ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/02/1997

מועצות נשים ליד ראשי רשויות מקומיות - תפקידיהן. פעילויותיהן ומטרותיהן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 38

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום שני. י"ז באדר אי התשנ"ז (24 בפברואר 1997). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר

נעמי חזן
מוזמנים
מר יעקב אפרתי - מנכ"ל משרד הפנים

עו"ד שרית דנה - משרד הפנים

ישראל שפיצר - ממונה כח אדם ותנאי שרות ברשויות המקומיות,

משרד הפנים

אילנה צירנברודה - מרכז השלטון המקומי

נדין אברהמי - מועצה אזורית יואב

ואפה אסעד

גבי בר זכאי - מועצת נשים מעלה אדומים

עדנה בראס - מועצה אזורית מנשה

רינה ברטל - סגנית ראש עיריית רעננה

סילביה דון

אילנה מורד

רינה מזרחי אורון - מועצת נשים מבשרת ציון

פנינה נדיבי - מועצת נשים אשקלון

עדנה רודריג - מועצת נשים נצרת

ליאורה רוטנברג - מועצת נשים פתח-תקווה

נאסר שאדיה - מועצת נשים אבו סנאן

בת שבע שטראוכלר - מועצת הנשים תל-אביב

גילה פינקלשטיין - "אמונה"

עו"ד סימה גורן - יו"ר המחלקה למעמד האישה בישראל, ויצ"ו ישראל

עו"ד אירית רוזנבלום - מנהלת המחלקה למעמד האישה, ויצ"ו ישראל

שירלי שביט בלוך - נעמ"ת

דניאלה במברגר אנוש - שדולת הנשים בישראל
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית
תמר פוליבוי
סדר-היום
1. מועצות נשים ליד ראשי רשויות מקומיות - תפקידיהן,

פעילויותיהן ומטרותיהן.



מועצות נשים ליד ראשי רשויות מקומיות - תפקידיהן. פעילויותיהן ומטרותיהן
היו"ר יעל דיין
אני פותחת את הישיבה. חלה תקלה בעניין זימון והענות שר הפנים לישיבה.

תיכננו ישיבה זו לפני זמן רב, וקבענו את מועדה לפי בקשת שר הפנים. מצאנו לנחוץ

לשבת איתו פשר פנים חדש, והתאמנו עצמנו לזמן שנוח לו, אך ביום ראשון הודיעו

לנו, שהשר מגיע לילה קודם מחוץ לארץ, ולפיכך לא יוכל להגיע לישיבה.

שקלנו אם לבטל את הישיבה, ודרשתי שלפחות יהיה בישיבה מנכ"ל משרד הפנים.

הוא יגיע לישיבה בשעה 12:00, ואנו נתחיל את הישיבה בלעדיו, שכן יש נציגים

אחרים של משרד הפנים. ביקשתי מהמנכ"ל שיביא בפנינו את עמדת השר לגבי נושא

מועצות נשים ליד ראשי ראשויות, ובעיקר את הצורך, או אם לדעתו אין צורך, בעיגון

המבני של מועצת נשים על-פי חוק ועל-פי תקן. הדבר יכול להתבצע בהדרגה, היו לנו

כמה הצעות, והיתה הצעת חוק שלא התקבלה.

נשמע דיווחים מכם ומאילנה צירנברודה, המייצגת את מרכז השלטון המקומי.

עלינו להביא הצעה בפני משרד הפנים ובפני שר הפנים, שתעבור גם ליועצת למעמד

האישה של ראש-הממשלה. כשם שחלק אחר מהצעותינו התקבלו, אני מקווה שגם הצעה זו,

כאשר היא תהיה מגובשת, תתקבל, ואז נבחן אם העניין הוא לחקיקה פרטית, או לחקיקה

ממשלתית. בנסיבות אלה, כשיש שינויים מבניים שדורשים גם הקצבת אוצר, עדיף שזו

תהיה חקיקה ממשלתית.

מאחר שכל הנוכחים והנוכחות מודעים לעצם קיום מועצות נשים, לא ניכנס

להיסטוריה המתארת את נסיבות הקמתן, אלא נבקש מאילנה צירנברודה לדווח לנו היכן

נמצא מוסד זה, עד כמה הוא ממוסד, היכן הוא מתוקצב ואיך, היכן הוא מצליח ובאיזו

מידה.
אילנה צירנברודה
יש גם הרבה כישלונות.
היו"ר יעל דיין
אבל בכוונתנו לבחון את הסיבות לכך.
אילנה צירנברודה
יש כיום כשיבעים מועצות נשים בערים גדולות, כמו בתל-אביב, בחיפה,

בירושלים, בערים בינוניות, כמו ברעננה, בישובים קטנים, במועצות אזוריות

הכוללות קיבוצים ומושבים, במועצות דרוזיות, ערביות, בדואיות, וכדומה. תפקיד

מועצות הנשים הוא להוציא מהרשות את חלקנו הנשים בתקציב בפרוייקטים שקשורים והס

יחודי ים לנושא הנשים.

יש ויכוח האם התקציב צריך להיות על-ידי הקמת מעין אגף נשים, כלומר "לקחת"

מתקציבי הרווחה, התרבות והחינוך, שהם שלושת האגפים העיקריים ברשויות המקומיות,

שעוסקים בנושאי נשים, או שיש לפעול כפי שפועלים בחיפה. בתפקידי אני גם משמשת

כיועצת מטעם עיריית חיפה בצוות הנשים שלנו, ואנו עובדים על-פי השיטה, שנראית

לי נכונה, כאשר אני כיועצת מהווה עם המועצה שלי את הלובי לשלושת האגפים.



הרעיון הוא לא להפריד גטו לנושא הנשים, אלא לדאוג שהאגפים הנוגעים בדבר

יתנו את התקציבים, לדוגמה, אם הצלחנו לקבל מראש העיר תקציב של שני מיליון שקל

למעון לנשים מוכות, התקציב עובר דרך אגף הרווחה. לכך יש יתרונות והסרונות.

היתרון הוא שההשקפה היא נכונה, אך החסרון הוא שיש להתמקח עם ראש העיר ועם ראשי

האגפים. ראשי האגפים אומרים שהרעיון שאני מביאה הוא נהדר, אבל דורש כספים, ואז

יש לחזור לראש העיר.

יש התעוררות גדולה ביישוב הערבי לנושא זה, ונדיה חילו קיבלה על עצמה את

הריכוז של מועצות נשים ערביות כדי לעזור לי בעניין זה מבחינת שפה, מנטליות,

וכדומה. יש דרישה ביישוב הערבי לנושא זה, וזה ברור למה.

אני מכירה את החוק של נעמי בלומנטל, אבל רואה שלוש בעיות כדי שהמועצות

תתפקדנה, וכדי שהן לא תהיינה עוד ארגון נשים, שעובד על בסיס ולנטרי. בעיה אחת

היא, שיש לחייב בחוק שלכל ישוב תהיה מועצת נשים. בעיה שנייה היא, שיש לדאוג

שיהיה אדם בתפקיד - איני קובעת את גודל המשרה, מכיוון שלאדם בתפקיד בבאר יעקב

לא יהיה אותו גודל משרה של אדם בתפקיד בחיפה, בירושלים, או בתל-אביב - אך

שיהיה תקן לנושא בשכר, ולא הייתי קוראת לזה יועצת, כי יש סגניות ראשי ערים,

שמחזיקות את התיק וכבר מקבלות שכר, אבל זקוקות לעזרה בשכר בתוך העירייה לנושא

הזה עצמו, ולכן יש לקרוא לזה תקן מתוקצב.

בעיה שלישית היא תקציב למועצות הנשים, שאיננו קשור לנושא של אחד האגפים,

למשל, כאשר ארגנו ערבים כלליים על נושאי פמיניזם ונשלם, או לדברים אחרים.

הוויכוח הגדול הוא מי צריך לתקצב. איני מדברת על קיפוח נשים, אלא על צרכים

מיוחדים של נשים, וכאן אני משווה את צרכי הנשים לצרכי הדתיים והמסורתיים. כאשר

מדינת-ישראל מתקצבת דרך המועצות הדתיות, אין היא טוענת שהדתיים הם אנשים

מקופחים, אלא היא טוענת, ובצדק, שלדתיים יש צרכים מיוחדים, שדורשים הסתכלות

ותיקצוב מיוחדים. במצב הקיים כיום לגבי נשים, אנו נמצאות במצב דומה.

יש לנו צרכים מיוחדים, לדוגמה, אנו עומדים לקיים בחיפה קונגרס בינלאומי

לסרטן השד, כאשר יש בארץ לפי בדיקה של בית-חולים "רמב"ם" 30% נשים שלא באות

לבדיקת ממוגרפיה, או לבדיקת שד, מפני שהן מתביישות מרופא שהוא גבר, או מפני

שהמסורת שלהן לא מרשה, וכו', דבר הקיים בעיקר במיגזר הערבי והחרדי. ידוע שמספר

הנשים הדתיות, שנפטרות מסרטן שד כתוצאה מאי בדיקת שד מוקדמת, נובע בגלל סיבה

מנטלית זו. אנו רוצים שתהיינה ניידות בממוגרפיה, שתעבורנה ביישובים הערביים,

למשל. דברים אלה דורשים תיקצוב מיוחד, כפי שיש למועצה דתית. בשנים הראשונות

התיקצוב צריך להגיע ממשרד הפנים.

עבדתי פעם על פרוייקט בנושא טעוני טיפוח עם רוטשילד, והוא בנה את הנסיון

על-ידי כך שאמר, שבמשך חמש שנים נקבל תקציבים, ואם הפרוייקט שלנו יצליח, המשרד

המתאים בממשלה יתקצב זאת, ובאמת כך קרה. משרד הפנים צריך בין חמש לעשר שנים

לתקצב את מועצות הנשים. כאשר הפרוייקט יצליח, יש הגיון בכך שהדבר יועבר

לרשויות המקומיות, אבל בחוק.

