ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/04/1999

הצלתם של היהודים מיוגוסלביה בכלל ומאיזור קוסובו בפרט

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 214

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, כ"ח בניסן התשנ"ט (14 באפריל 1999). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

נעמי חזן

סופח לנדבר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז
מוזמנים
מייק רוזנברג - מנכ"ל מח' העליה, הסוכנות היהודית

חיים ציסלר - יו"ר ועדת עליה וקליטה של חבר הנאמנים

אבינועם בר-יוסף - יועץ לגזבר הסוכנות היהודית

ויקי אנגיל - הסוכנות היהודית

ברכה יהושפט - משנה למנכ"ל מח' העליה, הסוה"י

יוחנן סימון - הסוכנות היהודית

דנה גולשני - משרד החוץ

צבי רב-נר - משרד החוץ

בובי בראון - יועץ ראש הממשלה לתפוצות, משרד ראה"מ

חנוך צמיר - מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

יצחק קביליו - יו"ר התאחדות עולי יוגוסלביה

קרישניק באגרקטרי- פליט מקוסובו

קרני דניאל - סטודנט מבלגרד

וילאזים יאכה - דור שני לחסידי אומות העולם

לאמיה יאכה - דור שני לחסידי אומות העולם

אולגה ישראל - סטודנטית מבלגרד

ברנקו ריכטמן - חייל שדובר סרבו קרואטית, מלווה

אסטריל קוצי

דבור בקוביץ - בן של אשה שניצלה ע"י משפחת יאכה

רות בר-און - מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי

ברית-המועצות לשעבר

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; הצלתם של היהודים מיוגוסלביה בכלל ומאזור קוסובו בפרט.



הצלתם של היהודים מיוגוסלביה בכלל ומאיזור קוסובו בפרט

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני פותחת את הישיבה.

זו ישיבת פגרה מיוחדת לאור האירועים הקשים שמתרחשים בקוסובו. ביקרו שם אנשים

מהסוכנות היהודית בעיקר, שני שרי ממשלה שגם הביאו אתם פליטים, וגם קיבלו דיווחים

מאנשים שהיו בשטח על המתרחש שם. היתה החלטה, לפי דעתי נכונה מאד, של ראש הממשלה,

בעצה אחת עם הממשלה, להביא לכאן פליטים שרצו בכך. מעניין אותי לדעת לגבי אלה

שהחליטו להגיע, גם מאנשים שנמצאים כאן אתנו ופגשתי אותם כבר בשדה התעופה, וגם

מאחרים, למה היה קושי להסכים לבוא לישראל, כי אני מבינה שלא רבים רצו להגיע לכאן.

מצד שני אנחנו רוצים לשמוע מה הן התוכניות לקליטתם הראשונה ולגבי העתיד, הסיכוי

שלהם להישאר בארץ, ומה הכיוון שאנחנו נותנים להם. האם אנחנו אומרים להם: באתם

לכאן לחצי שנה, נראה מה יהיה המצב שם בביתכם ואם תוכלו תחזרו; או שאנחנו נותנים

להם אפשרות להישאר בארץ, עם כל הזכויות וכל מה שמשתמע מכך.

אנחנו נתיחס בעיקר ליהודים שעדיין נמצאים שם. אני קיבלתי דיווחים שונים.

בתחילה נאמר לי שאין כבר יהודים שם, ועכשיו אומרים שיש 18. אחר-כך שמעתי שעדיין

נמצאים שם למעלה משלושים יהודים. אנחנו נשמע על כך ואיך אנחנו חושבים להביא אותם

לכאן.

אני רוצה לברך את בני הזוג יאכה שנמצאים אתנו. שמענו דיווחים בתקשורת וגם

פגשתי אותם. הוריהם הצילו את אמו של דבור בקוביץ, שגם הוא נמצא אתנו. נמצאים

אתנו גם שני סטודנטים שהגיעו לארץ לפני שעתיים מבודפשט. אני מקווה שתרגישו טוב

בארץ. אנחנו גם נבדוק שקולטים אתכם כראוי ואתם מסתדרים היטב במדינת ישראל.

בענין חוק חסידי אומות עולם - תגמולים - שאני הייתי אחת מיוזמות החוק ושותפה

לחקיקתו יחד עם דב שילנסקי בוועדת העבודה והרווחה לפני כשלוש שנים. אני שמחה שזה

יבוא לידי ביטוי עם בניהם של חסידי אומות העולם, כי דובר על כך שכאשר יגיעו הסידי

אומות עולם לארץ הם יקבלו קיצבאות רגילות, בנוסף לזכויות אזרחיות שונות שיש להם.

גם בדקנו דרך, לא בדיוק בחקיקה, איך מדינת ישראל יכולה לפצות חסידי אומות עולם

שנמצאים בחו"ל.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אופיר פינס-פז. אתה פנית אלי לפני כשבועיים בקשר

לקיום ישיבה בנושא זה. מאחר שזה היה בתקופת חג הפסח, לא יכולנו לקיים את הישיבה,

ולכן אני עושה זאת בהזדמנות הראשונה. אחריו - חברי-הכנסת נעמי חזן, סופה לנדבר

ומרינה סולודקין. בבקשה.

אופיר פינס-פז;

גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך על כינוס הישיבה הזאת. מאחר שהישיבה של מליאת

הכנסת תתחיל בשעה עשר, אני אקצר בדבריי. קודם-כל אני רוצה לברך את הסוכנות

היהודית שנענתה לפנייתו של ראש הממשלה והתארגנה מהר מאד, כמו שהיא יודעת, כדי

לקלוט 100 פליטים, ואני מוכרח לומר שהיא גם עשתה עבודה שכנוע לא קטנה, דבר שהשבתי

שהיא לא תצטרך לעשות, כדי שהפליטים באמת יגיעו. כי מסתבר שהאלטרנטיבות רבות,

ומעמד הפליט הוא מעמד מאד חזק, ולא בטוח שכל פליט רוצה לממש את המעמד הזה דווקא

במדינת ישראל. אני מקווה מאד שהפליטים שהגיעו ימצאו כאן בית חם ואני גם מקווה

שחלקם ימצאו כאן את ביתם לעתיד. הצטערתי לשמוע שחלק מפליטי בוסניה לשעבר לא

קיבלו כאן אשרה לשהיית קבע. מעבר לכך, אני חושב שזה לא מכובד. אם אתה קולט

פליטים, אתה צריך לתת להם את התחושה שזה הבית שלהם וזו החלטה שלהם - לא שלנו, אם

הם נשארים כאן או חוזרים לביתם.

הדיון שביקשתי ליזום הוא בנוגע למצב היהודים בעיקר בקוסובו. אני זוכר

שב-1992 הייתי הלק מצוות החילוץ של הסוכנות היהודית שנסע לחלץ יהודים מקרואטיה,

מזאגרב. זו היתה המלחמה הראשונה בין סרביה לקרואטיה והוצאנו משם מאות צעירים דרך



בודפשט, ונעשתה שם עבודת היערכות מאד-מאד חזקה. נכון שאז היתה אוכלוסיה יהודית

מאד גדולה בקרואטיה, בזאגרב. המציאות בקוסובו ודאי שונה מבחינת מספר היהודים

שחיים שם. דווח לי אתמול על-ידי הסוכנות היהודית שיש בקוסובו 38 יהודים נכון

לרגע זה שלא רוצים באופן מיוחד להיות מחולצים לישראל. כל הדרכים עומדות בפניהם,

לצאת או דרך סופיה או דרך בודפשט, ובשלב זה הם חשים בטוחים ולא מרגישים צורך

לצאת. זו כמובן זכותם, אבל מה שחשוב הוא שאנחנו נהיה ערוכים כדי לחלץ אותם בכל

רגע.

נכון שהוכחנו לעולם כולו שאנחנו נרתמים בראש המאמץ לחלץ פליטים לא-יהודים

מקוסובו, אבל אני חושב שהדאגה הראשונה שלנו היא לעם היהודי שנמצא בסכנה, ואסור אף

פעם לשכוח את המחוייבות המוחלטת שלנו לענין הזה. עמדנו בה בההצלחה רבה בהרבה מאד

מקומות בעולם, וברור שחשוב לעמוד בה בהצלחה גם בהקשר הזה, ואני באמת מקווה שמצבם

של היהודים בקוסובו טוב, שיש מי ששומר אתם על קשר תמידי ושהם יודעים תמיד מי נותן

להם גב וערוך לחלץ אותם במידה ויהיה שינוי פתאומי לרעה במצבם בחבל ארץ זה שהוא

מאד לא בטוח היום. כי אני חושב שאין היום יותר יהודים באלבניה, אחרי שרבים מהם

הגיעו לארץ לפני כמה שנים, כך שמבחינה זו אפשר להיות שקטים. אני אומר זאת מזווית

הראייה היהודית.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. חברת-הכנסת נעמי חזן, בבקשה.

נעמי חזן;

בוקר טוב וברוכים הבאים. אני חושבת שיש פה שתי סוגיות מרכזיות. הסוגייה

הראשונה היא כמובן עליית יהודים מאזורי מצוקה, מאזורי קרבות, ואני חושבת שאין

חולקין שיש לנו התחייבות חד-משמעית בלתי-חוזרת בענין הזה. לא חשוב מאיפה באים,

אנחנו קולטים.

אני חושבת שעשינו צעד חשוב, אם כי קצת מאוחר וקצת מצומצם מדי, בענין פתיחת

שערי ישראל לפליטים מקוסובו, שנרדפים רק בגלל מוצאם ודתם. אין מדינה אחרת בעולם

שצריכה לחיות יותר רגישה לענין הזה מאשר מדינת ישראל.

אבל אני רוצה לדבר גם על הקליטח של אותם פליטים והאופן שבו אנחנו מתיחסים

אליהם. לפני כשש שנים פתחנו את שערינו ללמעלה ממאה פליטים מבוסניה, תוך התחייבות

ברורה שכעבור שלוש שנים, במידה והאנשים האלה ירצו להישאר בישראל, ממשלת ישראל תתן

להם אזרחות ישראלית. חמש שנים ומעלה עברו מאז ומשרד הפנים מתמהמה ולא עומד

בהתחייבות של ממשלת ישראל לאותו קומץ אנשים שהגיעו מבוסניה. קרוב לשלושים אנשים

עדיין נמצאים בארץ. חם ביקשו אזרחות ישראלית לפני שנתיים, וצר לי מאד שנציג משרד

הפנים לא נמצא פה כדי להסביר לנו איך מדינת ישראל וממשלת ישראל, שהתחייבו בפני

אותם פליטים להעניק להם אזרחות, כעבור שלוש שנים לא עמדו בהבטחה הזאת.

אני מאד שמחה שפתחנו את שערינו לפליטים מקוסובו. אני חושבת שהוועדה הזאת

חייבת היום להודיע שהיא לא רק תלחץ לעמוד בהתחייבות שלנו כלפי הפליטים מבוסניה,

אלא כל פליט שהגיע אלינו מקוסובו יקבל אותה התחייבות, שתוך שלוש שנים, במידה והוא

ירצה להישאר, יוכל להישאר ולהתאזרח. להתאזרח זו לא ישיבת קבע, אבל זה כל זכויות

אזרח במדינת ישראל.

אני חושבת שהפתרון הנכון לבעיות הפליטים הוא חזרתם לביתם בכבוד, אבל בכל-זאת,

אם אנחנו מתחייבים ואם אנחנו מתפארים, אנחנו חייבים גם לעשות.

חבר-הכנסת יוסי שריד, שטיפל ישירות בנושא של פליטי בוסניה, וגם קוסובו, מבקש

להתנצל שלא בא לישיבה, אבל הוא שואל את אותן שאלות שאני שאלתי עכשיו. תודה רבה

וברוכים הבאים.



מרינה סולודקין;

אני מודה לך מאד על קיום הישיבה, כי יש חשיבות רבה לענין המלחמה בקוסובו,

יוגוסלביה לשעבר. אני מברכת את כל היוזמות של ממשלת ישראל בנושא של עזרה רפואית

לפליטים, וגם קבלתם בארץ. אבל כאן, בוועדת העלייה והקליטה אני רוצה לדבר על נושא

אחר לגמרי. אני חושבת שהקונפליקט בקוסובו מאד מסוכן. יש סימנים רבים שזו יכולה

להיות מלחמת עולם שלישית, מפני שיש הגברה של המלחמה לשטחן של מדינות על-יד

קוסובו. יש גם התפתחות מאד מסוכנת ברוסיה, כאשר הלאומנים והקומוניסטים עומדים

לצד הסרבים.

לכן אנחנו צריכים לחשוב על תוכנית להעלאת יהודים מכל מדינות יוגוסלביה לשעבר,

מבולגריה, מרומניה, ואני חושבת שאנחנו יחד עם הסוכנות היהודית צריכים לשקול מסע

הסברה גם ברוסיה, מפני שכניסת רוסיה למלחמה תיצור עוד פעם מסך ברזל לעלייה

מברית-המועצות לשעבר למדינת ישראל.

אנחנו צריכים לשבת ולחשוב יחד מה לעשות כדי שאם עוד פעם תהיה חס וחלילה

התפתחות כל-כך מסוכנת, שהיהודים לא יהיו במלכודת. תודה רבה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לחברת-הכנסת מרינה סולודקין. רשות הדיבור לחברת-הכנסת סופה לנדבר.

סופה לנדבר;

בוקר טוב. אני רוצה לברך את מדינת ישראל על העזרה ההומניטארית שהיא נתנה.

לדעתי כל עזרה הומניטארית בעולם כולו היא מבורכת. לקראת יום השואה, כל המראות

הקשים שראינו בהחלט מעוררים איזו שהיא אסוציאציה, ואני שוב מברכת על העזרה

ההומניטארית המושטת.

עם זאת אני רוצה לצאת מהשיגרה בנושא שעל סדר-היום, כי כמו שאמרו הדוברים

לפניי, אני מאמינה שהפליטים יחזרו הביתה, ואתמול הדגישו את זה בשידורי הראדיו,

שמי שלא יחזור הביתה הוא מחפש את דרכו לאמריקה ולעולם יותר גדול ממדינת ישראל.

כאמור, כל עזרה הומניטארית היא טובה ומצויינת, ואנחנו כעם יהודי צריכים תמיד

להראות שאם חלילה קורה בעולם משהו שדורש עזרה, אנחנו מוכנים להושיט אותה כמו יתר

העמים.

אני רוצה לעבור מכאן לנושא אחר, שלדעתי גם הוא במסגרת עזרה הומניטארית. לא

פעם דנו בנושא צירנוביל ולא פעם חזרנו לחוק הליקווידטורים. כואב לי מאד שהיום

אנחנו צריכים להעביר את החוק הזה לפי דרישתה של יושבת-ראש הוועדה כדי להעביר אותו

באחת הישיבות כחוק של ממשלת ישראל. זה חוק פרטי, שבעצם נדרש כעזרה לא רק

הומניטארית אנושית, וחובה וזכות שלנו כעם כלפי יהודים שנפגעו כליקווידטורים באסון

צירנוביל.

ממשלת ישראל אמרה במשך שנתיים - שלוש שנים: אנחנו נעשה הכל למען

הליקווידטורים וזה יהיה חוק של ממשלת ישראל. אבל הממשלה התנגדה לחוק הזה.

גברתי היושבת-ראש, היום אני לא רק מבקשת, אני דורשת ממך לדרוש מממשלת ישראל

להעלות את החוק הזה ב-19 באפריל ולהעביר אותו בקריאה ראשונה כדי שיחול עליו דין

רציפות בקדנציה הבאה, ושהממשלה הבאה תעשה הכל על-מנת להעביר את החוק במשך כמה

חודשים. אנחנו לא רק חייבים, אנחנו סופר-חייבים לאנשים האלה שעברו מה שעברו.

אנחנו יכולים להיות הומניטארים לעולם כולו, אבל קודם-כל ליהודים שנפגעו בכור

בצ'רנוביל.
מרינה סולודקין
אני תומכת בהחלטת הממשלה להפוך את החוק לחוק ממשלתי.

סופה לנדבר;

היא היתה צריכה להפוך את החוק לממשלתי לפני כן. הפופוליסטיקה עכשיו היא לא

במקום.
מרינה סולודקין
החוק טוב לאנשים.

סופה לנדבר;

זה חוק שאני הגשתי. אני נלחמי עבור האנשים האלה ואני דורשת שהחוק הזה יועלה

בישיבת הכנסת ב-19 בחודש זה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חברת-הכנסת לנדבר, אני חושבת שלא טוב שהעלית את זה עכשיו, משום שאת מתפרצת

לדלת פתוחה ולפי דעתי את נוהגת בחוסר הגינות בהקשר הזה.

אנחנו העלינו בוועדה את החוק ואני תומכת בו בכל לבי, וגם הצלחנו לכופף את

הממשלה - לא לגבי כל הדברים שהוצעו בחוק. אני גם פניתי לא אחת לליקווידטורים
ואמרתי
בואו נתקדם כדי שנוכל להעביר את החוק בקריאה ראשונה כדי שיחול עליו דין

רציפות.

חברת-הכנסת לנדבר, עשיתי מאמץ אדיר כדי להעביר את החוק בקריאה ראשונה לפני

שהכנסת יצאה לפגרה. היתה שביתה במשרד המשפטים ולא היוו עם מי לדבר. אנחנו עושים

מאמץ אדיר, מאז שנכנסנו לפגרה, אבל השביתה נמשכה.

דיברנו אתם והם אמרו לנו שהדרך היחידה להעביר את החוק, להערכתם - ונקבל על כך

חוות-דעת משפטית - היא רק אם הממשלה תאמץ אותו.
סופה לנדבר
יש לך טעות. זה לא צריך להיות חוק ממשלתי, זו צריכה להיות דרישה של ממשלת

ישראל. אל תשקרי כמו שביבי משקר.
היו"ר נעמי בלומנטל
איך את מדברת אליי? אלה העובדות לאשורן. נאמר לי שאם הממשלה תאמץ את החוק

נוכל להעביר אותו.
סופה לנדבר
זה לא נכון. אני הייתי בלשכתו של יושב-ראש הכנסת. על מה את מדברת?
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מוכנה שזה יהיה חוק פרטי. להיפך, אני מעוניינת שזה יהיה חוק שלכם.

יכולתי לא לפנות אליכם. הממשלה עוד לא אימצה את החוק. אני לא מבינה על מה את

מדברת.



סופה לנדבר;

אני רוצה שב-19 בחודש, את כיושבת-ראש הוועדה תדרשי מממשלת ישראל - - -

אופיר פינס-פז;

אבל יושב-ראש הכנסת מבקש שתקיימו בענין זה ישיבה בלשכתו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בדיוק. בשל הדברים הלא-מדוייקים שאמרת, מצאתי לנכון לומר את דבריי. אני

פניתי, מתוך הגינות, לחברי הכנסת. הממשלה הקודמת לקחה הצעות חוק שאני הגשתי ואף

אחד לא שאל אותי. מתוך הגינות אמרתי שאני לא אפנה לממשלה, קודם אשאל אתכם אם זה

מקובל עליכם. קיבלתי משני חברי כנסת תשובה - חבר-הכנסת יוסי כץ עוד צריך לתת לי

תשובה - העיקר שהחוק יעבור, לא חשוב אם הוא פרטי או של הממשלה.

סופה לנדבר;

על זה נדבר במקום אחר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תסלחי לי מאד, אני חושבת שזה לא הוגן ולא היית צריכה להעלות את זה. את גם

פנית לתקשורת לפני שדיברת אתי.

סופה לנדבר;

ניסיתי לדבר אתך.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מבקשת ממך לרדת עכשיו מזה. אנחנו נמשיך את הדיון בקשר לפליטים.

אני מצטערת מאד על התקרית הזאת. אני רוצה להמשיך את הישיבה. חברת-הכנסת חזן

העלתה כאן שאלה עקרונית מאד חשובה. אנחנו רוצים להביא לכאן פליטים שנמצאים

במצוקה. מה מדינת ישראל מציעה לפליטים האלה? בעבר אמרנו, והובטח, שהם יקבלו

אזרחות ישראלית עם כל הזכויות שמתלוות לכך.

נעמי חזו;

הובטח להם שהם יקבלו זכויות כעבור שלוש שנים. אהר-כך התחלפה הממשלה ולא

ניתנו להם הזכויות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לפי דעתי, גם לגבי הפליטים שהגיעו עכשיו נשאלת השאלה אם מדינת ישראל מתחייבת

לתת להם אזרחות ישראלית ואת כל הזכויות, במידה והם ירצו בכך.

לגבי הזוג שיושב אתנו, מאחר שהאב הוא חסיד אומות עולם, ראש הממשלה הבטיח להם

שאם הם ירצו להיות אזרחי מדינת ישראל עם כל הזכויות, הענין נתון להחלטתם. השאלה

היא, ואני הייבת לקיים עליה דיון עקרוני בהמשך, אם כשאנחנו פותחים את שערינו

ומביאים לכאן פליטים, אם נאמר את זה מראש לא נגביל בצורה משמעותית את מספר

הפליטים, בשעה שנכון יותר לומר; במידה ותרצו להישאר אנחנו נבדוק את האפשרות

הזאת.



נעמי חזן;

ואז את שואלת למה הפליטים לא רוצים לבוא לישראל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נכון מאד.

אופיר פינס-פז;

אני מבין שלא הבטיחו להם אזרחות. נציגי הסוכנות היהודית, כשהתאמצתם למכור את

חבילת ישראל לפליטים, אחרי שהם לא רצו לקנות אותה, אמרתם להם שתהיה להם אזרחות או

שלא תהיה להם אזרחות? או שזה לא עלה בכלל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

השאלה הזאת, לפי דעתי, לא צריכה לעלות בשלב זה. אני אבקש ממר צ'סלר לענות

לנו גם על השאלה הזאת וגם לדווח בכלל בענין הבאת הפליטים.
נעמי חזן
אולי תתיחס גם לאי-מתן אזרחות כמובטח לפליטי בוסניה.
אופיר פינס-פז
ומה מצב היהודים שם.

חיים ציסלר;

קודם-כל לגבי הקהילה היהודית בקוסובו. נשארו שם 36 או 38 יהודים, וזה אומר

הכל. העובדה שנשארו כל-כך מעט יהודים אומרת שהרוב הגדול של יהודי קוסובו עלו

לארץ. גם ביוגוסלביה אין כל-כך הרבה יהודים. יש כ-2,500 - 3,000. בבלגרד יש,

לפי דברי ראש הקהילה היהודית, כ-1,500 יהודים. היו 2,000. חלק מהם עברו לסופיה.

ראש הקהילה דיבר על 1,500 יהודים, שחלקם עברו לבודפשט וחלקם עברו לסופיה.

שליח של הסוכנות היהודית נמצא בסופיה, ושליח אחר נמצא בבודפשט. אנחנו עונ2דים

בקשר עם הקהילה ביוגוסלביה וכל מי שזקוק לשירותינו יכול לקבל אותם, אני חושב

שמחי העליה והסוכנות היהודית בכלל עושות את תפקידן, והעובדה שנמצאים כאן

הסטודנטים אולגה ישראל וקרני דניאל מצביעה על המאמץ הגדול שעשינו על-מנת להבטיח

שנחשוף את ישראל קודם-כל בפני החבריה הצעירים שנמצאים בבודפשט, אבל לא רק בפניהם.

עובדה שהבוקר הגיעה קבוצה של 40 סטודנטים, שאני עצמי קיבלתי אותם בשדה התעופה

והתרשמתי מהם, ומחר עומדת להגיע עוד קבוצה, ובשבוע הבא עומדת להגיע קבוצה נוספת

של 80 איש. האנשים האלה באים לבדוק את אפשרות עלייתם לישראל. מתוך הנסיון שיש

בארץ, והוא רב, של 30 אלף תיירים בשנה, בעיקר מחבר המדינות, מתברר שהתוכנית הזאת

היא מאד-מאד מוצלחת, ואני אומר זאת על בסיס נסיון מצטבר שמתוך החבריה שיגיעו תנה

מיוגוסלביה, לפחות מחציתם בסופו של תהליך או יעלו לארץ או יישארו בה ויביאו גם את

הוריהם ואת חבריהם. מתוך ענין מאד פשוט, חלקם למד פה בעליית-הנוער, כולל אולגה

ישראל, וגם נשמע זאת מהם; והחלק השני אלה אנשים שפשוט יתרשמו מהארץ וירצו להיות

חלק מאתנו, בהתחשב באלטרנטיבה שעומדת בפניהם.

מח' העליה והסוכנות בכלל קודם-כל מתרכזות במה שהן אמורות להתרכז ולדאוג

ליהודים. הצלנו את היהודים בגרוזני ובמקומות אחרים ועכשיו אנחנו לרשות היהירים

מיוגוסלביה. לפעמים אני שואל למה צריך לחכות עד הרגע האחרון. אבל אנחנו לא

מתחשבנים עם אף אחד.



שנית, לגבי הפליטים הלא-יהודים. בסוכנות היהודית קבענו שלושה קריטריונים: 1.

מי שרוצה לבוא לכאן; 2. שיבואו משפחות הומוגניות. כלומר, אמא, אבא וילדים. לא

להביא ילדים ללא הורים. 3. לגבי מצב הדיור שעומד לרשותנו במעגן מיכאל. העברנו

את הקריטריונים האלה לאו"ם ובהתאם להם הגיעו המשפחות.

אני רוצה לצטט מה שיושבת-ראש הוועדה שמעה יהד אתי ועם המשנה למנכ"ל משרד

הקליטה מפי ראש ממשלת ישראל בעת קבלת הפנים לפליטים שהגיעו ממקדוניה. הוא אמר

שלא בטוה שזה הגל היהיד ויכול להיות שיהיה גל נוסף. ב. שאנחנו לא נשאיר את

הפליטים האלה ללא מחסה ואנחנו נדאג להם. הוא לא פירט, אבל בפירוש לא נאמר שהם

באים לחצי שנה וכעבור חצי שנה הם אמורים לחזור לקוסובו או למדינה אחרת.
אופיר פינס-פז
מי נושא באחריות, הממשלה או הסוכנות היהודית?
נעמי חזן
הממשלה. איפה נציג משרד הפנים בדיון כזה?
חיים צ'סלר
בהתחלה היה לחץ גדול להביא פליטים, ואז שאלו אותי בכלי התקשורת על סמך-מה אתם

בוחרים אותם? האם תביאו פליטים מאלבניה, ממונטנגרו, ממקדוניה? אמרנו שזו החלטה

של ממשלת ישראל. הממשלה צריכה להחליט קודם איזה משרד ממשלתי משתתף בזה, והבנתי

שזה משרד החוץ; ב. מאין יבואו הפליטים - זו החלטה של ממשלת ישראל.

הסוכנות היהודית היא הזרוע שמבצעת את מדיניות הממשלה בהבאת יהודים לארץ. זה

חלק מהצירטר בין הסוכנות היהודית לבין הממשלה.

דרך אגב, גם בברית-המועצות לשעבר, מי שנותן את האזרחות אלה נציגי לשכת הקשר -

לצורך זה נציגי הממשלה.

נכון אמרה חברת-הכנסת נעמי חזן. היתה לי פגישה עם נשיא אלבניה בשם הסוכנות

ובשם מדינת ישראל. הוא קודם-כל מסר תודה לאזרחי מדינת ישראל על 100 טון ציוד ועל

8 מטוסים שהגישו עזרה לאלבניה. אנחנו חילקנו את הציוד בדרום אלבניה לאנשים

רעבים, שלא קיבלו שום עזרה הומניטארית משום מדינה בעולם, כולל אלבניה. אבקת החלב

וכל מה שהגיע מהארץ, כמו מי עדן, היו הדברים היחידים שחילקנו לפליטים, ולולא

אנחנו הם גם לא היו מקבלים את זה. על כך הודה לנו הנשיא והוא דיבר על - א. המשך

וחיזוק הקשרים בין ישראל לבין אלבניה. ב. הוא אמר, החלום שלנו באלבניה הוא שלא

רק יהיה שלום, אלא שכל הפליטים שעכשיו מפוזרים בכל העולם יחזרו לקוסובו.

אני אומר את זה כישראלי. אני חושב שאם לא יהיה להם לאן ללכת, הם צריכים לקבל

אזרחות מלאה בישראל. החלום של כולנו הוא שהם יחזרו לקוסובו.

דבר אחרון, אני רוצה להגיד "שר כוח לסלי מרידור שלקח את היוזמה הזאת ואני

חושב שהיוזמה הזאת גרמה לכולנו יחד להיות גאים כישראלים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. אני רוצה לשמוע עכשיו את שני הסטודנטים שהגיעו הבוקר מבודפשט.

אני מבינה ששניכם מדברים עברית. תספרו לנו מתי עזבתם את בלגרד, מה קורה שם ומה

חוויתם שם.



אולגה ישראל;

אני באתי מנוריסאד, בלגרד. עזבנו את יוגוסלביה לפני חודש כמעט. באנו

לבודפשט, שם הקהילה היהודית עזרה לנו מאד. הם עשו עבודה ממש מאה אחוז. ואז באה

הסוכנות היהודית עם התוכנית הזאת ועכשיו אנהנו נמצאים כאן.

נעמי חזן;

כמה זמן תהיו בארץ?

דניאל קרני;

באנו במסגרת התוכנית "עידוד עלייה" לשבועיים, ואחר-כך נראה מה לעשות.

אולגה בת 20. אני בן 22, ואנחנו באמצע הלימודים שלנו. אולגה לומדת כלכלה

ואני לומד הסטוריה.
מייק רוזנברג
אני רוצה להביא לידיעת הוועדה את מצבה הקשה של יהדות יוגוסלביה. בזמן האחרון

אנחנו נוהגים לדבר על קוסובו. יש 38 יהודים בקוסובו. אני טסתי במוצאי שבת

לבודפשט וחזרתי הבוקר עם אולגה ודניאל. היום הגיעו 40, ומחר יגיעו 40, ויש גם

מספר משפחות עולים שיגיעו.

המצב קשה מאד, וזה לא נכון שרק בקוסובו יש בעיות. יש בעיות בבלגרד, יש בעיות

בנוביסד, כפי שאתם שומעים מהדיווחים, ובמקומות אלה יש יהודים. העובדה שהמלחמה

מתנהלת לא בדיוק בעניינם, הם סובלים ממנה.

הסוכנות היהודית נרתמה למבצע הזה ומערב פסח אנחנו עוסקים בזה יום ולילה. מחי

העלייה שלחה את הצוות לטיראנה עם המטוסים, וגם למקדוניה, לגייס את הפליטים על-פי

החלטות ממשלה. במקביל אנהנו עובדים בבודפשט עם אנשים שלא רוצים לקרוא לעצמם

פליטים. הם ברחו מהקרבות בבלגרד והגיעו לשם כתיירים, וכמו שאולגה אמרה, היתה

ברית בין ראש הקהילה ביוגוסלביה, שגם אתו נפגשתי אתמול בבודפשט, ובין ראשי הקהילה

ההונגרית, ויש לברך את הקהילה ההונגרית על פתיחת השערים והלבבות. עוד מעט ייגמר

להם הכסף למבצע הזה.

אני רוצה שתבינו שהאנשים נמצאים במתח איום ונורא. בבודפשט יש מלון "פארק",

בבעלות יהודית, ושם הם נמצאים. אתה נכנס למלון הזה ואתה רואה מבוגרים וילדים

יושבים על הרצפה באפס מעשה. הם בעצם פליטים, למרות שהם לא רוצים שנכנה אותם כך.

הדבר הראשון ששמעתי מהם היה כעס על מדינת ישראל שהביאה 100 פליטים מקוסובו, ללא

שאלות, כשלחלק מהם יש תיקי עלייה ויש בעיות קשות ביותר להוכיח שהם יהודים. אנחנו

עושים להם את המוות, לאנשים עם שמות כמו אולגה ישראל שנמצאת אתנו, גאון, ועוד.
אופיר פינס-פז
אתה רוצה להגיד לי שהיהדות של אולגה לא מקובלת?

מייק רוזנברג;

במקרה של אולגה לא. אבל יש אחרים שסובלים מחוסר תשובות. היו 300. 40 יצאו

אתמול בלילה במטוס. היום אמור להגיע לשם אוטובוס עם עוד 60 אנשים.

סופה לנדבר;

אתם פניתם לממשלת ישראל שיתנו להם אישור כדי להכניס אותם מיד?
מייק רוזנברג
אנחנו עובדים עם ממשלת ישראל. אני רוצה שתבינו, לדניאל יש מזל שהוא נסע לפני

חודש. אם הוא היה צריך היום לנסוע, הוא לא היה יכול להגיע. את אחד האוטובוסים

שיצא מבלגרד עצרו בגבול, כי הנהג היה גבר שגילו למטה מ-65. היום גבר לא יכול

לעזוב את האזור הזה אם הוא בן 14 עד 65. האנשים היו צריכים לרדת מהאוטובוס

ולעבור לצד שני, ושלחנו אוטובוס להביא אותם מגבול והונגריה לבודפסט.

מצבם שם קשה. יש שם עזרה סוציאלית של הקהילה. אני מעלה את הסוגייה הזאת

לדיון, כי האנשים האלה רוצים להיות בארץ כמה שיותר זמן. הם עדיין לא החליטו

לעלות ארצה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה מדבר על אלה שיושבים עכשיו בבודפשט כפליטים למעשה.

מי יק רוזנברג;

כן, גם עליהם.

אופיר פינס-פז;

הם גם לא יכולים להיות מוגדרים כפליטים. פליטים זו הגדרה פורמלית.
מי יק רוזנברג
יש להם דרכונים. הם עברו את הגבול באופן חוקי.

מחר יעלו ארצה שתי נשים שבעליהן נשארו בבלגרד, כל אחת עם שני ילדים קטנים,

והם יחכו לבעלים בארץ, למרות שהם לא יודעים מתי הבעלים יוכלו לצאת. ויש עוד מספר

משפחות שמחכות לתשובות, ואני חייב לומר שלאחר שהייתי שם וראיתי עד כמה המצב קשה,

הצלחנו לזרז כמה אישורי עלייה. האנשים האלה הגיעו עכשיו לתוכנית של שבועיים.
אופיר פינס-פז
האם יש לנו אנשים שעובדים עכשיו בבלגרד?
מייק רוזנברג
ודאי. הבעיה היא שהגברים לא יכולים לצאת.
אופיר פינס-פז
צריך להבריח אותם את הגבול.
סופה לנדבר
מי עושה להם בעיות? הבעיות הן מפה או משם?
מייק רוזנברג
הממשלה הסרבית עושה להם בעיות. שנית, לשפת הקשר טוענת שאין לה מספיק

כוח-אדם. משרד הפנים צריך לאשר את כל המקרים האלה. אני לא נגד בדיקה, אני רק

אומר שממשלת ישראל יכולה לטפל בהם בהרבה יותר נמרצות.



סופה לנדבר;

במקרה הספציפי הזה צריך לעבוד קשה ולהעלות אותם לארץ.

מי יק רוזנברג;

אני מסכים אתך.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי קובע שם את הזכאות לעלייה - לשכת הקשר?

מייק רוזנברג;

במזרח אירופה זו עדיין לשכת הקשר. יש הרבה מאד תיקים. אני ביקשתי שיכינו לי

את רשימת התיקים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ואין שם נציג של לשכת הקשר?

מי יק רוזנברג;

בשטרו אין נציג של לשכת הקשר ואמנם הצענו שייצא לשם קונסול של לשכת הקשר.

האנשים שעולים לארץ מקבלים אזרחות, מקבלים סל קליטה והם יכולים להיות בארץ.

אין לנו היום כלים לעזור לאנשים שרוצים לבוא ולחיות בארץ.

בבודפשט יש אנשים שהוריהם שלחו נערים צעירים כמו אולגה ודניאל, עם שני בני

דודים קטנים, בני 12 ו-10. אני לא יכול להביא אותם כרגע לארץ. הם נמצאים במלון

בבודפשט באפס מעשה. ראש הקהילה אמר לי; אם אתם יכולים להביא פליטים לארץ, תביאו

גם את אלה, שיהיו במלון בארץ ולא במלון בבודפשט, כי פה הם יכולים ללמוד עברית

ולהתחיל לשקם את חייהם. חלק גדול מהם רוצה לבוא.

אופיר פינס-פז;

למה אתה לא מביא אותם באשרת תייר?

מייק רוזנברג;

גם זה לא פשוט. בענין של אולגה ודניאל התקשרתי מבודפשט למשרד החוץ ועשינו

סידור מיוחד לתת להם אשרת תייר, כי מדינת ישראל לא נותנת בקלות אשרת תייר

ליוגוסלבים, וזאת מסיבות ידיעות. אבל גם כשהם באים לכאן בתור תיירים מישהו צריך

לקבל אותם ולשלם את החשבון. כפי שאתה יודע, הסוכנות היהודית לא בנויה לקבל

תיירים. אנחנו יכולים לעשות להם תוכנית של שבועיים - שלושה שבועות.

הקהילה היהודית בבודפשט פתחה את הבית. יש אנשים שגרים בבתים פרטיים, יש

אנשים שגרים בכל מיני מוסדות, ויש אנשים ב"פארק הוטל".

אופיר פינס-פז;

אתה מתאר מצב שיש חרדה בסרביה, בקרב יהדות בלגרד בעיקר. השאלה אם אנחנו

צריכים לעשות משהו כפי שעשינו בעבר. אני הייתי חלק ממערכת שפעלה בזאגרב והוציאה

משם מאות אנשים, בלי לבדוק למי יש דרכון ולמי אין.



מייק רוזנברג;

יש מצבים שמתייצבים ואז אתה יכול לעשות פעולה כזאת.

אופיר פינס-פז;

השאלה היא אם לדעתך הגענו למצב שיש צורך לעשות דברים כאלה,

מי יק רוזנברג;

היום יש הרבה יהודים גם בקוסובו, שלא רוצים לזוז. ויש משפחות ששלחו את

הילדים לבודפשט והם ממשיכים לעבוד. ההורים שלהם נשארו בבלגרד, אבל שלחו את

הילדים לחוף מבטחים.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש בין האנשים שנמצאים היום בבודפשט שרוצים לבוא לארץ?
מי יק רוזנברג
הם רוצים לבוא לארץ. הם עדיין לא החליטו שהם רוצים לעלות לארץ, ולא כולם

יכולים להוכיח את זכאותם. יש בעיה קשה ביותר של מסמכים באזורים אלה. משנת 1954

אין תיעוד של יהדות בתעודות זהות שם, כמו שיש במקומות אחרים. לפעמים אנחנו

משתמשים בשמות כמו לוי וכהן כדי להוכיח יהדות.

יש שם גם משלחת של המגבית היהודית מצפון אמריקה, שאותה אירחתי אתמול. ראש

המגבית גב' קרול סולומון חזרה לצפון אמריקה עם דעה נחרצת שהם צריכים לגייס כסף של

העם היהודי ושל ממשלת ישראל, ולתת לאנשים כמו אולגה ודניאל, לחבריהם ולמשפחות

שבאופן זמני הן חד-הוריות, כי הבעלים לא יכולים לצאת משם כרגע - לתת להם

מקלט-מקום בארץ.

זה דורש כסף ואנחנו מנסים לארגן את זה. אני מדווח על כך לוועדה כי אני חושב

שזה מאד חשוב, וחבר-הכנסת אופיר פינס הזכיר את זה.

אנחנו בסוכנות היהודית נרתמנו לשתי חזיתות. אינני רוצה להגיד איזו חזית יותר

חשובה, אבל אסור לנו לשכוח שיש שתיים. יש החזית של עזרה הומניטארית לאנשים

שסובלים, ומי כמונו יודעים שצריך לעזור להם. אבל יש מצוקה יהודית. יש כאלפיים

יהודים בכל האזור הזה, והאוטובוסים ממשיכים לבוא. החרדה שם איומה.

דרך אגב, ראש הקהילה אמר לי: אני יודע שהסוכנות היהודית עוזרת פה לפליטים

מקוסובו. תבינו מה זה עושה לנו כקהילה יהודית, שממשלת ישראל והסוכנות היהודית

עוזרות לאויב. אתם, נאט"ו, מפציצים אותנו.

אנחנו רואים את הקונפליקט באופן חד-מימדי.
אופיר פינס-פז
זה יוצר שם אנטישמיות?
מייק רוזנברג
עדיין אין טענות של אנטישמיות.

אינני יודע אם אתם זוכרים את משפחת פיתחי, העולים מקוסובו שהגיעו לארץ בערב

ליל הסדר. ב"ידיעות אחרונות" נכתב על זה מאמר די מפורט. הוא אמר שהוא היה ביחסי

שכנות גם עם המוסלמי וגם עם הסרבי, וכשהוא עזב את דירתו הוא נתן מפתח אחד לזה



ואחד לזה. אנחנו מכירים את ההסטוריה היהודית, ואנחנו יודעים שאין הרבה אנשים

שמוכנים לעזוב רכוש ולברוח. הם בדרך-כלל מחכים לרגע האחרון ואז זה מאוחר מרי.

אני ריאיינתי זוג ארכיטקטים, שיש להם בת שלומדת ארכיטקטורה, שחסרו לה חודשיים

לקבלת התואר. לא קל לעזוב את כל זה ולהתחיל מחדש. והיא אמרה לי: אנחנו עוד

מקווים שיהיה שקט ואוכל לחזור ולמכור את הדירה ואת המכונית. שאלתי אותה: את

באמת מאמינה שהדירה והמכונית עוד יהיו שם? והיא השיבה: אני חייבת להאמין, אבל

החלטתי שאני מצילה את המשפחה שלי.

יש שם מתח ואי-ודאות. הם לא יודעים אם הם יוכלו לחזור לבלגרד. חלק גדול מהם

רוצה לחזור לבלגרד. הסוכנות היהודית לא יכולה לשכנע אותם כרגע לעזוב הכל ולעלות

ארצה. אנחנו רק רוצים להביא אותם ולהראות להם מה יש פה.

לאור כל הישיבות שהיו לנו עם ראשי הקהילה ביוגוסלביה, אף אחד לא מאמין שהמצב

ישתפר, וחלק מהם כבר מתחיל להאמין שלא יהיה יותר טוב.

דרך אגב, מבחינה יהודית, בסופיה יש בית-כנסת. נשארו שם אולי 1,500 יהודים.

הסוכנות היהודית מביאה כל שנה כ-400 יהודים מבולגריה. אלה שיישארו שם בקרוב יהיו

רק אנשים מאד מבוגרים.

בהונגריה המצב כמובן הרבה יותר טוב. יש שם בית-כנסת דוהני, השני בגודלו

בעולם, אבל הוא לאט-לאט הופך למוזיאון. בשבילי זה היה שוק, אבל אני רוצה שתדעו

שבית-הכנסת בבלגרד הוא עכשיו בית קפה. זה מה שקורה. האנשים לא רוצים לעזוב, אבל

ההפצצות מבריחות אותם ואנחנו חייבים להיערך למצב הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה.
אופיר פינס-פז
אני מתנצל, ישיבת המליאה התחילה לפני רבע שעה.
סופה לנדבר
גברתי היושבת-ראש, אני מבקשת שהוועדה תקבל החלטה, בהסתמך על דברי מייק

רוזנברג, לבקש מממשלת ישראל לקצר את ההליכים ולהעלות את היהודים משם.
היו"ר נעמי בלומנטל
או לפחות לשלוח לשם נציג של לשכת הקשר שיזרז את כל התהליך של הבאתם לארץ.
מרינה סולודקין
וגם להדגיש שהיהודים הם בעדיפות ראשונה.
היו"ר נעמי בלימנטל
בהחלט.

אני רוצה לשמוע עכשיו את לאמיה ווילאזים יאכה. אתם באתם מאזור קשה. תספרו

לנו בקצרה מה קורה שם עכשיו, מה היה המצב קודם לכן ומה הן הציפיות שלכם ממדינת

ישראל. האם אתם מעדיפים להישאר כאן, או לשהות כאן זמן-מה ואחר-כך לחזור לביתכם,

או שאתם רוצים לבנות את ביתכם כאן? בבקשה.
לאמיה יאכה
המצב היה נוראי. שלחנו את הילדים שלנו לחברים שלנו, משם הם עברו לבודפשט,

לקהילה היהודית, ומבודפשט לארץ. אנחנו שהינו בפרישטינה ונאלצנו לעזוב את הבית

שלנו. נסענו ברכבת לדודתי במקדוניה. שהינו שם 8 ימים. במשך הזמן הזה פנינו

לקהילה היהודית במקדוניה והם עזרו לנו. הם שאלו אותנו אם אנחנו רוצים לנסוע

לישראל. אמרנו להם שכן. עזבנו את בתינו ואין לנו דבר. אנחנו רוצים ללכת למקום

ששם יש שקט. אמרו לנו שבמחנות יש מאה אלף פליטים שרוצים לבוא לישראל. אמרנו כן.

כשהגעתי עם בעלי לישראל אמרו לנו שאנחנו יכולים להישאר בארץ כמה זמן שנרצה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

וגם לקבל אזרחות ישראלית.

לאמיה יאכה;

כן. אנחנו מאד מאושרים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם את אוהבת את מעגן מיכאל, המקום שהגעתם אליו?

לאמיה 'אכה;

כן. הילדים שלנו יגיעו הערב מבודפשט.

דבור בקוביץ;

אני גר במושב נוה אילן קרוב לירושלים. אני מאד מרוצה ושמח שהם הגיעו לכאן.

זאת היתה הפתעה מאד גדולה בשבילי. אני יותר מגא שמדינתי מתיחסת כך לאנשים האלה,

ובוודאי יהיו עוד מקרים כאלה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אני רוצה לשמוע ממך, חנוך צמיר, מה הן התוכניות של הממשלה.

חנוך צמיר;

אני אומר בעיקר מה שנעשה כאן, בשיתוף מוחלט עם הסוכנות היהודית. אבל הקטע של

הקליטה מקבל פה, כמובן, ווליום הרבה יותר משמעותי.

קודם-כל, ביום ראשון האחרון, בכל הקשור ל-112 פליטים שהגיעו הנה, קיבלה

הממשלה החלטה שכרגע האנשים מגיעים לכאן בסטטוס שנקרא ב1, וכך אכן הם נתקבלו, מה

שנקרא תייר משתקע למשך תקופה של ששה חודשים.

הקיום וכל הכרוך בשהותם, כולל ביטוח בריאות רפואי, יהיה באחריות ממשלת ישראל

ובתיקצובה, באמצעות כל מיני הסדרים שנגיע אליהם בימים הקרובים עם אנשי הסוכנות

היהודית. כרגע הם נמצאים אמנם במעגן מיכאל, והחשבון נכון להיום הוא שהם יישארו

שם בתקופה הקרובה. אנחנו לא יודעים מה יהיה לאחר מכן. זה תלוי, כמובן, ברצון

האנשים.

הוקם צוות שרים מיוחד בראשות שר הקליטה שצריך ללוות את תהליך "קליטתם" של

אותם פליטים, כי זו לא קליטה קלאסית כמו קליטת עולים, שאמור לתת תשובות למצבים

שמתרחשים ולמה שיקרה בהמשך. עד כאן לגבי קבוצת ה-112.



אני רוצה להוסיף שבקבלת הפנים ראש הממשלה בעצם פתח פתח נוסף ואמר שבתום תקופת

ששת החודשים, אם האנשים ירצו להישאר תקופה נוספת, נדון בחיוב בבקשות הללו.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה יהיה הסטאטוס שלהם בהמשך?

חנוך צמיר;

הוא לא נקבע, אבל ראש הממשלה אמר בצורה חיובית בהחלט שכאשר נגיע לתום ששת

החודשים נדון בזה בצורה חיובית - אם יהיו אנשים שירצו להישאר.

לגבי הסטטוס - הוא לא נקבע. אנחנו גם לא יודעים אם האנשים ימצו את כל התקופה

של ששה חודשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
נכון. להערכתי, מבחינת ראש הממשלה לבני הזוג יאכה יש הבטחה, ואני הדגשתי זאת

בפניהם, שהם יוכלו לקבל אזרחות ישראלית, במידה והם ירצו.

חנוך צמיר;

אני לא שמעתי את זה, אבל לא דיברתי עליהם. דיברתי על הקבוצה. עד כאן מה

שקשור לקבוצת הפליטים.

לגבי עולים זכאי חוק חשבות שעושים עלייה בפועל, אנחנו אישרנו להם לקבל סל

קליטה במרכזי הקליטה, ומלבד סל קליטה הם מקבלים מענק מיוחד נוסף לנמלטים מאזורי

קרבות, כדי לאפשר להם להתארגן לאור המצב הנחות שבו הם הגיעו מבחינה מטריאלית. זה

לגבי אנשים שאכן עושים עלייה ומשנים סטאטוס.

לגבי תיירים יהודים שמגיעים לסיורי גישוש, ששני נציגים שלהם ישבו כאן, כמובן

שאנחנו משתלבים בכל התוכניות האלה. בכל הקשור בעיקר לצעירים אשר מגלים איזו שהיא

התעניינות להמשך הלימודים או להשלמת הלימודים בארץ יש תוכנית מאד מובנית של חשיפת

אפשרויות הלימודים בארץ, שנעשים באמצעות מי נהל הסטודנטים. אנשים ירואיינו גם

באופן אישי, כל אחד על-פי רצונותיו האקדמיים, וכמובן שנשמח אם הם יחליטו אכן

לעשות את שינוי הסטאטוס ולהתחיל לקבל סיוע כעולים לכל דבר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

באיזה מצב הם מצויים בתקופת הביניים? מי מממן את השהות שלהם?

חנוך צמיר;

אמר מייק רוזנברג, שהשבועיים הראשונים הם במימון הסוכנות היהודית, אבל הוא

חזר והדגיש את הבעיה שמעבירה אותי לנושא השלישי, ואני חושב שהוא שווה דיון. נושא

התיירים מתחלק לשניים; 1. האם אפשר להחליף את מקום שחותם מבודפשט לישראל, ואם כן

- איך ובמימון מי. זו בהחלט נקודה ראויה לדיון ואני מציע שנמצא את הפורומים

המתאימים לדון בה. 2. האם יש צורך, ואם כן איך עושים את זה, להאריך את תקופת

סיורי הגישוש מעבר לשבועיים, אם אכן יש צורך בענין הזה. אלה שתי נקודות דחופות

שראויות לדיון.

בסך הכל אני חושב שיש פה שיתוף-פעולה מאד חיובי בין הסוכנות היהודית לבין

הממשלה, ואני לא רוצה לדבר כרגע על השאלות הסטטוטוריות שהעלו מייק רוזנברג ואחרים

לגבי הבטחות כאלה או אחרות, או בדיקות זכאות, שזו באמת טריטוריה של משרד הפנים,

ואין לי שום כוונה לדבר בשמו.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה שנתקדם בכמה נושאים. אני מבינה שיש בעיה אקוטית. יש לנו הפליטים

שהגיעו, ואני משערת שבשלב זה לא יגיעו יותר. השאלה היא מה קורה לגבי היהודים.

יש כאלה שיחליטו לעלות, אז לגביהם אין בעיה, אפשר ללחוץ שיהיה להם סל קליטה יותר

גדול או פחות גדול, אבל אין בעיה עקרונית.

מייק רוזנברג;

משרד הקליטה כבר ערוך לזה. מי שעולה פטור. הבעיות הן בקצב בדיקת המסמכים

ומה אתה עושה עם יהודי שאין לו תעודת לידה מקורית.

חנוך צמיר;

רפי כהן הוא המפתח לכל השאלות האלה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ההחלטה הראשונה של ועדת העלייה והקליטה היא שמיד נוציא מכתב בהול גם למשרד

הפנים וגם ללשכת הקשר כדי להיכנס לנוהל חירום. אנחנו מדברים כרגע בעיקר בקשר

לבודפשט.

מייק רוזנברג;

גם מסופיה צפויים להגיע אנשים. מסלול היציאה כרגע הוא בודפשט. כל עוד הגבול

יישאר פתוח הם יגיעו לבודפשט.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו נתיחס אולי גם לאפשרות שסופיה תהיה במצב הזה.

הנושא הבעייתי השני הוא שהם למעשה מגיעים לכאן כתיירים, בסטאטוס שאנחנו לא

כל-כך רגילים בו. קורה לפעמים שאנשים מרוסיה מגיעים קודם כתיירים. האם הם

מקבלים אז משהו מהמדינה?

מייק רוזנברג;

מהמדינה הם לא מקבלים. אנחנו מממנים להם תוכנית שהייה בת שבועיים בארץ, טיול

ובדיקת אפשרויות של המשך לימודים. כפי ששמעת, הם היו לקראת סיום הלימודים וכל

הלימודים שלהם הלכו לאיבוד. אנחנו עם מינהל הסטודנטים נבדוק כל מקרה לגופו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זאת אומרת, הבעיה השנייה שעומדת בפנינו היא של אנשים שיימצאו כאן בסטאטוס של

תיירים שרוצים לבדוק אפשרויות להישאר בארץ אבל הם לא יכולים - - -

חנוך צמיר;

זה לא מדויק. קודם-כל העלה מר רוזנברג נקודה אחרת. האם טוב שאותם 250 או

300 אנשים שנמצאים בבודפשט, יישארו שם, או כדאי שהם ישהו בארץ על תקן של תיירים.

ואם כן, איך עושים את זה?

מייק רוזנברג;

נציג הג'וינט בבודפשט אמר לי, בישיבה שקיימנו; חבל לי שאני משלם בעד שהותם

במלון "פארק". יכולנו לעשות במלון אולפן מאולתר.



צבי רב-נר;

מי מונע את זה בעצם?

מייק רוזנברג;

זה ענין של תקציב.

צבי רב-נר;

אבל הג'וינט ממילא משלם שם בשבילם.

מי יק רוזנברג;

גם להם יש חוקים שלהם.

צבי רב-נר;

שאלה נוספת היא אם כל 300 האנשים האלה רוצים לבוא ארצה ולשבת כאן במלון. הרי

באוקטובר, כאשר היתה צפויה התקפה של נאט"ו, שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל, היו

קשרים עם אנשי השגרירות בבלגרד, כשעוד היתה לנו שגרירות בבלגרד, וניסינו לברר את

הדברים האלה, וגם להכין רשימות, ויש לומר למרבה הצער שהקהילה התנגדה בכל תוקף לתת

לנו אפילו את השמות של אנשי הקהילה שמועמדים לעלייה, שזכאים לעלייה או שרוצים

לעלות, או שרוצים לבוא אפילו כתיירים.

מייק רוזנברג;

גם היום הם מפחדים לדבר על זה.

צבי רב-נר;

נכון. ובכל זאת הוצאנו מהם את הרשימות, למרות התנגדותו של ראש הקהילה.

בסופו של דבר הם יצאו לבודפשט, ולפחות בימים הראשונים הם לא רצו לבוא לארץ גם

כתיירים. לכן, לפני שאנחנו מקציבים כאן כספים לקליטתם בארץ, כמה מתוך 300 האנשים

האלה רוצים לבוא ארצה ולשבת כאן?

מייק רוזנברג;

יש לי רשימה של 150 נרשמים. אתמול הגיעו 40, מהר יגיעו עוד 40, ובשבוע הבא

יגיעו עוד. זה בדוק.

היו"ר נעמי בלומנטל;

למעשה אלה שמגיעים עכשיו מתוקצבים לשבועיים, לא יותר. זאת הבעיה.

הנוך צמיר;

יש פתרון פשוט. אתם כוועדה צריכים להגיד להם; תעשו עלייה ותפתרו את כל

הבעיות. אני בכוונה אומר את זה בצורה כזאת, כי לא יכול להיות שאנחנו נשהק את

הפרדוכס הזה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

הם יכולים לבוא לשבועיים ולהגיד; אנחנו עוד לא יודעים.
חנוך צמיר
אז מה, נחזיק אותם כתיירים חצי שנה?

מייק רוזנברג;

לו יכולתי להחזיק אותם כתיירים הצי שנה, אני חושב שזה מעשה ציוני, יהודי

והומניטארי, והייביס לעשות את זה.

חנוך צמיר;

הנושא הזה שווה דיון.

צבי רב-נר;

ככל שהמשבר יתמשך שם בלגרד הולכת ונהרסת לאט-לאט, והתחזית הכלכלית

ליוגוסלביה היא "על הפנים" למשך העשור הקרוב, ובוודאי שחלק גדול מהם יישארו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רשות הדיבור ליצחק קביליו, יו"ר התאחדות עולי יוגוסלביה. בבקשה.

יצחק קביליו;

הקהילה היהודית הוותיקה בארץ קיימה אתמול טקס זכרון ליום השואה והגבורה ביער

הקדושים בהשתתפות ארבעה עולים שבאו מקוסובו וההתרגשות שם היתה גדולה.

מה שהממשלה עשתה, ובמיוחד הסוכנות היהודית, כולנו מורידים בפניהם את הכובע.

אבל אנחנו צריכים לדבר גם על מה שמר רב-נר אמר, והיתה לי גם שיחה אתו ועם ידידים

שיש לי בבלגרד. אני מקיים כמעט יום-יום שיחות טלפון עם בלגרד, והם אומרים שמצב

היהודים שם נעשה גרוע מיום ליום. כל מה שמר רוזנברג אמר הוא נכון, אבל המצב יותר

גרוע. כי אני כבר יודע שהיהודים אשמים והם הגורמים למה שקורה היום בסרביה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנטישמיות.

יצחק קביליו;

אומרים; אולברייט יהודיה, כהן יהודי, ברגר יהודי, וסלי קלרק יהודי. כולם

יהודים, וכל זה קורה היום בבלגרד. אנחנו חייבים להיות ערוכים להוציא אותם משם

מהר ככל האפשר. היום אין שם תרופות, וגם אוכל אין.

היו"ר נעמי בלומנטל;

הם רוצים לבוא לכאן?

יצחק קביליו;

אני מדבר עם אנשים בשטח. יש שם למשל, חסידי אומות עולם שאין להם מה לאכול.

אי-אפשר להעביר אליהם כסף. אני מדבר על אנשים שרובם מבוגרים. אני גם לא מעודד

אותם לבוא לכאן, כי אינני יודע מה יהיה אתם פה.



מייק רוזנברג;

בתו של אסא זינגר, נשיא הקהילה, נסעה לסיור-גישוש לפני חמש-שש שנים והיום היא

חיה בארץ ונכדיה משרתים בצבא.

יצחק קביליו;

אין ספק שהפעילות בקרב הנוער היא הדבר המבורך ביותר, ובזה צריך להשקיע.

למשל, בשנים 1992-1991 היתה עלייה מבוסניה ומסרביה, ויש סטודנטים בטכניון שהצליחו

בצורה יוצאת מן הכלל. צריך להפגיש את הסטודנטים החדשים עם הוותיקים.

חנוך צמיר;

זה כבר קורה. זה חלק מהתוכנית.

יצחק קביליו;

מחר אחר-הצהריים נקיים בקיבוץ שער העמקים, קיבוץ שהוקם על-ידי התנועה הציונית

היוגוסלבית, כנס ארצי של כל יוצאי יוגוסלביה בנושא; תרומת יהדות יוגוסלביה

לבניית הארץ, במסגרת המשים שנות מדינת ישראל. אני מזמין את כולכם להשתתף בכנס.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. מר בובי בראון, יועץ ראש הממשלה לענייני תפוצות, בבקשה.

בובי בראון;

אנחנו צריכים היום לקהת את כל הגורמים המקצועיים בשטח, כי אני מאמין שמדינת

ישראל ענתה בזמן ריאלי על הבעיות שעומדות על הפרק. עכשיו, דקה אחרי-כן, אנחנו

צריכים לבדוק בדיוק מה עושה הסוכנות, מה עושה משרד הקליטה, מה עושה משרד החוץ, מה

עושה לשכת הקשר ומה עושה הג'וינט.

בגלל שזה מצב חדש, הדברים נופלים בין הכסאות, וזה טבעי. אי-אפשר להגיד שיום

אחרי ההתקפה של נאט"ו היינו מוכנים לכל דבר. אני מברך את מי שעשה משהו בזמן

חירום. אני חושב שכולם עשו עבודה נפלאה. המצב הזה יימשך ואנחנו נצטרך כנראה

להתמודד עם דברים שלא חשבנו עליהם קודם. לכן אני חושב שעל הוועדה לבקש שהצד

המקצועי - לא הצד הפוליטי ולא החלטות ממשלה - יאמר איך להתמודד עם הבעיות, ואני

מוכן לעבוד עם הצוות הזה.

צבי רב-נר;

נשמעו כאן טענות שמדינת ישראל התעכבה עם הסיוע או עם קליטת הפליטים. זה פשוט

לא נכון. מדינת ישראל היתה כמעט בין הראשונות שהגיעו בכלל למקדוניה, ואני חושב

שזה צויין על-ידי ראש ממשלת מקדוניה. ישראל היתה הראשונה שהגיעה לשם לשדה עם

סיוע הומניטארי. הוא אמר שנאט"ו יודעים להפציץ אבל לא יודעים לתת סיוע

הומניטארי. זה היה נכון לשבוע הראשון. למעשה יום לאחר שזה התחיל כבר היה מוכן

מטוס סיוע שלנו אבל לא קיבלנו את האישורים מנאט"ו לנחות שם ערב פסח, ומיד למחרת

הפסח הגענו לשם.

מדינת ישראל היא גם בין הבודדות שקלטה - נאמר פה "רק" מאה או מאה ומשהו

פליטים. כמה מדינות בכלל קולטות פליטים? ישנה גרמניה, שאכן רוב הפליטים רוצים

לעבור אליה. ישנה תורכיה שהפליטים לא רוצים לנסוע אליה ולוקחים אותם בכוח, ואני

אומר זאת מנסיון אישי. ראיתי את זה גם בשדה וגם במחנה הפליטים. לפעמים הם

חושבים שהם יוצאים לגרמניה אבל למעשה לוקחים אותם לתורכיה.



ארצית-הברית, בגלל שמצבה די עדין במקדוניה, לא נראית בשטח. היא יותר

באלבניה. וכמובן, הגרמנים. אני חייב לומר שבכל מקום שנחתו מטוסים שלנו,

בדרך-כלל מצאנו לידינו את המטוסים הגרמנים. אלה שני הגורמים המובילים בשטח -

ישראל וגרמניה, ואחריהם האיטלקים והצרפתים. אין מדינות אחרות. אנחנו לא רואים

נורבגים, שבדים ראחרים. ייתכן שהם יבואו, אבל מדינת ישראל, גם בהחלטות ממשלה וגם

בדרגי הביצוע, התארגנה יותר מהר ממדינות אחרות.

בית החולים פועל שם שבועיים. בימים הקרובים הגורמים הבין-לאומיים, כמו

סוכנות האו"ם לפליטים ואחרים, יתחילו סוף-סוף לסדר שם את הדברים ולהשתלט על

הנושא. כך שייתכן שבימים הקרובים נצטרך לקפל שם את בית החולים כי כבר לא יהיה בו

צורך.

גם מבחינת הסיוע ההומניטארי, גם מבחינת הפליטים אין שום ספק שאין לנו במה

להתבייש, ולכן הטענות שהושמעו כאן על-ידי חלק מחברי הכנסת הן פשוט לא מדוייקות.

לגבי הבעיות, אני רואה שיש כאן שתי בעיות. האחת, גם תקציבים לגבי הבאת

הפליטים ארצה. כמובן שמשרד החוץ יסייע בכל דבר אפשרי, פרט לתקציב. השנייה,

בעיית הזכאות, שהיא בעיה קשה, שאנחנו לא מטפלים בה. כאן אנחנו מבצעים הוראות של

משרד הפנים, והגורם המייעץ המרכזי של משרד הפנים הוא לשכת הקשר. וכידוע, לשכת

הקשר כבר מזמן סגרה את האופרציה שלה במזרח אירופה, להבדיל מרוסיה וממדינות חב"מ.

האיש האחרון שעסק בנושא הזה, ידידנו שלמה ברקאי כבר יצא לגמלאות ואין אדר אחר

במקומו.

מי יק רוזנברג;

עכשיו הוא יחזור לעבודה בחצי משרה.

צבי רב-נר;

את הבעיה הזאת צריך לפתור ביניכם לבין משרד הפנים. יכול להיות שמשרד הפנים

צריך להגמיש את עמדותיו ואז זה יחסוך את הצורך בשיגור קונסול לשם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לגבי הו ועדת, אני רוצה שיהיה מעקב שלנו. הכנסת עכשיו לא פעילה. בדרך

כלל אני מוכנה לקחת על עצמי את האחריות שנתכנס כאן כדי שאתם, כגורמים מקצועיים,

תמשיכו בעבודה, ונקבל תשובות. האם אתם יושבים ביניכם?
חנוך צמיר
כן.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מבקשת שתדווחו לוועדה תוך עשרה ימים מה הן ההחלטות שלכם בענין אלה

שמגיעים עכשיו לשבועיים ומה יהיה אתם לאחר מכן, מי יהיה אחראי להם ומאין יושגו

התקציבים. אם אתם צריכים סיוע שלנו מבחינת לחץ של ועדת העלייה והקליטה, תתקשרו

אלינו ותודיעו לנו.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים