ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/03/1997

חינוך לשיוויון בין המינים במערכת החינוך הערבית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נ וסרו לא מתוקן



פרוטוקול מס' 40

מישיבת ועדת המשנה לקידום מעמד האשה הערבייה

יום שני. כ"ד באדר אי התשנ"ז. 03.03.97. שעה 15:00

נכחו: חברי הוועדה תמר גוז'נסקי - היו"ר

נעמי חזן
מוזמנים
עלי אסדי - הממונה על החינוך לערבים

נאוה סגן - הממונה על שיוויון בין המינים בחינוך

רפיק אלמאלק - מנהל ביה"ס ג'ת

סלאח בדיר - מפקח בחינוך לדמוקרטיה

עבלה ג'בלי - מדריכה לחינוך לחיי המשפחה

נג'יבה סרחאן- מחנכת בכירה

אבשלום נאור - רכז הפיקוח של נעמת

אילנית שבו - שדולת הנשים בישראל

יפה גביש - תנד'"
מנחלת הו ועדה
דנה גורדון
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
חינוך לשיוויון בין המינים במערכת החינוך הערבית



חינוך לשיוויון בין המינים במערכת החינוך הערבית
היו"ר תמר גו'זנסקי
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לקידום מעמד האשה הערבייה, בנושא

חינוך לשיוויון בין המינים במערכת החינוך הערבית. כבר מתחילת כהונתה של הכנסת

הזו, לאחר שהוועדה למעמד האשה הוקמה, הוחלט להקים ועדת משנה בנושא האשה

הערבייה. התפקיד הוטל על חבר הכנסת דראושה, אלא שבריאותו נפגעה והוא לא יכול

היה למלא את התפקיד הזה. לכן התבקשתי על ידי יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת יעל

דיין, לקחת על עצמי את ריכוז ועדת המשנה הזאת לשנתיים הקרובות.

ההחלטה הזאת נפלה עלי והרבה לא הספקתי להכין, בהתחשב שכנס החורף הולך

ומסתיים. לכן קבענו שתי ישיבות לכנס החורף, ולקראת הקיץ נחשוב על יתר הנושאים.

אני אשמח אם משתתפי הישיבה הזאת, גורמים או גופים אחרים, יעלו הצעות לנושאים

שכדאי שוועדת המשנה הזאת תעסוק בהם, בהתחשב בצרכים ובבעיות בהם נתקלת האשה

הערבייה.

בחרנו להתחיל בנושא של שיוויון בין המינים, בהנחה שהשאלה של החינוך

לשיוויון עומדת ביסוד כל יתר הנושאים שקשורים למעמד האשה. מאחר שידעתי שנעשו

אי אלה התחלות בתחום הזה לאחר שנוצר פער מסויים בין מערכת החינוך העברית לבין

מערכת החינוך הערבית בנושא הזה, התשובה היתה שכדאי להקדיש את הדיון הראשון

לנושא של החינוך דווקא בתוך מערכת החינוך הערבית.
נאוה סגן
במקביל התחלנו לעבוד מול מערכת החינוך היהודית והערבית בלי יצירת פערים.

מלכתחילה מערכת החינוך הערבית היתה אחת מאוכלוסייות היעד שלנו.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מתי זה קרה?

נאוה סגן;

זה קרה עם תחילת פעילותי, לפני שנתיים וחצי. זה התבטא בכך, שבקורסים

הראשונים שנפתחו להכשרת אנשים בנושא הזה, נפתח גם קורס באוניברסיטת חיפה עם

מיטב הנשים המובילות בנושא הזה, דייר שושנה מייר, פרופסור רחל אדרוביץ, שנכון

להיום עובדת בהרבה מאוד ישובים ערביים. הקורס הזה היה אחת ההצלחות המסחררות

שלנו, כאשר גברים ונשים הגיעו לקורס הזה מתוך סקרנות ונשארו בו מתוך עניין.

מתוך המשוב שקיבלנו ומדו"ח הערכה שקיבלנו, כל אחד התחיל לפעול ברוח הקורס. זאת

היתה פריצת הדרך הראשונה.

בקורס הזה המשתתפים העלו רצון לקיים שלב נוסף בהכשרה שלהם כדי להעמיק את

הידע ולהמשיך את העבודה של ההנחיה. נענינו לבקשתם והקמנו קבוצה מצומצמת של

שבעה בוגרים, ואכן מתוך הקבוצה הזאת יש לנו שני אנשים מובילים. הם נושאי הדגל

במגזר הערבי.

הקורס הראשון שהם הובילו ביוזמתם הוא תמיכה ויעוץ, תמיכה כספית ויעוץ

שלי. כל זה נערך במרכז פדגוגי בתמרה, כך שהמורים מכל בתי הספר כמו בית ספר

לנזירות בנצרת, בית ספר תמרה א', סחנין וכו', השתתפו בו. קבוצה של קרוב ל-30

גברים ונשים השתתפו בקורס הזה.



בעקבות ההצלחה של הקורס הזה התחילו לבוא פניות מישובים נוספים. נכון

לעכשיו יש לי בעיה, שחיא נכונה לגבי כל המערכת, שצריך מרצים רציניים שיעשו את

העבודה כהלכה, הריחוק הגאוגרפי הוא בעיתי, מפני שרוב המומחים בנושא הזח גרים

במרכז. למרות כל זאת ראיתי את הניצן הראשון שזכה לתהודה והצלחה באחד הישובים

שאנ י רוצה לטפח אותם.

במסגרת פרויקט ניסוי שהתחלתי בו השנה, שנקרא פרויקט שיוויון 2000, אחת

מתוך ארבע חטיבות ביניים המשתתפות בקורס היא חטיבת הביניים בתמרה. בית הספר

מקבל את כל המשאבים בצורה שווה לחלוטין כמו כל בית ספר אתר. במועדים אחרים,

שבהם אני מקיימת השתלמות בבתי ספר עבריים, אני מעבירה להם השתלמות יחודית

באוניברסיטת חיפה, על מנת לתת להם את אותם משאבים מבחינת ההכשרה, ההנחיה,

הסיוע וההדרכה. אני זוכה למשוב מאוד חיובי. מנהל בית הספר משתף פעולה בצורה

ראויה להערכה עם המון סקרנות והרבה תמיכה. ברגע שמנהל בית תספר משדר מעורבות,

איכפתיות, והכרה בחשיבות הנושא, זה מקרין הלאה.

בפעילות שלי מול מערכת החינוך, המגזר הערבי מקבל את אותם המשאבים ואת

אותה ההתי יחסות.
נעמי חזן
האם קיצצו את המשאבים בשנת 1997?

נאוה סגן;

לא. הקיצוץ הטוטאלי שהיה נפל גם עלי, מעבר לזה לא קיצצנו. בפרויקט שיוויון

2000, שממש התנדנד במעבר בין שילטון אי לשילטון בי, המשרד תתחייב לפרויקט תלת

שנתי, שהוא פרויקט שעומד על שנים וחצי מיליון שקל, שכוללים שעות מורים, מרצים,

ימי השתלמויות, חומרים ומשאבים. זה פרויקט מחקר שצריך להתחיל בקרוב, בינתיים

הפרויקט הזה רץ ללא שום קיצוץ.
נעמי חזן
האם את כפופה למינהל לחינוך ערכי?
נאוה סגן
לא.
נעמי חזן
האם מתכוונים להכפיף אותך?
נאוה סגן
אין לי שום מושג. נכון לעכשיו אני עב"מית. מי שמינה אותי זה שושני. אני

לא כפופה לאף אחד, ויש בזה יתרון כי אני יכולה להכפיף את עצמי למקום שנוח ובכל

סיטואציה. יש לי תמיכה מהמשנה למנכ"ל שלומית עמיחי, בזכותת הפרויקט הזה לא נפל

בדרך.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

מה התגלה באותם קורסים לגבי העמדות של המורים, לגבי שינוי עמדות של

מורים? האם הם באו עם תפישה עקרונית שיוויונית, רק שצריך תיה קצת לעזור להם,



או שהקורס הזה חשף בעיה של תפיסה שיוויונית אצל המורים?
נאוה סגן
אנהנו עוסקים בנושא שדורש תהליך ממושך מאוד, תהליך של שינוי עמדות

וסטריוטיפים. מנהל חטיבת ביניים בעכו סיפר: "באתי לקורס הזה מתוך הנחה שאני

דמוקרט ושיוויוניסט, אחרי שתי פגישות למדתי שאני מאוד רחוק משם. במהלך הקורס

הזה שמתי לב שבחצר בית הספר לבנות אין מרחב מחייה, שאף פעם לא מיניתי מורה

לפרויקטים, ושבו ועד התלמידים לא היתה אף פעם תלמידה", עם שובו לבית הספר לאחר

שנת ההשתלמות הוא התחיל להכניס שינויים, כנ"ל גם מורים ומנהלים אחרים.

אלה שהגיעו לקורס נמצאים ברמת זינוק הרבה יותר טובה מאלה שחושבים שזה

בכלל לא חשוב. עצם העובדה שבאים לחדר המורים ומשבחים, זה מתחיל ליצור תהודה

וסקרנות. תמרה היא כנראה ישוב שיש בו אווירה של הרבה יותר פתיחות, נשים שם

הרבה יותר פעילות, אבל יש עדיין עבודה מאוד קשה. בהשתלמות של פרויקט שיוויון

2000 המורים מהמגזר הערבי והמורים מבית הספר העברי הממלכתי היו באותה נקודת

מוצא לטוב ולרע.

מה שחשוב לי הוא לראות את הספקטרום בכללו, זה נותן את ביטויו למשל בחומרי

עזר למגזר הערבי. אני מקווה שבמהלך השנה יצא מאגר של טקסטים של חומר ללימוד

במסגרת לשון, ספרות, הבעה ודיונים בנושאים כאלה ואחרים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
בקצב הנוכחי מערכת החינוך כולה תזכה לתוכנית הזאת בעוד מאה שנה?

נאוה סגן;

אני לא הייתי אומרת. בסך הכל עד חיום יש בסביבות 350-400 מורים מבתי ספר

שונים שהשתתפו בפעילויות כאלה ואחרות של השתלמות אנטנסיבית, ובימי עיון הרבה

י ותר.

השבוע הייתי בעליית הנוער, ושם השתתפו כ-50 מפקחים ומנחים מעליית הנוער

שהתלהבו מהנושא וכבר נערכו לעבודה בצוותי עבודה. זה מתחיל להכות גלים. כמובן

שהדרך ארוכה והמשאבים שעומדים לרשותי הם מועטים. כל הנושא הזה יש לו שליש משרה

תקנית שלי ואני עושה אותה כמעט בהתנדבות. התקציב שעומד לרשותי לפעילויות הוא

גם כן לא אדיר. בשלב הראשון של הכניסה לפעילות הזאת, הטון המינורי היה הנכון

כי אפשר היה לחשוב בצורה נכונה על הטמעת הנושא.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מאיזה גיל התוכניות?
נאוה סגן
באופן כללי אני עובדת עם כל הגילאים. בעוד חודש וחצי אמור להפתח קורס

לגננות. היה קורס לי ועצות. אני עובדת עם כל טווח הגילאים בהתאם לאוכלוסיות

שאני מוצאת אותן מתאימות ומוכנות להתחבר לנושא הזה. הנושא מאוד מפוזר. מבחינת

משאבים ההתייחסות היא לכל המערכת.
נעמי חזן
האם יש לכם מחקר, מעקב צמוד?
נאוה סגן
אחרי כל קורס יש פעולת משוב.
נעמי חזן
זאת לא השאלה. את מכשירה 350 מורים, המורים האלה מכניסים מה שהם למדו

לתוך תוכנית הלימודים ולכיתות עצמן. המטרה היא בעצם לשנות דפוסי התנהגות, איך

נדע אם זה מצליין?
נאוה סגן
אני לא מאמינה שבעקבות קורס של 56 או 112 שעות מורים כבר מתהילים לעשות

מהפך. מידי פעם אני שולחת שאלונים למפקהים ושואלת מה קרה בעקבות הקורס. במשוב

שאני מקבלת אני רואה שכמעט כל אחד יזם משהו בתהום בית ספרו בכל מיני וריציות,

מעבר לזה אני לא חושבת שנעשו דברים דרמטיים. אני בהחלט סבורה שהפרויקט הניסויי

בא לעצב מודלים כדי להטמיע את הנושא בבית הספר, כמו למשל מה צריך לעשות כדי

שמורים במסגרת הוראת הדיסיפלינה וגם בדיאלוג היום יומי עם התלמידים יתחילו

להתנהג אחרת ולשדר מסרים שיוויונים. אני מקווה שבסוף השנה הקרובה תהיה לנו

תמונה הרבה יותר ברורה על דרכים להטמיע את הנושא, אבל אז נצטרך הרבה יותר

משאבים להעמיד לרשות בתי הספר כדי שימשיכו בפעולה של הכשרה והקנייה.
נעמי חזן
צריך להציע את זה כעבודת דוקטורט לאחד הסטודנטים, ולעשות את המחקר על

המגזר הערבי. מה קורה בבתי הספר ואיך משפיעים, אם משפיעים, המורים שעברו את

ההכשרה הזאת?
היו"ר תמר גוז'נסקי
איך אתם רואים את החינוך לשיוויון בין תלמידות ותלמידים במערכת החינוך

הערבית?
רפיק אלמאלק
אני משבח את הדברים שנעשו. אני מנהל כבר כ-19 שנים את אותו בית ספר, ויש

שינוי לטובה בכך שבנות הולכות ולומדות. המצב משתפר מיום ליום, אבל לא בזכות

הקורסים שנעשו. לא נעשה אצלינו כלום ממה שנאמר פה, אם זה בגלל שזה לא הגיע

למשולש או בגלל שהם סומכים על בתי הספר. אחוז התלמידות והתלמידים בבית הספר

הוא שווה, אפילו יש יותר בנות.
היו"ר תמר גו'זנסקי
זה כולל חטיבת ביניים?
רפיק אלמאלק
כן. יש 209 בנים ו191 בנות בבית ספר תיכון. הסיבה שיש הרבה יותר בנים היא

בגלל שיש תלמידים הבאים מחוץ לג'ת. תלמידי גית מונים 162 בנים ו180 בנות בבית

הספר.
היו"ר תמר גוז'נסקי
זה בית ספר מקיף או עיוני?
רפיק אלמאלק
זה בית ספר עיוני. לאחרונה יש נהירה של בנות למקצועות שהיו בעבר של בנים,

כמו מקצוע האלקטרוניקה, שמחצית מהכיתה היא בנות. יש מגמת תיכנון ועיצוב

באמצעות מחשב שגם אליה נכנסו בנות. זה לא אומר שהתמונה כל כך ורודה. אני מאשים

את הבנות עצמן וגם את המורות. הדימוי העצמי של המורות עדיין ירוד, משום שאם יש

איזה שהוא מכרז על משרת מנהל, מפקח, סגן מנהל, אני לא רואה שהמורות רוצות

לעלות בהיררכית הדרגות של בית הספר. יש ששומרות על שקט תעשייתי, שרוצות רק את

20 השעות שיש להן. אני דוחף את המורות והטלתי גם תפקידים על מורות כמו מרכזת

שכבה וכו' בכדי לקדם את המורות ולתת להן מעמד שווה ביחס למורים. המורים מקבלים

את זה ברוח טובה והם מתייחסים לרכזת כרכזת לכל דבר.

השינוי לא צריך להיות רק במין השני, אלא גם אצל ההורים. צריך לתת הרצאות

וימי עיון להורים ולאמהות על מנת שיתנו דחיפה לבנות שלהן ושיקבלו את הדברים

שהולכים ומשתנים בחברה הערבית בישראל.

הדת האיסלאמית הולכת ומתחזקת, זה בא לידי ביטוי בכך שכל יום באה מישהי

אחרת בלבוש מסורתי דתי. אם ביום שלישי היא באה לבושה במכנסים, בג'ינס וכו',

ביום שני היא באה לבושה בלבוש מסורתי דתי לכל דבר. זה מונע מאותה תלמידה

להשתלב בחיי בית הספר ובייחוד בשיעורי ספורט. מבחינה דתית התלמידה לא יכולה

להתעמל כי היא לבושה לבוש מסורתי, אבל אם יהיה אולם ספורט מיוחד בשבילה אז היא

תחיה מוכנה להתעמל. היות ואין לנו אולמות ספורט, אנחנו עומדים כבולי ידיים

ואין לנו מה להציע במקום. לפעמים אני מפנה להן חדר במרתף אז הן מתעמלות כרגיל

כמו הבנים. לבתי ספר יסודיים אין עדין מורות מיוחדות לספורט, המורה הוא מורה

לבנים וגם לבנות. זה מגביל את התנועה של הבנות בייחוד בכפר שנודע כמסורתי.
סלאח בדיר
אני אחד מבוגרי הקורס לשיוויון בין המינים שנערך בסמינר הקיבוצים. לפני

שעסקתי בנושא הפיקוח עסקתי בנושא של שיוויון. הנחתי קבוצות מורים בנושא

שיוויון בדמוקרטיה ולא רק שיוויון בין המינים. לא מזמן הייתי מנהל חטיבת

הביניים בכפר קאסם. בנושא הזה עסקתי בתוך בית הספר, גם לפני הקורס וגם אחרי

הקורס. הקורס הוסיף לי סגנונות של הנחייה בנושא. ניסיתי להחדיר חלק מהדברים

ולממש אותם הלכה למעשה בתוך בית הספר. לא ערכתי מחקר ולא משוב על מנת לראות אם

הדברים הצליחו.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מה עשית?

סלאח בדיר;

רציתי להחדיר לתודעתם של המורים והתלמידים את הנושא. אני אישית עובר

תהליך כזה. נסיתי לבדוק את הדברים לגבי עצמי, במה מתבטאים הדברים בבית הספר,

באיזו שפה המורים פונים לתלמידים ובאיזו שפה המורות פונות לתלמידים. בישיבות

מורים הבאתי דוגמאות לנושא הזה והראתי למורים איך אנחנו במתכוון או שלא

במתכוון פונים בלשון של זכר לכל התלמידים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
איך הדבר התקבל בחדר המורים?
סלאח בדיר
בצורה טובה ובאהדה. אלה דברים שאין עליהם התנגדות אלא להיפך. מהרגע

הראשון ראיתי את הנושא הזה כחשוב. התפקיד של מחנך כיתה הוא בדרך כלל התפקיד

שהמורים רוצים בו וממהרים לקבל אותו. יש הבדל בין המגזר הערבי ליהודי בנושא

הזה. להיות מחנך כיתה כמעט כל מורה במגזר הערבי רוצה להיות. עד לאותו יום שבו

התמניתי למנהל בית ספר לא היתה שום אישה מחנכת כיתה. זה אחד הדברים שעמדתי

עליהם כאשר מוניתי למנהל. עזבתי את בית הספר כאשר מתוך 21 מחנכים היו 9 מורות

מחנכות, וכאשר שתי מורות היו בתפקיד של ניהול.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם אתה יכול להגיד משהו על התלמידים? מה קורה כאשר המורים יושבים בחדר

מורים ומקיימים דיון ומחליטים החלטות, האם התלמידים קולטים את השינוי הזה?
סלאח בדיר
אני לא מסכים שלמורות יש דימוי עצמי נמוך.
רפיק אלמאלק
ידוע שכפר ג'ת הוא בית חרושת למורים ומורות. כעשרה אחוז מכלל האוכלוסייה

עובדים בהוראה. כ-700 מורים ומורות מלמדים בג'ת. אין אף מורה שהיא סגן מנהל או

מנהלת. השנה זאת הפעם הראשונה שנשלחה מורה להשתתף בקורס מנהלים.
טלאח בדיר
אני מנסה להחדיר את הנושא הזה גם אצל התלמידים. בשבוע הבא יש לנו מפגש של

