ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/07/1996

השפעת הקיצוצים הכלכליים על הנשים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 3

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום שלישי. כ"ט בתמוז התשנ"ו (16 ביולי 1996). שעה 13:30
נכחו
חברי הוועדה: יעל דיין - היו"ר

בנימין אלון

י וסי בי ילין

תמר גוז'נסק י

עבד-אלווהב דראושה

נעמי חזן

ענת מאור

מרינה סולודקין
מוזמנ ים
חה "כ שאול עמור - הלובי החברתי בכנסת

נטשה מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

רחל אלון - ממונה על מעמד האשה, משרד החינוך

אמונה אלון - יועצת רוה"מ למעמד האשה , משרד רוה "מ

מרי חדייר - משרד ראש הממשלה

איווט סעדון - ממונה על האגף לתעסוקת נשים ולמעמד האשה,

משרד העבודה והרווחה

ברכה זיגלמן - מנהלת המחלקה לעובדת השכירה,

ההסתדרות הכללית

יהודית רקנטי - איגוד העובדים הסוציאלים,

ההסתדרות הכללית

רבקה חברוני - "אמונה"

סופיה פבלוב - סמנכ"ל אירמ"ה - אמהות הד הוריות

דניאלה ולנסי - י ו "ר ארגון עגונות ומסורבות גט

לאה גרינפטר - מנהלת ארגון שני

חנה בסה - אשה לאשה

אלונה גולדנברג - אשה לאשה

יסמין מזרחי - אשה לאשה

אבי סופר - יו"ר האגודה לשמירת זכויות תפרט

גיל נדר - מנכ"ל האגודה לשמירת זכויות הפרט

לואיז צוקרמן - האגודה לשמירת זכויות הפרט

ישראל ערד - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

רבקה שי - אגף אמהות, ילדים ומגונות, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אירית רוזנבלום - מנהלת המחלקה למעמד האשה

ויועצת משפטית - ויצ"ו ישראל

עו"ד מאירה שגב - יועצת משפטית - ויצ"ו ישראל

עו"ד רבקה מלר-אולשיצקי - י ו"ר מעמד האשה,

לשכת עורכי הדין

חנה גרופר-שגיא - יו"ר המאבק הציבור' למניעת הביגמיה

דליה גותן - י ו"ר מועצת ארגוני הנשים

אירית אומני - מנהלת מקלט לנשים מוכות בחיפה

אילנה צ'רנברודה - מרכז השלטון המקומי

תמר ליברמן - ק.ל.פ

דניאלה במברגר-אנוש - שדולת הנשים בישראל

רחל פרידברג - שדולת הנשים בישראל

נעמי שפר - חברה בשדולת הנשים בישראל
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית
הילה לוי
סדר-היום
השפעת הקיצוצים הכלכליים על הנשים.



השפעת הקיצוצים הכלכליים על הנשים.
היו"ר י' דיין
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. לפני הבחירות הייתי קוראת לישיבה זו ישיבת

מחאה או ישיבת חרום, עכשיו אני רוצה להשאיר לארגונים את המחאה ולנסות לבחון בצורה

יותר קרה מבית את מידת הנזק שעלול להיגרם או עשוי להיגרם לנשים, בעקבות הקיצוצים

המוצעים בתקציב. חשוב לי לציין שמדובר גם על תקציב 96' ובוודאי על תקציב 97'.

אנחנו נשמע מאנשים שעוסקים בתחומים מסוימים וגם את נציגות המשרדים. נמצאים

כאן נציגי משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה וההסתדרות ונשמע איך הם רואים את זה.

חשוב לי להזיות פרקטית. אנחנו לא עומדים מול ביתו של ראש הממשלה, כפי שעשתה נעמ"ת,

הגימלאים הפגינו הבוקר מול הכנסת ומחר מתקיימת שביתת ההסדרות. מצד אחד אנחנו

הכתובת להפגנות נגדנו כי כאילו אנחנו אמורות לעשות משהו, בנושאים שאנחנו מופקדים

עליהם. בדרך כלל נהוג לעסוק במחאה כאשר העובדות ברורות. לשמחתי, ואולי זאת קרן

אור, הדברים עדיין לא בשלב ביצוע אלא בגדר הצעות ולכן יש לנו עדיין מה לומר. מה

שנעשה, נעשה בחופזה. מונחות לפניי הצעות ההחלטה על הקיצוצים בתקציב. זהו ספר של

מאה עמודים ויחד עם זאת הוא מאד מפורט והפרטים שבו מאד מדוייקים. יש בו שינויים

בתקציבי משרד החינוך בסידרי גודל מאד מדוייקים. מצד אחד זאת תכנית מאד מסודרת

ומצד שני יש אי בהירות לגבי ישום ההצעות.

ביקשתי מהארגונים השונים ניירות ובישיבה כגון זו אולי נוכל להגיע לסוג של

לחץ, לא לחץ רחוב אלא לחץ שלנו כאנשים שמופקדים על הנושא. ההיפגעות של נשים

כאמהות, כי מדובר גם על נושא קיצבאות הילדים, הקיצוצים במערכת החינוך, כנשים

עובדות, כנשים שכירות, כנשים עם אפשרות סבירה להיות מובטלות, כנשים חד הוריות; כל

אותם הדברים ששקדנו עליהם בארבע השנים האחרונות, והארגונים שקדו עליהם במשך עשרות

שנים, אנחנו עומדים בפני מכה, שהייתי קוראת לה מכת מחץ כי זאת ריגרטיה מכל מה

שהגענו אליו. כולנו יודעים שלא הגענו להישגים מופרזים ולא הגענו לשיוויון מוחלט

כדי שנוכל עכשיו לסבול קצת מקיצוצים. עוד לא הגענו לשיוויון ולא לרווחה. קבוצות

הנשים הן עדיין הקבוצות הנפגעות יותר בכל קבוצה שיש בה נפגעים ובכל שכבה, בין אם

מדברים על שכבות ההכנסה הבינונית או השכבות החלשות ממש, הנשים באותה שכבה נפגעות

יותר, גם כאמהות, גם כמפרנסות גם כגימלאיות וגם כצעירות.

אני מבקשת לרכז את הדיון. את המילים הנרגשות ואת תחושות הבטן כל אחד ימשיך

למצוא להן מוצא ואני מבקשת שנהיה יותר פרקטים. אני מבקשת להזכיר שכל הנושאים האלה

יגיעו לחקיקה. אי אפשר למחוק סעיף תקציבי מבלי שזה יעבור חקיקה, מבלי שזה יגיע

למליאה ולוועדות המופקדות על אותם נושאים. אני בוודאי, ואני בטוחה שכל חברי הכנסת

שיש להם מודעות ומחויבות לנושאים האלה, נוכל לשים את טביעת האצבע האמיתית שלנו

כאשר תובא אותה חקיקה מקצצת לפנינו.

ביקשתי מחברת הכנסת תמר גוז'נסקי להתייחס ספציפית לנושא הקיצוץ בקיצבאות

הילדים ולנושא ההינוך, ומחברת הכנסת ענת מאור להתייחס לנושאים שהיא מופקדת עליהם

במסגרת ועדת משנה לשכר, לגימלאות ולעובדת שכירה. תמר, בבקשה.
ת י גו ז י נסק י
תודה. שלום לכל הנוכחות והנוכחים. קראתי את מאמרו של פרופ' צבי זוסמן שפורסם

בכתב העת מפעל. פרופ' זוסמן הגיע למסקנה הבאה, ואני קוראת: "הנתונים מצביעים על

כך שמבחינת אי השיוויון הכלכלי, אנחנו נמצאים במקום הראשון בעולם ואילו מבחינת

העוצמה של מערכת הרווחה אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע. השילוב הזה הוא שגורם לכך

שמדינת ישראל צריכה לחשוב טוב על כל מערכת הרווחה בתנאים של מדינה שבה אי

השיוויון הכלכלי הוא הגבוה בעולם". הקדמתי את המשפטים האלה לכמה טענות שאני מבקשת

להעלות בנושא התכנית הכלכלית ובעיקר, כפי שהתבקשתי, בנושא הנשים.

נקודה ראשונה שאני רוצה להעלות היא מיסוי קיצבאות הילדים וההכרזה הפתטית של

שר האוצר ואחרים שהתכנית הכלכלית מאד מטיבה עם נשים, כי בהכנסה שתובא בחשבון

לצורך קביעת זכאות או אי זכאות לקיצבת ילדים, לא תובא בחשבון הכנסת האשה. עוד חם



אמרו שזה דבר נפלא והוא מעודד נשים לצאת לעבודה. כנראה שבכל פעם שמדובר בתכנית או

בהצעה מאד מכוערת, אם מתאמצים מאד אפשר ב"הפוך על הפוך" למצוא גם את הצד היפה

ומאיר העיניים באותה הצעה.זאת אמירה מאד צינית. הסיבה היהידה לכך שמשרד האוצר

והביטוח הלאומי קבעו נוסחה שבה הכנסת חאשה העובדת לא מובאת בחשבון היא שבמדינת

ישראל אין חובת דיווח כללית על הכנסות וכתוצאה מכך, אם אדם עובד בכמה משרות,

הביטוח הלאומי יודע כמה משרות יש, אבל הוא לא יודע כמה אנשים עובדים בכל המשרות

האלה. מבחינת הביטוח הלאומי, הכנסות בני הזוג לא מתחברות כי כל עובד משלם משכרו

החל מהשקל הראשון. לביטוח הלאומי לא חשוב אם אדם עובד במשרה אהת או בשבע משרות.

הוא מקבל, בכל מקרה, את האחוזים שלו מהשכר. אין חובת דיווח כללית למס הכנסה. יש

קבוצות מסוימות בקרב השכירים שמס הכנסה מחייב אותם לדווח בכל שנה אבל אין חובת

דיווח כללית. אנחנו מדינה מאד ליברלית בנושא הזה; שלטונות המס משתדלים לדעת כמה

שפהות על ההכנסות בעיקר כאשר מדובר ברכוש, אבל לא רק ברכוש.

