ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/01/1997

הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון-הרחבת הגדרת לשון הרע), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 27

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום שלישי. כ"ח בטבת התשנ"ז (7 בינואר 1997). שעה: 9:00
נכחו חברי הוועדה
יעל דיין - היו"ר

תמר גוז'נסקי

נעמי חזן

ענת מאור

מרינה סולודקין

ראובן ריבלין - מ"מ
מוזמנים
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים

עו"ד חיים צדוק - נשיא מועצת העיתונות

בצלאל אייל - מזכ"ל מועצת העיתונות

עו"ד רבקה מלר אולשיצקי - לישכת עורכי הדין

עו"ד דפנה בוסתן - נעמ"ת

עטא הוכוולד - אמונה

מרים לוי - אמונה

רחל בנזימן - יועצת משפטית בשדולת הנשים

סמדר שרון - האגודה לזכויות הפרט

איציק יושע - האגודה לזכויות הפרט

רענן גבאי - האגודה לזכויות הפרט

דורי ספיבק - האגודה לזכויות הפרט

אדיר שטיינר - האגודה לזכויות הפרט

עו"ד דן יקיר - האגודה לזכויות האזרח

עו"ד רדר עירא - ק.ל.פ.

מיכל לוי נחום - ק.ל.פ.

יונה גרואר - הסתדרות העובדים הלאומית מכבי
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הו ועדה
דנה גורדון
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - הרחבת הגדרת לשון

הרע), התשנ"ז-1997.



הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון-הרחבת הגדרת לשון הרע). התשנ"ז-1996
היו"ר יעל דיין
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

זו הישיבה השלישית שאנחנו מקיימים במעוננו החדש ואני עדיין מרגישה

חגיגיות מסוימת וזאת לאחר ארבע שנים שבהן היינו במקום לא ראוי לישיבות ועדה.

הכנסת אכן עשתה מאמץ, לאחר לחץ של שנתיים, וזיכתה אותנו בחדר ראוי שעכשיו יש

רבים המקנאים בו.

תפקידה של ועדת כנסת קבועה הוא לעסוק גם בחקיקה וזה למעשה התיקון לחוק

הראשון שמגיע לשולחן הוועדה, וזה לא משום שלא אופשר לנו קודם לעסוק בחקיקה,

אלא הניתוב של חוקים היה בדרך כלל, בחלק גדול מהנושאים, או לוועדת העבודה

והרווחה בנושאי שכר ורווחה, או לוועדת חוקה כאשר זה נגע בזכויות אדם או בדברים

כללים יותר. אני מוכרחה להוסיף שבמקרה הזה התיקון לחוק איסור לשון הרע הגיע

לוועדת הכנסת כדי שתכריע בין ועדת חוקה והוועדה לקידום מעמד האישה. על פניו

נראה שזה מתאים לוועדת חוקה חוק ומשפט משום שהחוק כולו נמצא אצלה ואני אפילו

התרצתי ואמרתי שאני ברצון אעביר את זה לוועדת חוקה. אז, קיבלתי הודעה מאוד

מפליאה גם מיושב ראש ועדת חוקה וגם מיושב ראש ועדת הכנסת על כך שהם מעדיפים

שהחוק הזה יובא לשולחננו. בלי לחקור במופלא ובנסתר אני אמרתי תודה רבה והנה

אנחנו עומדים כאן.

הצעת החוק עצמה מונחת על השולחן כאן וכן החוק המקורי שהתיקון מתייחס

אליו. אני חשבתי שמין הראוי להביא לפניכם את חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ששם

מופיעים אותם הקריטריונים, אלא בהקשר של איסור הפליה. החוק עבר ועדת שרים

לענייני חקיקה ועבר קריאה טרומית כמובן. אנחנו היום מכינים אותו לקריאה

ראשונה. החוק מתייחס לסעיף 1 פיסקה (4) בחוק איסור לשון הרע. בפיסקה (4)
הקיימת כתוב
"לבזות אדם בשל מוצאו או דתו", בתור אחד הדברים האסורים ואנחנו

מציעים כאן להחליף את "מוצאו או דתו" ב"ארץ מוצאו" שזה גם נמצא בחוק שיויון

הזדמנויות עבודתו. הביטוי "ארץ מוצאו" נובע ממציאות מסוימת. "דתו" נשאר דתו,

"מינו" שאיננו קיים בחוק המקורי או "נטיתו המינית". אלה שלש הקבוצות שנכנסות.

פרופסור סגל אשר לא יכל להשתתף בדיון בוועדה פנה אלינו בהצעה להרחבה

נוספת מעבר לארבעת הקטגוריות שמוצעות כאן. הוא חושב שיש גם לשון הרע בשל גיל

והוא מתכוון לזיקנה וגיל מבוגר. עניין הגיל נמצא בחוק שיוויון ההזדמנויות

בעבודה. אני לא יודעת אם זה נושא אחר, אני גם לא יודעת אם אפשר להביא את זה

כתוספת.

אתי בנדלר;

בשלב הזח אין שום בעיה לשנות כל מה שרוצים.
היו"ר יעל דיין
הוא גם מציע שראוי שיקבע גם האיסור על ביזוי אדם בגין מצבו הגופני או

הנפשי. כלומר, כאן הכוונה היא כמובן לנכים או ללוקים באיזשהו סעיף בבריאות

הנפש, או בגין בגילו כאשר הכוונה בעיקר לזיקנה. אם תהיה הצעה לצירוף משהו אפשר

יהיה לדון בה ונדמה לי שאפשר להכניס את זה כהסתייגות או כתיקון.



אתי בנדלר;

בשלב הזה אנחנו מכינים את הרווק לקריאה ראשונה אז אין בכלל עניין של נושא

חדש. אפשר- להכניס בהצעת החוק כל שינוי שהוועדה מוצאת לנכון. אין כאן

הסתייגויות. הסתייגויות מכינים רק בשלב של הבאת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אז

לא ניתן להעלות נושא חדש ואם מישהו טוען לנושא חדש זה הולך לוועדת הכנסת. כל

מה שאיננו נושא חדש והוועדה לא קיבלה הצעה לתיקון אפשר להביא אותו בהסתייגויות

למליאה. אבל, כל הנושא הזה של הסתייגויות ונושא חדש לא רלוונטי בכלל לשלב שבו

אנחנו נמצאים.
היו"ר יעל דיין
אני לא נוטה להכניס את התיקונים האלה כרגע. בחוק שיוויון הזדמנויות יש גם

עניין של הורות למשל, אבל אנחנו מדברים כאן לא על שיוויון הזדמנויות ולא על

איסור הפליה, אלא על ידי שיקוף מציאות. במאמר מוסגר אני רוצה לומר שאני גם

רואה את הסעיף הזה בחוק איסור לשון הרע כדי דקלרטבי וחינוכי ולא כאיזה יצירת

תורים מופלגים בבתי המשפט. אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מציאותיים ולא לנסות

בצורה גורפת להכניס כל קטגוריה שעלול באיזשהו שלב להיות כלפיה ביזוי או הכפשה

או לשון הרע, ולהישאר די צמודים למציאות. כשאני הבאתי את התיקון הזה בפעם

הראשונה בכנסת הקודמת אני די התפלאתי שלמשל מין לא נכלל. במציאות שלנו אנחנו

רואים התייחסות לנשים בצורה מסוימת. התייחסות לציבור הנשים בצורה משפילה ומבזה

בשל היותן נשים היא דבר שלצערי הוא שכיח ולכן התפלאתי שזה לא היה בחוק וזה חלק

מהתיקון. "ארץ מוצא" כמובן וזה בשוני מ"מוצאו". היום אנחנו לא יודעים מה זה

"מוצאו". אנחנו רואים הכפשות ולשון הרע על ציבורים מסוימים בשל ארץ מוצאם.

התופעה הזו היום מתרחבת וחייבים לטפל בה גם בעקבות גלי העלייה. פעם התכוונו

במילר; "מוצא" אולי לספרדים-אשכנזים בצורה כוללת, בעוד שהיום אנחנו מדברים על

"ארץ מוצא" משום המציאות שנוצרה פה ואנשים נבדקים על פי ארץ מוצאם.
תמר גוז'נסקי
למה אי אפשר להשאיר גם מוצא וגם ארץ מוצאו?
הי ו"ר יעל דיין
השאלה אם יש יש אבחנה.
תמר גוז'נסקי
יש אבחנה. כשאומרים על מישהו אתה "כורדי" אז הכוונה היא לא שהוא הגיע

מכורדיסטאן. הכוונה היא אחרת לגמרי. הכוונה היא לבזות את אותו אדם.
היו"ר יעל דיין
אפשר להשאיר את שניהם.
אתי בנדלר
אני הייתי חושבת אולי להשאיר רק מוצא ולא להוסיף את המילה ארץ.
היו"ר יעל דיין
בחוק שיוויון הזדמנויות כן מופיע "ארץ מוצא".
אתי בנדלר
מופיע רק "ארץ מוצא".
היו"ר יעל דיין
כן.

מרינה סולודקין;

מה עם המילה "גזע"?
היו"ר יעל דיין
כרגע אנחנו לא מקבלים את המינוח הזה, אנחנו כרגע מדברים על ההתייחסות

ל"ארץ מוצא" ויהיו כאן התייחסויות לעניין הזה. דת היה קודם. מין או נטייתו

המינית נוסף כאן, כאשר שוב פעם אנחנו מדברים גם על הומוסקסואלים וגם על

לסביות, או בעלי נטייה מינית שונה שהם "זכו" למיני הכללות, הכפשות, ביזוי וכן

הלאה, בצורה גורפת וכוללת בשל היותם בעלי נטייה מינית אחרת.

אני מבקשת לשמוע את חוות הדעת של משרד המשפטים.

עו"ד דלית דרור;

הממשלה תומכת בהצעת החוק. מה שהובא לדיון בממשלה היא ההצעה בנוסח המצומם

של להוסיף מינו או נטיתו המינית. לא כל התוספות שאני שומעת עליהן הבוקר

לראשונה שזה לא נדון ולכן אין לי עמדה פורמלית. כללית, הייתי מציעה להיזהר

מלהאריך את הרשימה פה יותר מידיי. אל נשכח שיש לנו גם בהגדרת לשון הרע בסעיף 1

את פיסקה (2) שמימלא אוסרת לבזות אדם לא רק בשל מעשים או התנהגות, אלא גם בשל

תכונות. יש לייחד את סעיף קטן (4) לעילות הקלאסיות שבהם אנחנו רואים שאכן
קיימת הפליה כמו
נטייה מינית, מוצא או ארץ מוצא.

אני רוצה גם להעיר שבפסיקה האמריקאית בעניין שיוויון יש הבדל בין נטלי

ההוכחה שנדרשים כדי להוכיח הפליה. אם מדובר בהפליה בין נהגי המוניות לנהגי

האוטובוסים אז מי שטוען להפליה יש לו רמת הוכחה די גבוהה. בעוד שאם הטענה היא

לאי שיוויון על רקע מיני או על רקע דת, גזע, לאום, אז מספיק שהוא מראה התחלה

של ראייה וכבר הנטל נהפך, מכיוון שבתי המשפט הכירו בזה שיש עילות מסוימות

מבחינה חברתית הן מועדות לאפלייה. לכן, אני מציעה להיזהר בסעיף 4 ובהחלט לתמוך

בהצעה כפי שנוסחה בהתחלה. יכול להיות שגם בתוספות תהיה תמיכה ממשלתית, אני

אינני יודעת.
היו"ר יעל דיין
בתוספות את מדברת על גיל ועל הדברים שהוזכרו עכשיו בעל-פה.
עו"ד דלית דרור
על גיל, על הגבלות רפואיות ועל הגבלות נוספות.
היו"ר יעל דיין
ברור.

מבין מציעי החוק נמצאת כאן חברת הכנסת חזן. חברת הכנסת חזן, בבקשה.
נעמי חזן
ראשית, אני נוטה להשמיט "ארץ מוצאו" ולדבר רק על "מוצאו", אני חושבת שזה

יותר כולל ולכן זה עדיף. שנית, חברת הכנסת סולודקין הציעה גם את המונח "גזע"

ואני נוטה להסכים. אני חושבת שלא יהיו בעיות גם מבחינת משרד המשפטים בנושא

שכזה. זה גם נמצא בחוקים נוספים. אם מתקנים כבר את חוק לשון הרע אז הנטייה שלי

גם להכניס את העניין של "גזע", מה גם שאני חוששת שמתחיל להיווצר מצב של הפליה

על בסיס גזע ואנחנו רואים את זה במקומות שונים, אגב בעיקר בבתי הספר. התוספת

השלישית שהיא אולי יותר שנויה במחלוקת היא עניין הגיל. אני מתחילה לחשוש שיש

באמת הפלייה על בסיס גיל ואולי כן אפשר להכניס זאת.
אתי בנדלר
אנחנו לא מדברים כאן על הפלייה.
נעמי חזן
אני לא מדברת על הפלייר;. אני מדברת גם על השמצות כמו: "בלאטות". אני בכל

זאת חושבת שאם אנחנו כבר ניגשים לעניין ואנחנו בשלב של הכנה לקריאה ראשונה,

צריך לבחון את נושא הגיל. אני הושבת שזה פתוח לדיון והנטייה שלי כרגע היא כן

להכניס את זה. בכל מקרה הייתי רוצה לשמוע תגובות. אני אישית פתוחה לשיכנוע.

אני בהחלט הייתי מוסיפה את העניין של הגזע ומשמיטה את המילה "ארץ". המילה

"מוצאו" היא יותר כוללת וזה יותר נכון מבחינת הדברים השגורים לצערי בפינו.
היו"ר יעל דיין
אני אבקש התייחסות של חברי הכנסת לדברים שהועלו כאן ונראה אם יש הסכמה או

אם יש צורך להביא להצבעה. חברת הכנסת חזן השתמשה במילה "הפלייה" אבל היא הבינה

שלא מדובר כאן בהפלייה. יש באמת הפלייה בשל מצב משפחתי ובשל מצב גופני. יש גם

הפלייה בעניין של שיוויון הזדמנויות. כאן אנחנו איננו מדברים על הפלייה ואני

לא יודעת אם יש דבר כזה ששמו לשון הרע על ציבור הקשישים. אם כן, אז אפשר ללכת

לקיצוניות ולשאול מה ביחס לגיל הצעירים שעליהם אומרים שהם "דור מזוין" או נוער

כזה או נוער אחר. נדמה לי שכאן אנחנו צריכים להשאיר הופש יותר גדול. אני אישית

מתנגדת לכלול עניין של גיל.

לעניין הגזע אני רוצה להעיר הערה היסטורית. בשעתו אני הצעתי את התיקון

הזה לחוק הגזענות ושר המשפטים דאז, פרופסור ליבאי, אמר שהוא מוכן לאשר את זה

בוועדת השרים והוא ביקש ממני להעתיק את זה מהגזענות לאיסור לשון הרע כי הכוונה

באמת היתה לשמור על איזשהו טוהר החוק בנושא גזענות ולא למהול אותו בדברים

נוספים. אני ביקשתי את התוספת של "מין או נטייה מינית" להכניס לשם והוא אמר

שהחוק הזה הוא באמת מיועד לקטגוריה מאוד ספיציפית ואין צורך להרחיב אותו והוא

הציעה להכניס את זה הנה.
נעמי חזן
הרי מדובר פה על חקיקה נורמטיבית. כלומר, רוצים להטוות נורמות מסוימות

במיוחד בשיח הציבורי. אנחנו ערים לחלוטין לעובדה שמדובר בחקיקה נורמטיבית שבאה

להשפיע על אופי השיח הציבורי ולכן אני מנצלת את ההזדמנות ובהחלט תומכת בעניין

של גזע ומוצא.
היו"ר יעל דיין
בנושא הגזע אני מצטרפת אלייך. בנושא הגיל, לא.
נעמי חזן
אני אומרת זאת משום שפשוט צריך לזכור מה אופי החקיקה ובאיזה עיתוי היא

באה ומהי מטרתה. לדעתי מטרת החקיקה היא לעצב יותר בצורה סבירה את גבולות השיח

הציבורי ואני דווקא רואה את זה בצורה מאוד חיובית. אני חושבת שזה חיוני עכשיו

לעשות חקיקה מהסוג הזה.
היו"ר יעל דיין
בתחילת הישיבה אני עמדתי על עניין הדקלרטיביות והנורמטיביות, כך שאני

חושבת שבעניין של גזע תהיה הסכמה ובעניין הגיל אנחנו נשמע את הדיעות.

חברת הכנסת גוז'נסקי, בבקשה.
תמר גוז'נסקי
אנחנו לא פותחים פה דיון כללי על לשון הרע, אבל הנושא בכללותו הוא בעייתי

מאוד וזה החל מהשימוש היום יומי שרווח והשפלות מכלילות ועד לפירסומים בתקשורת

וכו'. הבעייה היא כזאת שאם אומרים במעשה של יום יום שנהגת נעצרה אז אומרים:

טוב, מה אפשר לעשות, נהגת. כל הנושא הזה של הכללות הוא מאוד בעייתי משום שהרבה

פעמים סביב הנושא הזה של לשון הרע פותחים את כל ההיסטוריה של האדם מרגע לידתו

ועד היום, וזה שאלה מורכבת מאוד. כל החוק הזה של איסור לשון הרע הוא חוק

בעי יתי מבחינתי.

לגבי התיקון שמוצע פה אני מבקשת להעיר שהמילה "מוצא" היא יותר מתאימה

לחוק הזה משום שבתוך המילה "מוצא" בעצם נכנס הכל. נכנס גם עניין המוצא מבחינה

גזעית. נכנס גם עניין המוצא מבחינה לאומית ונכנס גם עניין המוצא מבחינת ארץ

לידה של אחד ההורים וכו'. כמו כן, נכנס גם עניין המוצא בהתייחסות לקהילה

מסוימת שזה יכול להיות דבר שהוא לא בדיוק לאום וזה לא בדיוק לידה. אלא משהו

אחר שהוא מושג מסוים בחברה ויש דברים כאלה. לכן, נראה לי שהמילה "מוצא" היא

יותר טובה מהמילים "ארץ מוצא". המילים "ארץ מוצא" דווקא מצמצמות. ההצעה לעניין

הגזע מקובלת עליי כך שאני מציעה שיהיה: מוצא, דת, גזע, מין או נטייה מינית.
מרינה סולודקין
אני חושבת שחוק איסור לשון הרע הוא הבסיס לדמוקרטיה של כל מדינה. אני בעד

הניסוח "ארץ מוצאו" משום שבמדינה שלנו ארץ המוצא הוא מרכיב חשוב של אישיות. אם
אנחנו אומרים
ארץ מוצאו, גזע מינו או נטייתו המינית אנחנו מסבירים למה אנחנו

מתכוונים.

אני ראיתי את הצעת החוק של חברת הכנסת גפני שגם היא נוגעת לאיסור לשון

הרע ובתוכה נכללו גם עולים וחרדים. אם כן, אנחנו צריכים לזכור שיש לנו גם

ניסוחים אחרים. חבר הכנסת צבי ויינברג מתכונן גם הוא להציע הצעת חוק בנושא

איסור לשון הרע.
היו"ר יעל דיין
ומה יהיה בו?
מרינה סולודקין
אני לא יודעת.
עו"ד דלית דרור
כפי שדובר בוועדת חוקה הצעות החוק של חברי הכנסת ויינברג וגפני מדברות על

לשון הרע על ציבור ולא על לשון הרע על יחיד בשל היותו משהו, אלא על על ציבורים

שלימים. לשון הרע על ציבור הוא הרבה יותר בעייתי בגלל ה CHILLING EFFECT- שיש

לזה על התקשורת מלדון בבעיות חברתיות כמו: שיכרות בקרב עולים. לכן גם למחוקק

בלשון הרע יש לו הרבה מאוד סעיפים שהוא קובע בסעיף 4 שאין קובלנה פלילית ואין

הליכים אזרחיים ואת עניין היועץ המשפטי לממשלה. לשון הרע על ציבור מאוד חשוב

להגביל אותו כדי לאפשר שיח ציבורי פתוח. פה אנחנו מדברים על היחיד, לא לבזות

אותו בשל איזשהי עילה.
מרינה סולודקין
אני בעד הניסוח ארץ מוצאו וגזע.
תמר גוז'נסקי
ומה נעשה עם לאום, עדה ועם כל הדברים שהם אינם ארץ מוצא?
מרינה סולודקין
יש בעייה עם זה. אני רואה שאנחנו צריכים לעשות הרבה במדינה שלנו עם חוק

לשון הרע, כאשר בכל הזדמנות משתמשים בלשון הרע.
עו"ד רבקה מלר אולשיצקי
אפשר להיעזר בהגדרה בסעיף 144א לחוק העונשין שמדברת על מוצא לאומי אתני
בסעיף שעוסק בגזענות. הביטוי
מוצא לאומי אתני בהחלט מכסה טווח הרבה יותר רחב

בנוסף לגזע. את המילה גזע צריך להוסיף בנפרד.
ראובן ריבלין
אני הייתי מציע לוועדה הנכבדה לדון בעניינים שלשמה היא נועדה ולא כדאי

שיתחילו לעשות דיון על כל חוק לשון הרע משום שהוא חוק מאוד מורכב ומסובך. אני

בטוח שגם הוועדה הזו וגם האנשים היותר מרכזיים בוועדה הזו בעד כמובן חופש

הביטוי במדינת ישראל ובעד חופש הסאטירה וההומור. יש פרשנויות לכל מיני דברים

בנושא הסאטירה והביקורת. אני באתי הכה משום שאני רואה חשיבות רבה בחוק הזה כפי

שהיתה בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, לא להפלות ולא להשמיץ בן אדם בגלל מינו

ונטייתו המינית ולשם כך בא החוק הזה. אני יכול להביא לכם שמונה חוקים שקיימים

לגבי גזענות וכאשר באים ומבקשים לשנות מ"מוצא" ל"ארץ מוצא" אתם יכולים להיתקל

בזה גם בחוקים אחרים.

כאשר דנו בהצעת החוק של חבר הכנסת גפני ישבנו יחד עם מועצת העיתונות.

הצעתו של חבר הכנסת גפני היא הצעת חוק שמבחינת התהודה שלה והגבלת חופש

העיתונות היא הרבה יותר חריפה ומסוכנת לעיתונות, הכל לפי השקפה. אני מציע

להתמקד בחוק הזה באמת באותם עניינים שרצינו לבוא ולתקן אותם. גבירתי היושבת

ראש, אני רואה איזשהי אפולוגטיקה בניסיון שלכם לבוא ולדבר על "ארץ מוצא", מקום
"מוצא", כאילו אתם באים ואומרים
אנחנו לא רוצים לגעת רק בעניינים שאנחנו

מבקשים באמת לתקן אותם ואנחנו מוסיפים עוד כהנה וכהנה על מנת להראות שאנחנו

צודקים.
היו"ר יעל דיין
"ארץ מוצא" מופיע בתיקון.
ראובן ריבלין
חברות הכנסת מציעות החוק, דעו לכן שברגע ששינתם מ"מוצא" ל"ארץ מוצא"

צימצמתם את החוק, כי "מוצא" הוא דבר הרבה יותר רחב. אני בטוח שלא התכוונתם

לצמצם את החוק. אני רוצה לומר לכם שבכל סעיפי המשנה האחרים כל הדברים שאתם

דיברתם עליהם כבר קיימים בחוק. בעניין הכנסת המין אין לי בעייה. יתכן וכדאי

להשאיר את נושא ה"גזע" למסגרת של וועדת חוקה חוקה ומשפט. לסיכום, הייתי מבקש

להתרכז בנושא מיני או נטייתו המינית. לאשר את זה ללא סייג ושיעור משום שאני

חושב שאנחנו הגענו למצב שבו החברה הישראלית צריכה לקבל את ההכרה שהמחוקק מביע

את עמדתו הברורה והחד-משמעית שלא יכול להיות שבן אדם יושמץ או יופלה. יש קשר

בין הפלייה והשמצה משום שמי שמושמץ מוצא את עצמו בסופו של דבר גם מופלה. אם
כן, הייתי מבקש לאשר
בשל מוצאו, דתו, מינו או נטייתו המינית ומאידך זיל גמור

וכל המוסיף גורע. אנחנו עושים זאת בהכרה ברורה, מתוך ידיעה מה אנחנו מתקנים,

ולא מנסים להסתתר מאחורי שום נושא נוסף שבו אנחנו מבקשים כאללו לבוא ולהצדיק

את כניסתנו לתוך אותו תחום שהוא מאוד רגיש בחברה הישראלית. אנחנו אפילו לא

נחשונים פה במובן זה שבכנסת ה-12 כאשר הייתי בקואליציה היו עליי לחצים אדירים

כאשר אנוחנו חוקקנו חוק שהיה באותה העת חוק מהפכני לעניין חוק שיווי ההזדמנויות

ויפה מאוד שאתם ממשיכים את אותה דרך. יפה תעשו אם תתייחסו בדיוק לעניין.
היו"ר יעל דיין
יש לנו שלוש הצעות: ראשית, להשאיר את "מוצא". שנית, לרשום "ארץ מוצאו"

כפי שמופיע בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. שלישית, לרשום "מוצא לאומי אתני".

השאלה אם זה מכסה את כל האפשרויות?
אתי בנדלר
אני לא בדקתי את זה. לדעתי יש בזה משום צמצום ולא הרחבה.
ראובן ריבלין
מוצא היא הגדרה מצוינת.
היו"ר יעל דיין
אני בעד להשאיר: מוצאו, דתו כפי שהציע חבר הכנסת ריבלין ולהוסיף: מינו

או נטייתו המינית בהקשר הזה, בידיעה שחוק איסור לשון הרע וודאי גם חוקים

אחרים, חוק הגזענות, מכסים את כל הדברים האחרים. בוודאי מכסה את עניין הגזע.

נראה לי שכאן יש בזה אולי זילות מסוימת שבקטע הזה בהזדמנות הזו אנחנו מוסיפים

גזע שמכוסה כהלכה גם בחוק הזה ובוודאי גם בחוקים המיוחדים לו.

רשות הדיבור למר צדוק, נשיא מועצת העיתונות.
חיים צדוק
תודה רבה. אני רוצה לציין שנמצא איתי בצלאל אייל שהוא מזכ"ל מועצת

העיתונות.

הגישה העקרונית שלנו היא שאל לו למחוקק להגביל את חופש העיתונות מחוץ

לתחומים הספציפים שלהם מוצע התערבות של החוק כדי להגן על ערך אחר שהוא עולה על

הערך של חופש העיתונות. אני מניח שמקובל על כולנו שהגנה על שמו הטוב של אדם

ועל הפרטיות שלו זה אחד מהערכים האלה ומכאן יש לנו חוק איסור לשון הרע.



התיקון המוצע משתלב יפה בחוק איסור לשון הרע. אני מניח שמזמן שנחקק החוק

הזה אם מישהו היה מעלה את ההצעה להוסיף את שתי הקטגוריות האלה כמו נטייתו

המינית, לו הייתה אז קיימת מודעות לנושאים האלה כפי שקיימת היום, בוודאי זה

היה נכלל מלכתחילה. זה אז לא נכלל וראוי שזה יכלל היום. אני הייתי ממליץ לא

להרחיב את הסעיף הזה מעבר לזה. אולי אני בעל עניין כשמדובר בגיל, אבל אני חושב

שעניין הגיל הוא לא עניין לכאן. גם אני בדיעה שעדיף להשאיר את ה"מוצא" במקום

לשנות אותו ל"ארץ מוצא". זה מושג יותר רחב הכולל מאיזה ארץ הוא בא ומאיזה עידה

הוא בא. אולי זה אפילו כולל מוצא גזעי, אבל אם רוצים להכניס דווקא במפורש את

המושג "גזע", אז הייתי אומר שזה לא בלתי משתלב. אם כן, אנחנו תומכים בחוק הזה.

שנית, אני מציע לא לשנות את ה"מוצא" שהוא נמצא בחוק המקורי ושיתכן שאולי יש

עליו פסיקה ויש עליו ספרות. אני מציע לא לנגוע בזה. לאחר מכן, ישנה הדת ומעבר
לזה ישנן כבר שתי הצעות
מין ונטייה מינית. אני ממליץ לא ללכת מעבר לזה. אני

חושב שהליכה מעבר לזה יכולה להביא באיזשהו מקום לפגיעה בחופש העיתונות.

לדעתי, זה גם לא היה משתלב במסגרת של חוק איסור לשון הרע. תודה רבה.
היו"ר יעל דיין
תודה רבה.
עו"ד רבקה מלר אולשיצקי
אני פה בכובע כפול. גם כיושבת ראש למעמד האישה בלישכת עורכי הדין וגם

כיושבת ראש הצוות המשפטי בשדולת הנשים.

אני מוכנה לקבל שבמקום "מוצא לאומי אתני" יהיה רק "מוצא" ולא "ארץ מוצא".

גזע, הוא שונה. אנחנו יודעים שמאותו מוצא או מאותה ארץ יכולים לבוא בעלי גזעים

שונים ולכן הייתי מוסיפה את הגזע.

בזמנו התפרסמה בעיתון "הארץ" מודעה מזעזעת לטעמינו האומרת: תופסק אלימות

הנחשים כאשר הנחשים היו כאן נשים. כאשר בדקנו את העניין גילינו שבחוק לשון הרע

אין בכלל הוצאת לשון הרע מחמת מין וגם לא בחוק העונשין. זאת אומרת, גם בחוק

העונשין בסעיף 144א הייתי מציעה שניתן את הדעת משום שנדרש פה תיקון להוסיף

לגזענות את הנושא הזה של המין. אני כן הייתי מוסיפה את עניין הגיל משום שאני

חושבת שמי שניזוק יותר בפגיעה מסוג זה הוא דווקא ציבור הנשים. כפי שבזמנו

המחוקק לא נתן דעתו לנושא של המין, גם היום אולי אנחנו קצת מקדימים, אבל אין

לי ספק שנושא הגיל ופגיעה מחמת גיל יהפוך ליותר ויותר רלוונטי ככל שאנחנו

מתקדמים בזמן. הבעייה היא שבאוכלוסיה הקשישה יש כאלה שצלח מזלם והם צעירים

כבני עשרים ויש כאלה שמשמשים,ואלה בעיקר הנשים, מקור ללעג ולבוז ולהשפלה. לכן,

אני חושבת שבהזדמנות זו אנחנו צריכים להוסיף גם מחמת גיל.
היו"ר יעל דיין
כפי שאמרתי, אני מתנגדת להכללה של גיל. הייתי רוצה שנהיה מאוד ספציפים

בדברים האלה. אני הייתי גם מבקשת לקבל ממך דוגמאות אמיתיות על בודדים או

אוכלוסיות שנפגעות על ידי ביזוי והכפשה ולשון הרע בשל גילם. אני הייתי מציעה

להיזהר מהרחבה שהיא מוהלת את התיקון עצמו. אני רושמת לפניי את עניין הגיל ואם

אתם רוצים נצביע, אבל נראה שרוב הדיעות כאן הן נגד לכלול. בינתיים, מה שמסתמן

הוא להשאיר את התיקון כפי שהוא מופיע, בהבדל אחד שלא "ארץ מוצא" אלא לחזור

למקור שהוא "מוצא", כאשר יש הסכמה כללית לעניין הגזע למרות שאנחנו יודעים שזה

מכוסה במקומות אחרים.
רחל בנזימן
אני רוצה להצביע על כך שחוק העונשין מדבר על הסתה ונדרשת שם כוונה וחוק

העונשין סך הכל מדבר על פירסום שעלול לבזות אדם. זאת אומרת, הכיסוי הוא לא

אותו כיסוי. צריך לזכור גם שחוק איסור לשון הרע מאפשר תביעה אזרחית, בעוד שחוק

העונשין זה יותר מורכב, אם בכלל אפשר. אם כן, זה לא אותו דבר ויכול להיות

שראוי להשאיר גזע.

בסיסי ההפלייה שאנחנו מכירים הם הולכים ומתפתחים ככל שאנחנו יותר ויותר

מודעים. היום למשל, בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אין איסור הפלייה בשל נכות

ואחת הסיבות שזה לא קיים שם היא לא משום שזה לא בסיס הפלייה מוכר, אלא משום

שלאור כל הצורה של החוק וההשלכות של איסור הפלייה בשל נכות היתה התנגדות

להכליל את זה משום שאיסור הפלייה בשל נכות יתכן והוא ידרוש ממעביד אבטחת

נגישות דבר שבשלב ראשון לא רצו להטיל על מעבידים. בארצות הברית יש היום חוק

שאוסר על הפלייה מחמת נכות, רק הוא חוק לא מחייב. אני לא יודעת אם יש לנו

ביזוי בשל מצב גופני. יכול להיות שיש. אם אנחנו מסתכלים על בסיסי ההפלייה

שמוכרים היום אנחנו רואים שהם הולכים ומתרחבים ככל שאנחנו נעשים יותר מודעים

לבעיות ובעניין הזה אני מסכימה. אני מדברת על מודעות ציבורית לקבוצות מופלות

שלפעמים אנחנו לא מודעים להן וההיכללות של משהו בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

היא לאו דווקא ראייה לכך שאין בעייה לגבי אותו ציבור. ברור לי שהמבחנים הם

אחרים. פה המבחן הוא של ביזוי ולא מבחן של הפלייה. לכן, לפי דעתי לא צריך

להכניס הורות ומעמד אישי שנמצאים בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.
ראובן ריבלין
מהיום האם השימוש במילה "כורדי" תיחשב בעינייך קללה או דבר שהוא מבזה

אדם?
רחל בנזימן
אני לא יודעת. אנחנו מדברים על ביזוי ובתי המשפט או מי שלא יהיה יצטרכו

להתמודד עם השאלה מהו ביזוי מול חופש הביטוי ומול כל העקרונות החשובים האחרים.

אני מסכימה לעניין ה"מוצא". אני חושבת ש"מוצא" הוא יותר רהב מכל דבר אחר.

כמובן שאנחנו תומכים בהצעת החוק. אני חושבת שראוי להכניס "גזע" מחמת שזה אחד

מבסיסי ההפלייה הכי מוכרים ואני חושבת שהוק עונשין לא מכסה את זה. לגבי גיל,

אני חושבת שאנחנו יכולים לבדוק אם זה נכנס תחת סעיף 2 או 1. זאת אומרת, תכונות

המיוחסות לץ. יכול להיות שאנחנו צריכים להיצמד לקבוצות שהביזוי שלהם הוא חד

משמעי וברור.
חיים צדוק
אני חושב שהמחוקק צריך לרסן את עצמו כאשר הוא בא להטיל איסורים ומיגבלות,

ולהכניס לסעיף 4 רק דברים שהם מאותו הסוג כמו הדברים שכבר נמצאים בתוך סעיף

זה. כלומר, המחוקק לא צריך לכתוב קודקס של אתיקה של עיתונות. יש קודקס עיתונות

ארוך. יש לנו תקנון אתיקה בנושא הזה ואני רוצה לקרוא בפניכם את הסעיף שמכסה
הרבה יותר
"לא יפרסמו עיתון ועיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות

או להפלייה פסולה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עידה, לאומיות, דת, מין, עיסוק,

נטייה מינית, מחלה, או נכות גופנית או נפשית, ואמונה או השקפה פוליטית או מעמד

חברתי כלכלי. לא יציינו עיתון ועיתונאי איפיונים אלה, אלא אם הם נוגעים

עניינית לנושאי הפירסום". המשפט האחרון הזה הוא משפט שאני ציטטתי אותו

כשהתנגדתי בוועדה אחת להצעתו של חבר הכנסת גפני. יש דברים רצויים, חיוביים,

אבל כשהחוק המוצע או התיקון לחוק מתנגש עם הערך של חופש הביטוי וחופש העיתונות

צריך המחוקק מאוד מאוד להיזהר ולצמצם את עצמו. אם ישפילו זקן בגלל גילו



וזיקנתו אז אני חושב שאם הוא יראה את עצמו הוא יוכל יפה מאוד להכניס את עצמו

למסגרת לסעיף קטן(1) "להשפיל אדם בעיני הבי-יות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או

ללעג מצידם". הגיל לא שייך לסעיף 4 .הוא לא מסוג הנושאים הנדונים ב-4, ככה

שאני ממליץ להישאר במסגרת של התיקון המוצע. להשאיר את ה"מוצא" במקום השינוי

"ארץ מוצא" ואם רוצים להוסיף גם את הגזע, ניחא. תודה רבה.
היו"ר יעל דיין
על פי מה שמסתמן כאן ההצעה כאן עומדת כך: בשל גזעו, כלומר, להקדים גזע

למוצא. אם כן, גזעי, מוצאו, לא ארץ מוצאו, דתו, מינו או נטייתו המינית.
אתי בנדלר
את המילה "מוצאו" אין צורך לשנות כי היא כתובה בחוק המקורי.
היו"ר יעל דיין
אני רוצה להקדים את הגזע למוצא, לדת, למין ולנטייה המינית.
אתי בנדלר
אז זה כן מחי יב.
היו"ר יעל דיין
אם כן מה שמסתמן כאן הוא: בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו או נטייתו המינית,

כמובן שכל חבר כנסת יכול להציע הצעת תיקון נוספת לחוק איסור לשון הרע בשל

דברים אחרים,
עו"ד דן יקיר
אני רוצה לעמוד על הקשר הבל ינותק בן הפלייה לבין ביזוי וכבר עמדו על זה

חברי הכנסת חזן וריבלין. הפלייה בשל השתייכות לקבוצה היא ביזוי והשפלה וגם

השפלה וביזוי מובילים להפלייה ולכן יש קשר בל ינותק וזה בא דווקא לתמוך בהרחבת

העילות שקבועות בחוק. נדמה לי שכל פיסקה 4 של סעיף 1 היא מיותרת לאור ההגדרה

המאוד רחבה של סעיפים קטנים (1) ו-(2). אבל, באמת החשיבות העיקרית של הצעת

החוק היא מסר חינוכי ציבורי של הכנסת לגבי הגנה על קבוצות חלשות או שצפויות

לביזוי או להפליה ולכן אני בעד ההרחבות של גזע, מוצא, גיל ומוגבלות. נכון שאין

היום איסור הפלייה בשל מוגבלות. יש הצעת חוק פרטית וועדה ממשלתית שדנה בה ואני

מקווה שהתיקון הזה יתקבל. לכן, אני רואה חשיבות דווקא בהרחבת רשימת הקבוצות

כדי למסור את המסר החינוכי הזה לגבי הצורך בהגנה על קבוצות נוספות.
היו"ר יעל דיין
אז נראה לך כאן הניסוח שקראתי עכשיו?
עו"ד דן יקיר
כן, ואפילו בתוספות שהציע פרופסור סגל.
עו"ד דורי ספיבק
אני מצטרף להצעה כפי שהיא מוצעת כרגע. אני רק רוצה לציין שלאור סעיף 4

עדיין יהיה קושי לאירגונים של הומואים ולסביות וגם לאירגונים שמגינים על

קבוצות אחרות שהן מופלות, להגיש הליכים משפטיים עצמאיים משום שעדיין ידרש

אישור היועץ המשפטי לממשלה והסכמתו.
עו"ד דן יקיר
לא, אין עילת תביעה אזרחית.
עו"ד דורי ספיבק
ב-1984 הוספה הסתה לגזענות לחוק העונשין בעקבות זה שראו שגילויי גזענות

הולכים וגוברים בחברה. יכול להיות שהיום ראוי להוסיף גם את הנושא של הסתה על

רקע מין או נטייה מינית גם לחוק העונשין.
ראובן ריבלין
אני מאוד מתפלא על גישתך. אם אנחנו אומרים שאין הבדל בין אדם לאדם ואסור

לפגוע בכל אדם בשל מוצאו, גזעו ונטייתו המינית, אז כל אחד הוא שווה לשני.
אנחנו אומרים
אדם לא יופלה, אז למה אתה צריך את הכוח לאירגון או לאיגוד? הרי

אנחנו באים הנה כדי לבטל את הצורך באירגון כזה.
עו"ד דורי ספיבק
בנושא ההצהרתי אני מצטרף לדעתך, חבר הכנסת ריבלין, אבל...
עו"ד דן יקיר
החשש הוא שלא ימצא היחיד ההומוסקסואל שירצה לקום ולתבוע.
ראובן ריבלין
אנחנו באים ואומרים שצריכים באמת להפסיק ולהיות חברה מפגרת ואתה מחזיר

אותנו לזה.
היו"ר יעל דיין
הויכוח הזה הוא עקרוני וגם עברנו אותו כמה פעמים. בסך הכל דעת הוועדה

הנכבדה הזו אשר עוסקת בנושא מזה זמן היא כדעתו של חבר הכנסת ריבלין בבסיס.

עסקנו בנושא מכל זוית אפשרית, לא רק בהקשר לחוק הזה, וגם דעת הקהילה בדרך כלל

תואמת את דעתנו שכאן אנחנו יודעים איפה נגמר השיוויון ומתחילה ההסתה ומשתדלים

מאוד להיאבק על עניין השיוויון ולא להפוך את זה על פניו, ככה שאני מקבלת את

דבריך, אבל לעומת זאת אתה מקבלת את הניסוח הקיים כאן.
מרים לוי
אני מבינה שהמילה "דתו" מגדירה לי האם אדם שייך לדת היהודית, הנוצרית או

המוסלמית. ואני שואלת האם כשאני אומרת: חובש כיפה היכה את אישתו, האם זה מכוסה

מספיק בהגדרה של "דתו", או שצריך להגדיר את המילה "דתו" בצורה קצת אחרת?
היו"ר יעל דיין
למשל?
מרים לוי
אינני יודעת, אולי רמתו הדתית.
היו"ר יעל דיין
אנחנו עוסקים בנושא ספציפי כאשר הנושא שאת מעלה הועלה במסגרת איסור

פירסום על ידי חבר הכנסת גפני. בואו נאמר שזהו תיקון שונה. לא היתה לו הסכמה

לא מצד מועצת העיתונות על הבסיס וגם לא מצד הממשלה שאמנם איפשרה לו להגיש את

זה. התיקון הזה לא נועד כדי לטפל באתיקה הכללית של חוק איסור לשון הרע ואם

בנושא "דתו" יש כאן חילוקי דיעות או הצעת תיקון, החוק הזה הוא לא הכתובת. זאת

אומרת, התיקון הזה איננו הכתובת. בחוק קיים "דתו" מאז ומתמיד ואם מישהו רוצה
לשנות ולהגיד
"רמת דתו" שיגיש תיקון או כל תיקון אחר. כרגע אנחנו שומרים על
הקיים שהוא אומר
מוצאו ודתו ומוסיפים לקיים מינו או נטייתו המינית וגזעו.
מרים לוי
זה אותו רעיון כמג ש"ארץ מוצאו" הוא תיקון ל"מוצאו".
היו"ר יעל דיין
האם את רוצה לשנות את "דתו"?
מרים לוי
כן.
היו"ר יעל דיין
אני כחברת כנסת בתיקון הזה לא הצעתי לשנות את "דתו".
ראובן ריבלין
כשם שברגע שהכנסנו את המילה ארץ למוצאו אנחנו צמצמנו, כך ההצעה שלך לגבי

דתו מצמצמת ולא מרחיבה. חבר הכנסת גפני מבקש לבחון זאת בהגבלה מאוד קשה שרוב

חברי הוועדה לא הסכימו לה. הוא רצה להעלות את זה על סדר היום והוא באמת העלה

את זה על סדר היום. עניין "דתו" מכוסה במשך שנים מיום חקיקת חוק לשון הרע.
עו"ד רבקה מלר אולשיצקי
אסור לשכוח שיש לנו פה את הסעיף הכללי 1(1) וגם את סעיף 1(2) שהוא רחב

ביותר. הוא מכסה כמעט את הכול. הוא אומר: "להשפיל אדם בעיני הבריות אי לעשותו

מטרה לשנאה, לבוז או ללעג לצידם". כמעט כל דבר ניתן להיכלל בהגדרה הרחבה הזו.
אתי בנדלר
אני לא יכולה לומר בצורה חד משמעית שאם הנושא ידון בבית משפט, בית משפט

יתן למונח "דתו" פרשנות מצמצמת או מרחיבה, אלא שאנחנו סבורים שהמונח הזה הוא

רחב כרגע. אם תהיה איזשהי פסיקה של בית משפט שתיתן לזה פרשנות מצמצמת יהיה

מקום אולי לשקול תיקון לחוק, כי הרבה מאוד הצעות הן פרי פסיקה של בית משפט.

בית משפט פוסק מה שהוא פוסק, המחוקק סבור שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט איננה

מספקת אותו וזה מהווה מקור להצעות לשינוי חוקים. כרגע אין לנו לזה פרשנות

מצמצמת אז אני סבורה שאין מקום לצאת מהנחה שהמשמעות של זה היא מצמצמת ולכן

להציע הצעה לתיקון.
עו"ד דלית דרור
אני מציעה שאת תדברי עם חבר הכנסת יהלום שהוא יושב ראש ועדת חוקה ותבקשי

ממנו שאתם תישמעו במסגרת הדיונים בהצעה של חבר הכנסת גפני שבאה להתמודד בדיוק

עם מה שמטריד אותך, חרדי היכה את אישתו, מתנחל עשה כך וכו'. כמובן שזה לא חל

רק על ציבורים כאלה.
היו"ר יעל דיין
ההצעה של גפני בפירוש מתייחסת על איסור- שימוש בהשתייכות הקבוצתית, אלא אם

זה לעניין. הנושאים האלה של פירסום מכוסים על יד תקנון האתיקה של מועצת

העיתונות ולכן ההפנייה היא לחוק של גפני שאולי הוא יצליח בכל זאת לעבור למרות

שההתנגדות היא די גדולה.
מרים לוי
אני רוצה להעיר עוד הערה שנובעת מכך שאני עוסקת בחינוך ובהוראה. קודם

דובר על ההגדרה בין הגבול של ביזוי והפלייה ונדלק לי אור אדום בנקודה הזו.

נניח שכשאני עוסקת בכיתה בבעיות חברתיות ואני מגיעה לפרק בתנ"ך שאומר: "כמעשה

ארץ מצרים אשר תבואו שמה לא תעשו" וכד' ובפירוש עולה שם כל הנושא של

הומוסקסולאלים. האם לפי התיקון הזה אני הופכת להיות עוברת על לשון הרע כאשר

אני מגדירה לכיתה שלי את הפרשנות שאני אומרת על הפרק?
היו"ר יעל דיין
חס וחלילה. אנחנו איננו עוסקים בצנזורה על דרך הלימוד של המקורות או של

כתבים דתיים וכתבים אחרים בשום צורה שהיא. הכוונה היא בכך שנניח שאת יודעת שיש

ילד הומוסקסואל בכיתה שלך ואת מלמדת ואת נותנת אותו לדוגמא, או שכאשר מדברים

על "מות יומת" או "מעשה תועבה" וכן הלאה, את פוגעת ספציפית במישהו עם שמות

וזהות. כאשר יש הקשר בין חומר שהוא כאילו חומר היסטורי וברגע שיש ניגוד בין

החומר הזה לבין החוק ויש בזה הסתה, זה סיפור אחר. אני לפחות לא אוהבת כאשר

הדברים האלה נאמרים בהקשר העכשווי, כי הוא נוגד את חוק המדינה. כי היום אין

"מות יומת" להומוסקסואל ואין איסור פלילי על משכב זכר. אבל חס וחלילה שחוק

איסור לשון הרע יאסור על מישהו ללמד בכל צורה שהוא רוצה חומרים מותרים.
עו"ד דן יקיר
השאלה היא אם כאשר היא אומרת שאישה, שוטה וקטן פסולים לעידות, האם זה לא

ביזוי האישה?
ענת מאור
נכון.
עו"ד דלית דרור
זה בדיוק הקושי של לשון הרע על ציבור שעלולים להשתמע ממנו דברים כאלו.

אבל אנחנו כרגע מדברים על סעיף 1, להשפיל אדם מסוים, ספציפית, בשל היותו

הומוסקסואל, אבל זה לא מה שאת עושה כאשר את מלמדת את הפרק הזה.
מיכל לוי נחום
אני כמובן תומכת בהצעה שלך ואני רוצה להתייחס לעניין הגיל. קודם לכן

ביקשה יושבת ראש הוועדה לקבל דוגמאות בהן יש ביזוי על רקע גיל. אני חייבת לומר

שאני לא אחת נתקלת בשימוש במילים זקן או זקנה עם קונוטציה שלילית של משהו

מיושן ולא צלול. אני עדיין לא זקנה וזה עדיין לא פוגע בי, אבל אני רגישה

לעניינים האלה. אנשים משתמשים במילים זקן או זקנה כמילת גנאי.
הי ו"ר יעל דיין
לדעתי זה מכוסה בסעיף הכללי שהוא באמת כולל תכונות וכן הלאה וכן הלאה,

ואני לא הייתי מקדישה לזה.
ענת מאור
חבר הכנסת ריבלין, אנחנו מאוד שמחים על נוכחותך בוועדה. זה מאוד חשוב

ומאוד מבורך.
נעמי חזן
הגברת מרים לוי העלתה שאלה מאוד מעניינת משום שהיא מנסה לתפוס מראש מה

יהיו מקורות ההשמצה בעתיד. יש בשאלה הזו משהו, אלא שאני לא יודעת עדיין איך

ללעוס את זה וזה מאוד מעניין. יש לי רושם שאנחנו ממציאים גדולים. אנחנו מאוד

יצירתיים בצורות הביזוי שלנו וכל פעם שהפנייה היא לא "פוליטיקלי קורקט" אנחנו

מוצאים דרך אחרת להגיד אותו דבר בצורה יותר חריפה. אז אני לא לגמרי יורדת

מכיוון של המחשבה של מרים לוי. אני רק לא חושבת שזה מתאים לחקיקה הזאת ברגע

זה. בכל מקרה, זה מעניין.
היו"ר יעל דיין
אנחנו נעלה את הצעת החוק לקריאה ראשונה בעוד שבועיים ואני מבקשת דבר שהוא

טכני לכנסת. מאחר ואני אציג את החוק הזה בקריאה ראשונה כמאושר על ידי הממשלה

והוועדה וכו' ומאחר ויש בבית הזה מתנגדים שפשוט תהיה להם, מעבר לכל שיקול,

התנגדות בטן עמוקה מאוד לאיזכור של המילים "נטייה מינית" ובחוק הזה כמו בעוד

חוק שעלה בכנסת הקודמת אותה קבוצה פשוט איימה שהיא פשוט תהפוך את ההצבעה הזו

לאי-אמון ובזה החוק הוקפא.
נעמי חזן
יש שינוי תקנון בנושא הזה. אסור היום להעביר הצעות חוק לאי-אמון בגלל

השינוי בחוק יסוד הממשלה. מותר להגיש הצעות אי-אמון רק נגד ראש הממשלה ועל כן

אי אפשר לעשות את התרגיל הזה.
היו"ר יעל דיין
אני שמחה לשמוע.
ראובן ריבלין
כפי שאני יודע הממשלה תומכת בחוק ואני חבר הכנסת ריבלין תומך בחוק ואצביע

בעד החוק בישיבה כאן על מנת להעבירה לקריאה ראשונה, ויש לשער שאם הצבעתי פה

אני אצביע גם בכנסת.

גבירתי אני רוצה להרגיע אותך. פה באים להגן על בן אדם בגלל נטייתו

המינית. החוק הזה לא קובע שהומוסקסואלייזם הוא גולת הכותרת של חיינו או פיסגת

החיים שאליה אנחנו שואפים להגיע. אנחנו אומרים שכל אדם יחיה כפי שהוא רוצה.

אנחנו גם מכריזים פה שנטייה מינית היא לא איזשהי מחלה או סטייה. אין לי ספק

שאם הדבר היה בא לוועדת חוקה חוק ומשפט בהרכב קצת שונה היתה נשאלת השאלה האם

"לא תעשו כתועבות" זאת אומרת שזו תועבה, והייתה מתעוררת שאלה מאוד רצינית

בעניין העקרוני. מי שאומר שלא יופלה אדם או לא י ושמץ אדם בגלל נטייתו המינית

הוא לא קובע שהוא בעד או שהוא תומך. כל אדם יחיה בביתו כפי שהוא רוצה. אני לא

חושב שנטייה מינית היא איזשהי מחלה.
היו"ר יעל דיין
אני רוצה לקרוא את הצעת החוק כפי שהיא תובא לקריאה ראשונה. הצעת חוק של
חברי הכנסת
יעל דיין, אלי גולדשמידט, אליעזר זנדברג, נעמי חזן, ענת מאור ודוד

צוקר. הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון-הרחבת הגדרת לשון הרע), התשנ"ז-1996.

תיקון סעיף 1.
אתי בנדלר
יש פה תיקון טכני. זה צריך להיות 1997. אולי תרשו לי לקרוא את התיקון

שאני הכנתי ותאמרו לי אם קלעתי לכוונתכם.
היו"ר יעל דיין
בסדר.
אתי בנדלר
בפיסקה )4(במקום "מוצאו או דתו", יבוא: גזעו, מוצאו או דתו, מינו או

נטייתו המינית. את המילה "בשל" לא מחליפים.
היו"ר יעל דיין
כן.

הצבעה

בעד-רוב

נגד-אין

נמנע-אין

הוועדה אישרה את העלאת הצעת חוק איסור לשין הרע (תיקון-הרחבת הגדרת לשון הרע),

התשנ"ז-1996 לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
היו"ר יעל דיין
תודה רבה לנוכחים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.

קוד המקור של הנתונים