ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/11/1997

בעיות דיור של סטודנטיות ערביות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 80

מישיבת ועדת המשנה (של הוועדה לקידום מעמד האישה) למעמד האישה הערביה

יום שלישי, י"א בחשון התשנ"ת (11 בנובמבר 1997), שעה 00;12

נכחו;

חברי הוועדה; תמר גוז'נסקי - היו"ר

עבד אלוהב דראושה

נעמי חזן

ענת מאור

מרינה סולודקין

מוזמנים; חה"כ האשם מחמיד

חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה

היאם תנוס - מדריכה ומפקחת לחינוך בחיי המשפחה

במגזר הערבי, משרד החינוך

יעקב אפק - דיקן הסטודנטים, אוניברסיטת בן-גוריון

פרחיה בכר - ס/מזכיר המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד פפי יקורביץ - לשכה משפטית, האוניברסיטה העברית

דליה מורג - מנהלת המעונות, אוניברסיטת היפה

אליו סירפד - ראש מדור מעונות, אוניברסיטת בן-גוריון

נגה צימרינג - דיקן משנה סטודנטים, האוניברסיטה העברית

זיידה איסלאם

אנטיגונה אשקר - מתמחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

לביב חביב

חנאן חסן

חנא עארף

ג'מאל עתאמנה - הסתדרות הסטודנטים הערביים

יונס שרין

נועה מנדלסון - מתמחה, האגודה לשמירת זכויות האזרח

דניאלה במברגר-אנוש - שדולת הנשים בישראל

עו"ד תגריד ג'השאן - שדולת הנשים בישראל

סוהיר אבו עקסה - חוקרת, האוניברסיטה העברית

מנאל דיאב - סטודנטית

סוניה חורי

מנהלת הוועדה; דנה גורדון

קצרנית; הילה לוי

סדר-היום; בעיות דיור של סטודנטיות ערביות.



בעיות דיור של סטודנטיות ערביות
היו"ר תמר גוז'נסקי
שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה למעמד האישה הערביה. זאת

ועדת משנה של ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה. הזמנו נציגים של הסטודנטיות

והסטודנטים וכן של אחראים במוסדות אקדמים, במשרד החינוך ובגורמים ציבוריים, כדי

לדון בנושא מאד כאוב, שעכשיו, בתחילת שנת הלימודים האקדמיה הוא שב ועולה במלוא

חריפותו, והוא נושא בעיות דיור של סטודנטים ערבים.

ישנה בעיה כללית של דיור לסטודנטים ערבים, ובמהלך הדיון, אני מניחה, ידברו גם

על הקשר של הבעיה הכללית של סטודנטים ערבים, עם הבעיה המיוחדת של הסטודנטיות.

לאחרונה היינו עדים למקרה חמור ביותר, שהמחיש עד כמה הנושא של דיור לסטודנטיות

ערביות איננו רק נושא דחוף באופן כללי, אלא יכול להיות ברמה של פיקוח נפש.

הסטודנטיות, משום שהן סטודנטיות ערביות, עלולות להיתקל בסכנות לחייהן.

נמצאים איתנו חברי הכנסת האשם מחאמיד, מרינה סולודקין ועבד-אלוהב דראושה.

יכול להיות שבמהלך הדיון יצטרפו עוד חברי כנסת. בדרך כלל לכל חבר כנסת יש כמה

מטלות בעת ובעונה אחת, והוא נע ונד בין המטלות האלה.

לפני שנעסוק בצד הכולל ונציג את כל התמונה, נבקש מהסטודנטית מנאל דיאב,

שיושבת איתנו, שהיא אחת משתי הסטודנטיות, שהדירה בה התגוררו בירושלים הועלתה באש,

ובנס היא לא נפגעה, לספר לנו כיצד זה קרה.

מנאל דיאב;

אני לומדת לשון עברית וידע כללי ועוסקת בהוראה.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

כמה זמן את בירושלים?

מנאל דיאב;

שבע שנים. התחלתי ללמוד, הפסקתי והתחלתי לעבוד כמורה. לקח לנו המון זמן למצוא

דירה, זה היה חיפוש של חודשיים - שלושה, לא פחות מזה, ועברנו לגור במוסררה. היו

כל מיני איומים והתנכלויות, ואנחנו לא יודעים מי עשה את זה אבל אנחנו חושדים

בדתיים, חרדים. אני לא רוצה להצביע על קבוצה ספציפית אבל באמצע הלילה דפקו לנו

בדלת וראינו מהעינית של הדלת שאלה באמת חרדים.

ב-13 לאוקטובר באו בשתיים לפנות בוקר ושרפו לנו את הדירה.

עבד-אלוהאב דראושה;

הי יתם בתוך הדירה?

מנאל דיאב;

כן, אני והשותפות שלי ישבנו ודיברנו, לא הלכנו לישון. היו אצלנו אורחים

וישבנו וצחקנו. פתאום שמענו 'בום', אחת מהשותפות שלי יצאה והתחילה לצעוק. בהתחלה

לא האמנתי בגלל כל האיומים אבל השותפה שלי צעקה "שרפו אותנו". יצאנו למרפסת

והזעקנו עזרה. בגלל שאנחנו גרות ברחוב הראשי, בכביש מספר 1, עוברות שם כל הזמן

ניידות, ולמזלנו ראינו ניידת שעברה שם. תוך דקות אחדות הגיעה המשטרה עם עשרות

רבות של שוטרים, אבל לצערי הרב המשטרה לא הצליחה לתפוס את המציתים.



באותו לילה שבו שרפו לנו את הבית, ראינו חרדי שרכב על אופניים ממש מול הבית
שלנו, ליד השוטרים. צעקתי ליזם
"תתפסו אותו", כי חשדתי בו והתפלאתי מה הוא עושה

בשתיים לפנות בוקר, רוכב על אופניים ומסתובב, אם בית של יהודי היה נשרף והיו

רואים שם ערבי, היו תופסים אותו מיד. צעקתי: "תתפסו אותו", לפרוות בשביל שישאלו

אותו מה הוא עושה שם, אבל לא דיברו איתי אף מילה. אני כועסת על המצב הזה, איך לא

תפסו אותו?
היו"ר תמר גוז'נסקי
מה קרה אחרי זה? לקחו עדות במשטרה?

מנאל דיאב;

כן, לקחו עדות מאיתנו וגם מהשכנים אבל מאז לא שמענו כלום.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

מה קרה עם בעל הבית?
מנאל דיאב
למחרת היינו צריכות לשלם שכר דירה. שילמנו לו שכר דירה ובערב, אחרי שחזרנו

מהעבודה, הוא בא עם אשתו ועם המתווך שלו ונתן לנו מכתב האומר שעלינו לפנות את

הבית תוך חודש. בנוסף לכך הוא רצה שנשלם ביטוח על החודש שאנחנו נשארות בדירה. הוא

רצה שכל נזק שייגרם לבית, אנחנו נצטרך לשלם אותו.
האשם מחאמיד
כולל השריפה?
מנאל דיאב
כן, כולל השריפה. לא הסכמתי לכך בשום אופן ואמרתי לו - במצב כזה אתה מבקש

ממני לחתום על ביטוח של הבית? זוז הבית שלך ולא הבית שלי ואם אתה רוצה ביטוח, תעשה

אתה ביטוח. זה לא העניין שלי. אגב, מכיוון שהשכירות היתה זולה, 600 דולר לארבעה

חדרים, אמרתי שכדאי אבל לא ידעתי שזה יגיע לכך שיבואו וישרפו אותי בבית. לא רק

ששרפו אותי בבית אלא שהיו גם הרבה איומים.

ליד הבית שלנו יש בית ספר וכל פעם שאני עוברת שם אני שומעת - ערביה, לכי

לירדן, לכי למצרים, זאת לא הארץ שלך.
עבד-אלוהאב דראושה
תלמידים אומרים את זה?
מנאל דיאב
כן, תלמידים.
עבד-אלוהאב דראושה
בית ספר של חרדים?
מנאל זייאב
פן. הייתי מופתעת מכך שתלמידים קטנים מודעים לזה שאני ערביה, מאיפה הם

יודעים? כל השכונה מדברת על כך שאנחנו ערביות שגרות שם.
עבד-אלוהאב דראושה
מה הניזק שנגרם לדירה?
מנאל דיאב
קודם כל עוגמת נפש. עד עכשיו אני בוכה ורועדת מהשוק שקיבלתי. זה כואב לי עד

עכשיו.
היו"ר תמר גוז'נסקי
אתן ממשיכות לגור שם?

מנאל דיאב;

כן, ואנשים מהמשמר האזרחי באים כל יום לישון אצלנו, כי אנחנו לא יכולות לישון

לבד.
האשם מחאמיד
כמה זמן אתן גרות שם?

מנאל דיאב;

מתחילת יולי השנה.

עבד-אלוהאב דראושה;

זה משמר אזרחי שהמשטרה שולחת לכם?

מנאל דיאב;

לא, זהו ארגון אל-פנאר, ארגון פרטי של מתנדבים.
האשם מחאמיד
זה לא משמר אזרחי.
עבד-אלוהאב דראושה
זה לא ארגון של משטרה. זאת שמירה אזרחית.
מנאל דיאב
עכשיו אני מחפשת דירה וקשה לי למצוא דירה. עד עכשיו לא מקבלים אותי מכיוון

שאני ערביה וזה מאד מאד כואב לי. לכל אלה שבאים מחו"ל יש זכויות יותר מאשר לי וזה

כואב לי.



מרינה סולודקין;

את לא צריכה להשוות בצורה כזאת.

מנאל דיאב;

אני לא מתכוונת לרוסים אלא לעולים חדשים שבאים מחו"ל. המשפחה שלי גרה מאות

שנים בארץ ואין לנו זכויות שיש לעולים חדשים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
נושא הדיון איננו בירור ההתנהגות של המשטרה, מה בדיוק עושה המשטרה ואיך היא

מגינה, למרות שצריך, אולי, לקיים דיון נפרד בשאלה - מה עושות המשטרה ויתר רשויות

החוק להגנה על סטודנטים וסטודנטיות הסובלים מאיומים וכוי. נושא הדיון היום הוא על

בעיות הדיור של הסטודנטיות, כאשר הסיפור הקשה של מנאל בא להסביר עד כמה מסובך,

מורכב ואפילו מסוכן לסטודנטית ערביה לחפש דירה, במקרה הזה בירושלים, למרות שמנאל

חיה פה כבר שבע שנים.

אני מבקשת לשמוע עוד סטודנטיות שיספרו על בעיות של דיור, מעונות ולא מעונות.

בבקשה.

י ונס שרין;

הבעיה היא שלא נותנים לנו מעונות, אני לא יודעת למה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מתי נרשמת למעונות?

יונס שרין;

לפני חודשיים-שלושה. השם שלי מופיע ברשימת ההמתנה וכל יום, מתחילת שנת

הלימודים, אני הולכת למשרד המעונות ואומרים לי - אין מעונות, אין מעונות. כל יום

אני נפגשת עם אותם אנשים שיש להם אותה הבעיה, שאין מעונות. ראיתי ברשימה שהרוב

המוחלט של הממתינים למעונות הם ערבים. יש בעיה נוספת והיא שאני מסתובבת בצורה לא

חוקית, פעם אצל החברה הזאת ופעם אצל הברה אחרת.
עבד-אלוהאב דראושה
את סטודנטית חדשה, שנה אי?

יונס שרין;

כן. כל כך קשה לי למצוא דירה, שאין לי זמן ללמוד וזה יוצר בעיה אחרת. אני לא

יודעת מה יהיה בסופו של דבר וכל יום אותם אנשים נפגשים כדי לקבל מעונות.
עבד-אלוהאב דראושה
להערכתך, כמה סטודנטים וסטודנטיות כמוך מסתובבים בלי מעונות עד עכשיו?
י ונס שרין
יש הרבה, עשרות. בעיה נוספת היא שאנחנו באות ממשפחות שמרניות והמשפחות

מאיימות שיפסיקו את הלימודים שלנו.
עבד-אלוהאב דראושה
כשאת פונה לאחראית, לנחמה, מה היא אומרת לך? מה הטיעון שלה?
י ו נס שרי ן
פל יום היא אומרת לי: "היום אין". כשמישהו אחר, יהודי, נכנס, היא מיד נותנת

לו הפניה. ברור שאין מעונות לערבים, לא שאין מעונות בכלל. לערבים יש מכסה של

מעונות וליהודים יש דבר אחר לגמרי. כאשר אני נכנסת, אין לי מעון וכאשר החברה שלי

נכנסת, נותנים לה.
עבד-אלוהאב דראושה
אצל מי בתוך האוניברסיטה את יכולה להתלונן? יש מישהו אחראי?
יונס שרין
אצל ועד הסטודנטים הערביים.
עבד-אלוהאב דראושה
אין מישהו אחר? אין דיקן סטודנטים או מישהו אחר שאפשר לפנות אליו?
סוהיר אבו עקסא
לפני יותר משנה התחלתי לחפש דירה באיזור האוניברסיטה, יחד עם חברה שלי, ובמשך

שלושה חודשים לא מצאנו דירה. הגענו למרכז המידע, נרשמנו שם, שילמנו כדי למצוא

דירה ולא מצאנו. הלכנו ליותר מעשרים דירות והתקשרנו לעשרות דירות בטלפון והכל היה

בסדר עד שנודע להם שאנחנו ערביות. אז אמרו לנו שזה לא אקטואלי. הרבה פעמים שאלו

אותנו מאיפה אנחנו, וכשאמרנו שאנחנו מהגליל היה מישהו שאמר לי - באיזה צבע תעודת

הזהות שלך? אמרתי לו - אני מהגליל, למה אתה שואל אותי את זה? הרבה אנשים היו

מוכנים להשכיר לנו דירה, למרות שידעו שאנחנו ערביות, אבל הם ביקשו ערבות בנקאית

בסך חמישים אלף ש"ח. אחרי שלא היתה לנו דירה ולא היה לנו איפה לגור, הסכמתי להביא

ערבות בנקאית. הלכתי לבנק וביקשתי ממנהל הבנק ערבות בנקאית אבל הוא לא אישר לי.

אני, אישית, הייתי מוכנה לעשות דבר כזה. הצלחנו להשיג דירה רק אחרי שסטודנט אחד

נתן לי מודעה על דירה פנויה, ועכשיו אנחנו גרות בגבעה הצרפתית. במקרה אלה אנשים

נחמדים שלא ביקשו מאיתנו דרישות מיוחדות.
האשם מחאמיד
זה מקרה חריג.
ג'מאל עתאמנה
חשוב לי שתדעו שבאנו להציג לא רק עמדה של סטודנטית אחת או שתיים, או בעיה

ספציפית של אוניברסיטה מסוימת. אנחנו מייצגים בעיה של ציבור שלם של סטודנטים,

שמופלה על רקע לאומי, אם אפשר לקרוא לזה כך בצורה עדינה. הבעיה של המעונות כוללת

כמעט את כל האוניברסיטאות והמכללות, ועיקר הבעיה היא עמידה בקריטריונים של

האוניברסיטאות. יש רשימת קריטריונים שאחראים לה מנהלי המעונות או משרד דיקן

הסטודנטים בכל אוניברסיטה, והסעיף בעל המשקל הרב ביותר הוא השירות הצבאי או

השירות הלאומי. קריטריונים נוספים הם עיירות פיתוח ושייכות לשכונות מצוקה

שמוגדרות על פי חוק ולא על פי נתונים אובייקטיביים לדעתי, אלא לפי שיקולים

פוליטי ים.

בשני הקריטריונים האלה, הסטודנטים הערבים תמיד יוצאים עם ניקוד אפס, אבל אסור

לנו לשכוח שציבור הסטודנטים הערבים מייצג את הציבור שממנו הוא בא במקור. 50%

מבין הילדים העניים בישראל הם ערבים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
כמה סטודנטים ערבים יש היום ולכמה מהם חסרים מגורים במעונות?

ג'מאל עתאמנה;

הבעיה החמורה ביותר קיימת במקומות היותר נידחים. רוב הסטודנטים הערבים באים

מהגליל ומהמשולש, כלומר, זהו הריכוז שנמצאת בו האוכלוסיה הערבית בישראל. המקומות

הכי קרובים, מבחינתנו, ללימודים הם באיזור חיפה, ושם נמצא מאגר הסטודנטים הכי

גדול. באוניברסיטת חיפה, למשל, רוב הסטודנטים הערבים שנמצאים במעונות, שירתו

בצבא, אלא אם כן יש להם בעיות רפואיות.

יש בעיה עם רשימות ההמתנה שסוחבים אותן כל שנה, ואנחנו מדברים על שנים של

תרגילים מהסוג הזה. הסטודנטים הערבים מתקבלים בקיץ, מי שהולך ללמוד סימסטר קיץ על

חשבונו, משלם הון תועפות עבור קורסים ועבור נקודות שהוא רוצה לצבור בקיץ ונותנים

לו מעונות, פתאום יש מקומות והקריטריונים מתאימים. כשמתחילה שנת הלימודים,

מתחילים לפנות אותם ומעבירים אותם לרשימת המתנה, חוץ מאלה שנרשמו ולא התקבלו

מתחילת השנה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
אתה יכול להעריך בכמה מדובר? כמה סטודנטים יש בכלל, ששת אלפים?

ג'מאל עתאמנה;

כן, יש כששת אלפים סטודנטים והרוב המכריע הוא בחורות. יש לנו בעיה מהבחינה

הזאת. אנשים לומדים עד שעה שמונה או תשע בערב, הם בני שמונה עשרה או תשע עשרה,

ויש בעיה לבנות, בעיקר, שלא יצאו מהישוב שלהן לחיים עצמאיים מן הסוג הזה באופן

מסודר ובצורה מאורגנת. פתאום הם צריכים להסתדר ולעבור מסדרי זיהוי כמה פעמים

ביום, בכל תחנה מרכזית ובכל מקום שבו עומד שוטר או איש ביטחון, והנושא הזה מוסיף

חטא על פשע.

עבד-אלוהאב דראושה;

כמה סטודנטים נרשמו לקבלת מעונות וכמה נענו?

ג'מאל עתאמנה;

אין לנו מספרים מדויקים ואין לנו גישה אליהם. אני לא יודע אם מפרסמים נתונים

אבל אני מקווה לשמוע כאן נתונים מנציגים של האוניברסיטאות שהוזמנו לכאן. אני

שואל סטודנטיות שבאות מישובים נידחים בצפון - איך אתן מסתדרות? מסתבר שהן נוסעות

כמעט כל יום הביתה. המשפחה כולה טרודה בבעיה של הבת שלומדת באוניברסיטה - אחים,

קרובי משפחה וטרמפים. או שהבחורה 'מתנחלת' אצל חברות או אצל ידידים וזה לא משתנה.

תמר גוז'נסקי;

אני מבינה שאתם מנהלים מאבק ציבורי והיה לכם קשר עם ההנהלות של

האוניברסיטאות.

ג'מאל עתאמנה;

נכון. אנחנו מעלים את הבעיה של הקריטריונים בכל שנה ובכל האוניברסיטאות, גם

בתחילת השנה, גם במהלך השנה וגם בסוף שנת הלימודים. הקריטריונים הפוליטיים מפלים

ציבור באופן בוטה על רקע לאומי וזו האמת. אנחנו רוצים שלא ישקללו את הקריטריונים

האלה אצל הציבור הערבי. אם אני פטור משירות צבאי על פי חוק, באים ומפלים אותי על

הרקע הזה? אומרים לי שאין לי זכות להתקבל למעונות בגלל שלא שירתתי בצבא.



בעיה נוספת שאני רוצה לציין נוגעת לירושלים ולתל אביב, גם בגלל הבעיה של

המעונות. נכון שיש מצוקה של מקומות במעונות ואי אפשר לקבל את כל הסטודנטים

הפונים למעונות, אבל גם כאשר פונים לחפש דירה, יש בעיה ולא מוכנים להשכיר להם את

הדירה. הבעיה השניה היא המחיר - אנשים שלומדים בתל אביב, לאן הם ילכו לגור? בלוד?

ברמלה? הם רוצים לגור כמה שיותר קרוב לאוניברסיטה, גם כדי לחסוך בהוצאות, ואין

להם ברירה אלא לגור ברמת אביב. שכר הדירה שם הוא שמונה מאות דולר לחודש ואותה

בעיה קיימת גם בירושלים.
עבד-אלוהאב דראושה
מה אתה לומד?

ג'מאל עתאמנה;

אני לומד לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

תודה. אנחנו נשמע עוד עדות אחת, אחר כך נשמע את ההתייחסות של הנציגים

המכובדים של האוניברסיטאות, ואחר כך נפתח בדיון. תגריד, בבקשה.

עו"ד תגריד ג'השאן;

אני מדברת כרגע לא כעורכת דין של שדולת הנשים אלא בתור אמא לסטודנטית שהתחילה

את לימודיה באוניברסיטת באר שבע השנה. כל הבית וכל המשפחה עברה טראומה מאד רצינית

עם הבת שלנו. קיבלנו עשרות טלפונים בהם אמרו לנו שאנחנו ערבים, באופן מאד נחמד

ולפעמים באופן מאד בוטה, ואמרו לנו שלא רוצים שותפה ערביה. אני רגילה לדברים האלה

אבל כאב לי הלב שהילדה שלי עוברת אותן חוויות שאני עוברת, למעשה, יום יום. הילדה

נרגשת ומתרגשת עד היום מכל ההבטחות שהיו לה בקשר לדירה.

מעבר לכל הנסיונות לשכור דירה מאנשים פרטיים, אני רוצה לדבר על העמדה של

האוניברסיטאות, ובמיוחד לגבי אוניברסיטת באר שבע. אחרי שהבת שלי לא התקבלה

למעונות היא ביקשה להיפגש עם דיקן הסטודנטים. הוא קיבל אותה והיא ישבה איתו

לשיחה, והילדה אמרה לי בצורה מאד נרגשת שאותו דיקן סטודנטים אמר לה - תלמידים בני

המחזור שלך יגיעו לאוניברסיטה כשאת תסיימי, ואפילו הם לא יהיו רשומים כשאת תסיימי

את הלימודים. זה מקומם אותי.

נעמי חזן;

הוא אמר את -זה גם לסטודנטית דתית?
עבד-אלוהאב דראושה
הוא לא יגיד את זה לדתיה כי היא יהודיה.

עו"ד תגריד ג'השאן;

כנראה שזאת עמדה רשמית של אוניברסיטת באר שבע, ואני לא יודעת עד כמה זה משקף

את העמדות של שאר האוניברסיטאות, שעד היום לא פתרו את הבעיה ולא התייחסו לבעיה

באופן רציני. צריכה להיות שיטה לגבי קבלת סטודנטים ערבים במעונות בכל

האוניברסיטאות וצריכה להיות אפליה מתקנת לטובת הסטודנטים הערבים, ואנחנו צריכים

ללחוץ מפה בכיוון הזה.



היו"ר תמר גוז'נסקי;

לפני שנמשיך, קיבלתי נתונים שמתייחסים לשנים 1996-1995, ומתוך הנתונים האלה

מספר המיטות במעונות בארץ בכלל הוא 13 אלף ומספר הסטודנטים הערבים שקיבלו מעונות,

הוא 1300, באשר מתוך זה הרוב בירושלים ובמקומות אחרים יש מספר כמעט אפסי.

אוניברסיטת ירושלים בולטת ובמקומות אחרים יש מקומות ספורים. בתל אביב - 50, בחיפה

- 34, בבר אילן - 20, בטכניון - 200, בבאר שבע - 150 ובירושלים -1000. הנתונים

האלה לא מתייחסים לשנה -זו אלא לתקופה קודמת.

ג'מאל עתאמנה;

בנתונים שמסרת יש גם סטודנטים ערבים שקיבלו מעונות בגלל מיגבלה רפואית.

הי ו"ר תמר גוז'נסקי;

יבול להיות, אני רק קוראת את הנתונים.

נשמע עכשיו את נציגי המוסדות להשבלה גבוהה. יושבים כאן נציגי האוניברסיטה

העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון והמועצה להשכלה גבוהה. אנחנו נפתח

עם נציגת האוניברסיטה העברית, הגב' נגה צימרינג, בבקשה.
נגה צימרינג
אני חושבת שהנתונים מדברים בעד עצמם. אני רוצה לשים את הדגש על אותו קטע

בעייתי שיש לנו, כי הנתונים מדברים על ששת אלפים מיטות לכלל הסטודנטים

באוניברסיטה העברית, שזהו נתון שלא ציינת. מתוך המספר הזה, למעלה מאלף הם בני

מיעוטים, וזה בוודאי הרבה יותר מאשר מספרם היחסי באוכלוסיה הכללית של הסטודנטים.
עבד-אלוהאב דראושה
כמה סטודנטים ערבים יש באוניברסיטה העברית?

נגה צימרינג;

קשה לי מאד לקבוע כי, כפי שאתם יודעים, אין לנו נתונים בצורה ישירה. אני

מסתמכת על המידע שאני מקבלת מוועד הסטודנטים הערבים שמכיר את הקהל שלו, יותר

מאשר לנתונים הסטטיסטיים, כי אנחנו גוזרים אותם דרך חישובים שעלולים להטעות.

הבעיה קיימת לגבי אותם סטודנטים המתקבלים לשנה אי המהווה כרבע מאוכלוסיית

הסטודנטים חסרי הדיור. בתום הקצאת המעונות היו לנו 550 סטודנטים חדשים

באוניברסיטה העברית, שלא קיבלו מקום במעונות, מהם כרבע הם כבני מיעוטים, רבע הם

עולים חדשים, רבע תם עתודאים והרבע האחרון מתחלק בין תלמידים לתארים מתקדמים,

מסיימי המכינה הקדם אקדמית ומסיימי התכנית החד שנתית של בית הספר לתלמידי חוץ.

זאת התמונה באופן כללי. הבעיה היא שהסטודנטים לא נרשמים לאוניברסיטה במועד ההרשמה

הרגיל, הקבלה שלהם לאוניברסיטה היא מאוחרת מכיוון שהם מחכים לתוצאות צייני

הבגרות, המבחנים הפסיכומטריים או אישורים מהצבא. לכל קבוצה יש הבעיות שלה וכך

הקבלה שלהם לאוניברסיטה העברית היא מאד מאוחרת.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מה מציעה האוניברסיטה לסטודנטים?

נגה צימרינג;

אנחנו לא מסתירים את המידע הזה. בכל הפרסומים שלנו אנחנו מדגישים עד כמה

שאפשר, שיש בעיית מעונות עם סטודנטים שמתקבלים מאוחר.



עבד-אלוהב דראושה;

אם היו נרשמים בזמן, הייתם יכולים למצוא להם מקומות?
הי ו"ר תמר גוז'נסקי
הם היו מחכים קודם בתור.

נגה צימרינג;

כמובן שעם כל הסטודנטים, יש עדיין מחסור של 800 מקומות. 550 הם

תלמידים חדשים, ו-250 מקומות מתייחסים לתלמידים שלא מימשו את רצונם. כמובן שאם

כולם היו רוצים, עדיין היה מחסור של 800.

הקריטריונים לקבלת מעון באוניברסיטה, למעט העובדה שתושבי ירושלים

והסביבה לא יכולים לקבל מעונות, ואנחנו מאד נוקשים בהגדרת הסביבה שהיא עד

מודיעין, רעות, כפר אדומים, הקריטריונים הם בעיקר קריטריונים אקדמיים.

האוניברסיטה רואה חובה לעצמה בנושאים אקדמיים כאלה ואחרים, והיא חושבת שסטודנט

צריך לסיים את לימודיו לתואר ראשון בשלוש שנים. לא רק שכך היא חושבת אלא שהיא

גם מתוגמלת לפי הנתון הזה. אנחנו לא נותנים עידוד לסטודנטים ללמוד מעבר לשלוש

השנים.

עבד-אלוהב דראושה;

אבל בשנה א' הם עוד לא התנסו.

נגה צימרינג;

לא, אני מתייחסת לקריטריונים הכלליים. העובדה שיש במעונות למעלה

מאלף בני מיעוטים, מראה שאנחנו לא מפעילים שום קריטריון אחר.

האשם מחמיד;

אפשר לומר באופן ברור ביותר וחד משמעי, שאין קריטריונים שיוכיים?
עבד-אלוהב דראושה
צבא, עי ירות פיתוח?

האשם מחמיד;

האם ישנם קריטריונים של לבן ושחור? של ערבים ויהודים? של שירות צבאי

ולא שירות צבאי? של איש ביטחון או לא איש ביטחון? של שב"כ או לא שב"כ וכו'

וכו'.

נגה צימרינג;

לצערי הבאתי לכאן עותק אחד בלבד של הקריטריונים שלנו, אבל הם

מפורסמים וכל סטודנט מקבל את זה. אני אקרא את הקריטריונים.

"זכאי להגיש בקשה כל סטודנט לשנת הלימודים . . למעט סטודנט הגר

בירושלים ובסביבותיה, סטודנט הגר ברחובות", כי שם יש טיפול נפרד ויש לנו

מעונות ברחובות, "סטודנט לתואר ראשון, ששנת הלימודים תשנ"ה תהיה שנה רביעית

ומעלה ללימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה, למעט תלמידי משפטים", שלומדים שלוש



וחצי שנים בהגדרה, "חשבונאות", שלומדים ארבע שנים, "רוקחות", שלומדים ארבע

שנים וכו'. מי שהתואר הראשון שלו מוגדר מלכתחילה כתואר של ארבע שנים, מקבל לכל

תקופת התואר סיעוד ולכל תקופת התואר יש לו זכות לגור במעונות. "סטודנט ששנת

הלימודים תהיה שנה שלישית ומעלה ללימודיו לתואר שני, סטודנט ששנת הלימודים

תהיה שנה שישית ומעלה ללימודיו לתואר שלישי" וכו' וכו'. כולם קריטריונים

אקדמיים. אנחנו לא מעוניינים לעודד בכל דרך שהיא, את הסטודנט למשוך את

לימודיו.

נעמי חזן;

על איזה בסיס את מקצה מעונות?
נגה צימרינג
אני מנסה להדגיש שאין לנו שום קריטריון מהקריטריונים שדובר עליהם

כאן. אין קריטריון של שירות צבאי, אין קריטריון של איש ביטחון וכוי. יש

קריטריון של גיל, אמנם, אבל זה מסיבות חברתיות.

האשם מחמיד;

מאיזה גיל יש להם זכות לקבל?
נגה צימרינג
בכל גיל, אבל לא מעל גיל 36.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

מה לגבי מצב כלכלי? מרחק?
נגרו צימרינג
לא.
עבד-אלוהב דראושה
אז אולי תסבירי לי, איך לפי הקריטריונים הללו, שרין לא יכולה לקבל

מעון?

נגה צימרינג;

הסברתי אבל אני מוכנה להסביר שוב. היא התקבלה לאוניברסיטה מאוחר.

היא באה אחרי כיתה '"ב, אני מניחה.

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

רוב הסטודנטים, ובכלל זה הערבים, באים לאוניברסיטה אחרי ה-31.05, כי

אין להם תוצאות של מבחני הבגרות קודם לכן. לכן כל המאסה הגדולה הזאת נמצאת

מחוץ לתחום, בשנה הראשונה, והיא קובעת את כל המשך הלימודים. צריך לטפל בבעיה

הזאת.
נעמי חזן
אני חוזרת ואומרת, היום יש לך חסר של 800 מקומות במעונות, ולכן

נעשתה סלקציה. האם הסלקציה נעשתה רק על הבסיס שבו הראשון שנרשם הוא הראשון

שמקבל, או שישנם שיקולים נוספים?

שאלה נוספת, איזה אחוז מאלה שמתקבלים בקבלה מאוחרת הם ערבים, ולכן

האם הבעיה של המעונות היא חריפה, בגלל הקריטריון האקדמי של תאריך הקבלה

לאוניברסיטה?

השאלה השלישית, ובמקרה הזה היא החשובה לי ביותר: משום שאתם מודעים

לעובדה שיש בעיה מיוחדת בירושלים ובנושא מציאת דירות מחוץ לאוניברסיטה, האם

אתם נותנים סיוע כלשהו, על ידי רישום של דירות שניתן לשכור עבור הסטודנטים

האלה, או האם עצם העובדה שאי אפשר לקבל אותם למעונות בגלל חוסר מקום, זאת גם

נקודת גבול האחריות של האוניברסיטה לאותם סטודנטים?
ענת מאור
ראשית, אני רוצה לציין את החיוב. אם יש 6,000 מיטות ומתוכם אלף

מוקצות לסטודנטים ערבים, אני רוצה לברך על זה. זהו נתון חיובי שצריך לשים לב

אליו.
נעמי חזן
האוניברסיטה העברית היתה תמיד רגישה לנושא הזה.
ענת מאור
לגבי אותם 800 מקומות שחסרים, האם מתוכננת בניית מעונות נוספים? זאת

על מנת שלא נעמוד בפני הבעיה הזאת, לא עם סטודנט ערבי ולא עם סטודנט מרחובות.

