ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/12/1996

קידום נשים בתעשייה

פרוטוקול

 
כנסת ארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 24

מישיבת הוועדה למעמד האשה

יום שני, ו' בסבת התשנ"ז (16.12.96) שעה 12.00
נכחו
חברים: יעל דיין - יו"ר

בני אלון

יצחק וקנין

נעמי חזן

אלבס לובוצקי

מרינה סולודקין

יורי שטרן
מוזמנים
עליזה צוברי - יועצת לענייני מס, אמונה

חוה גולדשטיין, נדין אברהמי, יורם ענבר - אגוד התעשייה הקיבוצית

טובה גנץ, יוכבד גונן, חנה שרח-ק - מועצת נשים ליד ראש עיריית חיפה

עדה רבון -מנכ"ל מע"ן

מיכל כפרי - יועצת השרה למעמד האשה

דניאלה במברגר אנוש - שדולת הנשים בישראל

אילנה צ'תברודה - מרכז השלטון המקומי

גב' אלי אלוני - יושבת ראש האגף לכלכלה ותעסוקה, נעמ"ת

קלילה הר-נוי - עיריית ירושלים

דוקטור נעמי לירן - מרכז הרשות לעסקים קטנים

יוחנן לוי, רות גולן, דפנה שוורץ- - מסחר ותעשייה

רונית סילון, סיגל פירסט - התאחדות התעשיינים

מנהלת הוו13דה: דנה גורדון
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
קידום נשים בתעשייה, ביזמות ובעסקים קטנים, וכן העדפה מתקנת לנשים בתעשייה.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת לפתוח את ישיבת הוועדה. אני רוצה לברך את הוועדה על שינוי נזקום. הוועדה

הזו החלה לפני כארבע שנים, כוועדת הוק ובהתאם הוקצב לה חדר מאוד עלוב, בלי קירות ותקרה

ועם רעש אדיר שאינן יכול לאכסן מספר אנשים, אשר בדרך כלל מתמנים לוועדה. כאשר הוועדה

הוכתה כועדה קבועה סטטטורית, אחת מוועדות הכנסת אמרתי, שמכבודה של הכנסת לבחון את

האפשרויות לחדר ועדה מסררר. ערכנו סיור בבנין ומכיוון שקומת הוועדות מלאה, סיכמנו לקבל

חדר בקומה הזו. אין בו עדיין את הסממנים, שמרחיבים את דעתו של אדם אבל זה משום, שהיום זו

הישיבה הראשונה שמתקיימת בחדר הזה. אני רוצה לציין שהסגל של הוועדה: מנהלת הוועדה, דנה,

תמי ואורלי, ממשיכות לעבוד מלמעלה על פי בקשתן, כי הוועדה מתכנסת פעם, פעמיים בשבוע,

לעומת זאת הן נמצאות חמישה ימים בשבוע ובכל זאת זו קומת מרתף ללא אור, ללא אויר מן

הטבע. חשבנו בהיבט של בריאות הבן-אדם ולא רק האשה.

הוועדה היום עוסקת בקידום נשים בתעשייה, בעסקים קטנים וביזמות. בנושא הזה עסקנו גם

במסגרת ועדת משנה של חברת הכנסת ענת מאור, שביקשה להודיע ולהתנצל על כך שלא תהיה

נוכחת בישיבה מכיוון שנמצאת בירדן.

אני אבקש כדרכנו לשמוע קודם נציגים של הנושא. הנושא איננו חדש לנו. יש לו שני

היבטים. היבט אחד של הפעילות עצמה והיבט שני של חקיקה, חקיקה מתקנת, תיקוני חקיקה,

שאנחנו מבקשים להעביר. אבקש לשמוע נוכחים שאינם נציגי משרד ממשלתי ואחר -כך תשובה

מנציגי משרדי ממשלה.

אני לא יח-עת אם כולם מכירים את הצעת החוק בנדון, זו הצעה שנזוגשת בכל פעם ולא

עוברת. בשעתו דיברנו על חוק גדול, העדפה מתקנת לנשים בכל התחומים של הקצאת כספים

ליזמות ולעסקים קטנים ואנחנו עומדים בערך באותו מקום, שעמדנו נו בתחום החקיקה ולכן חשוב

לנו לשמוע, האם החקיקה נחוצה או האם החקיקה בטלה בשישים משום, שבשטח נעשות פעולות

שאומרות, שהדברים מתקדמים בקצב מניח את הדעת ולפיכך לא ונמיד צריך חוק, בעיקר חוק כזה,

ובגלל עקרונות של ממשלה כזו או אחרת, חוקים יכולים להיות מעוכבים.
נעמי לירן
בוקר טוב, נמצא אתנו כאן יוחנן לוי ודוקטור דפנה שוורץ, ואנחנו כבר שנים עובדים בצמוד.

בתפקידי אני מרכזת את הרשות לעסקים קטנים. מי שלא מכיר, הרשות לעסקים קטנים פעילה בסך

הכל שלוש שנים וכמה חודשים. נתחיל בדיווח מיידי ואחר כך, דוקטור דפנה שוווץ, שעובדת הרבה

שנים בשטח ביזמות ובעסקים קטנים תדווח על מממצאים מאוד מעניינים של מחקר אשר ערכו

בחודשים האחרונים.

אנחנו פרסמנו את הדוח של ועדת הנשים שלנו ואני כבר שלחתי את הדוח הזה לחברות

הכנסת. יושבת ראש הוועדה היתה דוקטור מינה וסטמן, היא לא יכלה להגיע היום כי היא מרצה

באוניברסיטה בתל-אביב. לא נחזור על ממצאי הדוח, זה חסר טעם רק נציין שבמהלך הדוח הזה

ערכנו ארבעה סקרים קצרים כדי לראות מה המצב בשטח. בסוף אתייחס לעניין המימון כי זה עדיין

החלק החסר.
אתייחס לענין שאלת החקיקה
פעילות שעשינו, הרשות קשורה עם 69 מוקדי סיוע לקידום

עסקים קטנים בכל הארץ. בשנה שחלפה או בשנתיים שחלפו התקיימו קורסים מיוחדים לנשים,

קורס יזמות או קורס ניהול עסק, כמעט בכל אחד מהם, לפעמים בשניים שלושה מוקדים מארגנים

קורס אחד מכיוון שאין מספר נאות של משתתפוח. בקצרה כמה מוקדים שמתקיימים בהם קורסים:

אור-עקיבא, באר-שבע, גליל מערבי, חיפה, ירושלים, אשקלון, כרנזיאל, נצרת עילית, לחי, נתניה,

קרית מלאכי, אשדוד, משגב, ראשון לציון, רעננה, קרית גת, חדרה, רמת הגולן, קריית שמונה, חוף

אשקלון. אלה כל המקומות, שבשנה האחרונה הו1בצעו קורסים ולפעמים אפילו שניים שלושה, תלוי

בביקוש.
היו"ר יעל דייו
האם תמיד יש הכרח לקורסים לנשים בנפרד? בלי שייכות לעניין של שווין, אני מניחה, שיש

סוג דברים, שאפשר לשלב או, שלפעמים זה אילת בגלל הזמן, שנשים יכולות להתפנות כדי לבוא

לקורס. מה הסיבות שאנחנו מדברים על קורסים לנשים בנפרד? האם זה סוג המקצוע , האם זה

זמינות הזמן?
נעמי לירן
הסיבה היא לא הזמן, הסיבה היא הרצון של הנשימ. אנחנו מחלקים את זה לשני קורסים,

קורס ליזמות והשני קורס לניהול עסק. קורס ליזמות הבנו מהשטח, שהדרישה של הנשים, שזה

יהיה אך ורק לנשים, הן יותר פתוחות בינן לבין עצמן, יותר נח להן להקשיב, להתבטא, לשחרר

פוזדים ממנהל הבנק, מהבעל, הרבה יותר נוח בסביבה שלהן בסביבה של נשים. זה מבחינת החמות.