תלמידים יהודים וערבים מבית ברל ותיכון כפר קאסם. בסוף היום יש פאנל, והנושא

שתוכנן היה נושא של דת ומדינה. אני טעניתי שהנושא הוא לא שיוויוני לשניהם, ויש

לתת נושא שבשתי הקבוצות ישתתפו יהודים וערבים. הצעתי את הנושא של שיוויון בין

המינים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם אתה מדבר על המורים? מה שמעניין אותי זה מה קורה אצל התלמידים. האם

התלמידים מוכנים לדון בנושא הזה, האס יש התייחסות שונה של בנים ובנות לנושא

הזה?
סלאח בדיר
עדיין לא חוחלט על הנושאים. המורים המופקדים על הנושא משני בתי הספר

קיבלו משימה לבקש מהתלמידים לזרוק נושאים שנדון בהם באותו יום. מנסיון אני

יודע מה התלמידים יציעו. אני מניח שאחד הנושאים שיהיו זה הנושא הזה, של

שיוויון בין בנים ובנות. אמרתי שבמידה ונושא כזה לא יעלה, נציע אותו לתלמידים.
נג'יבה סרחאן
יש לנו כבר מורות, מנהלות, אמהות, מחנכות, ובעצם יש לנו את הכל. האשה

הערבייה התחילה כבר להשתחרר, אבל זה תלוי בגברים. אם הגברים יתנו לאישה ולבת



שלהם לצאת ולראות מה מתרחש, אז היא תבנה את העולם שלה בצורה אחרת והדימוי

העצמי שלה יעלה. הדבר הזה התחיל, אבל יש לדהוף אותו.

כמר)נכת, אני רואה שהתלמידות מצטיינות במתמטיקה יותר מאשר התלמידים, ואני

מחזקת את זה. אני מצמיחה מביניהן איזה שהיא מנהיגות כיתתית, על מנת שישפיעו על

אחרות. אני עוקבת אחרי התלמידות כאשר הן מגיעות לתיכון. מי שחושבת שהיא תתארס

או תתחתן אני רודפת אחריה כדי לדבר איתה ועם ההורים שלה, ומנסה לשכנע אותה

להיות מורה. אם האמא רוצה לחתן אותה בגלל כבוד המשפחה, אז הבת לא תצא לעבוד,

ואם לאמא שלה אין דימוי עצמי גבוה אז גם לבת לא יהיה דימוי עצמי גבוה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מאז שהונהג חוק חינוך חינם עד כיתה י"ב, גדל בצורה דרמטית מספר הבנות

שלומדות בחינוך הערבי בבתי הספר הערביים. זאת היתה המהפיכה האמיתית. כיום

אנחנו נמצאים במצב כזה, שיש בתי ספר שיש יותר בנות מאשר בנים. ברור שזה תהליך

כמותי שרואים אותו. העובדה שיש יותר בנות, תלמידות או נשים במקום מסויים, זה

עוד לא אומר שיש שיוויון. אין קשר אוטומטי בין יותר נשים לבין שיוויון. היום

מספר הנשים העובדות כמעט השתווה למספר הגברים העובדים. במגזר היהודי יש כמעט

שיוויון מלא, במגזר הערבי יש בעיה מכיוון שיש פחות מ20% שיוצאות לעבוד. זה לא

אומר שהשכר שווה. זה לא יוצר עדיין בהכרח גורם של שיוויון.

מה מצב השיוויון במערכת החינוך הערבית? מהי התפישה השיוויונית? האם כאשר

המורה שואלת, הבנים והבנות מרימים יד באותה מידה על מנת לענות? האם גם הבנים

וגם הבנות באותה מידה מציעים את עצמם או מתנדבים לנהל עניינים במועצת תלמידים?

מה קורה עוד לפני שהתוכנית של נאוה סגן הגיעה לגית או לישוב אחר? בבתי ספר

יהודיים כאשר אתה נכנס לכיתה ומעלים את השאלה של השיוויון בין המינים, קופצים

הבנים וחוזרים על כל הסטריוטיפים ועל כל ההנמקות שמזמן חשבנו שעברו מהעולם,

ומספרים שעבודת האשה היא פחות חשובה וכוי. זה דבר לא יאמן בישראל 1997. איפה

הקושי ואיפה הבעיתיות?
נג'יבה סרחאן
הבסיס מתחיל מהבית. כאשר נולד בן זכר אז כולם מברכים במזל טוב ומביאים

ממתקים ומתנות, וכאשר נולדת בת אז לא אומרים אפילו מזל טוב.
עבלה ג'בלי
השינוי שנעשה הוא טיפה בתוך אגם גדול. אני לא מדברת על שיוויון אלא אני

מדברת על כבוד לבחורה, לנערה, לאשה. כמדריכה בחינוך לחיי משפחה ולחינוך מיני

אני מעבירה תוכניות למורים. אנחנו שינינו את הקליפה בלבד, התפישות

והסטריוטיפים עדיין קיימים. לפני כשבוע העברתי לתלמידים הנחיה בנושא של בחירת

בן או בת זוג. נדהמתי לשמוע שנער ההולך ללמוד באוניבסיטה לא מעוניין שזוגתו

תמשיך את לימודיה אחרי כיתה י"ב, וזאת על מנת שלא תהיה יותר משכילה ממנו.

מדברים פה על קבוצה גדולה ורק תלמיד אחד העז להגיד את זה. אותו נער אמר שהוא

זה שצריך לשלוט בבחורה ולשלוט בבית. זאת השכבה הכי מפותחת. זה לא אומר שכל

בתי הספר הם אותו דבר, אבל הבית ספר הזה משקף אחוז ניכר מבתי הספר האחרים.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

כמה ההנחיה הזאת נפוצה? האם כל תלמיד בתיכון חשוף לשיחה כזאת?
נג'יבה סרחאן
לא כל תלמיד. כרגע אנחנו מכשירים מורים על מנת שיעבדו עם תלמידים. חשוב



לנו להגיע לכל מקום ולכל בית ספר. ראינו כמה התלמידים רוצים לפתוח את הנושאים

הקשורים אישית לחיים שלהם. יש מחסור גדול של מדריכים, ואנחנו בדרך להכשרת

אנשים. אני מעבירה השתלמות למורים על מנת שהם יעבירו לתלמידות. יש שינוי

בהתייחסות, אבל צריך לזכור ששיוויון לא יהיה בכל המגזרים. כאשר יש מכרזים

מאפשרים למעט מאוד נשים להציע את עצמן. עדיין קשה לגבר המזרחי להרגיש שאשה

יכולה לשלוט בו.

יש פער בין לכבד ובין לפחד. אני רוצה שהתלמיד יכבד אותי כמורה ולא יפחד

ממני. אני רוצה לכוון אותו. אנחנו בתחילת התהליך, ויש דברים מצויינים שנעשים.

הסטטיסטיקה מראה שיש 49 נשים ערביות שנרצחו. אחוז הערבים עומד על 15%, ואחוז

הנרצחות עולח על 35%. זה אומר שסיבת הרצח היא כבוד המשפחה. אני חושבת שיש

להסביר לנערה מהו כבוד המשפחה. יש עוד נרצחות פסיכולוגיות שלא נמנו בסקר הזה.

יש ללמד אחריות גם לנער וגם לנערה, ששניהם ידעו מה זה כבוד המשפחה. אנחנו

מאמינים שכבוד צריך להיות דו צדדי.

אני קוראת לכבוד האישה לפני השיוויון. זאת התוכנית של משרד החינוך לשנה

הבאה. צריך להתייחס לבחורה, לנערה, לאישה כבן אדם שיש לו את הרגשות ואת

המחשבות של עצמה. אם נבנה תוכנית כזאת אנחנו נקדם במעט אבל לא נשנה את הכל.

בכל דור מתקדמים קצת.
היו"ר תמר גוז'נסקי
בעיית הכבוד, השיוויון ובכלל מערכת הקודים שקיימת בחברה הערבית הוא נושא

מאוד חשוב.
אילנית שבו
הנושא של השיוויון בין המינים הוא נושא טעון גם בחברה היהודית, שהיא

כביכול יותר מתקדמת בנושא. מי שמגיע לקורסים שכאן תוארו על ידי נציגת משרד

החינוך, הוא כבר באמת הגיע לתחילתה של איזה שהיא מודעות, לתחילתו של איזה שהוא

תהליך.
היו"ר תמר גוז'נסקי
הוא לפחות מכיר בקיום הבעיה.

אילנית שבו;

הוא מכיר בנושא. מה עושים אם אלה שלא שמעו על זה עדיין ולא מגיעים

לקורסים האלה? פרויקט שיוויון 2000 הוא פרויקט נפלא, אבל הוא פרויקט ארוך

שנמשך שלוש שנים.
היו"ר תמר גוז'נסקי
הוא פרויקט של ארבעה בתי ספר.
אילנית שבו
ארבעה בתי ספר, שאחד מהם הוא מהמגזר הערבי והיתר מהמגזר היהודי. יש מקום

לעשות שיחות חד פעמיות כדי להראות מה זה הנושא הזה. יש לעורר קצת את המודעות

כדי לעניין, ואחר כך לראות תלמידים ומורים שמסתכלים אחרת על ספרים או מסתכלים

אחרת על תמונות ועל טקסטים לימודיים. אפשר גם לעקוב אחרי זה עם יועצת או

פסיכולוג של בית הספר, שמסתכלים ורואים איך ההתקדמות נעשית. אפשר להגיע

לתוצאות גדולות יותר מאשר לדבר על הדברים הגדולים.



אין לי שום דבר נגד שיוויון 2000, להיפך הוא יצא מהבית שאני יושבת בו-

משדולת הנשים. יש מקום לתת לאירגונים מהסוג שלנו ליזום תוכניות. העובדה

ששיוויון 2000 נולד מיוזמה של שדולת הנשים, אבל לא היה יכול להיות בר ביצוע

בגלל האלמנט התקציבי, הוא עצום. יש מקום לפתוח את הפרויקט לגופים שפועלים למען

זכויות אדם, למען קידום מעמד האישה וכו'.

כמת אירגונים יודעים שהתוכנית שלהם תצא לאור? אירגונים יושבים ויש

רעיונות נפלאים, לכן צריך ליידע את האירגונים. משרד החינוך חושב לפעמים בגדול

יותר, וכאן אפשר לרדת לרמת המיקרו שהיא יותר אפקטיבית.
יפה גביש
ההפליה לגבי האוכלוסייה הערבית היא לא רק בחינוך אלא גם בתקצוב שגורם

למערכת להיות כל כך מפגרת. מהדיווח שנמסר פה יצא שהמגזר היהודי והערבי עובדים

בשיוויון מלא. כדי להשלים איזה שהוא פיגור מתמשך צריך היה להשקיע במגזר הערבי,

בחינוך הערבי, בשאלת המודעות ובפירסום חומר בשפה הערבית, כדי שתהיה נגישה

לתלמידים, למורים, להורים ובכלל. הטיפוח צריך להיות פי כמה יותר מואץ מאשר

במגזר היהודי, כי במגזר היהודי הנושא הוא בעל מודעות יותר גדולה.
אבשלום נאור
יש במערכת החינוך היהודית תוכניות אדירות בנושאים שהועלו פה. צריך לדבר

על שיוויון בין המינים כחלק מהשיוויון במערכת החינוך בכלל. לבודד אותו זה טעות

לטעמי. יש במערכת החינוך תוכנית שנקראת כשירות חברתית באמצעות משחק, היא פועלת

כ-20 שנה ועושה שינוי אדיר במערכת החינוך.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם התוכנית כוללת את הנושא של שיוויון בין המינים?
אבשלום נאור
הנושאים שכלולים בתוך התוכנית הס: דמוקרטיה, שוויון בין המינים, התמודדות

עם מוקדים של אני והמשפחה ואני ועצמי. לתוכנית יש עשרות מנחים. רק בחמש השנים

האחרונות שילבו בתוכנית מורים ומנחים מהמגזר הערבי. אותם מורים ראו את הנושא

כתורה מסיני ולכן הקפידו להפעיל את התוכנית הזאת אבל בקטן.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם התוכנית תורגמה לערבית?
אבשלום נאור
היא לא תורגמה לערבית. אנשים במשרד ישמחו להכנס למערכת החינוך הערבית. יש

גם סדנאות להורים כקבוצות תמיכה לתלמידים. במקום הוראה פרונטלית עושים סדנה עם

התלמידים. עשינו את זה בכל המגזרים, בהתחלה ברבדים הגבוהים של האוכלוסייה ואחר

כך ברבדים האחרים. לא צריך הכשרה מיוחדת, אלא מספיקות רק 56 שעות. זה צריך

להיות מאוד ממוקד ומאוד ענייני, וזה עושה שינוי מאוד גדול. זה נעשה בכמה

מסגרות. המסגרת האחת היא חמישה ימים מרוכזים בתנאי פנימיה, והמסגרת השנייה

היא של שנה שלימה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מר עלי אסדי, האם אתה יכול להגיד לנו במסגרת המערכת כולה איפה תופש המקום

של שיווין בין המינים, עד כמה הוא תופש מקום בראייה הכוללת, והאם יש לכם

תוכניות בנושא הזה?
עלי אסדי
אני מודה על המפגש הזה. במערכת החינוך הערבית ישנה ערנות ציבורית של

הורים לנושא. בשנים האחרונות יש תנופה אדירה בחינוך מבוגרים, נשים והורים. גם

המוטיבציה של המערכת הולכת בכיוון הזה. המערכת לפי דעתי מתקדמת, אמנם יש

סיטואציות פה ושם יוצאות דופן אבל לא כולן. אני לא קורה לזה דימוי עצמי נמוך

של האישה אלא אין תיאום ציפיות בין מה שהיא מצפה מעצמה לבין מה שהחברה מצפה

ממנה. זה לא בעיה של האישה אם המנהל לא בוחר בה להיות בתפקיד זה או אחר.
הי ו "ר תמרי גו ז י נסקי
השאלה שעלתה היא האם המורה תיגש בכלל למכרז?
עלי אסדי
הי א תי גש.
היו"ר תמר גוז'נסקי
מה שיעור המנהלות בקרב המנהלים?
עלי אסדי
יש לנו 325 בתי ספר ערביים בארץ. יש לנו כ30-40 מנהלות.
היו"ר תמר גוז'נסקי
זה קצת הלש.

עלי אסדי ;

כן, זה קצת חלש, אבל בתקופה האחרונה יש התקדמות.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם יש תוכנית של המשרד דווקא לקדם נשים לתפקידי ניהול?
עלי אסדי
אין תוכנית. אבל הן יקבלו עדיפות במידה והן יענו על הדרישות. התמונה לא

כל כך ורודה אבל יש התקדמות. צריך לעודד ולהאיץ את ההתקדמות. החברה הערבית היא

לא הומוגנית, ואני חושב שאף חברה היא לא הומוגנית. יש חלקים בתנועה האיסלאמית

שתופשים את הדת כמו שהם רואים אותה ולא כמו שנתפשת בציבור האהר.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם מעבר לתוכניות שנאוה סגן סיפרה עליהן, המאוד יהודיות בשנתיים

האחרונות, מנחים מורים לעסוק בשיוויון בין המינים, או שזה תלוי בבחירתם



האישית?
עלי אסדי
ההנחיות שלנו הן לא לקרוא לזה שיוויון, אלא כבוד, הדדיות, עזרה וכו'.
היו"ר תמר גוז'נסקי
למה שלא תקראו לזה שיוויון?
עלי אסדי
קשה מאוד לקרוא לזה שיוויון, כי אי אפשר להגיע לשיוויון מוחלט. יש

שיוויון בתוך הכיתה בכך שמורה לא מבדיל בין בת לבן, בן ובת לא מבדילים אחד בין

השני בתפקידים שהם ממלאים בבית הספר.
ה ו"ר תמר גוז'נסקי
איך אתם עושים את זה?
עלי אסדי
כאשר יש פתיחות. כאשר תפישת העולם של המורים פתוחה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם הוצאתם חוזרים בנושא הזה, האם הוצאתם הצעות לשיעורי מחנך בנושא הזה?

האם יש לכם חומר בנושא הזה?
עלי אסדי
בתוך כל כיתה יש בנים ובנות בכמות כמעט שווה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם זה קיים או שזה צריך להיות.
עלי אסדי
היום אנחנו מנסים להכניס את הנושא הקהילתי לתוך בית הספר. בית ספר קהילתי

מכניס את הקהילה אליו, מחנך אותה, עוזר לה ונותן לה לתפקד ביתר מעורבות.
היו"ר תמר גוז'נסקי
הציע מר נאור את הכשירות החברתית שהיא רצה כבר 20 שנה, האם בדקתם אפשרות

להפעיל את התוכנית הזאת גם במגזר הערבי?
עלי אסדי
אני אישית לא בדקתי, אבל אני מוכן לבדוק. צריך שיהיה ביטאון בערבית בנושא

תפקוד האישה.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האם יש תוכנית כזאת?
עלי אסדי
יש תוכנית בכמה בתי ספר.
היו"ר תמר גוז'נסקי
האווירה בדיון הזה לא חשפה עד העומק את הבעיתיות של הנושא. המצב הוא קשה

בכל המקומות. בנושא של השיוויון עדיין המורשה הישנה היא מאוד וחזקה, ולכן לא רק

במגזר הערבי יש הבדל אס נולדת בת או בן. יש הבדל בין ברית שעושים לבן והחגיגה

הקשורה בזה, לבין שעושים או לא עושים אם יש בת. עדיין החברה הולכת בכיוון הזה.

לצערי הרב לא כל מערכת החינוך מודעת לבעיה הזאת. אני לא בטוחה שהאנשים פה

משקפים את הממוצע של מערכת החינוך הערבית.

הבעיה שלנו היא להגיע לאלה שלא חושבים שיש בעיה או חושבים שהמצב הקיים

הוא בסדר. אני אבקש ממך, מר עסדי, אם תוכל להעביר לנו בכתב מה נעשה עד עכשיו

ומה התוכניות שלכם? באיזו מידה, אם אתה יכול לבדוק, במוסדות שמכשירים מורים

מלמדים את הנושא הזה? אם לא נתקוף את המקומות שבהם מכשירים את המורים החדשים,

אז נגדל עוד פעם דור של מורים שיצטרכו ללכת להשתלמות. אם יש עוד רעיונות שרצות

אולי נבדוק אפשרויות שונות לאחד בעזרת שדולת הנשים.
עלי עסדי
הנושא שמצוי במערכת השנה הוא שיוויון ופלורליזם.
היו"ר תמר גוז'נסקי
איפה נכנס עניין הנערה והאשה בתוך הנושא הזה? תביאו לנו דוגמאות.
עלי עסדי
תמנו ועדה.
עבלה ג'בלי
פעם ראשונה שהוצאנו בערבית תוכנית לחינוך מיני וחיי משפחה, ועכשיו אנחנו

מכינים תוכנית לחטיבה העליונה שנקראת הכנה לחיים.
רפיק אלמאלק
_ הבת צריכה לדרוש ולא לטעון שלא נותנים לה. הזכות לא ניתנת אלא הזכות

נלקחת.

היו"ר תמר גוז'נסקי;

מר עסדי, אם אנחנו מדברים על דימוי עצמי של נערות, יכול להיות שבישובים

שונים הבעיח שונה. עדיין בכל החברה הישראלית יש בעיה של הנושא של דימוי עצמי

של נערות.
עלי אסדי
אני מציע שתקום ועדה לתוכנית הזאת ושתרכז אותה נג'יבה סרחאן.
היו"ר תמר גוז'נסקי
אם אתם רוצים להקים ועדה, בבקשה. תדוורוו לנו על התוכנית בסיום הוועדה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:35

קוד המקור של הנתונים