ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/12/1996

התביעה מההסתדרות לקידום הנשים בעבודה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 21

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה

יום שלישי. כ"ב בכסלו תשנ"ז. 3.12.96. שעה 11:00

נכחו: חברי הוועדה: ענת מאור - היו"ר

נעמי חזן

מרי נה סולודקין
מוזמנים
עליזה צוברי - יועצת לעניני מס "אמינה"

שלמה שני -יו"ר האגוד המקצועי ההסתדרות

הכללית

ברכה זיגלמן -מנהלת המחלקה לעובדת השכירה

נוגה בוטנסקי - הסתדרות הכללית

אליעזר בוכני - הסתדרות עובדי המדינה

אסתי חי עם - הסתדרות הכללית

סמדר יחיאלי - נציגת ועד אל על הסתדרות הכללית

סלווה מיכאל - הסתדרות הכללית

ג'מילה מיכאלי - מועצות פועלים הסתדרות הכללית

יעל נחמני - הסתדרות הפקידים הסתדרות הכללית

יהודית רקנטי - איגוד העובדים הסוציאלים

נילי תמיר - ההסתדרות הכללית

לטיפה חורי - מועצת פועלים ההסתדרות הכללית

שולה כהן - מזכירת מועצת כרמיאל

אסתר אלכסנדר

סילביה ביז'אווי - ראש החוג למדעי הרוח והחברה,

בית ברל

נעמי נבו - יו"ר עמותת "לאה"

אביבה רוזן - עיתונאית

דפנה יזרעאלי - הרווג לסוציולוגיה בבר אילן

חמוטל מאור - כלכלנית במחי שכר במשרד האוצר

דליה שפר - משרד העבודה והרווחה

מר י ח י י דר - משרד ראש הממשלה

מרים בונפיל - מזכירת נעמ"ת

רבקה בר לב - נעמ"ת

שוקי גרין - נעמ"ת

נורה חייט - נעמ"ת

רות רזניק - נעמ"ת

רבקה שקד - נציבות שירות המדינה

דליה זומר -סוציולוגית

חנה קפליקוב - מועצת "בינה"
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
התביעה מההסתדרות לקידום הנשים בעבודה



א) התביעה מההסתדרות לקידום הנשים בעבודה
היו"ר ענת מאור
אני פותחת את הישיבה.

אני מודה לכל הרבים שהגיעו לישיבה. אני רוצה לברך את יו"ר האגוד המקצועי

החדש, שלמה שני, בתפקידו המאוד בכיר בהסתדרות. מנקודת ראותם של הסכמי עבודה זה

בעצם התפקיד הבכיר ביותר.

נפגשנו ב-20.04.95 עם יושב ראש האיגוד המקצועי הקודם עמיר פרץ ולמעשה

העלינו אז שלש סוגיות שנתמקד בהן גם היום. אנחנו נבקש אינפורמציה על ההסכמים

שעתידים להפתח. ההסכם הכללי הגדול מסתיים ב-31 בדצמבר 1996. מה לגבי פתיחת

ההסכם? מה עם ההסכמים האחרים? נרצה מידע מאוד קצר בנוגע לאחיות, לעובדים הפרא

רפואיים ולפיזיוטרפיסטים. אנחנו מבקשים דין וחשבון לגבי הדברים הבאים:

1. צימצום פערי השכר בין נשים לגברים. אין היום מחלוקת שפער השכר, 30%-25%,

הוא פער שכר מובנה באותה דרגה. הוא נוצר לא בגלל פערים בדרגות אלא בגלל שהוא

נחתם בהסכמים. הביקורת היתה על ההסכם שנחתם לארבע שנים ותיגמל את הבכירים ולא

את הדרגות הנמוכות והבינוניות. מה נעשה בנושא הזה במסגרת הסכם העבודה החדש כך

שהפערים בשכר יקטנו?

2.התוספות לפנסיה. אם מכפילים את הפער בתקופת השכר לפנסיה זה יוצא סכום נכבד

מאוד, לא נוכל להסכים לזה. אנשים קופחו בכל התוספות, בכוננויות וגם ברכב. חלק

מהנשים יוצאות בגיל 60 לפנסיה. בהסכם החדש הגדלתם את הפער בפנסיה. מה ההסתדרות

עושה בנידון?

3. היתה ההלטה בוועידת ההסתדרות, החלטה מאוד חשובה להבטחת יצוג של 30% נשים

באיגוד המקצועי ובמועצת הפועלים. מה נעשה בעניין ומה מקדמים?

4. שכר מינימום. אנחנו נמצאים בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית עם התנגדות

נמרצת של הממשלה. מה עמדת ההסתדרות? איפה הגיבוי והתמיכה?
שלמה שני
אני מברך על המפגש הזה. אלו מפגשים שנותנים לחוש מה הבעיה שלוחצת על

הוועדה. הוועדה מייצגת את טענות הנשים בכל מה שקשור להפלייה והרעת תנאים של

הנשים לעומת הגברים המתחככים איתם באותו מקום עבודה ובאותו מקצוע.

בהסכמים של 1993-1996 יאמר לזכותם של האיגודים המקצועיים שדווקא שם מספר

הנשים הוא הדומיננטי. הסתדרות המורים או המורות, האחיות, הפרא רפואיים,

הרוקחים והעובדים הסוציאלים הם חמשת הסקטורים שהשיגו את ההסכמים הטובים ביותר

במשק. בהסכם 1993-1996 היחס אל הנשים בחמשת הסקטורים הוא לטובת הנשים. אלו

ההסכמים הטובים ביותר שהיו. היחס נע בין 60% -50% לעומת סקטורים אחרים שמספר

הגברים שם הוא הדומיננטי כמו מהנדסים והנדסאים.

לאחר ההסכמים האלה היה הסכם נוסף. ההסכם התייחס לנושא ספציפי של הכללת

רכיבים שלא היו קודם בפנסיה ושהפכו אותם לרכיבים לפנסיה. במפגש הקודם טענתם

שההישג הזה מפלה את הנשים בכך שנותנים הטבה יותר גדולה לגברים מאשר לנשים,



ביקשתם לא להרחיב את הרכיב הזה כי הגא מקנה הטבה לקבוצות של גברים ולא קבוצות

של נשים. התוספת הזאת ניתנה גם במסגרת הסכמי מסגרת.

בהסכמי המסגרת אותם האיגודים המקצועיים שטיפלו בנושא הזה מצאו לנכון

שעדיף להם לשלם עלות על ההישג הזה מאשר עלות על הישג אחר. יכלו לבוא אותם

איגודים מקצועיים ששם יש אחוז נשים גדול יותר ולומר אנחנו לא הולכים על הסעיף

הזה, ועם אותת עלות של 2% לצורך העניין, אנחנו מעדיפים לקחת הטבה אחרת מאחר

ואין לנו רכיבים שהם לא רכיבים לפנסייה. חם לא עשו את זה כי הם הגיעו למסקנה,

גם האחיות וגם שאר הקבוצות, שהתוספת הזאת בהחלט יצרה תוספת נכבדה לנשים בעיקר

לאחיות אבל גם למורות שעובדות במשמרות. קודם לכן משמרות היו חלק מהפנסייה וזה

הפך להן את ההטבות לחלק מקופת גמל, ונתן להן הטבה אפילו יותר טובה מאשר

לאחרים. זה מה שהיה עד היום. אם אני הולך ליצור לזה השלכות להמשך, אני לא בא

על מנת להרגיע את המצב. אני אנסה להכניס את זה בהסכם השכר לשנת 1997, למרות

שזה מהוגן בחוק וזה מהוגן בהסכמים. ברגע שאתה חותם וסוגר על ההסכם, הכוונה היא

שההסכם הזה יחול ויקדם נשים וגברים באותו סקטור שווה. יכול להיות שיש מקום

להוסיף את זה פעם נוספת באותו הסכם, שלא יהיו תוספות נוספות שהורגות מההסכם.

אמרה חברת הכנסת ענת מאור שדווקא בנושא של ההפלייה שנתקלים בה בין גברים

לנשים, תוספות יחודייות מוקנות יותר לגברים מאשר לנשים. אין מקום בסעיפים

המרכזיים שנקבעים בהסכם המסגרת או בחוק שנותנים לגבר ולא נותנים לאשה. איפה

יוצרים את ההפלייה?
היו"ר ענת מאור
אנחנו העברנו חוק שהוא לפי דעתי אחד החשובים ביותר והוא שכר שווה לעבודה

שוות ערך. אחד הדברים החשובים בחוק שיש את האבחנה בין תלוש השכר לבין התוספות.

כאשר מדברים על שכר שווה, השכר צריך לכלול את המרכיבים כולם. אני מקווה שהחוק

מוכר להסתדרות. חוק זה הועבר בפברואר-מרץ 1996 ואס לא אנחנו נדאג להעביר אותו.

אני מדגישה את זה כי צריך לדבר על הכנסה טובה ולמנוע את העיוות ההיסטורי הזה.

מה עושים לגבי זה בשנת 1997? איך מתקנים את עיוותי העבר בפנסיה?
שלמה שני
זה סתמי כי זה כבר ישנו. למה להכניס את זה פעם נוספת? לפי דעתי זה מהוגן

וזה מתבצע. קיימות נקודות שלא מתבצעות למרות שהן כתובות ולמרות שכולם יודעים

אותן כמו למשל איגודים מקצועיים. אני שומר על הסעיף של שכר שווה עבור עבודה

שווה וזה לא משנה אם אדם עושה את אותה עבודה של מהנדס או הנדסאי, שניהם צריכים

להשתכר את אותו שכר. זה לא רק ענין של נשים כלפי גברים.

ישנן תוספות שעד כמה שהן יהיו מהוגנות בחוק יש כאלה שמוצאים את

התיחכומים. יש מעסיקים שנותנים איזה שהוא אמצעי לעבודה, ואמצעי זה לאחר מכן

שווה הכנסה. אי אפשר להגדיר את התוספת אם היא כן הכנסה או לא כמו למשל רכב

לצורך נסיעות, רכב לצורך הצמדה, שעות נוספות לאחד ולשני לא, שעות גלובאליות

לאחד ולשני לא. כל התוספות הללו אי אפשר להגדיר אותן כהכנסה או לא. בשינויים

אלה מוצאים את הדרך לעקוף את החוק. אי אפשר במסגרת אותו חוק לגונן עליו כאשר

התנאים מתורגמים לתנאים לצורך העבודה. איך אפשר להסביר למה שניים שעובדים

באותו נושא, את האחד משאירים בכוננות בבית ואת האחר לא משאירים בכוננות בבית.

הרכיבים שהם לא רכיבים לפנסייה הם בדרך כלל היו המקורות לצורך עקיפת

החוק. אפשר היה על ידי הוצאות שהן לא הוצאות פנסי יה להרחיב את הרכיבים הללו.

כאשר ההוצאות הן בסדר גודל של 50% מהשכר, המעסיקים נתנו להרחיב את הרכיבים

האלה כי הם לא היו צריכים לשלם את ה17% לפנסייה התקציבית או את ה12% לפנסייה

הצוברת. המעסיקים בחרו להוסיף רכיבים לעובד הצעיר שרחוקה ממנו התקופה שהוא

פורש לפנסייה. העובד רצה לראות את הכסף שהוא מביא הבייתה, וכך המעסיק מצא את



עצמו פעם נותן לו רכב ופעם נותן לו פלאפון. בסופו של דבר זה והשתלם למעסיק,

מאחר שהוא לא היה צריך לשלם את ה17%-12% והעובד קיבל ישירות את הכסף.

אנחנו מתכוונים בהסכם 1997 לגמור עם הסיפור הזה של רכיבים שהם לא

לפנסייה. המעסיקים יפסיקו להוסיף את הכלים האלה כי הם יצטרכו על כל תוספת

צדדית לשלם את 17% ולא ישתלם להם לתת את התוספת. נדע מה זו הכנסה ולמעסיק לא

ישתלם לקרוא לזה כל מיני שמות אחרים. זה אומנם לא נותן את הפתרון מהיום למחר,

זהו תהליך שיתחיל בשנת 1997. אני מקווה שלאגף לאיגוד מקצועי יש צוות המטפל

בפנסי יה תקציבית ופנסי יה צוברת.
היו"ר ענת מאור
מי זה הצוות שעובד על נושא הפנסייה?
שלמה שני
חברי תצוות שעובדים על המעבר לפנסייה תקציבית, קרי פנסייה צוברת הם

אילנה כהן יושבת ראש הסתדרות האחיות, דבורה ארד מזכירת הסתדרות הפקידים, לאון

רוזובסקי מזכיר עובדי המדינה, מנחם לוין ומזכיר הסתדרות האקדמאים ראובן

גולדברג והיועצים המשפטיים והכלכליים שהם לא חברי רעדה. יהיה קל יותר למנוע

את עקיפת החוק שקובע הכנסה שווה עבור עבודה שווה.
היו"ר ענת מאור
שכר מינמום של 30%. מה קורה עם התקנונים של איגודים מקצועיים, האם מהוגנת

שם החלטת ההסתדרות?
שלמה שני
הבעיה של ה30% היא בעיה יותר קשה של הנשים מאשר של הגברים במקומות שאני

נתקלתי בהם. חיפשתי נציגות למוסדות של הסתדרות ההנדסאים והיה קשה מאוד להשיג.

מי שלא מצביע לנשים אלא מצביע לגברים בדרך כלל הן הנשים עצמן. לא הגברים הם

אלו שלא רוצים לראות את הנשים בפנים.
היו"ר ענת מאור
האם יש יותר נשים היום? האם זה מאומץ בוועדי עובדים? מה קורה עם ועידת

ההסתדרות מלפני כשנה וחצי עד היום? מה קורה היום בתקנונים?
שלמה שני
יש צורך לעשות בדיקה עד כמה הכנסת הסעיף הזה בחוק יצרה או שינתה מצב

קיים, לא יידע ולא בדקתי. עד כמה שאני מבין את החוק, החוק אמור להבטיח 30%

במקומות שיש 50% נשים, כלומר מדובר פה על איגודים מקצועיים.
הי ו"ר ענת מאור
30% מהנשים שעובדות באותו ענף.
שלמה שנ י
זה מה שאומרת עכשיו החוקה. לדעתי צריך לשאוף לזה, זה מאוד חיוני. אני לא

מכיר איגוד מקצועי אחד או ועד אחד שזה מהווה לא בעיה בחוקה או שהוא מחפש את

הדרך איך לא ל י י שם את הסעיף.
היו"ר ענת מאור
אני מבקשת שההסתדרות תבדוק את הנתונים מה קהה באיגודים המקצועיים, אם כן

הוכנס הנושא הזה, ומה מספר הנשים בכל האיגודים המקצועיים הנבחרים. האם יש

מנגנון הכשרה בהסתדרות לנשים כך שתוכלנה להציג מועמדות לאיגודים מקצועיים כמו

שבדירקטוריונים? לפי החוק התברר שצריך מנגנון שיכשיר נשים לדירקטוריונים אם יש

בכלל. מה עמדתה של ההסתדרות בנוגע לשכר מינימום?
סמדר יחיאלי
אני מוועד העובדים של אל-על ולא שמענו על 30%. אצלינו לפחות 50% מהעובדים

הן נשים.

שלמה שני;

אל-על היתה תחת כונס.
סמדר יחיאלי
אבל הבחירות האחרונות נערכו אחרי שהכונס נעלם.
שלמה שני
אני רושם לעצמי את ההערה הזאת למרות שיש ועד של דיילות וועד של טייסים.
ברכה זיגלמן
כדי ללבן את הנושא של 30% אני לא מצפה ולא מחכה שיתמלאו השלוש שנים. היתה

החלטת ועידה שבמהלך שלוש שנים בכל מקום עבודה, איגוד מקצועי וועדי עובדים

ימלאו את ה-30% לקבוצות מיעוט, זה לא רק לגבי נשים. אני מציעה שנוריד את

הסטר'וטיפים של נשים. אני לא קוראת לנשים קבוצת מיעוט אלא אני אומרת שבמקום

עבודה המיעוט יכול להיות גברים או נשים. אני פניתי ליו"ר האגף החדש, בקדנציה

הקודמת פניתי ליו"ר עמיר פרץ, באתי ותבעתי את היישום של ה-30%. נשאלה השאלה

איך אנחנו יוצרים את הקאדרים של ה30%? אנחנו יצאנו בפרויקט רחב מאוד כמעט בכל

עיר ובכל מועצת פועלים כדי להבטיח קאדר ל30% וזאת על-מנת שלא יבואו ויגידו אין

לנו, כמו שאומר מר שלמה שני שאין לו מאיפה ליישם.

המאבק עם אל-על היה בעניין ה-25% .היום כבר החישוק הזה ירד. אם הגברים

הם קבוצת מיעוט אז להם יהיה את הנושא של 30% זאת הכוונה. אנחנו נערכים לנושא

הזה. במחלקה שלנו ובכל מועצת פועלים יש רכזת. הקמנו את הפורום של חברות ועדים

כדי שיהיה לנו קשר עם כל מקומות העבודה. הפורום הזה בעצם מהווה את המאגר שלנו

מבחינת הקאדרים שלנו ל30%. אם לא מהפורום הזה, אז דרך הפורום הזה אנחנו יוצרים

את הקאדר של 30% .כל קבוצה כזאת עוברת הכשרה של שנה שלימה בנושאים של נשים

בעמדות ניהול ובנושאים של האיגוד המקצועי. לכל קבוצה יש רכזת, והקבוצה עוברת

השתלמות של שנה לנשים שהמאגר שלהן הוא מוועדי עובדים. היום הגענו לכ-320 נשים

שעברו את הקורסים בשנה האהרונה והנשים מפוזרות במקומות העבודה. היום במידה

מסויימת זה לא נגמר ואנחנו נמשיך את זה גם בשנה הבאה. אנחנו ממשיכים בקורסים

האלה כדי להגדיל את המאגר.

לגבי נושא הפנס"ה אני רואה את התשובות בחברות ועדים שיובילו כל מאבק.

יש חוק שיוויון הזדמנויות בתעסוקה ואנחנו בעצם הוספנו את הרכיבים. היום, אי

אפשר לבוא ולהגיד שלעובדת מסויימת אני לא אתן את הרכב ואת השעות הנוספות. מי

שאחראי לעניין הזה הוא קודם כל האיגוד המקצועי שנוקט במהלכים טובים. המחלקה



תוגברה בתקציב גדול, לכן אני יכולה ליצור את ההשתלמויות האלה המהוות תוספת

מאוד גדולה.

לגבי הנושא של ועדי עובדים, אם אני בנוסף לתקנון שמבטיח 25% עם חישוק של מקום

עבודה כמו באל-על אשיג את ה30%, אנחנו נבטיח שבכל מקום עבודה יהיה יצוג של

חברות ועדים. יצוג זה יהיה מסיבי מאוד, שיבחן את היישום של חוק שיוויון

הזדמנויות. גברים מסיבה זו או אחרת לא משתגעים עלינו ולכן הם יתנו את מה שצריך

לגברים ולא לנשים. אנחנו צריכים לדאוג שבכל מקום עבודה תהיינה חברות ועדים.

המחלקה בעיקר עובדת על הקשר שלנו עם כל עובדת בכל מקום עבודה.
שולה כהן
ההסתדרות בשנתיים האחרונות יותר מדי עסוקה בבעיות שלה והנשים מקבלות מעט

מאוד תשומת לב. לפי דעתי לוועדה יש את היכולת לפנות להסתדרות עם יעדים ברורים

כדי שתתפנה יותר לנושא הזה. אני מסכימה עם התפישה, שככל שתהיינה יותר נשים

בוועדי עובדים או בגופים יצוגיים ברמה של השטח הן תגענה יותר למעלה. אני

הגדלתי ב40% את כמות הנשים בוועדי עובדים. קשה לי לומר שבכל המקומות, כולל

במועצות, יש גברים. צריך שיהיו יותר משאבים לבקרה. מר שלמה שני, לך יש את

יכולת ההשפעה. אפשר לראות נשים עם יכולות אדירות בשטח. אם לא תתנו בקרה ולא

תחייבו את מועצת הפועלים בשטח בדרך של חקיקה או של פיקוחים אחרים לא תהיה

השפעה בשטח.
יהודית רקנטי
בתקופה של מדיניות כלכלית וגישה של הפרטה הוקמו הרבה עמותות ואירגונים

ללא רווח. חלק מהם הם עובדים סוציאליים ויכול להיות שמחר אלה יהיו המורים או

אחרים שעובדים במסגרת עמותות. עמותות ומסגרות פרטיות לא חייבות לכבד את הסכם

השכר הקיבוצי. הבעיה היא שלא מכבדים את ההסכם. היום, פחות או יותר 20%

מהעובדים הסוציאליים עובדים במסגרות כאלה. מה ההסתדרות עושה בעניין? ידוע לי

שבעניין כוח האדם, ההסתדרות סיכמה עם חברות מסויימות שהן חייבות לכבד את

ההסכם. הדבר הזה לא קורה בעמותות ובמסגרות שמטפלים בנושאים חברתיים כמו בתי

אבות ובנושא של טיפול בקשישים. חלק גדול מהעובדים במסגרות הללו לא מקבלים את

השכר לפי ההסכם הקיבוצי.
נורה חייט
נעמ"ת מטפלת בנושא האשה העובדת בהסתדרות ומקדמת את האשה בעבודה. הייתי

מעוניינת לדעת על שיתוף פעולה בין נעמיית לבין ההסתדרות. אני מקווה לראות שיתוף

פעולה טוב יותר בין נעמ"ת לבין ההסתדרות. הכוונה היא לאחד את הכוחות ולא לעבוד

במקביל.
רות רזניק
ההחלטה על 30% היא החלטה שהעלתה חברת הכנסת ענת מאור. אנחנו פנינו

וביקשנו עבורי תפקיד כאחראית ליישום ולביצוע התפקיד הזה בשטח. פנינו להיים

רמון ולעמיר פרץ והתפקיד לא ניתן לי. הם טענו שהם לא יכולים לתת לי אותו ואין

תקציבים. אני בסופו של דבר מוניתי מטעם עפרה פרידמן לתפקיד יו"ר הוועדה ליישום

החלטות ועידת ההסתדרות בנושא קידום נשים באיגודים המקצועיים. המינוי הזה ניתן

לי בדיוק לפני שנה ושמונה חודשים. כדי לבצע את התפקיד אני דורשת לקבל חצי משרה

בשכר, משרד ועוזרת שתוכל לעשות דברים בשטח בתיאום עם ברכה זיגלמן. לא נעמ"ת

ולא ההסתדרות מצאו לנכון למצוא מינוי לתפקיד הזה, ולכן שום דבר לא בוצע.

רבקה שקד;



אני הוצה לציין שלא מצאתי במשך השנים שום התייחסות לקידום נשים בשירות

המדינה מצד הסתדרות, עובדי המדינה ומצד האיגודים המקצועיים האחרים שקיימים

בשטח.
היו"ר ענת מאור
הרבה ברכות לרבקה שקד על המאבק. חברת הכנסת נעמי חזן ואני השקענו הרבה

מאמצים. אני רואה את זה כחלק מההישג וכמכשיר מאוד חשוב. העברנו את החוק בחוק

שירות המדינה. חוק המינויים הוא למעשה החוק המהפכני השני. כל צורת העבודה

בקידום נשים בשירות הממשלתי ובהסתדרות צריכה להיות תלויה בדירקטוריונים בשנים

הקרובות, בשירות הציבורי.

רבקה שקד;

כיוון שכיהנת' כאחראית לטיפול בענייני עובדות המדינה והייתי מעודכנת

בנושא הזה בלי משאבים אז יש לי את כל האנפורמציה הדרושה. יש לי עדיין טענות

כלפי האיגוד המקצועי. אני מייצגת את המעביד ואני לא רואה שהאיגודים המקצועיים

הטמיעו את העיקרון של העדפה מתקנת. הנושא פשוט לא קיים.

לגבי הסכמי שכר, המו"מ האחרון שנעשה לגבי הסכמי שכר בשירות הציבורי נתן

תוספות ניכרות ביותר לאוכלוסייה הבכירה בשירות המדינה, וקיפח בצורה נוראית את

הנשים. במו"מ הן מצד המעבידים והן מצד העובדים לא היתה אישה אחת. התוצאה היא

שגם מספר הנשים בדרגות הבכירות ירד, כי הבכירים קידמו את עצמם בשתי דרגות וגם

הפערים בשכר הלכו וגדלו. צריך להביא בחשבון שכשמנהלים הסכמי שכר על המו"מ,

הנשים הן בדרך כלל בדרגות החלשות ודרגות הביניים. אם רוצים להיטיב עימן צריך

לתת דגש לא על האוכלוסייה הבכירה. טיפול בבכירים זה אולי נושא טוב לאנשים

מסויימים במערכת, אבל זה יוצר תמונה מאוד קשה ומעוותת.

לגבי ענייני רווחה, מגיעות אלי' המון פניות מאמהות חד הוריות בכל מיני

נושאים של שעות עבודה וכו'. אני לא יכולה לעשות כלום מכיוון שקיים הסכם. ההסכם

חתום והמעביד לא ירוץ ויתן זכויות לאמהות ביוזמתו. הדברים האלה צריכים להיבדק

וצריכים להיות חלק מהתביעות שלכם במו"מ. אני לא נתקלתי בעבר הן בתכתובות

שראיתי בנציבות שירות המדינה, בניירות, ובמסמכים שהוצאו, שום התייחסות לנושא

הזח. כאשר הייתי צריכה את עובדי נציבות המדינה בעניין קידום הנשים לא היה עם

מי לדבר.

בקשר להעדפה מתקנת בחוק, אנחנו ודאי נטפל וננקוט בצעדים שאנחנו רואים

לנכון. מה קורה כשיושבים נציגים של האיגוד המקצועי בוועדות המיכרזים שלנו והם

לא מודעים לעובדה שכאשר יש רמת כישורים שווה, עדיפות צריכה להנתן לאישה באותו

מכרז. זה לא רק שהם לא מודעים לזה אלא הם הרבה פעמים נותנים יד לקיפוח נשים

במכרזים, ולטיפוח גברים עם כישורים אפילו פחותים. את הדברים האלה האיגוד

המקצועי חייב להפסיק והוא חייב ללמוד אותם.

יש בעיה לקבל יעוץ משפטי במועצות הפועלים בענייני עבודה. בעבר עובדים

היו יכולים לפנות למועצת הפועלים ולקבל עזרה משפטית. קיימת בעיה של משאבים,

והרבה אנשים לא יודעים אם הם חברי הסתדרות או לא, אבל כולם משלמים דמי טיפול

ארגוני. עובדי מדינה הם לא חברים ב"עמית". אני בעצמי לא יודעת אם אני חברת

הסתדרות, הרי זה אבסורד. כולנו משלמים והנושא הזה לא מוצא את ביטויו. היה צריך

לעזור לנשים לא בענייני משפחה אלא בבעיות בדיני עבודה.
נ וגה בוטנסק'
אני כנבחרת ההסתדרות רוצה לקרוא לכל הכוחות הפועלים בנושא של העדפה מתקנת

בוועד' עובדים ובנושא של קידום נשים, ונראה איך מסדרים את העבודה בתוך הבית.



אני חושבת שבסופו של דבי- השטח קובע לגבי מי עושה מה. יש מי שמציג מה שהוא עשה

ומה עוד ניתן לעשות. אני שמחה שמר שלמה שני בא לשמוע את הדיון.

אין חבר הסתדרות שלא קיבל יעוץ משפטי. אם הוא חבר הסתדרות אני מוכנה

לערוב בכל מקום ובכל שעה שכדי לקבל יעוץ משפטי הוא צריך פנקס מסויים. מי שאין

לו את הפנקס הוא לא חבר הסתדרות, והוא לא זכאי ליעוץ משפטי רק אם הוא ישלם.

גם בהסתדרות חדלו לאכול ארוחות חינם. אם הוא לא חבר הסתדרות והוא לא ישלם עבור

היעוץ המשפטי הוא לא יוכל לקבל את השירות הזה, כי אין אף אחד שיוכל לשלם את

זה.

האיגוד המקצועי מייצג את האשה בהסכמי השכר ובצווי הרחבה כדי שלא תהיה

באותו מצב של העמותות, וכדי שתהיה זכאית לכל הזכויות שהאגוד המקצועי נאבק
עליהם כאגוד מקצועי כגון
תוספת ייקר, צווי הרחבה וכוי. לכן על פי חוק, האיגוד

משלם את ה0.7% לאיגוד המקצועי כדי לקבל את השירות הנוסף שההסתדרות נותנת

לחבריה. צריך לשלם בסך הכל תוספת של 0.2% כדי שהאשה תהיה זכאית,

אני רוצה לברך על העבודה שנעשתה והגידול בה בנציבות שירות המדינה

בהתיחחסות לנשים, ואת משרד העבודה והרווחה בעניין תעסוקה לנשים. הייתי רוצה

שנשמע בפעם הבאה דיווח מה קורה במשרדי הממשלה בקשר לנשים ומה אפשר לעשות,

מכיוון שזה ציבור עצום במינהל הציבורי הסובל מקיפוח.
נעמי חזן
אני פניתי מספר פעמים לנציב שירות המדינה בבקשה לקבל את הנתונים על יישום

החוק בהעדפה מתקנת ולא קיבלתי את הנתונים כי אין. כמי שהיתה מעורבת בחקיקה יש

חובת דיווח בחוק עצמו לוועדת חוקה. אני חושבת שלא יתכן שנציב שירות המדינה

הקודם ונציב השירות המדינה הנוכחי לא משיב לשאלות ישירות של חברי כנסת בנושא

הזה. אני מבקשת ממך לדאוג לכך שהנתונים האלה יגיעו לא רק לוועדת חוקה, כי אין

סודיות בדיונים של וועדת החוקה, אבל גם לוועדה הזאת בהקדם האפשרי. אי אפשר

למלא את התפקיד של פיקוח על אחד החוקים החשובים ביותר שהגדרנו בנושא תעסוקת

נשים, אם אין הספקת המידע המינימאלי בנושאים האלה.

אני זוכרת לפני שנתיים שהיה דיון בוועדה הזאת על ה30%. הייתי רוצה לדעת

האם יש מינימום של 30%?
ברכה זיגלמן
יש נתונים בנוגע לוועדי עובדים.
נעמי חזן
אם אין נתונים אני חושבת שזאת שערוריה. אני רוצה לדעת מה המצב של היישום

בשטח בכל איגוד מקצועי. אי אפשר לפקח אם אין נתונים ואי אפשר להתקדם. אני

משתוממת על כך שאנחנו יושבים פה שנתיים לאחר מעשה ללא מידע מינימאלי על

ההתקדמות או על חוסר ההתקדמות בנושאים האלה.

יש חובה על עובדי ציבור להופיע בפני ועדות הכנסת. אני חושבת שזאת נציגות

מכובדת ביותר של מנהיגות עובדות במדינת ישראל ואני שמחה ששלמה שני נמצא איתנו.

אני שמעתי בדבריך נימה מסויימת של התפתלות בעיקר בנוגע להסכמים העתידיים אבל

גם לגבי יישום ההסכמים הקיימים. החוק החדש הוא חד משמעי וזה עוד חוק שהצלחנו

להעביר. עשינו זאת מתוך ראייה ותפישת עולם של צדק חברתי. כאשר ניגשים לבחינה

של הדברים האלה אומרים שהתוצאה הסופית חייבת להיות שכר שווה. אם הוא איננו

מיושם אז הולכים אחורה לראות איפה הדברים נמצאים. יש חוק במדינת ישראל ואם

יהיה צורך אז ניקח את כולם לבג"צ על אי עקיפה של חוק. אני מוכרחה להודות על



חוסר הבנה בעניין הזה. זה חוק במדינת ישראל. בכל ההטבות בפנסי יה צריך לראות

את השורה התחתונה, אם יש בעיה אז חובתו של מר שלמה שני לתקן את הבעיה.

יש לי הרגשה שחוסר התיאום בין נעמ"ת, ההסתדרות, האיגודים המקצועיים

וכדומה מביא לכך שלכל אחד יש תירוץ מסויים למה לא עושים את הדברים האלה. אני

לא בטוחה שבנעמ"ת אפשר להוכיח תוצאה שוויונית. הגיע הזמן שבמקום שכל אחד יטיל

על השני אחריות, שכל אחד יעשה את בדק הבית אצלו. אני רוצה שהסתדרות עובדי

המדינה תבוא לכאן בעוד חצי שנה או בעוד 3 חודשים ותתן את הדין וחשבון. אני

רוצה שנעמ"ת, הסוכנות היהודית, עובדי המדינה והשירות הציבורי יבואו לכאן,

ההסתדרות עצמה תביא לנו דו"ח על התשלומים של עובדי ההסתדרות של נשים וגברים

ואז נוכל לבחון, לפקח, לבדוק ולהתריע אם יהיה צורך.
נעמי שפר
אנחנו מדברים על 30% ייצוג של נשים. 30% לא מספיק להעביר החלטות. אנחנו

מדברים על ייצוג של נשים שרובן בדרגות נמוכות. כשהן יושבות בוועד יש להן מעט

מאוד כוח במסגרת ה30% להעביר החלטות על משאבים שהם משאבים של סטטוס. משאבים

חסרים בכל אירגון עבור כסף, שעות נוספות, תוספת תפקיד וכו'. איך ה30% האלה

יכולים לבצע את כל המטלות האלה כשבאירגונים יש מתחים ולחצים בין ועדי העובדים,

בתוך ועד העובדים ובין ועד העובדים וההנהלה? יש הרבה ועדי עובדים שקושרים

קשרים עם ההנהלה וזה אף פעם לא לטובת הנשים. יפה מאוד שיש חוק ל30%, אבל אני

לא חושבת שזה נותן פתרון אפילו חלקי ביותר. זה צעד אחד גדול קדימה אבל הוא

עדיין באוויר.
מרים בונפיל
ה30% נציגות בוועדי עובדים כמעט ולא מגישות מועמדות הסיבה היא בעיקר,

מכיוון שרוב הנשים נמצאות בדרגות נמוכות. אם הן כבר בתפקידים בכירים אז הן

בתפקידי הנהלה, והנהלה לא יכולה להיות בוועדי עובדים. צריך ללכת ולדחוף נשים

כדי להבחר. לדחוף נשים היא גם העבודה שלנו, ובעיקר עבודתן של הממונות על מעמד

האישה באותם משרדים שיש להם את הפונקציה הזאת ששכחנו ממנה. הממונה על מעמד

האישה באה מטעם הממשלה, זה מינוי וזה קיים בתקשי"ר. המנכ"ל צריך להיות ממונה

על מעמד האישה שהיא לא תעשה צרות ושלא תלחץ יותר מידי.

לפני כשנה התכנסה ועידת מרכז נעמ"ת בנושא האיגוד המקצועי, כי הרגשנו שיש

פה איזה שהוא נתק בין מה שנעמ"ת מבקשת לעשות, בנושא האיגודים המקצועיים ובין

מה שעושים בהסתדרות, נתק שהוא לא בכוונה. זה לא שאנחנו רוצים להתקל אחד בשני

אבל כל אחד רואה את התפקיד שלו, לכן לקחנו על עצמנו כמה דברים שאנחנו עושים

אותם הן מיוזמתנו והן מכספנו והן בשיתוף עם נשים במקומות עבודה, אחד מהם

בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה שזה קידום נשים בתעסוקה. אנחנו בהחלט מכשירות

נשים ויש את ההכשרה הזאת בארץ ויש את ההכשרה במירב המוקדים בארץ. אנחנו מקדמות

נשים לקריירה שנייה או לעבור מתפקיד לתפקיד, סדנאות למציאת עבודה שבזה אנחנו

גם עוזרים. ההסתדרות מקיימת מעונות יום, יעוץ משפטי שזה הדבר החשוב ביותר.

היעוץ המשפטי נתקל בקשיים. יש לנו בנעמ"ת מרכזי יעוץ משפטי ששם נמצאות גם

עורכות דין או עורכי דין ומומחים לדיני עבודה. אישה קובעת תור, היא מגיעה

ומטפלת בבעיה.
אליעזר בוכני
הסתדרות עובדי המדינה יכולה להופיע עם תמונה הרבה יותר ורודה מזו שתיארו

פה. בצוות המו"מ שכלל שלושה ארבעה אנשים היתה סגנית מזכ"ל הסתדרות המדינה,

ובחלק מהמשאים והמתנים היא מנהלת אותם כמנהלת עיקרית. ביקשתי מהגברת סומך כמה

נתונים, הנתון העיקרי הוא שביקשה שאבקר קשות את העובדה שהנציבות ,שהיא אוניית

הדגל של עובדי המדינה, אין בה ממונה על ענייני נשים. קיים פה איזה נתק לא מפני



שלא היה להם איכפת, הסתדרות עובדי המדינה בוועידה שלה לפני 5 שנים קיבלה החלטה

שבכל המוסדות הנבחרים של הסתדרות עובדי המדינה ובכל המוסדות המשקיים זה כולל

את בנק "יהב", הדירקטוריונים, שיהיו לפחות 25% נשים, אנחנו עומדים על כך

בעקביות ובעקשנות וזה מתבצע, אני שותף למינויים האלה ועובדים על זה בעקשנות

ובהתמדה,

אנחנו עומדים בפני בחירות להסתדרות עובדי המדינה, הבאתי לכאן את הצעת

התקנון שחברי המרכז קיבלו אותו בימים אלה לאישור בכל המוסדות, מאהר והיה שינוי

בחוקת ההסתדרות, למרות שהחלטנו בוועדה שלנו ש-30% מובטח לכל מין והדגש הוא

לכל מין. כבר קיבלתי מכתב ואני רוצה להסב את תשומת ליבכם שבהסתדרות עובדי

המדינה יש 64% נשים, נא לקחת את הסעיף המשתמע מהדבר הזה, ישנה ערנות, למרות

שזאת עדיין טיוטה כבר קיבלתי את המכתב מהמוסדות הבכירים בהסתדרות,

למרות מכתבים שכתבתי לחברי כנסת שונים הדבר לא נמצא בחוק המינויים

שבועדת מכרז חייבת להיות אישה, זה כתוב בתקשי"ר, האם זה ישנו בחוק המינויים?

זה לא בחוק המינויים, אפילו קיבלתי מכתבי הסבר למה לא, אני פונה לחברות הכנסת

ליזום שזה יהיה בחוק המינויים, הסבירו לי מהם הקשיים, אבל אני מבקש שזה יהיה

בחוק המינויים ולא רק בהוראה בתקשי"ר, בדיון שהיה בוועדות כנסת לגבי העדפה

מתקנת, הדיון הקונקרטי היה לגבי העדפה מתקנת לערבים בשירות הממשלתי, הנציב

הקודם ביקש 80 משרות שתיוחדנה לערבים, כנציג של נציב שירות המדינה שהשתתף

בדיון, תמכתי בעובדה שזה לא יהיה רק לערבים אלא גם לנשים, הדרישה שלנו היתה

בשני המקרים שזח לא יהיה איזה שטר פתוח למינויים סתמיים, דרשנו שזה ימצא את

ביטויו כחוק המינויים, ושמחתי לראות שאכן החוק מופיע כפי שמופיע,

בבדיקות שערכתי, הפערים בין נשים וגברים מצטמצמים, הבעיה המרכזית שאחוז

הגבוה של התפקידים השירותיים הנמוכים ממולאים על ידי נשים ולא מעט מוצאים

הדברים האלה את ביטוים בהפלייה הולכת וגדלה, לדעתי יש לעשות את המאמץ והכשרה

בכל מסגרת אפשרית וביוזמות דוחפות למכרזים, יש במשרדי הממשלה שלוש מנכ"ליות יש

במשרדי חממשלה חמש סמנכ"ליות, דבר זה לא בא מעצמו, אבל זה מראה שאם יוזמה

ודחיפה אפשר להגיע,
סילביה ביזיאוו י
מה עם המחסומים?

אליעזר בוכני;

להלחם בכל מחסום בנפרד באמצעות העזרה של הסתדרות עובדי המדינה,

גם בנושאים של הפנסייה וגם בפסיקות שאני הייתי שותף להן, שיבחנו את מאבקה

של ברכה זיגלמן שנאבקה על כך שגיל 60 איננו מחסום ולא איזה מחסום מחייב, שיתנו

זכויות עד גיל 60 לא רק בזכות לצאת לגיל 60, אלא גם ינסו להפוך את זה כגבול

לזכויות ולשפר את המאבק שלה, בחקיקה בהסתדרות עובדי המדינה ישנו חוק עובדי

המדינה שאין הבדל בין נשים לגברים, לגבי גברים ונשים חוק הפרישה וכל המשתמע

ממנו הוא אותו דבר, והסתדרות עובדי המדינה נלחמה בכיוון,

ג י מ י לה מיכאלי;

פורום חברות ועדי העובדים הוא פורום מאוד חשוב וזה פורום ליד רכזת האיגוד

המקצועי, פיזרתי אתמול ועדי עובדים בוולקן מצברים בגלל שהאישה היחידה שהיתה

בוועד התפטרה, ועד בלי אישה לא הייתי מוכנה לקבל למרות שזה חודש אחד לפני

מו"מ. ב-31 בדצמבר אני נכנסת למו"מ, אני לא אכנס למו"מ בלי אישה בוועדי עובדים

כי הבא בתור היה גבר, הרבה תלוי בנו, מהשטח יוצאת הזעקה, אם אנחנו כנשים

עובדות, במקומות העבודה, זוכרות שמוטל עלינו גם תפקיד חשוב למסור אנפורמציה



למחוקקים. הרבה נדרש מאיתנו לעשות, ואני הושבת שכולנו אשמים באותה מידה.

הכפילות כן קיימת. אני שומעת שנעמ"ת מטפלת בדיני אישות וגם בדיני עבודה. גם

נעמ"ת וגם האיגוד המקצועי צריכים לטפל במעמד האישה במקום העבודה, המלחמה

הפנימית רק גוזלת מהכוח שלנו להמשיך.

בנוגע לשכר שווה לעבודה שוות ערך, אני מאוד מעריכה את החוק שמיישם את זה

בדרגות הניהוליות. אני מוצאת בתלושים שיש תוספות שהן חדשות לגמרי כמו תוספת

תפקיד. דבר זה לא היה בכל הסקטורים זה היה רק בסקטורים מסוי ימים. קיימת תוספת

של יציאה מחוץ לישוב, אנחנו הנשים צריכות להיות כל הזמן על המשמר. אנחנו

כנציבות האיגוד המקצועי תפקידנו לדאוג לכך.
דליה זומר
אנחנו מודעים לבעיות וזאת נקודת המוצא שלנו, אם מדברים על המצב של הנשים

בעבודה הבעיה שלנו שעניין הנשים בעבודה איננו על סדר היום של ההסתדרות, זאת

הבעיה. התפקיד שלנו הוא להביא את הדבר לשולחן הדיונים של ההסתדרות, על סדר

היום הציבורי שלה. לא נתנו את הדעת בהסכמים בין ההסתדרות לבין המדינה, כאשר

רשמו את עובדי המדינה בהסתדרות לא רשמו את כל העובדות מעל לגיל 60, כי כל אחד

יודע שאישה בגיל 60 איננה עובדת בכלל. ההסתדרות הפסידה אלפים של עובדות מהדבר

הזה. זה מתוקן, אבל יש הרבה מאוד בעיות באורינטצייה בין הההסתדרות והנשים

כעובדות, המצב בשטח מראה את זה.

החלטנו שהגיע הזמן להקים פורום של חברות בית חברי ההסתדרות, המטרה של

הפורום הזה להיות לולאה נוספת וחדשה לחיזוק מעמד האישה בתעסוקה ולקידומה במשק.

הדבר הזה בחיתוליו ואנחנו לקראת הפגישה הראשונה. הדבר היה מאוד מסובך כי לא

רצינו בזה, יש הרבה בעיות אבל הדבר הזה יוצא לדרך באמצעות שני צעדים מרכזיים:

א. בנושא השכר נדרוש מההסתדרות, אני מבקשת מחברות הכנסת לעשות את אותו דבר,

שלא יחתמו על הסכמי שכר במשק בלי שימונה אדם על הנשים שיבדוק את ההסכם ויתן

לנו חוות דעת שההסכם החדש הזה איננו פוגע בנשים. שלא יהיה יותר הסיפור של

חתימה על הסכם שכר שפוגע בעובדות. אני מבקשת מחברות הכנסת להעביר את זה להצעת

חקיקה ואני מבקשת מחברי ההסתדרות שנדאג לזה, אם לא במפלגותינו השונות, שהדבר

הזה יהיה החלטה של ההסתדרות. משני הכיוונים יחד אנחנו נעשה את הדבר הזה כך

שהתדרדרות נוספת לא תהיה. מכאן נוכל לדבר לאט לאט בשלב בי של סידרי העדיפויות

שלנו על המשך הקידום.

ב. כדאי שנתחיל בשיתוף פעולה עם כל אחד מהגורמים בהסתדרות עצמה, כולל ובמיוחד

עם מר שלמה שני ועם ברכה זיגלמן. יש מקשרת שתקשר ביננו לבין נעמ"ת. נרצה לעמוד

בקשר עם הוועדה הזאת בהסתדרות. אנחנו בהחלט נעמוד בקשר עם היחידה לאכיפת חוקי

עבודה במשרד העבודה והרווחה. בדרך הזו נרצה להתגבר על הבעיה שחברת הכנסת נעמי

חזן דיברה עליה שאופיינית להרבה בעיות, כמו נתקים במערכת.

ההסתדרות חייבת לקחת על עצמה את האחריות, היא לא יכולה להטיל את כל

האחרויות על נעמ"ת. יש לי הרושם שנשים פונות להסתדרות.
אסתר אלכסנדר
אתן חברות הכנסת חייבות להעביר את חוק יום לימודים ארוך, זה לא נכון שאין

כסף. בכל העולם מקובל חוק יום לימודים ארוך, תאספו חתימות של 61 חברי כנסת.

החוק הזה חייב לחול על כל המדינה.

נציגות הנשים בשילטון נחלשה, אין תחליף לאורה נמיר בממשלה, לאורה נמיר

היה חשוב ליזום חוקים לזכויות הנשים, היא עבדה על החוקים האלה, תעשו הכל שהחוק

הזה יעבור,
סילביה ביז 'אי וי
כשמדברים על עובדים זרים אז יש גס עובדות זרות. מה קורה עם חוק גיל

הפרישה? האם זה שווה לגבי העובד והעובדת? אני חושבת שעדיין יש הפלייה לגבי

נשים. בארצות שיש הוק גיל פרישה לעובדים כמו בארצות אירופאיות, גיל הפרישה

הוא גמיש לעובד ולעובדת בין 55-60 או 60-65. כל עוד שיש אבהנה בין מינים זה

פוגע בנשים.
היו"ר ענת מאור
היתה ישיבה והמסקנה היתה הפוכה. התקיימו על זה דיונים והמסקנה היתה

הפוכה, ואנחנו המלצנו בפני האוצר לשנות את ההוק.

מירי הדייר;

נשים הן יותר משכילות מגברים ויש לשבץ אותם בשירות המדינה.

דפנה יזרעאלי;

לגבי ה-30% ייצוג, ללא מנגנוני אכיפה זה לא ילך. ההצעה שלי שלקראת הפגישה

הבאה נבקש מההסתדרות לתת לנו תיאור מלא ומפורט של מנגנון אכיפה שצריך לכלול

מנגנונים נוספים. בנוסף אנהנו נדרוש לקבל מידע, ללא מידע אנחנו לא נדע מה

המצב. אני יודעת שכאשר יש שתי נשים בארגון אז אומרים שהנשים משתלטות. קיימת

פה הטעיה ויזואלית. אנו הייבות לקבל נתונים לגבי המצב הקיים של ייצוג הנשים

בכל המקומות. בכל מפעל צריך שיהיה שלט, שידעו כל העובדות שחייב שיהיה יצוג של

לפחות 30%. צריך להיות מנגנון שלא יכירו באיגוד מקצועי אם אין לא יצוג הולם.

כל אישור של האיגוד, של ה30%, יהיה תנאי לקבל ולהסיר קצת את הלחץ מהנשים עצמן.

איזה אחוז מכלל התקציב שההסתדרות מוציאה על ההכשרה בחינוך מכשיר את הנשים

ואת הגברים? זה צריך להיות מרכיב הכרחי בכל ועדי העובדים ללא פירוק של מנגנון

אכיפה. בשנות ה-70 המצב היה הרבה יותר טוב ממה שהוא היום בנוגע להסכם של עובדי

המדינה. ההסכם יפוג ב-31 בדצמבר ויש מאמץ להאריך את ההסכם הזה בעוד 3 חודשים.

לגבי יציאה של נשים בנות 60 לפנסיה, יש פה בעיה של מעבידים שממשיכים

להוציא את הנשים בגיל 60 בניגוד לרצונן. המקרה של קופת חולים שהוציא נשים

בגילאים שבין 45-50 עם פנסייה תקציבית בניגוד לרצונן וההסתדרות לא תמכה בהן.

30% שאינם מקבלים את שכר המינימום הן נשים. היה הישג מאוד גדול, היה פסק

דין מאוד חשוב בבית דין לעבודה לגבי שכר מינימום. מי שלחם את המלחמה היו הנשים

הערביות בתחום הטכסטיל. עורך דין ערבי אני מדגישה את זה, כי הוא לא בא מטעם

ההסתדרות, הביא לכך שפסק הדין היה לטובת הנשים. אם המנגנון בתוך ההסתדרות

לאכיפה של חוק שכר המינימום לא פועל אז צריכים להחיות אותו. עלתה הצעה לגבי

שכר מינימום. מאוד חשוב היום להסביר למעבידים לקראת ההסכמים החדשים לתרגם את

המסקנות בצורה הדשה. אנחנו צריכים להכין את התשתית, ומישהו צריך לפרש את החוק

הזה לצעדים שצריכים להעשות. הצעדים האלו צריכים להעשות כדי שנוכל לקבל את

הנתונים וגם לאמת את ההצעה שיהיה מנגנון בתוך ההסכמים. יש לבחון את הבעיה של

הנצחת פער השכר ואיך אפשר לתקן את החוק שיהיה אפקטיבי?

יש לנו הסתדרות חדשה, אבל קיימת התחושה שנשים הפסידו משהו. הם ירדו

מהנושא של סדר היום. מהם מנגנוני ההפחדה שבגללם לקח לנשים שנתיים עד שהעיזו

לעשות משהו בנידון? יש פה כנראה תרבות מאיימת על נשים. זה קשה לעשות את מה

שצריך לעשות.



היו"ר ענת מאור;

שנת 1997 היא שנה מכרעת לדברים, קודם כל כי אין בחירות. אנו פותחים את

ההסכם האומלל שהיה 4 שנים ואנחנו רוצים את כל מקצה השיפורים כאן ועכשיו. זאת

שנה חשובה מכיוון שהשיגו דברים חשובים מהסכמים קודמים, המורות השיגו, האחיות

השיגו והעובדות הסוציאליות. כדאי שנזכור את ההישגים הללו שנשים עמדו בראשם.

ההסכמים הם הסכמים ריבוניים בין האיגוד המקצועי לבין הממשלה ואין סיכוי

שהמחוקק יתערב בהם, ולא צריך שיתערב בהם, לכן יש חובה שההסתדרות תהיה מול

האוצר. אם ההסתדרות לא מגינה על הבינוניים והנמוכים אז איך אפשר לבקש מהאוצר

להגן עליהם. ההסתדרות צריכה לייצג את הנשים בהסכמי השכר הבאים:

א. שכר עבודה שווה לעבודה שוות ערך.

ב, מקצה שיפורים על העיכוב בדרגות שנעשה לנשים במשך 4 שנים, שבהן קודמו כל

הבכירים והבינוניים קודמו בדרגה אחת בלבד.

ג. רווחה לאמהות חד הוריות.

אם לא תהיה ערנות מצד הנשים בהסתדרות, בבינה ובנעמ"ת, לתבוע את הסעיפים

ולהביא אותם לידיעת נשים מומחיות בזמן הניהול המו"מ אז הדברים יפלו.

הלחץ והלובי והידע זה הדבר הכי חשוב. אנחנו דורשים אינפורמציה לגבי

הסעיפים החדשים. נגמרו תוספות הרכיבים אז שומעים על תוספת תשתית ועל תוספת

יציאה מחוץ לישוב. אנחנו מבקשים הסכם שקוף וחשוף, לא הסכם אי והסכם בי.

נושא הפנסייה הועלה פה, גם בעניין הזה אנחנו מבקשים את כל היצירתיות ואת

כל המחוייבות שבהסכם החדש. נשים לא תקופחנה כמו שקופחו. בלי מקצה שיפורים אתה

יוצר דור פנסיונריות עניות ואי אפשר להסכים לזה.

לגבי ה30% אנחנו פונים אליכם לקבל מידע, אנפורמציה, תוך חודש ולא תוך

שבועים, מידע מה קורה. מהי הצעת ההסתדרות למנגנוני אכיפה של ה30% ייצוג

בהסתדרות, בו ועדי העובדים ובמועצת הפועלים? מה המנגנון הפסילה לגבי האיגוד

המקצועי?
ג'מילה מיכאלי
יש סקטורים שבהם יש יותר מ50% נשים והם דואגים שיהיו רק 30%.
היו"ר ענת מאור
ההחלטה היא שלפחות יהיו 30% מכל מין. אסור לתת לאף ועד לעשות שיבוש

במכוון, ההחלטה היא החלטה.

אנחנו מבקשים את שיתוף הפעולה של ההסתדרות בכל יישום חוק העדפה המתקנת

בכל המגזרים, הן במיגזר הממשלתי והן בציבורי וגם בהסתדרות.

לגבי שכר מינימום מהי עמדת ההסתדרות? מהם מנגנוני האכיפה בתוך ההסתדרות?
שלמה שני
אני מסכים לנושאים שהם בעיקר הנושאים הקונקרטיים. יש למצוא את הכלים ואת

הדרכים איך ליישם דברים כתובים. דבר כתוב אם אתה לא מיישם אותו, הסכם שאתה

משיג והוא נשאר הסכם על הנייר לא השגת בעצם שום דבר. אני מאלה שגורסים, שלפני

שאתה הולך להסכם ולפני שאתה מכין הסכמים תכין לך את הכלים. ברגע שהשגת אותם

תוכל גם ליישם אותם, כי אחרת אתה סתם מבזבז עלות על אותו הסכם.
היו"ר ענת מאור
אנחנו התחלנו במאבק על מציאת מקומות עבודה לאשה הערבייה ולנשים בכלל,

במיוחד לאור הבעיות בטכסטיל.

לגבי יום לימודים ארוך אנחנו התחלנו את המאבק לא מהיום.

ה י ש י בה נ עולה.

הישיבה ננעלה 13:20.

קוד המקור של הנתונים