כאשר מציגים את הנושא כאילו ישבו במשרד האוצר וחשבו איך להיטיב עם נשים

והגיעו למסקנה שלא להכניס את הכנסות הנשים, זאת פשוט ציניות. אם היתה להם דרך

טכנית, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לעשות את החיבור הזה, הם היו עושים את זה.

לגופו של עניין, אם יש משפחות עם ילדים ומסיבה כלשהי האשה לא עובדת.
יסמין מזרחי
לא עובדת בשכר.
ת' גוז'נסקי
תודה על התיקון. אם האשה לא יוצאת מסיבות אידיאולוגיות כי היא רוצה לגדל את

ילדיה, או שהיא לקחה חופשה מהעבודה או שהיא לא מוצאת עבודה, מוטל עונש על משפחות

עם מפרנס אחד. כאשר מציגים את ההסדר הזה כאילו הוא מופלא, זה הסדר עקום.

נכון שרוב הנשים לא מגיעות לשכר של 6,500 ש"ח, ואני מניחה שאין כל כך הרבה

שנים שמרוויחות בין 4,500 ל-6.500 אבל העניין הוא בכך שנשים, יותר מגברים, עובדות

בכל מיני עבודות מזדמנות, לא בעבודות קבועות, עובדות אצל קבלנים ובכל מיני עבודות

חלקיות, זמניות וכו'. אני חוששת מאד שהתשלום באמצעות המעביד יגרום לכך שהרבה מאד

נשים לא תקבלנה את קיצבת הילדים. אני מבססת את החשש שלי על בסיס הנסיון. בשנת

1975 הנהיגו את קיצבאות הילדים, בשנות השמונים ביטלו את האוניברסליות של הקיצבאות

וקבעו שיש קיצבאות שמותנות במבחני הכנסות. במחקר שעשה יורם גבאי, שהיה הממונה על

הכנסות המדינה, הוא מצא ששלושים אלף משפחות שהיו זכאיות לקיצבאות ילדים לא קיבלו

אותן בגלל שאבי המשפחה לא דיווח על הילדים, בגלל שעבדו במקומות לא קבועים וכו'.

אם, למשל, אב המשפחה לא עובד בעבודה קבועה והאשה לא עובדת, לא ברור איך אווזה

משפחה תקבל קיצבת ילדים. אם המשפחה לא ידועה לרשויות הרווחה, לא ברור איך יטופלו

הדברים. אני מעריכה שמדובר בעשרות אלפי משפחות, דווקא משכבות המצוקה, שקיצבאות

הילדים לא יגיעו אליהן.

אני חושבת שהחשיבה שאומרת שכל מי שרוצה לקבל קיצבת ילדים ויש לו "רק" ילד אחד

או שניים, צריך להכריז על עצמו עני או דלפון ולבקש קיצבת ילדים, מנוגדת לכל

התפיסה שהירנה מאד חשובה לנשים, שאמרה שכל ילד שנולד, משום שהוא חי במדינת ישראל,

באופן אוטומטי, באמצעות חשבון הבנק של האשה, יקבל קיצבת ילדים. משפחות צעירות

רבות לא ירצו, מכל מיני סיבות, להכריז על עצמן מסכנות. אנחנו צריכים להתנגד לכל

הגישה הזאת.



ביטול הקיצבאות לא יפתור שום דבר בנושא העמקת הפערים בחברה הישראלית,

אלא להיפך, יגדיל את הפערים. השכבות היותר מבוסות עם ההכנסות היותר גבוהות

תמיד יודעות טוב יותר למצות את זכויותיהן, כאשר אלה מותנות, בעוד ששכבות יותר

חלשות תמיד מתקשות למצות זכויות מותנות, לכך זכות אוניברסלית תמיד מיטיבה עם

השכבה הנמוכה. אני מניחה שהורים לילדים שיש להם יותר ידע, יותר יכולת ויותר

הכנסות, ימצאו דרכים לפתור את הבעיה. נראה לי חמור יותר שלא נעשה מאמץ לפגוע

בכל אותן הטבות להון ולמעבידים שגרמו לכך, כפי שציינתי, שפער רוהכנסות במדינת

ישראל הוא הגבוה ביותר בעולם.

לעניין הביקורים אצל רופא; בין צרכני הבריאות המובהקות נמצאות שתי

קבוצות שאנחנו עוסקים בהן הרבה והן ילדים ונשים, מסיבות אמיתיות. שיעור הביקור

של נשים אצל רופא יותר גבוה מאשר שיעור הביקור של גברים. לזה צריך להוסיף את

השיעור הגבוה של ביקורי הילדים. בין הקשישים, מספר הקשישות, כידוע, גדול יותר

ממספר הקשישים, ולכן כתוצאה מכל הדברים האלה ומסיבות נוספות, מס הבריאות הוא

במובהק מס על נשים וכמובן שגם על ילדים, יותר מאשר על גברים.

הצעדים האלה, אם מסתכלים עליהם מנקודת הראות של נשים, רגו ללא ספק

גזרות שצריך להתקומם נגדם. באותו זמן שבו הגזרות האלה מוטלות, לא נעשו צעדים

ממשיים כדי לקלוט את זרם המצוקה שיגבר של ילדי מצוקה. לא שמעתי שהגדילו את

מיכסות ילדי הרווחה. מספר המיכסות של ילדי הרווחה, שם צופן לילדי מצוקה,

שהשהות שלהם במעונות היום מסובסדת, ואנחנו מדברים רק על ילדים בסיכון, הוא כ-

11,0000. זה אפילו לא שליש ממה שקבעו העובדים הסוציאלים ברשויות המקומיות

כילדים בסיכון. במילים אחרות, העובדים הסוציאלים צריכים להחליט לאיזה ילד

בסיכון יש זכויות ולאיזה ילד בסיכון אין זכויות.

להערכתי, עם האבטלה שתגדל בעקבות ההפרטה וגורמים נוספים, יותר ויותר

ילדים יגיעו להגדרה של ילדים בסיכון. המערכת לא יצרה שום רשתות שיוכלו לקלוט

את המצוקות שיגדלו עם התכנית הכלכלית.
היו"ר י' דיין
מאחר וזו הישיבה הראשונה בה משתתפת היועצת החדשה למעמד האשה במשרד

ראש הממשלה, אמונה אלון, אני מברכת אותך ומאחלת לך שיתוף פעולה איתנו, ואם

תהיינה לך הצלחות מעבר להצלחות שלנו, אנחנו נברך על כך. מוסד היועצת הוא איננו

מוסד מתחרה, מתנגד או מתנגש בעבודת הוועדה בכנסת אלא להיפך, אנחנו נבקש ממך את

כל העזרה שתוכלי לתת ואת שיתוף הפעולה שלך. ברוכה תהיי.
אי אלון
אני אשמח מאד, תודה רבה.
היו"ר י' דיין
אני מבקשת מחבר הכנסת דראושה, יושב ראש הוועדה למעמד האשה הערביה

והדרוזית, לומר כמה מילים בהקשר זה. חבר הכנסת דראושה הוא יושב ראש ברוטציה עם

חברת הכנסת תמר גוז'נסקי בשנתיים הבאות. אני רוצה לברך אותך על נישואי בתך,

מזל טוב.
עי דראושה
תודה רבה. אני מברך את כל הנוכחים בישיבה, וכמובן גם את היושבת ראש,

שזימנה ישיבה בנושא זה. אני חושב שהתכנית הזאת פוגעת בכל החלשים במדינה, אבל

גם בשכבות הבנינוניות, וביניהן גם חברי הכנסת.
היו"ר י' דיין
שכבות הביניים היו רוצות להיות במצב שלנו.
עי דראושה
הקיצוצים הללו יפגעו במשפחות עניות ובמיוחד בילדים. הקיצוץ 1קיצבאות

הילדים פוגע בהם והקיצוץ בחינוך פוגע בהם. הפגיעה בסקטור הערבי תהיה יותר קשה

אפילו מהפגיעה הכללית בכל המדינה, בחברה הישראלית בכללותה. לפי הנתונים

הרשמיים, כ 51%-מהילדים הערבים הם מתחת לקו העוני. האמא שבבית תסבול מקיצוצים

נוספים ומבעיות כלכליות כי היא אמורה לפרנס את המשפחה ולדאוג לילדיה. אני חושב

שהנשים בכלל והאשה הערביה בפרט יסבלו יותר מהתכנית הזאת, שהכינה ממשלה שאמרה

שהיא רוצה "להיטיב עם העם". אמרו "נתניהו טוב ליהודים" אבל בתכנית הזאת הוא לא

טוב ליהודים, לא טוב לערבים ולא טוב בכלל לישראלים.

הישיבה הזאת היא ישיבה חשובה ושוב, 'אני מברך אתכם ומאמץ את כל נזה

שיוחלט עליו כאן.
היו"ר י' דיין
בשבוע הבא נקיים ישיבה רק עם המגזר הערבי-דרוזי, ואז ניכנס יותר

לפרטים. אני רוצה לציין חלק מהקיצוצים הכאילו כלליים, כגון: אי הכנסת מזגנים

לכיתות, הקפאת בניית כיתות שאינן תקניות, אי הקטנת מספר הילדים בכיתה, יום

לימודים ארוך, שעכשיו יש דחיה ללא תאריך ביישומו, מדובר על דור שלם של ילדים

ודור שלם של אמהות שלא תוכלנה להתייחס ליציאה לעבודה. בכל אלה אנחנו מדברים על

המיגזר הערבי.

הממשלה הקודמת ראתה את אחד מהישגיה הגדולים ביותר בתחום החינוך,

הכפלה, שילוש וריבוע של תקציב החינוך על חשבון תקציבים אחרים, ובעיקר העלאת

מספר שעות הלימוד בכיתות הנמוכות. החזרה המוקדמת הביתה של ילד בגיל צעיר,

שאפילו לא יכול להיות ילד מפתח, מאפשרת לנשים להיכנס לשוק העבודה. ההישג הזה

בוטל לחלוטין. יש כאן קיצוץ מסיבי בשעות הלימוד בגילאים האלה.