כמו שהמועצות המקומיות חייבות בחינוך ובנושאים אחרים, כך אין להשאיר את

נושא זה לשיקול ראש העיר, כי אם יש משהו שנכשלתי בעבודתי בשלטון המקומי, זה

להצליח לשכנע את ראשי הערים, שיתקצבו נושא זה. אפילו ראשי ערים מתקדמים

מתקצבים נושא זה רק כדי לזכות בכבוד, אבל כאשר עליהם לתקצב פעילות, שהיא לא כל

כך מפרסמת, אין להם תקציב. לכן אסור להשאיר זאת לשיקול דעת ראש העיר. יש ראשי

ערים, שמתנגדים לכל רעיון מועצת נשים, שכן הם שואלים למה הם צריכים מועצת נשים

שתצא נגדם ותדרוש ממהם דרישות.



עלינו לתת את הדעת איך בוחרים ראש מועצת נשים, והאם זהו מינוי של ראש

העיר. עד היום יושבת ראש מועצת נשים, או יועצת, הם מינויים של ראש העיר. אין

זו בר/ירה, ולא מינוי של מועצת העיר, כפי שממנה יועץ משפטי. אין לי תשובה מלאה

מהי הדרך הטובה ביותר. אני עדיין בדעה, שיזה צריך להישאר מינוי של ראש העיר,

מפני שהיועצת צריכה לעבוד עימו, ואם היא תהיה כנגדו, יהיה חוסר שיתוף פעולה,

אבל איני בטוהה בכך, ואיני אוחזת בקרנות המזבח ואומרת, שמה שהעליתי כאן הוא

הדבר הנכון.

יש לא מעט ניגודי אינטרסים בין ראשי מועצות הנשים לראשי הערים לגבי

פעילותה הנכונה של מועצת הנשים. מעבר לדרישות התקציביות, למשל, חדרנו לתכניות

בניין ערים, וראש עיריית חיפה היה מוכן לחתום שלא תוקם אף שכונה בארץ, שאין בה

מעון ילדים ושרותים פלל חברתיים, מפני שכאשר שרותים אלה לא קיימים, הנשים

נפגעות.

התמונה המצטיירת בחלק גדול ממועצות הנשים היא שהן גוף ולנטרי נחמד וטוב,

שמארגן מופעים. קשה לי לומר, שהן מיליטנטיות כפי שהייתי רוצה שתהיינה, הן יותר

סוכנות לנושאים נשיים בנושאי בריאות וחינוך. אין לחברות מועצות הנשים שיניים

חזקות מספיק על-מנת שתבאנה לשינויים ולמתפכה בעירן בנושא הנשי.

משרד הפנים צריך להיות מעוניין ודוחף לכך, שמועצות הנשים תהיינה הגוף

החזק. מנסיוני במועצת הנשים בחיפה, הנשים שנזקקות באופן מיוחד לעבודת מועצת

הנשים, הן לאו דווקא הנשים שבתוך מועצות הנשים, אלא הנשים ההרדיות. יש בעיות

של נשים מוכות, בעיות הרבה יותר מוסתרות, ושהרבה יותר קשה לעזור לפתור אותן.

אם יהיו תקציבים נכונים אפשר יהיה לפתור אותן. אותה בעיה קיימת גם ביישוב

הערבי, וגם שם הדברים מוסתרים מאד, אבל חייבים בטיפול.

מדיניות משרד הפנים צריכה לעודד- הקמת מועצות נשים, ולתקצב אותן כגוף

שעוזר ל-51% מהנשים. שאלו לפי מה אני מציעה לתקצב אותן - היתה לי פעם הצעת

תקציב והיא עדיין עומדת - ואמרתי שעלינו לצאת מנקודת הנחה שאנו מהוות 50%

מהאוכלוסייה ולא 51%. אם נניח שיש 5 מיליון תושבים במדינה, 2.5 מיליון הן

נשים, ואם נכפיל 10 שקלים פר אישה, נקבל תקציב של 25 מיליון. על כל ישוב לקבל

תקציב לפי מספר הנשים שבו עם הגדלה מסויימת, לדוגמה, יש בעיה ביישובים קטנים,

שהזמנת מרצה מהחוץ עולה ליישוב קטן כמו ליישוב גדול. ליישובים קטנים יש הוצאות

קצת יותר גדולות, אבל אפשר למצוא את הנוסחה. הנוסחה צריכה להיות 5 שקלים ממשרד

הפנים, 5 MATCHINGשקלים של הרשות המקומית, וכך ב- 10 שקלים לכל אישה אפשר

לעשות עבודה לא רעה.
היו"ר יעל דיין
הייתי רוצה שנהיה יותר מרוכזים בעניין המבני, כי מועצות הנשים אינן

אמורות להחליף את אגף הרווחה, את אגף החינוך, או את ארגוני הנשים. מועצות

הנשים עובדות ברמת שטח מול ארגוני נשים ומול ארגוני גברים.
אילנה צירנברודה
לא מול, כי אם יחד.
היו"ר יעל דיין
יחד עם ארגוני נשים ועם ארגוני גברים. קיימים גם ארגוני גברים, שעוסקים

בנושאים רלוונטיים, למשל, הוועדה הזו פועלת נגד אלימות יחד עם ארגוני גברים.
אילנה צ'רנברודה
גם אנו, וגם בשיטור קהילתי.
היו"ר יעל דיין
זו הזרוע הרחבה ביותר. יש לנו מועצת נשים, שלא דיברנו על היקפה, אבל היא

בעיקרה ולנטרית, והיא עונה על צרכי מקום היישוב, ויכולה להשתנות בהרכבה בהתאם

לצרכי היישוב. יש לנו תקן, שאין זה משנה אם זה ראש או תקן עזר, שהוא ממומן.

כשאנו מדברים על תקציב, אנו מדברים מעבר לנושא של חצי חדר עם חצי משרה.

אילנה צ'רנברודה;

לא מעבי-, אין לנו זאת, אין תקן. בארבעה ישובים במדינת-ישראל יש תקן.
היו"ר יעל דיין
אני יודעת מה קיים. כאשר אנו דורשים תיקצוב, אנו דורשים אותו לעיגון מבנה

חיוב ראש הרשות, שתהיה לידו מועצת נשים, אבל כאן דובר על תיקצוב תכניות, כלומר

אין מדובר על תקן, או על משרד. אם תיקצוב התכניות יעבור דרך אגפים קיימים,

איננו מבקשים חמישה או עשרה שקלים לאישה למועצת הנשים, אלא מבקשים שהתקציב

יוזרם בהתאם לתכניות דרך האגפים השונים.

אילנה צירנברודה;

יש ברשויות קרן תמיכות, המתקצבת מוסדות, גופים ועמותות ולנטריות בעיר,

שעוסקות בנושאים שונים. המאבק שלי כיועצת בעיר הוא להשיג תקציבים למעונות,

למשל, ראשי ערים טוענים שהנשים במעון נשים מוכות אינן נשים מעירם, ואי לכך

שואלים מדוע עליהם לתקצב אותן.

היו"ר יעל דיין;

מדוע זהו עניינה של מועצת הנשים?

אילנה צירנברודה;

כי זה נושא נשי.
היו"ר יעל דיין
יושבות כאן חברות מועצות נשים בעלות נסיון עם תקציבים ובלי תקציבים.

אילנה צ'רנברודה;

בתחום החינוך, לא רוצים לתת לנו להעביר את תכניתה של נאוה שגב, תכנית

שוויון בין המינים. ראש אגף החינוך אמרה לי, שזוהי תכנית נהדרת, אך היא טענה

שאין לכך כסף או תקציבים.

היו"ר יעל דיין;

זה ממש לא מקובל עליי.
אילנה צ'רנברודה
זה יכול להיות לא מקובל, אבל זה המצב בכל הארץ.
היו"ר יעל דיין
לא מקובל שהעברתם או אי העברתם של נושאים ספציפיים, שהם באחריות

ובמחוייבות מוחלטת של משרד ממשלתי, תהיה תלויה בעובדה שנשים תשגנה תוספת תקציב

למועצת הנשים, משרד החינוך התחייב לתכנית לשיוויון בין המינים.
עדנה בראס
הוא לא התחייב.
היו"ר יעל דיין
הוא התחייב למודלים מסויימים.
עדנה בראס
זה נמצא בחוברת בסך הכל.
היו"ר יעל דיין
זה נמצא בחוברת, וזה נמצא בתל-אביב במספר מקומות.
עדנה בראס
במעט מאד מקומות.
היו"ר יעל דיין
אני רוצה להגיע למודל כלשהו, שיהיה מוסכם עלינו. הדוגמה של מערכת החינוך

של נושא השיוויון בין המינים נוגדת בפרוש את השקפת עולמנו, שכן האם עלינו

כנשים לדאוג שהחברה הישראלית תחנך לשיוויון בין המינים?
אילנה צירנברודה
אם אני לא אעשה זאת, אף אחד לא יעשה זאת.
רינה ברטל
אני סגנית ראש עיריית רעננה. ברעננה קיימת אצלנו מועצת נשים מזה ארבע

שנים ללא תקן עם תקציב. לא אהיה מוכנה לתמוך בתקציב העירייה מבלי שיהיה תקציב

למועצת הנשים, אבל כאשר אישה אחרת שאינה סגנית ראש עיר עומדת בראש מועצת

הנשים, יש בעיה. יש כמה מודלים, והשאלה האם אנו יכולות או צריכות לאחד את

המודלים, או לא. זו החלטה עקרונית, האם בכל ישוב שבו יש אישה סגנית ראש עיר,

או חברות מועצת עיר, האם רק הן יכולות, או צריכות, לעמוד בראש מועצת הנשים, או

לא. ברגע שהן עומדות בראש מועצת הנשים, התהליך התקציבי הוא קל יותר, כי לא

יתכן שראש עיר יעביר תקציב כלשהו מבלי להתחשב בנושא של מועצת נשים.

הייתי רוצה לאט לאט להתנתק מעניין מועצת נשים ליד ראש העיר, ולקרוא לה

מועצת נשים עירונית, כפי שאני עושה מזה שנתיים. אלה דברים של מדיניות, ולא

כולנו מסכימות על העניין מסיבות שונות.



אם אנו רוצות להיות יותר תכליתיות, צריך לדאוג שיהיה תקן לאדם, שינהל זאת

את מועצת הנשים, דוגמת מנכ"ל, או סמנכ"ל, או רכז/ת, שירכז את הפרוייקט.