מבחינת ניהול העסק מצאנו במחקרים שלנו, שהדרישה היא לקורסים נפרדים גם כאשר מדובר

במקצועות של ניהול עסק. גם כשמדובר בקורסים מעורבים, למשל בשרון, וננזצא אתנו יורם ענבר,

הוא מנהל המסך הנייד שלנו בהתיישבות בקיבוצים הוא יאמר לכם, שבקיבוצים ההתעוררות היא

גדולה מאוד ליזמות ובעיקר בקרב הנשים. קורסים נפתחים מעורבים אבל בקורס מעורב כזה

מוצאים הרבה יותר מאשר 50% נשים. הקורס בהגדרה לא נפתח אך ורק לנשים, זאת אומרת מה

שקורה שחיים את השטח, זה לא שיוצאים בהכרזה אנחנו פותחים קורס לנשים ואז מתחילים לגייס

אותן, אלא נזצטברות דרישות ביום יום, נשים מטלפנות, רוצות קורס ואז פותחים קורס. הצורך נובע

מכך שנשים מבקשות קורס בסביבה הקרובה והידידותית להן.
יו"ר יעל דיין
כפי שאמרת הדוח נשלח ונסתכל לפרטיו. הייתי רוצה לדעת אם יש חתכי אוכלוסיה, כי

בשעתו עסקנו מאוד בנושא של עולות חדשות והשתלבותן בנושא יזמות ועסקים. אני שואלת האס

בדוח יש דיווח של איזה אוכלוסיה מלבד גאוגרפי.
נעמי לירן
על זה תענה דוקטור דפנה שוורץ מייד.

בנוסף לקורסים, בשנה האחרונה כתוצאה מהמלצת הדוח של וננדת הנשים אצלנו וגם לפני

הדוח, הוקמו מספר מועדוני עסקים לנשים, בעיקר בפריפרייה. היחמה היא של הסוכנות היהח-ית,

דוקטור דליה פיסמן, שלצערנו איננה כאן, אחראית על הנשים באזור הדרום מטעם הסוכנות

היהודית, עושה עבודה נפלאה, והביקוש הוא למועדוני נשים בפריפרייה יותר מאשר בתל-אביב

וכדומה. הפעילות במועדוני נשים, פעם בחרדש לערך נפגשות נשות עסקים, החלפת כרטיסי ביקור

+ הרצאה.
היו"ר יעל דיין
יש עלות לחברות במועדון?
נעמי לירן
כן, הן משלמות למפגש חמישה עשר שקלים לפעמים עשרה שקלים, ננבור הקפה והעוגה.

השנה אנחנו מתכוונים לשכנע את רוב המנהלים, שיקימו מועדתי עסקים.

אני רוצה לציין, בכל הפעילות שעשינו בשנה וחצי שחלפו יש לנו שותפים חמים. יש לנו

קודם בל את פרוייקט תנופה, שיקום שבתות של בושת- השיכון, ששם בסף ותומך כל הזמן. יש לנו

את ג'וינט ישראל, ששם כסף לכל הפעילות הזאת, הסוכנות היהח-ית כמובן, משרד החקלאות,

ארגוני הנשים במיוחד אלי אלוני מנעמ"ת, אלה השותפים המאוד פעילים שלנו. התחלנו קשר הדוק

עם אילנה ציתובה, שיושבת פה ואנחנו שתינו נדחוף את זה כמו "בולדוזריות". פנינו לנשים במגזר

הערבי בתל-אביב, נתחיל עם המועצה לקידום מעמד האישה.
היו"ר יעל דיין
מה עם אזורים שכל האוכלוסיה ערבית? אני שואלת כי היו אליי פניות מהמשולש.
נעמי לירן
במשולש התחלנו כבר, אנחנו מקימים בבקעה אל גרבייה, נבחר מנהל נתנו לו יועץ צמח- רב

ניסיון, מרדכי שביט. יש יועצת לענייני ערבים למעמד האישה, חאוולה ריחן, יותר מידי צעירה,

אבל אנחנו נלמד אותה איך עובדים. אנחנו התחלנו בפעילות האינטנסיבית במגזר הערבי בסך הכל

לפני שבועיים.
היו"ר יעל דיין
אני אשמח מארד לקיים ישיבה עם אנשים שעוסקים במגזר הערבי מכיוון, שיש אליי הרבה

פניות של נשים שהן בבר נשות עסקים, בעלות בוטיק, או עובדות מהבית.
נעמי לירן
יצרנו קשר התחלתי עם נשים ערביות בואדי ניסנס, יצרנו גם קשר התחלתי עם נאדיה חילו

מיפו, ואחרי החגים שלהם היא תגבש לי קבוצה תעשה קורס.

כאשר דיברתי עם חברת הכנסת, נעמי ותן הסברתי לה שהבעיה היא לא מקצועיח, הבעיה

היא למצוא את הנשים בשטח. כל אחת שפונה אלינו עם קבוצה אני מחברת אותה למט"י - מרכז

טיפוח יזמות עושים קורס, עושים סדרנה וכר.
נעמי חזן
אני נובקשת לשאול:

1. האם נעשה בנושא של הקמת קרן לנשים בעסקים קטנים, אם כן מה נעשה, והאם זה מצריו

חקיקה, ואם כן איך אפשר להתגייס לנושא הזה?

2. ייצוג נשים כנציגות ציבור במועצה של הרשות, דיברנו על זה הרבה בעבר, אני רוצה לשמוע

תמונת מצב ואם לא אז להחיל על זה העדפה מתקנת. ייתכן גם בחקיקה, שני נושאים מרכזיים.

אני חייבת לצאת לישיבת נשיאות, אני אקרא את התשובה.
נעמי לירן
המגזר החרדי, פרוייקט שהתחלתי אותו לפני שנתיים ברשות לעסקים קטנים והקמנו את

המוקד לנשים חרדיות בבני-ברק, אחרי פעילות של שנה וחצי יש 260 פניות לקבלת יעוץ יזמות או

בעלות עסקים חרדיות. במשך התקופה הזאת נעשו שמתה קורסים. אני נח-ברת על בני ברק חו כמות

אדירה של קורסים. מקור להשוואה , במרכז טיפוח יזמות בתל-אביב לא הצליחו לעשות שמונה

קורסים בשנת 96, הביקוש שם גדול.
היו"ר יעל דיין
מה הכיוונים של הביקוש ושל מה שמיושם? אני שואלת כי אתמול בעתון היתה התייחסות

כלפי נשים חרדיות ונשים דתיות בנושא הכשרה טכנולוגית, אולפנות ואולפנות טכנולוגיות. הופיע

עניין עסקים קטנים כולל בבית, דברים ברמה טכנולוגית גבוהה.
נעמי לירן
המודל שאני התחלתי איתו בבני-ברק ועכשיו גם באשדוד וגם בירושלים, המודל הוא דרך

העירייה. אני מוצאת בעייריה נשים או גברים שיש להם את הקשר היומיומי עם המגזר של הנשים

החרדיות. מקיימת ישיבה או שתיים, מוצאת את הנשים הנכונות והן מפזרות את המידע בשטח. בבני

ברק הקמנו ישר את המסד בלי ערב הסברה. מה שעושים קודם כל יעוץ פרטני, שנית פרויקט

החונכות, שלישית מועדון נשות עסקים. לנשים חרדיות אין הכשר לצאת מהבית אלא אם זה מועדון

נשות עסקים. בבני ברך התחלנו לפנים חודשיים, יש לנו כבר 45 נשים רשומות במועדון, כל אחת

משלמת 15 שקלים לערב. שלשום התחלנו לגייס מועדון נוסף באותו מקום. אנחנו נזדברים על בני-

ברק, אוכלוסיה של 130,000 איש, שמתוכם 50% ילדים, 25% הנותרים גברים. ההענות והצורך שם

גדול. הנשים שאני עובדת איתן בעיריית בני-ברק, הן עובדות בתחום הרווחה, כלומר הכשרה

מקצועית, פרוייקט תנופה ממשרד השיכון. לי כרשות לעסקים קטנים אין לי לגיטימציה להתעסק

בהכשרה מקצועית. בשטח אני עתרת להם, אני עתרת להביא את ג'וינט ישראל, שייתן כסף

להכשרה מקצועית לנשים, הן רוצות שזירת פרחים, תיכנות מחשבים, הנהלת משבתות. בית ספר

סיוון הגדיל לעשות, פתח סניף בבני-ברק, אחרי הכשרה מקצועית הן יושבות ועושות את התיכנות.

הכנסו את זה מאוד לתנופה, אבל צריך לעשות כאן דיוק בעובדות. קורס ליזמות או קורס לניהול

עסק במודל שאנחנו עושים, 40-60 שעות, כל העלות 16,000 שקל. הכשרה מקצועית: 220,000 שקל.

במשרד הננברדה וגם בעייריה עד עכשיו נתקלנו בקיר אטום, מכיוון שהן לא מוגדרות כמובטלות.



יוחנן לוי יסביר אוזר-כך את הרעיון שלו איר להכניס את ההכשרה לקו יצוא. באשדוד התחלתי את

אותו מודל עם נשים חרדיות, יש שם מרכז טיפוח יזמות כבר חמש שנים אבל לא היתה לנר נגישות

לציבור הזה. עשינו ערב אחד, נעשה עת- ערב הסברה. מיידית רצים שם כבר שני קורסים, אחד של

נשים חרדיות ואחד של גברים חרדים ואנחנו מבצעים זאת בשיתוף פעולה עם המתנ"ס. המתנ"ס נותן

לנו את המקום בחינם, יש נכונות בשטח לפעילות. בירושלים המצב יותר מורכב.
היו"ר יעל דיין
לא נכנס לכל מקום.
נעמי לירן
המררל חשוב פה. דרך העירייה אנחנו עושות את הפעילות ופה העזרה הגדולה של קלילה

הר-נוי, היא מביאה את הנשים בשטח, שיכולות להביא את הנשים החרדיות. אנחנו עושים את

ההתאמה במקום, אנחנו לא גובים מנשים בבני-ברק או בירושלים, בשכונות החרריות, אותו סכום

לקורס כמו שגובים בירושלים או בתל-אביב מנשים אחרות.

לענין המימון שחברת הכנסת נעמי חזן שאלה אותי. אנחנו לא עשינו שום דבר בנושא של

הלוואות מיוחדות, אני לא גאה בזה, אבל אני אומרת שיש כאן בעיה רצינית מאה- ועל זה יוחנן לוי

יסביר, יוחנן הוא יושב ראש ועדת ההיגוי של הקרן לעידוד עסקים קטנים, אני מרכזת הוועדה. לא

צריך חקיקה בעניין, גם הקרן לעידוד עסקים וערבות מדינה לא נולדה מחקיקה וחברות הכנסת וכל

הפעילות יודעות. זה חתה בין משרד האוצר לבין כל אחד מהבנקים. אפשר לעשות אותו דבר, חתה

בין משרד האוצר לבין הבנקים על קרן לעידוד עסקים לנשים, אבל במפורש לא חקיקה, חקיקה זה

מסורבל, זה גורם להוצאות רבות וחקיקה אפשר לא לבצע, אני כעורכת דין יודעת זאת טוב. בעניין

דירקטורים, וטוב מאוד שחברת הכנסת מרינה סולודקין מסיעת ישראל בעלייה נמצאת כאן, הם

המפלגה היחידה שעדיין לא מינו שום דירקטורים. הרשות לעסקים קטנים, היא לא גוף שהוקם

בחקיקה, אנחנו עמותה רגילה, יש לנו תקנון מסויים ואנחנו עובדים לפי התקנון, חקיקה לא יכולה

לשנות תקנון של עמותה רגילה במדינת ישראל. הנציגים בעמותה אצלנו הם נציגים של התאוודות

התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה, משרד האוצר ומשרד מסחר ותעשייה. להפעיל לובי על

אותם מקומות, שיישלחו נציגות נשים ולא גברים זה לגיטימי, אבל זה לא עניין של חקיקה, פשוט

להפעיל לובי על הגופים האלה שבנזקום נציג גבר, ישלחו נציגה, אשה. הביצוע בשטח יכול להיות

קצת ארור אר מבחינת הרעיון הוא פשוט. לוקחים את התקנון ורואים יש נציגות של התאוח-ות

התעשיינים, נפעיל לחץ על דן פרופר שיישלח נציגה אישה, יש נציגות נציגות של התאחדות

המלאכה והתעשיה, נפעיל לחץ על התאחדות שתשלח נציגה אשה. עד היום לא הפעילו לחץ. אני

מאמינה שאם הייתן באות לדן פרופר ואומרות לו, שהקדנציה של הנציג שלר בוננד המנהל של

הרשות לעסקים קטנים מסתיימת, תשלח אשה, הוא היה שולח.
היו"ר יעל דיין
יש נשים בועד המנהל?
נעמי לירן
לא, אם אף אחד לא לוחץ למה שיהיו? לכל מקום אליו אני הולכת, אני אשה יחידה. היה

לחץ אדיר של ארגוני הנשים, אבל הלחץ הזה הוא לא משמעותי משום, שלהן אין נציגות בועד

המנהל של הרשות, הלחץ צריר להיות על הגופים שיש להם את האפשרות המשפטית הפשוטה

למנות את הנציגים.
היו"ר יעל דיין
הנושא ברור ויטופל היטב.
נעמי לירן
הבוקר במוסף עיתון הארץ, יש סיכום השגי השנה במו"ל בעסקים ב- 1996, יש אשה אחת.
היו"ר יעל דיין
באתה פורום?
נעמי לירו
מנהלים מצליחים. לערמת זאת, אנחנו כרשות לעסקים קטנים אני חושבת, שהראנו שאנחנו

עושים ועושים הרבה.
יוחנן לוי
מסתר ותעשייה עובד בשיתוף פעולה עם הרשות לעסקים קטנים. לגבי הכשרה, המשרד אף

פעם לא עשה הכשרות ישירות אלא משרד העבודה אמור לתת את ההכשרה. נתקלנו במציאות,

שמשת- העבודה והרווחה לא עונה על נושאים ובעיות, שמטרידות אותנו כמסחר ותעשיה. אחרי

מסגרת ועדת גבאי, שמטפלת בנושא התקציבים שנחסכו מהורדת המענקים, עמדנו על כך שיינתן

סכום להכשרות ספציפיות שאנחנו מבקשים להפעיל. הרושם הוא, שזה מה שייקרה ואם כך יקרה,

אנחנו ניתן תשובה ומענה לנושאים הספציפיים. כמובן שהכשרת נשים יבוא על פתרתו באותו

תהליך.
יו"ר יעל דיין
על איזה הכשרה מקצועית לנשים אנחנו מדברים, שהיא תלוית עלות במשרד העבח-ה

והרווחה?
יוחנן לוי
משת- העבח-ה והרוותה לפי הכללים שלו נותן הכשרה רק למובטלים. מפעל שאנחנו

מאשרים אותו כמפעל מאושר הוא מפעל רגיל. קורסי ערב לא מופיעים בקריטריונים של משרד

העבח-ה, ראינו, שבגלל המגבלות בקריטריונים של משת- העבודה הרבה מאח- דברים לא ניתנים

לעשייה. כל מה שנעשה כרגע וכל מה שייעשה בתחום שלנו יהיה לעיירות הפיתוח. אני מעריך

שאם נפעיל לחצים על משרד העבח-ה בעקבות התקציב שנקבל, אולי הוא יוכל להתפנות לכך סוף

סוף. אולי עם המנכ"ל החדש אפשר יהיה לכוון שינויים לדבדים שלא הצלחנו לעשות עד היום.
היו"ר יעל דיין
אני מבקשת לקבל זאת מנוסח במדויק כי זה מסוג הדברים, שהוועדה יכולה לפעול למענו.
יוחנן לוי
זה עוד מוקדם, אני רק נתתי אינדיקציה לדברים שעונח-ים לקרוא בימים אלו.
היו"ר יעל דיין
אני לא יררעת למה אתה אומר מוקדם, כזכור לי עם אורה נמיר במשך ארבע שנים היו בעיות

דומות בעניין של אישור או שינוי קריטריונים כדי, שהקריטריתים יענו על ענין של הכשרה

מקצועית לנשים. הקריטריונים היו מאח- קבועים. אני מבקשת לדעת בנושא הזה, שהוא בעייתי לא

מהיום מה הדברים, שאנחנו מבקשים ממשרד העבח-ה בענין נשים במעגל הזה. זה לא חייב להיות

מפורט כגון קורסים בימי שלישי בערב לנושא כזה או אחר, אלא שינוי קריטריתים שיענה לצרכים

של נשים.
יוחנן לוי
כל מה שאמרתי זה שאני יותר אופטימי כיוון, שאנחנו דורשים תקציב משלנו בקריטריונים

משלנו וסוף סוף נתגבר על כך, שאני לא יכול להכתיב למשרד העבח-ה מה לעשות.

ישנה קרן לעסקים קטנים, הקרן גדולה ובמשך שלוש שנים נתנה 600 נזליון שקל ל- 2800

עסקים, כ- 20% מתוך המשק.
היו"ר יעל דיין
היא היתה בשעתו בהגדרה כ- 300 מליון לשנה?
יוחנן לוי
היא היתה בשעתו בהגדרה ב- 200 מליון ותשבכו שזה יספיק לנו להרבה שנינו ובתוך זמן

קצר ראינו, שהביקושים היו עצומים. בנתיים המיתון בשוק מיתן קצת את הפעילויות של הקרן

והקרן יהרה מבחינת היקפים, מ- 200 פניות לחריש להיקף של 55 נכון לחודש זה.

מסתבר שפקידי הבנק לא ידעו לקרוא תבנית עסקית, אחת המטרות שקבעה לה הקרן

לשנות את הנח-יניות של פקידי הבנק, ומה שקרה בשלוש השנים האחרונות, זה תהליך של הדרכה

אינטנסיבית, ואם אי פעם נפסיק עם הקרן הזו, פקידי הבנק יתייחסו לעסקים על בסיס הסיכויים של

העסק ולא על בסיס בטחונות.
היו"ר יעל דיין
מה אחרו הפניות שנענות?
יוחנן לוי
כ- 20%.
היו"ר יעל דיין
במאה אחח של פניות נשים, האם כל פניות הנשים נענות?
יוחנן לוי
אני לא רוצה להיבנס להערכה, אבל יש נתונים של בנק דיסקונט, יש את הנתונים של ועדת

ההיגוי שלנו, תקבלי תשובה עת- היום.

אני רוצה להתייתם לענין התקיקה שחברת הכנסת נעמי חזן הזכירה. אני לא בעד חקיקה,

מהנסיון שלי אני יודע, שבסופו של דבר הבנק הוא המחליט, שום חוק לא יאלץ את הבנק לאשר

אשראי, הוא יבדוק אח העסק והוא מסוגל לשכנע מדוע הוא לא מאשר.
יעל דיין
אם היתה הקצבה והיינו אומרים שהתקציב המתקן לנשים יהיה 35% ויעלה בהתאם, האם

היה מה לעשות עם ה- 35% האלה?
יותנו לוי
אני חושב שצריך לבדוק זאת מכיוונים שונים, אני אולי הייתי נותן העדפה לנשים בחניכה,

יותר חתכויות למי שמקבלת הלוואה כדי להגדיל את האטרקטיביות שלה במתן ההלוואה ולא על-

ידי זה שאכפה מישהו. יש לנו כלים ואפשרויות ליצור פיתויים.
היו"ר יעל דיין
הייתי רוצה לקבל מכם נתונים מה הסל המוצע? אני מרדעת לכל ההישגים, אבל כמו בסלים

אחרים, הייתי רוצה לדעת מה מוצע לנשים? כמו חתכות, הכשרה מקצועית, קורסים, מועדון לנשות

עסקים, יש כאן סל מאוד אטרקטיבי ובתוכו אפשר לחזק את אותם הדברים שהם חלשים יותר.
יוחנן לוי
אני הייתי מבצע פרוייקט ניסיוני לקבוצת נשים, הייתי נותן להם מינונים שונים בתחומים

שונים, רואה את התוצאות, ולפיו הייתי מחליט מה הכלי. הרושם שלי שהחניכה היא הכלי

האטרקטיבי. עד היום מנענו זאת. אני אחראי על החניכה הכלל ארצית, אני מנעתי זאת מהסיבה,



שמי שיודע שהוא מקבל את החונכות לצורך הלוואה, הוא לא בא לתניכה לצורך חניכה אלא לצורך

הכסף ולכן ניתקתי כל כלי אחר מהחניכה. כל החונכויות שניתנו בארבע השנים האחרונות ל- 4,000

עסקים, ניתנו בלי שוס פיתוי כספי כלשהו, כך נעשה וכך היה צריך להעשות, אבל במגזר הנשיס

כראי לבדוק זאת.
היו"ר יעל דיין
לכן אני מדברת על סל, זאת אומרת, אס יש מררל בנזקום מסויים שהוא מודל נזצליח, צריך

לראות מה המרכיבים של הסל, איפה חסר ואיך למלא את מה שחסר, זה לא תמיד עניין של עלות.

אם יש מח-ל שהוא קיים, נוכל להגיע לתוצאות. אני מבקשת להציג לנו תמונה, סל קייס עם סימני

שאלה לגבי הדבריס שעוד צריך להוסיף.
דפנה שוורץ
אני מנכ"ל המרכז ללימח-י הפיתוח ובהקשר הזה אני דירקטוריונית בדיסקונט וגס חברת

וערת האשראי בדיסקונט. סך המועסקים במשק, חלקם של המעבידים 4.7% מסך המועסקים ושל

העצמאים 6.4%. שמדברים על הגברים לעומת נשים, חלקם של הגברים שהם מעבידים 7.3% לעומת

1% נשים. בישראל האחת עלה מעט מאה- בשנים האחרונות ואולי יש תזחה מאז שהרשות ישנה,

אבל בסך הכל אלו תזחות קטנות. 8.5% מהגברים המועסקים חם עסקים של אדם אחד. כשאנחנו

מדברים על אוכלוסיית הנשים בלבד שמועסקות, חלקן של המעבידות בתוך אוכלוסיית הנשים

המועסקות , ושל נשים בתעסוקה עצמית 3.7%. זאת אומרת שאם אני משווה גברים, נשים

ומעבידים, ההבדל הוא 7.3% גברים, 1.1% נשים, עצמאים - עסק של אדם אחד 8.5% גברים. אנחנו

רואים הבדלים מאה- גדולים בנושא של בעיות עסקים, בין אם זה תעסוקה עצמית לבין מעסיקות

שכירים, ההבדלים מאוד גדולים בין גברים לנשים במשק. המגמות בעיקרן בנושא של תעסוקה

הושלמה. בנושא של תעסוקה משלימה, נשים נכנסות יותר ויותר בשלבים למעגל העסקים ופותחות

עסק. פלח נוסף שכדאי להתייחס אליו, מהנתתים של המוסד לביטוח לאומי יצא מתקר של דליה

גורדון והוא מראה, שחלקן של הנשים בתעסוקה עצמית עלה מ- 16%- 1985, ל- 20% ב- 1995.
עדה רבון
כשאת אומרת מעבידים, הכוונה לחברות בבעלות של 51% נשים או חברות שמנוהלות על-

ידי נשים?
דפנה שוורץ
אנחנו נח-ברים על בעלות. הנושא של תעסוקה משלימה ותעסוקה של בודד אופייני מאת-

למגזר העולים, למגזר הכפרי, לפריפרייה שמחפשת תעסוקה משלימה ולמגזרים שרמת ההכנסה

שלהם נמוכה והם מרופשים פתרונות. אם נח-ברים על המגזר הזה, לגבי ההכשרות של משרד

העבודה, יש להם הכשרות מרחיקות לכת. כל ההכשרות של משת- העבררה מיועדות למובטלים.

נשים שמועסקות ורוצות להיכנס למעגל התמות, אינן מוגדרות כמובטלות, כמו כן הן מאת- עסוקות,

הן יכולות רק להיכנס לקורסי שילוב, ויעשו זאת במקביל לעבררתן. נשים לא אוהבות סיכון, הן לא

עתבות עבררה בשביל עסק.
היו"ר יעל דיין
אנחנו דרשנו סטטוס של עובדת ולא להתייחס לעקרת בית אלא לאשה העובדת במשק בית,

אמדנו זו עבודה ובזה היא זכאית לפנסיה כאשה עובדת וכמובן נקודות זיכוי וכר. האס אשה

שעובדת במשק ביתה היא אשה עובדת או אשה מובטלת לצורך הכשרה מקצועית של משרד

העבודה והרווחה?
עדה רבון
היא לא מועסקת, היא צריכה להרשם בלשכות התעסוקה בכדי להיות רשומה כמובטלת.
היו"ר יעל דיין
זאת אומרת כדי לקבל הכשרה מטעם המדינה, היא צריכה לעבור מהסטטוס של אשה

עובדת, להרשס כאשה מובטלת ואז תוכל לקבל הכשרה מקצועית.
דפנה שוורץ
יש כמה קשיים בולטים לנשים, שנכנסות לעולם העסקים. יש להן פחות ידע בתחום הניהולי

ופחות נסיון ניהולי בתחום שהן עוסקות בו ולכן ההכשדות עבורן הן מאוד קריטיות. יש להן חוסר

בלהיראות כי הן לא מסתובבות הרבה ויש להן בעיה במערכת הבנקאית, הבנקים לא יודעים

להתמודד עם עסקים קטנים כי עדיין לא הטמיעו את הטיפול בעסקים קטנים, אני מדברת על אשראי

ספציפי לנשים. יש הרבה מאח- מעסיקים מאח- זהירים, עסקים של תעסוקה משלימה, הם זקוקים

להלוואות קטנות והיום אין להם פתרון למערכות, זאת אומרת הלוואות זהירות, הלוואות קטנות,

מסלול מקוצר. יכול להיות שצריכים להגדיל את ערבות המדינה לעסקי נשים כדי שגם הגברים

יאלצו להזדקק לנשים כדי להכנם לעסק. צריכים להבין שאנחנו נכנסים למיתון, ובמיתון העסקים

הנפגעים יותר אלה העסקים החלשים יותר. לנשים יש בעיה של מיקום, הרבה עסקי נשים נעשים

מהבית, ואפשר שרשויות מקומיות יכולות לתת להן מקום מסויים למפגשים עסקיים כדי שלא

ייצטרכו לפדות זאת בתוך חבית, בתנאים לא נוחים.

