לנו. למעשה בחוקים

שיש לנו יש לנו את כל האפשרויות, כולל לתבוע את הממשלה. את כל האפשרויות אנחנו

יכולים למצוא בחקיקה שיש לנו.

לכן המחלקה לאישה העובדת ביקשה מושב מיוחד של "בינה". התקבלו שורה של

החלטות בעיקר בנוגע ליצירת עתודה לנשים בעמדות ניהול, ואיך אנחנו מוצאים את

הפתרונות ליצור קדרים ל30% שדיברת עליהן.

אני חושבת שהנשים שקמו בהסתדרות בוועדת היגוי לנשים צריכות לדרוש מהאיגוד

המקצועי להפוך את הסולם, על-מנת שהאחוזים הגבוהים ינתנו דווקא כלפי מטה. אנחנו

נפעל בקטע של להפוך את הסולם. בקטע של היישום אנחנו היום בונים מערכת באיגודים

המקצועיים.

האיגוד המקצועי צריך להערך היום לבוא עם הסכמי עבודה, עם ציווים לכל מקום

עבודה, שיאכפו בחוק את השיוויון. אם יש בחוק או אין בחוק זה לא משנה, כי

לאיגוד המקצועי יכולה להיות זרוע ארוכה.

הקמנו מערך השתלמויות בכל הארץ. אנחנו קוראים לזה נשים בעמדות ניהול

באיגוד המקצועי. היום ההסתדרות מקצה משאבים רציניים מאוד לנושא של השתלמויות,

כדי ליצור את הקדרים גם לנשים בעמדות ניהול וגם לנשים באיגוד המקצועי, כך ששום

אירגון לא יכול לבוא ולומר שאין נשים ראויות לממש את ה30%. אני אעביר את

ההחלטות לוועדה, ואני מקווה שנוכל לפעול ביחד.
אילנה כהן
כל הסכמי השכר תלויים בכם ולא באף אחד אחר. זה תלוי במי מנהל את המו"מ.

אצל האחיות הדרגה היחידה שבין דרגה לדרגה זה בין 10 ל11. דרגה 10 היא דרגה

התחלתית. 9.2 זה לאחיות מהשורה ואחר כך זה 5%. מספר הדרגות לא משנה, אלא ההבדל

בין דרגה לדרגה.

צריכים להיות במקומות שקובעים. מי שקובע הוא האיגוד המקצועי. אם אנחנו לא

נמצאים במקומות שקובעים אז קובעים בשבילנו. כאשר באו האחיות ואמרו שהן שברו את

הסכמי השכר אמרתי שאני מאוד גאה, שלפחות פעם אחת אנחנו לא זנב של מישהו.

רק ל5 אחיות יש אחזקת רכב. תקחו לדוגמה את הנהלת בית החולים ותראו שלמנהל

יש רכב צמוד והאחות לא מקבלת כלום. אפילו מינהל המשק מקבל אחזקת רכב. זה קורה

בגלל שרובו של הסקטור הוא של נשים.

עד שנשים נכנסות למעגל העבודה, אתה לוקח את הפנסיה ואתה יכול לראות

שמישהו אחר עבר אותה. אני לא מציינת את הנושא של חופשת לידה וחצאי משרות. כאשר

אתם אומרים שאתם דואגים לנו אני מתחילה לדאוג.
רבקה שקד
בפעם האחרונה שאמרתי את הדברים שאתה אמרת זה היה בכנס בזכרון יעקב, שאלתי

את שלמה שני למה קיפחו את הנשים בהסכמי השכר האחרונים. הוא מאוד התנגד ואמר

שאין דבר כזה. אני מצטערת שאני לא מסכימה עם האיגוד המקצועי.
היו"ר ענת מאור
האם העברתם את הנתונים לאיגוד המקצועי?
רבקה שקד
זה לא עניין של נתונים, אלא זה עיקרון ודינמיקה של הסכמי השכר האחרונים.

שלמה שני דיבר על אפליה גלויה. אף אחד לא דיבר על אפליה גלויה, אבל יש עיקרון

משפטי שנבחן בבג"צ ובבית הדין לעבודה שמדבר על אפלייה סמויה. צריך לבדוק את

התוצאה, וזה לא חשוב מה עשיתם ולמה התכוונתם, התוצאה היא המפלה. אף אחד לא אשם

ואף אחד לא עבר על החוק, אבל התוצאה היא המפלה.

הבעיה היא בחלוקה של ההקצבה שהממשלה מוכנה לתת בעיקר לדרגות הבכירות. זה

נובע משילוב אנטרסים, גם של האיגוד המקצועי וגם של אלה שמנהלים את המו"מ. זו

תופעה שנמשכת לאורך שנים. אפשר לחשוב שיש תוספת אחוזית ששומרת על המצב הקיים.

פה הבכירים מקבלים יותר. אני מחזיקה את הסכם השכר האחרון, והתמונה היא מאוד

מורכבת.
בהסכם כתוב
"במהלך תקופת ההסכם יקודמו כל העובדים בדרגה שלמה". אחר כך

כתוב "לפחות 90% מהמשרות שדרגת השיא שלהם היתה דרגה 13, שזו היתה הדרגה הכי

בכירה, יועלו לדרגות עד 45." כמעט כל העובדים שהיו אז בשתי הדרגות העליונות

בשירות המדינה קיבלו שתי דרגות כל אחד, ובנוסף לזה יש פער בסולמות השכר.
טליה ליבני
זה ההסכם, אבל יש סיכוי להתקדם לפי הפז"מ. התקנים האחרים גם נפגעו.
רבקה שקד
הם הבטיחו דרגה אחת לנמוכים, ולבכירים קידום בשתי דרגות. נכון שעשו איזה

שהוא תיקון טכני אבל סך הכל ההסכם נתן דרגה אחת לכל העובדים ושתי דרגות

לעובדים הבכירים, כאשר נוסף לכך בטבלאות השכר הפערים בין דרגה לדרגה בדרגות

הבכירות הם אדירים. זה יותר מכפול מהפערים בין דרגה לדרגה בדרגות הביניים. וזה

מתבטא בהרבה מאוד כסף.

יש ועדה שמסיימת את הדיונים שלה, שהוקמה לפי בקשת ענת מאור בוועדת המשנה.

הדיבורים על רכבים וכל המרכיבים זה קצת מתלהם. אנחנו בזמן הקצר נתן נתונים

והמלצות. המצב הוא די ברור. עיקר הפער היה ונשאר בכך שהנשים הן לא בדרגות

הבכירות. הרבה תוספות נגזרות מהדרגה ומהתפקיד של אותו אדם. את זה צריך להביא

בחשבון.

כיוון שלא היו באותן שתי דרגות הרבה נשים, אז בבת אחת מי שהיתה בדרגה

שלישית באופן אוטומטי ירדה בשתי דרגות. זה דבר שקורה אוטומטי. בשבוע הבא אנחנו

מגישים למליאת הוועדה, שבוחנת את יישום חוק שירות המדינה מינויים, תיקון.

אנחנו נביא נתונים. השנה נפתחה דרגה 46 עקב אותו הסכם. מה שקרה הוא שאחוז

הנשים בדרגות העליונות ירד, כי רוב הנשים לא הגיעו לדרגה 46. אפשר לראות את

הנפילה הזאת.



אפשר להניח שבעוד שנה יהיו תיקונים טכניים כאלה או אחרים, אבל זאת עובדה

וזה מה שזה עשה. אפשר לתקן את זה י-ק בדרך אחת, וזאת הדרך שהממונה על

הצביע עליה. אני מצטערת שהאיגוד המקצועי מתעקש להתווכח עם זה.

רי נה דותן;

לדעתי אם אירגוני הנשים לא יסכימו להקים בתוכם אגף, מחלקה, צוות כלכלי,

שידע להתייחס לכל המספרים שכאן נאמרו, וידע להתייחס מתי ואיך מסייעים בתקופה

הנכונה על הקרב של השכר, או על הקרב של הפנסיה, הם מחטיאים את תפקידם הנוכחי

היום. אם חשובח לנו המודעות הזאת אני חושבת שכולן חייבות להיות מבינות יותר

בתחום הכלכלי, בתחום של העיסוקים ובתחום של הפנסיה וזכויות עבודה. זה לא מספיק

לדבר על העניינים האלה באופן כללי.

קיפאח מסלואי;

אני אחת משתי מנהלות בצוות של 16 מנהלים, ואנחנו בהחלט לא שוות. אם אני

אתחיל לדרוש את הזכויות שלי אז יגידו לי לפנות את המקום. אני הגעתי לעירייה

אחרי שעבדתי בנעמ"ת 5 שנים. בנעמ"ת לא היתה אפלייה בין גבר לאישה אלא בין אישה

לאישה. הסכמי השכר אצלינו, שרוצים לרענן אותם ולשנות אותם, לא מגיעים לשכר

מינימום. אני מדברת על אוכלוסייה של 20 אלף תושבים, כאשר 80% מבין הנשים הן

מובטלות. 20% מהנשים העובדות, מרביתן עובדות בשירותים ובהוראה.

בבית שמועסקים שני אנשים לא מדובר רק על מעמד האישה אלא על מעמד המשפחה,

על המעמד החברתי ועל המרקם התרבותי. אנחנו מחנכים לחברה יותר טובה, ולמה

שהיינו מאחלים לעצמי נו. ברשויות המקומיות נשים לא מקבלות רכב ואת כל התוספות

הנלוות. היום יש הקפאה ממשרד הפנים שאי אפשר לשנות דרגות. מספר הדרגה לא כל כך

משנה מכיוון שמדובר בסכומים מאוד קטנים, לפחות בקטע הפנסיוני.

אנחנו שיכנענו את ראש העיר, שמעבר לשכר היסוד יפתחו קופת גמל לעובדים על

השכר שהוא לא פנסיוני, שבעיקר שם יש עובדות שלא נהנות מהשכר הגבוה. אני מקווה

שבעתיד, כאשר אני אגיע לכאן אני אוכל לדבר על הציבור שלי בדברים שנדונים כאן.
עדה קרמרסקי
לצערי הרב יש הרבה עובדים שעובדים בשירות המדינה אבל הם לא עובדי המדינה.

הנשים שמקופחות בשירות המדינה הן כל עובדות כוח האדם ועובדות הקבלנים. אנחנו

מדברים על הנשים בשכר המנהלי ובשכר האחיד, שזה חלומה של כל אישה שעובדת בחברת

כוח אדם.

לצערי הרב שוב יפתחו עכשיו את ההסכמים ושוב ישכחו את הנשים האלה, ואולי

יהיה לנו אחרי פתיחת ההסכמים או סגירת ההסכמים עוד נשים כאלה. קחו לדוגמה את

הקלדניות של בית המשפט. חברת כוח אדם עובדת שנה במקום עבודה. גם קבלנים וגם

חברות כוח אדם שיש להם הסכמים עם ההסתדרות, צריכים לעשות את קרן הפנסיה לעובדת

אחרי שנה.

מה שקורה הוא שאותו קבלן גומר את העבודה שלו, נכנס קבלן חדש והאישה נשארת

בלי פנסיה שנה אחרי שנה ולפעמים 10 שנים. והיה וקבלן אחד נשאר שנתיים אז יש לה

פנסיה של שנה אחת, ואם היא לא צברה 10 שנים אז אין לה פנסיה.

אנחנו יושבים כאן ודואגים רק לקבוצה של נשים, שבלאו הכי יש להן משהו. אם

תקבעו שהדרגה הראשונה תהיה מעל שכר המינימום, ההסתדרות לא תקום ותגיד שאת כל

האחוזים לא תתנו לדרגות הראשונות. ברגע שהדרגות הראשונות הן מתחת לחוק שכר

המינימום, כל תוספות השכר נבלעות בשכר המינימום. בטח שהמעסיקים ישמחו, כי בלאו



הכי הם אלה שצריכים לשלם את השכר הזה.

בואו נקבע שהדרגה הראשונה תהיה תמיד מעל לשכר המינימום. אני בטוחה

שהאיגודים המקצועיים ילכו לכיוון הבנות שעובדות בשכר האהיד. הדבר הגרוע ביותר

שיכול להיות לאישה זה לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. ב5,6 שנים

הראשונות, עד שהיא מתקבלת להיות עובדת קבועה, היא עובדת. מתקבלת או לא מתקבלת,

או עוזבת את מקום העבודה לכמה שנים על-מנת לגדל את הילדים.

טליה ליבני;

אני מתפלא מאוד לשמוע שההסתדרות לא פעלה על-מנת לקדם את הדרגות הנמוכות.

על פי ההגיון תמיד ההנהלה היא זאת שרוצה לתגמל את העובדים הבכירים כדי ליצור

מוטיבציה בקרב העובדים על-מנת שירצו להתקדם ולקבל על עצמם אחריות גדולה יותר.

בקטע הזה אפשר למצוא בהסתדרות שותף מלא שיכול לתגמל את הדרגות הנמוכות יותר.

כל עוד קיימים רכיבים, תמיד ניצור אפלייה גדולה יותר לנשים. כל עוד שאתה

נמצא במצב שמישהו יכול לתת לך או לא לתת לך, אז יש לו את האפשרות להשתמש בכלי.

הוא יחלק את מכסות השעות הנוספות במדינה בסקטור הציבורי באופן שהוא לא יתן

לנשים מכסה, כי הוא יאמר בין כה וכה היא לא תעבוד כי היא צריכה בשעה 16:00

לשחרר את הילדים. הוא יחלק את מכסות הרכב באופן כזה שהוא יאמר שהיא לא תיקח על

עצמה נסיעות מחוץ לעבודה, ולכן מראש הוא לא יתן לה.

כל עוד מבנה השכר הוא כזה, שאתה משאיר רכיבים בחוץ, העובדות והנשים

מופלות בכך שלא נותנים להן. הן מופלות בכך שברגע שהן לא מקבלות את זה, הן לא

מקבלות גם את קופת התגמולים. ברור שגם הצבירה שלהן בעתיד תהיה יותר נמוכה.

צריך רק רביזיה בקטע הזה, כלומר הכללת רכיבים בפנסיה. בא האוצר ואומר

להסתדרות, שהם לא יוכלו במשא ומתן להכליל רכיבים חדשים בפנסיה.

קיימת שיטה שמעגנת ומקבעת ולא נותנת אפשרות לפתור את האפלייה הזאת כלפי

נשים.

דליה מור;

בואו נתחיל במשרדי הממשלה. מדברים על רכב כאילו רכב שווה נסיעות. מינו

אותי ליועץ ואמרו לי 500 ק"מ, שאלתי לכמה זמן, אז אמרו לי שזה לא מהבית לעבודה

אלא זה בנפרד. אין שום קשר בין רכב לנסיעות.

נורא קל להגיד תמצאי לי את המקרה הספציפי שבו איש ואישה לא מקבלים את

אותו דבר, זו לא חוכמה. הנקודה היא שהרבה יותר קל לנו לעשות אפליות לטובת

הגברים ולהניח שעבורם הדברים איכשהו הסתדרו. כאשר אנחנו בוחנים נשים אנחנו

הולכים לפי הכללים. כאשר אנחנו מדברים על גברים אז הרבה יותר קל לנו, לכן

הגברים מתקדמים הרבה יותר מהר.

אפרת בולשטוק;

כאשר ילדתי את הילד הראשון שלי אמר לי הבוס שלי, שאני לא אוכל להתקדם

מכיוון שאני לא אוכל לעבוד שעות נוספ.ת. הוא טען שברגע שיש לי ילדים קטנים אני

לא יכולה לתת את אותו דבר. פניתי לגורמים על-מנת שיטפלו במקרה, אבל זה נכנס

מאוזן איות ויצא מאוזן שנייה. זה לא עניין אף אחד.

אני מקבלת תוספת מעונות במשכורת. התוספת באה לידי ביטוי ב-30 שקל. אני

משלמת הרבה מאוד למעונות, וה-30 שקל תוספת זה ממש צחוק מהעבודה. אני אמא

לילדים ואני לא יכולה לתת שעות נוספות, ואילו גברים יכולים תמיד לתת שעות

נוספות. צריך לחשוב גם על זה.
אפרים ז'ילוני
במדיניות של 93-97 היו ארבעה יעדים מרכזיים, נכונים לנשים, נכונים

לגברים, נכונים לאשכנזים ונכונים לספרדים. היעדים היו: ביטול השלמת הכנסה

ויצירת מדרג חדש לסולם השכר. בין דרגה י"ד ובין דרגה כי כולם היו שווים. גברים

ונשים שכבו באותו בוץ. ההבדל היחיד שקרה הוא בדוגמה של קיפאח, שאם היא באה

עכשיו לעבודה, אז היה לה פחות שכר.

אי אפשר לבנות שירות מנהלי כאשר כולם נמצאים באותה דרגה, אלא אם כן תתקבל

החלטה אסטרטגית, שכולם מקבלים שכר משפחתי. זאת לא היתה הכוונה. הדבר השלישי זה

היה הכללת רכיבים בשכר, בפנסיה או בקופת גמל. זה לא שייך לא לנשים ולא לגברים.

יש ויכוח גדול ביננו לבין המדינה בתפישה איך צריכים להיות בנויים מערכת יחסי

עבודה.

המדינה סבורה שבחלק מהתפקידים צריכים להיות חוזים אישיים. ההסתדרות חושבת

שלא צריכים להיות חוזים אישיים. איך מונעים את הפיתוי שאותה קבוצת מנהלים

בכירה תעבור מפה למקום אחר. באנו ואמרנו שאנחנו רוצים שהדרגה הכי גבוהה

במסלולי השכר בכל המקצועות תישק לדרגה של הבכירים.

את כיו"ר אומרת שההסכם הוא אומלל. אם תבואי ותצביעי באצבע שהמדיניות הזאת

במתכוון, בין בסמוי ובין בלא סמוי, יצרה אבחנה מפלה בין גברים ונשים אז אני

נגד העניין של אפליה אלא אני בעד שיוויון מלא בכל התחומים.

חברי הכנסת ואנשי הציבור בוחנים את העניין בזכוכית מגדלת. הבעיה הגדולה

מונחת במגזר העסקי. שם יש גם חוזים אישיים, גם קבלני כוח אדם וגם כל מיני

צורות העסקה.

אם יש עניין של אפלייה סמויה זה תלוי גם בהסתדרות וגם באירגון הנשים,

ואיך הם חושפים את העניין הזה, בין בדרך של בתי המשפט ובין בדרך ציבורית. אף

אחד לא מתנגד לקדם נשים לתפקידים בכירים ולדרגות בכירות. אם בנציבות שירות

המדינה יקבעו שיש מסלול כזה אז אדרבא. ההסתדרות והאיגוד המקצועי לא יכולים

להכפיף את כל המדיניות שלהם, כך שבדרגה נמוכה יש גבר ובדרגה נמוכה יש אישה. יש

מקצועות שהם רק של נשים. השאלה היא אם אנחנו צריכים לבנות את כל המדיניות הזאת

של גבר גבר או אישה. יש לנו מדיניות כוללת מה צריכים להיות פערי השכר.

מה שאמרה אסתר אלכסנדר זה כבר מאבק מסוג אחר. זה מאבק כנגד הממשלה שאני

מסכים איתו. על סדרי העדיפויות של המדינה זה מאבק שמשותף גם לנשים וגם

לגברים. אם יש חוק הסדרים להגברת הצמיחה זאת מדיניות לפי דעתינו אנטי

סוציאלית. זה בסדר גמור אבל זה לא שייך רק לנשים.

האיגוד המקצועי צריך לקבוע לעצמו מה הוא רוצה ומה הוא רוצה לתקן. יש

פעמים שאתה קובע מדיניות שכר אחוזית כיוון שאתה צריך לשמור גם על העובדים

הנמוכים וגם על העובדים הבכירים. יש לפעמים שאתה בא לתקן את העניין הזה כאשר

אתה קובע מדיניות שכר שקלית. כאשר אתה אומר שכולם מקבלים Xשקלים, אז זה

שנמצא למטה האחוז שלו יותר גבוה ואילו זה שנמצא למעלה האחוז שלו יותר נמוך.

היו דברים מעולם גם כך וגם כך. זה לא נוגע למאבק בין המינים.

זה יהיה רע מאוד אם מישהו יחשוב שתנועה מקצועית יכולה לכוון את העניין רק

אם בדרגה די יש נשים, ורק אז נתן תוספת שכר. זה לא יכול להיות. אני מקבל את

העניין שאומרים שלא יכול להיות שכר פחות משכר המינימום, על זה בונים הלאה.

ב93 ביטלנו את השלמת השכר וקבענו ששכר המינמום זאת הדרגה הראשונה. קבענו

ששכר המינימום נכון להיום הוא 2500 שקל. בשכר המינימום שנקבע אז לראשונה כבר



היתה גלומה תוספת שכה, אני צריך לבנות איזה שהם פערים. אני בטוח שבהסכמים

הבאים יהיה קל יותר לבנות, ואז לא תהיה בעיה לתת 5% לכולם.

יש בעיה בפנסיה, שיש פער לגבי אלמנות באשר קורה דבר. את זה צריך לתקן.

אנחנו ניסינו לתקן באחד מחוקי העבודה, כאשר קבענו שקרנות השתלמות ניתנות

לנשים, והן תשלמנה בגין שלושת החודשים הללו, בין אם הן המשיכו או לא. פה אפשר

למצוא פתרון וקיימת הצעת חוק, אבל זה כבר עניין למחוקק.

המחוקק צריך לקבוע ששנת הלידה המצטברת של נשים שיולדות היא זכות מוקנית

לאישה שמקבלת את העניין.

שלמה שני;

אנחנו חוטאים לעצמינו אם אנחנו אומרים שנשים הן בדרגות הנמוכות ולכן

אנחנו צריכים רק לדאוג לדרגות הנמוכות. נשים לא צריכות להיות בדרגות הנמוכות.

אין שום סיבה שנשים צריכות להיות בדרגות הנמוכות. לכן הנקודה שאליה צריך להתפס

היא איך לתקן אם יש אפלייה של נשים בדרגות הנמוכות.

מי שחושב שזה שנפתחה דרגה לסקטור שהוא נשי, ואפשר יהיה על ידי זה להשוות

את הדרגה העליונה, טועה. הסכם שכר מתבסס על עלות שכר. בעלות שכר יש אפשרות או

לתת בדרגה אחת וזח ימשוך את כולם למעלה מבחינת כדאיות, או שהדרגה שלא פתחת תתן

0.0% לתחתית הפירמידה.

לאישה יש בעיה של ניידות ולאישה יש בעיה של שעות נוספות. זה רובץ היום על

חאישה גם אם זה לא צודק. על ההוצאות האלה שחלות על האישה היום והמחוייבויות

שחלות על האישה היום ולא חלות על הגבר, עד שזה לא יתוקן צריך למצוא לזה פיצוי.

פעם אחת ניסו לתת נקודות זיכוי.

אסור לנו להעמיס על המעסיק כך שלא יהיה כדאי לו להעסיק אישה. צריך להעמיס

על הממשלה, או בחוק או בחקיקה מצב שהוא בא לכסות הוצאות אוביקטיביות שהיא

צריכה להשאר שעות נוספות. אם כתוצאה מזה שחיא צריכה לחשאר שעות נוספות היא

צריכה להחזיק מי שיטפל, על ההוצאות האלה צריך שיהיה פתרון.

גם גבר שיש לו הוצאות שנובעות מכך שהוא צריך לעשות את השעות הנוספות הוא

יקבל על זח את הפיצוי. אז יפוצו נשים יותר מאשר גברים.
הי ו"ר ענת מאור
כל חדברים שהועלו פה הם דברים מאוד חשובים. הכל מטופל בשכבות שכבות. יש

לפנות לאירגונים על-מנת להעצים את הידע ולמצוא יותר מומחיות ומומחים. התביעות

שהועלו כאן על ידי נשים הן תביעות צודקות.

בתוך ארבעת יעדי השכר לא שמענו את היעד של צימצום הפערים בתוך הסכמי

השכר, שדינו צימצום פערים בין נשים לגברים. זאת התשובה כולה על רגל אחת.

התשובה שאין קשר לתוספות שכר היא תשובה שלא עולה בקנה אחד עם הנתונים.

העובדים לא קיבלו שום לחם חסד, לא בהסכמי האחיות ולא בהסכמי המורים והמורות.

ההסכם צריך לגבות את העובדים בתוספות שכר, כי אם התוצר במשק עולה אז העובדים

הם חלק מהתוצר. צריך לתת גיבוי מלא לתביעת ההסתדרות.

מה שנותנים והוא צריך להיות גבוה צריך להתחלק כך שאלה שמרוויחים בינוני

ונמוך יקבלו יותר מהבכירים. אין ספק שאנחנו נאבק על כך שנשים תהיינה בעמדות

בכירות. לכן יש את חוק שירות המדינה מינוייים, ולכן אנחנו גם עושים סמינרים.

זה תהליך וזח לא קורה ביום אחד. אנחנו לא רואים איך עושים את הפריצה בקידום.



לכן קודם כל לדאוג לנשים ברמות ניהול הבינוני, ובמקביל ולא אחרי זה אנחנו

נאבק שהן יהיו יותר בעמדות הבכירות, לכן בהסכם החדש אנחנו מבקשים סדר עדיפות

עליון, בלעדי לדרגות הבינוניות והנמוכות.

כל מקרה קונקרטי לגבי האפלייה בשכר אני מבקשת להעביר לממונה על השכר. אני

פונה גם לשדולה ולכל אחת. עם דוגמה קונקרטית אחת אפשר לעשות מהפיכה. על יד

הבקשה הזאת האפלייה היא מבנית ולא מוצהרת, וזאת הבעיה העיקרית. צריך לטפל גם

בדוגמאות האישיות וגם בנושא המבני.

אני מבקשת ממך אפרים שתביא לי את הצעת החוק לגבי התקופות של הפנסיה. אי

הידע או המחלוקות של כל ההשלכות הדרמטיות של המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה

צוברת לא התבטאו דיים. אני מבקשת מהאוצר לא להתקדם במהלך הזה, כי כל נושא

הפנסיה הוא קריטי ביותר. האם אפשר ליזום ועדה מקצועית על-מנת שנוכל לקבל

ניירות עבודה בנושא הזה? זאת הפנייה אל האוצר ואל ההסתדרות להקים ועדה מקצועית

בעניין.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40

קוד המקור של הנתונים