תכניות מיוחדות שנקראות "העשרה", מבחינתי הן תוכן בסיסי, ויש בהן

קיצוץ גדול. אני לא מבינה למה בחברה הדמוקרטית ורצופת הזכויות שלנו, תכניות

כגון: תכניות נגד אלימות, תכניות לשיוויון בין המינים, חינוך למניעת תאונות

דרכים ועוד, נקראות תכניות העשרה בזמן שהן צריכות להיות לחם חוק. כל הנושאים

האלה קוצצו במסגרת הקיצוץ, בנוסף לקיצוץ שעות הלימוד.

עוד לא עבדתי על כל הסעיפים שבחוברת, ולדעתי לא יהיה סעיף שיתייחס

ישירות לנושא האלימות נגד נשים, אבל אני יודעת באיזה מאמץ ניסינו כל שנה, יחד

עם ועדת הכספים, להעלות את הדף: עוד מקלט, עוד קו חירום, עוד מרכז סיוע וכוי.

אין לי ספק שתכניות שהיו מיועדות לשנת 97' לא יתגשמו. בוודאי לא נראה תקנים

מסוימים בתחום הטיפול באלימות בנושאי חיים - קו האלימות, קו הרציחות, התעללות

בילדים וכוי. כל הנושאים האלה הם בקו עליה ונעשתה חקיקה מצוינת בנושאים האלה,

אבל צריך ליישם בשטח ויש קיצוצים אפילו במשרד לבטחון פנים. קיצוצים אלה ישפיעו

גם בנושא אלימות במשפחה כי לא יהיה תקציב לתוספות בנושא זה. בוודאי שבעניין

דירות קלט, מקלטים ומרכזי סיוע אפשר לשכוח ממימון שהיה מיועד. כדאי לנו, כמי

שעוסקות בנושאים האלה, ורבות מכן ממש נשרת מקצוע בנושאים האלה, לזכור, שכל

עליה באבטלה, ולו של אחוז אחד, מוסיפה לבעיות החברתיות, כולל לאלימות כלפי

נשים. מאחורי כל מובטל יש משפחה במצוקה, נשים שנמצאות במצב של איום, תיגבור של

סמים ושל אלכוהוליזם, ילדים שיוצאים לעבודה בגיל מוקדם מאד, נשירה מבתי ספר

ועוד.



אני לא רוצה להתייחס לתכנית הזאת כאל קטסטרופה כללית אבל זו בוודאי

נסיגה בכל התחומים שאנחנו מודעים להס, ונהגנו לומר עליהם - בסוף זה מוביל

לתקציב. אפשר לעזור ולתקן חלק מהתופעות האלה ע"י תקציב, תקנים, מיתקנים, והכל

מסביב לחקיקה עצמה.
אי אומני
במקום לדבר על "לשכוח מזה", אולי נוכל בחלק מהפגישה לדבר על מה

שאנחנו יכולות לעשות כדי שכך יהיו תקציבים?
היו"ר י' דיין
בתחילת הישיבה אמרתי שחלק מהדברים שהבית הזה יכול לעשות רם בנושאי

חקיקה, וחלק נוסף יהיה בזמן שנלך למאבק על תקציב 97'. חבר הכנסת ביילין,

בבקשה.
יי בייליו
תודה, אני לא רוצה להציג עמדות לגבי התכנית עצמה, כי יש לזה פורומים

אחרים. חשוב לי לאתר את הדברים שפוגעים בנשים באופן ישיר ועקיף, אבל לא יותר

מדי עקיף, כדי שנהיה יותר חכמים לקראת הדיון על התקציב. אנחנו צריכים לדעת את

המינון של המאבק כי אי אפשר להיאבק על כל דבר באותה מידה. והקיצוץ בקיצבאות

ילדים, נניח, פוגע במשק המשפחתי, ואם המשק מנוהל ע"י אשה הוא פוגע יותר, אבל

זה בהחלט דבר עקיף לעומת דברים ישירים. אני מעדיף לשמוע את והאורחים ואת

האורחות, לדעת מה מבחינתם רם הדברים החמורים ביותר, כדי לייצג את סדרי

העדיפויות שלי.
היו"ר י' דיין
מאחר וביקשתי ניירות, ורגו התייחסו בדיוק לבקשה שלך, לנסות למקד

ולעשרת סדרי חשיבות, אני לא אומרת להרים ידיים לגבי איזשהו נושא, אבל התפקיד

הספציפי שלנו הוא בהחלט אבחנה בין פגיעה בנשים לבין הפגיעה החברתית בכלל,

שכולנו אמורים לעסוק בה. יש ניירות ונעביר אותם לכל חברי הוועדה ולכל

המעוניינים. יש מישהי מנעמ"ת? אין אף אחת מנעמ"ת. אני רוצה לציין לפרוטוקול

שהארגון המוביל והגדול ביותר של נשים, שהנושאים האלה אמורים להיות במרכז

השליחות, הפעילות, השכר שהוא מקבל והייעוד שלו, אף נציגה מכל הארגון הזה, מכל

מיני סיבות, לא נוכחת כאן. רבו הבטיחו נייר, ונכון לרגע זה הוא עוד קיא הגיע

ואני מניחה שלא יגיע. כשנזכה לזה נעביר לכל המעוניינים.

רשות הדיבור לנעמי חזן, שצריכה לצאת, ואחר כך לשאול עמור. בבקשה.
נ' חזו
אני מתנצלת על כך שאני צריכה לצאת אבל אני רוצה להתייחס לשלוש

נקודות. נקודה ראשונה היא ספציפית אבל בעלת משקל ומחזקת נקודה אחרת. אני רואה

בחומרה רבה מאד את הקיצוץ בקיצבאות לגבי משפחות חד הוריות, משום שההלכות

והשליליות חמורות פי כמה בהשוואה למשפחות אחרות, שגם שם ההשפעות קשות מאד. אני

רוצה לשים על רושולחן, שבמאבק על הפסקת הקיצבאות לילד הראשון והשני, בשום פנים

ואופן לא להרשות לדבר הזה לקרות.
ל' צוקרמן
133 ש"ח שאני מקבלת עבור הילד עוזרים לי מאד.
נ' חזן
133 ש"ח למפרנסת יחידה, שנמצאת בקטגוריה שבין 4,500 ל-7,000, הם

ההבדל בין אוכל לשבוע ולפעמים היעדר אוכל לשבוע. אני רוצה להדגיש את הנקודה

הזאת כי אנחנו צריכים לנהל מאבק כפול, נגד ביטול הקיצבאות באופן כללי, וצריך

עמדת נסיגה בנושא הזה, וזאת העמדה שהצעתי. לדעתי זה מכסה גם קבוצות אחרות כגון

עולות חדשות חד הוריות, ולכן אני באמת רואה את זה בחומרה רבה.

הנקודה השניה מתייחסת לדברי חבר הכנסת ביילין, והייתי רוצה לשנות מעט

את השאלה שלו. יש רושלכות ישירות של הגזרות החדשות על מצב האשה ויש השלכות

עקיפות. אני לא יודעת אם הישירות או העקיפות פוגעות יותר ולכן אני מבקשת,

בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת ביילין, התייחסות גם להשפעות העקיפות. לפעמים הן

חמורות יותר.

נקודה אחרונה. לפעמים יש הפחתה של הקצבה בנושא מסוים. כאשר מדובר

בהרבה כסף מורידים באחוזים ועדיין נשאר הרבה כסף. לעיתים קרובות, חלק מההקצבות

מחסלות, למעשה, תכניות שלמות. לכן, בשיקולים של סדרי עדיפויות, אני חושבת

שצריך לתת את הדעת לא רק על ההיקף אלא על המשמעות לגבי תכניות ספציפיות. אני

מודאגת במיוחד לגבי התכניות למקלטים ולמרכזי והסיוע כי שם ההקצבות הן קטנות מאד

ואם יש הורדה של 50% או 20%, הן מוחסלות לחלוטין, כלומר, ישנה הפסקה של

הפעילות. אני אקרא את הפרוטוקול ואם יש אפשרות אני מבקשת להתייחס לא רק לכמות

אלא לתכניות עצמן בהגדרת כח-רי העדיפויות. אנחנו במצב לא טוב אבל אני אנסה

להיות אופטימית כמו יעל.
היו"ר י' דיין
תודה. חבר הכנסת שאול עמור, שעומד בראש הלובי החברתי בכנסת, בבקשה.
שי עמור
אני רוצה לברך את אמונה ולקוות שתצליח בתפקידה. שמחתי לשמוע שחברי

בני אלון הוא בעלך.
אי אלון
תודה. גם אני שמחתי לשמוע את זה.
שי עמור
אני אומר את זה כי אני מקווה שהוא יילחם איתנו בנושאים האלה, ויחזק

אותנו. אני מצטרף לדבריו של יוסי ביילין ואני מציע שתגבשו את העמדה שלכם בצורה

ברורה. אנחנו מכינים תכנית אלטרנטיבית לתכנית הממשלה ונצרף את הדברים שלכם

לתכנית שלנו. תודה.
בי אלון
אני רוצה להעיר הערה טכנית; כדי להיות ספציפי ולא ליפול בדברים

שקשורים לסקטורים נוספים, אם יש כאן נציגות של אגף התקציבים אני מבקש להיות

ספציפי ביחס למה שאמרו קודמיי. חדרך עוד ארוכה ועד שהתכנית תגיע לוועדת כספים

יש לאלטרנטיבות וצריך לדעת על מה להילתם. אם נציג אגף התקציבים יתייחס נדע מה

באמת קוצץ ומה לא.
היו"ר י' דיין
נמצאים כאן נציגים של המשרדים השונים, ויש עניין מיוחד בהתייחסות של

הביטוח הלאומי לתכנית. האם חברת הכנסת מרינה סולודקין רוצה להתייחס עכשיו

'לדברים?
מי סולודקין
אני אחכה עד שאשמע את כל ההערות.
היו"ר י' דיין
אם כך, הגברת נטשה, מיכאלוב מאגף התקציבים, בבקשה.
ני מיכאלוב
אני לא יכולה להתייחס למה שנאמר ביחס למקלטים לנשים מוכות כי אני קיא