הקורסים של משרד העבודה לנשים צריכים להיות הרבה יותר ארוכים כדי, שיהיה להם

הרבה יותר זמן להחשף לתחום הזה ולהרבות מפגשים עם הסביבה העסקית.

בנושא של דירקטריונים אני רוצה לומר שאחת הבעיות העיקריות בחברות ממשלתיות, היא

בעית המידע. בכל הדירקטוריונים צריך להיות ייצוג נשים, אך צריך לפתור את בעית המידע באיזה

דירקטוריתים מתפנים מקומות. השיטה של הבנקים למשל, הם פנו לציבור ונשים פנו אליהם, ועל

פי זה התקבלו כחברות דירקטוריונים. זו לא דוגמה אופינית בחברות מנזשלתיות, תו לדעתי שורש

הבעיה להשתלבות נשים בדירקטוריון.
היו"ר יעל דיין
אנחנו ריכזנו את שני הצדדים, אחד רשימה מעח-כנת של היצעים ומצד שני רשימה של

מועמדות. הצד של פתוחה לציבור, אין לנו דרך לכפות זאת מלבד לבקש. את החלק של השפעה או

לחץ כנסת צריך להתחיל מחדש, יש חברי כנסת חדשים וכמו שנאמר כאן, ננבר חוק והוא חוק מצויין

ויש ערד שניים בעקבותיו לגבי חברות בתאיגידים עירוניים חה יעבור ללא ספק.
עדה רבון
אני אתחיל מהעניין של החקיקה. אנחנו יזמנו את חוק עידרד תמות נשים בקדנציה הקת-מת,

הוא היה חוק הרבה יותר גדול עם הרבה יותר מרכיבים, שהמרכיב של הקרן היה מרכיב קטן יחסיח

בתוך החוק המבוקש. לקחנו את החוק לעידוד תמות הנשים האמריקאית, שהתקבל כאן ב- 1988

ואימצנו אותו באמצעות היועץ המשפטי של ועדת הכספים, שפרש לגימלאות, למציאות החוקתית

הישראלית וניסינו להעביר אותו. התגובה של הממשלה באותה תקופה היתה, שהם פשוט מתנגדים

להעדפה מתקנת לנשים. החוק לא היה אמור לקחת נתח מהתקציב בשום צורה שהיא ובעצם

העיקרון שלו היה לאפשר העדפה מתקנת לנשים בוח-ירה לעולם העסקים במובן הזח, שלנזשל

הממשלה במכתים לאספקת טובין ושרותים לעצמה תתן העדפה מתקנת לעסקים בבעלות נשים,

כפי שקרה בארצות הברית בהרבה מאח- תחומים על פי החקיקה המרכזית שלהם. בחוק הזה

האלמנט האחרון היה אלמנט המימון. אני, להפתעתכם מצטרפת לחוות הדעת של משת- מסחר

ותעשייה בעניין הזה. אני לא חושבת, שרק על הבסיס הזה של מימון לעסקים בוועדות נשים יש

מקום לחקיקה. יש מקום לחקיקה עקרונית, שתפתח את השוק לשחקנים חדשים מהמין הנשי, תדחוף

נשים להיכנס להשתתף בעולם העסקים בצורה שהיא תועיל גם לחברה וגם לכלכלה, היא תגרום

לכך שיהיו יותר מתחרים בשוק ויהיו יותר עסקים בשוק. ברגע שזה יקרה הכל יפעל בצורה יעילה

יותר. בהתחלה כהוראת שעה, צריך לתת העדפה מתקנת בתחום כמו אספקת טובין ושרותים

לממשלה, שזה במדינת ישראל בערך כמחצית התוצר הלאומי הגולמי.
היו"ר יעל דיין
לא יכול להיות שימוש לרעה? זאת אומרת יעדיפו אשה כי ייקחו בחשבון, שיש לה העדפה

של 50% מהעסק.
עדה רבון
זו דוגמה שנתנו יריבי העדפה המתקנת בארצות הברית, אבל מה שקרה כתוצאה נחה,

שנשים התרגלו להיות תהנו להיות שם. הן יצרו מצב של שידרוג נשים בכלכלה האמריקאית.



רוני- רוס, מנכ"ל חברת פנורמה, התחילה לפני שלוש שנים, היום מכרה את הפטנט המרכזי

ל"מייקררסופט" תמורת 20 מליון דולה בתום שלוש שנים. זו דוגמה נדירה עדיין אבל דוגמה לנשים,

שנכנסות יותר לעסקים ומצליחות. רוני רוס היתה זו שהאירה את תשומת ליבי בזמנו על הממשלה

האמריקאית בענין מכת שיצא בדרום מערב ארצות הברית לתשתית לטלפתים סוללאריים,

ובתשתית הטלפונים, שהוציאו הנח-ינות של דרום מערב ארצות הברית, הם נתנו העדפה של 25%

לעסקים בבעלות נשים משום, שבתי המחוקקים באותן מדינות הגיעו למסקנה, שיש חסך גדול מאוד

של מעורבות נשים ובעלות נשים על עסקי הקומוניקציה, מכיוון שאלה עסקי העתיד ומהן מתפתחת

תעשיית העתיד, אי אפשד להשאיר אותם ללא נשים וכתוצאה מזה נתנו העדפה לנשים. כיוון שזה

היה עסק ענק של 10 ביליון דולר, באו חברות ואמרו, החברות גדולות, שייקחו חברות קטנות

וישימו נשים, ולמרות זאת זה לא שינה את העניין ומשום כך יותר מרבע מהזוכיס במכת הזה היו

עסקים בבעלות נשים.
היו"ר יעל דיין
נאמר שהממשלה צורכת טובין, יש לתת הנבדפה מתקנת 15%. בתנאי שוויון, המוצר, המחיר.

האם היום בארץ, בתשתית העסקית והתעשייתיח בבעלות נשים, האם יש 15%?
עדה רבון
לא נותנים 15% במסחר של הנשים, נותנים 15% במחיר. אפשר להגיע לשיטות אחרות.

בארצות הברית השיטה אומרת שאם המכת הוא חצי מליון דולר ומטה מי שמקבל אותו חייב

להראות שניסה לערב חברות בבעלות נשים בתוך המכת. אם זה מעל חצי מליון דולר ומעלה הוא

חייב לערב כקבלן משנה באותו פרוייקט נשים. הדברים משתנים מתקופה לתקופה ומתקנה לתקנה.

