ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 09/06/1997

שרות לאומי לבנות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

נזרשב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 55

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום שני, די בסיוון התשנ"ז (9 ביוני 1997), שעה 10:30
נכחו
חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר

בנימין אלון
מתמנים
כיסים זימבר - הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

נירית פסת - עובדת סוציאלית, משרד הבריאות

שמעון נחמה - אחראי על שרות לאומי, משת- החינוך

יוסי צדק - מפקח ארצי על השרות הלאומי, משרד החינוך

כנפו דוד - מנהל אגף תפקידים מיוחדים, משרד העבודה והרווחה

איווט סערון - הממונה על האגף לתעסוקת נשים ולמעמר האישה,

משרד העבורה והרווחה

אמתה אלון - יועצת ראש הממשלה למעמד האישה, משת- ראש הממשלה

חיה שמואל - מנהלת "שלומית"

גילי שמר - מרכזת "שלומית"

חגית ריין - סמנכ''ל "בת-עמי"

סולי זגורי - עובדת סוציאלית, האגודה להתנדבות בעם

נאוה ליבוביץ - מפקחת האגודה להתנדבות בעם

צביה וינשטיין - יו"ר ויצ"ו ירושלים

מירי אורן - מנהלת האגף למעמד האישה, נעמ"ת

רחל התיק - מנהלת היחידה לשרות לאומי, עיריית ירושלים

דניאלה במברגר אנוש - שדולת הנשים בישראל
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
שרות לאומי לבנות.



שרות לאומי לבנות
היו"ר ייעל דיין
בוקר סוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אנהנו עוסקים היום בנושא של

שררת לאומי לבנות. אני רוצה לציין שהרבה פעמים בכנסת יש יתמות ובאותו זמן יוזמות חקיקה,

כלומר נושא עולה בציבוריות שלנו, יש עליו ויכוחים ובאותו זמן יש יתמות חקיקה. טוב ששני

הדברים יפגשו, הכנסת איננה תלושה מהציבור. כאשר יש יתמת חקיקה לבטל את כל הפטורים,

מדברים על ביטול פטורים גם לבנים, שרות לאומי לכל, הנושא עלה ועולה בציבוריות שלנו.

הויכוחים בציבור חוצים קווים גם בחקיקה וגם בשיח הציבורי, זה לא נושא של אופתיציה קואליציה

ואפילו לא נושא של דתיים חילוניים. חלק גדול מהדתיים משרתים בצבא והם בורדאי רואים כמו

החילונים את הפטור שניתן גם לדתיים ולדתיות וגם לחרדים. יש כאן נושא נלווה והוא חשוב לנו

מארר, הנושא של הציבור הערבי, המיעוט הגדול הערבי, שחלק ממנו בדואים ודרתים המשרתים

בצבא ולעומת זאת מוסלמים לא משרתים. הדברים משתנים כאשר מדברים על שרות לאומי, הם לא

נזשתנים כאשר מדברים על שרות צבאי. שרות לאומי נתפס אצלנו בשיח הציבורי וגם בחקיקה וייכנס

להילוך גבוה לקראת השנה הבאה. לבטל פטורים, למצוא מסגרות שיחייבו כל אזרח ואזרחית בגיל

18, ערבי כיהודי, חררי, דתי וחילוני חייב לתרום את חלקו לשרות לאומי שיוגדר במסגרות שונות.

כמובן שיש כאן עבודת ארגון גדולה, אנחנו מדברים על חקיקה שתכלול את כולם. יהיו הגדרות גם

לגבי אנשים שאינם רוצים לשרת בצה"ל, לשרת שרות לאובד. לצבא לא יהיה בעיה להשלים את כל

המכסות שלו, בוח-אי לא ביחידות ההתנדבותיות וגם לא באחרות שבהרבה מהן יש עודף וניתנים

היום פטורים משרות בעיקר לבנות ביד רחבה היוצרת נזעמד נפרד של משרתות ולא נזשרתות גם בין

אלה שחפצות לשרת ומקבלות פטור בעל כורחן.

הזמנו נציגים מהארגונים הקיימים, הכיוון שאנו רוצים לדון בו היום, איך אפשר להערך

לביטול כל הפטורים, כאשר לא נחייב מישהי לעסוק בדבר שהיא איננה רוצה או שאיננה יכולה

לעסוק בו נזחמת דתה ומסורתה. אני מדברת לא רק על יההרים אלא גם על ערבים. אין לי ספק שעדין

יהיה פטור לבחורות דרתיות מכיוון שמספר הדברים שהיא יכולה לעשות הם מועטים. יהיה פטור לא

לכל הננדה אך לרבות. מי שתרצה לשרת שרות לאומי תשרת אבל הכללים החמורים מאוד של

המאמינות מאח- הם כאלה שקשה למצוא להם משבצת כלשהי.

אנחנו מדברים על שרות לאומי לכל במשבצות האזרחיות ההתנדבותיות שהעלות למדינה

היא עלות גבוהה וייתכן שהחוקים האלה יתקלו בהתנגדות אוצר ולא בהתנגדות צה"ליח. משרד

האוצר יכול לומר מצטערים החוק יפה ושוויוני אך לא יכולים לתקצב את העלות שחוק נמה מחייב.

אין לי ספק שהשרות הצבאי יקוצר גם לבנים, אנחנו נגד קיצורו לבנות אבל הוא יקוצר גס לבנים.

אם מדברים היום על שלום אז מדברים על צבא בסדרי כוחות קטנים יותר ואז תישאל השאלה

הלאומית, האם לאזרח/אזרחית בני 18 יש חוב למדינה? האם ניתן להחזיר את החוב בצורה של שרות

לאומי, אם כן אז איך ומי ישא בעלות. כיום מדובר על בעלי פטורים או אלה שלא משרתים, אבל

יכול להיות שבעתיד זה תהיה צורה נוספת של שרות, כפי שיש שרות צבאי לחלק שאליו הצבא

נדרש וחלק אחר יעשה את השרות מהסוג האחר.
בני אלון
אני רוצה להתנצל בפני הציבור מכיוון שהמליאה מתחילה, הנושא חשוב לי מאח-. אני לא

מכיר מכל החוקים הקיימים והמוצעים חוק גורף כמו שאת מציעה, ואני בעדו. אני לא מכיר חוק

שאומר ביטול גיוס חובה ובמקומו חוק שרות לאומי לכל - חובה.
שמעון נחמה
עקב מה שמתרחש סביב הנושא של השרות הלאומי יש בליבי חששות כבדים מארר. השרות

הלאומי עד היום הוא התנדבותי ולדעתי צריך לאפשר אותו כמסגרת התנדבותית לכל בת שמעוניינת

לשרת במסגרת הזאת. יחד עם זאת אין להפוך זאת לחוק ולא לחובה, אני חושב שאנחנו נפגע קשות

במערכת של השרות הלאומי.

