ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 13/01/1997

מעקב אחר יישום החלטות ועידת בייג'ין

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 29

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה

יום שני. ה' בשבט התשנ"ז. 13.01.97 שעה 10:30

נכחו: חברי הוועדה: נעמי חזן - יו"ר

תמר גו'נסקי

מרינה סולודקין
מוזמנים
איציק ליאור - משרד החוץ

עוזי מניר - משרד החוץ

רונית סילון - משרד החינוך

אורלי הינס - מפקחת ארצית במשרד העבודה והרווחה

מיכל כפרי - יועצת השרה למעמד האשה

מאשה לובלסקי - משרד לביטחון פנים

רבקה שקד -ממונה על ענייני נשים נציבות שירות

המדי נה

ישראלה אורון - קצינת חן ראשית

דליה לירן אלפר - אנשי אקדמיה

יהודית היבנר - "אמונה"

מירי חיידר - עוזרת יועצת ממשלתית

אירית רוזנבלום - מנהלת המחלקה למעמד האשה ב"ויצו"

אלי אלוני - נעמ"ת

אתי פלפל פז - נעמ"ת

דניאלה במברגר אנוש - שדולת הנשים בישראל

רחל בנזימן - יועצת משפטית של שדולת הנשים

בישראל
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
מעקב אחר יישום החלטות ועידת בייג'ין



מעקב אחר יישום החלטות ועידת בייג'ין
היו"ר נעמי חזן
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האשה.

יש שתי החלטות בוועידת בייג'ין שיש לגביהן התעלמות כמעט מוחלטת, הראשונה

היא ההסדרים המוסדיים, והשנייה היא הנושא של הסדרים תקציביים, שהם חלק בלתי

נפרד מהדו"ח ומההחלטות של בייגיין. חובה עלינו לייחס חשיבות רבה להחלטות

בייג'ין, ולאישור בכתב בין ישראל למדינות נאורות אחרות. היו כ10-12 נושאים

מרכזיים בהחלטות הענייניות של בייג'ין.
הנושאים שבהם עוסקת ועידת בייגיין הם
נשים ועוני, חינוך והכשרת נשים,

בריאות האשה, אלימות כלפי נשים, נשים וקונפליקטים, נשים וכלכלה, נשים בעמדות

מפתח ובמוקדי קבלת החלטות, זכויות אדם אצל נשים, נשים בתקשורת ונשים באיכות

הסביבה. אנו נרצה לדעת לגבי כל נושא ונושא מה נעשה ומה דורש תיקון.

הישיבה של הוועדה למעמד האשה באו"ם תערך בחודש מרץ, והדו"ח הישראלי נמצא

בשלבי סיום לקראת הפגישה.

אלי אלוני

לגבי הנושא של נשים ועוני, היתה מערכת שלימה שעסקה בהכשרות, הדרכות

וסדנאות לחיפוש עבודה. הבעיה היא הבעיה התקציבית. הרצת הסדנאות מתקשרת לקורסים

מוסדיים של משרד העבודה והרווחה, שאותם הם מתקציבים.

נעמ"ת מפעילה ויוצרת קשר עם אנשים בשטח בכדי להכניס אותם חזרה למעגל

התעסוקה. אחד הפתרונות לגבי הנושא של נשים בעוני הוא כל התחום של עסקים קטנים

ויזמות, שיכולים לתת פתרון חלקי לבעיות של אבטלה ולבעיות של מימוש עצמי, כולל

פרנסה של נשים.

יש הרבה תחומים שנשים מנסות לחדור אליהם, לראשונה, או בעקבות פרישה

זמנית, והן נתקלות בהרבה מאוד מחסומים. אחד הנושאים הוא היבלת מאבקים

ציבוריים. אתת הדוגמאות בנושא הזה היא במפעל טכסטיל דימונה. יועצת משפטית,

יועצת לדיני עבודה, ואחת שעוסקת בהכשרה מקצועית הגיעו על מנת להפגש עם הנשים

בשטח ולתת פתרונות אמיתיים בנושא הזה. כל המערכת של נשים בעוני קשורה לנשים

בכלכלה. מועדוני עסקים ורשת ארצית צריכים לתת חיזוק לנושא הזה. יש להקציב עוד

תקציבים לעניין הזה.
אורלי הינס
משרד השיכון מבצע הסדרים שונים כמו, למשל שכר דירה עד שלש שנים לנשים

מוכות, והצעות לתמיכה כלכלית קונקרטית לנשים שנזרקות מהבית לשנת 1997.
אתי פלפל פז
הקמנו ויזמנו סקר צרכים לגבי עיירות פיתוח, וקבלת מידע לגבי הפעולות

הנדרשות לשיפור המצב. הסקר הזה הביא לרעיון של יעוץ רב תחומי. כאשר באים למקום

יועצת משפטית וכלכלית, עובדת סוציאלית וגם מנהלת הכשר-ה מקצועית, זו עזרה

אמיתית. בדימונה זה מאוד הצליח וגם במקומות אחרים. אין ספק שנפיק לקחים.



קבוצות תמיכה מאוד עוזרות, במיוחד נעמ"ת שהוקמה ב-1989. ארגון של המשפרוות החד

הוריות נותן פתרון מיוחד לאלה שנמצאים מתחת לקו העוני. רוב המשפחות החד הוריות

אכן נמצאות מתחת לקו העוני. הנושא של מתן מידע עוזר להן מאוד, והוא משמעותי

בהחלצותם מהמצוקה. מבחינת המאבקים הציבוריים, הנושא של פגיעה בעקרונות

האוניברסאליים, כמו מתן פיקוח לילדים וביטול מס על שירותי בריאות שמאוד הצליח.
יהודית תיבנר
הפעילות שלנו מופנת בעיקר לשני סקטורים, הסקטור החרדי והסקטור הערבי.

בסקטור החרדי הנשים בדרך כלל אינן משולבות בעסקים, ובסקטור הערבי הנשים יושבות

בבית. אנחנו מעוניינים לתת לשני הסקטורים הללו את האפשרות להשתלב בעבודה,

שיכולה להתאים להם בעסקים קטנים. צריך שיהיה תיאום עם משרד הרווחה, על מנת לתת

לנשים בשני הסקטורים להשתלב בחיי היום יום של עבודה והכנסה של המשפחה. אנחנו

לקחנו על עצמנו לעשות את שני הדברים האלה לגבי הסקטור הערבי והחרדי על מנת

להוריד את העוני במשפחה ובקהילה.
היו"ר נעמי חזן
היו דיווחים בנוגע לנושא של נשים ועוני, רק על ידי ארגונים וולונטרים ולא

על ידי מוסדות ממשלתיים. אחת ההמלצות בנושא נשים ועוני היא, העיסוק באימוץ

מדיניות מקרו כלכלית, ופיתוח וגיבוש אסטרטגיות בהתמודדות עם נשים ועוני. אני

לא רואה זכר לעניין הזה במה שנעשה בשנה וחצי האחרונות במדינת ישראל. אנחנו

נפנה למשרד התמ"ס ולמשרד האוצר בפנייה ישירה להבין מה נעשה מבחינת פיתוח

מדיניות והתמודדות עם הבעיה של נשים ועוני.

ההמלצה השנייה עוסקת בשינוי חקיקה וכל מח שקשור בנגישות של נשים למשאבים

כלכליים. גם כאן המצב בעבר היה לגמרי לא רע.

גישה של נשים לאשראי, המצב הזה כמעט ולא טופל. על כן אני מוסיפה כהמלצה

ברורה שגם בעניין הזה דרוש שיצא מכתב לבנקים. פיתוח מתודולוגיות מחקר העוסקות

בפמניזציה, גם בתחום הזה אני לא רואה מה שנעשה. העבודה היחידה שנעשתה בתחום של

נשים ועוני, נעשתה על ידי ארגונים לא ממשלתיים. המחדל הגדיל הוא בפיתוח

אסטרטגיה ומדיניות ברמה הממלכתית. זה מאוד דחוף, בהתחשב בעובדה שאנחנו נכנסים,

אם לא למיתון, אז לפחות להאטה במשק. ההמלצה הסופית של הישיבה הזאת תהיה בכך

שישראל תתן דיווח אמת בנושא בייג'ין. זה רק מבליט את ההישגים שלנו ואת הרצינות

שלנו בהתייחסות לנושאים הללו.
יהודית היבנר
הייתי רוצה שנרחיב את זה גם לרשויות המקומיות כי גם להן יש תקציב משל

עצמן.
היו"ר נעמי חזן
ברצון רב. זו יכולה להיות תוספת ישראלית בבייגיין.
מרינה סולודקין
אם אין מדיניות מקרו כלכלית במדינה, אז למה צריך שתהיה מדיניות מקרו

כלכלית כלפי נשים? סגרו את משרד הכלכלה, בו היה מקום לפתח את מדיניות המקרו

כלכלית. משרד האוצר לא יכול לעשות זאת כי יש דברים אחרים לעשות במשרד האוצר.
רחל בניזמן
אחד הדברים שחסרים הוא ניתוח, על פי אג'נדה, של תקציב המדינה. זה לא

עניין של מתודולוגיה. למעשה אין אף גוף שבודק את ההשלכות של תקציב המדינה על

מעמד הנשים. זה לא יעשה על ידי הממשלה, זה חייב להעשות על ידי הארגונים. אנחנו

ננסה לקדם את זה לקראת התקציב הבא. אני לא בטוחה שנצליח להרים את זה, אבל אני

חושבת שזה אבן בסיס, כדי להבין איפה ההשלכות של התקציב על מעמד הנשים בכל מה

שקשור לכלכלה.

התחלנו לפעול בנושא של דיור. הוא משפיע במיוחד על נשים, והוא קשור לתקופת

הפמניזציה של העוני. יש כיום איזו שהיא קואליציה של ארגונים למען דיור מוזל.

אנחנו רוצים לפעול בכיוון של דיור ספציפי מכיוון שזה משפיע על נשים.
דניאלה במברגר אנוש
עוני הוא אחד הדברים העומדים בראש סדר היום של השדולה, ולכן על הוועדה

מוטל התפקיד לראות מה הדברים החשובים ואיך אפשר לקדם אותם.
הי ו"ר נעמי חזן
אי אפשר לעשות דברים כאלה ברמה הוולונטרית בלי מסגרת של מדיניות מגובשת.

צריך להסב בראש וראשונה את תשומת לבם של שר האוצר ושר התמ"ס לעניינים האלה,

כדי שיוקם צוות שיתחיל לעשות את זה ברצינות, אחרת אנחנו פשוט במחדל מבחינת

ההתחייבות שלנו כלפי ועידת בייג'ין והחלטות בייג'ין. המצב של נשות מדינת ישראל

הוא הרבה יותר חמור.

לגבי נשים בחינוך, המצב הוא קצת יותר טוב. צריך לראות אם יש התייחסות

ספציפית בנושא הכשרת נשים בתעשייה ובחינוך טכנולוגי.
רונית סילון
אנחנו הקמנו מזה שנה אחוד גופים של משרד החינוך - אגף מידע וטכנולוגיה,

קצינת חן ראשית ופורום בנות בתעשייה. כל זאת על מנת ליצור מערכת משולבת,

ולעודד בנות בגיל חטיבה ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים. בנוסף רצינו לאפשר

אימון בקורסים מיוחדים לנשים במקצועות טכנולוגיים, ואחר כך לאפשר את קליטתם

בתעשייה על בסיס של מפעל מאמץ בנות. אנחנו מקיימים שני קורסים, האחד הוא קורס

מיוחד בחיל חימוש, והשני הוא קורס מיוחד בחיל האוויר. פעלנו בשיתוף פעולה עם

הצבא, על מנת לעודד בנות לעתודה טכנולוגית. הפקנו סרטון טכנולוגיה לנשים,

והפצנו עלון חשוב לגבי מה תעשי שתהיי גדולה, מההיבט של מקצועות טכנולוגיים.

גולת העבודה זהו סקר שהושלם לפני יומיים על מעמד הנשים בתעשיית ההייטק

והתוכנה. אם ענף הטכסטיל הוא בפני ירידה תעסוקתית, צריך להפנות נשים לדברים

אחרים כמו להייטק ולתוכנה.
היו"ר נעמי חזן
מה מידת המחוייבות הכספית של משרד החינוך?
רונית סילון
למשרד החינוך יש תוכנית מיוחדת המעודדת בנות למגמת המדע והטכנולוגיה,

והיא גם מקצה משאבים להכשרת בנות ובנים בנושא הטכנולגיה. זו גולת הפעילות של

משרד התמ"ס, משרד העבודה והרווחה והתאחדות התעשיינים, על מנת למצוא פתרון לכוח

אדם לנשים.
דניאלה במברגר אנוש
שדולת הנשים העלתה את תוכנית השיוויון בין המינים במערכת החינוך עוד

בתקופתו של שר החינוך הקודם. התוכנית אומצה על ידי השר ומשרד החינוך. שר

החינוך החדש לא הוריד את התוכנית ולא הוריד את המינוי. אומנם קוצץ סכום מסויים

ממה שהובטח, אבל עדיין נשאר סכום די יפה.

התחלנו בתוכנית שנקראת שיוויון 2000. המטרה להכניס את הפרויקט הזה בחמישה

בתי ספר שונים, כאשר יש גם בתי ספר ממלכתייים, בתי ספר ממלכתיים דתיים וגם

חינוך ערבי. בחמישה ישובים שונים בארץ זה מלווה בתוכנית מחקרית ורצינית. בנוסף

לזה יש עבודה עם הגיל הרך, מתוך מחשבה שכל העבודה עם מבוגרים היא חשובה, אבל

אם לא מתחילים בשלב המוקדם ביותר אז יש פספוס מסויים.

היה קורס לרכזות משפחתונים כדי להכשיר אותן לשיוויון בין המינים. עכשיו

יוצאת חוברת לגיל הרך ולמשפחתונים בנושא שיוויון בין המינים.

קיימים קורסים של מנהיגות, בעיקר מנהיגות רוסיות ואתיופיות, על מנת

להכשיר אותן לעבודה, ולהחדיר בתוכן את כל העניין של השיוויון בין המינים.
אל י אל ו נ י
יש לשפר את נגישותם של נשים להכשרה מקצועית. צריך לפנות למשרד העבודה

והרווחה על מנת שיהיו יותר מכרזים טכנולוגיים, ולא רק מה שהיה נהוג לכנות

עבודה לנשים.
אתי פלפל פז
בנושא החינוך התמקדנו בעיקר בעולים החדשים, בעיקר מחבר העמים ומאתיופיה.

הקמנו קורסי לימוד בשפה העברית. יש קבוצות תמיכה לקידום הישגים, בעיקר בקרב

העולות ונערות במצוקה. יש פרויקטים בנושא של שיוויון בין המינים לתלמידי י"א

וי"ב. הפרויקטים האלה בסופו של דבר מביאים להגדלת המודעות, במיוחד אצל נערים

ו נערות עולים.
אירית רוזנבלום
הרצנו פרויקט בבתי ספר של ויצו לחינוך לשיוויוניות, למיפוי ושינוי עמדות.

זה היה פרויקט מיוחד שהתחלנו עם המדריכים והמורים של בני הנוער. אנו נתקענו

ונשארנו במסגרת בתי הספר של ויצו בלבד, ואנחנו לא יכולים להתרחב. הסיבה לכך

היא מכיוון שאין יישום של התוכנית הזאת. יש לנו גם פרויקט למבוגרים, זהו

פרויקט נסיוני שאנחנו מנסים להריץ במסגרת קהילתית. יש לנו 30 יושבות ראש מעמד

האשה בקהילות שונות, שבעצם הן יושבות על המדוכה בדבר העברת התוכנית למבוגרים

בקהילה, לחינוך לשיויוניות ושינוי עמדות.
היו"ר נעמי חזן
מצבנו בנושא של נשים בחינוך הוא מעולה, אפילו טוב מאוד. נקודת התורפה

היחידה היא הנושא של נשים וטכנולוגיה. ההמלצות היו לתת גישה שווה לחינוך,

שיוויון בתוכניות לימודים, חינוך מתמשך, משאבים לרפורמה לחינוך ולשיוויון. בכל

הדברים האלה מצבנו הוא טוב. יש שיוויון מוחלט בין בנות לבנים במערכת החינוך,

ושיוויון מוחלט בנוכחות נשים בכל הדרגות, למעט בנושאים הטכנולוגיים. הבעיה היא

מאוד מרוכזת, והיא באה לידי ביטוי ברפואה ובמשפטים. לגבי מדעי הטבע, בפקולטות

לביולוגיה, כימיה ואפילו פיזיקה, בכולן יש שיוויון. הבעיה מתרכזת בעיקר

בנושאים הטכנולוגיים.
רונית סילון
יש היום פער בין הקורסים שמכשירים נשים מטעם משרד העבודה לבין המקצועות

הנדרשים על ידי התעשייה. הפער הזזה קיים להערכתי מכיוון שעד היום לא נעשה סקר

בנוגע למקצועות הנדרשים במשק הישראלי בשנת 2000. צריך שתהיה מגמה שתקשר בין

המקצועות הנלמדים לבין המקצועות הנדרשים, זה יכול לתת פתרון לנשים במקומות

תעסוקה.
יהודית היבנר
אנחנו מדברים על צמצום הפער בין נשים לגברים, מדובר על צימצום הפער בין

החינוך הכללי לחינוך הממלכתי דתי. אני רואה בברכה את הקמת בתי הספר הספציפיים

לאמנויות כמו האמנות הפלסטית וכו'.
ישראלה אורון
יש החלטות שנוגעות ללימוד הטכנולוגי וללימודים המקצועיים. זה יהיה לטובתן

של הנשים אם תהיה חובה ללמוד את המקצועות הטכנולוגיים בבתי הספר העיוניים. בכך

שנשים תלמדנה טכנולוגיה, זה יוריד במעט את החרדה של נשים בפני המקצועות

הטכנולוגיים, וההתייחסות למקצועות האלה תגדיל את ההסתברות שהן תלמדנה את זה.
אתי פלפל פז
כאשר הבנות נכנסות ללמוד פסיכולוגיה הן מהוות 70% מהנכנסים. כאשר הן

מגיעות ללימודים למסטר אומרים להן שבפסיכולוגיה קלינית דרושים 50% מכל מין.

זאת אפלייה ברורה של נשים הרוצות ללמוד פסיכולוגיה קלינית.
היו"ר נעמי חזן
המלצה ראשונה בנושא בריאות האשה היא, שתהיה מודעות של נשים, לאורך כל

החיים, לשירותי בריאות איכותיים. ההמלצה השנייה היא חיזוק תוכניות מניעה

לשיפור בריאות האישה. ההמלצה השלישית היא פיתוח מדיניות ותוכניות רפואיות

מיוחדות ורגישות לנשים, בכל מה שקשור לאיידס ומחלות המועברות במגע מיני. הפצת

מידע לבריאות נשים, הגדלת התנאים המיועדים לבריאות נשים ומעקב אחר הנושאים

הללו, אלה הן ההמלצות המרכזיות.
דניאלה במברגר אנוש
השדולה עשתה הרבה למען הנושא הזה. יש לציין שבנושא הזה יש הצלחה ויש

התקדמות. ניסינו להסביר שקיים בכלל מושג כזה של בריאות נשים, ולקח הרבה זמן עד

שהמושג הזה הובן. חשוב מאוד שבתוך משרד הבריאות תהיה מחלקה או יהיה אגף שיתיחס

ספיציפית לנושא הזה, ויראה איך אפשר לקדם אותו. לפני כשנה סוף סוף העניין הזה

הובן, והוקמה במשרד הבריאות ועדת ההיגוי בהשתתפות מומחים שעוסקת בכל התחומים

הקשורים לבריאות נשים. בין השאר מדובר במקרים של סרטן שד, גיניקולוגיה והפרעות

אכילה. קיימת פתיחות רבה לדון בנושאים חללו.

היתה הצעה משותפת שלנו, של משרד הבריאות והמרכז לבקרת מחלות במשרד

הבריאות, שתהיה אישה חוקרת במרכז לבקרת מחלות. היא תאסוף את כל הנתונים ותכתוב

ספר על כל מה שקורה במדינה, ומשרד הבריאות יאפשר לה להיות העובדת שלו, ויהיה

מוכן לתת לה את כל שירותי המשרד. השכר הושג, וכבר דיברנו עם משרד הבריאות כדי

שהדבר יתבצע.

המועצות הלאומיות עומדות לצד משרד הבריאות בכל התחומים המשמעותיים, כמו

אורקולוגיה, קרדיולוגיה, פסיכיאטרייה, פעילות נשים וכוי. תהיה נציגי; שתדגיש את



הצדדים של בריאות נשים. היתה בקשה כזאת גם מיושבי ראש המועצות וגם ממשרד

הבריאות בכלל. שר הבריאות מינה יועצת לבריאות נשים. היועצת שהיא גיניקולוגית,

סגנית מנהלת בית חולים, והיא תעבוד איתנו בכל הארגונים. זאת הפעם הראשונה

שמשרד הבריאות היה מוכן שיהיה תקן כזה.

יש לשנות דברים בסל הבריאות בכל הקשור לבריאות נשים. יש הרבה דברים שהם

עדיין לוקים בחסר, יכול להיות שהפתיחות הזאת בכל זאת תעזור ללכת קדימה. מתוך

הפורום של שדולת הנשים, קמה קואליציה למאבק בסרטן השד. הקואליציה כוללת גם את

המלחמה בסרטן וכל הארגונים הקשורים לנושא הזה.
תמר גוז'נסקי
עדיין לא נעשה מספיק בנושא חינוך נשים, ובאבחנה בין עיקר לטפל בנושא

הבריאות. בעיתוני סוף שבוע אפשר לראות מודעות להרזייה, מודעות לעיצוב הגוף

ועוד מודעות לשינויים שונים. כל המודעות האלה, עם כל התעמולה השקרית שכלולה

באותן מודעות, מופנות לנשים. על יד כל המודעות הללו אין אפילו מודעה אחת

שתגיד: אישה יקרה אל תתני שיבלבלו לך את המוח, הדברים העקריים שאת צריכה לדאוג

זה לעשות ממוגרפיה, ללכת לגיניקולוג, ולהפסיק לבזבז את הכסף על השטויות האלה.

כל המערכת הזאת שעוזרת לנשים לבחור נכון, לא קיימת בעידן המסחור של כל

השירותים, ובמיוחד בעידן שלכל אדם יש את הזכות למכור את השטויות שלו בפומבי.

לצערי הרב, בגלל הלחץ הסביבתי נשים חייבות להיות יפות, רזות וצעירות. בגלל כל

הלחצים האלה הן מתפתות יותר. אחוז המשתמשות בממוגרפייה עדיין נמוך מאוד, והוא

נופל מאוד בהשוואה לארצות המפותחות. הנושאים האלה חשובים והם לא קשורים

בתקציבים ובהרחבת הסל. הם קשורים באיזה שהוא תקציב מינימאלי להסברה, לחינוך

ולבריאות, שאפשר לעשות בתחנות לאם ולילד, וניתן לעשות במקומות עבודה בשירות

הציבורי.
אתי פלפל פז
ב-1986 היה מבצע חד פעמי של נעמ"ת בנושא בריאות האשה. מאז הוקמה עמותה

לטיפולי פוריות, אמצע החיים, גיל המעבר ומניעת דילול עצם. במגזר היהודי וגם

בערבי, מחצור הגלילית ועד אילת בדרום, ניתנו הרצאות וסדנאות בקבוצות להתעמלות

ולמניעת דילול העצם. בשנה הקרובה נוציא חוברת מידע בנושא האיידס וסרטן מערכת

הרבייה. יש הרצאות בנושאים האלה בכל הארץ.
יהודית הי בנר
המועצה לקידום מעמד האשה בירושלים הזמינה לפני כחודש וחצי אשה ידועה

מארצות הברית, שיש לה קונספציה מסויימת, שצריך לעשות משהו למען האשה

כהוליסטית. היא נתנה הרצאות והגישה לנו חומר.
ישראלה אורון
אנחנו עושים הסברה לחיילות דרך רופאות נשים על נושא של סרטן ומניעתו,

הדגש הוא על נושא של לא לפחד. אנחנו הולכים השנה לפתוח מרכז לבריאות האשה.
היו"ר נעמי חזן
יש שלוש המלצות מאוד ברורות בהחלטות בייג'ין בנושא אלימות כלפי נשים. יש

לנקוט בפעולות משולבות כדי למנוע את תופעת האלימות. יש ללמוד מהן הסיבות

והתופעות של אלימות נגד נשים, ומידת יעילותם של אמצעי המניעה. יש לבאר את הסחר

בנשים ולעזור לקורבנות של אלימות זנות וסחר.
מאשה לובלסקי
למשטרת ישראל יש תפקיד מכריע בנושא של אכיפת החקיקה. המשטרה למעשה עוברת

מהפך, מהשר לביטחון פנים שאחראי על המשטרה וצמרת הפיקוד של המשטרה, ועד לתחנות

ברחבי הארץ, בכל מה שקשור ליחס לנשים שבאות ומתלוננות בתחנת משטרה על אלימות

מצד בני זוגם. המהפך מבוסס על תלונות שמוגשות, תיקים שנפתחים. הטרמינולוגיה של

כל מי שעוסק במניעת אלימות בתחנות המשטרה ברחבי הארץ משתנה לחלוטין.

יש מערכות מסודרות ומיומנות של השתלמויות, בשיתוף מכונים אקדמאים, לכל

הסגל בתחנות המשטרה, כולל היומנאי. מבחינה זו עוברים מהפך, בהתייחסות לכל נושא

האלימות כלפי נשים. רואים בזו עבירה שצריך לנקוט בה בכל חומרת הדין. יש דיווח

חופשי על גבי מחשב בתחנות השונות, היכן מתלוננים יותר והיכן מתלוננים פחות, עם

בדיקה מדוע זה קורה שבאיזור מסויים יש פחות תלונות.
תמר גוז'נסקי
מה גיליתם?
מאשה לובלסקי
גילינו שיש מקומות שלא כל כך נוטים לפנות לתחנות משטרה. יש סטיגמה או

מחשבה לגבי תחנה כזו או אחרת, שאולי חבל על הזמן.

יש יחידה מיוחדת היום במשטרת ישראל שנקראת יחידה לשיתוף קהילתי, שפותחת

היום את המשטרה לכל הגורמים בקהילה. היא עוסקת במניעת אלימות ומפנה לגורמים

בקהילה לרישום תלונה ולקבלת סיוע וייעוץ.

בדו"ח פירטתי לא רק מקרים של אלימות בין בני זוג במשפחה, אלא גם אלימות

מינית נגד נשים, וכן את מספר התלונות שנרשמו עם הטיפול שנדרש.

יש מדיניות, למרות הקיצוץ בתקציב, להכניס חוקרות ערביות למגזר הערבי. יש

כבר חוקרת שעובדת בפועל. אני מאוד מחשיבה את הנושא הזה של מינוי חוקרות

ערביות, ואני עוסקת בנושא הזה בכל רחבי הארץ. יש שיתוף עם כל הארגונים, הלא

ממשלתיים והגורמים האחרים, שעוסקים באלימות נגד נשים.
אורלי הינס
צריך לזכור את הפיתוחים בשנת 1997. תהיה תוספת של 5 מרכזים ל-19 המרכזים

הקיימים. כמו כן בכל המרכזים תהיה הדגשה על האוכלוסיות המיוחדות, בעיקר של

עולות חדשות, נשים במגזר הערבי, נשים מוכות במגזר הערבי, וילדים שעדים לאלימות

בין הוריהם. הפרויקט יהיה בשיתוף עם הביטוח הלאומי והקרן להסדרים מיוחדים.

בנוסף לזה מקימים 10 דירות מקלט לנשים ולילדיהם, שאינם יכולים להקלט במקלטים.

קייס גם מעון לגברים אלימים ברעננה.
היו"ר נעמי חזן
מה תוספת התקציב?
אורלי הינס
לגבי אלימות במשפחה יש בערך חמישה מיליון ש"ח תוספת תקציב, אבל אנחנו

צריכים לקבל עוד אישורים תקציביים. הרבה פרויקטים משותפים עם ארגונים, למשל

המעון יהיה במימון הביטוח הלאומי. יהיו 12 מרכזי קשר שבהם אנשים שנמצאים בבית

יוכלו לפגוש את ילדיהם. כל זה מתוכנן לשנה הקרובה.



לגבי פעולות ספציפיות, הוצאנו חוברת מידע שתתפרסם בערך בעוד חודשיים,

בנוגע לכל המחוזות של המשרד שנותנים את כל השירותים בנושאים של אלימות במשפחה.

יוקם קו חירום ארצי שמספרו יהיה 177, והוא יהיה מאויש 24 שעות ביממה, עם

כוננות של מתנדבים ושני עובדים סוציאליים בתקן. אנחנו מקימים יחידת עזרים,

יחידה שתפתח סרטי וידיאו, ספרים, משחקים וכל מה שדרוש לטיפול בילדים בתוך כל

המסגרות המטפלות.

בנושא של מחקר, אנחנו מתכננים השנה שני פרויקטים, הראשון זה הקמת בנק

נתונים. זו תהיה מסגרת שתרכז את הנתונים מכל השירותים במטה המרכזי בירושלים,

ואחר- כך תשתול את אותה תוכנה בתוך המסגרות, ותעביר את הנתונים באופן שוטף

במודם. הפרויקט השני הוא מחקר הערכה שיצא באמצע שנת 1997, שיעשה הערכה של

אפק0יביות לגבי ההצלחות של כל המודלים הקבועים והשונים שניתנים במסגרות.

פרויקט נוסף ורציני לשנה הקרובה מתייחס להערכת מסוכנות ביחס לבתי המשפט

לענייני משפחה, יוגש תסקיר בזמן קצר לבית המשפט, כדי שיוכל לקבל במהירות החלטה

לגבי הוצאת הצו. גם בזה פיתחנו איזו שהיא ערכת לימוד. בכוונתינו להכשיר את כל

פקידי הסעד בסידרי דין והעובדים האחרים למניעת אלימות במשפחה, שיעשו במשותף את

אותו תסקיר מקוצר ויגישו את הוות הדעת לבית המשפט.

אנחנו ביחד עם הגיוינט נערוך הערכה מוסדית. נוסיף תקנים לארבעה אנשים,

שיעסקו בהדרכה במוסדות השונים, כאשר המטרה העקרית של הדבר הזה היא לתגבר את

המערכות לשירותים חברתיים, לא את העובדים המומחים בתוך המסגרות הספציפיות שכבר

הוכשרו, אלא עובדים בתוך המחלקות המהוות חזית ראשונה שכוללת את המקרים.
היו"ר נעמי חזן
מי אחראי על זה?
אורלי הינס
שירות פרט במשפחה ושירות נשים ונערות. שירות נשים ונערות על המקלטים

ודירות המעבר ומרכזי החירום, ושירות פרט למשפחה על יתר התחומים.
תמר גוז'נסקי
אני מברכת על התוכניות, אך יש לזכור שהרבה פעמים התוכנית הזאת מדברת על

מקום אחד שנעשה בו דבר אהד. לפעמים חושבים שלכל הנשים בארץ יש נגישות לשירות

כזה, אבל בסך הכל אלו פרויקטים מפוזרים, שרק מספר קטן מאוד של נשים יכול להנות

מהם. על איזה רוחב של פעולה מדובר? לגבי עניין הנערות אני לא יודעת אם יש לך

נתונים, אבל אני מקבלת קריאות חירום מהשטה על כך שמפטרים נערות במצוקה. כל

הכבוד לתוכניות היפות שהזכרת, אבל איך אפשר לפטר כאשר השטח זועק למחסור בטיפול

בנערות. הולכים ומקצצים בנערות ואין להן תחליף. לנערות האלה אין אמון לא בבית

ולא במערכת החינוך, והן נפלטו מהמקומות האלה והן לא הולכות לבקש עזרה מהעובדת

הסוציאלית. בדרך כלל אין להן אמון בממסד. הקיצוץ הזה הוא חמור ביותר.
אירית רו ז נ בלום
הנושא הכי חמור לדעתי הוא הטיפול בשינוי שיטת התקצוב. כאשר מקימים מרכז

למניעת אלימות או מקלט לנשים מוכות וצריך להפעיל פרויקט כזה בשנה הראשונה,

העלויות הן בלתי נסבלות ועצומות. הסיכוי שיבואו אנשים בהמוניהם והתנפלו על

המקום הוא מועט מאוד. זה דבר שיחבל בעבודה בעתיד הקרוב.
תמר גוז'נסקי
זה יפרק את הטיפול שבא מהקהילה אל הפרט.
אירית רוזנבלום
אוכלוסייה שסובלת קשות היא אוכלוסיית העובדים הזרים. המדיניות היא לגרש

אותם מהארץ, אבל בינתים יש אוכלוסייה של נשים וילדים שיש שם המון בעיות

שמתעלמים מהן.
רחל בניזמן
יש פרויקט שנעשה בשיתוף עם השדולה ואיגוד הסיוע לנפגעות תקיפה מינית,

והוא פועל. גיבוי לנשים נפגעות עבירות מין במהלך ההליך השיפוטי, הוא פרויקט

המבוסס על מודלים שקיימים בארצות הברית ובאנגליה. שם זה שירות ממשלתי של שירות

לקורבנות עבירה. ברגע שתיק מגיע לפרקליטות, למעשה נוצר נתק בין מסירת העבירה

לבין מי שמטפל בתיק ואין זרימת מידע. קיבלנו על זה כסף. זהו פרויקט שמתקיים

בפרקליטות מחוז תל אביב ובמחוז המרכז, וכנראה שהוא יתרהב גם לירושלים, כאשר

המגמה היא שזה יהיה שירות ממשלתי.
תמר גוז'נסקי
מי המלוות?
רחל בניזמן
המלוות הן מתהום העבודה הסוציאלית. זה נועד לקשר בין מערכת המשפט לקורבן

העבירה. המודל הרצוי הוא שהשירות י נתן מטעם המדינה לקורבנות העבירה.
דניאלה במברגר אנוש
אנחנו בשיתוף פעולה עם אירגון עובדים לזכויות אדם, מתחילים בקרוב קורס

למניעת אלימות בחמישה חדרי מיון בארץ. המטרה היא שזה יאומץ על ידי משרד

הבריאות ביתר בתי החולים בארץ, ולפי אותו דגם. אנו רוצות להשפיע על ועדת

החקירה, ואנחנו רוצות דרך צוות הבריאות להכניס את זה לתוכנית הלימודים של בתי

הספר לרפואה, כדי שהנושא של אלימות במשפחה ונושא בריאות הנשים ילמדו בתור

מקצועות חובה.
אתי פלפל פז
בשנה האחרונה פתחנו מרכז בתל אביב הכולל סיוע סוציאלי ומשפטי לנשים, וגם

מקלט סגור לנשים מוכות וילדיהם.
היו"ר נעמי חזן
דרושה פעילות הרבה יותר מוגברת של המשטרה בנושאים הללו. אני נאבקת שלוש

שנים כדי שתהיה חוקרת ערבייה. אם המצב כל כך משופר אז למה הוא כל כך גרוע?

הנושא של נשים ועימותים צבאיים הוא נושא מרכזי בשנת 1998. יש המלצות

רבות בי ישוב סיכסוכים.
ישראלה אורון
המגמה היום היא לשלב נשים בכל הרכיבים והמקצועות בצבא. בנושא מיצוי



פוטנציאל של נשים, מדובר על שינוי משמעותי במספר המקצועות והתפקידים של נשים

בצבא. המטרה היא להשתלב בכל מקום, גם בנושא של תפקידים והכשרות. שילוב נשים זה

לא קשור רק בצבא אלא גם במוקדי כוח וקבלת החלטות, גם בנושא הזה עשינו ועושים

לשלב יותר- ויותר קצינות בדרגות בכירות ובמוקדים של קבלת החלטות. נושא של שילוב

נשים בתגמולים שונים בצבא, חתימה לקבע והשתלבות בפרויקטים של תקרת הזכוכית.

המטרה בכל הדברים הללו היא להכניס נשים לעמדות מפתח, וגם לפתוח תפקידים חדשים

בפני נשים.
היו"ר נעמי חזן
איפה ??????????????? את הבעיות?
ישראלה אורון
אני רואה את הבעיה בתנאי הפתיחה. כל עוד תנאי הפתיחה לשירות הנשים

והגברים לא יהיו שווים, אז יהיה קושי רב מאוד להגיע לפוטנציאל מלא של הנשים.

שירות הנשים שונה משירות הגברים בעובדה שנשים אינן משתתפות בתפקידי לחימה,

ונשים כמעט ולא משרתות בשירות מילואים. תחת המגבלות האלה אנחנו פועלים, זה

עושה את העבודה שלנו יותר קשה אבל לא בלתי אפשרית.
מאשה לובלסקי
גם במשטרת ישראל עוברים עכשיו תהליך חשיבה לגבי פתיחת מקצועות נוספים

לנשים. 18% מכוח האדם במשטרת ישראל הן נשים. אין במשטרה פונקציה של קצינת חן

ראשית וטיפול מיוחד בנושאים של נשים. יחד עם כל זה אנחנו מנסים להתמודד,

בשלבים מאוד התחלתיים, לקידום הנושא. יש כל הזמן הצטרפות של לוחמות מג"ב,

ובשבוע הבא מסתיים קורס. בטווח מסויים צריך יהיה לבחון איך השמרנות חוגגת

במשטרת ישראל, מבחינת הראייה האם נשים יכולות לשרת במקצועות לא

קונבנציונאליים, או מה חושבים שהסטריוטיפ הנשי צריך להיות. אני מקווה שתהיה

פריצת דרך.
היו"ר נעמי חזן
ישראל מאוד יחודית בנושא של נשים בצבא. ההמלצות בעיקר מתייחסות לנושאים

הבאים: יש להגדיל את השתתפותן של נשים בפתרון קונפליקטים ברמת מקבלי ההחלטות,

יש להפחית בהוצאות כספיות גדולות לצורכי ביטחון ונגישותם של כלי נשק, יש לקדם

פתרון קונפליקטים בדרכים לא אלימות, ולהמנע מהפרות של זכויות האדם הנגרמות

כאשר נמצאים במצבי אימון, ויש לקדם את זכותם של הנשים לשגשוגה של תרבית השלום.

משרד החוץ, איך אתם מתכוונים לדווח בנושא הזה?
איציק ליאור
בכל התהליכים של יישוב סיכסוכים בצוותי המשא ומתן, משרד החוץ הוא רק גורם

אחד, והוא בדרך כלל לא מרכיב את הצוותים. בדיווח אמת נצטרך להדגיש את הנקודה

הזאת. פני הדברים היו יכולים להיות אחרים אם היו כמה נשים בוועדות שעוסקות

בנושא הערכות בלבנון, או שהיו כמה נשים במשאים ובמתנים אחרים שעוסקים בנושא של

שלום ומלחמה. משרד החוץ לא מרכיב את הצוותים, אנחנו רק חלק מהצוותים הללו

וחובה עלינו להדגיש את הנקודה הזאת. במדינה כמו שלנו ששלום ומלחמה הם

קונפליקטים של יום יום ברמות שונות, החל מתקריות מקומיות, דיון בנושא של טרור

ועניינים קיומים כמו עם סוריה, נשים כמעט ולא משתתפות בצוותים שעוסקים בתופעה

הזאת.
היו"ר נעמי חזן
אנחנו מאמצות את ההחלטה של משרד החוץ, שיהיה דיווח אמת. תרומתן של נשים

לשיגשוגה של תרבות השלום, התרומה הזאת קיימת, אבל היא לא קיבלה עידוד מאף

גורם.
רחל בניזמן
אולי שמשרד החוץ ישלח נציגות לשם?
היו"ר נעמי חזן
לצערי הרב, לא משרד החוץ הוא זה שמרכיב את המשלחות.
איציק ליאור
משרד החוץ יכול לשלוח אשה מטעמו למשלחת, אבל זה גם נדיר.
מאשה לובלסקי
אם הכוונה היא רצינית באמת, אז נדמה לי שמן הראוי שתהיה פגישה עם השר ועם

המנכ"ל.
איציק ליאור
אם נקבל מכתב מפורום כזה, אז נוכל גם בדרגים שלנו לדחוף את זה.
היו"ר נעמי חזן
יצא מכתב לשר החוץ, ליועץ המדיני לראש הממשלה דורי גולד, או לראש הממשלה

בעצמו, שישראל נמצאת במצב של אי נוחות מוחלטת, כתוצאה מחוסר עמידה בכמה החלטות

מרכזיות של ועידת בייגיין בנוגע לאי הכללתם של נשים בצוותי המשא ומתן. אנחנו

מבקשות תשומת לב, ואנו נקיים ישיבה מיוחדת בנושא הזה. הוועדה לקידום מעמד האשה

עכשיו תפקה ותסייע, והיא תתערב רק כאשר לא תהיה ברירה בכל מה שקשור לדיווח

ויישום החלטות שישראל ממונה עליהן, גם בנושא של בייגיין. אנו נפרק את זה

לנושאים כדי שלא נצטרך לעשות צעדים מאוד מהירים כפי שאנחנו עושים את זה היום.

התפקיד שלנו הוא פיקוח ותיווך ממדרגה ראשונה, ויש לנו את כל הכבוד לממש את

התפקיד הזה. אני ממונה על הנושא הזה מטעם הוועדה לקידום מעמד האשה.
מרינה סולודקין
בזמן המאבק עבור חצי נקודת זיכוי, מצאתי נכונות מצד השר הנוכחי לערוך

פגישה.
י ו"ר נעמי חזן
מדוע הוועדה לא מעורבת בדברים מסויימים שקשורים למשא ומתן של הצדדים

הבטחוניים? גם לה יש תרומה בכל השיחות. אנחנו ב-1998 חייבות לדווח בפרטי פרטים

על העניין הזה.
אתי פלפל פז
יזמנו ערבי שיח בנושאי נשים ושלום, שהנושאים המשותפים היו נשים

פלשתנאיות, גני ילדים ופעוטונים מעורבים. נפגשנו עם השגריר הירדני בפעילות של



אירגון וולונטרי.
היו"ר נעמי חזן
זה חייב להעשות בדרג ממשלתי. כל פעולה וולונטרית היא חשובה, אבל המחדל

הגדול שלנו הוא שברמה הרשמית, העדרות נשים בשוק מנכרת עיניים.

נשים וכלכלה זה השנה על סדר היום.
אל י אל ו נ י
נשים וכלכלה הוא המפתח לקידום תהליך השלום באיזור, וגם לקדם נשים למוקדי

החלטה. נעמ"ת בשנה וחצי האחרונה הקימה רשת ארצית של למעלה מ-25 מועדוני נשות

עסקים. זה לא קורה בתל אביב, אלא זה קורה במגזר הכפרי, בפריפריה ובמגזר הערבי.

צריך להקים גם מערכת דומה בקרב הפלשתינאיות. כרגע, כתוצאה של חילופי השילטון

וחוסר מימון, המצב נמצא בהקפאה. זאת תדרך גם לממש פוטנציאל כלכלי, וגם שתחינה

נשים סביב שולחן המשא ומתן. הרצנו למעלח משלושים קורסים ליזמות. הנושא של נשים

וכלכלה הוא נושא רלוונטי שמתפתח.

צריכה לקום איזו קרן שתתן תמיכה ראשונית לנשים. לא מדובר בסכומי עתק.

בהודו נותנים 500 דולר לאישה. כאן צריך לפעול נגד הבנקים ולעשות אותם יותר

ידידותיים.
רחל בניזמן
מה שחסר לנו בארץ מבחינת אכיפת חוקי העבודה, הוא מנגנון ממשלתי לאכיפת

חוקי עבודה. אנחנו מכינים הצעת מחקר מקיפה והשוואתית של מודלים כאלה במדינות

שונות ברחבי העולם. אנחנו נגיש הצעת חוק מפורטת לאכיפה אזרחית. זה צריך להיות

מוקם במסגרת המנגנון המממשלתי.
אתי פלפל פז
בנושא של אכיפה, אנחנו נעזור למשרד העבודה וגם לאיגוד המקצועי. ההסתדרות

מוכנה להקדיש לזה כוח אדם שיכנס למקומות עבודה ויראח אם יש שכר מינימום, ואם

קיימת בעיה של נשים המופלות לרעה בעבודה.
היו"ר נעמי חזן
זה רעיון מצוין. כולנו יודעות שחלק ניכר מהבעיה היא בתחום האכיפה.

הנושא המרכזי בשנת 1997 הוא נשים בעמדות כוח והחלטה.
רבקה שקד
נציבות שירות המדינה מטפלת רק בעובדות מדינה, וגם לא במובן הרחב כמו

רשויות ביטוח לאומי וכו'. הן מקבלות משבורת מהמדינה, אבל הן לא עובדות שלנו,

ואין לנו יכולת השפעה על מה שקורה שם. הן עובדות מדינה במובן הרחב, שאנחנו

מטפלים בהן. אנחנו נמצאים במצב טוב מבחינת תשתית וטיפול. יש קודם כל כוח אדם

שמטפל בנושא הזה. אנחנו סיימנו את השלב של הכשרה וגם קביעת תגמול לנשים

העובדות במשרדים. חלק מהתפקיד שלי הוא גם להיות קצינת המטה שתפעיל אותם בצורה

של רשת. אנחנו מקווים להתחיל בקרוב מאוד.
אירית רוזנבלום
כמה נשים עובדות בשירות המדינה?
רבקה שקד
60 אחוז. אפשר לומר שבתפקידים הקובעים בנציבות יש רק נשים אחרי שנעשה

מינוי מאוד חשוב שלל הממונה על טיפול בתקנים. למעשה, מי שמקבל החלטות כולל

מכרזים ותקנים אלו נשים. זאת כבר הקלה. בשנה האחרונה זו עבודה של תשתית.
היו"ר נעמי חזן
תיקון מספר 7?
רבקה שקד
זה חלק מהעניין. לפי התיקון צריך נציב מוסמך ליצור תוכניות. כל מה שאמרתי

עכשיו זה סוג של העדפה מתקנת, אין תקנון לגבי תוכניות. את הטיפול במכרזים,

אנחנו מביאים לוועדת מכרזים. כמובן שאי אפשר לפקח ולהתערב בשיקול דעתה של

הוועדה.
יש בצמרת כל
מיני רעיונות של התערבות לגבי מנגנונים שונים, אם זה מכרז,

אם זה תקן, ואם זה טיפול בבעיות פרטיות של המועמדות. הדברים האלה התבהרו בשנת

העבודה 1997. לי מפריע שאין לנו קשר למה שקורה בסקטורים האחרים, כמו מה שקורה

בסקטור הציבורי. לנו יש תשתית, יש חקיקה מתאימה ומנגנון מתאים. כאשר הייתי ראש

הוועדה הייתי מקבלת תלונות מנשים שעובדות למשל ברשות הדואר ובשדות התעופה,

וקצרה ידי מלהושיע. בעיריות, אפילו הוראה כזאת, כמו חברות חובה של אשה בוועדת

מכרזים לא קיימת. זה דבר שמחייב שינוי חקיקה, ושינוי החקיקה הזה לא נעשה.

כאשר מדברים על מוקדי קבלת החלטות, שירות המדינה הוא גדול ומרשים. הסקטור

הציבורי מתיישר אצלי, אבל בנושא הזה הוא לא התיישר בכלל.
היו"ר נעמי חזן
אנחנו הגשנו הצעת חוק ברוח זו, שבעצם נפסלה כאשר התקבל תיקון מספר 7.

תציגי בפני טיוטת חוק, ואני אגיש אותח יחד עם חברותי וחברי להצעת חוק פרטית,

ונראה איך נוכל לקדם את העניין.
מאשה לובלסקי
על הנייר ממנים אשה שתהיה מייצגת הנשים וממונה, אך אין בזה לבין המציאות

שום דבר. אם במשרד לביטחון פנים ימנו אשה, אם היא לא תקבל גיבוי ליד המנכ"ל של

המשרד היא נגמרת. חשוב שתהיה קואליציה של נשים במשרדי הממשלה השונים. השאלה

היא איזה תוקף נותנים להן. השאלה היא איך מלווים אותן. עד עכשיו היו עושים את

יום האשה, מחלקים את המתנות ונגמר הסיפור.
ישראלה אורון
לכן אנחנו ביטלנו את ימי הח"ן.
היו"ר נעמי חזן
בשנה שעברה לא ביטלו את זה לגבי נשות חיילי קבע.
יהודית היבנר
אני הייתי רוצה שתהיה זעקת אמת. הבעיה היא בפער בין הנשים לבין הגברים.

מה שדרוש הוא שיפור אמיתי, לא רק שאנחנו נותנים דיווח אמת, אלא אנחנו פועלות

כדי שהמצב הזה ישתפר. הייתי רוצה שמפה תצא קריאה אמיתית וחזקה, שצריך לעשות

הרבה יותר תוך שיתוף פעולה עם ההסתדרות, כי הדברים האלה באופן הכי גלובאלי

כמעט ולא זזים. בכל שנה ובכל ממשלה מדברים על אותו דבר.
רחל בניזמן
על המצב העגום בכנסת כולנו יודעים. כרגע עומדים בפני הבחירות לרשויות

המקומיות. אנחנו ניסינו קצת לעבוד על הנושא הזה. יש ארגונים שונים, כמו ויצו

שמנסים לעבוד על זה. הבעיה היא בנושא של החקיקה, השאלה היא למי אנחנו קוראים

כדי שנצליח. המצב הוא עגום, ואנחנו צריכים לדווח דיווח אמת. אני מאוד מקווה

שהוא לא יהיה עוד יותר עגום בבחירות לרשויות המקומיות.
ישראלה אורון
בראשות של גוף בכיר יקבעו יעדים כמותיים בכל שנה לקידום נשים. אם שיעור

הנשים ברמה הבכירה של נציבות שירות המדינה הוא 3%. אז היעד הכמותי לשנה הבאה

יהיה 5%. המימדים המשמעותיים האלה צריכים להיות שנתיים. צריך להקיף את כל

המגזרים הציבוריים והאחרים, ולפרסם אותם. לאחר מכן יש לפרסם את אלה שעמדו

ביעדים האלה, ואלה שלא עמדו ביעדים האלה.
מרינה סולודקין
אנחנו צריכים לחשוב לטווח ארוך. אולי בתנאים שלנו, אנחנו כנשים צריכות

לחשוב על עמדות כוח ועמדות מפתח לנשים. יכולים לדבר עוד ארבע שנים, אבל אם אין

תוצאות בבחירות מקומיות ובבחירות לכנסת, אז לא יהיה שום דבר. אני מציעה לערוך

כנס של מפלגת נשים.
היו"ר נעמי חזן
הרעיון הזה נכשל בעבר. הנושא של ''צוג נשים הוא נושא שנידון בוועדה, אך

עדיין לא היתה ישיבה מסודרת בקדנציה הזאת. הישיבה הזאת חייבת להתקיים.

יש הצעת חקיקה בנוגע לנשים בעמדות נבחרות, כל חברי הכנסת חתומים עליה. יש

איזה שהוא רף מינימאלי לנשים בעמדות נבחרות, זה לא יעבור אבל יש זמן תוקף

הצהרתי. העבודה בנושא של נשים במשרות נבחרות היא בנושא של עבודה מפלגתית,

מפלגת מרצ קבעה מינימום 40% לכל מין, והיא עומדת בזה בכל המוסדות. זו קפיצת

דרך אמיתית. זהו מודל למפלגות אחרות. צריך שימיו פה אחוזים ראליים ולא אחוזים

הצהרתיים.

הרעיון של תכנון רב שנתי, כמותי עם יעדים הוא חיוני. כל דיווח אמת בנושא

של נשים בעמדות ההכרעה חייב להעשות, וחייב שיהיה פיקוח צמוד בעניין הזה. אין

לנו הרבה במה להתפאר בנושאים האלה.

יש הרבה תוכניות ומעט מעשה בנוגע למנגנונים מוסדיים לקידומם של נשים.

נקודת התורפה של ישראל בכל מה שקשור לנשים וזכויות אדם, הוא כל מה שקשור

למעמד האישי. זה מגדיל את האמינות הבין לאומית שלנו.
דליה לירן אלפר
לרשות השידור יש ועדה למעמד האשה. הפעילות נעשית בשני כיוונים, האחד זה

כוח אדם בתקשורת, והכיוון השני זה דימויים של איך נראים בחוץ. כוח האדם

בתקשורת מועסק קרוב ל-50% במוסדות להשכלה גבוהה. בין 60% ל70% הן נשים. המצב

מבחינה כמותית הוא בהחלט טוב, אולי אפילו טוב מידי. יש כמה בעיות תקציביות

ברשות השידור. יש הכשרה של נשים ברשות השידור בשיתוף עם השדולה. יש יותר נשים

שעושות תקשורת, ויזה לא בהכרח בגלל שיש להן יותר רגישות לנושאים שקשורים

לתקשורת. הרגישות היא עניין לגמרי אינדיבידואלי. יש בעיה בפעילויות של הכשרה

והדרכה, חלק מהנשים שרצינו שיבואו, יש להן הרבה כוח והכי הרבה שעות מסך, לא

הגיעו לפעילויות הללו. זו נקודה שלא הצלחנו לעבור אותה ועליה.

יש שיתוף פעולה פורה בין אירגוני התקשורת השונים. הפצנו לאירגונים האחרים

מה שקורה בערוץ השני ובכבלים. ברשות השידור יש מודעות ושיתוף פעולה, לא במידה

מספקת, ברמה הסטאטוטורית וגם ברמה המעשית. יש קשר עם איגוד השידור האירופי,

שהיתה נציגה בפעילות של כנס מסויים. עלה רעיון שלא הצלחנו לממש אותו, אולי

משרד החוץ יוכל לעזור לנו בכל מה שקשור לנושא של מדיה ונשים בנושא של משא

ומתן .
היו"ר נעמי חזן
נשים ואיכות הסביבה, אלו נושאים שעסקו בהם בצורה מסודרת בויצו וגם

בשדולה. מנגנונים מוסדיים, למעט הרשות, אין לנו מה לדווח בנושאים הללו. גם

בנושא של התקצוב, למעט התחום של אלימות כלפי נשים, יש בעיות.

יש טיוטה של הדו"ח, אבל הוועדה מבקשת לקבל את הדו"ח ולהעיר את הערותיה

בנושא. הדו"ח ישקף את הפרוטוקול של הישיבה הנוכחית, במיוחד במה שקשור לדיווח

אמת. זה רק משפר את הדימוי של מדינת ישראל בחוגים הללו, אם מדווחים דיווח אמת.
היעדים שלנו לשנתיים שלוש הבאות הם
שתהיה תוכנית פעולה, ולא שיהיה רק

מסמך בינלאומי. אנחנו מוחות על העדר תכנון וייצוג של משרדי ממשלה מרכזיים בשנה

וחצי האחרונות מאז בייג'ין, למעט בשלושה מקרים מסויימים. בכל הקשור למנגנונים

ותיאום בין ארגונים וולונטריים לארגונים ממלכתיים, אנחנו נמצאים בחסר רציני

מאוד. אי אפשר להמשיך ולדבר פעם נוספת על הצורך לכנס את כל ארגוני הנשים יחד

עם הגורמים המוסמכים. הדבר הזה חייב להעשות, כי אחרת לא יהיה תיאום. אם אין

תיאום, יש הרבה כפילות והעדר תקציבים ומחוייבות רשמית לנושאים הללו. אנחנו

נזמן את משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה לגבי מעורבות נשים בכל מה שקשור ליישוב

סיכסוכים בתהליך השלום. אנחנו לא נרפה מהנושא הזה, ונעשה אותו אפילו יותר

פרטני.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים