ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/11/1996

ישיבה משותפת עם שדולת הנשים בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי Tי

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

שהתקיימה ביום ג/ כ"ג בחשוון התשנ"ז, 5.11.1996, בשעה 00;13

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר יעל דיין

בנימיו אליו

תמר גוז'נסקי

נעמי חזן

אלכסנדר לובוצקי

ענת מאור

מרינה סולודקין

מוזמנים; פרופ' גליה גולן, סגנית יו"ר שדולת הנשים בישראל

רינה דותן, סגנית יו"ר שדולת הנשים בישראל, מרכזת את

כל הנושא הפוליטי

לזלי זקס, מנכ''לית שדולת הנשים בישראל

חנה קורצמן, חברת הנהלה ויו"ר פורום בריאות, שדולת

הנשים בישראל

ד"ר דיאנה יחיאלי פלשר, יועצת לענייני בריאות, שדולת

הנשים בישראל

עו"ד, רבקה מלר, חברת הנהלה וראש הפורום המשפטי,

שדולת הנשים בישראל

עו"ד רחל בנזימן, היועצת המשפטית, שדולת הנשים

בישראל

תמר גוטמן, מרכזת את מרכז המידע, שדולת הנשים בישראל

דניאלה במברגר-אנוש, שדולת הנשים בישראל

אילנית שבו, מרכזת נושא החינוך, שדולת הנשים בישראל

ישראלה מנחם, מרכזת את הפורום הבין-מפלגתי, שדולת

הנשים בישראל

איכלס השול, שדולת הנשים בישראל

גליה ברומברג, מרכזת את הפרויקט בנושא העולות

מבריה"מ לשעבר

יעל רוגל פוקס, מרכזת פורום הבריאות, שדולת הנשים

בישראל

עו"ד דפנה הקר, משפטנית, שדולת הנשים בישראל

עו"ד אסתר סיוון, משפטית, שדולת הנשים בישראל

סמדר חרוש, מרכזת את הוועדה הפוליטית, שדולת הנשים

בישראל

רבקה מלר-אולשיצקי, שדולת הנשים בישראל

מיכל כפרי, יועצת שרת התקשורת

מנהלת הוועדה; דנה גורדון

סדר היום;

ישיבה משותפת עם שדולת הנשים בישראל



ישיבה משותפת עם שדולת הנשים בישראל

היו"ר יעל דיין; אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אנחנו ותיקי קרבות והישגים בשיתוף של הוועדה

למעמד האישה ושדולת הנשים. אני בטוחה שלכל אחד מהארגונים שאנחנו עובדים

אתו יש טענות על מידת הקרדיט שהוא מקבל בסופו של דבר. הועלו גם טענות

כלפי שאני נותנת עדיפות לשדולה, כך אני שומעת מהארגונים האחרים. זה

כמובן לא נכון אובייקטיבית, מה שנכון הוא שנציגות השדולה, בצורה מאוד

יוצאת דופן - ואני גם מכהנת בוועדות אחרות - הולכות אתנו לאורך כל הדרך

בהקדשת זמן ובסופו של דבר גם אמצעים. אנחנו נכנסים לשנה החמישית של

עבודת הוועדה, ואני רוצה לומר ששדולת הנשים מהווה זרוע נוספת, יש לנו

מיעוט זרועות נשיות בכנסת ובאמת מגיעה לכן כל התודה, ואני לא אומרת את

זה מהשפה אל החוץ.

אנחנו עומדים עכשיו בפני קדנציה חדשה, ולכן רציתי כבר, עם פתיחת

הקדנציה, לקיים את הישיבה הזאת. אנחנו נימצאים במצב פוליטי שונה, אבל

לא כל כך שונה שאנחנו לא ננקוט יוזמה ולא נלך בכיוונים שלנו. יכול

להיות שהמכשולים יהיו רבים יותר, גם בחקיקה, גם בנושאים של מעמד אישי,

גם בנושאים כלליים - אפילו של ייצוג נשים, אבל אני מציעה שכולנו נמשיך,

למרות חילופי השלטון. כל הנוכחים והנוכחות יודעים שגם בשלטון הקודם לא

רווינו נחת, למרות שחשבנו שנקבל תמיכה מסיבית יותר, וכמובן שהשיקולים

היו אחרים. אני חושבת שהגענו להישגים ברוכים ואני מציעה שנסתכל על

הקדנציה הקרובה לא בהסתכלות פוליטית של הרכב הקואליציה, אלא בהסתכלות

אישית יותר, מי האנשים שיתמכו משני הצדדים, קואליציה ואופוזיציה,

ביוזמות שלנו, ביוזמות חקיקה וקידום נושאים כלליים. אני חושבת שאנחנו

עדיין יכולים להגיע בהסכמה לרוב לגבי חלק גדול מהנושאים, ולקדם את

הפעולות בהן אנחנו עוסקים.

גם בקדנציה הזאת אנחנו לא בדיוק במסגרת של אין סוף ועדות משנות, והקשר

שלנו עם השדולה הוא מנותב, פשוט משום שאתן השכלתן להכין מערך של

מומחיות בתחומים שונים, כך שבאופן טבעי, כאשר אנחנו עוסקים בחקיקה,

אנחנו פונים אליכן, אל המשפטניות, בנושא עבודה ושכר, הנושאים שענת

מטפלת בהם, ואז יש לנו רפרנטים. בנושא ייצוג יש לנו רפרנטים, וכאן

לשדולה יש אולי זכות מיוחדת בכל הנושא של העדפה מתקנת או הבטחת ייצוג.

בנושאי אלימות, אולי הארגונים האחרים עוסקים יותר בשטח, משום שיש להם

מפעילים - מקלטים, מרכזים לסיוע - אבל השדולה עוזרת לנו בנושא אלימות

גם בעניין של מחקרי רקע, מידע על החוקים במקומות אחרים, לאן אפשר

להוביל, מה המודלים שכדאי לעבוד עליהם. הנושאים של בריאות האישה,

נושאים של הטרדות מיניות לסוגיהן, בכל הדברים האלה אנחנו תמיד מצויים

עם רפרנטים.

ב-4 השנים האחרונות נמשיך בדרך בה הלכנו עד עכשיו, כאשר מדי פעם נברר

בעיות ספציפיות שמתעוררות. כידוע לכן אנחנו עוסקים גם בנשים חד-הוריות,

גם בנשים עולות, ואני חושבת שאין כאן אף אחת שהיא חדשה ולא מודעת

למגוון הנושאים שהוועדה מטפלת בהם.

לפני שאני מעבירה לכן את זכות הדיבור, אני רוצה להציג את מרינה

סולודקין ובני אלון, שני חברים חדשים בוועדה. הפעם בגלל מיעוט הנשים,

והיותה של אישה אחת שהיא שרה בממשלה, אנחנו למעשה 8 חברות כנסת, שמתוכן



אחת לא רוצה להיות בוועדה הזאת, ולמעשה עוד שתיים שלא הופיעו עד היום

אף פעם אחת. אני חייבת להגיד לכס שגם חברי הוועדה הזאת הם ברובם גברים.

כך שכאשר אנחנו מנסים לקדם משהו בצורה השדולתית על חברי הוועדה, אני

מבקשת להתייחס אליהם כאל מנוף לא קטן מאתנו. אני אומרת את זה בידיעה

שהגברים שנימצאים בוועדה הזו באו מתוך ענייך אמיתי בנושא, והם מייצגים

נשים שבחרו בהם. זה בהחלט לא סתם שאין להם מה לעשות בצהרים ולכן הם

ניגשים לראות מה חושבות החברות.

אני מציעה שאעביר לכם עכשיו את רשות הדיבור, ואחר-כך לחברי וחברות

הכנסת. הייתי רוצה לקבל מכן הצעות לתוכנית פעולה, ולא לחזור על דברים

שממילא אנחנו עוסקים בהם. אם יש לכך שאלות לגבי נושאים שעסקנו בהם בעבר

ואתן לא יודעות היכן הם עומדים.

גליה גולן; אני ממלאת את מקומה של אליס שלוי, שנימצאת

כרגע בשבתון. אני חושבת שבאמת אין צורך

להציג לך את השדולה, ואני חושבת שגם החברים והחברות של הוועדה מכירים

אותה. אם תרשי לי, הייתי רוצה לעשות סבב ולהציג כל אחת, ואחר-כך יהיו

כמה נשים כאן, שהן חברות ההנהלה, שיכולות להציג כמה רעיונות, כמה הצעות

מתחום העיסוק שלהן בשדולה (מציגה את הנוכחות).

רציתי לפתוח בפרויקט שאני מרכזת, פרויקט שהוא חדש, פרויקט משותף של

השדולה והפורום הציוני בנושא של תדמית העולה מבריה"מ לשעבר. זה פרויקט

די גדול. הרעיון כאן הוא לקיים שנת העולה מבריה"מ לשעבר, עם הרבה הרבה

פעילות - אם זה קורסים, סמינרים, ימי עיון, הרצאות, גם פירסומת וכוי,

כשהמגמה והכוונה היא לנסות לשנות ולשפר את התדמית של העולות מבריה"מ

לשעבר. כבר התחלנו עם קורס קצר, ועכשיו אנחנו עובדים על יום עיון

שיתקיים בסוף ינואר. עכשיו בדיוק אנחנו חוזרות מישיבה עם הפורום

הציוני. ללא צל של ספק נצטרך עזרה רבה בעניין הזה. כלומר, עזרה של אנשי

ציבור, של נשות ציבור, של פוליטיקאיות. לא שאני חושבת שצריכה להיות כאן

חקיקה, זה לא לכיוון הזה כמובן, אלא לכיוון של מעמד ציבורי, ולתת

לעניין הזה גיבוי. אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב, צריך להציג לחברה

הישראלית גיבוי לנושא הזה.
היו"ר יעל דיין
הקורסים הם לאלה שקיבלו את הסטיגמה או לאלה

שנותנים את הסטיגמה?

גליה גולן; הכוונה בקורסים זה לקחת נשים עולות כדי שהן

תוכלנה לצאת ולהרצות לציבור הרחב, גם לציבור

העולות, גם להופיע - אנחנו רוצים לעשות איזה סרט על נשים עולות

מוצלחות, ויש הרבה כאלה - והכוונה באמת לבנות איזה קאדר של נשים שנוכל

לתת להן להעביר את הנושא.

מרינה סולודקין; אנחנו בונים קאדר של נשים במפלגות, ועושים

את זה בצורה מצויינת.

גליה גולן; זה מאוד חשוב מבחינת המפלגה עצמה. הנחתי שיש

דבר כזה.

רינה דותן; צריך לראות איך החיים מקדימים את כל

התוכניות. עכשיו הצענו סמינר לפיתוח מנהיגות



בקרב נשים עולות בריה"מ וכבר הציעו עצמן מועמדות. וצריך לראות איזה

נתוני פתיחה של מנהיגות יש בהן.

גליה גולן; אנחנו גם נעסוק במחקרים לקראת יום העיון.

איו צל של ספק שיש פוטנציאל עצום של נשים

עולות מבריה"מ.

היו"ר יעל דייו; בכנסת יש שתי נציגות עולות מובהקות.

כאשר אתן תהיינה מוכנות עם איזו שהיא קבוצה,

כולל נציגות נשים במפלגות, כדי שיוכלו להציג גם את הבעייתיות, גם

תוכנית פעולה, נקיים ישיבת ועדה מוקדשת לנושא הזה, אם אפשר עם אנשי

תקשורת וכו הלאה, וניתן לכן את הבמה לנושא, נביא את מי שתציעו

מהמומחים, כולל נשים עולות במפלגות.

רינה דיתן; הנושא של הדימוי האישי של העולות גם עלה

בקדנציה הקודמת בתת-הוועדה של סלמוביץ.

היו"ר יעל דיין; הנושא עלה בכל המסגרות, אבל כאן אנחנו

מדברים על דבר ספציפי. לצערי זה גם עלה

בוועדת החקירה לרצח נשים, מה קורה עם האלימות כלפי נשים. זה עולה

כשאנחנו מדברים על חינוך, כשמדברים על אבטלה, וודאי כשמדברים על

חברויות. אבל אנחנו מדברים כאן על דבר אחר, ואני אשמח אם תיפנו לוועדה

בנושא.

גליה גולו; בהחלט נפנה.

רבקה מלר-אולשיצקי; קודם כל רציתי לומר לך, יעל, באופן אישי על

זה שאני מצטערת על מה שקרה לך.

לעניינים בהם אנחנו מדברים. אני חושבת שכל הרקורד שעשתה הוועדה הזאת

בנסיבות של הכנסת הקודמת, למרות ההרכב שלה, במיוחד בתחום הזה, אני

חושבת שההישגים הם יפים ורבים. אני חושבת שיש לנו הרבה מאוד נושאים

ללכת אתם הלאה, ואני פשוט רוצה להעלות כמה נושאים בצורה נקודתית.

את אמרת שיש חברי כנסת גברים בוועדה הזאת, ואני חושבת שאנחנו צריכים

לקדם את זה בברכה. מאז ומתמיד אני מנסה להסביר שלדעתי אין בעיות שהן

נשיות נטו, וגם לא אלו שנראות כאלה באופן מובהק. אני מביאה תמיד כדוגמא

את הנושא של השכר השווה. אני חושבת שבעיית שכר היא בכלל לא בעיה

שביחסים בין גברים ונשים, אני חושבת שהיא בעייה בין מעבידים. המרוויחים

היחידים מקיפוח נשים בשכר זה המעסיקים, וזה לא עניין לנשים וגברים,

ואני מחכה ליום שבו גברים יבינו שהם צריכים לחבור לציבור הנשים ולהיאבק

בנושא הזה של שכר שווה. אין ספק שהכנסת האחרונה חוקקה חוק שלדעתי יתן

לכך כלים יוצאים מן הכלל, ואנחנו בשדולה כבר מנסים להיערך גם לפעול

לאכיפה של החוק. זאת אומרת, שלא ישאר בגדר אות מתה בספר החוקים, כפי

שהיה החוק הקודם שהיה קיים שנים רבות.

הנושאים שלדעתי אנחנו צריכים להעלות, וכאן אני מבחינה בין הנושאים שאני

רואה בהם שינוי נרחב וגורף, לבין הנושאים שהם בגדר תיקונים נקודתיים

שלכל אחד יש חשיבות רבה.



הרשות למעמד אישה. אני חושבת שדווקא בכנסת הנוכחית - ואני מוכרחה לומר,

יושב כאן ח"כ בני אלון, הבנתי שהיועצת למעמד האישה לראש-הממשלה תתמוך.
היו"ר יעל דיין
זה דבר שהוא בטיפול.

רבקה מלר אולשיצלקי; אני רואה בענייו של הקמת רשות למעמד האישה

נושא חשוב ביותר שאנחנו צריכים לפעול

לקידומו. אני מדברת על נושא של הבטחת ייצוג נשים. אני יודעת שזה נושא

שהסיכויים להשיג אותו די קלושים, אבל אני חושבת שאנחנו לא צריכים

להרפות. אנחנו בודקות עכשיו בשדולה אפשרות של בדיקת מה עושה העדפה

מתקנת ומה קורה בארצות אחרות. משיחות שקיימנו, כולל עם חברות פרלמנט

מארצות ארורות, מתברר שגם הן, גם לא הפמניסטיות שבהן, רואות בזה דרך

שבלעדיה פשוט בלתי אפשרי להשיג את התיקון.
היו"ר יעל דיין
את מדברת על חוק שיהיה לכל המפלגות. זאת

אומרת, שש"ס תהיה חייבת לכלול נשים.

רבקה מלר אולשיצקי; בהחלט.
היו"ר יעל דיין
זה תלוי בתפיסת העולם של מפלגות.
רבקה מלר אולשיצקי
זה באמת עניין של תפיסת עולם. אנחנו סבורים

שיש מקום להעדפה מתקנת, גם ברשויות

המקומיות, גם בממשלה, אפילו בחקיקה ישירה לחוק לבחירת ראשות הממשלה.

הרי המועמד לראשות הממשלה צריך להרכיב ממשלה, וכתוב שצריכים להיות 16

או 18 שרים, ואז מדובר שלא פחות מנניח 20 אחוזים מהשרים יהיו בני המין

שאיננו מיוצג. זה הרעיון. זה עניין של השקפת עולם.
היו"ר יעל דיין
אנחנו הולכים על המקסימום מול מציאות,

והתוצאה היא איזו שהיא סינתזה.
מרינה סולודקין
למה אנחנו מדברים כל הזמן על הבטחת עיסוק

הנשים, ולא מדברים על מפלגת נשים?
רבקה מלר אולשיצקי
זאת כבר פרשה אחרת.
מרינה סולודקין
אם יש מפלגת נשים, יש לכן מועמדת לראשות

הממשלה. בבחירות ב-1992 בבריה"מ, מפלגת נשים

קיבלה 21 מנדטים.
היו"ר יעל דיין
השדולה מציגה את הנושאים שמוסכמים בשדולה.

יש נושאים, כמו שאנחנו במחלוקת, שאנחנו

מעלים יחד לדיון. בנושא של מפלגת נשים, אני לא חושבת שלשדולה יש עמדה

אקטואלית.
מרינה סולודקין
אני לא חושבת שבמציאות שלנו הבטחת נשים זה

דבר מציאותי, לעומת מפלגת נשים שבראשה עומדת

אישיות, ואז אפשר לעשות משהו. עשינו דברים שכולם אמרו שהוא בלתי אפשרי,

ואנחנו ידענו שהוא אפשרי.



רבקה מלר אולשיצקי; הגישה הסקטוריאלית הוכיחה את עצמה, אז אולי

היא תעבוד גס בתחום של נשים.

מרינה סולודקין; מבחינה תיאורטית ואידיאולוגית יכולים אפילו

לעשות בסיס לזה ולעבוד ולפתח את הנושא, ואני

מוכנה לעזור בזה.

רגקת מלר אילשיצקי; אני אגע ממש בקצרה בתחום דיני משפחה. אנחנו

מדברים כבר זמן רב על נושא של תיקון חוק

יחסי ממון בין בני זוג, כשהמטרה היא לאפשר חלוקה שווה. ישנה הצעת חוק

וישנן דעות לכאן ולכאן, ואנחנו מלווים את הנושא. גם נושא של איסור

שיפוי.

אני רוצה לומר לגבי בתי-המשפט למשפחה, שכפי שאני רואה את הדברים בשטח,

זה נחשב הצלחה. מי שעומדים בראש בתי-המשפט למשפחה, מביאים כבר

סטטיסטיקות מרשימות של סגירת תיקים שבעבר נסחבו במשך שנים. עם זאת,

התברר שיש כמה דברים שצריך לתקן, ובגלל ההצלחה אנחנו סבורים שצריכים

להרחיב את זה על סקטורים נוספים. אם אנחנו מדברים על סקטורים, למשל

נושא של מוסלמים, מבלי לפגוע, כדי שזה יהיה בד בבד עם הסמכות של

בתי-הדין השראעים.

נושא מעורר מחלוקת, אבל אנחנו מדברים עליו וגם שוקדים על הצעת חוק, הוא

הנושא של נישואים אזרחיים. אין ספק שמדובר כאן בנושא שאין עליו

קונצנזוס, אבל הרעיון שעלה בגדול הוא נישואים אזרחיים מחייבים לכל,

ובמקביל בחירה אופציונאלית של נישואים דתיים. זאת אומרת, חובת נישואים

אזרחיים וחובת גירושים אזרחיים, כי בדרך כלל הבעיה היא פחות בנישואים,

למעט כל המקרים האלה שיחסית אינם רבים, הבעיה היא תמיד בעניין

הגירושים, ולכן ההצעה היא נישואים וגירושים אזרחיים, ונישואים וגירושים

דתיים אופציונאלית על-פי בחירה של כל אחד.

היו"ר יעל דייו; זאת אומרת, לקפח את קפריסין. זה מה שקיים

בפועל.
רבקה מלר אולשיצקי
יש לנו כמה נושאים נקודתיים בנושא ביטוח

לאומי. אנחנו רוצים להשוות את הגימלה לנשים

בשמירת הריון, בדומה לדמי לידה.

היו"ר יעל דיין; כשהיינו בשבוע שעבר ב"נעמת", הגישו לנו קובץ

חוקים, וזה כלול בתוכו.

רבקה מלר אילשיצקי; יש עוד כמה תקנות שאנחנו רוצים להיטיב עם

נשים בהריון. החוק היום הוא צר מאוד, ויש

הרבה מאוד מקרים שנשים נותרות ללא זכויות, ואנחנו פשוט איתרנו את

הדברים ורוצים לתקן אותם נקודתית.
היו"ר יעל דיין
יש לכם את החומר מוכן להגשה?

רבקה מלר אולשיצקי; אני מניחה שיהיה לנו בתוך פרק זמן קצר.



היו"ר יעל דיין; בעניין של חקיקה ספציפית ותיקוני יוקיקה, אני

רוצה לבקש מכם מה שקיבלתי מ"נעמת". קיבלתי

כ-25-30 חוקים, אוגדן של חוקים, העברתי את זה ליועצת המשפטית שלנו

לבדיקה, כי חלק מהנושאים כבר הונחו למעשה פעם שניה, אלה שעברו קריאה

טרומית. הבדיקה היא איזה דברים נשארו כדי לנסות להחתים את חברי הוועדה

ולהניח אותם מיד, כי זה שוב פעם עובר לטרומית. אני מבקשת מכם לעשות

אותו הדבר.

רבקה מלר אילשיצקי; אני מניחה שתוך שבועיים-שלושה נוכל לעשות

זאת.

היו"ר יעל דיין; היום צריך לחכות זמן רב לקריאה הטרומית

ואנחנו מנסים להגיע עם הנושאים האלה ליום

האישה הבינלאומית, בשוני מיום האלימות כלפי נשים הבינלאומי, לריכוז

בקיצור הליכי החקיקה, כך שכל מה שיגיע, אפילו חלק ממנו, עד מרץ - אנחנו

נוכל להעביר בקריאה טרומית, ואז לנסות להעביר לטיפול הוועדה הזאת.

דבקת מלר אולשיצקי; אנחנו מטפלים גם נקודתית בנושא של הפרדה

מינית בעבודה, כאשר הגמה היא להרחיב את

ההגדרה של הפרדה מינית, וגם את ההגדרה במערכת יחסים בין עובד-מעביד,

להגמיש כאן את הקריטריונים, כך שלמשל הפרדה מינית בעבודה של מישהו שהוא

לא ממונה על אותה עובדת, גם כן תחשב להטרדה מינית.

יש לנו גם רעיונות לגבי הנושא הזה, עד כמה לאפשר זכות תביעה לנשים

מוטרדות, עד כמה צריך להוכיח בצורה ממשית. כל הרעיון הוא באמת להגמיש

ולהרחיב את זה, ולהתאים את זה למציאות.

היו"ר יעל דיין; אני מציעה שתקחי לידיך את החוק שהונח ועבר

קריאה טרומית, עוכב על-ידי ועדת חוק חוקה

ומשפט. החוק נימצא עכשיו, הוא יעבור קריאה טרומית בחודש הבא, ואז נוכל

להכניס את זה, בתנאי שזה לא נושא אחר. ננסה להעביר את החוק הזה כאן

לוועדה ולא לוועדת חוקה, שבה הוא נתקע שנתיים וזה היה פשוט בלתי

אפשרי.

רבקה מלר אולשיצקי; יש עוד נושא של הקמת נציבות לשיוויון

הזדמנויות בעבודה, וזה בצד רשות, כגורם נפרד

לדעתי. לדעתי זו צריכה להיות רשות ממלכתית עצמאית. הרעיון הוא, שכיוון

שגם הנציבות היא מעסיק אדיר, לא רצוי שאותו אדם שאתה בעצם מבקר אותו

ובודק אותו, תהיה גם כפוף לו. הרעיון הוא שתהיה רשות נפרדת ועצמאית.

היו"ר יעל דיין; לגבי כל רעיון חקיקה שאתם מציעים, יש להעביר

גם עלות החקיקה. אחרת זה נדחה על הסף. האוצר

פוסל, לא משרד המשפטים, לא ראש-הממשלה ולא אף אחד אחר. גם דברים שיש

עליהם הסכמה, האוצר דוחה על הסף. אני לפחות נמנעת להציג חוקים שלא

צמודה אליהם העלות שלהם, בעיקר בעונת הקיצוצים, משום שזה פשוט לא

רציני. אם יש הצעה לרשות, בבקשה להגיש גם הצעת תקציב, לעשות הערכה

כללית מה העלות של הקמת רשות כזאת למדינה.



רבקה מלר אולשיצקי; בסדר. יצטרכו לעשות זאת גם בתיקונים של

ביטוח לאומי, כי גם זה כרוך בעלויות.

ישנו נושא מאוד טעון של זנות, שאנחנו דנים בו וחושבים מה לעשות, אם

וכמה.

כפי שאמרתי, הנושאים הם רבים, אין כמעט נושא בחיים שלנו שלא נושק, לא

מגיע אליו נושא של זכויות נשים, ואנחנו משתדלים, כמיטב יכולתנו, לתת את

המענה או בתחום החקיקתי, או בתחום של פסיקה תקדימית, וכמובן גם בתחום

הציבורי.
תמר גוז'נסקי
יש עכשיו דיון על עובדים זרים ואני רוצה

להגיע אליו, ולכן אצטרך לצאת את הישיבה.

אני כמובן מברכת על הפגישה, ואני מברכת על העבודה שנעשית. אני רוצה

לעבוד עם הנציגות הנאמנות של השדולה גם בחקיקה וגם בנושאים אחרים. בדרך

כלל תצלחנו לגבש פחות או יותר דעה משותפת גם בנושאים שהיו לא פשוטים

בכלל בחקיקה שהיתה בקשר לנשים.

יחד עם זאת, מהנסיון שלי, לא תמיד זה עובד. לא תמיד כשחברת כנסת פונה

לשדולה ומבקשת עזרה בניסוח חוק, העזרה מגיעה, ואם היא מגיעה, היא לא

מגיעה מהר. אז נכון שאתן לא הלשכה המשפטית שלנו, ובעצם איזה טענות יש

לי אליכן, אבל מצד שני אני חושבת שאם לחברת כנסת יש יוזמת חקיקה, מן

הראוי שהשדולה - בהתחשב במספרנו הקטן - תהיה קצת יותר ערנית בנושא

הזה.

שאלה אחת שאני מציבה באופן כללי. נניח שתהיה יוזמה של אחת מחברות הכנסת

בתחום כלשהו שנוגע לנשים, אז אפשר להגיד: מה הבעיה, קחי את היוזמה,

תעבירי לשדולת הנשים, ושדולת הנשים תעשה מה שהיא רוצה. זה דבר טוב,

לכאורה, אבל יש פה גם צד שני. הצד השני הוא שאני חושבת שלכל אחת ואחד

פה, גם לחברי הוועדה, יש מחוייבות אישית לעשות דברים. זאת אומרת,

המחוייבות האישית שלנו זה לא רק לתת רעיונות למי שרוצה לעשות, אלא

לעשות דברים. השאלה שאני שואלת היא באיזו מידה השדולה מוכנה לשקול

תמיכה בנושאים שהיא תחשוב שהם ראויים לתמיכה, כשבעצם מי שמוביל אותם זה

לא השדולה. אני מכירה את הנושא, אני יודעת את הבעייתיות, אני יודעת

שכתוב פה שהשדולה היא בלתי מפלגתית או אל-מפלגתית. אני אומרת את זה כי

הדברים הם מאוד מסובכים מהבחינה הזאת. אי-אפשר שחברי הכנסת יוותרו על

הפעילות הציבורית, אבל מצד שני התשתית הציבורית הארגונית, הטכנית,

הפיננסית שלנו, חברי הכנסת, מה שלא תגידו, היא קטנה.

לכן אני מציעה לשקול את הנושא הזה. אני לא אומרת לעשות זאת דווקא

בישיבה הזאת, אבל אולי באיזה שהוא צוות מצומצם. אין לי כוונה לפגוע

בסמכויותיה ובתחומיה של השדולה, אבל מצד שני שלא יצא מצב שבו בעצם

אנחנו לא יכולים לקבל משהו כי אצלם בפרוטוקול כתוב שהם לא מתערבים

בעניינים פוליטיים. אני לפחות מדברת על עצמי, ולא על אחרים. יש לך

רעיונות ואתה רוצה לקדם איזה שהוא נושא באיזה שהוא רעיון, ואתה יושב

ואומר, אבל איך אני ארים את הנושא הזה לבד. אז יש פיתוי כאילו לוותר על

הנושא, אבל זה לא נכון. ציבורית צריך להיות עניין לכולנו שיהיו חברי



כנסת, גברים ונשים, שיקחו על עצמם לקדם נושאים נשיים. לפעמים בהצעת

חוק, זה יותר פשוט. אבל לפעמים בתחום של זכויות נשים בתחומים שונים.

רבקה מלר אולשיצקי; את יכולה לתת דוגמא? זה לא לגמרי ברור לנו.

תמר גוז'נסקי; לא חשוב מה הנושא שניקח, למשל נושא שאני

עכשיו מנסה לקדם. יש סכנת סגירה למתפרות

בגליל, מדובר על פיטורי 12-14 אלף נשים. אני לא יודעת אם יפטרו את

כולו, אבל יש סכנה כזאת. אתה מעלה את הנושא, קצת זועק, קצת מרים קול,

אבל מה הכוח המופלא והמופלג שלנו לעסוק בנושא הזה? יש פה בעיה, זה לא

שאני אעביר לכם את הנושא שאולי השדולה תטפל בו, אני לא אומרת שהשדולה

לא מתעניינת בנושא, אלא אני שואלת באיזו מידה השותפות היא לא כזאת

שאנחנו רק חלק מהשדולה. אני לא יודעת אם אני מבהירה את עצמי. יש פה

בעיה.

גליה גולן; את העלית דבר מעניין שנצטרך לדון בו בתוך

השדולה.
תמר גוז'נסקי
אני מהססת לפנות לשדולה, כי אני אומרת

שהשדולה הרי לא בנויה על עזרה כזאת. מצד

שני, אני לא הולכת להעביר את הנושא לשדולה ולהגיד לה שתעבוד לחוד.
ובשורה התחתונה
באיזה מידה השדולה מוכנה לעמוד מאחורי חברי כנסת -

ואני לא אומרת כרגע בדיוק מה זה נקרא לעמוד - כשהם פועלים לקידום נשים

בתחום אי, ב', גי, ד'. כמובן שהשדולה תחליט שזה מעניין אותה וזה חשוב

לה, כי אני לא אומרת שהיא צריכה לעזור בכל נושא.

רינה דותן; את בתחושה שיש בעיה בנושא הזה?
תמר גוז'נסקי
אני חושבת שיש בעיה. אם אני טועה, אשמח מאוד

לקיים עם השדולה בהזדמנות דיון בנושא הזה.

אבל עד היום התחושה שלי היא כזאת, שאומרת שבעצם השדולה מוכנה בשמחה

לקחת נושא, אם אני אצלצל לשדולה ואכתוב מכתב, זה יפה מאוד. אבל אני לא

מדברת על זה, אני מדברת על משהו אחר. אני מדברת על כך שחבר הכנסת מנסה

לקדם נושא והשדולה עוזרת לו. זה דבר אחר בכלל. יכול להיות שהשדולה

תחליט שזה לא עניינה, אני לא יודעת, אבל אני אומרת שלחברי הכנסת יש

אפשרויות מסוימות, הרי יש להם גם מיגבלות. זאת אומרת, יש אפשרויות,

אפשר לעלות על במת הכנסת, לזעוק זעקה, אפשר להציע הצעת חוק. אבל צריך

לשמוע גם את הצד השני, ואני לא בטוחה למשל שהשדולה תהיה מוכנה שביוזמה

מסוימת יהיה כתוב חבר כנסת מסוים ושדולת הנשים.

אני אומרת את זה כי אני מכירה את המצע שלכם ואני יודעת את הבעייתיות של

הפוליטיזציה כאילו בפוליטיקה.
רבקה מלר אולשיצקי
צריכים להביא את זה ברמת ההנהלה. קודם כל

ברמה העקרונית, ואחר-כך ברמה מעשית - מה

אנחנו באמת מסוגלים לתת.

בנימין אלון; חסרה לדעתי פעילות תרבותית אידיאולוגית של

השדולה כדי שהנושא יועלה במקומות הנכונים

ובתפיסה הנכונה. אני חושב שאין מספיק מודעות, לפחות לפי השקפת עולמי,



שחופש של האישה, השחרור, זה דרך חייה, זו דרך בלתי נפרדת מהתפיסה

הכללית, מתפיסת החופש שצריך להגיע אליה. לכן אני גם לא רואה את זה

כעניין של נשים, ולכו נוכחותי כאו. חסרים לי גילויים אידיאולוגיים

ברמות התרבותיות, הפילוסופיות, שלדעתי השדולה צריכה לעסוק ולפתוח את זה

לחוגים אחרים, על הנושאים המרכזיים. אולי מה שהיה, היה טוב עד עכשיו,

אבל אם השדולה תוצג רק כאיזה אגרוף כוח, באיזה שהוא מקום זה יעורר גם

נוגדנים. צריך לעבוד יותר על הנקודה הזאת של התפיסה הכללית, החברתית,

הפילוסופית, ואני מקבל מאוד את הסיסמא הזאת שזכויות האישה הן זכויות

האדם. ויותר מזה.

אני מברך מאוד, ועוקב אחרי הפעילות של השדולה, גם לפני שהייתי חבר

כנסת. אני חושב שהנוכחות היא זאת שתקבע בסופו של דבר בכל מקום, גם

בהלכה. אין דבר כזה שרבנים לא יהין קשובים לנוכחות של נשים. לא ייתכן.

כמו שבמועצות הדתיות התרגלו לזה, יתרגלו לזה בכל הרמות. נוכחות של נשים

שאיכפת להן בכל נושא שהוא, בכל בעיה פוליטית, בכל דבר. ובזה אני למשל

מאוד נגד מפלגת נשים, מאוד נגד, אישית, להשקפתי. אני חושב שזה בדיוק

ההיפך למה שאני הייתי רוצה לראות. מצד שני, אני לא תמים ואני יודע

שקיימות תפיסות שובניסטיות, אבל צריך לדעתי פשוט הרבה חינוך, ברמה

האידיאולוגית, שזה לא ידבר רק לסוג מסוים של נשים שעברו חוויה אישית

קשה והן מזדהות אפילו בלי לדעת למה.

אני מציע את עצמי, ואני חושב שיש עוד הרבה הרבה אנשים כמוני שסבורים

שחשוב לפתח נושאים אלה, ולהכין אותם, גם לגבי הסברה, וסימפוזיונים. אני

מתנצל מאוד על שאני צריך ללכת.

היו"ר יעל דייו; הייתי מבקשת לסיים ולשמוע את הדיווח.

רינה דותן; אכן כל מה שבני אמר, זה אחד הדברים המאוד

חשובים לנו בפורום הפוליטי ציבורי איך

להכניס גם רוח בתוך הדברים, ולא רק ליצור שינוי בחוקים, בשכר וכל

הדברים האלה. זה נעשה במערכת שאם יהיה זמן, נימצאות אתי החברות שעובדות

אתי, והן תוכלנה לספר. זה נימצא הרבה מאוד במסגרת הרבי-שיח, סדנאות,

והשתלמויות, קורסים, וכל הדברים האלה, חלקם מוקדשים לכלים רוחניים,

לברור עצמי, במה אני מאמין, איך אני פועל, ולא רק בתחומים של נשים אלא

נשים והחברה.

באופן קונקרטי ביותר יכולנו לראות, פתחנו הרשמה לקורס, לסמינר לפיתוח

מנהיגות. ממודעה בעתון, ואולי עוד קצת הזמנות, הגיעו למעלה מ-80 נשים.

זה מספר יוצא מהכלל. מי שהשתתפה יכולה להגיד שיש מודעות בציבור. המגוון

הוא גם גיאוגרפי, היו עולות, כאלה שהן 3 או 4 שנים בארץ, היו נשים

מקיבוצים, וזה בהחלט מספק שהנשים מחפשות אותנו כשותפות בנושא הזה. אני

מאמינה שלנו יש עניין גם לסייע לחברות הכנסת כדי להתבלט בעבודה טובה

ולהעביר את הנושאים כפי שהן רוצות. צריך שהרעיונות יהיו מלווים בגיבוי,

לא רק לגבי הכנסת, אלא בכלל כשאנחנו מעלים איזה שהוא נושא ציבורי,

שיהיה גיבוי.

לאחר שנכנס החוק של נשים בדירקטוריונים, קבענו איזה מנגנון שיוכל לעזור

לנו גם לקדם את זה, גם לפקח על זה, וגם להפעיל אותו על מיצוי מיידי של

האפשרויות. נעמי עמדה בראש הנושא הזה של ייצוג, היועצת אז היתה נאוה,

אבל עכשיו גם אמונה מוכנה לקבל זאת על עצמה, אני הייתי נציגת השדולה



וארגוני הנשים, והיתה גם זוהר קרפין. אנחנו קבענו בתוך המנגנון הזה מי

רשאי לקבל מרשות החברות הממשלתיות, מתי מתפנה מקום, איך מתפנה מקום,

האם נשארו שם נשים, האם חסרות נשים. זאת אומרת, מעבר להליך המשפטי, איך

להוביל את זה הלאה עם קצת אינפורמציה, ואתן יודעות בדיוק שידע הוא הדבר

הקונקרטי ביותר. הייתי מציעה להמשיך בתחום הזה. רציתי להגיד לכם שלפני

הבג"צ היו בדירקטוריון 2 אחוזי נשים, ואחרי הבג"צ, נכון ל-31 ביולי -

אני לא יודעת איך זה כרגע - היו 207 נשים שהיוו 25 אחוזים. אני מדברת

על החברות הממשלתיות. זאת אומרת, היו מינויים.

אני רוצה לדבר מנקודת מבט אישית, כמי שישבה שלוש קדנציות בחברת חשמל,

יש הרבה מה ללמוד, יש הרבה עניין בזה, ויש לי בהחלט הרצון והעניין שעוד

הרבה נשים תגענה לזה. כך שאנחנו מוכרחות לפזר את הכוחות שלנו, חלקן

בכנסת חלקן לרשויות המקומיות, חלקן לדירקטורים, וחלקן לדברים נוספים.

זה דורש גם איזו שהיא החלטה פורמלית.

היו"ר יעל דיין; אנחנו ביקשנו לקיים ישיבת ועדה עם הנציב כדי

לקבל דיווח. הישיבה הזאת תתקיים, ואתן כולכם

תוזמנה, אנחנו נקבל דיווח מה בדיוק נעשה לגבי המינויים. יש עכשיו שני

חוקים בדרך, האחד לגבי דירקטוריונים בתאגידים ציבוריים, ואחד עירוניים.

אלה שני חוקים שיהיה להם רוב בכנסת הזאת, לא תהיה בעיה. הבעיה היא רק

ההליך המייגע, שדבר שעבר כבר, צריך מחדש להניח אותו, לעבור ועדת שרים.

אין לזה התנגדויות, אלא זאת פשוט בעיה של זמן. הבעיה היא שאני מנסה

להעביר את החוקים האלה לוועדה שלי. מנסיוני, הנושאים האלה יושבים

בוועדת חוקה במשך שנתיים, יש הסכמה בבית ואני בתור עם חוקים אחרים, כל

אחד דוחף. בזמן שבוועדה הזאת זה מגיע לשולחן ומיד מוגש לקריאה ראשונה

ולקריאות אחרות.

רינה דותן; אמנם שנת 98' זה כאילו עוד הרבה זמן, אבל

שנת 97' תהיה השנה המכריעה לגבי כל

ההתארגנות לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. אנחנו נצטרך למצוא דרך בין

על-ידי חקיקה, בין על-ידי עידוד, ובין על-ידי הסברה, להיות בנוכחות

מלאה גם של הוועדה, גם שלנו, גם של גורמים אחרים על-מנת שיותר נשים

תגענה לרשויות המקומיות. אנחנו פועלות בנושא הזה כבר עתה, ואכן הקדשנו

לזה תקציבים וכוח-אדם. וכמו שאתן זקוקות יותר לתהודה וסיוע של השדולה

בהצעות שלכם, אנחנו נזדקק לתהודה והזדקקנו לוועדה למעמד האישה בנושא של

נשים ברשויות המקומיות. יש לנו דברים מפורטים מאוד, אבל לא זה הזמן

לדון עליהם.

היו"ר יעל דיין; אני מבקשת להבהיר, כי כך נהגנו בקדנציה

הקודמת, ליווינו את כל המועמדות.

רינת דיתו; בתיק שנתנו יש קצת פרוט, ואם נצטרך להעביר

דברים יותר מפורטים, נוכל לעשות זאת.

היו"ר יעל דיין; תתני לי לוח זמנים מתי אתם רוצים.
רינה דותן
יש פרטים בתיק קשר לפורום הפוליטי ציבורי

ברשויות המקומיות.



חנה קורצמן; אני אדבר רק על כמה פרויקטים חדשים שאנחנו

עובדים עליהם. לא היינו רוצים לחשוב על

ענייני חקיקה, אבל אולי גס חקיקה בכיוון. אחד הנושאים שהתחלנו לעבוד

עליו זח הפרעות אכילה. נושא של בריאות נשים, 95 אחוזים של מקרי הפרעות

אכילה נימצא בקרב נשים, וזה כולל נושא של אנורקסיה נברוזה, שהיא יכולה

להיות מחלה קטלנית, ובולמיה שגורמת להרבה מאוד בעיות רציניות של מערכת

העיכול וכוי, ואני לא מדברת עכשיו רק על בריאות הנפש, אלא גם על בריאות

גופנית. יש הפרעות אחרות, שעוד לא הוגדרו בצורה מדוייקת.

אנחנו קיימנו עד עכשיו שלושה מפגשים עם מומחים בנושא של הפרעות אכילה.

אנחנו עובדים עם ד"ר פייטון שהיא מומחית בנושא הזה, ואנחנו נצא עם נייר

רקע שמראה שיש מעט ידע בישראל על האפידימיולוגיה של הנושא, למרות שיש

הזדמנויות - למשל בצבא - שאנחנו יכולים לעלות על הדברים האלה, ושיש מעט

טיפול שיטתי ומאורגן. בישיבות האלה שלנו השתתפו לא רק מומחים, אלא גם

נשים שטובלות מהבעיה הזו, ושמענו גם מהן על הבעיות שלהן.

כמובן שאחד הגורמים לאפידמיה הזאת, שהיא לא קיימת רק אצלנו אלא גם

בארה"ב, זאת האווירה החברתית והאווירה בתקשורת שנשים צריכות להיות רזות

וצעירות לעד, עד כמה שאפשר. אנחנו יודעים שבאופנה המודרנית נשים שוקלות

20 אחוזים פחות מהמשקל הממוצע, כשלפני כמה שנים זה היה רק 8 אחוזים

פחות. הן הופכות להיות אידיאל. כמובן שהאטפקט הזה הוא הרבה יותר קשה

מבחינת התערבות, ואנחנו צריכים לחשוב טוב איך אנחנו יכולים גם בנקודה

הזאת, לא רק ליצור תכניות חינוך בבתי-טפר, ולא רק ליצור טיפולים לנשים

שכבר טובלות מהמחלה, אלא גם איך אפשר, אם בכלל לשנות את תפיסתן.

היו"ר יעל דייו; יש כאן היבט נוטף שאני מאוד מודעת לו מפניות

רבות, והוא הפנייה של בחורות אנורקסיות

לאישפוז פסיכיאטרי. זאת שאלה ששייכת למשרד הבריאות. כאשר הן כבר באות

לטיפול, הן מקבלות את הטיפול הגרוע ביותר שיכול להיות, בסביבה הכי

בריאה.

לא נוכל להיכנס לכל נושא, כי כל נושא בפני עצמו מצריך ישיבת ועדה בנושא

בריאות, כשם שטיפלנו בסוגי הסרטן האופייני לנשים ובמחלות אחרות, או בסל

הבריאות.

חנה קורצמן; היתה לנו פריצת דרך. לפני כשנה החליטו במשרד

הבריאות להקים ועדת היגוי לבריאות נשים. זאת

פעם ראשונה שהם מכירים בנושא הזה. זאת בהחלט פריצת דרך, ודרך הדבר הזה

התחלנו להיכנס למועצות המקצועיות.

עוד שני נושאים שהייתי רוצה להעלות בקצרה. האחד, בקשר לטרטן השד, ופה

היתה פעילות רבה והתקיימו בנושא ישיבות רבות. רוב הישיבות התייחסו

לנושא של גילוי מוקדם וטיפול. אנחנו חושבים שהיום, כפי שחושבים בארצות

הברית, החלו לעסוק גם בנושא המניעה הראשוני, איך אפשר למנוע. אנחנו

רוצים היום להתחיל בפריצת דרך בנושא סרטן השד והסביבה, ורוצים שגם פה

יתייחסו לזה. זה יהיה נושא די קשה כי ברוב הנושאים שיש התקדמות, זה

בגלל שמישהו יכול להרוויח מכך, או חברת תרופות או רופאים, אבל פה אנשים

מפסידים. גורמי סביבה שרוצים לפנות למשרד החקלאות לצמצם את הנושא.



היו"ר יעל דייו; אני מציעה שלא ניכנס לפרטים, כי כל נושא

שווה ישיבה בפני עצמה.

חנה קירצמן; הנושא האחרון שאני רוצה להזכיר, זה פרויקט

שאנחנו נפעיל על איתור וטיפול בנשים במערכת

הבריאות, והכוונה היא למבצע חינוך של עובדי חדרי מיון וכוי. זה נושא

מאוד חשוב שאני חושבת שצריך לשים אותו על סדר היום.

מרינה סולודקיו; כאן במשך שלושה חודשים למדתי, כי אני הכרתי

אותם מניסיון בצורה אחרת לגמרי. אני לא

חושבת שאני פמיניסטית במובן אחר. חשבתי הרבה על מעמד האישה במדינת

ישראל וחשבתי על דרכים, איך לשפר את המצב, בגלל שרואים וגם מרגישים

שהמצב גרוע. כתבתי ספר ברוסית על יהודי בריה"מ במדינת ישראל, וכמה

פרטים שם, בספר שלי, מאוד חשובים משום שזה נפילה בסטטוס לא רק מבחיה

מקצועית, אלא זה גם מבחינה אישית. מאוד לא נוח להיות אישה במקרה זה.

עכשיו אני חושבת יחד עם חברי ולומדת הרבה מיעל, מנעמי ומאחרות. אני

חושבת שאולי הגישה שלי ושל חברי, היא שלא במקרה סופה לנדברג הגיעה

למקומה במפלגת העבודה. אם מרגישים כוח, אז מבטאים כוח.

אני חושבת שהפעילות המשותפת ביני לבין שדולת הנשים זה בתחום הפוליטי.

אני לא חושבת שאנחנו מדינה מערבית ובגלל זה כל העניין של ייצוג במפלגות

הוא עניין מאוד חשוב. אני חושבת שאולי אסטרטגית מפלגת נשים זה לא נכון,

אבל יש דברים טכניים. צריכים לחשוב אולי אפילו יש ערים במדינת ישראל

בהן יש סיכוי לרשימות נשים בבחירות מקומיות.

אני מוכנה אישית לשבת, לחשוב, לכתוב, לחקור בנושאים האלה מבחינתי,

מבחינת אישה שמשפחתה חייתה שלושה דורות בברית המועצות עם כל מה שהיה

שם, עם השלטון הטוטליטרי והלא-נכון, אבל אנחנו היינו שווים, וחשבו

אפילו שיותר שווים מגברים שהיו חלשים. בשלטון הקומוניסטי היו הגברים

חלשים יותר.
אילנית שבו
אני רוצה להתנצל בשמה של ד"ר רינה שחר שלא

יכלה להגיע לפגישה.

בעקרון המוטו שמפעיל את מחלקת החינוך זה עקרונות של שוויון בין המינים

בחינוך, וחינוך לשוויון בין המינים, כאשר מטרות העל שקבענו לנו בשנת
הפעילות 97' הן בעצם שתיים
(1) הכשרה של שינויים לכיוון של שוויוניות במערכת החינוכית, במערכת

החברתית והקהילתית, תוך התייחסות דיפרנציאלית לאוכלוסיות יעד

שונות כמו לגיל הרך, לבני נוער ומבוגרים.

(2) כיוון של חקיקה בנושא סיבסוד מעונות יום, ויום לימודים ארוך, ולאו

דווקא במתכונת שמציגה אותה ועדת אדלר, כמו שקראנו בעתונות וכפי

שהופיעה אתמול בוועדת החינוך של הכנסת.

לצורך זה פועל הפורום בשני מישורים: מישור של החינוך הפורמלי, והחינוך

הבלתי-פורמלי. במסגרת החינוך הפורמלי אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא

ובתיאום עם משרד החינוך ועם הממונה על השיוויון בין המינים, נאוה סגן.



במסגרת הזאת נתחיל בינואר 97' בפרויקט שנקרא שיוויון אלפיים, שבראשותה

של רינה שחר, נאוה סגן וצוות מומחיות. הוכנה תכנית נסיונית תלת-שנתית

לחדירה לחמישה בתי-ספר ממיגזרים שונים ומאיזורים שונים בארץ, כאשר

הרעיון הוא עבודה הוליסטית עם צוות ההוראה כולו בבתי-הספר. הוכשרו לכך

מנחים וגם ההכשרה שהיתה שנתית כל פעם, קורס שנתי, היתה השיתוף פעולה עם

משרד החינוך, סמינר הקיבוצים ושדולת הנשים. הרעיון הוא באמת להיכנס ל-3

שנים, לעבוד עם צוות ההוראה כולו, על שינוי של עמדות בערכים, אחר-כך על

שינוי ויצירת חומרי למידה חדשים, ואז עבודה עם התלמידים עצמם ובשיתוף

עם ההורים. מדובר בינואר 97/ אז אנחנו עתידים להתחיל.

היו"ר יעל דייו; אם אפשר להעביר לנו נייר בנושא הזה, משום

שעוד לפני פגרת הפסח ודאי נקדיש ישיבה בנושא

חינוך, ואז יהיה טוב מאוד להציג את הנושא. אני רק רוצה שתבהירי אם זה

מדובר על הממלכתי ולא על הממלכתי-דתי.

אילנה שבו; יש לנו בית-ספר אחד ממלכתי-דתי. אנחנו

לוקחים חמישה בתי-ספר. יש לנו את חטיבת

הביניים מלחה בירושלים, חטיבת ביניים אלון בכפר-סבא, בית-ספר מרחבים

בדרום הארץ, שזה קמפוס של גן חובה עד כיתה י"א והוא בעצם מכיל ממלכתי

וממלכתי-דתי.

היו"ר יעל דיין; התכנית הספציפית תיכנס גם לממלכתי-דתין

אילנה שבו; היא תיכנס לממלכתי-דתי במתכונת הזאת של

בית-ספר אחד, כאשר המנחים יהיו מנחים

מהמיגזר הממלכתי-דתי, והמסקנות יהיו מן הסתם קצת שונות. האחרון הוא

חטיבת ביניים בבית-ספר ערבי-מוסלמי בתמרה.

הרעיון הוא להכניס מנחים לאותו מיגזר, על-מנת שהם יוכלו לתת את תפיסת

העולם והשקפת העולם הפנימית שלהם במקביל למה שקורה בבית-הספר.

הפרויקט הזה של 3 שנים מלווה בפרויקט של מחקר והערכה, כאשר בסופו המגמה

היא לצאת עם איזה שהוא נייר עמדה ואיזה שהן המלצות ומסקנות למערכת

החינוך כולה כדי להיכנס לנישה רחבה יותר.

היו"ר יעל דייו; יש לכם מידע לגבי התכנית הקיימת שהיו לה

מודלים אחדים ברחבי הארץ רק בממלכתי? התכנית

לשיוויון בין המינים. יש לכם את תוצאות? זה עומד בפני הרחבה? זה בתוך

התכנית הנוספת?

אילנה שגו; זה בהחלט סוג של הרחבה של מה שנעשה עד היום.

כלומר, עד היום היתה תשתית והיו היסודות של

מה שהולך להיות עכשיו בשיוויון אלפיים, אבל זה בהחלט במקביל של מה

שנעשה עד היום.

היו"ר יעל דייו; התכנית ההיא תפסה רוחב.

אילנה שגג; בעצם מה שנעשה עד היום היה יותר לביסוס של

חומרי למידה לצוות הוראה, והיום אנחנו

משתמשים בצוות הזה ובחומרי ההוראה הלכה למעשה בבתי-הספר בפרויקט הזה.



היו"ר יעל דיין; זה גס הושג בספרי הלימוד. הכל היה בגוף

זכר.

אילנה שבו; נכון. אז באו לשרת החינוך שולמית אלוני

ואמרו שרוצים לעשות פרויקט כזה, ואז היא

אמרה שצריך להתחיל ממשהו, אי-אפשר להתחיל מפרויקט כזה והכל התחיל בעצם

בשיפור ספרי הלימוד וכוי.

היו"ר יעל דיין; בדברים כאלה כמובן שהשדולה מקבלת את כל

התמיכה, תמיד זה היה ככה. אי-אפשר לעשות את

זה כהצעות חוק, אי-אפשר לכתוב בהצעת החוק שזה חוק של השדולה, אלא לעשות

כך בדברי ההסבר. בוודאי הוועדה שיושבת על החקיקה, יש נוכחות מוגברת של

מקור החוק, בין אס זה השדולה או גופיס אחרים. אבל בנושאים שהם יוזמה של

השדולה באופן ספציפי, או נושאים אחרים שהם יוזמה של מישהו אחר, אני לא

חושבת שאי-פעם היתה בעיה. הוועדה ודאי לא מתחרה, או מישהו ודאי לא

מתחרה. בנושא של החינוך היתה בעיה, כי דליה איציק שלא היתה חברה פעילה

בלשון המעטה בוועדה, הציגה את זה כנושא שהוא אישי שלה, וזה נתן לה

כיסוי על פעילות בוועדה. השנה היא עוד לא באה לעוד ישיבה, למרות שהיא

רשומה בוועדה, אני מקווה שהיא תזכה אותנו כי היא עסקה באמת בתחום והיא

גם היתה יו"ר ועדת חינוך והיה לנו עניין שהיא תעסוק בתחום הזה. נושאים

כמו הנושא הזה, או נושא של בחירות מוניציפליות, או הנושא הבריאותי של

הפרעות באכילה, כמובן שבמקום שיש יוזמת שדולה שהיא קרדינלית, אני מקווה

שעיניכם אינה צרה על כך שאנחנו מנסים להרחיב, מציינים את המקור, עושים

הרחבה אבל תמיד קרדיט ניתן ליוזם. אני מקווה שכך זה יימשך בעתיד וברוח

טובה.
תמי גוטמן
מרכז המידע נמצא במשרדים החדשים של השדולה.

יש בו קטעי עתונות, מאמרים, מחקרים וספרים,

הכל מתרכז רק בנושא מעמד האישה בישראל ובעולם כולו. יש לנו נתונים

עדכניים לגבי מעמד האישה בישראל וגם בעולם. פונים אלינו סטודנטים,

עתונאים, חוקרים וגם חברות כנסת, ואתן בהחלט מוזמנות לפנות אלינו

לכשתירצו.

היו"ר יעל דיין; יש לי אתר באינטרנט, ואני מניחה שלחברי

הכנסת האחרים יש אתר, ובאתר שלי מוזכרים

הנושאים בהם אני מטפלת, כולל מספר הטלפון, הכתובת וכל הפרטים. אני

יכולה להפנות למרכז המידע שלכם באתר שלי.

תמי גוטמן; בשנה הבאה נרחיב את מרכז המידע, נהפוך אותו

למרכז מחקר, ובראשו תעמוד חוקרת אקדמאית,

ואנחנו גם ניזום ונבצע מחקרים בנושא מעמד האישה.

לזלי זקס; הרעיון הוא לקחת כשני נושאים בשנה ולעשות

איזה שהוא מחקר, כאשר אנחנו לא מדברים על

מחקר של שנים, אלא חקר יישומי. כנראה שבהתחלה נשים את הדגש על העניין

הכלכלי שהוא הבוער ביותר כרגע מבחינת כל הנושא של עלויות, תקציבים,

וכמה זה עולה. אבל בשנה הבאה מרכז המידע שלנו בהחלט יתפוס איזו שהיא

תאוצה ונוכל גם לשרת אתכם טוב יותר.



נעמי חזו; אני רוצה להעלות כמה בעיות, קצת בכיוון שתמר

דיברה עליו, ואני חושבת שאני יכולה להרשות

לעצמי לעשות זאת.

אני קוראת ולא רק קוראת, אלא שותפה לסיסמא שמתנוססת עכשיו בכל מקום וזה

זכויות האישה מול זכויות הגבר, אבל יש בזה גס פן שמחייב את שדולת

הנשים, אם מותר לי לומר. יש נושאים של זכויות האדם, וזה מתבטא במיוחד

בחודשים האחרונים, ואני אתן רק דוגמה אחת ספציפית כדי להמחיש את
העניין
אילנית דיברה על האגף לשיוויון בין המינים במשרד החינוך,

שהולכים להכפיף אותו למינהל לחינוך ערכי, שהוא מאוד פרובלמטי. האם

לשדולה יש עמדה בעניין הזה? ואם יש עמדה לשדולה, מדוע היא לא נשמעה עד

עתה? במלים אחרות, אני באה כמעט בבקשה, בתחנונים, בעניינים שקשורים

להרמת הקול הנשי בנושאים שהם כלליים על סדר היום, שיש להם פן, או היבט,

או השלכות לגבי מעמד האישה בצורה מאוד מפורשת. זאת דוגמה אחת ויש עוד,

אני יכולה להכביר במילים, אבל אתן לא רוצות שאני אעשה זאת ברגע זה. זה

קשור לכל הנושא של אופן ההתקשרות והאינטראקציה בין חברות וחברי הכנסת

לבין השדולה.

בסה"כ אני חושבת שיש המון המון תקשורת, שיהיה ברור, אבל השאלה איפה

אפשר לתגבר ולשפר. אין לנו בעיית תקשורת, אבל יש מקומות שאנחנו רואים

שיש בהם חולשה, והשאלה היא איך לשפר.

אני שמעתי על הצעת חוק בעניין חוק יחסי ממון. בשבוע שעבר היה לנו דיון,

ישבנו על 3-4 חוקים בנושא הזה, ולא ראיתי טיוטא של חוק של השדולה. אני

שומעת מהשדולה היום שבעצם טיפלנו בצורה מאוד מאוד יסודית בשבוע שעבר.

אני חושבת שהנקודה היא ברורה. יש רעיונות של הצעות חוק, אבל אם זה נשאר

בגדר רעיון ולא מגיע לשולחן של חברי הכנסת, זה נשאר באיזה שהוא מקום.

מה גם שהחקיקה מתקדמת אם יש או אין הצעות חוק.

הכיוון השני, דבר שהזכירה תמר, וזאת החלטה שאתן צריכות לקבל. אם אתן

תומכות ביוזמות - ואגב, לי יש ניסיון טוב. אני הלכתי עם אליס לשדולה,

והבנתי שאין לי פה ערוץ חקיקתי. בסה"כ ההצלחה היתה אדירה, אבל ידעתי

מראש, שיהיה ברור, שאני מקריבה חלק מהקרדיט למען ההצלחה של העניין,

ועשיתי את זה ברצון כי חשבתי שהעקרון הוא חשוב מאוד. אבל הבקשה של יעל

היתה קצת יותר רגישות לעניין, משום שיש פה איזה שהוא איזון שצריך לשמור

עליו.

אני שומעת עכשיו שאולי אין מספיק הזרמת אינפורמציה בכיוון השני, מאתנו

אליכם, ואני חושבת שזאת בעיה שלנו, וצריך לחשוב איך עושים את זה נכון

ובצורה שיטתית ומסודרת.

הערה לגבי רשות הנשים. יש הצעת חוק פרטית שהיא לגמרי התזכיר שסוכם

עליו, וזה כזרז טקטי. הצעת החוק היא לא שלי, היא של כולנו. זאת אותה

הצעת חוק שסוכמה עם בן-ארי בזמנו, ורחל בנזימן היתה שותפה, ועברנו על

זה.

הערה בנושא הרפואה. מטבע הדברים אנחנו לא יכולות לחשוב על הבעיות

בעתיד, על הבעיות העתידניות של נשים. אז לדוגמה, בנושאים שונים שבתחום



הרפואה, אין לנו בכלל חומר. אנחנו צריכים הזנה של חומר, כי אלה דברים

מאוד מקצועיים.

היו"ר יעל דיין; לכל ישיבה בכל נושא מוזמנת השדולה כמשתתפת

קבועה. זאת אומרת, אנחנו עובדים בלי תקלות.

נציגת השדולה יודעת באיזה נושא עוסקת הישיבה כי אני צריכה לתכנן את

הנושא מראש, בעיקר אם יש נוכחות שר, תמיד יש נוכחות של משרדי הממשלה

ולכן אנחנו כנסת, ולא שדולה. אם נציגת השדולה יודעת שיש ישיבה בענייני

בריאות נשים, בתאריך זה וזה, בנוכחות משרד זה וזה, אני לא חושבת שהיא

צריכה לדעת מעבר לזה, היא יכולה תמיד לבוא אלי לפגישה מוקדמת ולשאול אם

עוסקים בנושאים של הפרעות אכילה או נושא אחר, ולהגיד לי שהיא רוצה

שאעלה את זה על סדר היום שעוסקת בבריאות, כך גם כאשר היא יודעת שיש

ישיבה בענייני חינוך. אני לא יכולה לעקוב אחרי כל הארגונים, אני עדיין

חושבת שהשדולה מובילה, אבל יש ארגונים אחרים שעוסקים בנושאים ספציפיים,

אני מודיעה להם על סדר היום של הישיבה, על הנושא של הישיבה. אנחנו

מנסים לכסות את כל התחומים, כך שבכל מקרה תהיה ישיבה בחינוך, ישיבה

בבריאות, ואז אני מצפה מאותם נציגים שהפכו להיות נציגי קבע של הארגונים

שהם ישלחו את החומר - אם אפשר אני מבקשת קודם - הרלוונטי לאותו נושא.

אם יש הצעת חקיקה שהיא נלווית, ברור שאנחנו לא מקיימים כאן

סימפוזיונים, אנחנו בית המחוקקים, אנחנו ועדת כנסת. אנחנו יכולים לקיים

דיון, הצעה לסדר, שאילתות, שזה ברמה הנמוכה יותר, אנחנו יכולים להפעיל

חקיקה. בכל התחומים האלה, כולל בהצעות לסדר, אני מקבלת הצעות לסדר

מארגון מגדלי ההדרים, הצעה שהם רוצים שתעלה על סדר היום. בדרך כלל

אנחנו די ערים בעצמנו לנושאים שלנו, אבל לא תמיד, לפעמים יש נושא שהוא

לא בחדשות, ושהוא שווה הצעה לסדר, אנחנו 15 איש בוועדה, יש לנו מיכסה

בינינו הכי גדולה. אנחנו מפרסמים מראש, לפעמים חודש מראש, את נושא

הישיבה, את השתתפות המשרד, את התחום שבו הישיבה תעסוק. יש די זמן

להעביר חומר מכם אלינו, חומר לעיון, אם יש הצעת חקיקה נלווית, אם אתם

רוצים לעשות מזה עניין יותר מתוקשר. אני חושבת שכאן בהמשך להערתה של

נעמי זה מוכרח להיות מודל לדיון.

לזלי זקס; אם אני הבנתי את נעמי נכון, היא רוצה

כשאנחנו נתקלות בנושא חדש על הנושא הפמניסטי

בחו"ל, זה מה שאת רוצה לדעת? הבנתי נכון?

נעמי חזן; אני אגיד את הדברים במילים שלי, לפחות אז

אני אבין אותם. הדבר הראשון, יש כמה איתותים

שהם יהיו נושאים על סדר היום בעתיד, וחשוב מאוד לאותת לנו. דוגמה

ששמעתי עכשיו, גם בשיחה הזאת, זה הקשר בין איכות הסביבה למעמד האישה,

נושא שלא עלה על סדר היום של הוועדה, אבל אין לי ספק שאנחנו צריכים

לטפל בו. זה דבר ראשון. אם אנחנו רציניים בעניין הזה, אז לקבל איתותים

על נושאים פוטנציאליים מהשדולה, זה מאוד חשוב.

דבר שני, לחזק את דברי יעל. עדיין לא הצלחנו להגיע למנגנון שיתוף פעולה

שהוא הפורה ביותר שאפשר. משום שאנחנו חותרים להגיע לטוב ביותר שאפשר,

בבחינת מערכות התקשורת בינינו, צריך לעשות לזה לפעמים כיוון מנוע. קצת

להעלות את הטורים, וזה הדבר השני, ואלה שני דברים נפרדים.

יש לי משהו להגיד על ייצוג נשים אבל זה יותר מחשבה בקול רם לכולנו. אני

מאוד חוששת. הבחירות לרשויות המקומיות הן הרבה יותר קרובות ולדאבוני



הרבה עם כל העבודה הממש מבורכת, לפי דעתי משופרת ב-200 אחוזים לקראת

הבחירות לכנסת מבחינת עידוד, הדרכה, הנחיה, ורק שבחים יש לי על הענייו

הזה, אבל צריך לחשוב פעם אחת ולתמיד כיצד לשפר את התוצאות ולהתחיל

לעבוד אתמול.

ענת מאור; אני רוצה מאוד להודות לנשים רבות שיושבות

כאן, שפשוט אני חושבת שבלעדיהן העבודה

שהיתה, בחלק מהנושאים, פחות מחצי אפקטיבית. זאת באמת תרומה שלא תסולא

בפז. גם בתחום החקיקה, מתוך חוקים שאני מלווה, והעברתי 15 חוקים, כש-10

מהם הם בנושאי נשים, זה לא היה יכול להיות בלי העזרה שלכם ובכל השלבים.

גם בתחום הפוליטי, ואני מצטרפת לדברי נעמי. גם בבחירות ב-92', גם

בבחירות ב-96', יש עזרה גדולה לשדולה ולארגוני הנשים. אני מאוד מודה על

כך לרינה דותן, לגליה, לעליזה. המוו תודה על כך.

אני מבינה שהנושא הכלכלי עלה. אני רוצה לומר לכם שהיה לנו יום עיון

במר"צ וגם קיימנו ישיבה של הוועדה, ואנחנו כמעט הסקטור היחידי שלא

מופיע במה התקציב פוגע נטו בנשים, והוא פוגע. איו לנו את הנתונים על

זה. פניתי לשדולה, פניתי ל"נעמת", פניתי לכל מיני ארגונים, ואנחנו לא

אומרים שהתקציב הוא נטו, והמדיניות הכלכלית היא פוגעת בנשים נטו. אני

אומרת לכם שחסר המוך. אז הפניה הראשונה בחודשיים הללו, ובכלל כקבע, לא

יכול להיות שלא נהיה שותפים בנושא הכלכלי. פוגעים בנו חזק, ישיר

ועקיף.

כיו"ר ועדת משנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה, אני מברכת את מה שנאמר

לנו בישיבת הפתיחה, שעכשיו נתמקד בנושא האכיפה. אני חושבת שזה רעיון

נכון. אנחנו אחרי הצלחה כבירה בחקיקה בכנסת הקודמת, חוק שווה בעד עבודה

שוות ערך, חוק חיוב נשים לא רק בחברות ממשלתיות אלא במינהל הציבורי.

בשנה-שנתיים הקרובות, אם לא נצליח ביישום ובאכיפה של החוקים הללו, יש

לנו פוטנציאל גדול שההבטחה עוד לא מוצלחת. זאת הפניה שלי, כיו"ר ועדת

המשנה, להתמקד עכשיו באכיפה ובלחצים על זה, ובמחקר על זה וכוי, ואני

שמחה שזה גם הכיוון.

לגבי הבחירות, אני מצטרפת לכל דברי חברותי. צריך לראות את התוצאה ולא

רק את ההשקעה.

דפים למקבלי החלטות. כל חודשיים מוציאים פורמט יפה של כל מיני מכונים.

חשוב שיהיה דף של הנשים שנקרא דף למקבלי החלטות, ובו יהיו הנושאים שעל

סדר היום, כמו תקציב המדינה, חוקים, ופשוט לעשות שטיפת מוח במובן

החיובי של המילה.

הערה אחרונה, ולדעתי העיקרית. לפי דעתי אנחנו חמישה חודשים אחורה. אני

רואה את המהפיכה, זה לא מהפך, שקורה בנושא נשים בארץ. דפוס העבודה שלנו

צריך להשתנות בצורה קריטית. זה לא יהיה עוד הסברה, ועוד חינוך. נושא

הנשים הוא במתקפה אדירה לאחור. יש כאן שלושה דברים: חברה מליטריסטית -

אם האווירה של מלחמה חס וחלילה תימשך; אווירה של פונדמנטליזם ואווירה

של פריבטיזציה, זאת אומרת ההפרטה כדגל, והפילוסופיה הברורה לפערים.

במצב כזה אנחנו צריכים לחדד עכשיו פוזה אחרת כנשים, הרבה יותר אקטיבית,

הרבה יותר מיליטנטית, כדי למנוע הידרדרות. גם אם אלה דברים סמויים,

ולכן אני מדגישה אותם, וגם אם התרבות של איכויות שנשים בהם יותר



מצטיינות הולכת ונעלמת. אתמול היה יום הזכרון לרצח רבין ז"ל. כאשר

האמינות בחברה יורדת, והרעות בחברה יורדת, והערכים שבהם אנחנו טובות,

זאת אומרת, תמיד נשים צמחו כשחברת הרווחה צמחה וכשחברת שלום צמחה.

כשהחברה היא אחרת, אנחנו בה היורדות העיקריות. לכן אני פונה אל כולנו

שנתחיל גם לעצב דפוס עבודה שיהיה הולם בתקופה של מיגננה או התקפה רבה

יותר וכוי.

גלית גולו; בנושא התקציב, יש לך חומר? יש לך נתונים

מתוך התקציב?
ענת מאור
אין.

לזלי זקט; מרכז "אדווה" עושה מחקר פמניסטי. אנחנו נתנו

לו נקודות והוא מתכוון לנתח את הנושא.

ברגע שעושים את זה פעם אחת, בפעם הבאה זה יותר קל, כי יודעים איפה

ומה.
היו"ר יעל דייו
בפעם הזו אנחנו רואים דפוס שאחר-כך ייכנס

לאיזו שהיא שיגרה, ולכן דברים שאפשר

להתייחס, מאוד חשוב לקבל עוד הקדנציה.

מיכל כפרי; תגידי רק כמה עולה ניתוח תקציב? איך את עשית

את הניתוח?

ענת מאור; היזמנתי מחברות וקיבלתי, דברים מאוד חשובים,

אבל לא על נשים. אני עשיתי השוואות עקיפות,

ועשיתי את הדברים הישירים, גימלאיות מול גימלאים, והוכחתי שגימלאיות הן

המנהיגות העיקריות בגלל תחולת חיים יותר ארוכה, ובגלל יציאה יותר

מוקדמת לפנסיה.

מיכל כפרי; את עשית את זה לבד?

ענת מאור; כך, לבד, כי אף אחת לא הביאה לי.

מיכל כפרי; תירגמת את הכותרת האלה לכסף?

ענת מאור; לא. אני איתרתי 7 נקודות. אגב, הן היו מאוד

מוצקות. למשל, בבריאות, אם יש לכם נתונים

שנשים צורכות יותר שירותי בריאות, כי עכשיו יש פגיעה קריטית בנושא של

הבריאות, זה אני יודעת. אבל אם אני יכולה לטעון שפגיעה בבריאות, זאת

היא פגיעה הרבה יותר גדולה בנשים או בכמה יותר, אלה נתונים שאנחנו

צריכים. את זה צריך לעשות ולהכין.

אלכס לובוצקי; נושא שאני מרגיש שיש לי מחוייבות אליו וגם

עניין בו, זה הוא בעיה היהודית בהקשר הזה,

והבעיות בנושא הזה במיגזר הדתי והחרדי. לגבי הבעייה היהודית, אני חושב

שיש כאן בעיה בלי שום ספק, אבל זה בעצם בעיה שהדור שלנו, הדורות

האחרונים, מעוותים בעצם את רוח היהדות המקורית. יצא לי במקרה - ואני לא

אפרט כאן, אני צריך לנאום מטעם הסיעה בכנסת בנושא של אלימות, אז הלכתי



וחיפשתי במקורות, אצל הפוסקים. במאה ה-14 היו הדעות של גדולי הפוסקים

כל כך פמניסטיות. זה מדהים איך שהאווירה החברתית היום, בקרב הציבור
הדתי, היא מאוד א
טי ויש איזו סלחנות על הכאת נשים, כאשר ההתבטאויות

אצל גדולי הפוסקים, גבר מכה שם הוא גרוע מנחש, והפוסקים מתירים ללכת

להשתמש בערכאות של גויים כנגד יהודים. באותן שנים, כאשר לקהילה היתה

אוטונומיה משפטית, זה היה המעשה קיצוני ביותר והם התירו דווקא במקרי

אלימות נגד נשים.

זאת חלק מאותה בעיה, כאשר כתוב שזכויות האישה אינן זכויות האדם. זאת

אותה בעיה של זכויות האדם, כאשר היהדות היתה תמיד מובילת הדגל של

זכויות האדם. הלא זכויות אדם במהותן הן מניעת עריצות השליט, ואני לא

חושב שהיתה בעולם העתיק אומה אחרת שבה היה ניתן להעמיד לדין את השליט

בפני הסנהדרין, וזה קיים דווקא ביהדות.

איכשהו העולם התהפך, עקב בעיות. אבל אני חושב שדווקא משום כך, אסור

לכם, בשדולת הנשים , ליפול לפח הזה, ומבחינה זאת כדאי לשמוע יותר

לקריאתו של בני אלון, שאני חושב שהבין את הדברים לעומקם. הוא דיבר נאמר

על ההיבטים האידיאולוגיים באופן הכללי, ואני רוצה להדגיש דווקא את

ההיבטים האידיאולוגיים באופן היהודי. את הדבר הזה צריך לחשוף - במחקרים

זה קיים - שבמאות ה-12, 13, 14, מעמדן של נשים בחברה היהודית היה מאוד

גבוה, הרבה יותר מאשר היום באופן יחסי. החומר הזה קיים, חוקרים עסקו

בזה ויש ספרים בנושא הזה.

משפט לגבי הטיפול במגזר הדתי. אני רוצה להציע גישה לגמרי אחרת לטיפול

במיגזר הדתי. לא להכניס שום תכנית לזכויות נשים, אלא להכניס שיוויון

אמיתי בלימוד תורה, משנה וגמרא, לבנות במיגזר הדתי. בכלל, בחברה

מודרנית של היום, העוצמה - וזה אפשר לראות גם בכלכלה - היא בידי אלה

שמחזיקים את המידע. זה מאוד בולט בבית היהודי. נשים יכולות לצאת

לעבודה, בחברה החרדית נשים יוצאות לעבודה כמתכננות מחשבים, מרוויחות

המון כסף, הרבה יותר מהבעל שיושב בכולל, אבל זה לא שינה את הסטטוס

החברתי, זה לא שינה את המעמד בתוך המשפחה, משום שבדבר המשמעותי ביותר

למשפחה - דהיינו, קיום המצוות שלה - האישה היא בורה והבעל הוא הידען.

השינוי הזה הוא זה שיביא לשיוויון מעמדה, לא העובדה אם הוא יעזור לה

לשטוף כלים או לא, ולא השאלות האלה, אלא השאלה האם יש שיוויון. יש

דווקא בציבור הדתי לאומי פתיחות לנושא הזה, וצריך לדעת את זה.
אילנה שבי
הרעיון של התכנית שלנו זה לא שיעור בנושא

שיוויון בין המינים או זכויות נשים. זה

כניסה לכל המקצועות, כולל תנ"ך, תורה וכוי, התעמלות, חשבון וכוי, תוך

מטרה שאנשים שעומדים בפני הכיתה - מורים, מחנכים וכו' - יצאו מתוך

נקודת הנחה של שיוויון בין המינים, בין אם הם מדברים על מתמטיקה או על

הלכה.
אלכסנדר לובוצקי
אני מציע ליצור את השיוויון, לאו דווקא את

המודעות לשיוויון. אני יודע שיש בצמרת

השדולה אנשים שבאים מהמיגזר הדתי, אבל הרבה פעמים מדובר בעולות מארה"ב.

כדאי שיהיו גם נשים חרדיות שמודעות לנושא הזה.

כשתמר דיברה לגבי העזרה, מאוד תמכתי בה. חבל שענת עזבה, משום שכאשר ענת

דיברה, פתאום אמרתי שאולי אני צריך להיזהר, ואני מציע לכם מאוד להיזהר



מלהיכנס למשל לאמירות האלה שפגיעה בגימלאים זה פגיעה בנשים. זה ברור

שזה נכון.

קריאה; זה פגיעת יתר בנשים.

אלכסנדר לובוצקי; לעומת זאת בחיילים משוחררים, זאת פגיעה

בחוסר. בנושא של השלום וביטחון, תברחו מזה.

נעמי חזן; אני מבקשת לרשום בפרוטוקול שאני מאוד לא

מסכימה אתך. אני חושבת ששלום הוא נושא

פמניסטי, ועל כך אנחנו חלוקים.

אלכסנדר לובוצקי; המחלוקת עכשיו היא לא מחלוקת האם בנושא שלום

וביטחון, שאנחנו חלוקים עליו לגופו של

עניין, אלא האם ראוי וכדאי לשדולת הנשים להיכנס לנושא הזה. אתם תוציאו

כאן אנרגיות שיסיטו אתכם מהמטרה המרכזית והאמיתית שלכם. אפשר להצביע

בכל הנושאים האלה על כל דבר, דווקא בגלל שבדרך כלל בוועדה יש קונצנזוס.

מבחינת שלום וביטחון אין מי שרחוק ממני יותר מתמר גוז'נסקי, ואילו פה

בנושא שאנחנו דנים כאן, אנחנו מוצאים שפה משותפת. אם אתם רוצים להכניס

אותנו למילכוד כזה, שאנחנו נעסוק בנושאים כאלה, תנסו לברוח, אפילו אם

יש איזה שהוא צל של צל שזה יכול לתרום במשהו, ואין לי שום ספק. אגב,

נושא הביטחון הוא נושא הרבה יותר גברי בסופו של דבר. מי שנהרג במלחמות

זה קודם כל גברים.

היו"ר יעל דיין; דנו עם הממשלה הקודמת, ולא היתה אף אישה

בוועדות, דיברנו על הצבת נשים בתהליכים.

בפועל קיבלנו לאו שלילי מוחלט, לא היתה אף אישה. היו נשים בצד הערבי,

בוועדות המשותפות הרשמיות, והנשים היו בפעילות הרחוב, בצמתים.

אני רוצה לעבור על כמה נקודות. אני רוצה להקדים בנקודה אישית שהיושבות

כאן מודעות לה. אני לא הייתי במועצה האחרונה של השדולה. אני הגשתי בקשה

לשינוי בתקנון, אני חוזרת על זה, אני חושבת שזה מהותי. אני מתייחסת

לשדולה היום כיו"ר ועדה ולא כחברה בשדולה, משום שאני פשוט מוחקת את

ההשתתפות שלי בשדולה, בכל הנוגע להשתתפות במועצות, כי אני חושבת שזה

פגם. אני מבקשת לחזור אלי בנושא הזה, משום שאני רואה בזה ממש פגם

מהותי.

בנושאים שהועלו כאן. הוועדה מקיימת יום ציון האלימות כלפי נשים. אנחנו

נקיים את זה ב-19 לחודש. ליום הזה יוזמנו כל הארגונים הוולנטריים

שעוסקים בנושא, וזה כולל אתכם כמובן. ביקשנו שיגישו הצעות חקיקה, שכל

אחד מהארגונים, והשדולה בוודאי, יביאו חומר על הנעשה. אני מבקשת להציג

לכנסת באותו יום, ולכנס שיהיה לנו לפני כן, חומרים לפי הפירוט של

הגופים השונים.

התחלתי נוהג חדש שלא היה קיים אף פעם. היזמנתי לישיבת הוועדה החגיגית

את נשי ובני זוג של חברי וחברות הכנסת. אני מאוד מקווה, ואני גם אפנה

למפלגות השונות, הנושא הוא נושא אלימות כלפי נשים וההתמודדות עם הנושא

הזה. אני מקווה שכל הנשים ובני הזוג תופענה לישיבה הזו. רעיית הנשיא

תפתח את הישיבה, רעיית יו"ר הכנסת תאמר כמה מילים ביחס לחידוש הזה.

קיבלתי חיזוקים על כך ממי שצריך בבית שיש בו רק 9 נשים ו-111 גברים.



אני חושבת שהנושא הוא נושא חברתי ונשים בקהילות השונות שלהן, במסגרות

השונות שלהן, ארצה מאוד שגם הן תתמוכנה בעבודת בן-זוגן בכנסת בנושאים

האלה, ותבאנה לתשומת ליבו את חשיבות העניין, וגם נערב אותן בקהילה

שלנו, כל אחת כרצונה, בין אם זה "אמונה", או מקלט שעובד בצורה

וולנטרית. אני באמת רואה כאן מאגר של נשים וכמה גברים שאני מנסה - יכול

להיות שזה לא יצליח, יכול להיות שיקומו אנשים כמוך שיגידו: תשמעו, אני

נבחר, אבל אשתי עושה מה שהיא רוצה, היא בטה"כ בעד אלימות ולא צריך לערב

אותה.

ראש-הממשלה שלקח על עצמו את הנושא הזה וממשרדו יצא סוף סוף תקציב

פירסום לנושא האלימות, תשדירי שירות, רדיו וקמפיין שלם, הוקצב לזה באמת

הסכום המתאים, הוא מאוד רצה, הוא ביקש מאתנו לדחות, כי הוא לא יהיה

בארץ, גם הוא וגם רעייתו רצו לתת חסות ליום הזה, אבל הם לא יהיו בארץ.

פרוש הדחייה זה להגיע לחודש אחרי יום האלימות. אני הצעתי שכאשר קמפיין

הפירסום יהיה מוכן, נקדיש לזה ישיבה מיוחדת וניתן לזה גס במליאה את

התהודה. זה יהיה ב-19 לחודש, ודאי קיבלתם הזמנות, ואז אני אבקש מנציגה

אחת מכל ארגון להציג את הפעילות בנושא הזה. אנחנו לא נגלוש מנשוא

האלימות לנושאים האחרים כי יש לנו במות ומועדים אחרים.

דבר נוסף שביקשתי בו את עזרתכם. בשבוע הבא נקיים סיור בנושא נשי הכותל.

הנושא הזה הוא נושא שהשדולה, לא לבדה אך יותר מכל ארגון אחר, עסקה בו.

יש כאן שאלה שהיא כללית, הוצעו כמה הצעות, ויש בעייה של מקום תפילה

ברחבת הכותל או סמוך לכותל לגבי נשים, מלבד העניין של המחיצה הקיימת.

זאת אומרת, אף אחד לא דורש להיכנס יחד עם הגברים ודווקא לעמוד לידם

בתפילות בכותל, אבל יש ההפרדה שקיימת בין גברים ונשים. יש בעיה של נוסח

התפילה וצורת התפילה, בעיקר של נשים, גם מאירופה, שהן מאורגנות עם נשי

הכותל, ויש להם סידור תפילה שלהן. הן נדחקו בעבר, לא משוס שהן נשים,

ונקבע להן מקום מרוחק מהכותל, כי אמרו שלא מקובל, שזה בניגוד לנוהג

המקום, וזה מוגדר בחוק מקומות קדושים שצריך לשמור על נוהגי המקום.

בקיצור, העניין הזה נפתח עכשיו מחדש. יש ועדה שמטפלת, הוועדה תסייר

במקום עם הוועדה שלנו ביום רביעי בבוקר. זה נושא שאמנם מעניין קבוצה

מסוימת, אבל הוועדה רוצה לבחון את האופציות השונות המוצעות. יש ועדה

שעוסקת בזה ואני יודעת שלשדולה היה עניין מיוחד.

אני רוצה להתייחס לכמה מהנושאים שהועלו כאן אבל לא אתייחס לנושא שתמר

העלתה. לא מצאתי בזה בעיה, אני גם לא מוצאת פוליטיזציה. אני חושבת

שהשדולה, פחות מכל ארגון אחר, עוסקת בנושא, לצערי, אבל יש לנו במות

אחרות. יש רשת נשים ב"נעמת", שבצורה חד-משמעית שהיא מורכבת ממפלגות

מרכז ושמאל, או שמאלה ושמאלה לשמאלה, והיא עוסקת בנושא השלום ובהקשר

בין שלום לנשים בצורה אקטיבית ופעילה. אני לא מוצאת צורך לפנות כאן

לשדולה, אבל אני גם לא נמנעת מזה. כאשר אנחנו מדברים בנושאים האלה ויש

חשיבות גדולה, אני מעלה את הנושא לתפיסת עולמי. אבל בשדולה מיוצגות כל

המפלגות למעשה, כך שאי-אפשר לכפות כאן קשר פמניסטי לשלום, למרות שנשים

כמו גליה, רינה, ודאי גם נעמי, ואני מוכנות להעביר על זה סמינרים,

ולהוכיח חד-משמעית שאי-אפשר להיות פמניסטית בלי לתמוך בשלום, ובלי

לתמוך בשיוויון בין המינים וכו' וכוי.

הנושאים הפרטניים שהועלו כאן. הקמת הרשות נימצאת בטיפול, כפי שנאמר, גם

בהצעת חוק פרטית, גם בהצעת חוק ממשלה. ראש-הממשלה נתן את הסכמתו. גם

ראש-הממשלה רבין ז"ל, לפני הרצחו. ביום שישי, ה-3 לנובמבר, ישבה אתו



נאוה, ואז הוא נתן את הסכמתו. יש לנו הרבה תיקונים שמוצעים לחוק, גם

לחוק כפי שהוגש בצורה פרטית. מאחר והממשלה זה קיצור דרך, לא צריך קריאה

טרומית, אני הצעתי שבתאריך של ה-19 או לכל המאוחר ביום האישה

הבינלאומי, במרץ, נסיים את החקיקה. יש בעיה תקציבית של עלות, ואני

הצעתי בכתב לראש-הממשלה ללכת רק על שלד בשלב הזה, כדי שלא יגידו שכאשר

יהיה תקציב נעביר את זה. זאת אומרת, להעביר את החוק, להעביר את התקציב

שקיים היום ליועצת כמו שהוא, בלי לתגבר אותו אפילו, להעביר אותו לבניית

שלד לרשות, לתת לזה זמן התארגנות ובתקציב 98 כבר נדרוש שזה יתוקצב

במלואו. כך שיש דרך לעקוף את התירוץ התקציבי. זה גם עניין של סדרי

עדיפויות.

אני לא מרגישה מה שענת אמרה, שהנשים בסכנה בכל התחומים. אני חושבת

שסדרי עדיפויות, שוב פעם זורקים אותנו לאיזה מקום אחרון, ואחד התפקידים

של הוועדה ושל חברי הכנסת זה להשאיר אותנו באותם סדרי עדיפויות שפחות

או יותר היינו בהם קודם. לשס-כך אני נעזרת רבות בלימור ליבנת, שהיא

השרה היחידה בממשלה, אבל יש לה נציגה בוועדה, וגם לצורך זה בשדולה,

ואנחנו פשוט מבקשים ממנה להעלות לסדרי עדיפויות ראויים את אותם נושאים

שלא בגלל התנגדות לא מועלים. בעניין הרשות, אני מאמינה שעוד לפני פסח

נוכל לעשות אותו.

כך גם לגבי החקיקה הנוספת של הבטחת ייצוג סוגים שונים של תאגידים וכן

הלאה.

אלה נושאים שהייתי רוצה להעביר כמוגמרים או להשלמת חקיקה ביום האישה

הבינלאומי. אני לא מחפשת גימיקים. יש לנו ניסיון וזה פשוט עובד. מקדמים

חוקים, מאפשרים לנו להעביר חוקים, והכנסת במצב רוח מתאים, אלה הם פשוט

מועדים שעובדים.

נושא נישואים אזרחיים. אנחנו עוסקים בו בוועדת המשנה של נעמי. יש כאן

עניין שנכנסה מפלגה - גם הדרך השלישית, אבל בעיקר ישראל בעלייה - לכנסת

בכוח מאוד גדול, כאשר זה אחד הנושאים שהם מחוייבים לבוחריהם באופן

ספציפי, או לפחות מחוייבים לדון בכך. לכן אנחנו מעלים את זה יחד אתם.

זה לא רק עניין של חקיקה, אלא זה עניין של הכנת רקע. היו דיונים עם

הרבנים הראשיים. מסתבר שבסופו של דבר זה יכול להגיע לסטטוס כמו

בתי-קברות חילוניים, שעבר על דעת הדתיים והחרדים. זאת אומרת, אתה בשלך,

ואני בשלי. הבעיה תהיה החיבור, כאשר זה מגיע באמת לגירושין, ולאיזה

קביעה אבסטרקטית של מיהו יהודי, זה כמו עם הגיור. גם אם ידרשו גיור

חו"ל רפורמי, הוא קביל כאן, אותו גיור בארץ לא קביל. כך שיש כאן עניין

של מונופול בארץ, כאשר גם הדתיים מקבלים את נישואי קפריסין ונישואי

פרגוואי. כך שהנושאים האלה הם לא חד-משמעיים, ואני אומרת את זה

מניסיוני. אפשר להגיע להסכמות בהם ולא להגיד חד-משמעית שהדתיים או

החרדים יפוצצו את הממשלה, אם בכלל הנושא יעלה. זה לא נכון. אנחנו הסרנו

את החששות בנושא של קבורה למשל. היום בישיבת ועדת חוקה היתה התנגדות של

הממשלה ושל יו"ר ועדת החוקה להצעת חוק של פנחסי, מה שנקרא חוק

הארכיאולוגיה, לא מסכימים להקפאה הזו של פיתוח ומחקר ארכיאולוגי. זאת

אומרת, אנחנו מוכרחים בעת הזאת ללכת קצת יותר לעומק ולבחון איפה אפשר

להתחבר.

במקומות שלחלוטין אי-אפשר להתחבר, כמו התיקון לחוק ההפלות, אנחנו נציג

את החוק כל 6 חודשים, החוק הזה יפול, ובפועל, בשטח, כל אישה שרוצה היום



הפלה דרך ועדה, מקבלת אותה. בדקנו ומצאנו את זה. אישה שהולכת להפלה לא

חוקית, זה משוס הבחירה שלה, וזה אולי משום חוסר הרצון להחשף בפני

הוועדה. כך שהחקיקה הזאת בסה"כ מחייבת קצת לשקר, ואנחנו מאוד לא אוהבות

את זה. אבל כשהיא אומרת שיש לה בעיה פסיכיאטרית, זה כך עובר. בעיה

סוציאלית, זה לא עובר. אז כל אלה שיש להו בעיה סוציאלית, אומרות שיש

להן בעיה פסיכיאטרית. נשאיר את זה עקרונית על סדר היום שלנו, אבל בפועל

סיפקנו לנשים את מה שהן רצו. אישה יכולה להכניס את עצמה לקטיגוריה של

זכאית להפלה במימון ממשלתי.

נושא הטרדה מינית. אני מקווה שתהיה תמיכה מקיר לקיר בחוק שהעלינו. החוק

יעלה לכל המאוחר לקריאה טרומית - שוב, הוא עבר טרומית פעם אחת, לא

היתה בעיה - ואנחנו נצטרך להתגייס לדחוף אותו ושיבוא לדיון בפני

הוועדה.

מה שנקרא מיסוד הזנות, אני אשמח אם תעלו את הנושא. החוק לא עבר בשעתו.

אני לא הייתי שותפה לחוק, היה חוק של פורז. החוק צריך להיות מוגש

בשנית. יש הסכמה לגבי פיקוח רפואי למשל, יש כאן בעיות מוניציפאליות שזה

צריך להיות בהסכמה עם הערים השונות, ויש בעיית מהות. קיימנו בנושא

ישיבות ועדה, והופיעו בפנינו עוסקות בזנות. הן התנגדו דרך אגב למה

שאנחנו קראנו מיסוד. אבל זה נושא שבטיפול והטיפול בו יימשך.

נושא של ייצוג בבחירות לרשויות המקומיות. אני מבקשת את עזרת כולכן

להיערך, ובזמן. הוועדה תורמת, למרות שזה נושא פוליטי, אבל אנחנו עושים

את זה בצורה מאוד מכובדת. לפני הבחירות, כאשר כבר מוצגות המועמדות,

אנחנו אוספים אל כל המועמדות מכל המפלגות מכל הארץ, לפני הבחירות

לרשויות, מאפשרים להן להציג את עצמן. עשינו את זה כמובן גם ביחס

לבחירות לכנסת. אבל אם במהלך השנה הקרובה תחשבו שיש נקודות שהוועדה

צריכה לטפל בהם, אנא תציגו תכנית עבודה ונתייחס.

בנושא הבריאות שהועלה כאן, הפרעות באכילה וכן הלאה. צריך לקבוע עם דנה,

מנהלת הוועדה, תאריך לישיבה. זה לא יהיה רק הפרעות באכילה אלא עוד מספר

נושאים, ובעיקר ההיבט של סל בריאות לנשים. לדעתי נקבע את הישיבה בנושא

הבריאות לראשית דצמבר.

יש עוד נושא שעלה בפנינו, ונקיים סיור הוועדה, וזה עניין של עובדות

בריאות, בעיקר בנושא מעבדות. אני חסרת אונים בנושא הזה. יש פניות מאוד

קשות על פגיעות, בעיקר מחלות סרטן ומחלות קטלניות אחרות. אין הוכחה

חד-משמעית, אבל יש הוכחה שיש העדר תנאים מתאימים במעבדה, בעיקר בנושא

של איוורור והטיפול בחומרים מסרטנים. זה נושא נשי מובהק, כי כ-95

אחוזים מעובדי המעבדה הן נשים. יש לנו כאן בעיה עם הרשויות, לא של משרד

הבריאות אלא בתי-החולים. הם כמעט מסרבים לאפשר לנו ביקור שיכלול פגישה

עם העובדות עצמן. אני פניתי ל"הדסה", ששם, מסתבר, יש בעיות חמורות,

וביקשתי לקבוע תאריך. אין לי עניין ללכת למקומות שאני יודעת ששם אין

כמעט בעיות כי ננקטו כל האמצעים. אני צריכה ללכת למקומות שמהם יש אלי

פנייה לגבי בעיות. אני רק מציינת את זה כנושא נוסף בתחום הבריאות.

תודה אישית לדניאלה שנימצאת כאן יום ולילה בתור נציגת השדולה, ואני

מרשה לעצמי להשתמש בה. אני מבקשת שגם דברים שמתעוררים מבלי להגיד מי

יקבל את הקרדיט יועלו, תציעו הצעות, בדרך כלל השולחן כאן פתוח למרות

שאנחנו מוגבלים בזמן. אנחנו עכשיו נכנסים למהלך של שילוב נושאים, כי



פעם בשבוע הוועדה יושבת, אז אנחנו נקיים ישיבות ממצות יותר, קצרות יותר

ונשלב לפעמים נושא אחד או שניים באותה ישיבה, כדי לא להגיע לסוף השנה

ולראות שלא נגענו בנושאים שונים.

נושא של חקיקה. אני מבקשת שתקחו מדנה, יש אצלה עותק מערימת החוקים של

"נעמת", וגם בקשה למשהו אקסטרה, אבל אם אפשר לבקש בכל התחומים גם את

הנושאים שהם בתהליך אצלכם. תגידו לי שבעוד שבועיים יהיה מוכן אצלנו חוק

זה וזה, אז עדיף לי להמריץ אתכם, אבל כדי להמריץ אתכם אני צריכה לדעת

מה בצנרת, כדי לעכב לפעמים הגשת חוק ולהגיש חוק יותר טוב.

דבר אחרון שאני מבקשת עזרה לגביו. יש לנו קצת סיבוך עם חוק עונש

מינימום על עבירות מין. היום קיימנו ישיבה עם יהודית קרפ ועם משרד

המשפטים ועם הפרקליטות. אנחנו לפני קריאה ושלישית. זה מאוד לא תקין

שתהיה התערבות בשלב הזה בעבודת המחוקקים. בכלל, היועץ המשפטי לממשלה

העלה את העניין. הוא לא בקי בכל הדיונים הציבוריים העמוקים שהתקיימו.

אנחנו עוסקים בנושא הזה שנה. החוק מוכן ויש לו רוב בבית. יש כאן

התערבות קצת לא הוגנת של הרשות המבצעת בהליכי החקיקה. כל זה היה בכוונה

טובה, כי ראש-הממשלה ביקש לזרז את החוק. במקום שזה יהיה אוטומטית על

סדר היום, הוא העלה את הנושא, זה הפך להיות שוב פעם פתוח לדיון, שוב

פעם הם הורסים את כל הסדר. הם הציעו לי דבר שלא מקובל, ואני מבקשת

תמיכה שלכם. החוק מאוד עודן. כרגע, עונש המינימום הוא רבע מהמקסימום,

עם שיקול דעת לשופט לתת פחות מזה, בנימוקים מיוחדים, בצורה מנומקת.

באים אלי ואל דדי צוקר - אני מזכירה אותו כי הוא מוכן לקבל את ההצעה

ואני בשום אופן לו - אומרים שיקימו ועדה ציבורית שתשקול קודם כל הרחבה

של החוק גם על אלימויות אחרות, ואני מתנגדת עקרונית, כפי שכולנו

יודעים, לערב עבירות מין עם אלימות גוף ותאונות דרכים. אני חושבת שיש

כאן דבר מאוד עקרוני לנו, ואומרים לנו להקפיא את החוק במצבו עכשיו, לתת

להם שנה לוועדה, שיהיו בה שופטים וכוי, כאילו מעולם לא דנו בזה, ואז

יגישו הצעה טובה ומורחבת יותר.

סירבתי להצעה הזאת, ומה שביקשתי, והם ייענו לי, ועל זה אני רוצה תמיכה

שלכם, כי אני חושבת שזה אחד הדברים החשובים ביותר לנו במאבק באלימות,

זה לסיים קודם כל את החקיקה שכבר הולכת לקראת וכבר יש לה תמיכה של נשיא

בית-המשפט העליון, ששינה את דעתו ועבר לצידנו, ושל ליבאי ששינה גם הוא

את דעתו, ותמיכה של כל הארגונים. אני אמרתי שנשלים את החקיקה, ומהר, כי

אין שם בעיות קשות. אמרתי שאני מוכנה לעכב את תחילת החוק. בכל אופן,

כאן אני צריכה את כל התמיכה שלכם באופן דחוף, כולל אולי הוצאת מכתב למי

שצריך. אני מוכנה לדחות את תחילת החוק, אפילו בשנה, תוך כדי הזמן הזה

תשב הוועדה המוצעת, אבל שנדע שהחקיקה הזאת הושלמה. לפי דעתי יש לזה גם

גורם הרתעה, גם על השופטים וגם על הנאשמים. טוב יותר היה להחיל אותו

מיד אבל זה לא ילך, כי הוועדה לא תעלה את זה בכלל לדיון. אני הצעתי

להם, כפשרה, לסיים קודם כל את החקיקה. היה והוועדה הזאת תביא משהו שהוא

טוב יותר, יעשו לחוק הזה תיקונים בתוך החוק הכללי. הם רוצים לדון בכל

עניין העונשים ואולי להגיע לממוצע, לא עונש מינימום אלא עונש ממוצע

חובה. בכל אופן, אני נגד הפלת החקיקה הזאת בטענה שאולי יהיה משהו טוב

יותר בעוד אולי שנה, ואני רוצה תמיכה שלכם בעניין הזה, לסיים את החקיקה

הזאת ואולי להסכים להחלה מאוחרת יותר, ובינתיים שישבו כל הוועדות

ידונו, אבל נדע שהחוק הזה נכנס לספר החוקים.



גליה גולן; מה בעניין פיצויי נשים?

היו"ר יעל דיין; זה סיפור אחר. זה קייס בחוק העונשין. בחוק

ההטרדה מינית לבעלי שירות, לבעלי סמכות וכן

הלאה, אנחנו כוללים גם עוולה אזרחית, זאת אומרת גם בדיני עונשין, וגם

פיצויים. בחוק עצמו של הטרדה מינית, נכנס גם הפיצוי העונשי וגם פיצוי

כעוולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00

קוד המקור של הנתונים