בנוסף לכך, בהיעדר קריטריונים, לא נותנים סיוע למי שיותר מתקשה לחזור לישוב

שלו, ושאלתי היא האם שקלתם לתת העדפה לסטודנטים ערבים או לכאלה שגרים מאד

רחוק?
נגה צימרינג
אנחנו עושים לא מעט מאמצים כדי לפתור את הבעיה. לדוגמה, סטודנט שהוא

עולה חדש, אנחנו עומדים בקשר צמוד מאד עם מינהל הסטודנטים של משרד הקליטה,

והסיבה לכך שחיים רואים ליד החלון בעיקר סטודנטים בני מיעוטים, היא בגלל

שחייבנו קרוב לשבעים סטודנטים עולים חדשים, לגור במעונות של מינהל הסטודנטים

של מרכז הקליטה והם לא אהבו את זה. מדיבר על ארמון הנציב אי על קרית ייבל, יזה

רחוק. הם רצי לגיר פה אבל לא הסכמני לזה יאמרני להם - לא תגירי פה כי יש לכם

פתרון חילופי אחר.
היו"ר תמר גוז'נסקי
ילסטידנטים ערבים אין פתרון כזה.
נגה צימרינג
אנחנו לא מצאני. עמדנו בקשר עם מספר קביצית שעשי פרוייקטים של

בניינים להשכרה בפסגת זאב יכדימה, יחשבני, בעזרת הפרוייקטים האלה, לפתור את

בעיית הדיור ילשכיר את המבנה. לצערי, התנחל משא ימתן אריך על ההצעית שהוגשי

לני, דרשי מאיתני מחירים לא שפויים ילצערי לא הצלחנו להשלים משא ימתן. משא



ומתן אחד, המתייחס ל-72 דירות בפסגת זאב הוא י ותו- מתקדם, אבל גם כשהוא יסתיים

הוא עדיין ידרוש הכנת הדירות האלי; והכשרתן בהשקעה לא קטנה של האוניברסיטה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
זה לא יקרה בסימסטר הזה.
נגה צימרי נג
נכון, ובסימסטר הבא לא תהיה בעיה. אני מעריכה שבעוד חודש וחצי לא

תהיה בעיה. הבעיה היא בפתיחת שנת הלימודים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
השאלה היא האם אתם יכולים, כשלב ביניים לפחות, להכין מאגר של דירות

"ידידותיות", כדי שסטודנטים לא יעברו, כמו הבת של תגריד, את החוויה המשפילה

והמקוממת הזאת.
נגה צימרינג
האמת היא שלא בדקנו את זה וגם לא היו אלינו פניות, לא שאני יודעת

עליהן, של אנשים שביקשו לשכור דירות.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

אני אתן לך דוגמה. פנתה אליי בתל אביב אישה, שיש לה דירה להשכרה,

ואחרי שהיא שמעה על שריפת הדירה בירושלים, היא אמרה לי - אם את מכירה סטודנטים

ערבים, תשלחי אליי, אבל רק סטודנטים ערבים.

אני חושבת שבציבור הישראלי יש אנשים, שאם יפנו אליהם, הם יבינו את

החשיבות ואת המסר שיש בדבר הזה.

נגה צימרינג;

בדרך כלל אנחנו לא מתערבים בין אזרחים לסטודנטים.

עבד-אלוהב דראושה;

אני מבקש לשאול שאלה קצרה. שמעתי משרין טיעון האומר שבאים לנחמה,

האחראית שם, ואז תלמידה יהודיה יכולה לקבל מעון, גם עכשיו, בעוד שסטודנטית

ערביה שבאח להרשם, דוחים אותה מיד. יש לך הסבר לדבר חזה?
נגה צימרינג
כן, התמונה הזאת לא בדיוק נכונה והסברתי את זה יותר מפעם אחת

לסטודנטים. איכלסנו את המעונות בתקופה שבין ה-26 ל-30 לחודש. כאשר מאכלסים

מעונות, בא סטודנט, הוא מקבל חדר ואנחנו משלימים את החדרים. לפעמים יש

סיטואציה שבה אני צריכה להכניס לחדר- מסוים בחור דתי ולא מעשן. קודם כל אני

מנסה לעשות את זה בין מי שאני יכולה, כדי לפנות חדרים שלמים, ואם אני צריכה

בחור, אני לא יכולה לשלוח לשם בחורה. אנחנו עושים איכלוס מאד "כירורגי" עכשיו,

על המקומות הפנויים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
העברתם מעונות מחדרים זוגיים לחדרים בודדים?
נגה צימרינג
כן וזה הקטין את מספר המעונות.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מה היה השיקול? אם יש לכם מחסור, למה אתם משפרים תנאים?

נגה צימרינג;

כי זה לא מספיק לתת מקום. צריך לתת גם איכות. איזושהי איכות.
הי ו"ר תמר גוז'נסקי
אבל אין לכם מקומות. אולי עדיף - -
נגה צימרינג
לא, זה לא עדיף, גם לא לפי ה'אני מאמין' האישי שלי, וגם חבר הנאמנים

לוחץ כבר שנים להוריד את המעונות האלה בכלל. למעשה, לפי החלטת חבר הנאמנים,

האוניברסיטה היתה צריכה לסגור את המעונות האלה עוד בשנה שעברה. אלה מעונות

שנבנו בשנות החמישים לחמש שנים באופן זמני. כדי לא לבטל 1,200 מקומות, הסכימה

הנהלת האוניברסיטה, הפורום של הנשיא, המנכ"ל והקטור, מתחת להחלטה של חבר

הנאמנים, להקטין באופן הדרגתי את ה-1,000 לבודד, ובכל זאת להשאיר 600.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

אבל לא יצרתם חלופה. אם היו לכם כל ה-600, הרשימה היתה כמעט נסגרת.

נגה צימרינג;

נכון, אבל עדיין היינו חייבים לעשות את זה ואני עומדת מאחורי זה.

אני חושבת שזה היה נכון לעשות את זה, אני חושבת שאסור היה לא לעשות את זה.

לגבי הבניה, האוניברסיטה בונה בימים אלה 240 מיטות בהר הצופים, מאה מיטות

נוספות בגבעת רם, ויש שטח נוסף, של 1,400 מיטות נוספות, שאמור להיבנות.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

אני מציעה שלפני שנפתח את הנושא לדיון, נשמע את נציגי האוניברסיטאות

האחרות. מאוניברסיטת בן גוריון, מר יעקב אפק, דיקן הסטודנטים, בבקשה.

יעקב אפק;

שלום לכולם, ראשית אני רוצה לומר שהצטערנו מאד לשמוע על המקרה שקרה

בירושלים, ואני בהחלט מגנה אותו בכל לשון. אני חושב שזהו מקרה חמור ואסור

שיקרה מקרה כזה.

לעצם הבעיה שיש לנו, מראש אנחנו יודעים שיש לנו בעיה. כאשר מספר

המבקשים הוא כפול ממספר המקומות, ברור שיהיה מצב שבו יהיו כאלה שיקבלו תשובות

שליליות.



אילו היינו יושבים עכשיו בוועדת הקליטה והעליה, היו מבקשים מאיתנו

לתת מעונות לכל העולים. אם היינו יושבים בפורום של עיירות הפיתוח, היו באים

אלינו בטענות על כך שבני עיירות הפיתוח לא מקבלים מעונות. ברור שאם אנחנו

יושבים בוועדה הדואגת למעמד האישה, ומדברים על הסטודנטיות הערביות, יש לכם

אינטרס לדאוג לסטודנטיות הערביות. אני מודה ומתוודה שאין לנו אפשרות לתת לכולם

תשובה חיובית.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

מה הם הקריטריונים שלכם?

יעקב אפק;

הקריטריונים שלנו מבוססים על מצב סוציו-אקונומי של הסטודנט ושל

משפחתו, וגם על הישגיו בלימודים. מבחינה זו יש יתרון דווקא לתלמידי שנה אי, כי

אנחנו מסתמכים על ציוני הבגרות, שהם הרבה הרבה יותר גבוהים מאשר הציונים

באוניברסיטה. הקריטריונים שלנו נקבעו על ידי ועדה ציבורית, שיושבים בה אנשי

ציבור.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

הם שונים מהקריטריונים של אוניברסיטת ירושלים?
נעמי חזן
מסתבר שכן.

עבד-אלוהב דראושה;

יש לך מסמך המסביר את הקריטריונים שלכם?

יעקב אפק;

אני יכול לשלוח לוועדה. יש בוועדה אנשי ציבור, נציגי הסטודנטים וגם

נציגי האוניברסיטה שקבעו את הקריטריונים. אפשר לערער על התשובה הראשונה.

נעמי חזן;

שירות בצה"ל הוא קריטריון אצלכם?

יעקב אפק;

שירות בצה"ל הוא אחד הקריטריונים, ואתם יכולים למצוא מצב בו יש

סטודנטים ששרתו בצה"ל, הגישו בקשות וקיבלו תשובות שליליות, לעומת סטודנטים שלא

שירתו בצה"ל וגרים במעונות.

עבד-אלוהב דראושה;

כמה מקומות יש לכם במעונות וכמה מתוכם מאוישים על ידי סטודנטים

ערבים?



יעקב אפק;

יש לנו סך הכל 1,600 מקומות לבודדים, לסטודנטים רווקים, ועוד 118

דירות לנשואים. מספר הבקשות היה כפול. ניסיתי לבדוק כמה סטודנטיות ערביות

הגישו בקשות, אבל זה קצת קשה, כי, כמו שהסבירו, אנחנו לא שואלים ספציפית את

המוצא. מצאתי שהיו 44 בקשות של סטודנטיות ערביות, מתוכן 17 קיבלו תשובות

חיוביות למעונות ועוד שש קיבלו תשובה של סיוע בשכר דירה.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

מה זה סיוע בשכר דירה?
יעקב אפק
אני אסביר. מאחר ומספר המקומות שלנו הוא קטן, אנחנו מודעים לכך

שאנחנו לא יכולים להיענות לכולם, ויש גם פתרונות דיור. אנחנו מממנים את ההפרש

בין שכר דירה בעיר לבין שכר הדירה במעונות.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מי מחפש את הדירה, הסטודנט עצמו?

יעקב אפק;

כן. כדי להקל על הסטודנט, במסגרת אגודת הסטודנטים קיים משרד הנקרא

'שירותי דיור', שעוזר לסטודנטים בחיפוש דירות. סטודנט שיש לו בעיה ספציפית

פונה למשרד ולא נתקלנו בבעיה.
ענת מאור
הבדואים מרהט ומהאיזור זכאים מבחינת המרחק?
יעקב אפק
לא. יש לנו מעגל קטן מאד של תושבי באר-שבע ושל ישובי הלווין ליד באר

שבע - מיתר, להבים, עומר, רהט ותל שבע, שלהם אנחנו נותנים תשובה שלילית. במידה

ומתפנים לנו מקומות, ודברים כאלה קורים, אנחנו יכולים לתת גם לאותם סטודנטים,

כי עדיין הם לא חייבים ללכת לשכור דירה. הם יכולים לנסוע לרהט במשך שבועיים-

שלושה, וכשמתפנה מקום אנחנו מכניסים אותם למעונות.

מתוך כעשרים סטודנטיות שדחינו, מחציתן היו תושבות האיזור, וכל אלה

שקיבלו השתתפות בשכר דירה, לא קרה שבאו ואמרו שיש להן איזושהי בעיה לשכור

דירה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
משום מה, הבת של תגריד לא הגיעה אליכם.
יעקב אפק
חבת שלך הגיעה אליי, היא מאד נחמדה. היא עברה את כל השלבים.



היו"ר תמר גוז'נסקי;

אתה אומר שלא שמעת על כך שלא רוצים להשכיר דירה לערבים.
יעקב אפק,
היא אמרה לי שיש איזושהי בעיה עם זה. זאת דוגמה טובה ל-איך מוציאים

דברים מהקשרם. היתה לי שיחה די ממושכת איתה, הסברתי לה את הקריטריונים ובאמת

אחד הקריטריונים היה השירות הצבאי. הסברתי לה שהאוניברסיטה ואני מתייחסים

לשירות צבאי, לא כעניין לאומי, שמישהו תרם למדינה או לא תרם למדינה. יכול

להיות שמישהו היה בצבא ולא עשה שום דבר בכל הזמן הזה, אלא שיש לזה משמעות
כלכלית. הב
ת שלי משרתת עכשיו בצבא, כאשר היא תתחיל ללמוד, הבת של הגב' תגריד

תסיים כבר את הלימודים שלה. יש לזה משמעות כלכלית.

האשם מחמיד;

עובדתית זה נכון. תסלח לי, הקריטריון הזה עדיין קיים?

יעקב אפק;

כן-. זה אחד הקריטריונים. זח קריטריון כלכלי. הבת שלה תוכל להתחיל

לעבוד שלוש שנים לפני הבת שלי, שהיא קצינה בצבא, ולסיים תואר שני, ולשאלתה של

חברת הכנסת חזן, כן, אני אומר את זה גם לסטודנטיות דתיות.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

איך אתה רואה את התחזית, מבחינת אותן סטודנטיות שלא הסתדרו? אתה

צופה שתוך חודש זה יסתדר?
יעקב אפק
אני רוצה להבהיר. מתוך הסטודנטים שקיבלו תשובות שליליות, תשעה מהם

כלל לא ערערו. מכיוון שאני לא יכול לתת תשובות לאלה שערערו, בוודאי שאני לא

אחפש את אלה שלא ערערו. ברגע שיהיה מקום, נשמח לתת מעונות לסטודנטים הגרים

בסביבה הקרובה.

עבד-אלוהב דראושה;

לאור המצב הקיים, אתם לא שוקלים מחדש את העניין של השירות הצבאי? גם

מדבריך עולה שרק שליש מהסטודנטיות הערביות זכו למעונות.

יעקב אפק;

לא, חצי מהן.

עבד-אלוהב דראושה;

17 מתוך 44 זה יותר קרוב לשליש.

יעקב אפק;

אבל גם סיוע בשכר דירה אנחנו לא נותנים לכל אחד. זה מוגבל.
עבד-אלוהב דראושה
בכל זאת, מחצית הסטודנטיות שבאות מהצפון, עדיין מתקשות למצוא דיור.

יעקב אפק;

תשע מהן גרות באיזור, אם הן באות ממשפחות שמרניות, זה דווקא טוב שהן

נוסעות לישון בבית.

הי ו"ר תמר גוז'נסקי;

מר אפק, אני מאד מודה לך. אני מבקשת לשמוע את גבי דליה מורג, מנהלת

המעונות באוניברסיטת חיפה.
דליה מורג
אני מבקשת לפתוח במספר נתונים חשובים. באוניברסיטת חיפה יש 570

מיטות בלבד. מתוכן 70 מיטות שמוקצות לתלמידי חו"ל ולחוקרים מחו"ל שבאים

לאוניברסיטה, כלומר, 500 מיטות בלבד מוקצות לישראלים. אנחנו בתכניות בניה של

450 מיטות עכשיו.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

כבר הרבה זמן אתם מדברים על זה שתבנו.
דליה מורג
עכשיו הניחו כבר את אבן הפינה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
זאת התקדמות אדירה.
יעקב אפק
הממשלה לא משתתפת.
דליה מורג
לא רק שהיא לא משתתפת, היא לא נותנת אגורה שחוקה.
יעקב אפק
כשאנחנו בונים בניין מעבדות, הממשלה משתתפת וגם בכיתות הממשלה

משתתפת אבל כשבונים מעונות, הממשלה לא משתתפת.
היו"ר תמר גוז'נסקי
נכון, זאת בעיה קשה מאד.
דליה מורג
סך הכל הוגשו כ-890 בקשות השנה, מתוכן 224 בקשות הוגשו על ידי ערבים

ודרוזים, והן מהוות כ-25% מכלל הבקשות. הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה

מהווים כ-15% מכלל הסטודנטים. למעונות שלנו התקבלו 92 ערבים, ערביות ודרוזים,

שהם כ-15.5% מכלל הדיירים במעונות.

הקריטריונים שלנו נקבעים על ידי ועדה, המורכבת מנציגים בכירים של

הסגל האקדמי באוניברסיטה, נציגים בכירים של הסגל המינהלי באוניברסיטה, יושב

ראש הוועדה הוא דיקן הסטודנטים ואנוכי, שגם הברה בוועדה וגם מרכזת את הוועדה.

הוועדה דנה בקריטריונים, הם מוגשים לאישור הנהלת האוניברסיטה ומקבלים תוקף.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

הקריטריונים משתנים כל שנה?

דליה מורג;

בכל שנה דנים מחדש. הבסיס לקריטריונים הוא בסיס כלכלי, סוציו-

אקונומי ומרחק. המצב הכלכלי קיבל השנה את הניקוד המקסימלי, בניגוד לשנים

קודמות - 25 נקודות השנה לעומת 20 נקודות בשנים קודמות, מקום המגורים - 20

נקודות, הישגים אקדמיים - 15 נקודות ונתון נוסף נקרא נתונים מיוחדים. בתוך

הנתונים המיוחדים ישנו גם סעיף של שירות בצבא שקיבל 15 נקודות, ובנוסף לכך יש

בונוסים גם למקרים הבאים, וחשוב מאד לדעת אותם - כל משפחה מעל שש נפשות, כל

משפחה חד הורית, כל בודד, יתום או שני סטודנטים במשפחה ו-5 נקודות נוספות

שנותנים הדיקן ומנהל המעונות למקרים מיוחדים. הבקשות מוגשות, הן נכנסות לשקלול

במחשב ואז מתקבלת רשימת מחשב עם ניקוד בסדר עולה. הרשימה 'נחתכתי לפי מספר

המקומות שיש.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

מה קורה עם מי שלא מוצא? אתם עוזרים במציאת דיור?
עבד-אלוהב דראושה
אתם ממש פועלים לפי הקריטריונים הללו?

דליה מורג;

חד וחלק. אני מזמינה אותך לבוא למעונות ולראות שני דברים.

ג'מאל עתאמנה;

אני יודע שאת חדשה בתפקיד.

דליה מורג;

אני כבר שנח בתפקיד. אני מזמינה אותך לראות את האחווה שיש בין ערבים

ליהודים, שגרים יחד בדירות, ולהכיר את הנתונים מקרוב. לגבי עזרה בשכר דירה,

אני לא מכירה מקרוב את הנתונים, אבל אני יודעת שיש יחידה שעוזרת גם בשכר דירה.

גם בעוספיה וגם ברחוב בן יהודה בחיפה ישנם מעונות נוספים לערבים. אני יודעת

שהרבה סטודנטיות שבאות אלינו רוצות להיות אצלנו, כי יש להן בעיות.



היו"ר תמר גוז'נסקי;

זה לא בפיקוח שלכם?

דליה מורג;

לא, אבל תמכנו בהן לפני מספר שנים במתן ציוד.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

אני רואה שלאו ניברסיטאות שהוזמנו לדיון, ואני מודה לנציגים שבאו, יש

קריטריונים שונים. אין קריטריון ארצי ואין מדיניות ארצית אלא ועדות ציבוריות,

כפי שאתם קוראים להן. בנוסף לכך, הקריטריון איננו קבוע ומידי שנה יכולה אותה

ועדה לשנות את הקריטריונים. לכן נראה לי שללא ספק צריך לחשוב על הקטנת המשקל

של הקריטריונים, שמקשים מאד על האוכלוסיה הערבית, בהקשר לבעיות המיוחדות שלה.

ברור שיש מחסור בכלל במקומות במעונות בארץ, וכפי שנאמר פה, המדינה

משכה את ידיה מנושא המעונות, היא לא משקיעה בנושא הזה והוא נשאר באחריותן

המקומית של האוניברסיטאות. מעבר לכל הדברים האלה, מסתבר שלאוניברסיטאות יש

מדיניות שונה בשאלה - איך עוזרים לסטודנטית למצוא דירה בחוץ. באוניברסיטת באר

שבע, לדוגמה, יש סיוע בשכר דירה ולא שמענו על כך מאוניברסיטאות אחרות. הישיבה

הזאת היא הזדמנות, כאשר כולם יושבים פת יחד, לראות שיש אולי פתרונות אחרים

ודרכים נוספות.

אחרי ששמענו את הדברים אני מבקשת לפתוח את הדיון. תשתדלו לדבר

בקיצור, תחילה הברי הכנסת ואחר כך שאר הנוכחים.

פרחיה בכר;

כפי שראיתם מהשונות של המדיניות, באופן מודע אנחנו איננו מתערבים

במדיניות של הקצאת המעונות והדבר נתון לשיקול דעת הרשויות בכל אוניברסיטה.

האשם מחמיד;

אני מודה לך, תמר, על כך שכינסת את הישיבה חזאת, בנושא הדיור

לסטודנטיות, אבל הדיון צריך להיות הרבה יותר- עמוק. אני חייב לומר שהוועדה שהיתה

צריכה לדון בנושא הזה לא דנה בו מעולם, ואני מתכוון לוועדת החינוך.
עבד-אלוהב דראושה
היה דיון בנושא בוועדת החינוך לפני שלוש שנים.

האשם מחמיד;

מאז היא לא דנה בנושא בכלל. אני רוצה לדבר כאן גם כאב, גם כחבר כנסת

החבר בוועדה הזאת ובוועדת החינוך וגם כאזרח במדינה הזאת. יש כמה דברים שלא

נראים לי הגיוניים בכלל ולא מתקבלים על הדעת. לא מתקבל על הדעת שסטודנטים

וסטודנטיות ערבים בירושלים, יילכו לחפש דירות באל-עזריה או בא-ראם, משום

שיהודים לא רוצים להשכיר להם דירות, והקריטריון לבחירת הדירה הוא על פי הקושי

במחסום. הבן שלי מצא דירה בא-ראם, אחר כך הוא נזכר שבמחסום הזה עוברות כל יום

מאות מכוניות, ואז הוא החליט לגור באל-עזריה, שם המחסום של מג"ב הוא פחות

בעייתי.



שימו לב לאותן סטודנטיות הלומדות בשנה אי. אני לא מבין איך אפשר

להשאיר בנות ללא מעונות, וגם בנים אבל בנות במי ורוד, שצריכות להסתגל לחברה

חדשה, ללמוד שפה חדשה ולהכיר ערכים חדשים. אני חושב שאין מקום להשאיר בהורה

בשנה אי מחוץ למעונות, אפילו אם היא באה באיחור. אני, כמובן, לא יכיל להתכחש

לכך שבכמה אוניברסיטאות ישנה התקדמות.

אני חושב שכולנו מגנים את ההתקפה הגזענית על הבית של הבנות הערביות.

אין אחד שיעיז או שבכלל יגיד שהוא לא מגנה את זה. אני חושב שאנחנו, חברי

הכנסת, ואולי הוועדה, צריכים לפנות למשטרה, כדי שתפעל בנושא הזה בצורה יותר

יעילה ותתן לו חשיבות, כדי שלא נתעורר מאוחר מדי.

הרשו לי לומר שאותי לא מעניינים האחוזים. מה שמעניין אותי הוא שבין

אלה הנמצאים במצב קשה, אני מהווה, אולי,50%, ולא צודק להתייחס אליי כאל אחוז

סטאטי, קר כמו פריזר. אני לא פריזר והאחוז שלי חוא לא פריזר.

הקריטריון של שירות צבאי לא מוצא חן בעיני, ואני אסביר למה. הצלחנו

לבטל את האפליה שהיתה בקיצבאות הילדים, וגם אז אמרו שיקבלו יותר אלה ששירתו

בצה"ל. אחרי שהצלחנו לבטל את זה, אתם מחזירים את זה בדלת האחורית.

יעקב אפק;

זה קיים מאז ומתמיד.

האשם מחמיד;

אני לא נגד זה שהחייל יקבל מליון ש"ח לחודש, שישלמו לו, אבל אתה לא

יכול להעניש את הבן שלי או את הבת שלי בגלל שהם לא שירתו בצה"ל. אתה, למעשה,

עוקף את החוק מבלי משים.

בצל המצב הקיים, האוניברסיטאות חייבות לדאוג לשכירות של מבנים כדי

לענות על הבעיה הקיימת. תודה.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

חברת הכנסת ענת מאור יזמה בשבוע שעבר מפגש, ולאחר שנודע שמתקיימת

הישיבה איחדנו כוחות. בבקשה, חברת הכנסת ענת מאור.

ענת מאור;

תודה. אני מבינה שתהיה ישיבה נפרדת בנושא הרשויות. ראשית, אני רוצה

להביע הזדעזעות מהסיטואציה שבה עמדו הסטודנטיות הערביות. זה לא לכבודה של

המדינה שכך קורה. המאבק שלנו, הציבורי והחברתי הוא נגד כל מעשה כזה, ואני

מציעה, שלמרות שתהיה ישיבה נפרדת, נצא עם זה כהחלטה ראשונה. כמה שלא נתקדם

בנושא המעונות, תמיד יהיה מצב שבו יצטרכו לחפש מגורים, ואני מוחה על זה. אני

מבינה שהמשטרה לא נזעקת במהירות לתלונות.
היו"ר תמר גוז'נסקי
במקרה הזה כן, אבל אולי לא תמיד.



ענת מאור;

אני מבקשת לומר למועצה להשכלה גבוהי; - בכך שמנתקים את ההשכלה הגבוהה

מהמעונות, זה לא עונה על הצרכים של הסטודנטים כולם, ובכלל זה של תלמידי

המכללות. מאז העברנו את חוק המכללות האיזוריות, אני צופה שגם שם תתחיל להיות

בעיה גדולה של מעונות. מי שמכיר את הנושא מהו"ל יודע שבאירופה או בארצות הברית

אין אוניברסיטה בלי מעונות, זה "בילט-אין" בנושא ההשכלה הגבוהה. אני פונה

למועצה להשכלה גבוהה להכיר בכך שמעונות לסטודנטים חשובים לא פחות ממעבדות

ומספריות.

אני מצטרפת לכל הדברים שאמר חבר הכנסת האשם מחמיד לגבי הקריטריון של

השירות הצבאי. אני פונה לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת בן גוריון בפניה להסיר

את הקריטריון הזה. בחוק חיילים משוחררים היו הצעות כאלה וביטלנו אותן, וגם

בנושא קיצבאות הילדים זה בוטל. דעתי ידועה בנושא שירות לאומי רשות, גם במיגזר

הערבי ואני מאד בעד זה, אבל קודם כל שיהיה שיוויון במדינת ישראל בכל התחומים,

גם בחינוך וגם בתחומים אחרים, ואז נדבר על חובות שווים. אנחנו עדיין רחוקים

מזה.

לדעתי צריך להיות גם קריטריון מועדף. האוניברסיטאות צריכות להגיש

לסטודנטים עזרה בחיפוש דיור בשכירות. אני רוצה לשבח את הנתונים שהוצגו בפנינו

אבל הייתי ממשיכה את המגמה הזאת כלפי מעלה, כדי למנוע קשיי דיור מסטודנטים.
עבד-אלוהב דראושה
הגזענות בחברה הישראלית איננה חדשה, היא לא הופיעה רק עכשיו,

בירושלים. גם לפני ארבע שנים קרה אותו מקרה בתל אביב, שבו שרפו דירות של

סטודנטים ערבים, ואני חושב שזה צריך להדאיג את כולנו. לצערי הרב, יש גזענות

וזאת בושה. סקרים מראים שהתלמידים היהודים הם גזענים, לפחות רבים מהם. כ-70%

מתלמידי בתי הספר היהודים הדתיים הם אנטי ערבים, הם נגד השלום ונגד האוכלוסיה

הערבית. 27%הם בעד רצח, כמו הרצח של יצחק רבין המנוח, וזה נתון מדאיג, שצריך

להדאיג את הממשלה, את הכנסת ואת כולנו כאנשי ציבור.

לעניין של הסטודנטיות הערביות, אני מזועזע ממה ששמעתי ואני חושב

שהמשטרה צריכה להמשיך בחקירה ולתת לנו, כאן בוועדה, את תוצאות החקירה. אני

מציע ליושב ראש הוועדה להזמין את המשטרה לכאן כדי שתתן דיווח על החקירה, על

הפעולות שבהן היא נקטה ומה המסקנות שלה. אי אפשר רק לחקור וללכת וצריך לתת גם

את תוצאות החקירה.

לעצם העניין, אני חושב שהאוניברסיטאות צריכות לאחד את הקריטריונים

שלהן ולפרסם אותם, בלי שיהיה קריטריון של שירות צבאי. מזמן פסחנו על עניין של

אפליה על רקע שירות צבאי. הרי המדינה לא דורשת מהסטודנט הערבי או מהאזרח הערבי

שירות צבאי, הרי פטרו אותנו, ואתם באים להעניש את הילדים שלנו, את התלמידים

שלנו? זאת בושה וחרפה שאוניברסיטה במדינת ישראל עדיין מנהיגה קריטריון של

שירות צבאי. אני חושב שזאת גזענות אקדמית שאוניברסיטאות מפעילות נגד הסטודנטים

הערבים. האוניברסיטאות האקדמיות בישראל משתמשות באמתלה גזענית של שירות צבאי,

כדי להפלות סטודנטים ערבים ואני אביא את הנושא הזה בהצעה דחופה לכנסת. אי אפשר

לקבל קריטריון כזה, של שירות צבאי. בכנסת ביטלנו את הקריטריון הזה, ואתם כן

משתמשים בו? אני רואה את האוניברסיטאות כמובילות בנושא של דו קיום וערכים

דמוקרטיים, ועכשיו אתם חוזרים אחורה לקריטריון כזה?

אני קורא לאוניברסיטאות לקלוט עכשיו את כל הסטודנטיות הערביות

במעונות שמתפנים, או למצוא להן כל תחליף למגורים. אי אפשר לקבל את זה

שסטודנטית לא יכולה למצוא מעון או דירה אחרי חודשיים. אתם צריכים לקלוט עכשיו

לפחות את הסטודנטיות שנרשמו למעונות ולא קיבלו תשובה חיובית. תודה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
תודה. חבהת הכנסת נעמי חזן, בבקשה.
נעמי חזן
תופעות הגזענות לא פוסחות על האוניברסיטאות, לצערי הרב, ולכן אני

מצטרפת למחאה הנמרצת ולגינוי הכולל של מה שנעשה לסטודנטיות בירושלים. רק לפני

חודשיים נודע לי על מתמחה פלשתיני בבאר שבע, שלא נמצא לו מקום בהוסטל. הוא לא

יכול היה לשכור דירה ורק בהתערבות של נשיא אוניברסיטת בן גוריון, בעקבות פניה

אישית שלי, מצאו לו מקום בהוסטל. התופעה הזאת קיימת.

רק בגלל השריפה הגענו ללמוד את מימדי התופעה שקיימת, ואם למדנו את

מימדי התופעה, אנחנו חייבים גם להתייחס לטיפול בנושא. שמענו קריטריונים שונים

באוניברסיטאות שונות, ואגב, המדד של הקירטריונים הוא תמיד בתוצאה. אני רוצה

להצביע בצורה מאד ברורה על כך, שבמקום היחידי שבו אין קריטריון של שירות צבאי,

אחוז הסטודנטים הערבים שמתקבלים למעונות, הוא גבוה במיוחד, וזה באוניברסיטה

העברית.

עבד-אלוהב דראושה;

כל הכבוד.
נעמי חזן
אני חוזרת ואומרת שהמבחן של קריטריון הוא בתוצאה, ועצם השמטת

הקריטריון של שירות צבאי, משנה בצורה ניכרת את שיעור הסטודנטים הערבים הזכאים

למעונות. לא מקובל עליי שלמועצה להשכלה גבוהה אין אחריות לעניין. לדעתי למועצה

להשכלה גבוהה יש אחריות לעניין, משום שהיא חייבת להיות הממונה והמפקחת על

העובדה, שנוצרה בעיה חברתית כתוצאה מהקריטריונים הנהוגים על ידי האוניברסיטאות

השונות, ועל כן היא צריכה בעניין הזה לקחת אחריות.

בעניין זה אני אחמיר לא רק לגבי המועצה להשכלה גבוהה אלא באופן

כללי. הבעיה היא שלסטודנטים יהודים בכל אוניברסיטה, יש אופציות למגורים.

האופציות האלה לא קיימות לגבי סטודנטים ערבים. ברגע שאין אופציה, האחריות על

האוניברסיטאות למצוא את הפתרונות היא כפולה ומכופלת.

אין לי ספק שמוטלת אחריות על כל האוניברסיטאות, להפנות לדיור חליפי

סטודנטים ערבים, שאינם יכולים להיקלט במעונות. זאת אחריות של האוניברסיטה

והסיבה לכך היא שאין לסטודנטים האלה אופציה אחרת. סיוע בשכר דירה לא יפתור את

הבעיה, כי אי אפשר להכריח בעל בית להשכיר את הדירה שלו לסטודנט זה או אחר. לכן

האחריות מוטלת על כתפיך ועל כתפי כל האוניברסיטאות, אחרת המסר החברתי שמשודר

הוא בלתי נסבל בעליל. תודה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
תודה רבה. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני חושב שחבריי חברי הכנסת כבר ביטאו את הבעיה, ואני אדגיש רק כמה

נקודות. לדעתי הקריטריון של שירות צבאי הוא זר לעניין בכלל ואין לו מקום.

מדובר על תלמידים וזה לא קשור. כל שופט בישראל שמקרה כזה היה מגיע אליו היה

אומר שזה שיקול זר פוסל את זה.
עבד-אלוהב דראושה
אולי באמת נפנה לבג"צ נגדכם בנושא הזה. מה שייך לימוד אקדמי לשירות

צבאי?

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

זהו שיקול זר לגמרי שאין לו דריסת רגל בעניינים האלה, זאת בושה

וחרפה שכך קורה והטוב ביותר הוא לבטל אותו כמה שיותר מהר. אני בעד זה שאכן

יהיו קריטריונים אחידים לכל האוניברסיטאות, ובקריטריונים האלה תינתן עדיפות

לשלושה גורמים - מצב סוציו-אקונומי, המרחק והסטודנטיות הערביות.

נעמי חזן;

ומה עם הצד האקדמי?

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

צריך לתת לזה משקל, אבל לגורמים שציינתי צריך לתת עדיפות והדגש

מיוחד. אלה הם דברים חשובים ומשותפים לכל הסטודנטים. לסטודנטיות הערביות יש

בעיה מיוחדת, שבנוסף לכל הבעיות האחרות הן לא יכולות לגור בכל מקום ובכל דירה,

לכן צריך לתת להן עדיפות מסוימת.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

תודה. מכיוון שאנחנו מוכרחים לסיים את הישיבה, אני מבקשת מהנוכחים

להעיר הערות קצרות ואז נסכם את הדיון. בבקשה.

סוניה חורי;

סיימתי את לימודי באוניברסיטה, אני כבר לא סטודנטית אבל בכל פעם

שאני מתקשרת ומחפשת דירה אני נתקלת בבעיה, אומרים לי - לא ערביות, זה עושה לנו

בעיות וסוגרים לי את הטלפון בפנים.

עבד-אלוהב דראושה;

את עובדת בירושלים?

סוניה חורי;

כן. אם מטפלים בבעיה של הסטודנטים, מה קורה עם אנשים שסיימו את

הלימודים ורוצים לגור בירושלים? כל פעם לוקח לי כמה חודשים למצוא דירה.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

זהו נושא חשוב ואנחנו צריכים לדבר עליו בנפרד. היום התרכזנו בנושא

הדיור לסטודנטים. לעניין השריפה יש כמה היבטים. מצד אחד, טוב שהיה פרסום

לעניין השריפה של הדירה וטוב שיש הוקעה ציבורית אבל מצד שני יכול להיות לזה

השפעה על אנשים שיאמרו - אם תגור כאן סטודנטית ערבית ישרפו את הבית וכוי.

אנשים שממילא היססו ולא היו בטוחים, עלולים לפרש את המקרה של השריפה כמקור

לבעיות. יש לנו תמיד בעיה עם הנושא הזה ולכן אני מציעה שנדון בו, אבל לא

בישיבה הזאת.



נעה מנדלסון;

עורך הדין יוסף ג'ברין מהאגודה לזכויות האזרח, סניף חיפה, מטפל

במקרה של הבנות, אבל רציתי לומר למי שלא יודע שהיתה פניה למשטרה אחרי המקרה,

לבוא ולשמור על הבחורות שגרות שם, עד היום לא קיבלנו תשובה, וכידוע לנו גם לא

ננקטו צעדים לשמירה עליהן.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

את יכולה להעביר את ההעתק של המכתב אלינו, כדי שנוכל לראות מתי

פניתן ולבדוק מדוע לא עונים לכן? אפשר לבקש לפחות נימוס. אתם מקבלים הרבה

תלונות על תופעות של גזענות והתנכלות גזענית בירושלים?
נעה מנדלסון
לא קיבלתי פניות על התנכלות גזענית, אבל בהחלט הגיעו אליי בעיות של

אפליה בתחום הדיור, זהו נושא מאד חשוב ועורך הדין ג'ברין מתחיל להיכנס ממש

לתחום הזה. כפי שאתם ודאי יודעים, יש פה בעיה משפטית כי אין חוק שאוסר על

אפליה בתחום הדיור, ואפשר אפילו לראות שיש מדיניות של גופים ציבוריים שתומכת

באפליה בדיור, וזה חלק מהבעיה. בתחום התעסוקה, למשל, כן הצלחנו להעביר האוסר

אפליה. לדעתנו, במישור המשפטי יש מקום לחוקק חוק כזה ובמישור הציבורי צריך

להתמודד גם עם העוינות, עם האפליה ועם היחס המפלה נגד ערבים באופן כללי, ועם

סטודנטים ערבים. האוניברסיטאות צריכות לשקול פתיחה במאבק ציבורי נגד האפליה,

אלה הרי מוסדות חינוך, ואולי צריך לחשוב איך אפשר לסייע באופן יותר ספציפי

בנושא הדיור. גם קמפיין ציבורי בתוך האוניברסיטה יכול לעזור.

היאם תנוס;

אני מאד מודאגת ממה שנאמר כאן, ואני רוצה לומר מילה אחת על הפן

החינוכי. יש לנו צוות חשיבה הכולל פסיכולוג יעוצי ואנחנו פועלים נגד אלימות

בבית הספר. אני רוצה לשאול את הגב' צימרינג, האם האוניברסיטה העברית עשתה

משהו? האם קיימו כנסים? האם הפסיכולוגים התערבו ודיברו על הסובלנות, על

הגישור, על שוחרי השלום? אני בוגרת אוניברסיטת חיפה ושם חיפשנו דרך כדי להביא

את התלמידים להיות ביחד וליצור ביניהם תקשורת. מה עשתה האוניברסיטה העברית

מהפן החינוכי כדי שדבר כזה לא יקרה שוב, והאם אתם חושבים לעשות משהו בנידון

כדי שהתופעה האלימה הזאת לא תחזור שוב?

דניאלה במברגר-אנוש;

כשמדברים על קריטריונים, הייתי שמה בראש ובראשונה את השאלה - מי הוא

התלמיד, שבעקבות אי קבלתו למעונות, הוא ימצא את עצמו מחוץ לאוניברסיטה? הייתי

שמה את השאלה הזאת במקום הראשון, לפני כל קריטריון אחר, כדי שזה יכוון את יתר

הקריטריונים. הופתעתי לשמוע כאן נימה של היתממות, לפחות מכיוון באר שבע. נאמר

כאן - לא ידוע שיש בעיות במציאת פתרונות דיור לאנשים ערבים. לא חשוב מאיזה צד

של אוכלוסיה נמצאים במדינה הזאת, אבל זאת נראית לי היתממות.
יעקב שקד
לא כך אמרתי. אלה שקיבלו מילגות דיור לא נתקלו בבעיה. כשנותנים

מילגות דיור אפשר למצוא דירה?
דניאלה במברגר-אנוש
אמרת שלא ידעת שיש בעיה וגם נאמר שלא כולם פנו אליך. לא כל בחורה

צעירה שבאה היום מכפר כלשהו, יודעת בדיוק את כל הפרוצדורות אחרי שהיא לא קיבלה

מעונות.

אני חושבת שהמציאות מחייבת שנטל מציאת הדירות, במידה ואי אפשר למצוא

פתרון במסגרת המעונות, יהיה על האוניברסיטה, ואם לא, צריך לשים את הסטודנטים

הערבים במקום ראשון בחיפוש אחר פתרונות, מעבר לאלמנטים צבאיים ואחרים.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

תודה. גבי אלה סירפד, בבקשה.

אלה סירפד;

אני אחראית על המעונות בבאר שבע. לגבי הסיוע בשכר דירה, יותר ויותר

בנות מהמיגזר הערבי, וזאת מגמה המסתמנת בעליה, מבקשות מאיתנו סיוע בשכר דירה

וזהו דבר שלא הכרנו קודם. לא לכולן הפתרון הוא המעונות ויש מגמה להתחדשות

ופחות חדשנות.

לגבי הסטודנט העזתי, לפני ארבע או חמש שנים, רבין, עליו השלום,

ופרס, יבדל לחיים ארוכים, קיבלו את פרס אונסק"ו. הם תרמו את הפרס לשיתוף פעולה

רפואי בין רצועת עזה לבין ישראל. קיבלתי מהנשיא מכתב שאומר - אנא, שכני את

הבחור הזה. שיכנתי את הבחור הזה ואחר כך הוא לא הגיע בגלל הסגר. כך נגמר

הסיפור.

בנושא קריטריונים אחידים לכל האוניברסיטאות, הדבר איננו אפשרי

מכיוון שהקריטריון נגזר מכמות המעונות שיש ביחס לכלל הסטודנטים. ככל שיהיו

יותר מעונות, אני לא אצטרך קריטריונים ואני אגיע למצב של ירושלים. היום אני

נותנת 1,500 תשובות שליליות בכאב לב, ואני בטוחה שלו היו יותר מעונות, יותר

סטודנטים היו לומדים.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

נכון. תודה לך.
חביב לביב
אני סטודנט באוניברסיטה העברית ונציג ועד הסטודנטים הערבים. אכן,

הנתון ששמענו, שיש אלף סטודנטים ערבים במעונות בירושלים מתוך 6,000 סטודנטים

בכלל, אבל יש לזה גם פן שלילי. אחוז ניכר מהם נמצא במעונות האלה, מעונות אשר

חבר הנאמנים החליט להרוס אותם מפני שהם לא מתאימים למגורים. את המידע הזח

אנחנו לא מקבלים מהאוניברסיטה, אלא מנסיוננו כסטודנטים ומוועד הסטודנטים

הערבים. רוב רובם של אלף הסטודנטים הם רוסים וערבים.

דיברו כאן על שירות צבאי כקריטריון, ואכן, באוניברסיטה העברית אין

קריטריון כזה, אבל יש קריטריון דומה. כידוע לנו, רוב רובם של הסטודנטים הערבים

באים אחרי סיום הלימודים בתיכון, חם מתקבלים בחודש ספטמבר ותוקף הקריטריון הזה

דומח לתוקפו של הקריטריון של שירות צבאי, כי סטודנטים ערבים אינם זכאים

למעונות והם האחרונים שמקבלים את המעונות. בשנה בי אין בעיח והם מקבלים

מעונות.



חנאן חסן;

על הטפסים שלנו רשום ב"מ - בני מיעוטים, ובנוסף לכך החדר של הערבים

הוא תמיד מול השירותים.

זיידה איסלאם;

התעניינתי בנושא המעונות ולכל האוניברסיטאות יש קריטריון של שירות

צבאי, חוץ מאשר אוניברסיטת ירושלים. הקריטריון הזה מפלה סטודנטים ערבים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
בבר אילן יש עוד קריטריון, אתה צריך להיות דתי.
זיידה איסלאם
אני מדברת באופן ספציפי על אוניברסיטת חיפה, שם יש סעיף של נתונים

מיוחדים והסטודנט צריך לצבור 20 נקודות. נותנים 15 נקודות לשירות צבאי, כמו

שיש לאדם נכה ואני חושבת שצריך לבטל את הסעיף הזה.

ג'מאל עתאמנה;

אל לנו להשלות את עצמנו עם האווירה הנעימה ששוררת פה. השריפה שהיתה

בדירה של הסטודנטיות צריך להיות תמרור אדום לכולנו. בעבר איימו על סטודנטים,

הסיתו נגדם או הפגינו נגדם והיום שורפים את הבתים שלהם. אנחנו לא יודעים מה

יהיה מחר והיו דברים מעולם. אנחנו רוצים שראשי האוניברסיטאות, חברי כנסת, אנשי

ציבור ומכובדים אחרים יקחו את הנושא הזה במלוא הרצינות. קודם עלתה כאן שאלה

האם נעשה משהו מבחינה חינוכית באוניברסיטת ירושלים, אבל אני לא יודע אם בכלל

נעשה משהו במקומות אחרים.

אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו כאן ולומר שלא באנו לכאן להתנגח עם

דיקני הסטודנטים או עם נציגי המעונות. אנחנו רוצים באמת ובתמים לפתור את הבעיה

הספציפית של הסטודנטיות הערביות, ואנחנו נמשיך לנהל מאבק בכל הדרכים

הלגיטימיות כדי לפתור את הבעיה הזאת לכלל הסטודנטים הערבים.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

תודה. אני מבקשת תגובות קצרצרות של האוניברסיטאות.
דליה מורג
כאשר 92 מתוך 224 בקשות שהוגשו על ידי ערבים, התקבלו, מדובר על קרוב

ל-40% ואני חושבת שזה אומר מספיק.
עבד-אלוהב דראושה
זאת אומרת ש-60% לא קיבלו מעונות.
דליה מורג
נכון, אבל גם בקרב האוכלוסיה היהודית המצב הוא דומה. אתם צריכים

לקחת בחשבון, שבעיני הנהלת האוניברסיטה וועדת המעונות, שבתוכה ישב גם נציג

המגזר הערבי, יש מחשבה שסטודנט או סטודנטית ערבים מתחילים את לימודיהם שלוש

שנים או שנתיים לפני סטודנט ששירת בצבא.
תגריד ג'השאן
מה הקשר?
דליה מורג
יש קשר כי יש לזה היבט כלכלי.

עבד-אלוהב דראושה;

זה לא מעניינה של האוניברסיטה.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

הברי כנסת ומשתתפים נכבדים, בוועדה הזאת כל אהד יאמר את דעתו ואף

אחד לא יפריע לו.

תגריד ג'השאן;

אל תשלחי את הבן שלך לצבא.
דליה מורג
אנחנו הייבים.
תגריד ג'השאן
את לא חייבת.
היו"ר תמר גוז'נסקי
תגריד, לא קיבלת רשות דיבור.
יעקב אפק
הבעיה אצלנו היא שאין מספיק מעונות. זה נכון לגבי סטודנטיות ערביות,

סטודנטיות אתיופיות, עולים חדשים, בני עיירות פיתוח וכו'. מכל הכיוונים אנחנו

מקבלים פניות ושואלים אותנו למה אנהנו לא נותנים תשובות חיוביות. אנחנו כל

הזמן מושכים מפה ונעשה לנו צר מצד שני. אם תגידו לנו לתת תשובות חיוביות לכל

הסטודנטים הערבים, מה נענה לכל הסטודנטים תאתיופים? גם הם צריכים לקבל מעונות.

עובדה שכאשר ניתן סיוע בשכר דירה, אף אחד לא אמר לנו - קחו את הכסף שננתם לי

לשכר דירה, אני לא מצליח לשכור דירה. הבעיה היא כלכלית, ואם אנחנו עוזרים לו

מבחינה כלכלית, אין בעיה למצוא דירות.

לעניין השירות הצבאי אני חוזר ואומר - אנחנו לא מענישים אף סטודנט

שלא שירת בצבא. אנחנו לא מפלים לטובה אף אחד כי יש לזה משמעות כלכלית. סטודנט

בגיל 18 יכול ללמוד במשך שלוש שנים ולהתחיל לעבוד בגיל 21, כאשר יש לו כבר

תואר ראשון. חברו ששירת בצבא רק מתחיל את הלימודים, שכר הלימוד עולה והחיים

מתייקרים בשלוש השנים האלה.
דניאלה במברגר-אנוש
כדאי גם להפלות בין נשים לגברים על השנה הנוספת שגברים משרתים בצבא.



היו"ר תמר גוז'נסקי;

אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון הער והחשוב שהתקיים פה. שמענו

תיאור של בעיות וגם את המצב לאשורו, לפחות בשלוש אוניברסיטאות, ולכן אני

מבקשת, ברשותכם, לסכם את הדיון על בסיס מה שנאמר כאן.

1. הוועדה לקידום מעמד האישה הערביה מביעה זעם וחרדה נוכח האירוע

הקשה של שריפת דירתן של סטודנטיות ערביות בירושלים, וקוראת למשטרה לזריז את

החקירה ולמצוא את המציתים. הוועדה קוראת גם למשטרה וגם לרשויות האחראיות על

ביטחון האזרחים לדאוג לכך שתהיה היענות מהירה לתלונות בנושאים הקשורים

להתנכלות על רקע גזעני. אני קוראת גם לסטודנטיות ולסטודנטים לפנות כאשר זה

קורה, כלומר, כאשר מתקבלים איומים, לא לחשוב שזה עניין פרטי שלכם כי האיום הוא

לא נגדכם אישית אלא הוא על בטיס לאומי.

2. אנחנו קוראים לכל האוניברסיטאות ולמועצה להשכלה גבוהה לעשות מאמץ

גדול ולפתור את בעיית המחסור במעונות בכלל, ובמיוחד באותן אוניברסיטאות מספר

המקומות במעונות מבוטל יחסית למספר התלמידים שישנם, כי התמונה איננה אחידה.

3. התקיים פה דיון על עניין השירות הצבאי ונשמעו דעות שונות. זהו

ויכוח שקיים בציבור הישראלי בכלל, לא רק בחדר הזה. אני רוצה לומר על דעת כל

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הזה, שאנחנו סבורים, בהבדל מקריטריונים כלליים, כמו

קריטריון כלכלי או קריטריון של מרחק, שהם קריטריונים שיוויוניים, אנחנו רואים

בקריטריון של שירות צבאי קריטריון בלתי שיוויוני שגורם לאפליה. מכיוון

שהממשלות בישראל החליטו לשחרר את הצעירים והצעירות הערבים משירות צבאי, זאת לא

החלטה של אנשים אלא החלטת ממשלה, אני חושבת שהנימוק שהוצג פה, שסטודנטים ערבים

מתחילים ללמוד מוקדם יותר, לא רלוונטי לנושא הזה. לא מדובר על מקרה שבו אדם

עשה שיקול דעת, ללכת לצבא או ללכת לאוניברסיטה. אנחנו גם יודעים שלחלק

מהצעירים היהודים יש אפשרות ללכת לשירות אקדמי ויש גם מצב מיוחד עם חרדים.

אנחנו מכירים את כל המסכת הזאת, אבל השאלה אם מישהו משרת בצבא היא לא עניין של

רצון אישי של האזרח, אלא של חובה שהמדינה מטילה על אזרחיה.

אני שמחה שהאוניברסיטה בירושלים ביטלה את הקריטריון של השירות

הצבאי, ואני קוראת לאוניברסיטאות שטרם ביטלו את הקריטריון הזה, לקיים דיון

בנושא הזה. אנחנו, כוועדה, לא יכולים לחייב את האוניברסיטאות לעשות כך או כך,

אנחנו יודעים שיש לכם ועדות ציבוריות, אבל אנחנו קוראים לכם להעלות את הנושא

הזה ולהביא לידיעת הוועדה הציבורית שעוסקת בעניין מעונות, שאנחנו קוראים לכם

לבטל את הקריטריון של שירות צבאי.

4.נכון שיש קבוצות שונות של האוכלוסיה, הנתקלות בקשיים מיוחדים,

בעיקר במקומות בהם יש מחסור בולט במעונות לסטודנטים, אבל צוין בדיון שקבוצות

אחרות של סטודנטים יכולות למצוא דיור חליפי, ואולי יש להם חלופות יותר זמינות.

הנציגה מירושלים סיפרה לנו על כך שיש מעונות לסטודנטים עולים, מתוך שיקולים של

משרד הקליטה, ואני לא יודעת אם זה קיים במקומות אחרים, אבל זה מראה לנו שיש

לפעמים קבוצות מסוימות של האוכלוסיה, שיש להן חלופות יותר זמינות. צריך להביא

בחשבון שלסטודנטים הערבים, ובמיוחד לסטודנטיות הערביות יש בעיה קשה מאד, אין

בכלל חלופה זמינה מהסוג הזה וצריך לקחת את זה בחשבון בהקצאה ובחשיבה.

5. באוניברסיטת באר שבע יש נסיון מעניין לדיור חליפי. אולי

האוניברסיטה שרק הניחה את אבן הפינה, ומי יודע מתי הבית יעמוד, אולי תוכל

למצוא תקציב לסיוע בשכר דירה. אני חושבת שבמקרים מסוימים סטודנטים מעדיפים,

אולי, לגור לפעמים מחוץ למעונות, וזהו נסיון חשוב שצריך ללמוד ממנו.

לסיכום הדיון, אנחנו פונים לכל האוניברסיטאות ללכת לקראת הסטודנטיות

הערביות במיוחד, לא משום שאנחנו לא סומכים עליהן, אנחנו חושבים שהן צעירות



בעלות יוזמה ורצון וודאי נשים חזקות שיוצאות להיאבק בתנאים לא קלים ומתמודדות

עם משימה כזאת, אבל בהתהשב גם במערכה שעדיין לא הושלמה בנושא הגזענות ובדעות

הקדומות ובהתחשב בבעיות ספציפיות של סטודנטיות ערביות, אנחנו קוראים לנסות לתת

קדימות לפתרון של מגורי סטודנטיות ערביות בתוך המעונות או בעזרת סיוע בשכר

דירה, ובזה אני לא מזלזלת בקשיים אחרים.

הוועדה לקידום מעמד האישה הערביה תערוך מעקב ותראה במשך הזמן כיצד

הדברים מסתדרים. כמובן שכל הדברים האלה אינם במקום כל מערכה שינהלו הסטודנטים

עצמם בנושאים החשובים האלה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.

קוד המקור של הנתונים