מטפלת בנושא הזה אלא בנושאים שקשורים לביטוח הלאומי. כאשר תכננו את רתקציב, לא

מצאנו דרך ולא מצאנו לנכון שלא לפגוע במידה מסוימת גם בתקציבים חברתיים,

מכיוון שלתקציביס החברתיים יש משקל כבד מאד וגדול מאד בתקציב המדינה, משקל

שהולך וגדל מדי שנה, וכמובן שקיצוץ כזה גדול, לא ניתן לבצע אותו בלי שהתקציבים

החברתיים יתרמו את חלקם.
אי צירנברודה
מי נתן חוץ מהתקציבים החברתיים?
ני מיכאלוב
חוק עידוד השקעות הון, תקציב הבטחון ועוד. כאשר בנינו את הקיצוץ

השתדלנו לתכנן אותו כך שהפגיעה בשכבות החלשות תצומצם ומי שייפגע יותר הן שכבות

רציניים והשכבות הגבוהות. משפחה בה ראש המשפחה מרוויח מעל 4,600 ש"ח תתרום

לקיצוץ הזה 133 ש"ח וחשבנו שזאת פגיעה מצומצמת. אני לא רואה בקיצוץ הזה קיצוץ

המכוון נגד נשים או פוגע בנשים אלא קיצוץ שכלל האוכלוסיה נפגעת ממנו. אני רוצה

להבהיר שמשפחות מרובות ילדים לא תפגענה מהקיצוץ הזה ואנחנו מקווים שהקיצוץ לא

ייראה כמשרוו שמופנה נגד נשים, כי כאשר מקצצים בקיצבת ילד ראשון זאת תרומה של

משק הבית לקיצוץ ואנחנו לא רואים בזה פגיעה בנשים. אם יש שאלות ספציפיות אני

אשמח לענות עליהן.
היו"ר י' דיין
את השאלות למשרדים נעביר לאחר שנשמע את כל המשרדים. הזכרת שאת עוסקת

בתחום ספציפי ולא בחינוך, חינוך זה לא תחוס חברתי?
נ' מיכאלוב
זה בהחלט תחום חברתי. גם בנושא החינוך אני חושבת שלא היו קיצוצים

שפגעו באופן ספציפי בנשים. ניתן לנהל דיון ענייני בשאלה - מה המשקל של תקציבים

חברתיים מול חוק עידוד השקעות הון, מול תקציב הבטחון או מול עליה במיסים, זה

דיון לגיטימי.



היו"ר י' דיין;

קשה לי לחזור אחורנית, גם לדברים שאמרתי קודם אבל גם לדברים שאנחנו

עוסקים ברם במשך שנים, ריש אבחנה. אני לא מנסה להפוך את האשה לקרבן של הכל אבל

יש דברים שבתוקף נסיוננו פוגעים בנשים.
י' ביילין
אי קיומו של יום חינוך ארוך זה בוודאי פגיעה בנשים.

היו"ר י' דייו;

תמיד אפשר להגיד שילד שלא זוכה ללמוד עד שעה 16:00 נפגע. אם תשאלו את

הילד הוא יגיד שזה די מוצא חן בעיניו, והוא יעדיף חמישה ימי לימוד בשבוע וקיא

שישה. אלה נושאים שיש לרם רקע סוציולוגי ארגוני ארוך מאד ולא ניכנס לזה כרגע.

התכנית הוצגה כפגיעה בשכב!/ ביניים מאד ערטילאית, כי אחרי הפגיעה בה

היא תהפוך להיות שכבת מצוקה, היא תרד קומה. השכבה הזאת נמצאת עכשיו על גבול קו

הערני. האם היקף הפגיעה בשכבת רוביניים לא יביא אותה להצטרפות לשכבות החלשרת?

מה קורה עם השכבות שמעל השכבות הבנינוניות? מי נושא בנטל בהכנסות הגבוהות יותר?

אני נותנת את רשות הדיבור לגב' ברכה זיגלמן, בבקשה.
בי זיגלמן
אני יושבת ראש ועד רועובדים של מוסדות ההסתדרות ומנהלת המחלקה לעובדת

השכירה באיגוד המקצועי. אני רוצה לרובהיר נקודה אחת; הקיצוצים האלה יקבעו אם

האשה תצא לעבודה או לא תצא לעבודה. זאת נקודת המוצא של כל הענין. גם 133 ש"ח

יכולים לקבוע אם אשה תצא לעבודה או לא, ומיד קובעים את מעמדה של אותה משפחה,

לעוני או "לרווחה".

אנחנו לא רוצים "לחזור להסטוריה של נקודות הזיכוי, או איזו השלכה יש

ליום חינוך ארוך. אם השירות הרפואי יעלה כסף הדבר יקבע אם הילד יקבל שירות

רפואי ויבריא או שיישב בבית, וזה יקבע אם האשה תצא לעבודה או לא.

אני חושבת שהדיון כאן לא מספיק. אנחנו יודעים שיש תוצאות יפות לוועדה

לקידום מעמד האישה אבל אני רוצה שכולנו יחד נצא ונהיה שותפים להפגנה שההסתדרות

מקיימת מחר, במטרה למנוע את הגזרות. אני רוצה שכל מי שיושב כאן יהיה שותף מחר

להפגנת ההסתדרות מול הכנסת, וזה יהיה טוב יותר מאלף מילים שאני אוסיף.
בי אלון
לא הבנתי איך אותם 10 ש"ח שישולמו לרופא יגרמו לאשה לצאת או לא לצאת

לעבודה.
בי זיגלמן
כאשר ילד זקוק לטיפול רפואי, הכסף שאני אצטרך לשלם עבור כל ביקור

ייגזל מהתקציב הכללי של המשפחה. אני אמנע מלקחת את הילד לרופא בשלב הראשון

ואחכה לראות כיצד יתפתחו הדברים. בנושא רפואי, אם לא נותנים את הטיפול המונע

מהיום הראשון, המצב יכול להדרדר וממילא כאשר ההדרדרות רצינית, הישיבה בבית עם

הילדים הרבה יותר ממושכת. אילו זה לא היה עולה לי כסף הייתי ממהרת לרופא

ונותנת את הטיפול הראשוני המונע.



היו"ר י' דיין;

אנחנו לא נכנסים היום לקיצוצים אצל קשישים ואצל גימלאים. אני לא נוטה

לעשות תנדל בין גימלאים לגימלאיות, ואנחנו עוסקים בזה כשאנחנו מדברים על גיל

הפרישה.

אני מבקשת מאחד מנציגי הביטוח הלאומי לומד את דבריו.
י י ערד
אני אסביד במהידות על מה מדובד; כאשד מדובד במשפחות עם שלושה ילדים

ומטה, הפגיעה היא בקיצבאות של שני הילדים הדאשונים, ובמשפחות עם יות ר משלושה

ילדים לא פוגעים באף ילד. במשפחה דו הודית או במשפחה חד הודית שבדאשה אשה, מי

שמשתכר עד 4,573 ש"ח, שזהו השכר הממוצע, לא מנכים ממנו כלל. בין 4,573 ש"ח עד

6,860 ש"ח מודידים חצי מהקיצבה, ומ-6,860 ש"ח ומעלה מנכים את שתי הקיצבאות.

מדובר בפגיעה במשפחות מהעשירון החמישי ומעלה, ואין בתכנית הצעה מקבילה לגבי

משפחות שאין להן ילדים. חבדת הכנסת גוז'נסקי רוצביעה בצורה נכונה ואובייקטיבית

על בעיות הביצוע באשר למיצוי הזכויות, כלומר, איך נהיה בטוחים שכל מי שזכאי

יממש את זכאותו, והן באשר למיצוי היתר של הזכויות, דהיינו, איך להתגבר על

האפשרות בשוליים שמעביד יבקש מאיתנו את הכסף אבל לא ייתן אותו לעובד.

אני רוצה להדגיש שזאת הוראת שעה והחלטת הממשלה היא לשנה אחת בלבד.

ההערכה היא שב-133 אלפי משפחות תיפחת הקיצבה למחצית, ובעוד 235 אלפי משפחות

תישלל הקיצבה לחלוטין. סה"כ מדובד ב-850 מליוני ש"ח, חסכון תקציבי. מבחן

ההכנסות, כפי שנאמר, הוא רק מבחן ההכנסות של הגבר אצל משפחה דו הורית, ואכן,

אין לביטוח הלאומי הכלים לאחד הכנסות. בעיתון "הארץ" נכתב היום שזהו תמריץ

לאשה הנשואה לעבודה, אבל צריך להתמודד עם ר1בעיה שעלתה כאן לגבי משפחה וזד

הורית. ב 95%-מהמשפחות הדוד הודיות עומדת בראשן אשה, ולגביהן מדובר דק על

ההכנסה שלה.
היו"ר י' דיין
כמה משפחות פטורות מהקיצוץ?
יי ערד
כ-230 אלפי משפחות. יש כ-78 אלפי משפחות וזד הוריות. מנקודת מבטה של

האשה צריך לזכור מי מקבל את הקיצבה כי אחת המלחמות להן רוביטוח הלאומי היה שותף

באמונה וברצון היתה שהקיצבאות תשולמנה לחשבונה של האשה, או אם היא דוצה,

לחשבון משותף. אם השכירים מקבלים את הקיצבאות מהמעסיק במשכורת שלרם, ברור

שהקיצבה הולכת למשכורת הגבר, כי היא חלק מהמשכורת שלו.

היבט ארח- שאנחנו יכולים לצמצם במידה ניכרת הוא מיצוי הזכויות. בפעם

שעברה הגענו למסקנה שיש כמה קבוצות שאנחנו לא מוכנים להתווכח עליהן. אני מקווה

שלא יהיה ויכוח עם האוצר לגבי המשפחות האלה ומדובר באלמנות שארים להן אנחנו

משלמים מבלי שהן צריכות להגיש תביעה. גם לגבי אנשים עם נכות כללית, אנחנו לא

מוכנים ליצור מצב שבו המעביד יידע שיש לעובד או לעובדת איזשהם בעיות נפשיות או

אחרות ואותו דבר גם לגבי הבטחת הכנסה ומזונות. לגבי עצמאיות רווקות, כנראה

שנצליח לשלם להן ע"י הפגשה של קובץ העצמאים עם קובץ הילדים, הדבד בבדיקה.

לגבי משפחות עולים, משפחות וזד הוריות הן הקבוצה החלשה ובאופן אוטומטי נקלוט

אותן דרך קיצבאות הילדים ולא נזמין אותן להגיש תביעות. לכל הקבוצות האלה אין

בעיה של מיצוי כי אנחנו מכידים אותן. אגב, מדובד גם ברווקות המקבלות דמי

אבטלה. הדבר איננו אוטומטי כאשר מדובר בגרושות שלא מוכרות למוסד.



ת' גוז'נסקי;

ואס יש 1על א1ל הוא לא מפרנס?
יי ערד
צריך להיות ברור שהביטוח הלאומי מטפל אישית דווקא באותן נשים שלא

נעים להן לבוא אלינו. היא צריכה להוכית שהם כביכול זוג אבל הילדים אצלה והיא

לא רואה אותו בכלל, היא צריכה להוכיח שרם לא גרים יחד וכו'. בכל הסיטואציות

האלה נצטרך לקבל את הנשים האלה, לפחות בפעם הראשונה, ונשתדל לאפיין את אלה

שלפי הפרופיל התעסוקתי שלהן לא סביר שהן תעבורנה את הסף. את כל אלה נסמן בצורה

כזו שלא נצטרך להזמין אותן מחדש. אין ספק שיש כאן אוכלוסיית נשים שהמצב

המשפטי-חברתי שלהן לא ברור ואלה יצטרכו לבוא למוסד, עם כל הקשיים רוכרוכים בכך.
תי גוזינסקי
אם הבעל לא עובד בעבודה קבועה, איך תבטיח שקיצבת הילדים תגיע?
י' ערד
לפי החוק שהיה בפעם שעברה, קבענו שמי שעובד לפחות 15 יום, לפחות 80

שעות, מגיע לו. אנחנו לא יכולים להבטיח בצורה מושלמת את כל הדברים המעורפלים.

נצטרך לעשות הרבה מאד הסברה ופרסום, וננסה לחשוף ענפים שיש סבירות מסוימת לכך

שהם לא מודעים לעניין.
היו"ר י' דיין
יש לנו מחויבות ויכולת, לפעמים יותר מאשר הביטוח הלאומי, כי אנחנו

נמצאות במגע יום יומי, ממוחשב ומקוטלג, עם אותן קבוצות שהביטוח הלאומי מתקשה

לאתר אותן. יותר נעים להן לבוא לארגון שלהן ופחות נעים להן לבוא עם אותה מצוקה

לביטוח הלאומי. אני קוראת לכולנו, וחבל שארגון נעמ"ת איננו נוכח, ליידע

ולהעביר מסרים. אני חוזרת ומביעה צער וכעס מסוים, על כך שהארגון הגדול ביותר

של נשים מבחינה מספרית איננו נוכח כאן.
די ולנסי
אני מבקשת את תשומת ליבם של חברי הכנסת לנשים שחיות בנפרד כי זה המצב

הגרוע ביותר.
יי ערד
כל ארגון שירצה לסייע בכל דרך שהיא, אנחנו נשתף פעולה איתו, ניתן

חומר הסברה וכל דבר שניתן לעשותו למיצוי זכויות מכסימלי.
ר' שי
רוביטוח הלאומי עושה מאמץ להגיע לאותן אוכלוסיות, ולא לטרטר אותן, עד

כמה שניתן. הביטוח הלאומי משקיע הרבה מאד במעקב אחרי האוכלוסיות האלה ובמעקב

אחרי שינויים בהכנסה שלהן, וברגע שאנחנו קובעים מבחן הכנסה זהו דבר שצריך

להתבצע באופן שיטתי. אותן אוכלוסיות תצטרכנה להגיע אלינו למרות שייעשה נסיון

רציני להגיע באופן ממוכן לכל מי שניתן להגיע אליו.
חי גוז'נסקי
מה עם עצמאים?

יי ערד;

יש לנו קובץ של עצמאים ואם אי אפשר לאתר אותה כנראה שהיא רווקה.
ת' גוזינסקי
ואם הבעל עצמאי מתי תדע כמה הוא השתכר? יש לך דין וחשבון מלפני

שנתיים? איך אתה יודע כמה הוא משתכר היום?

י י עו-ד;

יש תשלומי מקדמות ולפיהם אני יכול לשלם. אחר כך נבדוק אם צריך לשנות

או לא.
ר' שי
הנושא של העצמאים ידרוש מאיתנו הרבה מאד התכתבות ושינויים ארגוניים.
ת' גוזינסקי
אני מתכוונת לעצמאים שהם עוסקים זעירים וכדומה.
יי ערד
כולם מדווחים ל1יטוח הלאומי.
ת' גוזינסקי
מה יקרה אם אנחנו יודעים שיש ילדים במשפחה, אבל לא יודעים בדיוק מה

עושים ההורים? אין קיצבה.
יי ערד
איך לי למי לשלם.
ת' גוזינסקי
אם מסיבות כלשהן לא שילמו לכם ביטוח לאומי, ואתם לא יודעים מה עושים

ההורים, הילדים כאילו לא קיימים.
יי ערד
אם לא יפנו אלינו לקבל קיצבה, לא יוכלו לקבל. זאת בדיוק הבעיה של

מיצוי זכויות.
ת' גוזינסקי
אני אביא דוגמה קיצונית. אם האם עובדת בזנות, היא לא מדווחת אצלך. היא

צריכה לבוא?
י י ערד
חלק מהן באות אלינו להבטחת הכנסה ולמזונות. אני מאמין שהן תבואנה.
היו"ר י' דיין
בדרך כלל, פרוצות שהן אמהות לילדים, די מודעות לזכויות שלהן. חבר

הכנסת עמור, בבקשה.
שי עמור
מה יקרה אם יחליטו לבטל את הקיצבאות רק משני העשירונים העליונים,

התשיעי והעשירי? כמה בסף ייחסך לקופת המדינה?
יי ערד
אפשר לעשות חשבון אחר. 132,700 משפחות, המשקל שלהן הוא כ-180 מליוני

ש"ח, ואלה המשפחות המרוויחות מעל 7,000 ש"ח.
אי צירנברודה
נדמה לי שאנחנו עושים רק טעות אחת; עניין הקיצבאות איננו עניין נשי

אלא עניין חברתי כללי. באופן כללי אנחנו צריכות לחשוב שקיצוץ בקיצבאות מהווה

פגיעה באב בדיוק כמו באס, חוץ מאשר בנשים דוד הוריות ובעגונות. כדאי שהוועדה
תתמקד בשני נושאים
נשים חד הוריות ועגונות, רכל מה שקורה עם המעונות. אנחנו

צריכים שמשרדי הרווחה יתנו 100% ולא 70%. הרשות המקומית לא נותנת את ההפרש של

ה, 30%-ולכן היא מפסידה גם את ה-70% שנותן משרד הררוחה. נושא נוסף הוא שצריך

להיערך דיון מעמיק עם אנשי החינוך בנושא יום חינוך ארוך. אני לא חושבת שהפגיעה

ביום חינוך ארוך שווה במשקלה הכספי והחינוכי, למה שקורה במחיר הגברה במעונות.

אם למדינה אין תקציב לשני הדברים, אני מעריכה שהתקציב למעונות חשוב יותר. ילד

בן 16 יכול לשבת בבית אבל תינוק לא יכול להישאר לבד.
אי סעדון
היה לי מאד חשוב שהחברים מהביטוח הלאומי דיברו לפניי כי זאת סוגיה

שהם היו צריכים להסביר, גם אם היא לא נוגעת ספציפית לנשים. היא נרגעת בארפן

עקיף. כאשר יחסר למשפחה מינימום של 133 ש"ח, זה חור בתקציב הנוגע גם באשה, אבל

באופן עקיף ולא באופן ישיר. בקיצרציס האלה יש פגיעה קשה בהישגים סרציאלים
שהשגנו בעמל רב כגון
חוק הוותיקים וקיצבארת הילדים. זאת נקודה שהפוליטיקאים

צריכים לעסוק בה יותר מאיתנו, אנחנו הפקידים שתפקידנו לממש מדיניות. לפעמים,

מה שנלקח חוזר בקושי רב.

הקיצוצים האלה פוגעים בצורה הקשה ביותר בשכבה הממוצעת, הבינונית,

ובזוגות הצעירים. בתחום שבר אני עוסקת, רהרא ממלכה בפני עצמה, השכבה הגבוהה

ביותר היא שכבה שבה בעל ואשה מתפרנסים מ-7,000 ש"ח ברוטו. אלה נושרים ממעגל

הזכאות ואין להם עזרה או סיוע, לא לילד ראשון ולא ליילד שני. אנחנו יודעים שגם

מחירי המעונות מרקיעי שחקים וזו הקבוצה שמכים בה מכל הכיוונים. שכבה הנמוכה

יותר יש ארבעה אר חמישה ילדים, רהיא זרכה בקצבה מלאה. בכל פעם שאני מביאה את

ההערות שלי לקראת העלאת תעריפים אני מעלה את בעיית הזוגות הצעירים כי זאת

קבוצה שראוי לתת לה את מלוא תשומת הלב. אצל הזוג הצעיר, האשה וזחלה בחיי עבודה,

יש ילדים קטנים וכדי לאפשר קריירה חייבים להעמיד לרשותה שירותים ואנחנו מתקשים

לעזור להם. בסוגיה זר לחמה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי בשנים האחרונות רדברים אכן

השתנו אבל אלה דברים שבשוליים, לא דברים מהותיים.



קבוצה נוספת היא אמהות לילדים עם קשיים מסוי ימים, שלא יכולים לאפשר

להם סיוע של מעון יום כי יש מגבלה במכסות רווחה. בשיחה הראשונה שהיו1ה עם השר

הוא אמר שיקח את הנקודה הזאת לתשומת ליבו, וזה אחד הדברים שהוא רוצה לשים

עליהם את הדגש. דרך אגב, בפרוטוקול שקיבלתי ר1בוקר כתוב שאושרו חמישה מקלטים

לנשים מוכות, מתקציב 96'. אני לא יודעת מה יהיה בעתיד אבל אלה אושרו.

הדיון הזה, תשומת הלב והצעקה השובים מאד, דווקא בתקופה שדושוב לעשות

רביזיה. כשנכנסים לפרטים, והצעקה יוצאת מכל מקום, מרולובי החברתי, מחברי הכנסת

ומהוועדה הזאת. מתפקידנו להביא את הנתונים וכולנו חרדים למה שמתפתח אבל אפשר

לסייע ולעזור.

בנושא הכשרת נשים וקורסים לנשים עדיין לא הרגשתי שיש פגיעה, גם לא

בקורסים ייחודים לנשים. צריך לחכות ולהגדיר מה אנחנו רוצים להבליט במסגרת

רוקיצוציס המוצעים.
היו"ר י' דיין
במסגרת ישיבה בנושא אלימות, נבקש פרטים לגבי מרכזי סיוע, מקלטים,

תקנים והכשרת עובדים במרכזים ובלשכות.
אי סעדון
בשנה שעברה ולפני שנתיים עשינו מאמץ מוגבר מאד כדי לכסות כמעט את כל

הכפרים הערביים במשפחתונים. עשינו פעולה מאד נמו-צת שנותנת היום את אותותיה.

עכשיו נפתחו שירותים שמקטינים את הפער הקיים.
היו"ר י' דיין
חברת הכנסת ענת מאור נכנסה ולכן ניתן לה את רשות הדיבור.
עי מאור
אני מצטערת על האיחור. כיושבת ראש ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה אני

רוצה לטעון שלא הוצעה לנו תכנית גזרות אלא פילוסופיה כלכלית דורשה, שפוגעת

בנשים יותר מאשר במגזרים אחרים, אבל לא רק בנשים אלא בכל המגזרים החלשים.

כנשים אני מציעה שאנחנו נחליט לדחות את כל הפילוסופיה הזאת ואת כל התפיסה

הזאת. לא אוכל להרחיב על זה כי זה לא הזמן, אבל מי שמכיר את נושא שוק העבודה

המשני יודע שהוא תמיד מתעצם בחברה תחרותית. השוק החופשי בחברה התחרותית עוזר

לחזקים, וכידוע, בתוך המאיוניס החזקים נמצאות מעט מאד נשים. נשים, עולים

חדשים, ערביי ישו-אל ותושבי עיירות הפיתוח ייפגעו הרבה יותר מהתכנית. אם ידענו

הגדלת פערים בארבע השנים האחרונות, המצב הזה יילך ויחמיר.

אנחנו צריכים לדחות את הטיעון שאומר שהכלכלה מתמוטטת. בעיתון "הארץ"

האחרון כותב כספי שראש הממשלה "מורח" את העם. אני מציעה שנדחה את הדיאגנוזה

שהכל ממוטט ושצריך לקצץ חמישה מיליארד ש"ח. לפיכך אני מציעה שבנשים נדחה גם את

נושא הקיצבאות על הסף. אנחנו נגררים לשפה, למושגים ולתפיסה המעוותת שהציגו לנו

ואני לא רוצה להיגרר לזה. אני מציעה לדחות על הסף כל צמצום בקיצבאות הילדים

וכל פגיעה. האבטלה במשק מתון תגדל ואנחנו יודעים שכאשר יש אבטלה נשים נפלטות

ראשונות ממעגל העבודה. נשים עולות וזרשות ונשים בגיל 40, נפלטות ראשונות.
י' מזרחי
בגיל 35.



עי מאור;

זה חדש לי. הנקודה השניה היא פערי השכר. השכרנו חוק, אולי המהפכני

ביותר, שמקנה שכר שווה לעובד ולעובדת בצורה ממשית, ע"י הכנסה שווה וקיא רק ע"י

שכר שווה. אין ספק שבמצב של אבטלה ומיתון לא נצליח לאכוף את החוק למרות קיומו

ואני צופה גידול בפערי השכר. אסור לשכוח שמעמד הנשים בעולם כולו וגם בישראל

צמח ועלה כאשר מדינת הרווחה עלתה, אחרי מלחמת העולס השניה. רק לפני ארבע שנים

ילדים הלכו הביתה אחרי הלימודים בשעה 11:45. זאת פגיעה קריטית בנשים עובדות

ובמשפחה העובדת. לסיכום, אני מציעה לדחות את התכנית לחלוטין והמקור לקיצוץ

ההכרחי הוא משיפוי עלות העבודה. 8 מיליארד מתקציב המדינה הולכים למעסיקים, הם

רובם גברים, אם כי יש גם נשים שנהנות מזה, והוועדה צריכה לקבל את ההמלצה הזאת,

בוודאי בשלב זה של המאבק.
היו"ר י' דיין
חברת הכנסת מרינה סולודקין, ואחריה נשמע את הנציגות השונות.
חי גרופר-שגיא
אנחנו מגיעות לישיבות ואף פעם לא יכולות להעלות את הדברים שיש לנו,

ולא שומעים אותנו. את חברי הכנסת אני שומעת בערוץ 33 אבל צריך לשמוע גם את

העם.
היו"ר י' דיין
אני פונה אלייך בתור העם ואני לא יכולה לומר שבמשך ארבע שנים לא

קיבלת כמעט בכל ישיבת ועדה את רשות הדיבור.
חי גרופר-שגיא
יצאתי לפעילות רק לפני שנה וחצי כך שבוודאי לא יכולתי לקבל רשות

דיבור בארבע השנים והאחרונות. אני רוצה להעלות שאלה שמאד מעיקה בנושא זכויות

האדם.
היו"ר י' דיין
עוד לא עברנו לסבב הדוברים וכבר יש טענות? אני מבקשת מחברת הכנסת

מרינה סולודקין לדבר.
מי סולודקין
אני מוותרת על זכות הדיבור שלי למען אנשים שרוצים לדבר.
היו"ר י' דיין
תודה רבה. אני מבקשת מכל אחת להציג את עצמה.
די ולנסי
אני מנהלת, דוברת, יושבת ראש, מזכירה, כתבנית, ושליחה של הארגון למען

העגונות ומעוכבות הגט, לא בשכר, במשך שנתיים. כל הקיצוצים פוגעים בראש

ובראשונה בנשים החד הוריות, ובראש הפירמידה הזאת נמצאות העגונות. הדברים

ברורים ולכן אני לא רוצה להתעכב עליהם. אני מבקשת מחברי הכנסת שיתנו את דעתם

על כך. אני מוכנה לבוא ולהסביר ביתר פירוט ולהביא חברות שיסבירו מדוע זה כל כך



פוגע. יש הרבה נשים עגונות שיש להן רק ילד אחד או שני ילדים, הן

מתקשות לצאת לעבודה רהך עניות ביותר וקיא יכולות להוכיח היכן נמצא הבעל.
ח' גרופר-שגיא
התכנית הכלכלית החדשה היא כורח המציאות. אני משוכנעת, לאחר שדיברתי

עם כמה חברי כנסת מהלובי החברתי, שהתכנית תשונה. יהיו בה שינויים שיביאו לכך

שהיא תהיה אנושית. צריך לשים דגש על הסיוע המשפטי לנשים. נשים נקלעות למצוקה.

רצינית ביותר בנושא הסיוע המשפטי ונושא זה לא עולה. נשים מוצאות את עצמן במצב

שבו אין להן כסף לעורכי דין, ו נלקחות מהן זכויותיהן. יש לזה רושלכות גם לגבי

ילדים, גם לגבי אחזקת קטינים וערד. לנושא זה יש השלכות לנושא נשים מוכות. אני

חושבת שלא צריך לתגבר את המעונות לנשים מוכות אלא צריך להכניס גברים מכים לבתי

הכלא. אני מאד מבקשת שהוועדה תשים דגש בנושא הסיוע המשפטי לנשים כדי שקיא

תצטרכנה לקבל עורכי דין מדרגה חי ועד ת'.
היו"ר י' דיין
אני מבקשת לרותרכז בנושאים שעל סדר היום. משרד המשפטים קיבל את הפניה

התקציבית שלנו בנושא הסיוע המשפטי וזה עניין של תקנים. בינתיים נמצאו כמה

פתרונות. ראשית, הוקמו בתי המשפט למשפחה.
חי גרופר-שגיא
זה עדיין לא פותר את הבעיות.
היו"ר יי דייך
שום דבר לא פותר. הועבר חוק של סניגוריה ציבורית.
חי גרופר-שגיא
לפלילי ולא לדיני משפחה.
היו"ר י' דיין
בתי המשפט למשפחה
חי גרופר-שגיא
רגז רק בתל אביב.
היו"ר י' דיין
זה פשוט לא נכון. אני לא רוצה לגרור את עצמנו לדברים שכל אחד רוצה

שנשיג כאשר בחלק מהדברים מדובר בחוסר ידע. אנחנו נשתדל לשמור על דברים שהושגו.

לפני התקציב אנחנו יושבים יותר מפעם אחת ודנים בכל ההיבטים התקציביים של

הנושאים שאנחנו עוסקים בהם. אני חוזרת ומבקשת מכולם לשים לב שאנחנו מדברים על

נושא ספציפי ועל והסכנה של נסיגה ממה שיש. אתם לא מכירים במה שכבר כן קיים

ואנחנו לא רוצים לסגת ממנו. אני מאד מבקשת לקצר.



ד' במברגר-אנוש;

העברנו דף תגובה של הכלכלנית דייר אסתד אלכסנדר, שהיתה יועצת של שרת

העבודה והרווחה, חברת הכנסת נעמי חזך אמרה שיש השלכות ישירות והשלכות עקיפות

לנושא הקיצבאות. הנשים הן אלה שדואגות למעונות, לציוד לבית הספר ומן הסתם לא

רק במשפחות חד הוריות זה נופל בעיקר על הילדים. הנושאים שבהם התכוונה שדולת

הנשים לטפל בשנה הבאה רם מעונות היום ויום לימודים ארוך. דחיית נושא יום

לימודים ארוך בהחלט כן פוגע באופן ישיר בנשים, ביציאתן לעבודה, וקיא מדובר

בילדים בני ה-16 או ה-18, ובזה הוועדה צריכה לטפל.