אני יוצאת מנקודת הנחה שאין כסף, כלומר, שבאותו ישוב שאנו סגניות ראש

עיר, או הזברות מועצה, אנו צריכות לדאוג לכך שהרשות שלנו תעמיד לרשות מועצת

הנשים כסף. במקומות שלא ניתן לעשות זאת, יש לדבר על כך. אם רוצים לדאוג לתקציב

מסודר יותר מכפי שהסברתי, יש לפעול לפי הדוגמה של מרכזי סיוע לנשים בארץ,

שבשנתיים האחרונות מקבלים ממשרד העבודה והרווחה תקציב דרך המחלקה לשרותים

חברתיים ביישוב. מאז שאורה נמיר היתה שרת העבודה והרווחה, היא דאגה להעברת

תקציבים מסודרים למרכזי הסיוע לנשים דרך הצינור של הרשות המקומית.
אילנה צ'רנברודה
וזה מהווה רק 50% מהתקציב.
רינה ברטל
זה אפילו לא 50%. במרכז הסיוע ברעננה זה אפילו לא 30%, אבל זה לא חשוב,

כי זהו סכום כסף די גדול. יש לחשוב על שיטה זו, שבמידה ותצליחי להשיג תקציבים

לעניין זה, הם חייבים לעבור דרך צינור, ואיני רוצה לראות זאת מועבר דרך המחלקה

לשרותים חברתי ים.

אני רואה את התפקיד החשוב ביותר של מועצות נשים ברשות המקומית בקידום

נשים בראש ובראשונה בפוליטיקה המקומית, וזוהי מסקנתי לאחר ארבע שנות עבודתי

בתפקיד. מועצת הנשים יכולה לעסוק בבריאות, בחינוך, במרכזי סיוע, בהעדפה מתקנת,

בנשים אנגלו-סקסיות, וכו', אבל בסופו של דבר עליה לטפח את המנהיגות הפוליטית

של נשים בכל המפלגות, בכל הסיעות, ובכל הדרכים, ושכך יותר נשים תיכנסנה

לפוליטיקה. דבר זה ניתן לעשייה, אך לא ניתן לעשות זאת בשנה אתת, שכן זהו תהליך

שפרושו להבין נשים ממקומות שונים, ממיגזרים שונים וממחנות משותפים שונים כאלה

ואחרים, ולהביאן למחנה משותף אחד, שקודם כל נשים תומכות בנשים, ושיהיו יותר

נשים בתוך המאגר הפוליטי.

מירב תקציב מועצת נשים צריך להיות מופנה להכשרת נשים, למנהיגות נשים

בכלכלה, בפוליטיקה, בעסקים, ובכל תפקיד ניהולי מנהיגותי. זוהי מסקנתי מנסיוני

ומנסיון עשרות נשים, ששותפות איתי בעשייה זו. איני באה במקום המחלקה לשרותים

חברתיים, במקום ארגוני הנשים, במקום הסוכנות, או במקום משרד העלייה והקליטה,

אלא אני באה להיכנס לנישה, שאיננו מספיק מטפלות בה, והיא נושא קידום נשים

למשרות ולעמדות אלה.
היו"ר יעל דיין
מדו.ע שמשרד הפנים ירגיש מחוייבות לתקצב נושא זה? לנו תנ ושא חשוב מאד, אבל

אנשי משרד הפנים ישאלו מה עם שילוב עולים.
אילנה צירנברודה
בהחלט שילוב עולים.
היו"ר יעל דיין
לא עולות, אלא עולים, או שילוב עדות, ושאר הסקטורים שמרגישים שאינם

מיוצגים?
רינה ברטל
הדברים שאמרתי בסוף הם מסקנה סופית שלי לאחר ארבע שנות עבודה בתפקיד,

כלומר, יש לקדם את הסקטורים של עולים/ות, עדות, נשים לא עובדות, נשים לא

משכילות, וכוי שלב אהרי שלב, כאשר המטרה הסופית היא להוכיח לאנשי משרד הפנים,

שנשים אלה נמצאות במועצות הנשים. אלה הן העולות מברית-המועצות לשעבר, מארצות

אנגלוסקסיות, מאתיופיה, אלה הן נשים שהיו הרבה מאד בפריפריה של העיר, ולא

במרכזה, הן היו עקרות בית, והפכו להיות מטפלות, וכיום רוצות לעבור קורסים

להסבה מקצועית. במידה והרשות דואגת להסבה מקצועית, מועצת הנשים לא תטפל בעניין

זה, אבל היא תעלה את הדימוי של נשים אלה, ותעזור להן לעבור את השלבים מהיותן

עקרות בית למטפלות, או מאישה מוכה לאישה שיכולה לעבור שלב זה, ולהיות מנהיגה.

לא כל מנהיגה צריכה להיות חברת מועצת עיר, לא כל מנהיגה יכולה להיות

סגנית ראש עיר, אבל מנהיגה היא מספיק אסרטיבית בכדי להצביע לנשים ולתמוך בהן,

ולהבין מהו מעמד האישה. זהו תפקיד מועצת הנשים, דבר שיש לעשותו בשלבים, ואין

זה תהליך רגעי.
אילנה צירנברודה
בתשובה לשאלתך, יעל דיין, יש רשות לעולים חדשים ברשויות המקומיות.

ברשויות שיש בהן ערבים, כמו בחיפה, יש מנכייל לנושא ערבים, כלומר לכל הקבוצות

הללו יש כיסוי בתקן ובכסף. הקבוצה היחידה שאין לה כיסוי בתקן ובכסף היא קבוצת

הנשים.
נעמי חזן
הוצגו כאן שתי קונספציות, האחת היא שעד כמה שאפשר מועצת הנשים והיועצת

למעמד האישה ירכזו את כל הסמכויות שקשורות לנשים, והשנייה היא שעד כמה שאפשר

ייעשה ,MAIN STREAMINGכלומר שתהיה נגיעה והשפעה לאותם אגפים.

ויכוח זה הוא ויכוח סרק במעט. עד כמה שאפשר ביסוד חייבים, כפי שאמרה יעל

דיין, לגשת לעניין במונחים של ,MAIN STREAMINGכלומר עד כמה שאפשר להימנע

מגטואיזציה של נושאי נשים. אין זה משרת את הדיון המרכזי שלנו, שבלי שילוב

מקסימלי של נשים, החברה סובלת, ולא הנשים סובלות.

אני תומכת בגישה העקרונית המבנית, שהציגה יושבת הראש, יעל דיין. מצד שני,

ובאותה נשימה, יש לומר שיש מספר נושאים יהודיים לנשים, שאי אפשר לשלבם במסגרות

קיימות, לדוגמה, העדפה מתקנת, קידום נשים בפוליטיקה, נשים בדיריקטוריונים,

וכוי. יצוג נשי הוא נושא, שלא ייכנס לאחד מהאגפים הקיימים, ולכן בעיקרון

התפקיד המרכזי חייב להיות תפקיד של שילוב נשים, כאשר יחודיות תפקיד מועצת

הנשים והיועצת היא טיפול בנושאים, שאף אחד לא מטפל בהם, אבל יש ממש להכין

מסמכים בדברים אלה.

עדנה בראס;

אבל זה אותו רעיון, זוהי השפעה על החברה, ולא על האישה.
נעמי חזן
גם וגם, אבל אף אחד אחר לא יטפל בזה.

עד כמה שאפשר, התפקיד הוא תפקיד של מנוף לשילוב רק בדברים שבהם אף אחד

אינו מטפל. רק דברים אלה צריכים להיות בתפקיד יחודי של המועצה ושל היועצת.



בחוק הרשות מופיעות סמכויות הרשות לנשים, שכמודל הוא הרבה יותר ישים ברמה

המקומית, מאשר ברמה הארצית, כי הסמכויות הן גם מדיניות, מידע, מחקר, פרסומים,

וכו'. אם אפשר לעגן שתי סמכויות מרכזיות, האחת נציב תלונות ציבור, תפקיד מוגדר

מאד, שכל מועצה יכולה לקחת על עצמה, הנותן את הייחודיות וגם את אפשרות השינוי,

והשנייה מעמד ליועצת למעמד האישה בכל תחום שנוגע ישירות לנשים, תהיה האפשרות

שיהיו סמכויות עם שיניים להתערבות היועצת באגף הרווחה, באגף החינוך ובמקומות

אחרים. אם אפשר לעגן שתי סמכויות אלה, זה כבר "נותן שיניים" בצורה רצינית.

תירגמתי את התפיסה של השילוב פלוס לסמכויות.

אין ספק שצריך תקציב. בעניין של ה MATCHING -וכו' יהיה קשה מאד להשיג

תקציב ממשרד הפנים, אך אפשר לנסות להשיגו. אפשר לנסות לעגן זאת בחקיקה, או

בתקנות, או בהסכמה שכל רשות מקומית תחוייב בסכום מסויים, דהיינו, תקן פלוס

משרד בצורה זו או אחרת, ואם תהיה השתתפות של משרד הפנים, זה מצויין.

אין טעם לקידום מועצה למעמד האישה ליד ראש עיר, או יועצת למעמד האישה,

בלי קונספציה ברורה, תפקידים ברורים וסמכויות ברורות. הכוה והעוצמה נובעים

מהגדרה מדוייקת מאד של תפיסה ושל סמכויות, ולכן במקום לצאת למאבק עמום על עצם

הקיום, צריך לצאת למאבק ממוקד מאד על הסמכויות ועל התפקידים.
היו"ר יעל דיין
ישיבה זו נקבעה לא בכדי להציג לפניכם משהו מגובש, אלא בכדי לקבל תגובות

מהשטח. מספר המועצות שהוקמו מאז קום הוועדה לקידום מעמד האישה עלה מאד, ואיני

אומרת שזה הודות לנו.
אילנה צירנברודה
זה בא מהשטח, יש הרבה מועצות שקמו מתוך השטח עצמו.
פנינה נדיבי
יש צרכים מקומי ים.
היו"ר י על דיין
יש שאלה גדולה מה מעצב דרישה מהשטח, שכן אין זה נולד מעצמו, שיש טיפול

שונה לגמרי באלימות כלפי נשים, שהחברה מסתכלת אחרת על תכניות חינוך, שהחברה

מסתכלת אחרת על פרסום פוגע. איני אומרת שאפשר לנקוב למי בדיוק מגיע הקרדיט, אך

עובדת פעילות הוועדה היא חלק משינוי מודעות, ועובדה שבחמש השנים האחרונות

לובנו וחוזקו נושאים בתוקף העובדה שיש דיאלוג מרמה של ראש ממשלה ועד רמה של

נשים, שהן בצד המקבל ושהן הזקוקות.