יש בעיה נוספת שהממשלה לאספקת טובין ומבתים במכתים שלה מפרסמת רק לעסקים גדולים

וכיוון שרוב הנשים הן בעלות עסקים קטנים, היכולת שלהן מלכתחילה לנהל יחסי אספקה לממשלה

נמוכה ביותר. כאשר התנהל המשא ומתן עם שר האוצר דאז, חבר הכנסת אברהם (בייגה) שוחט, על

החוק הזה הגעתי אליו עם מודעה מהעתון על מכת לשכירות של קיוסק בשדה התעופה לרד, התנאי

יסוד לגשת למכת היה ,שמי שניגש מנהל עסק עם מחזור של חמישה נזליון שקל לחודש. אמרתי לו,

בזה ייזכה גרניט או סטימצקי, מי שזכה בסופו של דבר היה סטימצקי.
היו"ר יעל דיין
זה מצב נתון. התנאי הזה אין בו משום שוני בין נשים לגברים. גם גבר, שאין לו חמישה

מליון שקל לחודש לא יוכל לקבל את המכת, אני לא רואה מדוע תהיה העדפה לאשה. יש דברים,

שבהם דרוש שינוי והשינוי הזה דרוש לעצם קיומו, גם לנשים, וגם לגברים ואז יתאפשר ליותר נשים

להכנס למחזורים שונים של עסקים. זו לא העדפה מתקנת, אלא שינוי שכיום המצב הקיים מונע בעד

נשים, אלה שני דברים שונים.
עדה רבון
הסברתי זאת רק כקושי נוסף, קיים גם הקושי הזה, שנכון הוא לא כנגד נשים אבל הוא פועל

90% כנגד נשים, והחלק השני הוא החלק של העדפה מתקנו1. לדעתי זה החלק החשוב ביותר בכל

יוזמה, שתהיה לעידוד היזמות בישראל, כי עם נקשר זאת על העדר קשרים והעדר מסורת ותמנוניות

של קשרים של נשים בתוך המערכת, אם מקשרים את זה לצורך בעסקים גדולים כדי לקיים קשר,

בהעדר היכולת שלי לקיים קשר ומקשרת זאת לעובדת היותי אשה אין ספק, שעובדת היותי אשה

במגעים עסקיים עדיין פועלת לרעתי בחברה זו. אם רוצים לשכלל את השוק ולקדם את הנשים

במהלך של העניין הזה ולתת לעצמנו פוטנציאל הרבה יותר גדול בפעילות משקית, צריך לתת

העדפה לנשים בתחום העסקים בהוראת שעה לחמש שנים.
אילנה צ'רנברודה
אין לי דיעה לגבי החוק ולכן לא אביע דעה. אבל לגבי העשייה, לדעתי צריך לערב את

הרשויות המקומיות ובעיקר את מועצות הנשים כנותנות חסות למועדונים שדובר עליהם. לגבי

הבנקים, הבעיה היא הענין הכספי. הבנק שאני עובדת עמו, לא הסכים לתת אשראי לאשה כי לא

היו לה ערבויות, הודעתי לו, שאני אחראית אישית שכל הנשים יעזבו את הבנק שלו. חה עבד,

ברגע שהעמדתי אותו בפני עובדה, הוא עובד יופי עם נשים. אני חושבת, שהעניין של לובי נשים,

אם זה דרך מועצות נשים להפעיל לחץ על הבנקים, הוא יותר אפקטיבי מאשר חוק שיחייב אותו.
היו"ר יעל דיין
צריך להיזהר בעניין הזה, שלחו אליי מודעה שקוראת לנשים לקנות דווקא בעסק מסויים

ולא במקומות אחרים באותו ישוב. זה דבר שאני מתנגדת לו בכל מהותי. מי שעושה את המוצר

הטוב זכאי לקבל את העדפת הצרכן.
רונית סילון
אני רוצה להתייחס לנושא של העדפה מתקנת. אני באה להציג תמונת מצב מארד עגומה

לגבי מה שקורה לנשים יזמיות בתחום התעשייה, רק עד 5% נשים פונות לאפיקים האלה. לפני

יומיים קיבלנו מסקנות ספר חדש, מתברר שהתמונה מאוד עגומה, שורש הבעיה היא הכוונה של

נשים, שמבקשות שייתנו להן אותה גישה עצמאית בתחום התעשייה. בחוק חובת המכתים יש

העדפה לתוצרת הארץ עד 15%. יש בעיה, העסק שלך צריך להיות מינימום בכל מחזור של שני

מליון דולר ולהחיל מספר מסוים של מועסקים. אם במסגרת החוק הזה, שהוא בבר קיים ואני יודעת

שרוצים לבטל אותו- - -
היו"ר יעל דיין
רוצים לבטל אותו ולי נראה כי ימיו אינם ארוכים.
רונית סילון
כל הנושא של כלכלה חופשית היא נגד העדפות מתקנות לכל מוסד. אם עדיין אנחנו יכולים

להכניס שיפורים לטובת נשים, הייתי ממליצה לעגן את זה בחוק, העדפה לנשים בתחום המכרזים

המקומיים, גם אם יש לה מחזור עסקי פחות משני מליון דולר. אנחנו צריכים לעגן בכל היבט

אפשרי שייתן אפשרות לנשים להשתתף באותם מכתים.
היו"ר יעל דיין
האם בזה אנחנו לא סוגרים לגברים את האפשרות לעבת- על בסיס מחזור קטן יותר? זו

שאלה שהועלתה משני הכותים. השאלה אם נתקן את המגבלות הללו האם זה אינו פוגע? אני

מעלה את השאלה מטעם ההגינות. אם צריך העדפה מתקנת, שהיא ספציפית לנשים נעשה זאת, אך

נשאלת השאלה האם לאפשר לנשים, שאין להם אותו מחזור, שמתבקש ואינן מעסיקות באותו מספר

מועסקים, האם נאפשר להם עדיפות מתקנת בתנאי, שיעמדו בכל תנאי המכת המקצועי.
אלכס לובוצקי
בדוגמה שהובאה כאן, אם משפחת סטימצקי תרשום את העסק על שם בת, מה הסיכוי

לרמאות?
היו"ר יעל דיין
לסטימצקי אין בעיה של מחזור. בדוגמה של הקיוסק בשדה התעופה, סטימצקי ממילא מקבל

את המכת מכיוון שיש לו מחזור של חמישה מליון לחודש לפחות ויש לו הרבה מאוד מועסקים, לכן

לסטימצקי אין בעיה.
רונית סילון
הבעיה האקוטית השניה שאני רואה אצל נשים יזמיות הוא מימון הביניים. אם אשה הגיעה

לשלב של עסק והיא רוצה להגדיל אותו, יש לה בעיה מאוד אקוטית לקבל הון סיכון. אותה רוני

רוט שהיא חברת הנהלה, לפני שפנתה ל"מיקרוסופט" וקיבלה 20 מליון דולר, היא פנתה לאין ספור

קרנות הון סיכון ואני ליוויתי אותה, היתה לה בעיה כי טרקו לה את הדלת בגלל היותה אשה.

בזמנו ניסינו להקים קרן הון, שתשקיע בעסקים של נשים יזמיות מתוך נזצב, שיש היום נשים יזמיות,

שרצו להשקיע עד 25% מהון המניות. אני יודעת שחסרה היום קרן כזו וכדאי להקדיש לזה דיון בפני

עצמו, איך עחרים לאותן נשים יזמיות, שכבר בשלב הגדרת העסקים בייחרר בתעשייה ונדרברים פה

על הון של לפחות חצי מליון דולר והלאה, איך לשור להם.
היריד יעל דיין
מה הזמינות לגברים בשוני מנשים?
יוחנן לוי
על כל טריקת דלת לאשה, טורקים עשרים דלתות לגברים.
עדה רבון
איו על זה נתונים, ואין בכלל במדינת ישראל נתונים על נשים בעסקים.
היו"ר יעל דיין
אנחנו מדברים על שני דברים שונים, אנחנו נח-ברים על קרן עסקים קטנים, שזו קרן

ממשלתית והיא באה בסכומים הנמוכים ויש לה אלמנטים של חונכות, של חינוך ושל פיתוח העסק.
רונית סילון
אני לא מדברת מהבחינה הזו, שאשה אם יש לה עסק ואחרי שנתיים רוצה להגדיל אותו

הולכת לקבל הלוואה בנקאית בערבות אישית מהקרן. אני מדברת על הנושא הזה, שיש קרנות הון

סיכון שמשקיעות עד 25% או עד 50% באותו עסק, וכך נותנים לה את האשראי של העסק. יש היום

בעיה לנשים יזמיות להגיע לאותן קרנות ולקבל את האשראי.
היו"ר יעל דיין
אלה קתות פרטיות ולא ממשלתיות.
רונית סילון
אין היום מספיק נשים עצמאיות בסדר גודל של עסקים גדולים בתעשייה. גס בתעשייה היום

יש בסך הכל ארבעים מנכליות ומתוכן רק שלושים בעלות עסקים. רוב הנשים שכירות. יכול להיות,

שבנזסגרת של כלכלה ישראלית עדיין אין מספיק נשים יזמיות בסדר גודל של עסקים גדולים, בסדר

גודל כמו גוטליב, גוטקס וכדומה. לכן אני חושבת, שזו הבחנה של רמת סיכון, שאותה קרן לא רוצה

לקוות אם זה עסק של אשה. אני בטוחה, שיש כאן גישה שובניסטית, אבל יש בעיה טבעית לנשים

שהן לא יכולות לקבל כספים. לנשים בענזדות ניהול יש בעיה אקוטית ועל כך צריך לקיים דיון

נפרד.
יוחנן לוי
הדוגמה לא טובה, לקחת את קרנות הון סיכון שהם כל כך נזהרות מסיכון מכל השקעה

ולתפוס אותם כמקור העדפה... קרן עסקים קטנים היא לא כל כך קטנה, חצי מליון שקל הלוואה

היא לא הלוואה נמוכה. הטיפול בדברים האלה הוא כל כך נקודתי.
רונית סילון
אני רוצה כלכלה חופשית בלי מעורבות הממשלה.
נבדה דבוו
תעשיית ההיי-טק היא היחידה שגדלה ב- 33% במדינת ישראל והיא גדלה לייצוא בתקופה

הזו משום, שהיא מתחרה בחוץ לארץ ועוסקת בשוק הפרטי בלבד והתועלת, שהיא מפיקה מהמדינה

היא מעטה.
אלי אלוני
כאשר אשה נכנסת למסלול ההכשרה היזמית המשולבת בעסקים, זה מחייב הדרכה, קורס

וסדנה. דרך הקורסים האלה יש את מאגר הנשים, שאחר כך מצטרפות למועדוני עסקים.



במסגרת נעמ"ת יש לנו למעלה מ- 25 מועדונים בכל חלקי הארץ בעיקר בפריפריה. בדרום יש לנו

שיתוף פעולה; יוצא מן הכלל. אני חושבת שצריך לעגן את המשאבים כדי, שלא בכל מקום יהיו 20

מועדונים אלא מועדון אחד. מעבר לכלים, לטכניקה ולמיומנות, אחת המטרות החשובות ביותר של

מועדונים מעין אלו זה הנושא של רשות עסקית, יש לנו מועדונים גם במגזר הערבי, אחד במשולש

ואתד בואדי נגרה.

אחת הפניות שלי לשר העבודה והרווחה היתה בנושא הזה ואני חושבת, שפנייה צריכה

לצאת גם מכאן. משרד העבודה נותן קורסים למובטלות, אני חושבת, שלכל קורס צריך להוסיף

שעות חמות. האשה מקבלת כלים למקצוע אבל אם היא רוצה מהמקצוע הזה לפתוח עסק, היא

צריכה, שבתוך הקורסים יהיו גם שעות יזמות כדי לאפשר לה להיכנס לעולם העסקי כולל החונכות

וההכשרה בסופו של דבר.

לגבי הקמת קרן אני חושבת, שצריכה להיות קרן בערבות מדינה לעזרה וסיוע, לא מדובר

על מליתים אלא בקרן שיכולה לסייע לנשים שמתחילות.
עליזה צוברי
אני מייצגת את אמונה, תנועת האשה הדתית לאומית, יש לנו את בעית ההוצאה המוכרת

במעון ילדים לאשה היוצאת לעבודה. יש לנו את מוננדון נשות האשה העסקית שכולל 150 חברות,

אשר עחרות אחת לשנייה, אנחנו נפגשות פעם בחודש, כל חברה מציגה את העסק שלה. החברה

מאוד מגובשת, מגישה נמרה ביעוץ משפטי, ענייני מחשב, קניה לצרכי משרד וכדומה.
היו"ר יעל דייין
במגזר החרדי יש התעוררות של נשים לצאת לעבודה, נשים, שנמצאו להן פתרונות גנז

לעבודה מהבית. ניתנה כאן הדוגמה של בני בדק, שקיימו בה יותר קורסים מאשר בכל מקום אחר.

כשאנחנו אומרים נשים במדינת ישראל, אנחנו עוסקים בקבוצות אוכלוסיה, שיש שוני גדול בין אחת

לשנייה, לכן ביקשתי דיווח על המגזר הלא יהודי, שגם שם יש התפתחויות וצרכים מיוחדים. שמענו

על המגזר החרדי, ביקשתי התייחסות גם לנושא של עולות חדשות בעיקר מחבר העמים, ובהיבט

הספציפי, שאנחנו עוסקים בו יש כאן ללא ספק ייחרד, גם כישורים שונים וגם צרכים שונים.
רונית סילון
אני רוצה לציין, שאנחנו בקשר עם התאחדות העולים החדשים. למען קליטת התעשייניות

הרוסיות אנחנו מקיימים עבורן קורסים, בעקבות מפגש עם חבר הכנסת, יורי שטרן ושר הקליטה יש

לנו חברת הנהלה מחבר העמים, שיש לה מפעל משקאות.
נעמי לירן
נושא החמות במקומות שיש עולים חדשים, בערך 12% מהפונים למרכזי טיפוח חמות, אלה

עולים חדשים ועולות חדשות. פעילות מיוחדת לעולות חדשות היתה ביוזמת "ג'וינט ישראל",

שהתחילו עם קורסים לנשים חד הוריות וכתוצאה מהקורסים הללו, הוקמו כמה מועדוני נשות

עסקים לנשים האלה. בראשון לציון היה המועדון המוצלת ביותר אבל עם הזמן זה קצת ירד. כנתון,

בכל מרם- טיפוח חמות, שיש ביקוש לקורס או למועדון לנשים חד הוריות, ש- 90% מהם הן עולות

חדשות, מנהל מרכז טיפוח ויזמות שמח לעשות זאת, דרושה יותר מודעות בנושא הזה. אנחנו כרשות

וכל מרכזי הטיפוח והחמות שפרוסים בארץ פתוחים לכל רעיון. יש קרן לעולה החדש בסך 18,000

שקל, זה פתוח גם לנשים וגם לגברים, והקרן הזו מאוד מבוקשת ומאוד ידידותית לעולה החדש.
היו"ר יעל דייו
עסק משפחתי של בני זוג מקנה הכפלה של הסכום, ואם לא, למה לא?
נעמי לירן
לא, אלה התנאים של משרד הקליטה. צריך לעשות הבחנה בין קרנות ממשלתיות לבין

כספים של הבנקים. הקרן לעסקים בערבות נדרינה, היא לא קרן, המינוח קרן לא נכון כי זח לא קרן

של הממשלה. כשרונית אומרת שהם רוצים שוק פרטי ושהממשלה לא תתערב, צריך להיות

מציאותיים.
בני אלון
עקבתי אחר הנושא ואני חושב שיש מהפכה חברתית שקטה ומאח- משמעותית, יש לה

השלכה תדמיתית, החל מהפועלת ועד למנהלת. אני מבקש לדעת, האם המשרדים הממשלתיים,

שקשורים בנושא ערוכים למסע פרסום בנושא הזה. האם למשל משרד התעשייה והמסחר ייזום מסע

הסברה בטלויזיה לעידרר יציאת נשים ומה הזכויות? לדעתי יש מצבור אדיר של חוסר מידע. אפשר

לחולל מהפכות אם רק משרדים יעררדו קריאה בנושא לחוס קמפיין וכדומה.
יוחנן לוי
בשנה שעברה בתעשייה נעשו קמפיינים בהוצאות עתק ללא סוף. ייחדו גם לסקציות

מיוחדות. השר לשעבר, מיכה חריש הותקף על הקמפיינים כי נאמר לו שהם פוליטיים.
היו"ר יעל דייו
חלק גדול מהעניין של עסקים קטנים הוקמו בפריפרייה וזה נותן לו משנה חשיבות, כמו

מקומות מרוחקים, מקומות שיש בהם אוכלוסיות שתות. מרכזי הערים פחות חשובים לצורר זה, לכן

כל עניין הפרסום לא כל כך יקר, אפשר דרך רדיו מקומי, דרר כבלים.

אני מעבירה את כסא היושבת ראש לחברת הכנסת, מרינה סולודקין, אני חייבת ללכת

לישיבה אחרת. אני אציע לוועדה לקיים בהקדם האפשרי, סיור משולב בתעשייה במקום, שהמרכיב

הנמוך ביותר שלו הוא עבודת נשים. אם אפשר לתאם סיור באותו יום, שפועל מועדון נשות עסקים.
רתית סילון
מועדון נשים פועל בערב, אם אתן מוכנות לבוא בערב, בבקשה.
היו"ר יעל דייו
נתחיל את הסיור אחר הצהריים, מי שתוכל תישאר לערב.
דניאלה במברגר אנוש
הצעת החוק, בנושא הפרדת תיקי מס של בני שני בני הזוג במס הכנסה, שהיתם להצעת

החוק הזו, חבר הכנסת יורי שטרן, דבר שלא דובר עליו אך שדולת הנשים חושבת, שזה נושא מאת-

חשוב ואנחנו שמחות, ששוב עלתה היוזמה הזו ונשמח לשתף פעולה. אני רוצה להוסיף, שגם שדולת

הנשים יזמה לתעשייניות בכירות במשק,מועדון פגישות בתל-אביב.
יורי שטרן
אני רוצה לברך אותכן בחידוש הפעילות בתחום התעסוקה והיזמות. לפני שנבחרתי כחבר

כנסת, השתתפתי בכמה ישיבות של הלובי בנושא הזה, אני גאה להיות אחד הגברים המעטים,

שהקפידו והתמידו לבוא לישיבות הללו. הקמתי לפני חודשיים שדולה לעסקים קטנים, היא

התרחבה וכעת היא שדולה לעסקים קטנים ועצמאים, וחבר הכנסת אופיר פינס הוא יושב ראש

עמית. ביקשנו מהמשתתפים בצד של ארגוני נשים ושדולת נשים לקבל כמה שיותר הצעות, שאפשר

לקדם בנושא הזה. הצעת החוק בנושא הפרדת חישוב מס מוכנה ואני מקווה שעוד היום נגיש אותה,

ואז נקדם אותה במידה האפשרית. מצפים לנו בעיות עם האוצר, אך זה יהיה כבר בשנת 1997

ולפחות זה לא יפגע במסגרת הקיצוצים שהם דנים בהם כעת. אני רוצה לבקש שבכל הנושאים

העסקיים לשתף את שתי השדולות ובנוסף בנושא תמות עולות בתעסוקת עולות אני מקווה,

שהנושא לא יירד מסדר היום של השדולה.
נעמי לירן
את המפלגה שלכם לא יכולים לתקוף בעניין החמות, אנחנו יכולות לתקוף אותה בעניין

מינוי דירקטוריות, כי אתם לא עושים דבר בענייו.
יורי שמרן
אני מבקש, שתהיה פניה שלכן מהישיבה הזה ואנחנו, חברת הכנסת נזרינה סולודקין ואני

מתחייבים להביא אותה לידיעת שני השרים שלנו. הבקשה שלנו, שתקנו לכל שרי הממשלה, תזכירו

להם את נושא מינוי נשים ברירקטוריונים, אני תומך בזה וחברת הכנסת סולודקין עוד יותר.
מ"מ היו"ר מרינה סולודקין
יש לנו אמצעים ללחוץ.
יוחנן לוי
אני ויתרתי על שני דירקטורים על מנת לסייע לנשים, ובאחד מהם מי שנפגע זה מאות

יצואנים, צריך בבחירה הזו להיזהר ולראות, שזה יכול לתרום באותה מידה.
יורי שטרן
אני מקבל את ההערה שלך אבל אני חושב, שאם תהיה פניה כזו של השדולה, תהיה לנו

אפשרות לשוחח בנוגע עם השרים ולבקש, שהמינויים האלו יהיו עניניים. אני רוצה לציין,

שלמועצה לצרכנות השר שלנו מינה אשה.

רונית סילון;

השדולה יכולה להשפיע בנושא החינוך הטכנולוגי של אותן עולות רוסיות כיוון, שאני

חושבת, שבתחום הזה עדיין חסרות נשים חה הידע הבולט שאחם הבאתם מחבר העמים ולדעתי

צריך לעשות מהפכה בנושא. לנו יש נתונים על מה שקורה בפועל ואפשר לגרום לכך, שדור הצמיחה

יהיה בתעשיית ההיי-טק. אם לא נתחיל לטפל בזה עכשיו, נמצא את עצמנו במחסור תעסוקה של

נשים במקצועות האלה ואני מארד מקווה, שאתם עם כל הנושא השורשי, תתנו יד לתרומה הזו.
יורי שטרן
אני רואה את הנושא הזה כחשוב. הנושא מתנגש בשתי סטיגמות מרכזיות אצלנו: אחת, נשים

בתעשייה, נשים מהנדסות, אשר בארץ המקצוע הזה בפיגור רציני, והסטיגמה השנייה בכל הנושא

של טכנולוגייה ויזמות מכיוון, שעדיין נשאר הפער העצום בין הטיפוח הטכנולוגי לבין התמות

ועידוד שרותי הנדסה.
בני אלון
את ההערה של יוחנן לוי אני לא מקבל מסיבה אחת: הצרות הם גם ממין זכר וגם ממין נקבה

כשזה פוליטיקה וכשהנזינויים הם פוליטיים בניגוד לחוק, בניגוד לדרישות הצרדקות של כישורים

מתאימים. נכון שצריך הפלייה מתקנת ויש הרבה נשים שעברו את הקורס, אני לא אומר שכולן

מתאימות וכמובן שצריכים להיות קשוחים בקריטריונים של כישורים כדי שלא ייגרם נזק למפעל

ולאחר מכן ייגרם נזק גם למעמד האשה, אבל אני מכיר מספיק דירקטורים שלא ידדעים לקרוא

מאזנים והם גברים, לכן אני מתזק את הפנייה אליך, חבר הכנסת יורי שטרן, ללחוץ על השרים

שלכם וגם על שרים אחרים לזרז את הנושא הזה.
יורם ענבר
אני עוסק ביזמויות ועסקים קטנים בתנועה הקיבוצית, אני רוצה לומר כמה מילים על מגזר

שהוא לא כל כך מוכר אבל קיבל תאוצה בשנים האחרתות. בשנים האחרתות יש תנופה רבה

ופעילות רבה בנושא של עסקים קטנים ויזמויות. בסקר שאנחנו בעיצומו אנו רואים, שאם יש מעל

אלף עסקים בתנועה הקיבוצית, אנחנו מעריכים שכ- 50% מהיזמויות האלה מנוהלות על-ידי נשים.

אם הייתי מחלק את היזמויות לשלושה מגזרים, תיירות, הפיכת ענפי השרותים לעסק, זה המהלך

שכל קיבוץ רוצה להפוך את השרותים הללו לעסקים ולמכירת השרותים החוצה, כל העסקים

הללו, רובם מנוהלים על-ידי נשים.



להערכתי יש מקום לתת תמיכה למגזר הנשים, ולאו דווקא כתחום המימון אלא כתחום

הליווי, הייעוץ והחונכות. צריך להכין, שלמרות שהמנהלת היא קיבוצניקית, הבעלים הוא הקיבוץ,

לכן אי אפשר להעריך מי בעלות העסקים בקיבוץ אבל אפשר לזהות את המנהלות. בתחום

התעשייה, מעט מאח- מנהלות בתעשייה יש בתנועה הקיבוצית. ניסינו לכנות מועדון של מנהלי

מתפרות, אבל כולן מנהלות. הפורום הזה למעשה הוא רק נשים. יש מקום לתוספת שעות ותגבור

חתכות לנשים, תה נכון גם לגבי נשים בקיבוץ, הנשים לא היו מנהלות עסקים ורחוקות מעסק הרבה

יותר מגבר ולכן הן זקוקות להרבה תמיכה ועזרה.
בני אלון
איו הקיבוץ רואה את נושא עידוד נשים לעבררת חוץ ויתמות עסקיות בחוץ, מול התפקידים

המסורתיים?

יורם עגבת

הקיבוץ פתוח להצעות מעין אלו בעיקר בגלל בעיות פרנסה. כל הכנסה לקיבוץ מבורכת.

השאלה היא מה גובה השכר, אם הם לא בעלי מקצוע מיוחדים והם יוצאים מחוץ למשק, איזה שכר

הם מביאים. בפועל השכר הרבה יותר נמוך מרמת החיים המקובלת אפילו בקיבוצים במצב קשה.

אבל יש פתיחות גדולה לעניין.
אלי אלוני
בתפקידי הקודם הייתי יועצת של שר התקלאות ואני רוצה לחזק את הדברים שאמרת.

מתחוללת מהפכה ודווקא בהתיישבות, בקיבוצים ובמושבים. את המהפכה הזאת מובילות נשים,

לכן צריך לתת כלים מיוחדים לנשות הקיבוצים רלנשות המושבים. זה מתקשר לנושא של הכשרה

מקצועית, שהן לא מוכרות כמובטלות ולכן גם לא זכאיות לקורסים של משרד העבח-ה והרווחה. יש

בהחלט מה לעשות בתחום המאה- ספציפי של נשות ההתיישבות.
מ"מ היו"ר מרינה סולודקין
אני מרדה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.

קוד המקור של הנתונים