ארור הדברים החשובים בסיכום של אסתר אלכסנדר ובניתוחים קודמים של

תקציב המדינה שהיא עשתה, מנקודת מבט של רווחה הוא, שרק מדיניות של חלוקת הכנסה

שיוויונית היא זו שתוציא את המשק ממשברים. כל ממשלה שמדברת אחרת, ואני מצטטת

אותה, היא יותר דמגוגית ופחות עניינית.
היו"ר י' דיין
תודה. רבקה מלר, בבקשה.
ר' מלר
אני חושבת שאנחנו צריכים לקבוע לעצמנו מידרג חשיבות ולא להתפזר, אחרת

לא נשיג שום דבר. בכך אני מסכימה עם דבריו של חבר הכנסת ביילין. הגיל המכסימלי

של היקלטות נשים בעבודה הוא 40 ומישהי גם אמרה שהגיל הוא 35. זה אומר שאשה, אם

היא רוצה להגיע לאיזשהו מיצוי של היכולת המקצועית שלה, צריכה להיכנס לשוק

העבודה בגיל 23-22, להספיק להינשא, כפי שרורוב עושה, ללדת ילדים ולהתפתח בצורה

כזו שקיא תמצא את עצמה מתדפקת על הדלתות בגיל 40. אסור בשום אופן לוותר על

הדרישה ליום לימודים ארוך. אני לא רוצה שנדון בכך שיש מאות אלפי נשים שנמצאות

בתחתית המדרגה החברתית, אני רוצה לתת להן את הכלי הכי אפקטיבי, וזה יום

לימודים ארוך, להיחלץ ממצב של אשה תלויה ומשתכרת בקושי, לאשה המשתכרת בכבוד

והיא זו שנותנת ותורמת ולא צריכה לקבל קיצבאות שונות. אם הייתי קובעת מידרג

חשיבויות הייתי שמה את הנושא הזה בראש סולם העדיפויות ומדובר בבתי הספר

היסודיים מכיתות א' עד ו'.
היו"ר י' דיין
תודה. נעמי, בבקשה.
ני שפר
אני חושבת שיש כאן פגיעה כפולה באשה. יש פגיעה באשה שההכנסה המפחתית

שלה צומצמה ופגיעה באשה שלקחו ממנה את הזכות לקבל את הכסף בגין היותה אשה ואם,

והזכות הזאת הועברה לאב. עד כמה הכסף הזה ייכנס לחשבון המשפחתי הכולל יש לי על

כך מספר סימני שאלה, אבל יש כאן פגיעה באני מאמין של האשה, כזו שתורמת ומקבלת

תמורה עבור היותה, אשה ואם. בנושא הכשרה מקצועית וקורסים אני חושבת שכדאי לקיים

דיון נוסף. תודה.
היו"ר י' דיין
תודה. יהודית, בבקשה.
י' רקנטי
המסר שלי הוא שהוועדה צריכה להתרכז בתפיסת העולם שעומדת מאחורי

התכנית, עד כמה היא מעוותת ובעייתית ועד כמה פוגעים הקיצוצים התקציביים

האוכלוסיה מסוימת. לפעמים מאד קשה להצביע על הפגיעה כי לא ניתן לדעת את התוצאה

המידית ואין סעיפים שנקראים נשים. אולי אנתנו לא מדברים באותה שפה של האוצר.

אם יש מקצוע שבו יש יותר נשים כגון עבודה סוציאלית, אם המערכת הרוברתית לא תיתן

את האפשרות לעבוד כמו שצריך ולא יהיו מנגנונים תנרתיים, גם המקצוע יפגע.

אוכלוסיות מסוימות בחברה יפגעו, כל האוכלוסיות. זאת נקודה שאי אפשר להצביע

עליה בצורה ישירה. בתחום הזה אנתנו מדברים בשפה שונה מהאוצר וכדאי שבאוצר

ידברו גם בשפה חברתית. תודה.
מי מזרחי
אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו אבל לא זכור לי שעלה נושא

התחבורה הציבורית. נשים שאנחנו עובדות איתן הן מהשכבות החלשות וזה נושא מאד

בסיסי שחייב לעלות ולהשתנות. בנוסף לכך יש קווי חירום לנפגעות אלימות ומרכזי

הסיוע שאי אפשר לגעת ברם. צריך לעשות משהו, אני לא יודעת.
היו"ר י' דיין
את אומרת "אי אפשר לגעת" אחרי שנגעו ונגעו ונגסו.
מי מזרחי
אנחנו מקיימות ערבי התרמה כדי להחזיק קווי חירום לנפגעות אלימות או

מרכזי סיוע, ומדובר על מתנדבות. יש לנו ר-ק 9 חברות כנסת, איפה אנחנו?
היו"ר י' דייו
למה נשים בוחרות או לא בוחרות נשים, זהו ממש נושא נפרד. בנושא חברות

הכנסת אני רוצה לציין שגם בוועדה הזאת, כשקטן מספרן של חברות הכנסת, יותר

גברים נמשכים לנושא, ויש חברי כנסת שאין לי ספק לגביהם, שהמחויבות שלהם לנושא

החברתי הזה תהיה מחויבות מוחלטת וגדולה כמו של נשים. אני לא רוצה לסמוך,

בוודאי לא בהצבעות או בחקיקה על 9 או 12 נשים, או אינשאללה, 15 חברות כנסת.

בנושא מרכזי הסיוע יש לנו צרות עם העיריות. בתל אביב, למשל, היה

קיצוץ ב-50% של הקצבת ראש העיר למרכזי הסיוע. אני לא יודעת מה המצב בחיפה.
אי גולדנברג
אני רוצה להצטרף לדבריה של רבקה מלר על יום חינוך ארוך. לדעתי זאת

הדרך האפקטיבית ביותר להקיף את כל הנושאים ולגרום לאפקט הגדול והמצטבר ביותר.

מכיוון שאני באה מחינוך אני מאמינה שזו הדרך. מצד ארח- נשחרר את האמהות ומצד

שני תהיינה מספיק שעות כדי להכניס את כל התכניות המיוחדות, כגון חינוך

לשיוויון. חשוב שכל החברה תבין סוף סוף שזה לא רק העניין שלנו אלא גם של

הגברים. תודה רבה.
אי אומני
אני מנהלת מקלט לנשים מוכות. המקלט הוא התשיעי שנפתח השנה, ואם לא

תהיה נסיגה ייפתחו עוד שני מקלטים.
היו"ר י' דיין
מתוך שני המקלטים הנוספים, אחד מהס הוא ערבי?
אי אומני
לא, מדובר על ראשון לציון ועל תל אביב. הוועדה ל1דיקת רצח נשים ע"י

בני זוגן ביקשה, התחננה והודיעה שצריך להעלות את תקציב המקלטים וקווי החירום.

יש המלצה ובקשה לרועלות את התיקצוב מ 60%- ל-80% ואולי ל-90% בשנה הבאה. אני לא

רוצה להסתפק בכך שנודה אם נישאר ב-60%, ואני רוצה שנעלה ל-90%. אני יודעת

שהמקלט בחיפה קיא יעמוד בהתחייבויות שלל. אם התקציב לא יועלה ל-80% המקלט

ייסגר. וכהרגלנו בחיפה הוא ייסגר בקול רעש אבל לא יהיה מקום לנשים. חשוב שנדע

על מה מדובר, כשאני מדברת על שינוי בעשרה מקלטים ל-100% מדובר בפחות מ-10

מליוני ש"ח לשנה. הנשים המוכות בארץ מבקשות פחות מ-10 מליוני ש"ח בשנה כדי שלא

תצטרכנה להתחנן לכספים בערבי התרמה ומצדיקים בחו"ל. אני חושבת שהגיע הזמן שזה

יהפוך לחוק, שהמדינה לוקחת על עצמה תיקצוב של המקלטים ושל קווי החירום.
היו"ר י' דיין
זה בהמלצות שלנו. בבקשה, הדובר הבא.
אי סופר
מטבע הדברים, רוב הנשים שהן אמהות שאנחנו מייצגים הן כמובן אמהות

שנחשבות בעיני החוק ללח- הוריות. אני מסכים עם כל מילה שנאמרה כאן אבל יש לי

שאלה. אנחנו מספקים נשק למי שרוצה להכחיד את שיטת האם החד הורית כדרך חיים.

לפני עשרים שנה זה היה אולי מקרה, אבל היום, אם חד הורית זה שיטה, זה חברה וזה

חתך. אין לנו ספק שבחלק גדול מהקואליציה יש מפלגות וגופים שדרך החיים שלהם

מתנגדת לזה מעצם קיומם ומהותם. האם בהיותנו מסמנים את השינויים האלה כפוגעים

לראשונה בשכבה הזאת, אנחנו מספקים את הנשק ותוקעים לעצמנו כדור ברגל?
היו"ר יי דיין
אני רוצה לציין שאין כאן חתך קואליציוני ואופוזיציוני. בנושא חד

הוריות, ולא משנה אם הן עגונות או לסביות, בבחירה או בכורח, יש להן סטטוס

מסוים המחייב התייחסות אליהן כאמהות לילדים. הנושא חוצה קווים מפלגתיים. ישראל

בעליה, הליכוד והדרך השלישית לא יפלו מאיתנו בתמיכה המוחלטת שלהם בנושא הנשים

החד הוריות. חקיקה בנושא זה נעשתה בבית הזה, ולא משנה הסיבה מה גרם לדוד הורית

להיות כזאת. העולות החדשות, בעיקר מחבר העמים, במספרים עצומים שלא ידענו כמותם

הן שגרמו למהפך. זאת הפכה להיות שכבה חברתית שאנחנו מעוני ינים בטובתה.

בנוסף להיותן חד הוריות נוספו בעיות אחרות כגון: ספק יהודיות, סטטוס

של ילדיהן, אלימות כלפיהן בהיותן חד הוריות וכן הלאה. אנחנו עוסקים בזה ואני

בוודאי לא מצפה שהממשלה הזו, שאולי היתה רוצה לראות את התא המשפחתי היהודי

הרגיל, כדת וכדין כתא מוביל, תנצל את תפיסת העולם הזו כדי לפגוע, דוס וחלילה,

באלה שאינן נכנסות לנתיב הזה.
סי פבלוב
אם יבוטל פרוייקט "בנה דירתך", איך משפחה חד הורית, עולה חדשה, יכולה

להתקדם? זה בלתי מובן בכלל. אנחנו מבינים שצריך לעשות קיצוץ וזה קשה.
ד' גותן
אני צופה שבעקבות הגזרות וההתפתחויות המדיניות החדשות, יהיה לארגוני

הנשים תפקיד מאד חשוב ונכבד באיתור הנשים שזקוקות למידע ולספק להן אותו. צריך

היה למצוא דרך לתת את רשות הדיבור לא רק לפי סדר הישיבה אלא לפי גודל

הארגונים.

היו"ר י' דיין;

אין לי קריטריונים לעשות את זה, הבעיה הזאת עולה בכל ישיבה ואני

מצטערת שלא מצאתי פתרון כזה שבו כולן תבואנה על סיפוקן.
די גותן
לארגוני הנשים הגדולים יש רגלים להגיע לרחבי הארץ ולכן אני מבקשת

יותר שיתוף פעולה. כל הארגונים צריכים להיות מיוצגים בוועדה כדי שיהיה להם

מידע ממקור ראשון. אני רוצה לדעת אם אפשר לקבל פרוטוקולים מהישיבות כדי שיהיה

לנו יותר קל לעבוד.
היו"ר י' דיין
מאחר ואת שייכת למועצת הנשים, שהיא גג לכל והארגונים, תצרי קשר ישיר

עם הביטוח הלאומי ואין צורך לשם כך בתיווך הוועדה. לא רציתי לבזבז ישיבה על

סתם מפגש עם הארגונים ולדבר על סדרי העבודה.
עו"ד אי רוזנבלום
זה לא סתם מיפגש. עשינו שיעורי בית ואנחנו מייצגות מאה אלף נשים

ובסוף מדברות אלה שמייצגות שלושים נשים.
היו"ר י' דיין
אני מוחה על כך שהמפתח הוא לפי דרגת היצוג. יכולות להיות מוזמנות שהן

נציגות של עצמן בלבד, אבל יש להן תפיסת עולם. יש נציגות מהאקדמיה והמפתח שלנו

הוא לא הכוחנות של המספר אלא של גודל החשיבות וסדרי העדיפויות. כולם מוזמנים

ואין ארגון שאיננו מוזמן. אם אנחנו לא מגיעים למישהו, יש מי שיכול להמליץ לנו

עליו.
עו"ד מי שגב
רציתי להביע אכזבה מכך שאחרי שעבדנו קשה כל כך כל השנה, כל האנרגיה

שלנו תופנה לשמירת המצב במקום להתקדם. בנושא מעמד האשה ובנושא והאישות אנחנו

חסומים מבחינה דתית ועכשיו נהיה חסומים מבחינה סוציאלית בגלל התקציב.

חשבתי להתווכח איך לקבל עוד תקציב לרווחה ולא איך לשמור על ר1קיים.

למרות הקשיים אני מאחלת לך בהצלחה עם תחילת עבודתך, ונשתדל לעזור לך. יהיה לך

קצת יותר קשה.
היו"ר י' דיין
אני לא אומרת כקו פעולה - לא ננסה להתקדם ונמנע רק רגרסיה. אנחנו נלך

על כל הקופה, כפי שעשינו עד עכשיו, כי בוודאי שאם לא מנסים, אף אוזד לא יציע

לנו שום דבר.
עו"ד מי שגב
במשא ומתן זה לא יהיה חכם רק להתמקד אלא להמשיך ולדרוש.
עו"ד אי רוזנבלום
אני מכירה את כל הנשים שנמצאות כאן ואת כל הארגונים שהן מייצגות.

לויצ"ו יש מקלטים וקווי חירום, אנחנו מטפלים בסל הסקטורים של הנשים אבל אם

מכנסים ועדה בנושא תקציבים, מבחינה כמותית יש משמעות לעובדה שאני מייצגת כמות

כל כך גדולה של נשים לעומת אלה שמייצגות כמויות יותר קטנות.

אני רוצה להייתחס לתפיסה שייצגה ענת מאור. הספר המדבר על הקיצוצים

בתקציב אינו בידינו וכל תזונתנו היא מך העתונות. אני חושבת שכמעט ואין שום

נושא בתקציב שלא פוגע במעמד האשה. גם הממשלה הקודמת ידעה כיצד להגיב להצלחות

הממשלה בספר שכנגד, ואת, כאחראית על הוועדה, צריכה לרכז ועדה מצומצמת שתתייחס

לכל נושא באופן ספציפי, ותציע חוברת תקציב שמתנגדת לשינויים האלה. אם נלך

בשיטת טלאי על טלאי, לא נשיג דבר. גם אם יכסו איזה טפח, יסירו אותו כי זה הדבר

הקל ביותר. השיטה היא ללכת על רגל.
היו"ר י' דיין
אני מודה לך. דרך אגב, החוברת הזאת היא יקרת המציאות ואף אוזר לא חילק

לנו אותה. החוברת איננה זמינה ואני מקווה שזה כך כי היא זמנית. אני מסכימה

איתך לגבי אופן הפעולה ושצריך לפעול גם ביחס לתפיסת העולם. יש ויכוח בינינו

בנושא שנדון בו שוב והוא נושא האוניברסליות. הויכוח הוא לגיטימי אבל הוא לא

מתייחס ישירות לפגיעה שכאן. האוצר לא יכול רק לקחת. גם מי מאתנו, כמוני, שחושב

שלא כל הקיצוץ נחוץ כי אנחנו לא נמצאים במצב כלכלי קטסטרופלי צריך לייעץ לאוצר

מהיכן לקחת? היום מדובר על פערים עצומים בשכר אבל אני לא יכולה לבוא למנהל בנק

ולבקש ממנו לוותר על מחצית מהמשכורת שלו.
ח' בסה
אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר אבל אני עובדת עם נשים אתיופיות ואני

רואה שהן לא למדו מקצוע ולא למדו שפה. אני לבד עוזרת להן אבל אני לא יכולה

להזיז הרבה. איך אפשר לשנות משהו?
לי צוקרמן
אני לא התכוונתי לדבר אבל אני חייבת להגיד שעצוב לי. נכנסתי לכאן עם

הרבה אופטימיות ואני יוצאת מכאן בדיכאון. אני אשה, אני לסבית, אני וזד הררית,

אני בת 48, ואני מובטלת כבר מעל שנה. אני מאחלת ליעל שיהיה לה הרבה כוח.
היו"ר י' דיין
תודה רבה. את גם עולה חדשה. בחיוך העצוב הזה אנחנו נסיים. אני שמחה

תמיד לשמור על ההומור גם אם הוא קצת שחור כי לפחות את הגיל שלד לא נוכל לשנות,

אבל נוכל להיטיב עם אותם אלמנטים ברגן אנחנו נמצאות הקרות, מקופחות או מקוצצות.
ת' ליברמן
דיברו על חינוך אבל אני רוצה לציין שיש הצלחה מאד גדולה בחטיבה

לשיוויון בין המינים שנוסדה לפני לא הרבה שנים, וגם בזה רוצים לגעת. מדובר על

המון כסף שרוצים לקצץ לרם מהתקציב.
היו"ר י' דיין
אני לא 1טוחה בכך. המודל 1תל אביב יתרחב: השנה ואני יודעת את זה כי

דיברתי עם ראש העיר.

כמה מילים לגבי שיטת העבודה שלנו מאחר והכנסת יוצאת עכשיו לפגרה.

לגבי כל הנושאים שעלו, אנחנו יושבים עם וקשרים האחראים במשרדים האחראים, זאת

אומרת שהנושאים שהועלו כאן, למשל, החינוך, נשב כוועדה עם שר החינוך, עם מי

שאחראי במערכת החינוך לנושא השיוויון בין המינים או לנושא יום חינוך ארוך.

העבודה שלנו היא בדרך כלל פחות כללית ויותר ספציפית. השר ואנשי משרדו באים,

אנחנו נעבור על כל הנושאים עם השרים הרלוונטים, וכמובן שגם אתם תוזמנו. היו

לנו כמה ישיבות גם עם שר האוצר והן ברחלט היו מאירות עיניים, גם לו וגם לנו.
ני מיכאלוב
עלו כאן נושאים כגון; מעונות יום, קווי חירום ומקלטים לנשים מוכות.

אני רוצה לציין, כדי שלא תהיה אי הבנה, שלא יהיו קיצוצים בנושאים הקשורים

למשרד הרווחה, ולא בנושאים של הרשויות. אני לא רוצה שישתמע מהישיבה הזאת כאילו

יש קיצוצים בנושאים האלה. אני מבינה את והדרישות של הנוכחים כאן שרוצים יותר

ולעולם אין מספיק.

היו"ר י' דייו;

זה נכון גס לגבי שנת 97'?

ני מיכאלוב;

אני מדברת על שנת 97'.

ר' שי;

מבחן ההכנסה הקיים היום הוא לפי הכנסת הגבר ברוב המקרים, כאשר מדובר

במשפחה דו הורית. אנחנו יודעים שב-50% מהמשפחות יש תוספת הכנסה של האשה. קחו

את זה בחשבון. לגבי משפחות חד הוריות, אנחנו יודעים שיש מפרנס יחיד ואז מבחן

ההכנסה הוא של ראש המשפחה, שזאת האשה. קחו את זה לתשומת לבכם כי כשאתם עובדים

באופן ספציפי, זאת נקודה להתייחס אליה.

היו"ר י' דיין;

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 50;15.

קוד המקור של הנתונים