בגרנו מכדי לדרוש דרישות, האומרות שאנו רוצים יועצת, או ממונה. היום יש

מהפיכה שלמה במשרדי הממשלה, משום שהנושא של ממונה על מעמד האישה במשרד ממשלתי

היה מעוגן בחוק, יש תקן. בדקנו לפני שלוש שנים, וכן לפני שנתיים, לראות שאכן

קיימת ממונה על מעמד האישה בכל משרד ממשלתי. מסתבר שהיא מארגנת יום קוסמטיקה

ביום האישה ויום כיף ביום האלימות, לא רק שאין לה סמכויות, אלא שאין לה הכשרה.

גבי בר זכאי;

זה השתנה בשנתיים האחרונות.
היו"ר יעל דיין
לא רק שזה השתנה, אלא זה השתנה על-פי תכנית, זה השתנה מנציבות שירות

המדינה, השרות הציבורי. לעתים זה השתנה בצורה לא כל כך נעימה, כאשר נמצא צורך

ברור להעביר מתפקידן נשים שנשאו בתפקיד זה, ולהכניס במקומן נשים אחרות,

שיכולות לתת תנופה. אצל הנציב עצמו נכנס מינוי לאחראית על מעמד האישה

בנציבות, שהובילה את המאבק בעניין הבטחת ייצוג, ארבע משרות עליונות, וכו'.

היום היא האחראית לנושא, ומתרחשת שם "מהפכה".
אילנה צירנברודה
מדוע אינכם דואגים שתהיינה גם ממונות בכל הרשויות המקומיות?
היו"ר יעל דיין
מה בדבר החוק של נעמי בלומנטל?
דנה גורדון
הוא עבר בקריאה ראשונה, אך הממשלה התנגדה לו.
היו"ר יעל דיין
אין משמעות מהבחינה, שצריך חקיקה חדשה. יש היום תקנים ויש פתיחות, אבל

איננו מדברים על ממונה על מעמד האישה ליד ראש העיר. יש לעשות והבחנה, משום

שכאשר אנו מדברים על מועצת נשים, אנו מדברים על ממונה במובן של תקן אחד, אבל

אנו עדיין מדברים על גוף ולנטרי רב תחומי ורבגוני, ולא הייתי רוצה להקטינו על-

ידי מינוי אישה לעניין בעירייה.

אבקש לשמוע מנסיונכן לטוב ולרע במועצות הנשים, בכדי שנגיע לקונספציה

כלשהי של ניסוח רצוננו במושגים ארציים. אנו מדברים על המבנה הבסיסי של מועצת

הנשים ליד הרשות המקומית, מה היא צריכה לכלול, מהם כיווניה וסמכויותיה. חשוב

מי ממנה את יושבת הראש, ולא הייתי מציעה להגיד שבגלל שראש העיר צריך לעבוד

עמה, הוא ימנה אותה. יש כאן בעיה.
אילנה צירנברודה
לא כדאי שניכנס לוויכוח על הממונות. הממונה היא בדיוק כמו הממונה במשרד,

היא רק לעובדות העירייה.
היו"ר יעל דיין
איני מדברת על הממונה על הנשים העובדות בעירייה.
אילנה צירנברודה
הממונה היא יועצת לנשות העיר, ולא לעובדות העירייה.
היו"ר יעל דיין
הצעת החוק היתה שלכל רשות מקומית יהיה יועץ לענייני מעמד האישה, אך זה

אינו מעניין אותנו כרגע, שכן אנו מדברים על מועצה ולא על יועץ.
נעמי חזן
זהו חוק בעייתי מאד.
אילנה צ'רנברודה
זה הולך ביחד. המועצה היא ולנטרית, ולכן היא אינה בעייתית כל כך, והיועצת

היא התקן בשכר.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת לשמוע את ההתנסויות השונות מפעילות מועצות הנשים, כי בתל-אביב

יש התנסות אחרת. גברת בת שבע שטראוכלר היא בתפקיד עם שכר ומנכל"ית, ויושבת על

התכניות יום ולילה. לימור לבנת ואני יושבות ראש של מועצת הנשים, וקובעות יחד

עם העושים במלאכה מדיניות, לצידנו מועצה מתנדבת יוצאת מן הכלל ורבגונית, ובה

נשים מכל התחומים והסוגים, שמופעלות בוועדות לפי נושאים. בת שבע אינה היועצת.

אילנה צירנברודה;

אין זה מקינה, כי היא עושה בדיוק את אשר אני עושה, אך תפקידה מוגדר מנכ"ל,

ואילו תפקידי מוגדר יועצת, התקן הוא בכסף.
היו"ר יעל דיין
אף אחד איני עומד מעלייך.

אילנה צירנברודה;

במקרה זה לא.
נעמי חזן
האם היא מקבלת תקציבים, שאינך מקבלת?
אילנה צירנברודה
לי יש תקציבים הרבה יותר גדולים, מעל שני מיליון שקל לשנה.
היו"ר יעל דיין
ומה יקרה אם ראש העיר ירצה להחליף אותך?
אילנה צירנברודה
לכן אנו רוצים לעגן זאת בחוק.
היו"ר יעל דיין
האם התקן הוא תקן מכרז ותקן אובייקטיבי?
עדנה רודריג
אני סגנית ראש העיר נצרת עלית. אקח דוגמה מהמודל בגרמניה, ששם יש אגף של

רווחה, הנקרא המשפחה והאישה, ויש לכך משרד ובעלת תפקיד, מועצה כשמה כן היא,

היא אינה זרוע מבצעת, אלא היא מועצה עם מתנדבים, ואין לה יכולת ביצוע.

בגרמניה יש בעל תפקיד, שזו משרתו, והוא מתמקד בדברים שאחרים אינם מתמקדים

בהם, והם ספציפיים לנושא הזח. בגרמניה בכל מכרז כח אדם בעירייה, יושבת אותה

גברת, כדי לוודא שלא יהיה קיפוה במשרה של איוש אישה לעומת גבר, ושתנאי השכר

שלה יהיו טובים. היא מפעילה גורמים התנדבותיים, כמו נעמ"ת אצלנו, אך שם קיימים

גופים מקומיים של נשים, ולא ארציים כפי שנהוג אצלנו. המודל הזה הוא המודל

הנכון, כי אל לנשים להיות שונות. רק אנו נעשה הכל למען הנשים, כי זוהי חובתה

של החברה הישראלית.
אילנה צירנברודה
למה באגף רווחה?
עדנה רודריג
כי אנו מיעוט, ומיעוט זו רווהה.
אילנה צירנברודה
אנו הרוב, ולא המיעוט.
עדנה רודריג
היום רווחה אינה כוללת טיפול רק בשכבות הקשות, שמבקשות תמיכה, אלא טיפול

קהילתי רחב מאד, כמו מרכזי אלימות במשפחה, טיפול בנערות במצוקה ושיקום האסיר

והמשפחה.
אילנה צ'רנברודה
באיזה אגף כוללים את החינוך ואת נשות העסקים? ברווחה?
עדנה רודריג
יושבת ראש מועצת נשים צריכה להיות אישה שתעבור הכשרה, ושלא תהיה ממונה

כמו במשרדי ממשלה, שלקחו פקידה ואמרו לה שהיא הממונה על דברים מסויימים. יש

לנו ממונה, שיש לה תפקיד אחר, ואגב זה, היא גם ממונה על מעמד האישה במשרד, כך

שאין זה ,FULL TIME JOBואין זוהי מטרתה, יעודה ותפקידה. זו צריכה להיות אישה,

שתדאג שאגף החינוך יפעיל את תכניות החינוך לשיוויון בין המינים, ושאגף הרווחה

יפעיל את מרכז האלימות במשפחה. היא יכולה רק להעלות את הדברים על שולחן כל

המחלקות, כאשר גם במהנדס העיר, וגם בוועדת בניין ערים היא צריכה להשתתף בכדי

לראות איפה בונים את המעון, או את הגן.
נעמי חזן
זו הסמכות של חובת ההתייעצות.
היו"ר יעל דיין
נאמר שעדנה רודריג או דינה בדטל לא היו סגניות דאש עיד, מי היתה יושבת

ראש מועצת נשים? אנו חוזרים לעניין של תקן, כאשר אנו מקבלים עכשיו כיוון של:

אחראית בעלת נגישות, השפעה ולר1ץ לגבי כל התחומים שנוגעים לעניין, גם אם הם

שייכים לאגפים אחרים. אין זה אגף, אלא זוהי נגישות לוחצת, מבקרת ומעודדת בעזרת

המועצה.

עדנה רודריג;

ובעזרת כל עובדי העירייה. היא יכולה להפעיל תקציבים בחינוך, שיתועלו

לתכניות שיוויון בין המינים, אין היא צריכה תקציב נוסף.
היו"ר יעל דיין
מי בוחר אותך?
עדנה רודריג
נבחרתי במכרז רגיל של כוח אדם. אין זה תפקיד של יועצת, או ממונה פוליטית.

תתקבלנה לתפקיד נשים, שיש להן אוריינטציה של מעמד האישה.
אילנה צירנברודה
גם אנו רצינו זאת בשלטון המקומי, ויתרה מזאת, מחלקת ההדרכה של השלטון

המקומי היתה מוכנה לתת תעודה. רציתי להעביר קורס, שיימשך שנתיים, שהנשים

שיסיימו אותו תהיינה מאגר הנשים שתלכנה למכרזים.
אירית רוזנבלום
בתור משפטנית אני רואה שמתרחשת כאן אנדרלמוסיה שלמה. מתוך מגעים עם נשים

ברשויות, למוצר שיוצא בכל מקום יש צורה שונה לחלוטין. עצם היצירה מוכיחה שהיה

צורך במועצות נשים, אבל העובדה שקמות מועצות נשים פה ושם, ושאנו מסמנים עוד

ועוד מועצות נשים במקומות אחרים היא מס שפתיים בלבד.

בזמנו יצא מכתב מיועץ ראש הממשלה לראשי המועצות, ובו הוא הורה למנות

ממונה, יועצת, או אחראית, והם לא ידעו מה לעשות בדבר. היו אחדים שהיו מאותת

מפלגה, ולכן הם פנו לנשים פעילות בקהילה, כאשר במקומות מסויימים צמח מכך משהו,

ובאחרים לא.

ברור כיום שיש צורך ליצור כיוון אחיד, וזה הוליד את הצעת החוק של נעמי

בלומנטל. יכול להיות שהתכנים יסטו לכיוונים אחרים, אבל הכיוון חייב להיות

אחיד. דבר זה מוביל אותי לרעיון של עשיית אנלוגיה למועצה דתית.
אילנה צירנברודה
זה מה שאמרתי.
אירית רו ז נבלום
דבר זה חייב להיות מעוגן מבחינה משפטית על-ידי המחוקק, וכפי שאנו לומדים

מהאנלוגיה של מועצה דתית, או של כל גוף אחר, חייב להיות ראש, או בסיס שממנו

יצאו המשאבים, והיום נוצר תהליך בו משרד ראש הממשלה לקח על עצמו את הנושא,

ואולי הוא יהיה המקור הכספי, ולא משרד הרווחה, ולא משרד החינוך.



אילנה צירנברודה;

הצעתי היתה שמשרד הפנים יעשה זאת.
היו"ר יעל דיין
ננסה לנסח הצעת חוק בעניין, כאשר ישיבה זו מיועדת לתת הנחיות סופיות. אני

בעד ביטול האנלוגיה למועצות דתיות, שכן על הרשויות לספק שרותי דת לכל האזרחים.

המועצות הדתיות לא מבצעות את מלאכתן נאמנה. כשם שעובדי העירייה, או המועצה

המקומית, נותנים שרותים בתחומים אחרים, כך גם עליהם לספק שרותי דת.

אילנה צירנברודה;

מחייבים את ראש העירייה לתת שרותי חינוך ובריאות, אך לא כך לגבי נושא

נשים.
אירית רוזנבלום
לא די בכך שראש העירייה יתן, למדנו שכוח וכל גורם בתוך העירייה גדל כאשר

משרד ממשלתי מממן את העניין.
היו"ר יעל דיין
אין לנו ויכוח לגבי עניין מועצות נשים ולנטריות. בוצעה כאן אנלוגיה, אך

לפי דעתי ולפי הקו המוביל בכנסת יש מגמה של ביטול המועצות הדתיות, של הפרדת

בתי-הדין הרבניים ממערכת הרבנות, והעברתם למשרד המשפטים. דברים אלה הם

רפורמות, שאינם על דעת מיעוט שולי. אין לנו צורך באנלוגיה כאן.

נעבור עתה לקטע המרכזי, שקבענו סביבו לקיים את הישיבה, והיא ההתייחסות

לנושא מועצות נשים על-ידי שר הפנים - שנבצר ממנו להיות נוכח כאן - שמיוצג על-

ידי מנכ"ל המשרד. יש בארץ היום כשיבעים מועצות נשים ליד רשויות מקומיות, החל

מהערים הגדולות מאד, ועד לערים אחרות, למועצות אזוריות, ליישובים ערביים,

ליישובים דרוזיים, ליישובים בהם מרכיב העולים הוא גדול מאד, כלומר יש פסיפס

מוחלט, שנבע מתוך צרכים, ולא מתוך העובדה שיש החלטה על מבנה, או על תקן

מסויימים. כל ראש עירייה בהתאם בדרך כלל ללחץ, או לדרישה מהשטח, הקים או לא

הקים, מינה או לא מינה יושבת ראש מועצת נשים, ובהתאם מועצת נשים.

בכל הארץ יש פעילות ענפה ומוצלחת מאד של ארגוני נשים, ומועצות הנשים ליד

הרשויות, עובדות בתאום וביחד עם ארגוני הנשים. יש מקומות ששם מועצות הנשים הן

סיפור הצלחה, ויש מקומות שהתוצאות הן אחרות. כוועדת כנסת אנו עוקבים אחר

העניין מספר שנים, ובדעתנו להגיש חקיקה מתאימה, שאולי תהיה חקיקה ממשלתית, ואם

לא, זו תהיה חקיקה פרטית דרך הוועדה לגבי עיגון נושא מועצות נשים כחלק ממבנה

של כל רשות מקומית.

העיגון מבחינה תקציבית נמדד קודם כל בתקן אחד, משרד ואחראית - אני מניחה

שזו תהיה אישה, אבל זה לא בהכרח - שתתמנה, לטעם חלק מאיתנו על-ידי מכרז, להיות

הממונה על מעמד האישה בראש מועצת הנשים באותה רשות. המועצה עצמה היא ולנטרית,

והיא עובדת על-פי תקנון סמכויות, שמשתנה מעט בין ישוב ליישוב, בהתאם לצרכי

אותו ישוב. בוצעה אנלוגיה למועצות דתיות. אפשר להשתמש בה, אך איני חושבת שיש

לעשות זאת.



הנושא דורש התייחסות, כי זהו דבר שנוצר מתוך צורך, לנשים יש צרכים

מיוחדים במסגרות העירוניות, שהן שונות מהצרכים הממלכתיים. צורך זה בא על

סיפוקו מצד אחד על-ידי ארגונים ולנטריים, ומצד שני אין הוא יכול לפעול נגד ראש

הרשות, אלא יחד עמו. אנו מחפשים את הפטנט של עיגון בצורה מסודרת, ואני מקווה

שנגיע להסכמות, שיובילו לחקיקה כלל ארצית, ושלא נהיה נתונים להסכמתו, או לאי

הסכמתו של כל ראש עיר.
יעקב אפרתי
מדוע לא להשאיר זאת להחלטת כל ראש עיר?
נעמי חזן
בגלל כסף ובגלל סמכויות.
היו"ר יעל דיין
אין זה הכסף, יש ראשי ערים, בוודאי ראשי מועצות וראשויות מקומיות

במיגזרים שונים, שאינם רוצים זאת, ושעניין זה מיותר להם.
אילנה צירנברודה
כפי ששאל ראש העיר מעלות, לשם מה הוא צריך שתקום מועצת נשים, הוא מעדיף

שנשים תשבנה בבית ותבשלנה, ושלא תבלבלנה לו את המוח.
יעקב אפרתי
עם כל הכבוד וההערכה, כולנו יודעים מהי מערכת דמוקרטית. מערכת דמוקרטית

היא ניצול היכולת להצביע ולהשפיע, דהיינו לממש את כוחכן, ולומר חד משמעית במצע

של ראש רשות, שמי שמועמד לתפקיד, תצביעו לו אם ילך עמכם בהסכמים, כמו שעושים

זאת עם כל גורם אחר משפיע ברשות המקומית, שיש לו כוח בעניין זה. איני חושב

שלצורך העניין צריך הליך חקיקה כלשהו. בירושלים ראש הרשות לא עשה זאת ממניעי

אהבה ורצון, או מהכרת הכוח והיכולת של נשים להשפיע.
רינה ברטל
האם אתח מאמין שכל ראש רשות שרשם זאת במצע שלו, אכן יקיים זאת?
יעקב אפרתי
כן.

אילנה צירנברודה;

רשום במצע שיהיה יום חינוך ארוך, ולא קיימתם זאת. אי לכך לא כל מה שרשום

במצע מקויים.
י עקב אפרתי
יש לנו היום בעיה בתתום השלטון המקומי. אנשי משרד הפנים אינם חושבים שיש

לבזר את סמכויות הרשויות המקומיות, שכן ראשי הרשויות המקומיות יודעים מה עליהם

לבצע, ולכן יש להעניק להם תרבה יותר סמכויות ומשאבים כיום. רשות מקומית היא

גוף שלטוני נבחר, שיש לו רשות מבצעת ומועצת העיר, ואין להנחית עליו מלמעלה מה

לעשות, ומה לא לעשות, כאילי הוא שלטון לא מתפקד.



לנו, לאנשי משרד הפנים, צריכה להיות החלטה באיזו עמדה אנו נוקטים.

בהכוונת הכנסת אנו הולכים יותר ויותר לכיוון של פחות התערבות בהחלטות ראש רשות

מקומית בעניין מה יש לעשות ומה אין לעשות, אלא בהיבטים של חובת פקודת העיריות,

שמחייבת לנקות רהובות, וכוי, וכל פעולות הרישוי שיש.

אם אנו הולכים על חקיקה זו של מעמד האישה בחוק, זה בדיוק בכיוון ההפוך

שאנו מובילים את השלטון המקומי. לנו יש בעיה, כי אם זה ייכתב בחקיקה, יש לנו

הסכמים עם השלטון המקומי, שכל חקיקה שלא תהיה - שמתבצעת באחריות הממשלה, או

שלא באחריותה - מהרגע שהיא מתבצעת, איננו יכולים להטילה על השלטון המקומי בלי

לתת לה את המשאבים הרלוונטים, או את יכולתם לגבות אותה. אי אפשר להשית על

השלטון המקומי תפקידים נוספים בלי לתת לו את המימון לכך, ואחר-כך לתמוה מדוע

הוא נמצא בגרעונות תמידיים. כשאנו מנתחים את העניין, ומגיעים להבנה כלשהי עם

השלטון המקומי, אנו חייבים לכבדו.
היו"ר יעל דיין
אם כך אולי האנלוגיה למועצות דתיות כן נכונה.
יעקב אפרתי
אם היית מעלה היום שאלה לגבי חקיקה למועצות דתיות או מועצות נשים, היית

מקבלת תשובה ששתיהן לא היו עוברות חקיקה. איני לוקח אחריות על כל החקיקה

שהיתה, אך היא קיימת והיא מחייבת. אולי אפילו נעזור למי שרוצה לשנות חקיקה זו,

כי איני חושב שמועצה דתית היא יצירת הפאר הגדולה ביותר שנעשתה במדינת-ישראל.