כנד שמופקד על הנושא במשרד אני נאלץ לראות את בנות השרות הלאומי כאמצעי לשרות

מערכת החינוך. בוח-אי שיש לפתח, לקדם, לשפר ולעשות כל מה שניתן למען בנות השרות הלאומי,

אבל המטרה הראשתה שמערכת החינוך מופקדת עליה היא חינוך ילדים וטיפול במערכת של ילדי

ישראל, מתן השרות הטוב ביותר ועד כמה שאפשר גם עם בנות השרות הלאומי.



משרד החינוך מפעיל כאלף שש מאות מורות חיילות בערך, לתפקידים מקבילים לבנות

השרות הלאומי. בתקופה האחרתה כאלפיים חמש מאות בנות שרות לאומי בנוסף למורות החיילות.

לגבי העלויות, יש הפרש שמצטמצם לרעת בנות השרות הלאומי. בתקופה האחרונה חל שיפור ניכר

לטובת השרות הלאומי, אך זה עדיין לא פותר את כל הבעיות. המרכיב הקשה ביותר והבעייתי

ביותר זה מרכיב הנסיעות, לכל חייל וחיילת יש את הזכות לנסוע חינם ולבנות השרות הלאומי אין

את הזכות הזאת. במרכיבים אחרים, בחלקם חל שיפור גדול ובחלקם פחות. ישנה ועדה בינמשרדית

המטפלת בנושא והיא אמורה להתכנס בעת- שבועיים. ברור שהפתרונות והאפשרויות תלויות

בתקציבים שמשרד האוצר יסכים להקציב ולהגדיל את התקציבים של הגופים המפעילים שרות

לאומי לטובת הנושא הזה.

בנות השרות הלאומי שהיו מוגדרות בנזערכת החינוך כבנות החינוך הממלכתי דתי למרות

שלא כולו היו כאלה, (לא לכל בת ממלכתית דתית שרצתה לשרת שרות לאומי זה התאפשר),

המערכת לא נתנה פתרונות לכולן. היו כאלה שלא יכלו להתקבל והיו כאלה שהועסקו לא על ידי

הגופים הציבוריים הממלכתיים אלא במקרים מסויימים האגודות מימנו בעצמן את השרות. זאת

אונורת שמדינת ישראל לא התחשבה בצורך לתת מענה לכל בת שרצתה להתגייס לשרות לאומי.

פחות משליש מהבנות משרתות כשנתיים, שני שליש משרתות שנה אחת בלבד, השנה השנייה היא

במגמת עלייה. מערכת החינוך מעדיפה בת שרות בשנה שנייה בת אשר השקיעו בה, לינזדו אותה

אשר צברה נסיון, אבל אנחנו בהחלט רואים גם את הצורך של בת אחרת לשרת בשרות.

ההכשרה של השרות הלאומי ננד לפני שלוש שנים היתה בת ארבעה ינזים בלבד בשנה,

וכללה במסגרת ההסכם יומ נוסף בחודש במהלך השנה. זאת אומרת במהלך השנה הגוף המפעיל

צריך לתת הכשרה של ארבעה ינזים בתחילת השרות ויום בחח-ש במהלך השנה. למורות חיילות גם-

לפני שלוש שנים התקופה היתה חמישה שבועות.
היו"ר יעל דייו
אתה כישורים צריך לפני ההכשרה? מהם הקריטריונים לנזורה חיילת או למורה בשרות

לאומי? מה ההכשרה שנוספת ומה מקבל משרד החינוך מבחינה איכותית?
שנזעוו נחמה
את תהליכי הנדון מבצעים הגופים המפעילים. אנחנו לעיתים דורשים מהם להסכים לקבל

גם בנות ברמה הנמוכה ביותר. לדוגמה, יש לנו פרוייקט של שלושה בוגרי חינוך מיוחד אשדה-

שדרשנו לשבץ אותם על חשבון התקנים. ברור שהתפוקה מהם היא תפוקה זעומה ולעיתינו שלילית,

אבל חשבנו בצורך של הילדים להשתלב בחברה והיתה לנו לכך הצלחה.

הדרישה הגדולה ביותר של הבנות היא לשרת בתחום הקשה ביותר, בחינוך המיוחד. 99%

בוגרות כיתה י"ב, הו איכותיות, רובן הגדול עם תעודות בגרות אך זה לא תנאי ואנחנו לא חושבים

שצריך לקבוע זאת כתנאי. בשנתיים האחרתות אפשרנו לבנות להשלים את מבחני הבגרות במסגרת

הדרמנות שנייה תוך כדי השרות שלהן, יומיים בשבוע של לימודים בארבעת החח-שים הראשתים.

עקב המחסור במורים מוסמכים בנזערכת החינוך, אפשרנו בשנה השנייה בעיקר להשתלב בלינזודי

שילוב באחת המכללות או הסמינרים ברחבי הארץ מאחר ואנו חושבים שאנחנו גם צריכים לתרום

להגדיל את אוכלוסיית עובדי ההוראה במערכת החינוך.

את השיבוץ אנו קובעים עת- לפני ההכשרה. ההכשרה מתנהלת היום כשמונה ימים בטרם

השרות, (בנות שנה שנייה רק ארבעה ימים לקראת השנה השנייה), ארבעה ימים בתחומים כלליים

וארבעה ימים בתחום הספציפי של העבודה. יש לנו ארבעה תחומים ספציפיים שקבענו בשנים
האחרונות
קליטה ועליה, הכשרה לגני ילדים, טעוני טיפות והחינוך המיוחד. יש לנו גם תחומים

קטנים אחרים שההכשרה לא נעשית על ידינו אלא על ידי הגוף עצמו, לדוגמה, החברה להגנת הטבע

יש לה 40 בנות שרות לאונד- והיא עורכת הכשרה של חודש עד חודש רחצי לכל הבנות הללו.

במסלולי השדה יש לנו כמאתיים מורות חיילות ועוד ארבעים בנות שרות לאומי, הם עושים זאת

ביחד, על חשבונם, אנחנו רק מפעילים או מקצים להם את התקנים. כנ"ל במסגרת "ארץ מורשת" של

החברה למתנס"ים, אלה מסגרות שאפשר לקרוא להן איכותיות, עם דרישות של רמת בנות גבוהה

מאח-.

התחום הראשון שאנחנו נותנים לו עדיפות הוא החינוך המיוחד. בחינוך המיוחד הכפלנו את

מספר הבנות בשנתיים האחרונות על חשבון המסגרות האחרות.
מירי אורן
כסייעות למורות או כמורות?
שמעון נחמה
מעולם לא איפשרנו למורה חיילת או לבת שרות לאומי להחליף מורה. התקנון שלנו קובע

חד משמעית שבת שרות או מורה חיילת לא יכולה להחליף מורה, אין לה תעודת הוראה.
היו"ר יעל דיין
מה התפקידים שלהן?
שמעון נתמה
הם עושות את כל סוגי העבודות להוציא עבודות פקידות שאנחנו לא מאשרים במערכת

החינוך כמו ומכירות. כל מה שקשור לטיפול בילד, בחינוך המיוחד, ליווי צמח- מהבוקר עד הערב,

סיוע לתלמידים חלשים בבתי ספר, מונבדניות של שח"ר, פגישות אחר הצהריים לילדים חריגים,

לילדים מתקשים.
היו"ר יעל דיין
איך אתם מסתדרים עם המיקום הגאוגרפי?
שנזעון נחמה
מערכת החינוך מקצה אחוז מסויים של בנות כבנות חוץ ואנחנו משלמים לגוף המפעיל עבור

הדיור וכל הנלווה. בחלק מהמקרים אנחנו קובעים את בנות החוץ. אם יש פנימייה למשל, אנחנו

מחייבים את הפנימייה לתת מגורים לבנות בנזלון ואנחנו לא משלמים לגוף המפעיל עבור שני

המרכיבים הללו. בחלק האחר אנחנו מאפשרים לגוף המפעיל נבר אחח מסויים הנע בין 55% ל- 65%

להעסיק בנות חרץ, הם מגייסים דירה ואנחנו ממנים.
היו"ר יעל דיין
יש בעיות עם הנזשפחות בנושא של בנות חוץ?
שמעון נחמה
כמעט ואין בעיות בתחום הזה עם הנזשפחות. רוב הבנות נזעונינות להיות בנות חוץ, לא

תמיד ההורים מסכימים אך אין בעיות מיוחדות.
היו"ר יעל דיין
איך אתה צופה, אם תהיה התפתחות על פי חוק, האם זח ישאר עדין במסגרת משרד החינוך

או שנצטרך להקים מינהל עצמאי שייכלול את משת- הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך.
שנזעון נחמה
מערכת החינוך חייבת להיות נזעורבת ולקבוע את סדר העדיפות לפי הצרכים שלה. מי

שמכיר את הבעיה על הצד הטוב ביותר הוא מי שקרוב לשטח. אני רואה בעיה כאשר משרדים לא

ממשלתיים מטפלים בבנות, יש שם קושי ויש חשש שגופים פרטיים יעשו רווח על חשבון כוח שנרדה

זול. אני לא חושב שזאת המטרה של נדרינת ישראל לאפשר לעסקים פרטיים להרוויח על חשבון שרות

לאומי. לדעתי, למשרדים המנזשלתיים צריכה להיות שליטה, פיקות ובקרה על התקנים של השרות

הלאומי.

אם יהפכו את הנושא לחובה ולמסגרת מחייבת, מחצית מהבנות הנוכחיות לא יסכימו

להתגייס לשרות לאומי ולא יוכלו להתגייס לשרות לאומי של חובה. שיבוץ הבנות על פי חוק מהווה

ננבורן בעיה.
היו"ר יעל דיין
הקדמתי ואמרתי, הכוונה מצד אחד להשוות ומצד שני לאפשר את השוני במלואו כפי שהוא

היום, ובכוונה נתתי את הדוגמה של בנות דרחיות. אבל אתה אומר דבר אתר, אתה אומר שחוק

מדינה בעת היותו חוק זה לא סוב מכיוון שהן לא תשרתנה שרות שהוא כפוי נזדינה. לסענזי זה דבר

חמור. אתה אומר שהן תעשנה זאת בהיתר אר הן לא תעשנה זאת כציות לחוק מדינה חובה.
שמעון נחמה
צריך להרחיב ולפתוח את השורות של השרות הלאומי ולאפשר לכל בת שלא מתגייסת,

להתגייס לשרות לאומי ולתת את התרומה שלה. אבל צריך לקחת בחשבון דבר אחד נוסף, גם חייל

שיש לו רות התנדבותית, זה לא אותו חייל שמשרת בצבא, שנותן תפוקה בנזשך שנתיים ותצי והוא

מקבל את כל הצרכים שלו כחייל. יש הבדל בין חייל איקס לחייל אחר, שניהם משרתים, שניהם

לובשים מדים, אחד הולך עם כנפי צניחה ואוזד מהם לפעמים לא תרם יום אוח- לנזען המדינה. צריך

לפתוח את השרות לכל המערכת, לגייס בנות ערביות, בנות דרחיות, בנות חילוניות וכל מי

שמעוניינת, לאפשר לה להתגייס בשרות לאומי למדינת ישראל, לדעתי רק ברוח התנדבותית. בת

שהולכת מרצון, בהתנדבות ולא מתוך חוק היא תתרום ותיתן הרבה יותר.
היו"ר יעל דיין
אני מדברת על חוק שרות לאומי לכלל האוכלוסיה. אנחנו מדברים היום על בנות, אתם
אומרים
בנות בהתנדבות, בנים אם יהיו בהתנדבות - כמה ילכו? נעגן זאת בחוק חובה עם פטורים

ביר רחבה, גם לבנים וגם לבנות.
שמעון נחמה
השאלה שנשאלת, האם הנזערכת במדינת ישראל מסוגלת וצריכה לקבל היקף כזה של

משרתים בשרות הלאומי. במערכת החינוך יש לנו בוגרי קיבוצים של הקיבוץ הארצי שמשרתים

אותנו בפנימיות שנה אחת לפני השרות הצבאי, הם נותנים שנה נוספת בהתנדבות. כאשר מדברים על

מסגרת כפייתית או חוק, אני חושש שאחת גבוה מהציתות הדתית לא ידרש לשרות הלאומי.
אמונה אלון
למיטב הבנתי, ההלכה מדברת על כך שאסור שבת תהיה תחת מרותו הפיקררית של גבר

ולכן אמרו לבנות לא להתגייס לצבא כי שם עלול להיות מצב שגבר יפקד עליהן מתוקף תפקידו.
היו"ר יעל דיין
נעשה חוק שיהיה תואם נח- הפרט האחרון את המצב בשטח היום.
שמעון נתמה
אם המסגרת תהיה על פי חוק, חלק ניכר מהציונות הדתית שנזשרתת היום לא ישרתו בשרות

הלאומי חאת הערכה אישית שלי. הבעיה תיווצר גם אצל הבנות באוכלוסיה הערבית, אני אומר זאת

בצורה מבוססת.
היו"ר יעל דיין
אנחנו נצטרך לפנות לגורם הילכתי שלא ננזצא כאן. עובדה שגם לנשים הדתיות שנמצאות

כאן קשה להסביד והדאגה העמוקה שלנו כאשר אנחנו שומעים דבר כזה ולא מבינים אותו עד הסוף,

הנודינה לא יכולה להטיל דברים מסוימים, אם זה היתר של רב, אותן נשים תבצענה, ואם זה חובת

נח-ינה הן לא יעשו זאת.

הבעיה במגזר הערבי היא שתה משום שהפטור שהם נזקבלים הוא לא פטור, לא מוכנים

לגייס אותם גם את הגברים וגם את הנשים ולכן כאן ההבדל. אצל הדתיים והחרדים הם חייבים

בגיוס ומקבלים פטור. הערבים לא חייבים בגיוס, אלה שמבקשים להתגייס הם בקטגוריה אחרת.

בחורה דתייה בחוק שרות ביטחון חייבת גיוס. נתנו לה פטור עקב דתיותה.
שמעון נהמה
אני מבקש מהוועדה לקדם את הסיוע להשוואת התנאים של בנות שרות לאומי לוויילות. וכן

לחפש את הדרך לפתוח את המערכת לכל בת המעוניינת להתנדב לשרות לאומי בנח-ינת ישראל בכל

המיגזרים ובכל הנזערכות. זאת החלמה שצריכה להתקבל על מנת לאפשר זאת לכל בת שמעוניינת

להתנדב.
היו"ר יעל דייו
יש שני שלבים; ראשית חובת גיוס, או שהצבא לא רוצה אותה או שהיא מקבלת פטור

מסיבות שתות. ואז אתה אומר כל אלה שקיבלו פטור והצבא לא רצה בהן, הן משוחררות משרות

שבו הן חייבות ויש לאפשר להן את השרות הלאומי. אתה לא יכול לומר זאת בשם משרד החינור

מכיוון שאני לא חושבת שיש לכם תקנים לקלוט.
שמעון נחמה
זאת צריכה להיות החלטת ממשלה. יש מגזרים רבים שמוכנים לקלוט אותן כמו רשויות

מקומיות, צריך למצוא את הרשויות המתאימות.
חגית ריין
אני רוצה להגיב לדבריו של שמעון נחמה בנושא ההלכה, זה לא פסק הלכה זאת רוח

ההלכה. אני חושבת שכדאי לשבת עם רבנים מהציונות הדתית. בנות שמשרתות כרגע במסגרת של

כל האגררות פרמ ל"שלומית", אלו בנות שחונכו במסגרת הציונות הדתית והן תלכנה אחרי פסק

הלכה שהרבנים יקבעו. לכן, אני מציעה לשבת עם רבנים בציונות הדתית.

לגבי משרד העבודה והרווחה, הרבנים לא מרשים לבנות לשרת מחוץ לבית חה יוצר לנו

בעיות כי משרד העבודה והרווחה לא מאפשר לבנות להיות מחוץ לבית.

לגבי מגמה של עלייה בשרות בשנה שניה, יש הרבה בנות איכותיות וטובות שרוצות

מטעמים אידיאליסטיים לשרת שנה שניה אך אין מקום מכיוון שמקצצים לנו תקנים.

לגבי הכשרה - בתור בת שרות אני יכולה להעיד שהכשרה בת ארבעה ימים לא נקראת

הכשרה. זאת טיפה על קצה הנתלג לעומת בנות חיילות ששם הן מקבלות הכשרה ארוכה יותר, יש

הבדל אדיר ואין סיבה שתהיה אפליה כאשר הבנות עושות את אותה העבודה.

לנושא דיור, צה'יל מעניק תנאים טובים יותר לבנות וגם כאן אנו רואים אפליה.

לנושא נסיעות, נאמר לי על ידי שר התחבורה שאנו אכן צח-קים אך יש בעיה כי משת-

האוצר טוען שאין כסף.
היו"ר יעל דייו
כמה בנות נכללות במסגרת שלכם?
חגית ריין
יש לנו כ- 2,700 בנות. יש לנו גם בנות עולות מאתיופיה, מרוסיה שמשרתות במסגרת שרות

לאומי. הן לנח-ו בארץ כשנתיים שלוש והן מבקשות להתנדב. יש לנו בעיה עם האוכלוסיה שלא רוצה

לקבל את הבנות הללו, הם טוענים שהם מעדיפים בת ישראלית, טובה יותר מאשר אתיופיות שלא

מכירה את המנטליות ואת השפה.
היו"ר יעל דיין
עולות חדשות מחבר העמים נכללות אצלכם מסיבות פטור דת?
תגית ריין
הן מגיעות אלינו לאחר שקיבלו פטור מהצבא. הן הצהירו שהן לא רוצות לשרת בצה"ל והן

בבל זאת רוצות לשרת את המדינה. הן פתות אלינו, אנחנו לא פונים אליהן. אנחנו נמצאים במצב

שיש לנו יותר נדרי בנות ואין לנו תקנים.

בעיית הנסיעות היא בעיה חמורה מביוון שלפעמים בת גרה בצפת והיא משרתת באילת,

לנסוע חביתה אחת לשלושה שבועות זאת הוצאה כספית עצומה והנטל "נופל" על ההורים. אני

יודעת זאת גם בתור אמא לבת בשרות לאומי.
היו"ר יעל דיין
אם ב- 1,700 נכללות בחינוך, היכן משובצות היתר, זאת אומרת כאלף בנות נוספות?
חגית ריין
יש לנו הרבה בנות שנזשרתות ברווחה, ברשויות מקומיות, באיל"ן, באקי"ם וארגונים

ציבוריים.
נאוה ליבוביץ
הארגון שלנו מונה כ- 2,800 בנות. במסגרת משת- החינוך נזשרתות כ- 700 בנות וערד כ- 300

בנות משרתות בתפקידי חינוך אחרים שלא דרך משרד החינוך. קרוב ל- 1,000 בנות משרתות במערכת

הבריאות על כל גווניה, בבתי וזולים, בבתי אבות, במוסדות שיקום, נכים, והשאר במערכות

ציבוריות אחרות בתפקידי פקידות וניהול כמו קופת ווולים, משמר אזרחי, בתי משפט וכר.
היו"ר יעל דיין
הנזקור וגיוס הבנות שונה, האוכלוסיה של "בת עמי'' שונה מהאוכלוסיה שלכן?
סולי זגורי
זאת אותה אוכלוסיה. הפניה היא פניה זהה, אנחנו עוסקים באותה אוכלוסיה מבחינת

העתודה לגיוס. ההתפלגות בהתאם לנטיות של הבת, יש מי שנוטה יותר לכיוון חינוך וכדומה.

לגבי הנושא של הפן הסוציאלי, גם כאן אנו דואים מול תקני חינוך שהחלוקה היא לפי תקני

בית 50% ותוץ 50%, ההתפלגות בשטח לא תמיד מתאימה לצרכים.

מצאתי את עצמי מול דילמה קשה והחלטות מחרות שבנות לא יכולות לקבל הטבות של

השלמת לימודים תוך כדי השרות הלאומי, הן צריכות לחכות לתום השרות, ולבנות מאח- חשובה

ההכנה לחיים בתוך השרות.
היו''ר יעל דיין
שמענו ממשרד הווינוך שיש אפשרות להשלים בגרות.
סולי זגורי
למיטב ידיעתי, אפשר להשלים בגרות רק במתכונת אחת של פרוייקט קיים ובנות אחרות

שרוצות להשלים באופן פרטי ולא דרך הפרוייקט נאלצות לחכות עד תום השרות. אני מנסה ליזום

יתמות פרטיות.

לבנות יש בעיה שהן מתקשות לנחל אורח חיים סביר מול הרצון לשרת והקושי לעבה- בזמנם

החופשי מכיוון שאנחנו לא יכולים לשחרר אותן לעבודות בזמנם החופשי, יש לנו הגבלה, אין לנו

תיקצוב לחלק של הרווחה.
היו'יר יעל דייו
זאת אחת הסיבות לעודד חקיקת חוק ולהפוך זאת לחובה.
סולי זגורי
יש להביא פתרונות לזמן קצר. אנחנו יודעים שהמון שנים מדברים על חוק שרות לאומי

והיות חה לא יאושר מהרגע לרגע, נראה לי שיש לדאוג במערך ביניים לאוכלוסיה הזאת. כעובדת

סוציאלית אני מרגישה מאח- מתוסכלת, יש לנו אחריות של נתינה לבנות הללו מבחינה ציבורית

והוצאת המיטב מהן בנושא השרות הלאומי. נראה לי שהמערכת לא מסוגלת לתת מספיק תשובות.
היו"ר יעל דיין
מה אורך השרות?
סולי זגורי
אנחנו רואים מגמה שגוברת לשרת שנתיים.
אמתה אלון
בת שמשרתת שנתיים מקבלת גמול על כך. חוק חיילים משוחררים משפיע ונזקל עליהן.

חגית ריין;

זאת לא הסיבה שבגללה בנות נשארות שנה שניה.
יוסי צדק
הן רוצות אך לא יכולות מכיוון שאין מספיק תקנים.
היו"ר יעל דיין
זה מתחיל בפטור מחובה מסויימת. יש חובה לשרת, אנחנו מדברים על אוכלוסיה שנזקבלת

פטור מהחובה שאנחנו לא מקבלים ממנה פטור וכאן נוצר האי שיוויון. אתם אומרים יש כאן אי

שיוויון ואנחנו רוצים להפוך אותו לשיוויון. אבל, האי שיוויון הבסיסי הוא בזה שאחת מתגייסת

והשניה לא מתגייסת ומקבלת פטור. לא יכול להיות תיגמול שווה. אני מציעה תיגמול שווה בתנאי

שזה יהיה גם שווה חובות באותה מסגרת שמתאפשרת לה. מדובר בתנאים הזהים לתנאים העכשוויים

אבל כחובה ולא כהתנדבות. לצורך כך אנחנו צריכים לשבת עם רבנים, יש רבנים שמוכנים לשבת

עימנו ריש רבנים שמוכנים פחות.
חגית ריין
אני מוכנה 'לזמן את הרבנים שמוכנים להגיע ושמשפיעים.
היו"ר יעל דיין
ברצון רב, נשמע את דעתם ואולי אפשר יהיה להגיע להסכמה כפי שיש הסכמה עם הציונות

הדתית לגבי השרות בצה"ל. לגבי בנים זה לא תקף ונוצר אי שיוויון בתוך הציתות הדתית בין הבנים

והבנות. גבר לא מנוע מלקיים חוק חובת גיוס של המדינה ואישה כן, מעניין לשמוע למה.
נאוה ליבוביץ
במסגרת הרווחה, חסר לבנות הליווי הנזקצועי במהלך השנה. הליווי שלנו הוא יותר עניני

על החוויות שעוברות על הבת. אין לנו מקורות לתת לבת כלים מקצועיים אחרי שהיא מסיימת את

ההשתלמות שמשרד החינוך נותן לה בהתחלה. בנוסף לדה, נראה לי שמערכת החינוך מרגישה עצמה

מפתקת ומטופחת ונזצמצמת בדרישה שלה בבנות שרות לאומי. לעומת זאת, מערכות אחרות כמו

הבריאות והרווחה הן מערכות שמדינת ישראל נזענזידה אותן לא בראש סולם העדיפויות וכמה בנות

שנספק הן ייבלעו, ולא יספקו את הצורך.
חיה שמואל
כרגע הארגון שלנו מונה מאתיים בנות. בשנה הבאה נכפיל את עצמנו ונמנה כמעט כחמש

מאות בנות. אנחנו קיימים מזה שלוש שנים. ההתפלגות של משרתות כשנתיים היא, בערך כ- 35%

נשארות לשנה שניה בכל התחומים בכל הארץ להוציא חינוך. אנחנו עדיין לא מקבלים תקנים בחינוך

ואני מקווה שזה יתוקן. אנחנו מגיעים לחינוך בעיקר לחינוך המיוחד באמצעות קרנות שונות

שתומכות בחינוך המיוחד חאת הדרך היחידה שלנו להגיע לתחום החינוך שזקוק וזועק לנמרה.

אנחנו נמצאים בפנימיות ילדים תוער באמצעות תקנים של הרווחה, במד'יא, בבתי חולים, במכתים

ששייכים לארגוני נכים שונים. העיסוק הוא עיסוק של תרומ-ה אמיתית לחברה.

הבת נבחנת על פי יכולתה - רצונה והצרכים שבשטח. כאשר אנחנו עושים אבחונים, אנחנו

מלווים אותה מקצועית גם במשך השנה.

לענין השתתפות הנדרינה, אני שרתתי בצבא ולא בשרות לאומי, אני חושבת שיש מקום

להשוות תנאים של בנות שרות לאומי לצבא ולעשות השוואה כללית. אם מדברים על הכשרה,

ארבעה או שמונה ימים לא נותנים הכשרה, אבל צריך לזכור שהכשרה זה דבר יקר ואם מדברים על

שרות של שנה אחת, ההכשרה הופכת להיות יקרה פי שניים. צריך גם לחשוב מה המטרה של בת

השרות הלאונזי. בנות השרות הלאומי באות בדרך כלל לשנה, אם צריך לאפשר להן השלמה של

בחינות בגרות ולאפשר להן תוכנית שילוב שילנזדו במכללה מתי הן תעשנה את השרות. לתפיסתי,

שרות לאומי הוא שרות אמיתי עם נתינה, הבנות מגיעות כדי לתת, בואו לא נקלקל אותן. אם

[לדברים על השוואה, לאיזה חיילת יש זמן לעשות השלמות בגרויות במכללות? אני בעד לימררים,

אבל בואו נדחה זאת בשנה.

האוכלוסיה שלי הן בנות חילוניות, מסורתיות, בדואיות וערביות. יש לנו גם בנים, בנים

שמקבלים פטור מסיבה רפואית.

אני בעד חוק שרות לאומי חובה, אין לי ספק שצריך לחייב זאת. נכון לרגע זה, חסר פיקוח

ממשלתי. מי קובע מה תהיה החלוקה, למי מגיע, לאיזה בתי ספר יכנסו?
היו"ר יעל דיין
האם בת דתייה נשלחת לבית ספר ממלכתי לא דתי? האם היא יכולה לעשות את כל אותם

הדברים שמורה חיילת עושה? האם הן שוות ערך במידת השרות שהן יכולות לתת?
שמעון נחמה
כמו שתקנים לבתי ספר נקבעים על פי בסיס מסויים, מספר תלמידים בכתה, מספר תלמידים

בבית הספר, כך גם הנושא של שרות לאומי כולל מורות חיילות. אנחנו מקצים על פי ארבעה

מרכיבים בבית הספר את מספר בנות השרות הלאונזי, הקריטריונים הם: מספר טעוני הטיפוח - נושא

שבשנה האחרונה לא יכולנו להתחשב בו מאחר והמחשב הפסיק לתת אינפורמציה בגלל חוק

הסודיות, מספר תלנזידים העולים, מספר כולל של תלמידים בבית הספר ואזור בית הספר. במדרשות,

בחברה למתנס"ים, במוסדות מהסוג הזה, מספר מבקרים ואחרים והחינוך המיוחד על פי אותם

מדדים. אם לפני שלוש שנים את אותו מספר בנות חילקנו לשמונה מאות מוסדות במערכת החינוך,

היום אנחנו מגיעים לאלף מאתיים מוסדות.

מדיניות החלוקה בין התחומים השונים של המשרד, גני ילדים או מועדוניות שח"ר או

פנימיות, אנחנו ממשיכים עם אותה הצעה שהגשתי למנכ"ל המשרד לפני שלוש וחצי שנים, למעשה

אותה חלוקה נשארה גם היום בתוך מערכת החינוך.
היו"ר יעל דייו
אתה שולח גם לבתי ספר ערביים?
שמעון נחמה
לא. נוצר מצב שבחורה לא רוצה לשרת במוסד מסויים, כמו חינוך נזיוחד, בתי ספר ערביים

וכר.
היו"ר יעל דיין
יש צרכים גם לבית ספר ערבי. משרד התינוך הוא גם משרד החינוך של בתי ספר ערביים או

מעורבים.
שמעון נחמה
גם הילדים הערבים וגם הילדים היהודים מקבלים את בנות השרות הלאומי באותו מונח-

אבל לא בהיקף רחב. במוסד חינוך מיוחד של ילדים ערבים, בת שרות לאומי לא תלך לשרת שם,

תהיה לה בעיה הלכתית עם ההנהלה ועם הצוות. אך במוסד יהודי או מעורב היא כן תשרת מכיוון

שיש שם מנהלת יהודיה חאת מערכת שהיא תוכל להשלים איתה.
חיה שמואל
השאלה מה קורה במוסד ממלכתי מול ממלכתי דתי, במספר בתי ספר בארץ, כמה מקבלים

את אותה תמיכה חשובה של בנות השרות הלאומי?
שמעון נחמה
בחינוך המיוחד - באופן שווה. בחינוך הרגיל - יש עדיפות רבה לחינוך הממלכתי דתי. יש

סיבה אחת קטנה, אוכלוסית טעוני הטיפוח בחינוך הממלכתי דתי גדולה והאחת שלה גבוה בהרבה

מאשר בחינוך הממלכתי. לעומת זאת יש קיזוז כאשר מורות חיילות משרתות בחינוך הממלכתי.
היו"ר יעל דייו
אני מבינה שיש עדיפות למוסד מנזלכתי דתי מכיוון שיש יותר טעוני טיפוח באוכלוסיית

הממלכתית דתית וגם הבת עצמה מעדיפה לשרת שם. זאת אומרת שיש לנו מאגר של אלפי בנות

שעושות שרות לאומי, שחלקו הגדול הולך לשרות של אותה קהילה שממנה הן באו. הן לא תשרתנה

בבתי ספר ערביים. אם משרד החינוך יקבל את "שלומית", היא תשלח בנות בעיקך לבתי ספך ערביים

וגם לבתי ספר מנזלכתיים. יש כאן בעיה, שבנות יהודיות לא מוכנות לשרת בבתי ספר ערביים, יש

להן בעיה הלכתית.
רחל התיק
עיריית ירושלים היא הרשות העירונית היחידה במדינת ישראל שקיבלה אישור הפעלה

כארגון לכל דבר ככל עמותה אחרת. ההתמחות שלנו היא בחברה ורווחה בלבד, חלק מהתקנים שלנו

הם תקני עבודה ורווחה וחלק תקנים פרטיים שגופים קונים, גמ גופים מתוך העירייה וגם גופים

שקיימים בעיר. בסך הכל יש לנו מאה שישים בנות, דתיות, מסורתיות, חילוניות. יש לנו גם בנים

ולפני כשנה היו לנו גם בנות ערביות שכעבור חצי שנה מנהל לשכת הרווחה פנה וביקש לשחרר אותן

מטעמים פוליטיים. הם ביקשו לפרוש מהשרות הלאומי ולא להזדהות פוליטית. לקראת שנה הבאה

ננסה שוב ואולי הן תהיינה מוכנות להצטרף.

אנחנו פונים לכל בתי הספר בעיר, ממלכתי וממלכתי דתי, כאשד מינהלת החינוך

הירושלנזית מסייעת להפיץ את היחידה ברחבי בתי הספר באמצעות המפקחים שלה. מגיעות בנות

טובות שרובן פטורות מטעמי מצפון או מטעמי בריאות. רוב הבנות שלנו משתלבות במסגרות

חילוניות מכיוון שבעיר המסגרות בעיקר חילוניות. הבנות משתלבות יפה ואין בעיה של הסתגלות.

לגבי השתלמויות - הבנות מקבלות אוריינטציה של ארבעה ימים לפני הכניסה לעבודה

ובמהלך השנה השתלמויות לא רבות. אני לא יודעת אם הצורך הוא גדול מכיוון שהבת משתלבת

בצוות המקצועי והיא חלק מהצוות. היא משתלבת בישיבות הצוות, בהשתלמויות הצוות, יש עובדת

סוציאלית בכל מסגרת שמלווה אותה ביום-יום. יש לה דמות שקשורה אליה והיא מלווה אותה

בשאלות היום-יום. כמערכת עירונית אנחנו יותר ערוכים להשתלמויות הכלליות שנותנות מיומנויות.

גם הבנות שלנו נזשתלבות בהשלמת בגרויות, לא בהרבה כי אני דוגלת שהן צריכות את הזמן לעשות

שרות לאומי. המיוחד בבנות שלנו שכמעט כולן ירושלמיות, אנחנו פתים אליהן לתרום למען עניי

עירך - 18 שנה קיבלת, עכשיו בואי ותתרמי. עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת. היום עם המצוקה

הכספית, השהייה בבית יוצרת אפשרות לחסוך ובגלל זה אין לי פניות סוציאליות רבות.
היו"ר יעל דיין
היית ממליצה על מודל מה גם לערים אחרות?
רחל הרניק
אנחנו העיר היחידה שקיבלה אישור הפעלה. מנהלי אגפי רווחה בערים אחרות פנו אליי,

ישבו איתי על המודל, הם מתלבטים, יש הרבה יתרונות בהפעלה פרטית ויש הרבה קשיים בהפעלה

עצמאית. זה לא פשוט, עיריית ירושלים החליטה להיכנע לזה חה זורם.
כנפו דה-
משרר העבודה והרווחה קיבל על עצמו מהממשלה לרכז את המידע על הבנות שמשרתות

שרות לאומי בעקבות החלת חוק קליטת חיילים משוחררים גם על בנות שמסיימות שרוח לאומי.

משרד הביטחון ביקש לקבל מגורם ממלכתי את האינפורמציה ולא רק מהגופים המפעילים. לפי חוק

שרות לאומי קיבלנו מהממשלה את המינוי לעסוק בזה. הקמנו יחידה שמפקחת ומבקרת את עברדת

הבנות באופן נועשי בשטח. כל העמותות והגופימ המוכרים מדווחים לנו מתחילת השנה על הבנות

שמשרתות במסגרתן, באיזה תפקיד ובאיזה מקום. אנחנו כמובן מתאמים זאת עם כל הגופים

המפעילים האחרים כדי לקבל אישורים ובקרה מקבילה. בסוף שנת העבודה אנחנו מקבלים דיווח על

מי שמסיימת את השרות, לאחר שבמהלך השנה אנחנו מאמתים את הנתונים, אנחנו מדווחים למשרד

הביטחון על מנת שהוא יוכל לשלמ לבנות את הזכויות המגיעות להן לפי חוק קליטת חיילים

משוחררים. תוך כדי הקמת היחידה והתלבטות עם הבעיות שנוצרו במהלך השנתיים, החליטה

המכשלה על הקמת ועדה נזייעצת לשר הננבודה והרווחה שבה שותפים משרדי הממשלה השונים
שמפעילים שרות לאומי
משחר החינוך, משדר הבריאות, משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים.

בווננדה אנחנו מנסים ללבן את הבעיות היחודיות שיש באשר למגזר של בנות השרות הלאומי. אנחנו

גם מנסים ליצור מסגרת מוסכמת ומקובלת על כל הערסקיס בנושא כדי שהגדרה של נושא מסוייס

יהיה מוסכם על כולם.

בזמן האחרון התלבטנו אם להשוות את תנאי שרות הבנות לאלו של חיילות. קיבלנו מוועדת

השרים לענייני חקיקה בקשה לבדוק את הנושא הלכה למעשה, קיימנו מספר פגישות במשרדי

הממשלה בוועדה המייעצת ואנחנו משתדלים לפתור את הבעיה. הקיים היום הוא שבנות שמשרתות

בצה"ל, בעיקר מורות חיילות, יש הבדלים לטוב ולרע בין הזכויות שמקבלת חיילת לעומת בת שרות

לאונזי. ועדת תעריפים דנה בזה וכרגע יש בעיה עם זה מכיוון שברגע שמשנים תעריף מסויים זה

מהווה בעיה לתקציב. אנחנו מקווים להביא לוועדת השרים הסכמה בין המשרדים כולל משת-

האוצר כדי להשוות את התנאים כך שלא תהיה אפלייה. בעיה נוספת שאנו מקווים שתבוא על

פתרונה היא שבנות שרות לאומי תוכלנה לנסוע חינם בתחבורה ציבורית כפי שחיילות נוסעות חינם.

שר התחבורה לקח על עצמו להשיג לכך תקציב כדי שגם בנות שרות לאומי יוכלו לנסוע חינם

בתחבורה ציבורית.

היקף הקליטה במשרד אצלנו הוא גדול יותר. כיוס אנחנו נזעסיקים כשלוש מאות בנות

בשרות לאומי בתחום הרווחה, חלקן בירושלים וחלקן בשאר חלקי הארץ. בסקר שעשינו לפני

כשנתיים על הצורך בבנות שרות לאומי היתה לנו בקשה לכשמונה מאות בנות, ומתוכן אנחנו

מספקים רק שלוש מאות בנות. יש לנו אפשרות קליטה מוכפלח.

יש בעיה אחת שאנו מעמידים אותה כתנאי בניגוד למשרד החינוך, השתתפוח של כ- 50%

של הגוף. אנחנו לא חושבים שכל מוסד שמעסיק בנוח שרות לאומי יעשה זאת על חשבון התקציב
שלנו. אנחנו אומרים
אם אתה חושב שבת שרות לאומי יכולה לסייע ולתרום זה יהיה על חשבונך.

לדוגמה, מקלט לנשים מוכות רוצה בת שרות לאומי, הם צריכים להשתתף ב- -50% מהתקציב.
נירית פסח
הייתי רוצה להתייחס לכמה נקודות מהותיות: למערכת הבריאות יש צרכים בשטח ולפי

ההערכה שלנו אפשר היה להעזר בהרבה יותר כוח אדם מהסוג הזה במגוון הרבה יותר רחב של

מסגרות ממה שמתבצע היום. הסיבה שזה לא מתממש במלואו בצורה אופטימלית יותר בנזערכת
הבריאות הן מכמה סיבות
1. אנחנו מקבלים פחות תקנים. המערכת הדומיננטית היא מערכת החינוך ויהיו הסיבות אשר יהיו.

ההקצאה למערכת הבריאות היא קטנה יותר.

2. הנמייה של הבנות, מאחר חאת התנדבות, באופו טבעי המשיכה היא לעבודה עם ילדים, עבודה

במסגרות קלות יותר שמשתלבות בתפיסה הכללית שלהן. כאשר מציעים להן תפקידים במערכת

הבריאות, לא תמיד הבנות רוצות ויכולות להתמרח- עם זה.
היו"ר יעל דיין
כמה בנות יש היום במערכת?

דהר כנפו;

יש בסך הכל 5,500 בנות בשרות לאומי, מתוכן כ- 2,500 בנות בתחום החינוך, 300 בנות

במשרד העבררה והרווחה, כ- 200 בשרות בתי הסוהר והמשטרה, כנ"ל במשרד המשפטים, והשאר

בנזערכת הבריאות ומערכות דומות כמו מגן דוד אדום, קופות חולים וכדומה.
נירית פסח
על מנת להביא בחורה צעירה להתמודד עם קשיים שנתקלים בהם במערכת הבריאות, ולאו

דווקא בתחום הגריאטרי, אפילו בבית חולים כללי, בתחום של בריאות הנפש, היינו יכולים להעזר

בהן, אך אלא דברים שדורשים נזערכת של הכשרה אינטנסיבית. כאשר ואם היא באה לשנה,

ההכשרה יקרה ומתחילה להיות בעיתית.
היו"ר יעל דיין
איפה נקלטות הבנות בצורה טובה?
נירית פסח
בבתי חולים. יש מערכת פבינזית מלווה בהרבה מבתי החולים, יש קבוצות תמיכה.
היו"ר יעל דיין
זה כולל שיקום, או עבודה עם אנשים בעלי מוגבלות.
דחי כנפו
האתגר גדול, אולי הבנות לא מודעות לכך, ויכול להיות שאתם צריכים לעשרת תעמולה.
נאוה ליבוביץ
בעבודת בתי החולים עבדנו בהעלאת רמת התפקיד. היום בנות עובדות בתפקידים שדורשים

מהן יכולת. בת שמתאימה לעבה- במערכת החינוך לעיתים לא תוכל להתמרח- עם התפקיד הנדרש

ממנה בנזערכת הבריאות. היא צריכה יכולת התמרדות. חל שינוי גדול מאח- גם מבחינת רמת הבנות

שמגיעות וגם מבחינת כמות. יש תוצאות להשקעה וכמובן שיש עוד מה לעשות.
סולי זגורי
זאת נזערכת חילונית עם נגיעה בצוות בעל גוונים שונים, מערכת שאוהבת מבחינה רגשית.
היו"ר יעל דיין
אי אפשר לכפות על בחררה דתית שרות בבית חולים. יש אלמנטים שונים שאסורים עליה.

החינוך שממנו הן באות והתרבות הכללית שונה. לא הייתי מבקשת מבחורה דתיה לרחוץ חולה.
חגית ריין
לפני שבוע קיבלנו מכתב ממשרד החינוך שביקש מאיתנו להקפיא את התקנים של החינוך

המיוחד לקראת השנה הבאה, ועדיין לא הבנתי מדוע.
שנזעון נחמה
עלול להיווצר מצב שבנות ישארו עם הבטחה של שיבוץ ולא יהיה מקום ואז ברגע האחרון

יצטרכו להודיע להן. במשרד החינוך נוצרה בעיה לאחר ביטול מבת. מאחר ואי אפשר לשבץ בנות

של החינוך הממלבתי למוסדות דתיים, הוחלט בוועדת הרבישות של המשרד לפרסם מכת נוסף על

בנות מהחינוך הממלכתי, לבנות הללו אנחנו צריכים לשריין תקנים אם יתקבלו בנות לחינוך

המנזלכתי. לא כל בת בחינוך הממלכתי דתי מוכנה לעבוד בחינוך הממלכתי, להוציא החינוך

המיוחד. בחינוך הממלכתי דתי לא יסכימו לקבל בנות של החינוך הממלכתי.

אני מקווה שהחינוך המיוחד לא יפגע נזשתי סיבות: הבנות של השרות הלאומי בחינוך

הממלכתי דתי, הטובות שבהן מעדיפות לשרת את החינוך המיוודר. בחינוך הממלכתי יש להניח

שהבנות הטובות ביותר מתגייסות לצה"ל. כרגע נתנו הוראה להקפיא את כל התקנים של החינוך

המיוחד בבתי הספר הממלכתיים על מנת לשמור מקומות לבנות מהחינוך הממלכתי דתי אם יבחרו

מהמכת ויופעלו במערכת. זאת אומרת שנזערכת החינוך הנזיוחד עלולה לצערי להיפגע משני

כיוונים. א. מחוסר תקנים ברגע האחרון. צריך לפתוח את שנת הלימודים ב-1.9 ואם עד אז לא

יתקיימו הליכי המכת ולא ינזצאו ולא יוכשרו הבנות תיווצר בעיה. בחינוך המיוחד יש לנו כ- 400

תקנים. ב. בעיה נוספת שעלולה להיווצר שנקבל בנות שמתאימות פחות בתחום הזה.

אני לא מייצג את החינוך הממלכתי דתי אבל ישנה בעיה של החינוך המנזלכתי דתי שהוא

לא יכול לשלב בנות מהחינוך הממלכתי.
היריד יעל דייו
החינוך המנזלכתי לא ימנע מלקלוט בחורה דתיה מהחינוך הממלכתי דתי.
שמעון נחמה
בחינוך הנדוחד אין בעיה בשני הכיוונים. במסגרת הכללית הרגילה קיימת בעיה והבעיה

תישאר. מאחר והבעיה תישאר, בנות מהחינוך הממלכתי דתי שרוצות לשרת בשרות לאומי ורק

בחינוך המיוודר עלולות להישאר ללא נזקום וברגע האחרון לקבל הודעה שהן יכולות ללכת הביתה

מכיוון שאין להן מקום בשרות לאומי. ההחלטה של הרגע האחרון תשפיע לרעה בשני הכיוונים

ומוסדות שונים עלולים להישאר בלי בנות.
היו"ר יעל דיין
אני רוצה להודות לכולם. יש נושאים שהפכו להיות טכניים, זאת אומרת שצריך לייעל את

המערכת. אנחנו מעונינים בהרחבה של השרות לאומי, אנחנו מברכים כל בת שבגלל סיבה כלשהי

יש לה פטור מצה"ל ובכל זאת מרגישה את הצורך לשרת את המדינה. ההתיחסות הכללית חיובית

וכל דבר שהוא מכני ודורש את תמיכת הוועדה, החל מנושא של הסעות, תשלומים, תקנים וכו' נשמח

מאוד אם תעזרו בנו. יווד עם זאת, היום חברו לנו כמה דברים שבלתי ניתנים לגישור. אס המכנה

המשותף הוא הרצון ההתנדבותי לעשות שרות ציבורי בכל תחום שבו נדרש, מצד שני אנחנו רואים

כאן שסע שקשה לי לתפוס אותו באפשרויות השיבוץ. צר לי על כך. אם זה פוגע לא רק בשיוויניות

אלא בצרכים האמיתיים החברתיים, יש לנו בעיה אמיתית, בעיקר לגבי שרות שאמור להיות גורם

מאחד. השרות הלאומי הוא תופעה יפה שמשלימה את בעית הפטורים בצה"ל. אבל אם בתוך

התופעה היפה הזאת אנו רואים חלוקה בלתי מוסברת, אני רואה כאן בעיה והייתי שמחה לראות

שלפחות ארגון "שלומית" ימלא את החסר. בחורה חילונית לא יכולה לשרת בנזוסד מנזלכתי דתי,

וכך ההיפך. אנחנו מדברים על רוב בעלות הפטורים, רובן הן דתיות, ועליהן חלות המגבלות של

האוכלוסיות שבהן הן יכולות להיקלט והאוכלוסיה שלהן לא מוכנה לקלוט אוכלוסיה אחרת בהרבה

מקרים.

ח-אי ניפגש שוב, ואשמת אם יהיו פתרונות. לגבי החקיקה, כאשר היא תגיע, נראה איך

הבית הזה יקבל את החקיקה לגבי חובת שרות לאומי לכל.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.

קוד המקור של הנתונים