ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/02/1997

בעיות יחודיות לנשים עולות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן
פרוטוקול
מסי 33

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האטה

יום שלישי. כ"ז באדר א' התשנ"ז (4 בפברואר 1997, שעה 13:00
נכחד
חבריי הוועדה
יעל דיין- היו"ר

בני אלון

סולודקין מרינה- מ"מ היו"ר
מוזמנים
חה"כ סופה לנדבר

ד"ר רחל אדטו - יועצת השר למעמד האשה,

משרד הבריאות

מיכל שיטרית - עו"ד, משרד הקליטה

שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, מטרד

הקליטה

הרב אליהו בן-דהאן - מנהל בתי הדין, מטרד

הדתות

ניצה בן-צבי - מנהלת המחלקה לתעסוקת

עולים ונשים, מטרד העבודה

והרוחה

מגדה הלוי - "אמונה"

חנה דסה - חברת הנהלה, איחוד

הארגונים של יהודי-

אתי ופיה

צגה מלקו - הברת הנהלה, איחוד

הארה. ונים טל יהודי

אתיופיה

סופיה פבלוב - ס. מנכ"ל הארגון אירמ"ה,

אימהות חד הוריות

מרה קנבל - אירמ"ה, אמהות חד הוריות

ילנה קיפ - יו"ר ארגון אימה"ה, אמהות

חד הוריות הוריות

אלנה קהלי;- - אימח"ה, אמהות חד הוריות

ברטה גרויסמן רכזת קליטה, נעמ"ת

אילנה מיכאלי - רכזת וערת קליטה,

ההסתדרות הכללית

אורנה ורקוביצקי מנהלת השרות להבטחת הכנסה

המוסד לביטוח לאומי

רבקה שי- אגף אמהות, ילדים למזונות

המוסד לביטוח לאומי

טניה וינטראוב " דוברת הפורום הציוני טל

יהודים מברה"מ לשעבר



לזלי זקס - דוברת שדולת הנשים בישראל

מיה מן - ויצ" ו יי1£!ראל

מגדה רטקר - מתנדבת באר,7רני- עיליים

טע תמיר - המכון היטראלי לדמוקרטיה

מרינה מזריציר - נציגות ארגוני חד הוריות
מנהלת הוועדה
דנה גורדו ן
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
בעיות יהודיות לנ;1!יפ עולות.



בעיות יחודיות לנשים עולות
היו"ר יעל דיין
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה ומברכת את הבאות. אנו חוככים

החודש את חדר הוועדה החדש, ושמחים לארח כאן את המוזמנים. אני שמחה

שנמצאות איתנו שתי- חברות כנסת המייצגות מפלגות שונות ושתיהן בחזקת

עולות לשעבר מחבר העמים. חברת הכנסת סופה לנדבר מ"מפלגת העבודה" וחברת

לעולים מאתיופיה יש נציג במפלגת העבודה חבר הכנסת אדיסו מסאלה.

שלא נמצא בארץ ולכן לא נוכח איתנו כאן.

כידוע לכולם מספר הנשים בכנסת ירד וזו עובדה מאוד מצערת.

בכנסת הקודמת היינו כ-12 נשים. היו שתי שרות בממשלה וסגנית שר אחת.

בבחירות האחרונות נכנסו רק 9 נשים לכנסת ושרה אחת לממשלה. אני מציינת

זאת, כי הנחמה היחידה היא העובדה ששתיים מתוך 9 הנשים הן עולות מחבל-

העמיס וזה נותן משהו מאד מיוחד לייצוג הנשי בכנסת ובכלל,

לא נעסוק היום בכל הנושאים הקשורים בבעיות היחידיות לנשים עולות

מאחר והנושא מאור רחב. ניסינו להתמקד בדברים מסויימים ולפיכך גם הזמנו

נציגי ממשלה שמייצגים את התחומים האלה. אני אומרת זאת מראש על מנת

למנוע אי הבנות. אני חולקת איתכם את הבעיתיות של גיור בנשים עולות

בנפרד מנשים בכלל.

הוועדה מטפלת במיגזר הנשים העולות בנפרד, כשם שיש לנו ועדה שמטפלת

באופי נפרד באוכלוסית הנשיים הערבית. יהיו שיאמרו שזה לא בסדר, כי אם

מדברים על שוויו,- נשים צריך להיות שוויון בין אנשים בכלל. זה נכון

בהרבה מאוד תחומים שלגביהם אין לנו שום עניין לעשות הפרדה בין המינים.

כדי שהטיפול יהיה יעיל, ולא על מנת ליצור הפרדות באוכלוסיה, יש

נושאים הקשורים בתעסוקה, דיור ועבודה וספציפיים לאוכלוסית נשים

מסויימת. אני אומרת את הדברים ללא כל התנצלות אלא בצורת הסבר. קיימת

הפרדה בישיבות נפרדות כי הדבר דורש פניה נפרדת וטיפול נפרד.

בקשתי לחלק חומר שהכינה עבורנו הגברת של תמיר מהמכון הישראלי

לדמוקרטיה. עשינו כמיטב יכולתנו להגיע לנתונים המקובלים. יש הרבה

מחקרים שעוסקים בנשים, פחות בנשים עולות מאתיופיה. לפנינו מחקר כללי

על עליה ונסיק מסקנות לגבי נשים. השימוש במחקר הוא בהתייחסויות

הספציפיות לנשים.
סקר עבודה משנת 1996 בתחום העולים
% 38 מכלל העולות מועסקות, ביחס

ל-% 65 מהעולים. בכלל האוכלוסיה מועסקות % 75 מהנשים לעומת % 78 של

י/בריס. זאת אומרת שהפער גדול יותר באוכלוסיית העולות החדשות, בין

הנשים העובדות לגברים העובדים מאשר באוכלוסייה הכללית.

אם הנתון הכללי שבברית המועצות 90% מהנשים השתייכו לשוק העבודה,



בארץ המצב שונה לגמרי. הגברים מבין העולים מועסקים פי 2 מאשר הנשים.

אם בברית המועצות % 90 מהנשים עבדו, היה פחות או יותר שוויו ו בתעסוקה

ביו נשים לגברים. לא היה פער כל כך גדול. כשמדובר על אותה אוכלוסיה

בארץ, בשנת 1993 הצטמצם הפער ל-1.5% בין נשים עולות לי/ברים ערלים.

הדברים לא מובאים בבחינת מספרים סתמיים, אלא מבחינת מעמדה של האשה

בחברה. הדימוי העצמי של האשה העובדת גבוה יותר.

נטמע מנציגי משרדי הממשלה נתונים והתייחסות לבעייתיות בנושא הנשים

וחוסר סיפוקן ואי שביעות רצונן בעבודה. הן מהסיבה שאינן עובדות או

משום שעובדות שלא במקצועו, ביחס מהגברים. לכן, אני מעלה זאת

כבעיה יהודית לנשים. מתוך העולים עובדים יותר גברים עולים במקצועם

מאשר נשים עולות במקצועו.

'ש נתונים לגבי אחיות שהוא מקצוע נשי גם בחברה הישראלית הכללית.

מבי; האחיות יש מספר גבוה של נשים חד הוריות. אנחנו מדברים על % 67

מהאחיות העולות שהן נשים חד הוריות שעובדות במקצועו מזה ארבע-חמש

שנים. יש בעיות ספציפיות שלא נכנס אליהן כרגע בענייו עובדות זמניות

וקבלת קביעות בעבודה. העובדה שרבות מהאחיות הן נשים חד הוריות, עניין

הפיטורים ואי השגת הקביעות מאוד משמעותי לגביהן. הרבה יותר מאשר אצל

אחות שהיא מפרנסת שנייה במשפחה. הנשים הקבועות בעבודתו כאחיות חשות

בדרד כלל סיפוק ושביעות רצון בעבודה. כל זאת אני מביאה מתוך מחקרים

שנעשו ולא כהערכה שלי.

נדבר על עניין המשפחות החד הוריות, שהן כעין מיגזר בתוד מיגזר.

בנתונים שיש לנו עז- שנת 1991, מהוות המשפחות החד הוריות כ-% 10 מבין

המשפחות באוכלוסיה ומאוחר יותר המספרים מגיעים לכ-% 23 של משפחות חד

הוריות מבין המשפחות באוכלוסיה. משפחות חד הוריות, הכוונה שבראש

המשפחה עומדת אשר, כמעט ב-100% מהמקרים. אין זאת אומרת שאין גברים

שמהווים משפחה חד הורית.

ב--2/3 מהמקרים של משפחות חד הוריות מדובר באנשים בגילאי 39-25.

אנו מדברים על 30,000 משפחות חד הוריות לערך. הנתון אינו מדוייק מאחר

ומוסדות הצריכים לשלם לאותן משפחות מקטינים את מספרו של המשפחות החד

הוריות ואלו הצריכים להשיג בעבורן תמיכה או תשלום מגדיל את מספרן.

הבעיה העיקרית של המשפחות החד הוריות בנושא הכלכלי חוזרת בגילאים

הגבוהים יותר, שהוא נושא משותף לכלל אוכלוסיית הנשים בישראל.

נושא. מציאת עבודה לאשה עולה חדשה בגיל 50 בעלת מקצוע קשה יותר

מאשר לגבר עולה חדש בו 50 בעל מקצוע. יש הבדלים באוכלוסייה הכללית

בכליל ובנשים העולות בפרט בין עולים ועולות עובדים ללא עובדים. נתון

נוסף שיש בידי הוא שרק % 25 מהנשים החד הוריות מצטרפות לשוק העבודה,

ומעל גיל 40 אחוז העסקתן הוא רק 15%. באותה קבוצת גיל של נשים עולות

נשואות מדובר על % 45 נשים עובדות. יש בעיה ספציפית של נשים חד הוריות

בעניין התעסוקה. כמובן שהבעיות הברורות מאליהן הוא עניין הדיור

למשפחות חד הוריות והתמודדות עם חינוך הילדים וכן הלאה. הבעיה העיקרית

היא כלכלית תעסוקתית. יש צורך במציאת פתרונות בקרב ציבור הנשים החד

הוריות, כיצר לקבל את ההכשרה המתאימה בעוד האשה יחידה בבית ומפרנסת

יחידה.



אנו מקדימים תשומת לב רבה לנושא החקיקה ונעשו שינויים לטובה, כמו

כו בנושא של טיפול בקבוצות יחודיות. הנושא שלי קבוצת הנשים החד הוריות

עולות מחבר העמים גדל בבת אחת. מענק החינוך שניתן עתה למשפחה חד הורית

בעלת ילד עד !;יל 14 קטן בסכום אד גיל הילד שבעבורו מתקבל המענק עלה.

זה אחד הדברים שנעשו בכנסת הקודמת.

בכל עליה העולים מבינים שזכות החינוך, רמת החינוך וההשכלה לילדים,

הוא הו;ורם שסר[;ר את ה3ערלפ. עליה שבאה עם היניך גבוה ונחשבת לעליה

משכילה מאוד, רוצה לשמור על רמו! ההינוד שלה וו---וצר להתו;שו" דו-ך ההינוד

לאוכלוסיה המקומית בהמה ההבוהה שהיתה נהו!;ה אצלם. עליה שבאה מאהץ

המוצא ע0 המת השכלה והינוד נמוכה י ותה תעשה זאת בהתאם. המפתה לו;ישוה

יקליטה מוחלטת הוא דרד חהינוד ויש לתת לכד העדפה. הדבר מתבטא בדימוי

עצמי. במציאת עבודה לנשים בעלות מקצוע שאינן עובדות במקצוע שלהן והדבה

נכוו על אחת כמה וכמה ל1;בי נשים חד הוריות.

יש בידי היכוז של חומד על תדמית וסטי1;מות. העלו זאת פעמים רבות

בוועדה. הסכנה בדיבו:- על תדמית וסטי1;מות היא שיש הי-לוק של הדברים.

-הד עם זאת, זו דהך קלה מידי לומר שכדי לא לחלק אה הדברי-ם לא צריד

להתייחס אליהם. ההתמקדות צדיכה להיות בתיקון הדברים ילא בדיבור עליהם.

למצוא או: הד:---- הנכונה. את הדהד האמיתית לפיהי-ו:.

לתקשוי-ה י^ וזשיבור עצימה בע"קר לגבי סטיגמית של קהיילוה שוכות, גם

עלי באיפן אישי יש התבטאויות בעיתונות הדתית והחהדית שאיני מאמינה

שהאל הטוב היה מהשר למישהו מברואיו להשתמש בלשון כזו. לשון מחפישה,

משמי-צה, מעליבה, מתעללת ומסיטה. השאלה מה עושים עם סטיגמות? כמה תזקה

יי .: ו-רר--לה ששמיכ עליה סטיגמה ימו^פישים איתר? כמה אפשרי קןץך ער- אן-

הה^זיק הפנימי- ולהתייחס לזה בפרופורציה הנכונה ילהיי ן שהחיסרין נמצא

בלדי שמטיל את הסטיגמות.

יש תוצאות מחקרלם מאוד לא נעימות לגבי התייחסות החברה הישראלית

הוותיקה לעליות. הקבוצה "העויינת" ביותה מוגדהת במחקר עז- גיל 30, בעלי

השכלה נמוכה, דור שנ- להורים מארצות אסיה או אפריקה שיש להם רמת

שביעות יצרן כלכלית נמוכה והם חושבים שמגיע להם י ותה. בעלי דאגה אישית

גבוהה ביחכ לדיוה ותעסוקה. ה"עוינות" לא נפסקת בגיל 30. בגילאים

מבוגהים יותר יש חוסה הצו ן לתחרות מקצועית.
מניה וינטרארב
שדילת הנשיב בפוהום הציוני עורכת סקר חדש בימים אלה. השכח יוקם

פהוייקט בו נעשה למען שיפור התדמית.
הל-ךייר יעע ךילין
אני אשמה לכנס ישיבת ועדה כאשי- החומר יהיה מוכן ולדון רק בנושא

ו ה.



מדובר בפרוייקט טנהי שאמור לעסוק באספקו^יס האונים ^י "הדימוי

הכפול" של העולות החדשות כנשים בכלל ואופן הצו/תן באמצעי התקשורת,

ר כעולות חדשות מחבר העמיס בפרט. הפרוייקט יפתה בכנס .7דול. במשד השנה

יתקיימו אי ר ו עי ס שונים בנושאים אלה.
הירייר יעל דייו
השאלה היא האם תהיינה מסקנות מעשיות לגבי חקיקה ותקנות. אנו

מדבריס על אוכלוסיה שהיא אוכלוסיית השורש והבסיס. מדינת ישראל מחוייבת

מכל הלב לקליטה ולשיפור תנאי העולים חן בצורה וולונטרית והן מבחינח

ממשלתית. ראיתי לאחרונה את השר שרנסקי בסיורו במוסקווה. לא חתרו/שתי.

לעומת זאת, כשנזכרתי איד עמדתי בנמל חתעופה בו 71וריו;- רעל ההתרגשות

הגדולה שאחזה בי ובכולס כאשר הגיעי מסורבי העליה לארץ התחלתי לבכות.

בוודאי שחיתה התדגשות רבה עס העליח מאתיופיה. היתר לי חרגשה שחציונות

הזדמנה לי, באופן אישי.

המחקרים מראים שיש ירידה ביחס של האוכלוסיח הכללית לאוכלוסיית

רעולים. איו זאת אומרת שאין מתנדבים ואנשים הדואגים לצרכי העולים.

מז-ינת ישראל כמדינה קולטת עשתה זאת בהתרגשות גדולה ומחוייבות גדולה.

המתח ירד באופן טבעי, וחלקו התחלף בעויינות וקכאה. עלינו לעשות יה^

משהו בנושא.

נמצא אתנו כבוד חרב מר בו-דחאי. כבר עסקנו בעבר בדיני האישות.

קיי-מר בעיה חמורה מאוד בעניין רזה. ניסינו לטפל בה בקדנציה הקודמת,

ורבים מאיתני הגיעו למסקנה שהדרד הטובח ביותר שמקובלת גם על הדתי'-כ

היא שימוש בדדכים עוקפות. זאת אומרת, נלך לפי חוק חמדינח ולפי הוק

השבות הקייס. נדבו- על נישואים אזרחיים ונישואי חיזים המיכריכ על ייי^-

המדינה.

קיימת בעיה לגבי גרושי ן ולגבי ילדים. תהליד הגיור והמעקב שלאחריו,

חאם מקיימים מצוות ובדיקות מיותדות אחדות שנעשות. זו גזירה שהישראלים

עצמם אינם יכולים לעמוד בח. חשוב להזכיר את חמקרח חידוע של עולי

אתיופיה יחפלאשמורח שקיים עד חיום. כמו כן קיימות בעיות קבורח. לדוגמא

אותו מקרה של חייל ממוצא רוסי, ספק ל-חודי שנקבר מחוץ לגדר בית חקברות.

כולם מתפתים לחאמי ן שהדברים יסתדרו מאליחם. יש לי חרבה ספקות

בנושא. אם המספרים אכן נכונים ומהעליה מרוסיה יש אחוז כה גבוח של

עולים במעמד של ספק יהודים, ברור לי שאי אפשר יהיה לגייה אותם בדי-ד

המלאה שהא ו התו ד ו כסי ח דורשת. כמו כן ברור לי שלא נוכל לעשות רכבת

אווי;-ית לחוץ לארץ ולהקים מערכת גיור רפורמית קונסרבטיבית מחוץ

לגבולות הארץ או באניה על הים כדי שייכנסו לארץ יהודים כשרים.

אחד חדברים חקשים עלי ביותר, חיא העובדה שיש אזרחים שמוטל ספק

בי-חדותם. רובם מחבר חעמים. קשח מנשוא בעיית אזרחות הילדים שנשארים ספק

יחודים. יחדותי שלי חיא מכוח זח שאימי חיתח יחודיח. נולדתי בישראל

ואין לי ארץ אחרת, ואיני רוצח ארץ אחרת. זו לא היתה בחירח. סבא של סבא



כולם מתפתים להאמין שהדברים יסתדרו מאליהם. י^ לי הרבה ספללןות

בנוטא. אם המספרים אכן נכונים וםהעליה כ?רוסיה יש אחוז כה ו'בוה ו^ל

עולים במעמד של ספק יהודים, ברור לי שאי אפטר יהיה לו/ייר אותם בדדד

המלאה שהאורתודוכסיה דורשת. כמו כן ברור לי שלא נוכל לעשות רכבת

אווירית לחוץ לארץ ולהקים מערכת ו.יור רפורמית קונסרבטיבית מחוץ

לגבולות הארץ או באניה על הים כדי שייכנסו לארץ יהודים כשרים.

אחד הדברים הקשים עלי ביותר, היא העובדה שיש אזרחים שמוטל ספק

ביהדותם. רובם מהבר העמים. קשה מנשוא בעיית אזרהרת הילדים שנשארים ספק

יהודים. יהדותי שלי היא מכוח זה שאימי היתה יהודיה. נולדתי בישראל

ואין לי ארץ אחרת, ואיני רוצה ארץ אחרת. זו לא היתה בחירה. סבא של סבא

שלי בא מאוקראינה ושמו היה דיין כך שבכלל לא נתקל בשאלה האם הוא

יהודי. הציונות כרוכה ביהדות ועושה סלקציה ביהודים שהם הציונים שלה

והעולים שלה. עלי זה משאיר נטל מאוד כבד. אני דואה זאת ככתם

וככישלון של הציונות.

ביחס לנשים מהעליה האתיופית. ישבנו בצורה די יסודית עפ כל הקבוצות

המייצו/ות של האתיופים, כשעסקנו בנושא הקשה של אלימות במשפחה ואלימות

נן.ד נשים. הדבר המרכזי הוא השינוי הדרסטי באורח החיים עם העליה ארצה.

כולנו חלק מתרבות מערבית לטוב ולרע. ההלם התרבותי או הלם המעבר לגבי

יהדות אתיופיה היווה בעליה לנשלם יותר מאשר לגברים. חמסגרת שלהם היתה

לא רק קהילתית אלא פטריאכלית שיבטיח מצומצמת, ועצם שוק המעבר חיה קשה

מאוד.

חלק גדול מהבעיות נובע מהשינוי באורח החיים הערכי והפיסי. יש בעיה

קשה מאוד של דיור ואנו מודעים לה. יש נשים חד הרריות עם בעיות דיור.

קיימת בעיית תעסוקה ששונה לגמרי מחבעיה שקיימת בעליה מחבר העמים. יש

צ ו רד בקורסים להסבה מקצועית, וכן להסבה מהברה מסורתית לחברה מתועשת.

הדבר קשור במעברים נפשיים עמוקים מארד.

בעיה נוספת שקיימת בשתי העליות אד בולטת י והר אצל עולות אתיופיה

היא פניית הנשים לאירגונים הפנימיים. נעשתה תחפית סוציאלית במובן שהיה

לאשה לאן לפנות כמעט בכל תחום. לפעמים היה ריבוי ארגונים. בהתחלה זה

חסר בחברה האתיופית. הכתובת חאינטימית בנושא אלימות ויידוע הזכריוו!

חיח לקוי בשתי החברות. מרכזי חסיוע וקווי החרום באמהרית רוסית וערבית

הם תוצאה די מאוחרת ובוודאי כגדס נזק רב לפני שהם הוקמו.

לסיכום - אנו ננסה לקבל התייחסות מנציגים של משרדי חממשלה. לא

חזכרתי את נושא הבריאות ואבקש התייחסות של נציו/ת משרד חבריאות לגבי

אחוז הנשאים של נגיף חאיידס בקרב בני חעדח חאתיופית. אני לא יודעת אם

יש הגדרה אפידמיולוגית במשרד הבריאות לגבי חבר העמים. האם יש מחלות

שקבוצות מסו י ימו ת מחבר העמים חביאו איתן.
ברטה גרוייסמו
קיימת בעיה של נפגעי חכור בצ'רנוביל. הבעיה מהווה נטל מאוד כבד על

מערכת הבריאות, והיא לא עולה במלוא עוצמתה.
היו"ר יעל דיי ו
אנו נטמע את הדברים מל-ציו-/ת מ^רד הבריאות ואס הנושא דורש נויפול

יש לפנות לוועדת הבריאות בכנסת שעוסקת בנושאי בריאות כללים. כאן אנו

עוסקים בבריאות נשים. יש בעיות שהן אופייניות לאוכלוסיות מסויימות ויש

בעיות המשותפות לכולנו כמו סרטן השד למשל. יש בעיות של חברת שפע שאינן

קיימות בחברות של העליה הרוסית והאתי ופית באחוזים גבוהים כמו אנורקסיה

שהיא אחד הפגעים הכי נוראים של נערות בגיל צעיר בחברת השפע.
מרינה סולודקין
הישיבר ר- י כ:י\י- השובה. ראיתי את הסקר שנעשה על ידי הגברת טל

תמיר, ואני ר.-י^ב~ והנתונים בו מעט מיושנים. מספר הנשים המובטלות מהבד

העמים אינו :כ . " zicr.,-המעודכן הוא כ-^14"^15 של נשים מובטלות מתוד

סך כל ה:--י- י -יר!1י-י-, לעומת -?6 אבטלה של ו/בריס עולים הרשים. קיימו!

בעיה של הי:-- .ך-כ- 1:,יוחד של העולות החדשות.
בראש הכיל
jמיר בעיית התעסוקה המקצועית. זו בעיה קשה מאוד ויש
לה קשר --ני---
ו- י יא. ו. --פי. בדרום הארץ יש הוסר תעסוקה לנשים. זו למעשה

בעיה לי\;-:,ית ----:. ת בעיות אישות. בעליה ובקליטה יש מרכיבים

ציביליזצי רנ--כ. יש בעיות נישואין וגרושין. אם בן הזוה. ישראלי הדבר

מקשה ביותי. -^ הבילים בתרבויות ובמנטליות. האשה מהבר העמים לא מבינה

מדוע לו;ב~ --:. --רי- זכויות מאשר לאשה. תהום האלימות במשפהה הוא נושא

הדש לגבינו בהשיואה למה שהיה ברוסיה. יש משברים של קליטה ומשברים

במשפהה. אני מקווה שנודיע לתוצאות הי ובי ו ת לאהר שנשמע מפעילות בשטה מה

הבעיות האב)--- -ה, ומה אנו יכולים לעשות בוועדה ובתהום ההקיקה.
כיצה בו-צבי
ברצונ-'- להתייהס לשתי הקהילות. קהילת העולות מאתיופיה וקהילת

העולות מהבר העמל ם. קהילת הבר העמים מתהלקת לעולים שהגיעו מרוסיה בכלל

ולעולים שהגיעו מהארצות המוסלמיות. זוהי אוכלוסיה שונה. מתוך הנשים

העוברות מרוסיה יש שיעור גבוה מאור של נשים שלא תמיד עובז--ות ב0;קצוען.

כך גם לגבי הגברים. לגבי נשים אקדמאיות, ברוב המקרים אין הבדל בין

נשים לגברים אלא אם מדובד במקצועות לא מקובלים כמו מהנדסת בניין למש

בארץ לא מקובל שאשה תכנס לעבוד בבני ן כמהנדסת במהיצת פועלים. יש בעיה

גם לגבי נשים ישראליות.

אצל נשים עולות מאזורים אהרים יש פהות נכונות מסיבות של מסורת

ומנטאליות לצאת לעבודה. יש הרבה מאוד בעיות של יציאה לעבודה עם ליווי

של הבעל וללא ליווי של הבעל. קיימים מקרים דומים באוכלוסיות דומות

בארץ.

יש בעיה קשה מאוד עם תעסוקת נשים. יש ישובים בהם ^77 מהנשים

מובטלות וזה מתבטא גם בקרב העולות. יש בעיה כללית של נשים בגיל 40 שלא

קולטים לעבודה. אמנם יש הוק שעומד לרשותנו, אבל הטיעון לאי קבלה

לעבודה אינו בגלל גיל האשה אלא מתוך הוסר התאמה. עולות רבות עובדות

מתוך הוסר ברירה ומתוך צרכים אמיתיים שיש להן כמטביו"ת שנקלטות בקלות



לעבודה ו/ם בגילאים מבוו/רים.

לגבי נטי ם חד הוריות. חלק גדול כ?תוכו אינו רוצה לצאת לעבודה.

כשהגברת אורה נמיר היתה שרת העבודה נסינו לטפל בנקודה זו במיוחד

וזימנו את הנ[£!ים לדיון אד הו לא הגיעו.
היו"ר ייעל דיין
אני מתארת לעצמי שהסיבה שהן לא הגיעו נעוצה בכך שרבות מהן אמהות

לילדים קטנים. אם היה נמצא סידור נאות לילדים אולי היה עולה מספר

הנשים שהיו מעוניינות לצאת לעבודה.

קיימת השאלה האם משרדיים נוספים צריכים לדאוג לכך לאשה חד הורית

יהיה שוויון הזדמנויות כמו לאשה הנשואה, כדי שתהיה לה מוטיבציה לצאת

לעבודה.
ניצה ב1-צבי
יש אפשרויות רבות שכוללות גם הכשרה מקצועית. יכול להיות שיש צורך

בטיפול שונה.

לגבי אוכלוסייית הנשים האתיופיות. אחוז הנשים החד הוריית הוא מאוד

גבוה. חלקן משתתפות בקורסים למיניהם, אבל לנשים שהן אמהות לילדים

קטנים יש בעיה קשה. על אחת כמה וכמה לנשים החד הוריות. החלטנו לפתוח

מכינות למשפחות החד הוריות בליווי גורמים שונים. מכינות שיכשירו אותן

בלימוד השפה העברית, חשבון וכולי.כמו כן תינתן הכנה לקהאת קורס כל

שהוא. ניתן להן את כל הכלים. המכינה תמשך כחצי שנה והנשים תהיינה

מוכנות לצאת לעבוד. נספק יעוץ פסיכולוגי כדי לשכנע אותן ולהשפיע

עליהן.

לפני זמן לא הב ביקרתי באחד הישובים ונכנסתי לכיתה ללימוד עברית

של עולות מאתיופיה. נכנס איתי גבר מהאגף להכשרה מקצועית שבעצמו עולת

מאתיופיה לשעבר, ושאלתי אותן בעזרתו מי היתה רוצה לצאת לעבוד. אף אחת

מהנשים לא הרימה יד. שאלתי מי מהן הוצה ללמוד? כולן הרימו ידיים אך

אמרו שאינן יודעות מה ללמוד.
צגה מלקו
אני מייצגת את עולי אתיופיה. נוצרה בעיה בקרב הנשים בעדה. הו

לומדות במשך שמונה עד עשרה חדשים ולא מוצאות עבודה. ואז, נוצר מצב שהן

אינן מוכנות לצאת ללמוד כי בעצם זהו בזבוז זמן מבחינתן. רובן

מעוניינות ללמוד ולאחר מכן לצאת לעבוד.
ניצה בו-צבי
רוב הנשים העולות עובדות. כל האוכלוסיות עוברות הכשרה מקצועית. יש

להן את הכלים שיוכלו לצאת לעבוד. מדובר בפרוייקט של משרד העבודה, משרד

הקליטה והג'ויינט.



ערד בכנסת הקרדמהו נדון בוועדה עניו הנישואים המעורבים. כלומר,

כאו1!ר אתד מבני הזוג הוא יהודי והו1!ני איננו יהודי. על פי הה ו ק בישראל,

תהליך התרת נישואים כאלה הוא תהליך שנמטך למעלה מטנה ואני יכול לומר

בטמהה שאם לבתי הדין הרבנייפ היתה ניתנת סמכות בעני ן הזה, העני ן היה

לוקה מספר דקות.
לפני כהודשייס היתה לי פגי1£1ה עס ניטיא בית המשפנ
העליון הטופט

אהרן ך ברק, רךעליתי בפניי את הבעיה. נו^א התרת הני!£!ואיפ של בני

זוג /^אד/7 מהפ אינו יהודי מגיע ל[^^ולהנו ^ל נשיא בית הםנ^פט העליון. טפ

צוואר הבקביק והנביא ברק מודע לכך. מדובר בלמעלה מאלף מקרים בטנה.

זה תהליך המצריך כסף למימון ייציג טל עורכי רין, ופעמים .י-בות הכסף

אינו בנמצא. הנטיא ברק הסכים להכין איתנו הצעת הוק שבו תינתן אפטרות

/;ס ליבתי הדיו הרבניים להתיר ניטואים כאלה.

כפי טאמרתי, בבתל הדין הרבניים ניטואים כאלה יכ-יליס להיות מותרים

תוך מספר דקות כי לפי ההלכה היהודית כאטר אתד מיני הדוג איני יהולל

הניטואים אינם כטרים ואפטר לגרט את בני הזוך. מהר מאוד, הצעת ההוק

נמצאת בטלבים סופייפ טל ניסוהה במטהד המטפטיפ. טיתפנו אר דוקטור פרע

סגל הממונה על ההקיקה. אני מציע לוועדה לפנות לדיקטור פרץ סגל על מנת

לקבל ממנ^ את הפרטים ולדעת היכ- ה-רבו-יס עומ:-ים, אני תוטב טי^יי '-וזמר

הטובה טתקדם את עני;- התרת הנ יטו אי ס בהסכמת טני הצדדים.

לפני טנתיים ומעלה, העליתי רעיון להקים מספר מרכיוים בארצות חבר

העמים בהם יטפלו בבעיות טקטוהות לענייני המעמד האיטי טל העולים עוד

לפני עלייתם ארצה, ואפטר יהיה לפתור הלק מהבעיית בעוד העולים

נמצאים טם. איני יודע איך התגלגלו הךבד-ים, אך לפני המטא ומת:-

הקואליציוני נודע לטר טרנסקי על הרעיול טלי להוא ביקט טאכתוב לו על כד

בצורה מפורטת. הוא אכ; קיבל ממני מסמד מפורט ועל פי טםועות טהגיעו אלל

הטר טרנסקי קיכל הסכמה מטר האוצר. אני ממתין כרגע לקבל-ת האיטור לביצוע

התהליך.

אם אכן יבוצע התהליך, נוכל לפתיר בעיות רבות עוד- ברוסיה. היום

כטיהודי ניגט לקונסוליר או לטגרירות היטראלית בארצות תבר העמים ונרטם

לעליה, עד עליתו בפועל עובדים כ-12-10 חודטיס ולפעמים יותר. אם נדע מה

הן הבעיות טיכולות להיגרם לו אם ירצה להתגרט מניטואיכ! אזרהיים והוא

ירצה לקבל גם גט אפטר יהיה לפתות את הבעיה בצוהה הרבה יותר קלה טס

מאטר במקרה בו הוא עולה לאריץ ובן זוגו נטאר בהוץ לארץ ויט צורד לאתר

אותו ולנסות להגיע אליו בדהכים טונות.
הירייה יעכ דיי ו
מדובה כמובן כאטר אהד מבני הזוג יהודי לכל יבר. כפיי טאנהנו יודעים

חלק גדול מהבעיות הוא מה טנקרא "ספק יהדותם". קיימת בעיה טל גיור או

ספק יהדות הדורט גיור. אני טואלת אם ההצעה להליכים מתי-יהסת גם לעניין

הזה.
איליהו בו-דהאו
ההצעה בהחלט מתייחסת 0/1 לעני ן זה. אפטר יהיה לברר דברים שהיום קטה

מאוד לברר כאשר העולים נמצאים כאן בארץ. אני מתכוון לכך שעולים מגיעים

לכאן ומבקשים שיכירו ביהדותם. לפעמים- הם נדרשים להגיש מסמכים שלא

נמצאים בהישג ידם. לעומת זאת, אם ידעו מה המסמכים שעליהם להציג בעודפ

בחוץ לארץ הדברים יהיו קלים יותר.
מריבה סולודקין
אי אפשר לעלות לארץ בלי להציג את כל המסמכים.
אליהו בן- דהאן
אם : --" _?-? .: ~ -לק השבות בי"ן-ד כלל הוא לא צרי"- לחציה, שום מסמך.
ברטה 1;רויייסמ1
אם ר- ^--- ::ו:,--ף חוק השבות םימן שאיו לו כל בעיה כי הוא יהודי

לכלי דבל-^
איל^הר בו-דהאו
אדם שעל-ה לישראל מכוח סעיף 4 אי לחוק, ככל הנראה אינו יהודי. הוא

עלח מכוה רי-ו:- קי-וב של יהודי. אם הוא רוצח להיות מיכר כיהודי, עליו

לחופיה -לאה.

אני מנ-ה שיש בעיה בפוטנציה לעולי-ם שאינם יהודים ורוצים שיוכרו

כיחודים. א^'; בעיה עם אלה הפונים ל[;יור. מספר הפניות שאנחנו מקבלים

בשנה הוא בין 1,500-1,200 פניות בלבד. כאשר מתוכם ^60 מהו/י ידים ו^40

לא מתאימים לג--וד כי רמת הידע שלחם אינח מספקת, ולכן הם נשלחים לילמוד.

קורה שהם עצמם מפסיקים את התהליכים. ורמת הנכונות שלהם להיות יהודים

אינה מתאימה. שימו לב למספרים. מדובר על מספר מאוד קטן של עולים.

אני מניח שהבעיה הגדולה יותר היא לעניו את העול-ים שלא מגיעים

לגיור. צריך ליצור מסגרות לימודיות או מסגרות שיכשירו אותם לגיור.
היו"ר יעל דיי ן
אם שאינה יהודיה ומתגיירת כאשר ילדיה בני 12,11 - מה מעמדם של

הילדים? מה חל עליהם? הם אזרחי המדינה. מח עליהם לעבור בנוסף לגיו^

האס?
אילי ה ר בו-דהאו
על פי רוב כאשר האם מתגיירת, הילדים מתגיירים עימח.
הייו"ר ייעל דייו
מה לגבי תינוק בן שנה?
אליהו בן-דהאן
יש כלל בהלכה שאומד שלילד תינוק זוהי זכות להיות יהודי. לכן, אם

בית הדין מחליט לגייר את האם, בדרך כלל הוא מגייר גם את ילדיה הקטנים.

ילדיב- ידרליכ! י-י-תך בני 12 ימעלה צ~יד לזמן ולשאיל את פיהם,
בני אלון
זו סוגייה מיוחדת ל1;בי קטינים. יש בין ההבניפ תפיסות שונות.

כשמדובה בנישיאי- תננהובת קיימת מדיניות שונה. ההבה מאוד מההבניפ אמהו

שהמדיניות שלהם היא להקל כמה שיותר על מנת למנוע נישואי תערובת. כדי

שהמשפחה תהיה יהודית. אני מאמין שהרבה מהדברים האלה הם גם פונקציה של

הלחץ הנוצר מן השטה. אם בתי הדין יווכחו כי קיימות בעיות חברתיות

רציניות לא תהיה להם ברירה אלא להתמודד איתן. אני אישית יודע שכאשר

מגיעות בעיות אל הרב בן-דהאן הוא מטפל בהן בצורה אינטנסיביו;.

שמחתי לראות שכשחברי הכנסת מ"ישראל בעליה" נפך.שי ענ הרבנות הראשוית

הם ה!;יעו לההבה מאוד פתרונות שהפתיעו אותם לטובה. השוב מאוד לדעת

שאסור "לטייה" את הדבריכ. יש לזה השפעה הילכתיר. כשהבנים מבינים שיש

בעיה חברתית והתופעה רצינית יש לכד השפעה עליהם. לכן, אני בעד להביא

בפניהם את הדבהים, ללא כל חשש.
היו"ר יעל דייו
מוכרהים לקיים מעקב אחרי הדברים. הנתון שניתי לגבי- 500,.נ פניות

בשנה הוא קטן. זהו אפס קצהו. זאת אומהת, שאנו עומדים בפני מצב שהאנשים

האלה הם יהודים שאין להם הוכהות ליהדותם, או שברצונם להיות יהודים, או

שהם נשואים ליהודים. יש מגוון של מקהים שהמשותף להם הוא ההצון להיות

יהודים הם אזרחי המדינה, ולמדינה יש עניו רב שיוכרו כיהודים.

ישנם רבנים שאני קוראת להם "הומנים". במקרה של אשה הרוצה לחיות

יהודיה אני מתנגדת לכד שיבדקו את הסיבות לכד איו ספור פעמים.

לדוגמא, האם היא לא מתגיירת לצורר נישואים. זה דבר מאוד מביש. אם

מישהי הוצה להתגייה על מנת להתחתן אין זח נופל מכל סיבה אחרת. היא

רוצה לבנות משפחה יהודית.
אליהו בו-דהאו
אם אדם אינו מוכן לעשות את המאמץ המינימאלי על מנת להפוד ליהודי,

איך אפשה לעשות את הדברים?
אילנה מיכאלי
יש בעיה !1!ל סטי1;מה. יש לרבנות בעיה תדמיתית בעיני העליה.

אליהו בו-דהאו=

לכן חשוב לעורר אותם. אם היו מתדפקים על רלתות בוני הדין 20,000

איט בטנה, יכול להיות טהיו טוקליס דברים בצורר אחרת. אבל אנשיפ לא

באים.
מרינה מזריציר
האם יש אדם שיכול לומר אס הוא יהודי במאה אחוז או בחמישים אחוז?

כמה אתה, הרב אליהו ב ן "דהאן יודע על י הד ו תך? כמה דורות אתה מכיר?

שמונה עד עשרה דורות? עשרה דורות הס אלף שנים. הו/לות הלתה אלפיים

שלושת אלפים שנים. אתה בטוה שלא ז וימת בעורקיך אף טיפת רם זרה?
ילנה קים
יש הרבה נשיב; שרוצות להתן;ייר. הבעיה שדורשיס מבני הזוו; ללמוד יחד

אד הם עובדיכ. מדינג אין אפשרות לנשים לערוד תהליד י^יור ללא ב;- ה" ו;;?

קבלת היגיור היא דבר אישי.
אליהו בו-דהאו
מי אמר שאי אפשר? איפה נאמרו לך דברים כאלה?
ברטה 1;רוייסמו
על. מנת לקבל ו/יור האשה צריכה לנהל אורח חיים מסויים. עליה לשמור

שבת, ללכת בלבוש מסויים, לאכול אוכל מסויים והיא צריכה לקיים פעולות

שונות. ההסכמה לשינוי אורח החיים צריכה להיות להיות של כל המשפחה. זאת

אומרת שבעצם נושא הגיור הוא לא רק בנושא האשה אלא בסי דרי העדיפויות של

כל המשפחה. פה נעוצה הבעיה.
ילנה קים
קיימת בעיה כזו במשפחתי. אחי יהודי ואשתו לא יהודיה. היא לא יכולה

לקבל ו/יור מאחר ואחי עובד והוא לא יכול לעבור איתה את הקורסים לגיון-.

מדוע זה צריך להיות כך?
אליהו בו-דהאו
את מךברת על מקרה של רבנות בנתניה שאני לא מכיר. אני לא מטפל

בתחום הזה. אני מציע שבעיות מהסוו/ הזה יועלו רתך הרבנים הראשיים או

יופנו למנהל הכללי של הרבנות הראשית.אם תרצי, תוכלי להעביר לי את

הנתונים ואני אעביר אותם לגוף המתאים.
חנה דסה
המטפחות האתי רפי ר ת עברו מטבר קשה עם עלייתם ארצה כמו טפח חדשה,

מקום חדע^ וכולי. יש מקהים בהם נשים הוצות להתגרש והגבה לא מוכן. הוא

מתעלל באשתו והיא מאוד סובלת בבית. מה אפשר לעשות בנושא הזה? אין לי

פיתהון במקהים האלה ואיני יודעת מה לומה לאותן נשים.
אליהו בו-דהאו
השאלה היא לגבי מקהה ספציפי או באופן כללי?
חבה דסה
מדובר במקרים לא מעטים.
אקייהר בו-דהאו
יש חוק שנותן אפשרות לבתי הדין הרבניים לפעול במקרה שבעל מסרב לתת
גט לאשתו. במידה והוא מסרב ביו
הדין מוסמך לשלול ממנו כל מיני זכויות.
לגבי בעללכ
אתיופים לא תמיד אפשר לפעול ננם החוק הקיים. במקרים שאין

לורישיון נהיגה או השבור בנק והוא לא עוסק במקצוע שדורש ריאיון אי

אפשר להפעיל עליו סנקציה כל שהי-א. אבל, היו גם מקרים שבהם בעל'ם שלא

היה פיתרון אהר לגביהם, קיבלו פסק דין לשבת בכלא תקופה מסול-ימת.

לפני שהגעתי לכאן היום, קיבלתי פסק דין מביר דין בהיפה של בעל

אתיופי מאזור וזיפה שאהרי שהוטלו עליו הגבלות כפי שהזכרתי" קודם והתברר

שההגבלות האלה לא השפיעו עליו, פסק בית הדין כי עליו לשבת בכלא שנה עד

שיתן גנ; לאשתי. ^-ה עונש המור ביותר והוא ניתן במקרה תצורד. אי אפשר

להחיל מאסה על אדם שלא בהדרגה. בתהילה יוטל!- עליו עונשים קלים יותר

ו~ק אם אין ברירה הוא ישב במאסה. אני מציע שאם יש לך נושאים ספציפים

אנא העביהי אותם אלי, ואטפל ככל מקרה ומקרה.
היו"ר יעל דייך
אטמה אם תשלחי לנו נגרחק של הדברים. אנו "מציפים" את כבוד הרב

בפניות ובדרך כלל מקבלים תוצאות טובות.

שאלה נוספת היא בעני ן השפות. לא מזמן ערכנו ביקור בלשכות סיוע

שמגיעות אליהן נשים שאין באפשרותן לממן עורך ךין פרטי. מסתבר שבלשכות

יש כ?תורגמנים רק בשפה הרוסית והערבית. מה קוהה לגבי אמהרית? האם י^

"" אפשהות להסריר נושא זה מאתר ויש בעיה של הבנת השפה?
אגליהו בו-דהאל
בכל בית ךין בארץ יש מתורגמן בשפה ההוסית. לגבי השפה האמהרית יש

אךם אתיופי שעלה ארצה לפני 15 שנים והא עובר בבית הדין בירושלים. הוא

נוסע כמעט כל יום לכל ההבי האהץ. אנו משתךלים שבכל בית ךין יהוכזו

תיקים של בני העדה האתיופית ובאותו יום הוא נוסע לשם ועוזר לנזקקים.



צ1;ה מלקו =

נתקלתי- בנוקרה שכ נייטראי תערובת. האשה לא יהודייה והבעל יהודי. לאחר

כמה ע1כיס הם רצו להתו/רע:!. בי-ת הדיין קבע טניטואי תערובת אינם כביליס.

הבעל יכול לקהת אטה אהרת. האטה, טלא רצתה להתגרד נשארה עפ שבעת

ילדיהם. מה עו^יס במקרה כזה?
אליהו ב ו-דהאן
כיוון טהאשה לא י-הודיה והבעל יהודי בית הדין קבע שמבהינה הלכתית

הס אינם נשואים. הבעל חייב לתת לה ולילדיהם מזונות וכל הדברים האהרים.

כמובן שהילדים אינם יהודים באם אמם אינה יהודיה.
היו "ר ליעל דייי ו
יש להביא את האינפורמציה חזו לפירס;-ס ברדיו כדיי שאנשים ידעך אה

הדברים.
אל^הו בו-דהאו
אני :ייכן לז-בי- בר-ו-ל-י- ר1£1דבי'י יתור!;מר לשפה האמהרית.
סופה לנדבר
העליה תשיבה מאוד להברה הישראלית. אין זה משנה מאיזי מדינה הריעו

העולים. אדם עובר מעולם אחד לעילם אהה. הוא צריך להםתו;ל למקוכ

חדש רלעבור תקופה קשה. האשה היא "עמוד השדרה" שמחזיק את המשפחה

כולה. היא המקבלת את ההחלטה להעביר את המשפחה ממקום למקום, ורק אחר כך

מעורבים בהחלטה שאר בנ.י- המשפחה. אחריי תקופה מסויימת,, בעיותיה של העו^ה

החדשה משתוות לבעיותיה של כל ישראלית, והכוונה לבעיות של משפחה, ילדים

ותעסיקה,

הבעיה היא אישית לכל אדם ואדם. האם הוא מסורבל להתמודד עס הבעיה.

הבעיה העקרונית של העליה מברית המועצות, שהיתה בעבר וקיימת ו^ס חיום

היא בעיית התדמית. על הוועדה להילחם בכל הדרכים האפשריות כדי להסיר את

הסטי,1ג.מה הזאת. בעיות יש לכל אשת, אבל לאשר עולה חדשה הדברים קשים עוד

יותר. לכו. כל פרי י י קט שי י קדם את הנושא הוא מבורך.
לזלי- זקס
אחד הדברים שאנו בודקות עתה בעיתונות הוא, מדוע הסטיו/מה הזו

נוצרה? אחד הדברים הוא, פער רציני בין הכותרות שהעורכים נותנים לבין

המאמרים עצמם. אנו נציו^ זאת בכנס. הדברים יוצרים אווירה ציבורית

מסויימת שנגדה צריך להאבק. הכותרת אומרת דבר אחד והמאמר דבר אחר.



היו"ר יעגל דייי 7-

אני מבקשת נלעברר לנוטא הבריאות.
רחל אדטו לוי
טר הבריאות הכיר לאהרונה בנושא בריאות האשה כתהום מל והד.

האמריקאיות הן אלה 11!החלר לעטות את ההפרדה בין בריאות נשי0 לנר^^א

הבריאות בכלל. בארצות הברית הדבר "תפס" תכופה וזכה למו1מד כיכר במסו/רת

משרד הבריאות האמריקאי- בראשותה של הו/ברת דונה שלאלה, ואף הגיע לידי

הקמת מרכזי בריאות לנשים. בארץ הכו שא מוחדר לתודעת הציבור לאנ1 לאט.

מי שדהף את הכושא הזה בארץ היו שדולות הנשים. הן אלה שהביאו את הנושא

למ י דע ו י1 הצי בור.

משרד הבריאות הכיר בנושא זה כנושא יהודי והוהלנ! לקדם אותו. הנשים

מקופהות. בגיל ההתבגי-רת מתולילה להסתמן הבעיתיות. בהורה בת 14 אינה

^ומה בבעיותיה לנער בו 14 והנושא של בריאות יתודית מתחיל בגיל 14. כמו

האנורקסיה למשל. בגיל מאוהר יותר מופיעות בעיות הפוריות, ומאוהר יותר

בעיירה המניעה, בעיות גיל המעבר ובעיות הסרטו האופייני לנקיים. הקיפווז

העיקרי הוא בנושא המודעות.

אביא לדוגמא את נושא מהלות הלב. קי'-ם קיפוה מאוד גדול בין נשיפ

לגבו-יכ. אשה בת 49 שמגיעה להדר מיון עם כאבים בחזה נאמר לה שהיא

ר-סט~י-" א- שהיא נתונה בלהץ זמני, שזהו גיל המעבר או שיש לה מתה

בשר-ריכ;. הבאת קרדיולוג על מנת שיבדוק אותה עומדת בעדי-פות אהרונה.

לע:-מי: ^את, גבר באותו גיל שיתלונן על אותם כאבים יאושפז מיד במהלקה

הקרדיולוגית אהרי צינתור בזמן שהאשה עדיין תפגש עם כל היועצים במסגרול

"דר המי ו ן.

י-ש להכיר ולהביא למודעות שיש הבדל בין המינים ויש בעיות יהודיות

של נשים. יש לתקוף את הבעיות ואם יש גידולים או סוגי סהטן שאופייניים

לנשים כמו באברי המין או בשד אפשר לכוון למודעות ומניעה, גם על

ידי הקיקה. היום מאוד מוכר נושא סרטן השד והממוגרפיה. נשים הרוצות

לעשות בדיקת ממוגרפיה ואין להן סיפור משפחתי נאבקות בקופת החולים כדי

לקבל אישור לכך. קופת החולים אינה מכירה במסגהת סל הבהיאות בשום דבר

שלוש ו ר למניעה, אלא אם כן שייכת האשה לקבוצות סיכון.

על משרד הבריאות להכיר בנושא זה כנושא יהודי ולהעביה חקיקה שנשים

תהיינה זכאיות לערוך בדיקות תקופתיות מגיל מסויים. יש לבדוק האם יש

כדאיות בבדיקה גם מבחינה כלכלית. כמובן שהכל צריך להיבדק לעומקו של

עני ן.

לגבי נשים עולות הדשות. להערכתי כל קבוצה אתנית שהגיעה לאהץ הביאה

איתה את החינוך שלה. הנשים האמריקאיות ידועות כאוכלוסיה שמחונכת

לבהיאות מונעת משחר ילדותה. אני מכירה את הכו שא מקרוב ויודעת שחאשה

האמריקאית מבקרת אצל רופא נשים אחת לשנה, ופעם בשנה מבקרת אצל רופא

כללי ופעם בשנה עורכת בדיקה אצל רופא השיניים. כל זה חוא חלק



מהמרדעות ובזה מצטיינות האמריקאיות. כל קבוצה אתנית מביאה עמה את

ההרו/ליס שלה. קבוצת העולים הביאה לארץ את הרו/ליה והרור הבא יספומ את

הרו/לי ההינוך הקיימים.

היוייר יעל דליי 7-.

האס הנשים העולות הביאו איתן מחלות?
רחל אדטו לוי
זה לא אופייני לנשים בלבד. אסון צירנוביל למשל הוא בעייתי ויתכי

טיו/ררו בעתיד שינויים ו/נטיי0. אבל אין זה שייך באופן ספציפי לבריאות

נשים ננולות. זר אופיני לקבוצה שעלתה פצירנוביל גברים, נשים, וילדים

כאהד.
הי ו"ר יעל דייו
אני מבקשת לדעת האם קבוצות אתניות הביאך איתן מהלות ספציפיות? האם

הנשים מהעליות האלה מאופיינות באחוזים כאלה או אחרים של אותן מחלות

הנמצאות באוכלוסיית האלה? נתת את דוו/מת של סרטן השד. האם סרטן השד

שהגיע למימדים מאוז- גבוהים באיכלוסית הנשים בישראל, ^ונר באוכלוסיית

הנשים מחבר העמים למשל? ראם יש מהלות שהן ספציפיות רעדה האתיופית?
רחל אדטו לוי
אין לי תשובה מפורשת אד אני יכילה לבדוק את הדברים. אפשר לומי

שבאוכלוסיה שעלתה מחבר העמים יש אתוז ;;בוה יותר של סרטן צוואר הרחם,

והן ל ותר חשופות לר. ל-ש הרבה מחלות כמו שחפת שנעלמו והופיעו מחדש. 1;ם

בקרב האתיופים הן קיימות. לעיתים הבעיה נובעת מהוסה מתן חיסונים בארץ

המוצא.
הי ו"ר יעל דייו
את יכולה לומר מספר מילים לו'בי מחלת האי ידם? אמרתי בפתיחת הישיבה

כי עצם ההתכנסות היום של נשים עולות חד הוריות היא כבר מעין הפרדה

והטיפול בהן שונה. אם אתעלם מהבעיות היהודיות של כל קבוצת עולות לא

אטפל בהן כדי שלא אטיל סטיו/מה על קבוצה זו או אחרת. זו תהיה טעות

מצירי. לכן, מוכרחים להיות פתוחים 1;ם בנושאים בעייתיים. הכוונה לפתור

את הבעיות.

אני מעלה את נושא האיידס משום שהוא כרוך בהכרזה על קבוצת סיכון

בגלל המקום הפיסי שממנו היא הגיעה. אילו היתר לנו אוכלוסיה שהגיעה

מארץ אפריקאית אחרת גם היא היתה מוכרזת כקבוצת סיכון. יש רמה גבוהה של

נשאים ונשאיות אצל עולי אתיופיה מאחר וחיי המשפחה שלהם מםוררים ולא

מדובר במתירנות. אם הגבר הוא נשא ודאי שהנגיף עובר לאשה. דווקא בגלל

התא המשפחתי.
רחל אדטו לוי
בעניו זה אני נזרנה מהידי13רת הכלליות. אין לי מה להוסיף על

הדברים.
צ1;ה מלקו
אילו מחלות אופייניות לננ^ים האתי ופיות?
רחל ארטו לויי
המחלות לא מופיעות בנפרד. איו לי ידע על כך מהטעם הפשוט נעולא נערך
סקר בו נאמר מה מאפיין אה
הנ^ים האתי ופיות מבחינת המחלות. ו/ס

באי!^!פוזיפ בבית החולים אין מחלה ומאפיינה את הנשימ האתיופיות יחסיו!

לכל אוכלוסיה אחרת.
חנה דמה
בעליית האתיופים לפני 14 טניס לא טמעו על מחלת האיידס. בעליה

האחרונה מצאו מספר אנ^י--כ שנונ^אים את נגיף האיידס והפכו את זה לסטיה.מה

כאילי- כל תאו:'רפים הולים באי ידם.
היו"ר יעל דייי ר
אנו לא מדבי-יס על הסטיימה. אני מדברים על נתונים ועל קבוצות

ך ך- ן- ?- י
צו;ח מלקו
כולנו יודעים טיש אחוז ו/בו ה של נשאי אי י דם בקדב העדה

וזאתי ופית. מה ניתן לעטוה בנושא ההסברה? כאחת מבנות העדה רלייתי רוצה

לדעת איך אפטר לפעול בנו1£!א.
לזלי זקס
נקודת המבט של משרד הבריאות משתנה בהדרו/ה לו/בי נשים ובריאות נשים.

אני מאמינה שתוך זמן קצר יהיו הרבה יותר נתונים על בריאות נשים. 0/1

היום חסרה אבחנה לו/בי ההבדלים בין גברים ונשים. כשתתחיל האבחנה הזו,

וזהיה בדיקה של נשים מעדות שונות כדי שבעתיד תהיה אפשרות לגשת לנושא עם

יותי- ידע שחסר כיום והדבר מורגש.
רחל אדטו לוי
מאוזר ומוניתי לתפקיד רק לפני כשלושה שבועות אין לי הרבה

חידושים באמתחתי. עצם המינדי לתפקיד זה, מראה שמשרד הבריאות מצא את

נושא בריאות האשה כנושא המת י- י ב התייחסות.
היו"ר יעל דיין
בעזרתה טל יו-עצו; ראט הממטלה למעמד האטה פנינו למשהד הבהיארת,

רדהשנו טי-קרי-ים סקה מס ו דה על י ך י א ן-ת נ1_^יס עכ סטטיסטיקה כפי שמקובל

בעולם כולו, כדי טהנטים במדינת ישהאל תהיינה בהיארת יותה. האוכלוסיה

בישהאל אינה הומרו/נית. יש לדעת כיצד לטפל במהלות טונות, טיפול מונע

ל איבה ו ן.

ביקשנו לקבל נתונים של עשה השני פ האההונרת מהמעהכת הממלכתית שהיא

מעהכת ממוחשבת הפועלת בבתי ההרליפ וקופות החולים, זה עכיין טל תפיסה,

וכל משהד ממשלתי תייב בזה.
לזילי זקס
נדמה לי שאוכל להיות אשת בשוהות. תוך כמה חדשי פ יתחיל מבצע במהכז

לבקהת מהלור;. ההעייל הוא לחשוף את כל המהקהיס הקיימים בחובהת בה תופיע

כל הסטטיסטיקה והפילוה של נטיס מול י/בהיס. אני מקווה שתוך שנה יהיו

חלק מהנתונים ותוך שנתיים הפהוייקט -יסתיים.
הירייה יעלל דיי ו
לפי דעתי צהיד להו,יע למצב שהדבהים יהיו "בילד איו" במעהכות

הממשלתיות. לא מזמן דנו בנושא האנרהקסיה ומצאנו שהדבהים מסודהים. ינ-;

סקהים מעודכנ^-ם עם פילוה של סן,/י אוכלוסיה. אנו צהיכיס להכיה אה

הדבהים, לדעת עליהם ולטפל בחס. פניתי לשה הבהיאות ושמחתי לשמוע שמונתה

נצי^ה לב;~י-אות נש--כ. יש למסד זאת, ומשהיי- הבהיאות עצמו צהיך לדאוו, לכך.
מגדה הלוי
הציתי להתייחס למספי- נקודות. יט לי שני "כובעים". האחד

מי-יצו; את השתייכותי לחבהה במדינת ישהאל, והשני מייצה. את השתייכוו1י

לחו? לאהיו שם נולדתי. בשם כל איהגוני הנשי פ אני מעלה את בעיית חוסה

המוטיבציה הקייס היום בהתנדבות עם עולים.

יושבת ההאש, נתנה תמונה מאוד היאלית לי/בי הדבהיס. לעומת זאת אני

יודעת שאהוגוני הנשים ואני מדבהת בשם ארגון "אמונה", נותנים את הליווי

האמיתי של הקליטה. אנו לא הק מו/יעים לאתה הקהו ונים ולבתי המלון אלא

ממש מבההים מה קוהה עם העולים החדשים יום יום. אני מאוד מעוהבת בנושא

העדה האתיופית. נתקלתי בבעיה הקיימת אצל הנשים האתי ופיות שלא יודעות

למי לפנית במקהים כמו קביעת תוה לניתוח. הן נדחות בחלוך ושוב.

גם לנו הישהאליות קוהים דבהים דומים אך אנו יודעות איך לפתוה את

הבעיות. הנשים האתיופיות מאוד עדינות ויש להי בעיה חמוהה של שפה.

במקומות הבי ם לא מבינים אותו והן לא מבינות מה חן צהיכות לעשות במקהיפ

שונים. אני חושבת שיש מצי דנו ליווי מאוד חזק.



ינ!.' הרבה נשים אתיופיות הרוצות לצאת לעבודה. אך יט להן בעיה בכך

טי^ הכטרה ולאחריה רובן לא מוצאות עבורה. אני יוךעת זאת מתוך עבודתי

ההתנדבותית.

בעיה נוספת היא שפעמים רבות אמנם נמצא מקום עבודה אד הבעל מתנגד

לכד שאנ^תו תצא לעבוד.

רציתי להתייחס לדבריה yaחברת הכנסת מרינה סולודקין יא^תמו^ו במעמדי

כיטראלית. השתתפתי בוועידה בין לאומית טל 2^י0. נתקלתי במאמר חדי

בענייו האחוזים הגבוהים טל מטפחות חד הודיות באוכלוסיה טל העולים מחבר

העמים. אנל לא מתייחסת לננ^וים יהודיות דווקא. הייתי בקטר ישיר עפ

מטפחות טל עולות חד הוריות המורכבות מסבתא, בת ונכד או נכדה. במלון

טירת בת-שבע ובמגדל העיר פגשתי אחוז מאוד גבוה של משפחות חד הוריות.

מאוד התפלאתי.

במחקד שחזכרתי חיתח כותרת טאמרח שבברית המועצות ניתן לאשח ח ו פט

לצאת לעברך-. לעומת זאת, לא דאגו טחאשח תהיח מוגנת. ברגע שחיא נכנסה

להי-יון הגבר היה נעלם והיא נזקקה לעזרתה של הסבתא או הדודה. כמו כן

הי תה מקבלת מכות בגלל שתית הגבר.

ברטה 1;רוייסמונ

אנו עדים היום להיווצרות טל טכבת עוני חדשה בישראל. זוהי- שכבה

שבנויה מהעולים החדשים שחלק גדול ממנה מורכב ממשפחות חד הוריות.

משפחות שמתפרנסות רק מחבטחת הכנסה מביטוח לאומי. העוני טל האנשים האלה

אינו עוני תרבותי- או חברתי. אני עליתי ארצה לפני עשרים וכמה שנים.

העליה טלי עלתה ברמת החיים.

בעליח האחרונח יש חפרדח גמוו-ה בין אנשים שעולים ברמת חחיים לבין

אנשים שיורדים ברמת החיים. אנחנו צריכים לחיות מודעים לעובדה שיש שכבת

עוני חדטח במדינת ישראל, בח גדלים ילדים ובה מתחנד הדור הבא. אנחנו

כחברח לצערי הרב, לא נותנים לכך פתרונות משמעותיים, אולי פתרונות

חלקיים.

מקובלת עלי הגישה של שוניס ושווים. אוכלוסיות מיוחדות מצריכות

טיפול מיוחד. אחת חבעיות חאבסודדיות שקיימות בממסד חיא העובדח שקיים

מושג שנקדא שרותים סוציאליים. העולים חחדשים בדרך כלל לא צורכים את

חשרותים שלו. יש מצב של אי צי-יכת שרותים על ידי חעולים החדשים. הסיבה

לכך היא שבמשרד העבודה והרווחה ו בשרותי ם הסוציאליים לא הגיעו למסקנה

שצריך לתת טיפול שונה לאוכלוסיות שונות ולכן, העובדים הסוציאליס

בנושאים שונים ומשונים נותנים את אותו טיפול ר מתי חסי ם באותה צורה לכל

האוכלוסיות, ואז המקרים האלה נופלים בין הכיסאות.
אביא םספר דוגמאות
טיפלנו בנעמ"ת במשפחות חד הוריות. יום בהיר

הגיעו עובדים סוציאליים וזימנו את המשפחח חחד הורית לבית המשפט על מנת

לטפל בנושא אפותרופסותו של חילד. האשה הגיעה אלי המומה. מה פתאום

רוצים לקחת לה את ילדה? מסתבר, שהמורה הו/יעה לביקור בית ומוצאה את

חיק;ך גלבד בבית. המודה פנתה לקצינת ביקור סדיד. הקצינה טהגיעה



לביקור בבית התלמיד מצאה אותר לבד בבית ושלהה לאס הילד מכתב בעברית.

בסופר של דבר, האס הוזמנה לבית המשפט לטיפול באפותרופסות בנה.

יט להביו טבמטפחה הד הורית מהבר העמים, הס היא ?,0 האב, המחנכת,

המפרנסת וכולי. הילד מודע לדבריס, ומודע לכך טהאס עובדת עד ^עות הערב

המאוהרות. זו היתה נורמה בחבר העמיים. וץאס משאירה את הילד לבד בבית כי

מדינת ינ^ראל לא דאו^ה לפתרונות עבורו. המדינה לא דאו/ה לצהרוניס או ליוס

הינוך ארוך ולא לכל אותם השרותים שהי-ו מאוד טריביאליס וברורים מאליהם

בהבר העמיס. בה בר העמיס אפשר היה למסור את הילד למסגרת של מעון יום

לשבוע יםיס. מוסריס את הילד ביוס ראשון ומקבליס אותו ביוס שישי. טיפול

של 24 שעות ביממה. זה דבר מובן מאליו. , virzהילד חוזר הביתה בצהריס

והאס בעבודה. השרותיס הסוציאליס לא השכילו להבין את המצב, ואז,

קייס מצב שבו אין טיפול שונה לאוכלוסיות שונות.

בשניס הקויימות משרד החינוך נתן מענק "סל קליטה לתלמיד" לתלמידיס

עוליס. מסתבר שהמענק הזה לא ניתן בכל הרע;-יות. וזאת כי יש רשויות

שמשלמות את החובות שלהן ויש שלא. מסתבר שחלק מהי לדי ס מקבלים את המענק

והלק לא מקבלים. תלוי באזור המגורים. במה א!1^מה המשפהה?

נושא נוסף הוא אכיפת חוקי עבודה. אני לא הושבת שאפשר להציג

סטטיסטיקה כל שהיא ל1;בי נתונל התעסוקה בקרב העולים. הסטטיסטיקה היהידה

שאפשר למצוא היא לגבי מספר העולות שבאות ללההשס בלשכת התעסוקה. ישנה

אפליה בלתי רגילה של הנשים העולות בכל מה שנוגע לעבודה. שכר, תנאי

עבודה, הטרדות מניות. אין יהידה או גוף כלשהו בשום משרד או עיריה

המטפל באכיפת חוק- עבודה. מדובר ;;ס ל!;בי ערלים גברים. השכר הממוצע של

הגברים נמיל- ב-^30 לערך מהשכר הממוצע ב^^^^ ולכן הס מתקבלים לעבודת.

כדאי להעסיק אותם. לגבי הנשיס המצב ההבה יוחה המור.
היי ו "ר יעל דייי ו
איפה נעמ"ת וההסתדרות? אני שואלת אותך כבת בית. האם יש מודעות

להתאגדות לצורך הגנה על זכויות? האס בקבדצות של עולות שהן מקופחות

בתהום העבודה או בתהומים אההיס יש מודעות כאפשרות של התארגנות?
ברטה ו;רוייסמו
השאלה היא לא אם יש להן מודעות אלא אס יש לנו מודעות. אני תושבת

שהאההיות צריכה להיות עלינו והמודעות צריכה להיות שלנו. כשיש דברים

כאלה הם מהווים כתם עלינו ללא על העולים.
מרינה מזריציר
יש בעיה שעברה רי בשקט במשרד הבריאות. אני אחות במקצועי כמו רבות

מהעולות ההדשות. אני לא מבינה איך משחך הבריאות יכול לקבל הוק

רטרואקטיבי. באנו לארץ וקיבלנו תעוךה בה הי-ה כתוב שאנו זמניות. זאת עד

לרגע שנכנסים לקורס אחיות מוסמכות לאחר מבהן. איני יכולה לעמוד

בדרישות מבחן שלדעתי הוא די אבסורדי. אני מדברת כאהות מקצועית מזח 20

שנה. בלתי אפשרי מבחינתי לענות על השאלות. זה מבהן לא מקצועי. כמה



אתיות עובדות כאחראיות מטמרת ולמחרת חן כבר לא אחיות? לפי הריטיון אני

עובדת היוס את יום העבודה האחרון טלי עד שאכנס לקורס אחר.

לפני זמן מה אמר לי מיטתו שאם אני לא רוצה להמטיך ללמוד הלאה אני

יכולה לטלנן כסף ולקבל תעודה כמו כל יי^ראלית. אף אחד לא אמר לאחיות

טאפטר לעטות דבר כזה. הכל ה ו/י ע כ;טמועות. זו בעיה גלובלית. י^ תופעה טל

פוביה בארץ. מפחדיס מאתיופים, מפחדים מזונות, מפחדים מלא יהודים.

היו "ר יעל דיי ו.-

אנו הה- ירכי כי נניי-וחד לנוטא האחיות, לזמניות ולבעיית המבחן בטפה

העברי-ת וכי -י .
יילכה קיים
האר- -י- ;.: :^-. טניס בבתי תולים- קיבלו קביעות ועזבו. וזאת כי

אין לה.- ייצ-- י,:יצ. אנחנו הקמנו ועדה העוסקת בזכויותיהן טל האתיות.

קיבלנו תגובר. 1-:j3!':הבריאות בה כתוב טרמתן המקצועית טל האהיות מבו--יי:

המועצות נמוכה.

הי ו "ר ייעל דיי ו -.

אתן "ב""'" בי^-ייד מקצועי?'
מרייכה מזיירציר
?'^ייי-י' - -י-"יוז ההסתדרית. "דפאקטו" - ההסתדיות לא יכולה לסדי- טוס

עניי ן.
יילנה קיס
יט פניה טל התאחדות האהיות בה נאמר שאפטר לבדוק את הרמה המקצועית

טל האחיות מברית המועצות. האהיות למדו טם ארבע טנים כדי לקבל מקצוע.

פה בארץ מדובר על כמה הדשים. הן צריכות לעבור מבחן בעברית ברמה ו/בוהה.

רופאים ורופאיה; לעומת זאת נבחנים ברוסית. האחיות לא יכולות לקבל

קביעות ללא המבחן בטפה העברית.
בני אלו ו
אני מציע לי וטבת הראט לערוך יטיבה מיוהדת בנוטא.
הי ו "ר יעל דיייל
האם יט עוד מקצועות נטייס בהם נתקלים באותה בעיה?
מרינה מזידציר
יו^! בעיה עס אחיות ומורות. טס היינו יותר מקצועיות מפני טעשינו

דברים כמו אינפוזיות למשל שכאן רק רופאים עו^ים. לעטות אינפוזיה זה

יותר מקצועי מא[£!ר להחליף מצעים של מייטת חולה.
היר"ר יעל דייו:
לפל הנתוני-ס שלנו רוב האחיות אכן מועסקות במקציעי !1!לא כפי

במקצועות אחרים בהם j-^a/jאינן עובדוו! במקצוען. אנו נטפל בצורה ספציפית

בנושא ואני אבקש לזמן נשים מהארו/ונים השונים ומארו/ון האחיות. נבקש

ממשרד הבריאות לשלוח נציל/ים ונודיע להם מראש במה דברים אמורים. יהיה

עליהם לה1;יע לכאן מוכנים עם תשובות.
ברמה גרו לי י סמ ו
רייבים לטפל בנושא נפ1;עי צירנוביל. יש מספרים מאוד מדאי1;ים לגבי

מחלות נשים וילדים.
היו"ר יעל דייו
אנו נטפל בנושא הזה.אני מציעה טתפני לוועדת הרוחה ולוועדת

הבריאות. אם הדברים לא יסתדרו חיזרי אלי. זה נושא שרועדת הבריאות

חייבת לטפל בו.

אני מודה לכולכן ונועלת את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:35)

קוד המקור של הנתונים