אם מיבחנכם הוא מועצה דתית, אל תלכו על מסלול זה. זוהי בושה להגיד שהן

קיבלו כספים. זה אולי הישג, אך איני יודע למה, לזה שיש שני אנשים שמקבלים

משכורת?

אילנה צירנברודה;

לנו אין אפילו תקן אחד.
יעקב אפרתי
השאלה היא ברמה של כל הארגונים בכלל, מהם תפוקותיהם, מהן השפעותיו על חיי

האזרחים ועל איכות חיינו. אם הייתי רוצה לראות מודל אליו אני שואף, זוהי אינה

מועצה דתית.
אילנה צירנברודה
אני היועצת למעמד האישה בשלטון המקומי, והיה דיון בהנהלת השלטון המקומי

לגבי ההצעה. אולי הדבר היחיד שמרתיע את עדי אלדר היא הנושא הנשי, ולכן הוא שם

אותו בצד, אבל באופן עקרוני קיימת הסכמה.

כפי שאתה אומר, אנשי משרד הפנים אינם מעוני ינים להטיל מטלות נוספות על

ראש העירייה, אבל מה שאיננו מטלה, ראש עירייה איננו מתנדב לקבל עליו. אני גם

היועצת של מעמד האישה בעיריית חיפה, ואני יכולה לבדוק את עניין פעילות המועצה.



אני מעלה את נושא המועצות הדתיות, לא מפני שזהו הדגם הנכון, אלא מפני

שאני מדברתת על צרכים שונים, ולא על קיפוח נשים. האזרחים הדתיים, או

המסורתיים, במדינת-ישראל אינם מקופחים, אבל יש להם צרכים מיוחדים, שהמדינה

והרשות חייבות לכסותם. גם לנשים יש צרכים מיוחדים, שהמדינה והרשות המקומית

חייבות בהן. ראש רשות לא יכול לטעון, שאין הוא מטפל בחינוך בעירו, ורק משרד

החינוך צריך לעשות זאת.
יעקב אפרתי
משרד החינוך מטפל בזה.
אילנה צ'רנברודה
לא נכון, בחיפה אולי 20% מתקציב משרד החינוך מכסה את הדברים. אם אתה צודק

בדבריך, לא היה אגף חינוך בעירייה, וישר משרד החינוך היה מעביר את התקציב

לבתי-הספר, ולא לעירייה. הוא הדין לנושאי רווחה. נכון שמשרד הרווחה עוזר

ותומך, והוא איננו היחיד שנותן, אלא הרשות חייבת בנושאים, ולכן יש גם אגף

לרווחה. יש גם אגף לתרבות, ועוד דברים שנדרשים מהעירייה לעשותם.

יש שטח אפור, שנתון לרשותם של ראשי הערים, או של מועצות הערים. אנו

מבקשות לעגן בחוק - ואני מבינה את הפרובלמטיקה התקציבית, אבל בגללה, שכן חלק

גדול, אם לא מרבית מועצות הנשים, אין כמעט ערך לעשייתן, כי אין להן תקציב למלא

את הדרישות האמיתיות שיש בנושאי נשים - שהעניין לא יהיה נתון להחלטת ראש

המועצה, אלא שיגדירו בחוק מהם תפקידי מועצת הנשים. כפי שחייב להיות יועץ

משפטי, או גיזבר, לרשות מקומית, ואין זה נתון לרצון ראש העיר, אנו רוצים

שיהיה תקן, שעוסק בנושא הנשים, שלידו תהיה המועצה, ושתהיה מתוקצבת.
היו"ר יעל דיין
המועצה היא מתנדבת.

אילנה צ'רנברודה;

המועצה היא מתנדבת, אבל תיפקוד הפעולות עולה כסף, ותיפקוד פעולות זה צריך

להיות בשנים הראשונות מכוסה על-ידי משרד הפנים, או MATCHINGעם ראש העירייה,

אך בשורה התחתונה צריך להיות תקציב.

יש ישובים רבים, שאין בהם קו חירום לנשים במצוקה, ויש מקומות שנושא

בריאות האישה מופלה לרעה, לדוגמה מקומות בהם בדיקת פרוסטטה אינה עולה כסף,

ואילו ממוגרפיה עולה כסף, או בתחום החינוך, כאשר הדבר היחיד שמשאירים לרשות

הנהלת בית-הספר, ולא מחייבים אותה היא העברת תכנית שיוויון בין המינים, או

חינוך נגד אלימות כלפי נשים. יכולים לעשות זאת כיום רק דרך מועצות הנשים. בבוא

הזמן דברים אלה עוברים לאגפים המתאימים, והופכים לדבר רגיל.
אסעד ואפה
אני יושבת ראש מועצת הנשים בכפרי, ואנו גוף נשים מתנדבות, ולנו כוח. אנו

הולכות לכל הכפרים הערביים, ופועלות לקיומן של מועצות נשים נוספות. בכפרי ראש

המועצה מצד אחד מברך על פעילותנו, אך מצד שני הוא מגביל אותנו, כאשר אין ביטוח

של המועצה לנשות מועצת הנשים. כאשר מגיע אדם מהחוץ ללמד בכפר, ראש המועצה פותח

את המועצה, לא מחייב אותו בהוצאות ולא מגביל אותו בדבר, מפני שהלומדים אצל אדם

זה הם מקורביו.
היו"ר יעל דיין
האם יש בעיות אחרות?
יעקב אפרתי
כלומר שיש בעיה של ביטוח מתנדבים?
היו"ר יעל דיין
ביטוח מתנדבים ושימוש במתקנים.
ואפה אסעד
כמו-כן אנו רוצים שמדיניות משרד הפנים תהיה תמיכה רחבה יותר במועצות

נשים, וחיוב ראשי המועצות להקים מועצות נשים, ואני מדברת על המיגזר שלנו, שהוא

המיגזר הדרוזי.
היו"ר יעל דיין
אם ראש המועצה רוצה שתקום מועצת נשים, הוא יקים מועצת נשים, ואם הוא לא

רוצה בכך, הוא לא יקים. אני יודעת כמה זמן לקח, עד שהוקמה מועצת נשים בכפרך.
אילנה צירנברודה
רישמית היא עוד לא הוקמה.
היו"ר יעל דיין
כי ראש המועצה אמר, שאין זה מעניין אותו.
ואפה אסעד
מדוע לא מוקמה? הוקמה מועצת נשים.
אילנה צירנברודה
ראש המועצה לא אישר את הקמתה מבחינה חוקית.
ואפה אסעד
כך גם בפקיעין, חבל שלא הזמנתם את יושבת ראש מועצת הנשים בפקיעין. האם

המכתב אצלך?
אילנה צירנברודה
אני הסכמתי להקמתה, אבל לא קיבלתי אישור מבחינה חוקית מראש המועצה.
היו"ר יעל דיין
איננו פותחים כאן ניירת ספציפית. לגבי מועצת נשים שהוקמה בצורה חוקית,

תחת אילו מיגבלות היא פועלת כיום, מה הבעייתיות, מדוע אנו צריכים חקיקה, ומדוע

אנו צריכים לעגן זאת? מה קיים, ומה איננו קיים?
אילנה מורד
הדבר הראשון שצריך לעגן הוא תקציב למועצת נשים. כמו שאנו מחלקים תקציב

לכל העמותות, וכן תקציב לצרכי חינוך ולצרכי רווחה, כך צריך להיות תקציב

למועצות הנשים, וזהו תפקיד משרד הפנים לחוקק, לעגן, להחליט, או לקבוע, ואני לא

אכתיב באיזה דרך, או נוסח. כמו-כן יש לחייב שבכל רשות תקום מועצת נשים.

עלינו לזכור שמועצת נשים בסך הכל עוזרת, מטפחת ונותנת כתף תומכת לראש העיר

במיגוון העשייה במקום, ולכן אין לפסול אותה, ואל לראש העיר להתנגד להקמתה.

כאשר מועצת נשים כבר קיימת, יש לתת לה תקנים מסודרים. כמו שראש עיר ממנה

לעצמו סגנים, כך הוא יכול למנות את יושבת ראש מועצת נשים לניהול כל נושא מועצת

הנשים ושתקבל שכר. ראש עירי לקח יועצת אסטרטגית לרשות המקומית, שהיא ידידה שלו

מהמפלגה. אני מברכת על כל תפקיד בכיר שכל אישה מקבלת. במקום למנות עוד מינוי,

הוא יכול להגיד שיש לו את היועצת האסטרטגית, שהיום אנשי משרד הפנים כועסים

שבכלל מונתה.
יעקב אפרתי
איננו כועסים, אלא תומכים בכך.
אילנה מורד
יש לנו בעיה עם משכורת של בכירים. זוהי אחת ממשכורות הבכירים, שהיום אנשי

משרד הפנים מענישים גם אותנו בנושא זה. למה הכפילות? אילי דרך חוק נעמי

בלומנטל יכולנו להעביר את יושבות ראש מועצת הנשים כחובה בכל רשות עם תקן, עם

שכר ועם תקציב. כך יושבת הראש יכולה לפעול בצורה מסודרת ללא כפילויות וללא

הבאת הצעות מיותרות.
גבי בר זכאי
נושא מועצות נשים נובע משני דברים עיקריים: הצרכים הייחודים של נשים,

שצריכים לבוא לידי ביטוי במועצות נשים, וכן זהו צורך החברה מהכורח האנושי

והפוליטי של נשים, שיכולות לתרום לאיכות חיים לא פחות מאשר גברים, שתורמים

בתהליכים של קבלת החלטות. כאשר מכירים בכוח האנושי הנשי, אפשר גם להוביל זאת

לפעילויות בתחומים שונים, ובהקשה לגורמים שונים בתוך מועצת העיר.

אני מסכימה עם מר יעקב אפרתי שראשי ערים צריכים להיות מעוניינים ומודעים

לצורך של הקמת מועצות נשים במיסגרות העירוניות כחלק ממצע הבחירות שלהם. אולם

המציאות מכתיבה, לאור ניסיוננו מזה מספר שנים, שיותר ויותר ראשי הערים אכן

מביעים במצע הבחירות שלהם את עניינם בהקמת מועצת נשים בעירם, אך הדבר לא בא

לידי ביטוי ביישום מצע זה ובהקצאת משאבים לכך אחר-כך.

אני תומכת בהצעתה של רינה ברטל, שאמרה שמועצת נשים לא צריבה להיות ליד

ראש העיר, אלא שזוהי מועצת נשים עירונית שפועלת בפעילות משותפת, מתוך העירייה,

כאשר ראש העיר מעודד ומכוון את פעילותה. אין הוא צריך למנות את יושבת הראש,

אלא זו צריכה להיות בחירה אישית על-ידי מכרז.
אילנה צירנברודה
זה תמיד במכרז.



גבי בר זכאי;

הרבה נשים שמובילות את מועצת הנשים הן בתפקיד של נבחר ציבור. כסגנית ראש

עיר אני מובילה את מועצת הנשים, וכך אין צורך בכפל תפקידים, ובאשר לכל השאר,

הוועדה היא ועדה ולנטרית, יש לתקצב אותה בתקציב פעילויות, ומשרד הפנים יכול

לתת ולתמוך בתיקצוב כאן, כי מועצות העיר בתחילת דרכן מתקצבות זאת קצת יותר,

ואחר-כך "יורדות מכך". צריך להיות לחץ ממשלתי בנושא זה, מעבר ללחץ הציבורי

בתוך העיר.

נאסר שאדיה;

ראש המועצה של אבו סנאן יזם את הקמת מועצת הנשים, ולא היתה ממונה ליושבת

ראש, אלא היו בחירות. היה לו רצון טוב, אך כאשר אנו דורשות לכך כספים, אין הוא

רוצה, או יכול, לתת אותם.

אני עובדת, ואת פעילותי במועצת הנשים אני עושה כהתנדבות, משלמת נסיעות,

אחזקת רכב, טלפון, ואף אחד לא מחזיר לי את הכספים שאני מוציאה על כך. איני

מקבלת שכר בעבור עבודתי, ובנוסף לכך אני גם משלמת עבור ההוצאות.
היו"ר יעל דיין
אילו פעילויות עשיתן במסגרת מועצת הנשים?

נאסר שאדיה;

ביום ראשון שעבר דאגנו שתוצג הצגה, חילקנו מתנות לנשים, ביום האם עשינו

יום כיף לנשים, העברנו סדנאות נגד אלימות במשפחה, ובמיוחד נגד נשים. יש לנו

הרבה רעיונות ותכניות, אך אין לנו תקציב.
היו"ר יעל דיין
האם יש הענות של נשים, שבאות ומשתתפות בפעילויות שאתן מארגנות?
נאסר שאדיה
כן. נרשמנו כעמותה, כי רצינו להיות עצמאיות, והגענו לשלב, שאם לא יתנו

לנו תקציב לפעילויותנו לא נמשיך בפעילות.
סילביה דון
אם אתן עמותה, אתן יכולות לקבל תמיכות.
אילנה צירנברודה
נותנים 10,000 שקל.
בת שבע שטראוכלר
היה לי חשוב מאד שהן תשתתפנה בכנס של בריאות האישה, ולכן ביקשתי מראש

המועצה של אבו סנאן שיסדר להן תחבורה, ואכן סודר להן רכב ציבורי, והן באו

כולן.
אילנה צירנברודה
זוהי דוגמה לראש מועצה שנותן כספים, אך רובם אינם נותנים, כי הם אומרים

שהן אינן חברות מועצת עיר.
עדנה בראם
יש מודלים שונים, ולפי המודל שלנו ברגע שהגיעה הצעה להקים מועצה כזאת,

והוצע לי לכהן כיושבת ראש שלה, הגשתי הצעה לתקציב. זהו הדבר הבסיסי, הראשון

והיחידי שיש לעשותו. קיבלתי, ואקבל גס השנה כספים רבים, כאשר אנו רק עשרים

ישובים, ולא ניצלתי עדיין את כל התקציב.

עם זאת אני מבינה שיש מקומות אחרים, שבהם המצוקה היא גדולה, ושמודעות

ראשי הערים, או ראשי המועצות, שונה מזו של ראש מועצה אזורית מנשה, וייתכן

שבגלל זה יש להגיע לחקיקה. ראש המועצה שלנו הקציב 100,000 שקל למטרה זו.
יעקב אפרתי
הוא הקציב זאת מהתקציב השוטף. זהו דבר לגיטימי, זהו עניין של סדרי

עדיפויות.
עדנה בראס
השאלה היא איך להכניס למודעות ראשי המועצות שדבר זה תוא נחוץ.
יעקב אפרתי
אי אפשר להכניס זאת למודעות. או שהדבר חשוב לו או שלא.
היו"ר יעל דיין
מובן שיש להכניס זאת למודעות. קח כדוגמה ועדה זו, שאתה מוזמן אליה, שלא

היתה קיימת בעבר. דרשנו להקימה כוועדה סטטוטורית בכנסת., ולעגן אותה בחוק

ובתקנון הכנסת, כשם שהקימו על-פי חוק את משרת היועצת למעמד האישה אצל ראש

הממשלה ובכל משרדי הממשלה, כשם שעל-פי חוק מוקמת עכשיו, והיא תיכנס לתוקף

במושב הבא, רשות ממלכתית לקידום מעמד האישה, יחידת צוות של משרד ראש הממשלה.

אנו פועלים מהרמה הגבוהה, שהיא הכנסת, משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה,

ומנסים לקדם דבר שהחברה הישראלית, לא על-פי חוק, אלא על-פי תבונתנו המשותפת

מאמינה בו, בשיוויון הנשים ובקידום מעמד האישה. הדבר לא צלח בידינו בדרך הטבע,

ולא בידי ארצות נאורות אחרות.

נוצרו בעיות שהחברה אינה סובלת אותן, ורוצה לפתור אותן, וניתן לפתור אותן

גם על-ידי פתרון מבני, ולא רק על-ידי פתרון של הגברת המודעות לנושא. כפי

שפיתרון מבני זה קיים בדרגות מסויימות, אנו מציעים להחילו - משוס שהוא בכל זאת

בר הצלחה - גם ברמה של רשויות מקומיות. לשם כך צריך מודעות שקיימת, ונסיון

מסויים שנרכש בדרך ולנטרית, והוא איננו מגיע ליישומו תמלא, משום שהוא עדיין

נתון להחלטת ראש העיר, אם תקומנה מועצות נשים או לא, ואם יהיה מינוי או מכרז

ליושבת ראש מועצת הנשים.

בת שבע שטראוכלר;

לוועדה למעמד האישה בירושליס יש תקציב שנתי של 200,000 שקל.
עדנה רודריג
מדיניות משרד הפנים צריכה להראות עניין, שזה יהיה מעוגן במינהל, בנוהל ובתקן,

ולא על-פי רצונו של ראש העיר, ועל-פי מערכת לחצים או אילוצים פוליטיים בה הוא

נמצא, ואנו יודעים שראשות עיר היא מערכת פוליטית.
בת שבע שטראוכלר
יש מקומות, שהתקציב לכך הוא 40,000-50,000 שקל, מפני שראש העיר מקצה לכך

משאבים.

יש לעגן בחוק לפחות את הדבר הראשוני, שתהיה מישהי בשכר, כי אי אפשר לעשות

זאת בהתנדבות, וכבר איני מדברת על תקציב. אני אמנם עובדת על תקן של חצי משרה

מטעם עיריית תל-אביב, אך זה בלתי אפשרי למלא את תפקידי בחצי משרה. אני עובדת

יום ולילה בעירי יה.
סימה גורן
למדנו שמשרד ממשלתי יכול לשנות את סידרי העדיפויות של ראש העיר. שר

העבודה והרווחה למד זאת, ונתן לכך תקציבים, ונושא האלימות במשפחה קיבל

קדימויות, וכך יכול גס שר הפנים, לתת תקציבים, שאינם חייבים להיות כה גדולים,

אך זה יעודד את שינוי סידרי העדיפויות, וכך לא נהיה תלויים בגחמה של כל ראש

עיר לגבי סידרי העדיפויות שלו.

על מנכ"ל משרד הפנים להודיע שהוא מתקצב מועצות נשים עירוניות, ולא על-יד

ראש העיר. כאשר אני אומרת מתקצבים, אין אני מדברת על גודל התקציב, אלא על

שינוי סידרי העדיפויות, דבר שיעזור לראש העיר גם בבחירות האישיות שלו, וגם

באוטונומיה האישית שלו בעיר.
היו"ר יעל דיין
לא הייתי מנסחת זאת כך כבקשת הוועדה, משום שתיקצוב מועצה הוא דבר

אינסופי. אנו מדברים כאן על ניסוח מוגדר מאד של בקשתנו, ואינני מבקשת בקשה,

שנצא מהוועדה היום עם הבטחה שמתקצבים מועצות נשים. איני יודעת מה פירוש תיקצוב

מועצת נשים, איני יודעת אם זוהי פעילותה של בת שבע שטראוכלר במסגרת חצי השכר

שהיא מקבלת, או הפעילות שהיא נזקקת לה כדי שהמועצה תפעל, או מספר הנשים

שעובדות בהתנדבות. איני חושבת שתיקצוב כל פעילות מועצת הנשים צריך "ליפול" על

משרד הפנים.

אנו מדברים כיום קודם כל על עיגון בחוק, ועל כך שבכל ישוב במדינת-ישראל

תהיה מועצת נשים, שבראשה עומדת יועצת הראשות למעמד האישה, בין אם זה חלק מתקן

הרשות, או שזו תהיה מועצת נשים עירונית. לפני שאנו מדברים על מועצת הנשים ועל

תיקצובה, אנו מדברים על הקצבת תקן אחד של יועצת למעמד האישה, כמו שיש לראש

הממשלה. זוהי יועצת, שתהיה בהגדרתה יושבת ראש מועצת הנשים באותו ישוב, והיא

תהיה על תקן מוגדר, אם ניתן במשכורת מלאה, ואם לא, ב-3/4 או ב-1/2 משרה.
אילנה צירנברודה
לפי גודל היישוב.
היו"ר יעל דיין
וכן שיהיו לה אמצעים משרדיים, ועל כך איני חושבת שיהיה ויכוח. כל יועצת

כזו תקים מועצת עיר, שמבוססת על מיזוג נשים שונות. כל יועצת כזו ובל מועצת

. נשים בכל ישוב, כפי שקיים היום כבר בשיבעים ישובים, תגיש תקציב של הערכת

פעולותיה, שבו היא תסקור את פעילות מועצת הנשים. יועצות אלה יכולות להיעזר אחת

בשנייה, כאשר מניסיון יש מועצות נשים שהם "סיפורי הצלחה", ויש כאלה שאינן. יש

מקרים בהם ראש העיר מעריך אותנו מאד, משום שהוא מקבל לא רק הערכה ותודה מנשות

עירו, אלא מפני שמועצת הנשים בעירו היא סיפור הצלחה, כאשר הוא מתמודד עם בעיות

אמיתיות של מחצית האוכלוסייה באזור הרשות שלו.

אנו מדברים על דברים, שבחלקם הגדול קיימים, והם קורסים משום שאין להם את

המינימום הדרוש כדי שיוכלו להפעיל מערכת ולנטרית. איננו מדברים כאן על מועצת

נשים בתשלום ועל תקציבים, אלא על מערכת ולנטרית שכדי להפעילה ובכדי שהיא תהיה

מצויינת, כפי שאנו רוצים שתהיה, היא צריכה את המסגרת המינימלית במסגרת הרשות,

כדי להיות מופעלת.

אנו נגיש על כך הצעה מסודרת, המסתמכת על נסיון שנצבר זה מספר שנים במספר

מועצות נשים בקומות שונים. לכולן בעיות תקציב, חלק מקבלות תקציב מהמקורות

הזמינים, וחלק נעזרות בהתרמות ובקרן תמיכות.
גבי בר זכאי
רק מי שמוכרז כעמותה יכול לקבל קרן תמיכות.
יעקב אפרתי
לא מוכרז, אלא נרשם כעמותה.
אילנה צ'רנברודה
חברת הכנסת יעל דיין, הערה לתיקון דברייך, האם לפי מה שאמרת מינוי יושבת

הראש יהיה מינוי פוליטי?
היו"ר יעל דיין
בדרך של מכרז. יש לנו דגם שעכשיו נמצא בעיבוד סופי של חקיקה של הרשות

הממלכתית למעמד האישה. בדגם זה גם נבחן העניין שלפיו ימונו היועצת והמועצה.

אנו נלך לפי דגם זה. מבחינתנו, יש הצעה מכרזית, והיא בוודאי מינוי פוליטי, אבל

הנשים שתתקבלנה לתפקיד תהיינה נשים שיש להן את הכישורים, שתעמודנה במכרז,

ושתקבלנה על עצמן מחוייבות לעמוד בכך בצורה הנכונה.
יעקב אפרתי
אם תהיה חקיקה, בוודאי שנכבד אותה כמו כל חקיקה. כמשרד הפנים היום איננו

מתקצבים פעילות יחודית באף תחום בשלטון המקומי בשל לחץ ציבורי. אנו אומרים מהם

הקריטריונים שלנו על-פי המלצות ועדת ו נוסחת סוארי, מה מגיע לרשות מקומית מהיבט

הכנסה נורמטיבית, ומהו המענק המתחייב, וזהו סכום התמיכה שלנו ברשות המקומית.

על בסיס סכום זה אנו מבקשים מרשות מקומית, על כל מקורותיה, להביא לנו תקציב

מאוזן.



חובתנו כאנשי משרד הפנים היא לוודא שהמערכת עובדת ושהתקציבים יהיו

מאוזנים. כיום איננו מתערבים כיצד משתמשים בתקציב, כאשר לטעמי לא היה לנו מנדט

לכך גם קודם. אנו משתדלים לא להתערב מה עושים בכסף שאנו נותנים. אם הרשות

המקומית מחליטה לתת תקציב לנושא מעמד האישה, מבחינתנו טוב הדבר בדיוק כמו לתת

למועצה דתית, ומבחינתנו אין הבדל. אם רשות מקומית מעדיפה לתת תקציבים למערכת

החינוך, היא תתן, והיא נותנת זאת כתוספתי.

אגיב על הערת גברת אילנה צירנברודה, שהזכירה את מערכות החינוך והרווחה.

מערכות אלה הן שרות ממלכתי. הרשות המקומית במובן זה היא קבלן מבצע עבור

הממשלה. מותר לה להוסיף למקורות אלה, אם יש לה, אבל היא קבלן ביצוע של הממשלה

בעניין זה. אלה שרותים ממלכתיים, שנעשים בהכוונה של משרד ממשלתי יעודי, שקובע

את התקנים, את הקידומים, את הפיקוח ואת כל המעגל סביב ההוצאה והתפוקות של

המערכת, וכמובן, שהוא מברך על כך אם הנהלת רשות מחליטה לתת יותר תקציבים

לתחומי רווחה, או לתחומי חינוך.

אנו משתדלים להימנע מלהיכנס לפריט זה או אחר של התקציב. אני בא עכשיו

מישיבה בוועדת הפנים של הכנסת, שבה רצו שמשרד הפנים יתקצב משרדי הנצחה

ממלכתיים. קשה לי ברמה האישית לומר שאיני מתערב בעניין, שכן הנושא הזה קשור

כמעט לכולנו, אך גם בנושא זה אנו אומרים שמשרד הפנים לא מתערב במה שמקצה הרשות

המקומית.

בתגובה לגברת סימה גורן אומר שאנשי משרד הפנים יכולים במסגרת חוזר מנכ"ל

לכוון רשות מקומית, להמליץ בפניה, או לומר מהו הפורמט המתאים, אם יש לכם מודל

כלשהו של הפעלה, אך זה יהיה במונחים של המלצה, ולא במונחים של הורדת הנחיות,

כי מערכות משרד הפנים אינן פועלות כך, אלא אם כן תהיה הקיקה.

אילנה צירנברודה;

בוא נתחיל מכך שתוציאו המלצות בחוזר מנכ"ל.

יעקב אפרתי;

בבקשה. אם אתם רוצים שנעשה זאת במונחים של המלצה, גבשו מודל של הפעלה,

ואנו נמליץ לרשות המקומית מה המודל שתיפקד, ומי יכול להיות החונך.
אירית רוזנבלום
בויצ"ו ישראל החלטנו להקים מספר מרכזים למניעת אלימות, כאשר הם מתוקצבים

בפועל על-ידי הרשות, על-ידי משרד העבודה והרווחה ועל-ידי הארגון הוולנטרי.

נאמר לנו שהכסף שמגיע ממשרד העבודה והרווחה לא מגיע באופן ישיר לרשות, אלא

עובר דרך משרד הפנים, כלומר שכל המשאבים מהמשרדים הממשלתיים עוברים למשרד

הפנים, והוא מעבירם לרשות. האם דבר זה נכון?
יעקב אפרתי
שיטת התיקצוב היא כדלהלן: במערכת השרותים הממלכתיים יש תיקנון, דהיינו

סוג של שרות נתון, למשל, הסדנאות שאת מעבירה. משרד הפנים מממן 75%, והרשות

המקומית מממנת 25% מכך. לגבי ביצוע התשלום בפועל, הדבר תלוי. יש שרותים שהרשות

המקומית מתקשרת עם הגורם המבצע, והיא מעבירה 100%, ויש שרותים שמשרד העבודה

והרווחה מתקשר עם הגורם המבצע, כמו מוסדות של מפגרים, נכים, וכו', והמשרד

מקזז מהרשות המקומית 25%. אלה שיטות התיקצוב והקיזוז הקיימות.
היו"ר יעל דיין
נעביר הצעה המהווה מודל וגם אינפורמציה כללית. יש לנו מספר מודלים, כאשר

המוצלחים ביותר פועלים, כאשר יש תקן.
יעקב אפרתי
יש 264 רשויות מקומיות, אבל אין להקיש נקודתית מירושלים לירוחם. לכל רשות

יש להתאים את המודל שלה, ואפשר להציג מספר מודלים.
היו"ר יעל דיין
נוכחות בדיון שלוש נשים, שהן סגניות ראש עיר בערים גדולות, והן לקחו על

עצמן את הובלת הנושא. כמובן, שאין צורך בכפילות, שכן אם יש סגנית ראש עיר

שלוקחת על עצמה את תפקיד יושבת ראש מועצת נשים, אין צורך להתקין תקן נוסף

בתקופה בה ר.יא מכהנת, ולכן נציג מספר מודלים.

נבדוק במקביל, גם כפועל יוצא מהצעת החוק שמסתיימת עכשיו בעניין רשות

ממלכתית, את אפשרות החקיקה בנושא, שתהיה על התקציב המינימלי, שכן לא תעבור

הצעת חוק, אם היא תהיה קשורה בעלות שאין אפשרות להבטיח את מימונה. גם ברשות

הממלכתית אנו "הולכים" על השלד. חשוב לנו הנושא עצמו וההצגה המבנית שלו, אך

הוא יעבוד בינתיים על שלד, כמו שעובד כיום משרד היועצת. אנו נציע הצעה מקבילה

כאן.

אילנה צ'רנברודה;

אני מקבלת את מה שהציע מר יעקב אפרתי, אך אני מציעה שנפעל בשני מישורים.

אחד מהם יהיה המישור המהיר, והוא יכלול בקשה, או פנייה, שתנוסח בחוזר המנכ"ל

ללא התחייבות, אלא כהמלצה. כך אוכל להראות שהנושא עלה דרגה, כאשר אני נפגשת

עם ראשי ערים.

במכתב שנכתב לפני שנתיים על-ידי עדי אלדר, הוא פנה לראשי ערים בנושא,

וחלק מהם קיבלו את המלצותיו. אם תחיה המלצה כזו ממשרד הפנים, זה יקדם את

העניין. אם כבודו יסכים להיפגש עימי, הייתי מוכנה להראות לו מה אנו מבקשים, כי

החוזרים הם קצרים מאד. אם זה יחסוך לנו חקיקה, נשמח מאד, אך אני פסימית

בעניין.
היו"ר יעל דיין
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

ישיבה זו ננעלה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים