ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/12/1998

הצעת חוק הליקבידטורים מאסון צ'נוביל, התשנ"ז-1997, של חברי-הכנסת ס' לנדבר וי' כץ; הצעת חוק הליקבידטורים של אסור צ'רנוביל, התשנ"ז-1997, של חברי-הכנסת י' שטרן ומי נודלמן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 203

מישיבת ועדת העלית והקליטה

יום שלישי. כ"ו בכסלו התשנ"ט (15 בדצמבר 1998). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

רומן ברונפמן - משקיף

סופה לנדבר

מיכאל נודלמן - משקיף

מרינה סולודקין

יורי שטרן - משקיף
מוזמנים
טובה פינקלשטיין - יועצת משפטית, המשרד לקליטת העלית

נטאשה מיכאלוב - סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר

ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד השיכון

מלה תבורי - לשכת הקשר

דייר מיכאל דור - משרד הבריאות

אהוד קינן - מנהל מחי תביעות, משרד החוץ

עו"ד דן אורנשטיין-משרד המשפטים

לאה מנצורי - מנהלת מחי דמי פגיעה, המוסד לביטוח לאומי

לאה רוזנברג - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

יועצת משפטית לוועדה; עו"ד מרים פרנקל-שור

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; 1. הצעת חוק הליקבידטורים מאסון צ'רנוביל, התשנ"ז-1997,

של חברי-הכנסת סופה לנדבר ויוסי כץ.

2. הצעת חוק הליקבידטורים של אסון צירנוביל, התשנ"ז-1997,

של חברי-הכנסת יורי שטרן ומיכאל נודלמן.



1. הצעת חוק הליקבידטורים מאסון צ'נוביל, התשנ"ז-1997,

של חברי-הכנסת ס' לנדבר וי' כץ

2. הצעת חוק הליקבידטורים של אסור צ'רנוביל, התשנ"ז-1997,

של חברי-הכנסת י' שטרן ומי נודלמן

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני פותחת את הישיבה. אני רוצה שנתקדם היום עם הצעת חוק הליקבידטורים.

היועצת המשפטית של הוועדה העבירה לנו נוסח שעליו דיברנו בישיבה הקודמת.

באשר למשרד החוץ, היום בשעה 16:30 תהיה לנו פגישה עם מנכ"ל משרד החוץ, עם

המציעים ועם נציגי הליקבידטורים, ואני מקווה שהם ייעתרו לפנייה שלנו. אני רוצה

שהם ישמעו מה משרד החוץ מתכונן לעשות, שזו תהיה בבחינת התחייבות.

לגבי החוקים המקוריים, אנחנו מנסים לבוא לקראת הליקבידטורים ותיכף נעבור

להצעה שהכינה לנו היועצת המשפטית עו"ד מירי פרנקל-שור.

עו"ד מרים פרנקל-שור;

זו הצעה שהיתה בשבוע הקודם והכנתי אותה על-סמך החלטות הוועדה שנתקבלו לפני

שבועיים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מאחר שניפגש היום עם נציגי הליקבידטורים, הייתי רוצת לשמוע עוד פעם מהביטוח

הלאומי הסבר מה קורה עם כל הקצבאות. היתה דרישה שיהיו קצבאות מיוחדות

לליקבידטורים, ואתם הסברתם לנו שאם יהיו הקצבאות האלה זה בעצם יכול לפגוע בהם

יותר מאשר להועיל.

לאה רוזנברג;

תיקון חוק הביטוח הלאומי בפרק של הסיעוד, זה מה שתוצע. אנחנו הסברנו לכם

שהפרק של חוק הסיעוד חל על אנשים שיוצאים מתחולת חוק הביטוח הלאומי, אנשים זקנים

בגיל 60 לנשים, 65 לגברים, שממשיכים לקבל גמלה, אם התלות שלהם היא בפעולות של חיי

היום-יום כמו לבישה, רחיצה, שירותים, אכילה. זאת אומרת, מדובר במוגבלות מאד-מאד

קשה שנותנים לאוכלוסיה שממשיכה להיות נכה, או הופכת להיות נכה לראשונה כשהם

זקנים, או ממשיכים להיות נכים אחרי שהחוק שלנו נותן להם גמלאות נכות, מה שאנחנו

קוראים נכות כללית.

שוב, שירותים מיוחדים מקבלים רק מי שהם מוגבלים מאד בפעולות חיי היום-יום, לא

מסוגלים לאכול לבד, לא מסוגלים להתלבש לבד, לא מסוגלים להתרחץ לבד.

לתקן היום את חוק הסיעוד ולהוריד שם את הגיל, בעצם מכניס את אותה קבוצה עם

אותן מוגבלויות לפרק אחר בחוק שלנו, שבמילא נותן את אותם סעדים. אין טעם לפרוץ

את הגיל. חוץ מזה, הליקבידטורים הם קבוצה קטנה. את לוקחת השלכת רוחב לכל

האוכלוסיה של מדינת ישראל, מתקנת להם את הגיל ונותנת לתם גמלה שבעצם הם מקבלים

מפרק אחר של חוק הביטוח הלאומי. יש כאן כפילות שאין בה טעם.

אנחנו מדברים על נכות מאד קשה שמזכה בפרק של סיעוד. זה לא עונה על הדרישות

של הליקבידטורים ששמענו מהם לאורך כל הדרך. זאת אומרת, בתיקון בפרק של חוק

הביטוח הלאומי אין שום טעם. הם צריכים להיות מוגבלים מאד.

דבר נוסף. בפרק הסיעוד לא מקבלים גמלה ממונית, מקבלים שירותים בעין. זאת

אומרת, יש מטפלת שבאה הביתה ועוזרת למוגבלים בפעולות שקראתי להן פעולות. חיי
היום-יום
הלבשה, רחיצה, אכילה. אני חושבת שזה לא עונה על הדרישה שלהם.



סופה לנדבר;

אנחנו לא התכוונו לזה.

לאה רוזנברג;

אבל זה מה שכתבתם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מדובר פה על חוק הביטוח הלאומי סעיף 225.

לאה רוזנברג;

נכון, זה הסעיף של הסיעוד, שחל על אנשים בני 60 ו-65 ומעלה, כשבעד אותן

מוגבלויות, כשהם צעירים יותר, הם מקבלים במסגרת נכות כללית שבחוק. זאת אומרת,

אין צורך להכניס אותם. אם הם מגיעים למוגבלות הזאת, הם במילא זכאים. התיקון

הזה לא נותן להם כלום.

סופה לנדבר;

יכול להיות שבגלל שזה היה לפני שנתיים, הסעיף שהסתכלנו עליו הוא לא הסעיף

הנכון, אבל אני מבקשת שבמקום גיל 65 יבוא גיל 50, ובמקום גיל 60 יבוא גיל 45.

לאה רוזנברג;

באיזה סעיף?

סופה לנדבר;

בסעיף 5. אנחנו מתעקשים על הגיל. הם יוצאים לפנסיה מוקדמת בברית-המועצות רק

בגלל מצבם הבריאותי.

דייר מיכאל דור;

מותנה במצב הבריאות?
סופה לנדבר
דרך אגב, לפני שלושה ימים נפטר עוד אדם בן 33. הוא היה פה בוועדה. אנחנו

מתעקשים ולא מבינים על מה אנחנו מתעקשים. אנחנו מדברים על אנשים לא בריאים. הוא

הגיע לארץ צעיר בן 22, רענן ובריא.

לאה רוזנברג;

לאיזו גמלה את רוצה להוריד את הגיל? אם הם מוגבלים וחולים, הם מקבלים קצבה

במסגרת חוק הנכות הכללית, אז לא צריך להוריד את הגיל, הם זכאים מגיל 18.

יורי שטרן;

האדם הזה נראה בריא ואין לו שום נכות, עד לרגע מסוים שפתאום הכל נשבר אצלו.

דייר מיכאל דור;

באותו רגע נטפל בו. אבל אי-אפשר לטפל בו לפני שהוא נעשה חולה. אין דבר. כזה

בעולם.



יורי שטרן;

אבל אי-אפשר לדעת מתי המחלה תפרוץ. בעולם כולו אין היום הרבה יידע בנושא

הקרינה. נפגעי צ'רנוביל סובלים מחולשה כללית, השיניים נושרות להם, יש להם כל

מיני סימנים של בריאות לא טובה, ואין שום דבר ברור שקובע שהם חולים.
סופה לנדבר
והוא נראה בריא, עם ידיים ורגליים.

לאה רוזנברג;

כל בריאות לקויה, כמו שאתה מתאר אותה, יש לה ביטוי ברשימת המחלות בחוק הנכות

הכללית. אם -זה יכול לקבל ביטוי באחוזי נכות, האיש מקבל זאת ממילא. ואם חוא לא

יכול לקבל ביטוי באחוזי נכות, גם אם תוריד את הגיל כמו שאתה רוצח, איפה שתכתוב את

זה בחוק הביטוח הלאומי זה תמיד תלוי בדבר שצריך לקרות לו. זה לא יתן כלום.

דייר מיכאל דור;

חברת-הכנסת לנדבר, תנסי להבין מישהו מקצועי שאומר, שיש ביניהם אנשים בריאים

שלעולם לא יהיו חולים, שמידת החשיפה שלהם היתה כזאת כמו שתי סיגריות שאדם מעשן -

אותה מידת סיכון.
סופה לנדבר
אלה שטויות.
דייר מיכאל דור
אני לא מוכן לשמוע שאומרים שטויות לאיש מקצוע.
סופה לנדבר
מי שקיבל אישור שהוא ליקבידטור הוא בן-אדם שקיבל קרינה שהם אפילו לא היו

מסוגלים למדוד אותה.
דייר מיכאל דור
קרינה אפשר למדוד ולבדוק. לתת הטבות לאדם בריא שלעולם לא יחיה חולח - זה לא

לפי קנה המידה שאני מבין.
יורי שטרן
אני רוצה להסביר משהו. כל ההיגיון של החוק חמוצע, שהוא איחוד של שתי הצעות

חוק, הוא בהכרת המעמד הייחודי של הקבוצה הזאת. מה שאמרת על שתי סיגריות, מי שהיה

באזור הקרינה זמן כל-כך קצר, שהוא באמת שווה לשתי סיגריות, לא הוכר בברית-המועצות

כליקבידטור. לכן כל מה שכתוב בהצעה של עו"ד פרנקל-שור לא מתקבל על הדעת ואמרתי

זאת גם בישיבה הקודמת.
עו"ד מרים פרנקל-שור
זו לא הצעה שלי, אלה החלטות של הוועדה.



יורי שטרן;

בסדר. אין בארץ שום מוסד שיעסוק בבדיקת הבקשות של ליקבידטורים. יקום ועד

שפשוט יקבל את המסמכים שהם מביאים מברית-המועצות ויגידו: המסמכים האלה כשרים או

לא כשרים, ויעסוק בחריגים. כי במדינת ישראל, למזלנו, אין הנסיון של הכור

בצ'רנוביל, אבל שלטונות ברית-המועצות שהנפיקו תעודות ששוות הרבה מאד לתקציב

מדינותיהן - בהנחות, בדיור, בנופש, בתגמולים - השלטונות שם בדקו בקפדנות, ומי

שקיבל תעודת ליקבידטור הוא רק אדם שבאמת סיכן את חייו ואת בריאותו.

אם בין 150 או 300 איש אנשים יש אחד, שניים או חמישה שבריאותם משום-מה כל-כך

טובה שעמדה גם במבחנים הקשים, אז נפספס אותם, נסלח להם. אנחנו מכריזים בהצעת

החוק שכל הקבוצה הזאת היא קבוצה ייחודית, עם סיכון גבוה, והנהלים לגביה אינם

דומים לנהלים לגבי אדם בריא שגם הוא באיזה שהוא שלב יכול להיות חולה סרטן או מחלה

אחרת.

יכול להיות שהמכשירים שהצענו, כמו גיל מוקדם, אינם מתאימים מבחינת ההקיקה

הקיימת. אנחנו מוכנים לשמוע הצעות חלופיות, כי משמעות הסעיף היא שבגיל יחסית

צעיר - 50 לנשים ו-55 לגברים - האנשים האלה יכולים לא לעבוד. זאת המשמעות, כי זה

המצב הי יחודי שלהם.

לאה רוזנברג;

זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר. במסגרת חוק נכות כללית אנשים שאינם מסוגלים

לעבוד, שוועדה קובעת - - -

דייר מיכאל דור;

אתה נלחם למעשה רק על הבריאות, כי כל חולה יקבל מה שיש בחוק. אתה נלחם על

הטבות לבריאים שלעולם לא יהיו חולים.

יורי שטרן;

אני נלחם על חייהם. רובם הגיעו בגיל לא צעיר, במקצועות אקזוטיים למדינת

ישראל. חלק גדול מהאנשים כבר לא כל-כך חזקים. הם מועסקים בעבודות קשות שמקצרות

את חייהם במצב הנתון שלהם, ולכן אני רוצה לשחרר אותם מהעומס הזה. בוודאי מי מהם

שיש לו נכות, הוא כבר רשום באיזה שהוא מקום. מי שאין לו אחוזי נכות ואין לו

עבודה, ולא תהיה לו גם בעוד עשר שנים, ועם העבודות שהם מבצעים יהיה לו כעבור

שנתי ים.

דייר מיכאל דור;

זה דבר שהמצאת. אין שום קשר בעולם בין העבודה שהוא יעשה לבין תוצאות ההשפעה

של קרינה שהיתה אולי לפני עשר שנים.
יורי שטרן
אני לא המצאתי את זה. כי תסכים אתי שתנאי מחיה של אדם מחריפים את מצבו.

דייר מיכאל דור;

לא את ההשפעה על תוצאות הקרינה. דבר זה אין לו שום בסיס.
נטאשה מיכאלוב
חבר-הכנסת שטרן, אתה אומר שאם הם יישבו בבית ולא יעבדו מצבם ישתפר?



ד"ר מיכאל דור;

אתה נלחם למען בריאים. אתה נלחם על משהו שהוא לחלוטין לא מוצדק.

יורי שטרן;

אין ביניהם בריאים. זאת נקודת המוצא.
דייר מיכאל דור
סליחה, זו נקודת מוצא שאין לה שום אחיזה במציאות.

יורי שטרן;

זאת נקודת המוצא של מציעי החוק, שמתבססת על הדברים שבהם הכירו שלטונות של כמה

מדינות, כמו רוסיה ואוקראינה.

דייר מיכאל דור;

בוא נגיד בקול רם; אנחנו רוצים להציע הטבות לבריאים.
יורי שטרן
המדינות האלה הכירו באנשים אלה כקבוצות סיכון שמגיעים להם דברים שלא מגיעים

לאחרים. זה לא בא רק מתוך הכרה בגבורה שלהם ובכך שהם הצילו את העולם כולו, כולל

תושבי מדינת ישראל, כי גם אלינו היתה מגיעה הקרינה הזאת. זה היה מבוסס בראש

ובראשונה על הכרה בכך שהם קבוצת סיכון ולכן מגיעים להם תנאים ייחודיים. את

התנאים הייחודיים האלה במלואם אנחנו לא יכולים לשחזר במדינת ישראל, אבל אנחנו

צריכים לעשות את המעט שאנחנו יכולים.

נטאשה מיכאלוב;

במדינת ישראל יש לנו קבוצות סיכון, כמו למשל נפגעי הגזזת שקיבלו הקרנות. הם

ביקשו הכרה במצבם וקיבלו אותה באמצעות הצעת חוק.
לאה רוזנברג
הם קיבלו משום שהם הוכיחו שהם חולים.

יורי שטרן;

כל אחד מהם רשום. אנשים שעבדו בדימונה היו במעקב צמוד ולכן המעקב הרפואי

אחריהם מבוסס על בסיס נתונים רחב, בדוק, ולכן הם יכולים להוכיח משהו. האישים

שבאו משם, חוץ מתעודת ליקבידטור הם לא יכולים להוכיח דבר.
לאה רוזנברג
אני רוצה לנסות להסביר מה שנטאשה אמרה. נטאשה דיברה על האנשים שעלו בשנות

החמישים וקיבלו הקרנות. הם חלו במחלה שאנחנו קוראים לה גזזת ואז באמת חוקק חוק

ופיצה את כל האנשים האלה שקיבלו הקרנות בשנות החמישים, אבל הם הוכיחו שהם חולים.

הם עברו ועדה רפואית שהוכיחה שיש להם מחלה, ואז המוסד לביטוח לאומי משלם להב

גמלאות.

מה שאתם מבקשים זה לקחת את כל האנשים שקיבלו תעודות, שאנחנו רוחשים להם את כל

הכבוד שבעולם, אבל לא יכולים לתת ביטוי בגמלה קבועה בגין משהו שהם עשו, שלא נותן

תוצאה של מחלה. אתה מדבר על אנשים שהם חלשים וחולים. כל האנשים האלה יקבלו

גמלאות.



לכן אומר בצדק נציג משרד הבריאות שאתה בעצם מגן על הבריאים, כי החולים ממילא

יקבלו. אדם שבא עם תעודת ליקבידטור שאין לו שום תוצאה רפואית שרופא יכול לבדוק

אותה, איזו הצדקה יש שהוא יקבל?

יורי שטרן;

כל אהד מהם יגיד שהשיניים שלו נושרות.

לאה רוזנברג;

אבל בעד זה הם מקבלים אחוזי נכות.
יורי שטרן
לא, בעד זה לא מקבלים אחוזי נכות. יש גם אנשים שיש להם בעיות עם הכבד.

דייר מיכאל דור;

זה דבר שניתן לבדוק בבדיקת דם פשוטה ולהגיד לך בדיוק מה מצב הכבד שלו.

יורי שטרן;

אבל מדובר פה בסך-הכל בסימנים של מחלה שיש בגופם, שהביטויים החיצוניים שלה,

עד שמגיעים לאחוזי הנכות המקובלים, האיש כבר גמור. למה לחכות לזה?

סופה לנדבר;

חבל על הוויכוח בינינו. אתם מסתכלים על הענין מזווית אחת ואנחנו מסתכלים על

הענין מזווית אחרת. מדינת ישראל לא קיבלה עד היום קבוצה כזאת. זו קבוצה ראשונה

והלוואי שתהיה האחרונה, קבוצה ייחודית שנקראת ליקבידטורים. אנחנו מבקשים לתת להם

סטטוס.

אתם אומרים שזה לא רגיל וזה לא נמצא בחוקים של מדינת ישראל. בסדר, חברי

חבר-הכנסת שטרן, אני וחברי הכנסת האחרים שהכנו את הצעת ההוק, מבינים את זה. אבל

אני אומרת, עד היום לא היתה קבוצה כזאת והיום היא קיימת. אנחנו אומרים

שבברית-המועצות, ששם הרבה יותר קשה לקבל זכויות מאשר במדינת ישראל, הם קיבלו

זכויות. יכול להיות שזה מהיר עבור עליה מאסיבית שתרמה ותורמת למדינת ישראל. יש

קבוצה קטנה של 200 - 300 איש והדרישה שלנו היא שאנחנו נשלם להם. בשביל זה אנחנו

בכנסת ובשביל זה אנחנו מתווכחים. אנחנו לא מבקשים, אנחנו דורשים לתת את זה

לקבוצת האנשים הזאת ושזה יהיה בחוק, כי זה מגיע להם בזכות ולא בחסד.

דייר מיכאל דור;

חברת-הכנסת לנדבר, אתם המחוקקים ואנחנו פקידים, ואנחנו כמובן לא מתווכחים

ברמח הזאת. אנחנו לחלוטין לא בדיון הזה. אם יש ההלטה פרלמנטרית לתת הטבות

לקבוצה מסוימת על-סמך עבר או על-סמך צבע עיניים, הכנסת סוברנית לעשות זאת.

סופה לנדבר;

למה אתה מדבר בציניות? מה זה "צבע עיניים"? אלה אנשים לא בריאים. הם נראים

בריאים אבל הם חולים. תצא אתי ועם חבר-הכנסת שטרן לבתים שלהם ותראה כמה שהם

חולים.



דייר מיכאל דור;

חברת-הכנסת לנדבר, תנו להם הטבה לפי כל קנה-מידה שאתם תחליטו, ואתם סוברנים.

על זה אין לך ויכוח אתנו בכלל. הנקודה היחידה שאנחנו מנסים להבהיר היא, תעזבו את

הקטע שאיננו נכון מדעית, עובדתית. תעזבו את הקטע הרפואי. תגידו מה שאתם רוצים,

רק אל תגידו בגלל שהם חולים, כי הם אינם חולים. זה לא קיים. זה כל מה שאני

מנסה להבהיר.

סופה לנדבר;

אני אומרת, ואני מבינה שגם חבר-הכנסת שטרן אומר שיש להוציא את סעיף 225א

שמדבר על שינוי גיל בביטוח לאומי.

יורי שטרן;

יכול להיות שלא טוב לעשות את זה באמצעות קצבת זקנה, כי זה יוצר בעיות בחקיקה.

אז שיהיה תגמול אחר. מה שחשוב הוא שהם יהיו במעמד מוגן שלא מחייב אותם לקחת כל

עבודה, למשל.

היות והבסיס לחקיקות היה בעצם סל ההטבות שהם קיבלו במדינות המוצא, פחות או

יותר התחלנו לבנות את זה כך, שזה בסיס כמובן מאד יחסי. אבל שם ההטבה היתה

באמצעות הורדת גיל היציאה לפנסיה.

בחקיקה הקיימת שלנו יכול להיות תגמול אחר. אתם, אנשי המקצוע, עושים את

עבודתכם, והוויכוח הוא לא עם מה שאתם אומרים. אני מזמין אתכם להסתכל על זה אחרת;

הנה המטרות של החקיקה. יכול להיות שהכלים שהצענו הם לא תמיד טובים. תציעו לנו

כלים אחרים שיהיו מתואמים יותר עם נהלי הביטוח הלאומי, עם ההקיקה הקיימת וכו',

אבל אל תפסלו את מטרות החקיקה, כי כך או אחרת אנחנו חייבים להגיע לתוצאה. אתם

אומרים; זו לא הדרך, תציעו דרך אחרת.

נטאשה מיכאלוב;

אני חושבת שבמקום לדאוג בחקיקה שהאנשים האלה לא יצטרכו יותר לעבוד בימי

חייהם, טוב הייתם עושים אם הייתם פונים למשרד הקליטה ולמשרד העבודה והרווחה שיבנו

להם תוכנית שיקום שכן תעזור להם להשתקם ולחיות כאן כמו אנשים בריאים, גם אם יש

להם הרגשה של מחלה פוטנציאלית שאולי ישנה או איננה. במקום זה מכניסים אותם למצב

שהם בעצמם כבר משוכנעים שהם חולים והם לא צריכים לעבוד כל החיים. זה הסיכוי שאתם

נותנים להם?

יורי שטרן;

הרעיון כשלעצמו הוא מצוין. חלק מהדברים שאת אומרת אולי יכולים לבוא כהחלטות

אדמיניסטרטיביות. למשל, בענין טיפול שיניים שמענו אז את ד"ר ברלוביץ, שאמר שיש

דברים שיכולים להיות תחליף לחקיקה.

סופה לנדבר;

נטאשה, את בחורה חכמה ואני מקשיבה לכל דבר שאת אומרת. לפעמים אני מסכימה

ולפעמים לא. את גדלת במדינת ישראל. הם עברו את הטראגדיה בברית-המועצות. קשה

מאד להבין מה שהם עברו.

לפני כמה ימים הייתי בקרית מלאכי. אם לפני כמה שנים היה חוק 45 פלוס, היום

אני חושבת שאדם בן 30 לא תמיד מתקבל לעקידה. יש היום בעיה במדינת ישראל. את

חושבת שהם לא רוצים לעבוד? הם "מתים" לעבוד. הם בוודאי לא רוצים לצאת לפנסיה.

אבל כאשר הוא חולה והוא הולך לקופת-חולים, המעסיק אומר לו: סליחה, אדוני, תעוף.



ויש היום אנשים, שלמים ובריאים, שמסוגלים לעבוד ילא מקבלים אותם לעבודה, כי אלה

לא אותם אנשים, הם לא יכולים להתחרות, אין פה איזון. יש פה בעיה אמיתית של

בן-אדם ש-30 יום בחודש הוא חולה ולכן בעל הבית לא רוצה להמשיך להעסיק אותו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש אצלנו בעיה קשה מאד של אבטלה, בוודאי בעולם המערבי. במזרח יש בכלל קריסה

טוטאלית. אני רואה חברים שלי - רואה-חשבון בן 45 שלא רוצים לקבל אותו לעבודה, כי

יצטרכו תוך 20 שנה לתת לו פנסיה ותנאים אחרים, שלא נוכל לעמוד בחם. היום אפילו

גיל 40 הוא גבולי.

אבל אני רוצה להתחבר לרעיון שגם נטאשה העלתה ולרעיונות שעלו כאן קודם לכן.

יש לנו את הכור בדימונה, וגם אנשים שעבדו שם נפטרו. האנשים שעובדים שם ניסו איך

שהוא לפתור את הבעיה, מתוך אחריות, אבל המדינה לא באה לקראתם כמעט בכלל. אנחנו

לא לגמרי מנותקים ממה שקורה בארץ.

בעיה נוספת, שממנה אני קצת חוששת. אנשים שהיו 40 ק"מ מהכור ועלו למדינת

ישראל, בעקבות החוק הזה חם יגידו: נכון שלא הייתי ליקבידטור, אבל גם אני נפגעתי.

לכן אני אומרת, בואו נסתכל על הענין באחריות ונראה מה אנחנו יכולים לעשות בחקיקה

ולבוא לקראתם בנושאים שהם בנפשם.

נעבור קודם על הסעיפים שעליהם יש הסכמה.

יורי שטרן;

נתחיל מהמעמד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בסדר. לי נראה שלא תהיה בעיה עם הוועדה. זאת גם ההצעה שהיתה, והליקבידטורים

לא התנגדו לה. אני גם חושבת שרוב חברי הוועדות האלה חם מאד רחמנים, ומי שיוכיח

שהתעודה שלו בסדר, לא יעכבו אותו, אלא אם כן יחשבו על מישהו שאיננו עומד

בקריטריונים.

סביר להניח שמי שיבוא עם תעודה, כמעט אוטומאטית יאשרו שהוא ליקבידטור.

במיוחד שאנחנו מדברים על 200 - 300 איש שמוכרים וידועים בתור כאלה.

מרינה סולודקין;

אתמול קיבלתי טלפון ממשרד התמ"ס, שוועדת השרים לענייני קליטה בראשות השר נתן

שרנסקי אמרה שיש כבר הרכב הוועדה לאישור ובקורת של תעודות ליקבידטור, מהשבוע חבא.

הוועדה מתחילה לעבוד עכשיו ויהיו פרסומים בעתונים.

יורי שטרן;

יש פה נקודה עקרונית אחת שאני מקווה שלא יהיה לנו ויכוח עליה. אנחנו מדברים

על הוועדה להכרה בליקבידטורים על יסוד המסמכים שהם מביאים מברית-המועצות לשעבר.

סופה לנדבר;

לפני ארבע שנים, כשאורה נמיר היתה שרת העבודה והרווחה, באנו אליה עם הוועדה

בראשות חבר-הכנסת יוסי כץ, והיא אמרה: אני נותנת סכום כסף לפרסום מודעות בעתון.

אתם בהתאחדות יוצאי ברית-חמועצות תאספו את כל החומר. עשינו את זח, ומה שקורה

עכשיו זו חזרה לאותו משחק. עשינו אז את הרישום לפי דרישת משרד החוץ ומשרד העבודה

והרווחה, ובהתאחדות יוצאי ברית-המועצות יש כל המסמכים הדרושים.
היו"ר נעמי בלומנטל
לא נראה לי שתהיה בעיה עם זה, כי אני מבינה שיש הסכמה על זה. אנחנו צריכים

לדאוג שבעקבות זה לא יהיה עיכוב.
סופה לנדבר
אני מבקשת להגביל את זה בזמן, בההלטת ועדה.

עו"ד מרים פרנקל-שור;

נתנו לשר סמכות לקבוע את זה בתקנות. "... פרק הזמן הנדרש לשם בדיקת בקשות

הפונים להכרה כליקבידטורים".

היו"ר נעמי בלומנטל;

אולי אפשר לכתוב "לא יהיה למעלה מחודש" או משהו כזה. השר יצטרך לקבוע את זה.
ישראל שוורץ
השר לא רוצה להכשיל את זה. זה לא טוב להגביל ועדה בפרק זמן, כי אז זה יכול

להיות לרעת האיש.
עו"ד מרים פרנקל-שור
עדיף שזה יהיה בתקנות ולא בחקיקה.
יורי שטרן
אין כאן ענין של בדיקה וקביעה. יש פה דבר בסיסי, לאשר את תעודות

הליקבידטורים שהוצאו על-ידי שלטונות ברית-המועצות לשעבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
לי נראה שאת סעיף 8(2) אפשר להוציא. מה שאתה אומר זה לבדוק את הבקשות של

הטוענים.
יורי שטרן
לא את הבקשות. כשכותבים "לבדוק את הבקשות", זה רחב מדי. אני אומר, מי שבא

עם התעודות, וזה הרוב, לאשר את התעודות.
היו"ר נעמי בלומנטל
לפי דעתי, אם אתה מוציא את סעיף (2), זה בסדר גמור.
יורי שטרן
אני בכל-זאת מציע לשנות ולכתוב דברים יותר ברורים. הסעיף הראשון יהיה:

לבדוק ולאשר את תעודות הליקבידטורים המקוריות, כי זה מבסס את הדבר על הקרקע.
עו"ד מרים פרנקל-שור
זה מה שכתובי בסעיף 3(1): לבדוק את הבקשות; ובסעיף (3): לקבוע את רשימת

הזכאים להכרה כליקבידטורים.



יורי שטרן;

אבל אני אומר לא לבדוק את הבקשות אלא לבדוק ולאשר את התעודות.

עו"ד מרים פרנקל-שור;

אני הבנתי שהוועדה התחילה לעבוד בהתאם לההלטה של הוועדה הבין-משרדית. אני

חושבת שאולי כדאי לעגן בחקיקה מה שהוועדה כבר התחילה לעשות. אנחנו שומעים

שהוועדה עובדת טוב ושלאף אחד אין טענות.

יורי שטרן;

לא, אומרים שהיא תעבוד החל מהשבוע הבא.

אהוד קינן;

ראשית, התחלנו לעבוד. אני חושב שכולכם מכירים את השופט בר-טוב. הוא פנסיונר

והוא עובד בקני-מידה אחרים. אנחנו נלחצים לעבוד מהר ובצורה מסודרת, וכבר קבענו

פחות או יותר כללים. אמורות להתפרסם מודעות בעתונים שקוראות לאנשים להעביר את

המסמכים, ועל-פי קנה המידה שקבענו לעצמנו העבודה תהיה מהירה. האנשים צריכים לתת

את המסמכים ודובר גם על לבוא בקשרים גם עם התאחדות עולי ברית-המועצות לשעבר וגם

עם הרופא שעוסק בכך.

אני רוצה להגיד לגבי ההגדרה דבר אחד. אם אנחנו מדברים על נוסח משולב, אז

בשתי הצעות החוק מופיעה הגדרת "ליקבידטור" וזה לא מופיע בנוסח המשולב. אני רוצה

להגיד שהתיעוד, על-פי הבנתי המוגבלת, אינו מספיק. לפחות יש מקרה אחד שאמר סגן שר

חוץ אוקראיני, שזרק איזה מספר ואמר שיש לנו שלושה מיליון ליקבידטורים. אמרתי את

זה גם לשופט בר-טוב והוא אמר: לא, מי שנטל חלק פעיל בפעילות לחיסול הכור. זה

מופיע בשתי הצעות החוק וזה לא מופיע פה.

אני ממליץ שנלך על ההגדרה המקצועית. אמנם יש ויכוח מי נטל חלק פעיל. מי
שאומר
מילאתי טפסים במוסקבה - בסדר, אז יגיעו אנשים כאלה, אבל לפחות נטל חלק

פעיל, זח אומר שאותם ליקבידטורים אלה כל האנשים שמסתובבים פה ולא עוד מיליונים

אחרים שאינני יודע מה עשו.

עו"ד פרנקל-שור שאלה איך אנחנו עובדים. אנחנו עובדים בדיוק על-פי הצעות החוק

לענין ההגדרה. זאת אומרת, אנחנו נבדוק מי נטל חלק פעיל.
עו"ד מרים פרנקל-שור
ההגדרה תהיה: מי שהשתתף באזור הפעילות לניטרול תוצאות אסון צ'רנוביל והמחזיק

בתעודות חמוכיחות זאת, שהוצאו על-ידי שלטונות ברית-המועצות לשעבר.
סופה לנדבר
יש לי בקשה. התאחדות ברית-המועצות לקחה חלק פעיל בכל ההכנות. אני ממליצה

שבוועדה שמתחילה עכשיו לעבוד תהיה נציגות של ההתאחדות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אי-אפשר שארגוני מתנדבים ישתתפו בחקיקה.
סופה לנדבר
אבל אנחנו כוועדה יכולים להמליץ שבאותה ועדה יתיה גם נציג של העולים.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אולי נציג של הליקבידטורים.

סופה לנדבר;

בסדר.

לאה רוזנברג;

הוא יכול להיות במקום נציג הביטוח הלאומי. כי אם אנחנו לא מדברים על נכויות

בכלל, אין לנציג הביטוח הלאומי מה לעשות שם. אם אנחנו לא מקבלים ביטוי של מחוקק,

באמת אין לנציג הביטוח הלאומי מה לטעון.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מציעה להוציא את סעיף 2. הוועדה לא קובעת עכשיו כללים. היא מקבלת את

התעודה, מסתכלת, משתכנעת שהתעודה נכונה, שהאנשים האלה פעלו שם לניטרול תוצאות

אסון צ'רנוביל, ואז הוועדה מתחילה להכין את הרשימה.

סופה לנדבר;

אני חוזרת על בקשתי לצרף לוועדה נציג של הליקבידטורים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני אבקש מאנשי משרד הקליטה לבדוק את האפשרות להכניס לוועדה נציג של

הליקבידטורים.

עו"ד מרים פרנקל-שור;

אם אנחנו משנים את ההגדרה של ליקבידטור, אני מציעה שההטבות האלה יינתנו רק

למי שהוא אזרח ישראל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה ברור. אם כך, סעיף 3(2) יורד, ואז אין לנו בעיה לגבי הוועדה.

יורי שטרן;

ההמשך שלנו בהצעות המקוריות היה סיוע משפטי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

היום בשעה 30;16 יש לנו ישיבה עם מנכ"ל משרד החוץ, בהשתתפות נציגי

הליקבידטורים, וזה היה מקובל עליהם, בשל כל הבעייתיות שקיימת סביב זה. אני חושבת

שהם באמת הציבו לנו בעיה שאי-אפשר להתמודד אתה.

לגבי טיפול רפואי, לפי דעתי אין לנו גם עם זה בעיה.

יורי שטרן;

הליקבידטורים לא רואים טעם בזה. אני חושב שזה בא מתוך כעס. כפי שהם אומרים,

הקמת מרכז רפואי' אחד שאליו אנשים יצטרכו לנסוע בעצם נותן תשובות שקופות החולים

פחות או יותר נותנות. אני מציע להשאיר את הנקודה הרפואית לדיון אתם ועם אנשי

מקצוע, כי לדעתי אלה דברים ייחודיים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו, וגם אתם הסתמכנו בחוק על ועדה מקצועית שישבה בפברואר.

ד"ר מיכאל דור;

כן, זו היתה אחת ההמלצות שלנו, מותנית באישור האוצר.
סופה לנדבר
כן, אבל הם אומרים, מוטב שיתנו לנו הנחות במחיר התרופות, כי אנחנו צורכים

הרבה תרופות, במקום שיקימו מרכז רפואי.

עו"ד מרים פרנקל-שור;

לא מקימים מרכז. יש הרי מרכז בחיפה שאליו הם הולכים ושם עוקבים אחריהם, שלהם

יש מומחיות בנושא. פרופ' לובין הוא מומחה לרפואה גרעינית, והם אמרו שכדאי

שהאנשים האלה יהיו במעקב במקום מסוים שמתמחה בנושא הזה.

יורי שטרן;

לדעתי תפקידי המרכז צריכים להיות יותר מפורטים, יותר ספציפיים ויותר עונים

על הצרכים הייחודיים שלהם.

דייר מיכאל דור;

ד"ר גדי ריינהרדט מנהל את המרכז הזה, והוא מדבר על מעקב ועל בדיקות שגרתיות

בהתאם להנחיות שלו, שאפילו הן יבוצעו בקופת-חולים. אני בעד זה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מבחינה בריאותית שלהם חשוב שהם יהיו במעקב. דבר נוסף, ייתכן ששם הם יקבלו את

התרופות ללא תשלום. זאת השאלה. כי יש לי רושם שאם יהיה מרכז מיוחד, יהיה קל יותר

להשיג שם את התרופות לתקופה מסוימת ללא תשלום.

דייר מיכאל דור;

בסעיף 8(3) כתוב; קביעת מרכזים רפואיים נוספים בהתאם לשיקולי שר הקליטה.

אני מניח שזו טעות והכוונה היא למרכזים רפואיים נוספים בהתאם לשיקולי שר הבריאות.

עו"ד מרים פרנקל-שור;

בנוסח החדש זה תוקן.

יורי שטרן;

אני מציע לקיים דיון נוסף אתם בכדי להבליט את הדברים הייחודיים, כולל נושא

התרופות, שאולי לא כלולות בסל הבריאות הרגיל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כן, שתרופות מיוחדות יהיו חלק מתקנות השר.



ד"ר מיכאל דור;

גברתי היושבת-ראש, אולי תרצי להזמין לישיבה זו את פרופ' ריינהרדט, שהוא המרכז

של הענין הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
כן. השאלה היא איך אפשר לתת לזה ביטוי שהם לא יצטרכו לשלם בעד התרופות האלה.

עו"ד מרים פרנקל-שור;

לדעתי זה בסמכות שר הבריאות להתקין תקנה בענין התרופות.
היו"ר נעמי בלומנטל
התוכנית היהידה לדעת הליקבידטורים עצמם היא הקמת מערכת רפואית נוספת, במרכז

או אם זה משהו אהר, שתטפל בדברים הלא שגרתיים שהמצב המיוחד שלהם מחייב, שיהיו

מטופלים על-ידי המערכת מכספי חוק ביטוח בריאות ולא יידרש מהם תשלום נוסף. לכן,

בסמכויות המרכז צריכה להיות קביעה של תרופות או של טיפולים שיינתנו חינם

לליקבידטורים, או בהנחה המקובלת, שאינם כלולים בסל הבריאות הרגיל.
דייר מיכאל דור
אני לא משפטן ולכן אני לא רוצה לענות על כך.
היו"ר נעמי בלומנטל
תשאל מבחינה משפטית איך אפשר להסדיר את זה. יכול להיות שזה צריך להיות רק

בתקנות השר.
דייר מיכאל דור
אני אשאל את הלשכה המשפטית שלנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
חשוב מאד לבדוק את זה. מצד אחד זה מחייב אותם לעשות את הבדיקות הרפואיות,

וזה חשוב גם מבחינה מחקרית, כדי שנדע לעתיד, אם חס וחלילה יהיו עוד מקרים כאלה,

שלפחות נצבור יידע.
יורי שטרן
להם ולילדיהם שנולדו אחרי האסון.
דייר מיכאל דור
אני רוצה להשאיר את זה לשיקול המקצועי, מה שיגידו אנשי המקצוע בתחום תזה.
יורי שטרן
אני מבקש לרשום את הנושא של ילדים שנולדו אחרי האסון, אחרי הקרינה.
דייר מיכאל דור
ידוע לי על פגמים גנטיים שמונעים ילודה. אני לא מומחה בנושא ולכן אני מציע

להזמין לכאן אנשי מקצוע.
יורי שטרן
אני יודע שביפאן עוקבים אחרי הדור השני ואפילו אחרי הדור השלישי.

ד"ר מיכאל דור;

אני אשאל את ד"ר ריינהרדט. זו נקודה שאני לא בקי בה.

סופה לנדבר;

בענין הלוואות לדיור אני חושבת שההצעה היתה לא נכונה ואנחנו דורשים שפה יהיו

הלו ואות - - -
מרים פרנקל-שור
זה בדיוק מלה במלה כמו שאמר חבר-הכנסת יוסי כץ.

סופה לנדבר;

נכון, אבל אנחנו לא מסכימים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מה אתם מבקשים?

סופה לנדבר;

אנחנו מבקשים משכנתה מועדפת, כמו שזה היה במקור.

ישראל שוורץ;

להבדיל מהקטע הקודם בענין קצבת נכות שבו רצו לקחת את האוכלוסית הזאת ולהביא

אותם למצב שכאילו הם כבר נכים, פה זה מרחיק-לכת יותר. לוקהים את האדם שלא מוגדר

כנכה ונותנים לו כפול מאשר לנכה. גם מתוך ההיגיון הפנימי נראה לי שיש עם זה

בעיה. כי היום המשכנתה האתיופית - אולי זה נושא מאד טעון - אבל המשכנתה האתיופית

היום היא יותר גבוהה מאשר משכנתה לעולה נכה על כסא גלגלים.

הקבוצה הזאת, לפי כל מה שנאמר כאן, מצבם הבריאותי לא יותר קשה ממצבו של נכה

על כסא גלגלים, ומקפיצים אותם מעבר לסיוע שמקבל נכה על כסא גלגלים בערך כפול מזה.

יוצא שהוא מקבל תוספת סיוע בגין התרומה שלו לאנושות, אבל מבחינת ההיגיון שבחוק

הלוואות לדיור זה לא מסתדר. כי גם בוגרי סיירת מטכ"ל תורמים כל יום לעם ישראל לא

מעט, והם לא מקבלים עדיפות בנושא דיור.

מכיוון שלמשרד הקליטה יש דירות נייר והוא מקצה אותן גם לנכים וגם לאנשים שבגלל

מצבם הבריאותי הקשה הם נזקקים למגורים ליד מרכזים רפואיים שהם צריכים את הטיפול

שלהם, לפי דעתי צריך למצוא בנהלים של משרד הקליטה את ההעדפה שצריכה להיות לאותו

הלק באוכלוסיה הזאת, שאכן נזקק לטיפול הרפואי השוטף. כלומר, שהמחלה יצאה מהכוח

אל הפועל, ובאותה מסגרת לתת להם דיור. כי אחרת, לתת סיוע למי שאינו נכה, כפול

מאשר לנכה, אז אפשר להגיד כאן בצדק, שהסיוע לנכים לא מספיק. בסדר, אבל זה הסיוע

שקיים. לתת יותר, נראה לי שזה קצת ללכת בלי מצפן.

סופה לנדבר;

כן, אבל כאשר התחלתם לתת את זה ליוצאי אתיופיה, לא חשבתם שהם נכים. פה אנחנו

מתעקשים ואומריכם שזו קבוצה מיוחדת שלא היתה בינתיים במדינת ישראל. אנחנו

מתעקשים שזה יהיה סעיף משכנתה מועדפת.



אתה זוכר את החלטת בג"ץ שבעצם לא ביצעתם אותה. הוקמה ועדה, היא קיימת כבר

שלוש או ארבע שנים, ואין עדיין תוצאות. אני אומרת שכאשר בסעיף הזה יהיה כתוב

משכנתה מועדפת, אז עוד 300 איש במדינת ישראל יקבלו משכנתה מועדפת.

ישראל שוורץ;

הרי טוענים שמצבם הבריאותי גרם להם להיות עם פוטנציאל גבוה מאד לנכות, וכנראה

שזה נכון. אבל עכשיו לתת להם כפול מאשר לנכים על כסאות גלגלים? - זה לא מסתדר עם

שום דבר.
סופה לנדבר
מה מקבל היום נכה? אם הוא עומד בתור, הוא מקבל דירה?

ישראל שוורץ;

כן.

סופה לנדבר;

בסקטור הציבורי הוא לא מקבל דירה. הוא חייב לקנות, ולקנות הוא לא מסוגל.

ישראל שוורץ;

כל זמן שהוא עדיין עובד, הוא עובד. הרי למשרד הקליטה יש גמישות מספיקה כדי

אפילו לא לחכות לגמישות, לזה שהוא נכה מוכר לכולם, אלא הנוהל הנוכחי של משרד

הקליטה, כמשרד שלא חשוד בעויינות, הוא שאם אדם נזקק לטיפול של מרכז רפואי בגלל

בעיות בריאות שלו כבר מקדמים אותו לכיוון הזה, וזה נראה לי הדבר הנכון לתת.

סופה לנדבר;

אני עכשיו לא מתווכחת. אני אומרת שבסעיף הזה צריך להיות כתוב משכנתה מועדפת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר שוורץ, ביקשנו לקבל טבלה של קבוצות שונות של זכאים, ואולי נחבר את

הליקבידטורים לאחת הקבוצות, שזה ייראה הגיוני.

ישראל שוורץ;

לנכים.

סופה לנדבר;

אני רוצה להשוות אותם ליוצאי אתיופיה. אני לא רוצה לעשות מהם נכים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אי-אפשר. אם נשווה אותם ליוצאי אתיופיה, יש גם יוצאי קווקז שמצבם לא יותר

טוב.

סופה לנדבר;

מגיע להם. אני פניתי פעמיים לבג"ץ, ונתקבלה החלטה שלא בוצעה. אני לא רוצה

להיכנס עכשיו לדיון מיותר, אבל אני מתעקשת שפה צריך לכתוב משכנתה מועדפת.



ישראל שוורץ;

אפשר לתקן את נהלי משרד הקליטה לכיוון של העדפה בשיכון ציבורי.

סופה לנדבר;

לא, לא תהיה לזה שום תוצאה.
ישראל שוורץ
את לא סומכת על משרד הקליטה?

סופה לנדבר;

לא. לפני שנתיים וחצי יולי אדלשטיין הבטיח להם נסים ונפלאות, והיום לא, מפני

שהיום הפרספקטיבה שלו אהרת ואצלם המצב הרבה יותר קשה מאשר היה לפני שנתיים.

ישראל שוורץ;

מצבם יותר קשה ממצבם של נכים על כסאות גלגלים?

סופה לנדבר;

למה אתה עושה את ההשוואה הזאת? אני לא רוצה להשוות ביניהם.

נטאשה מיכאלוב;

כשדנו על טיפול רפואי דילגנו על סעיף שמדבר על תשלום ביטוח בריאות. אני

מבקשת שלפחות בישיבה הבאה נדון בו, סי זה סעיף בעייתי ביותר גם מבחינתנו וגם

מבחינת הביטוח הלאומי.

יורי שטרן;

יש לי הצעה בנושא דיור. אני רוצה לדון על כך עם הליקבידטורים עצמם. אני

מקבל את ההיגיון של ישראל שוורץ. אני מסכים עם חברת-הכנסת לנדבר בכך שכל הענין

של משכנתה מועדפת לעדה אחת חיתה שערוריה אחת גדולה ומשרדי הממשלה עשו פה עוול

לשכבות רבות שמבחינת מעמדן הסוציאלי והכלכלי מצבן לא יותר טוב ממצבם של יוצאי

אתיופיה. אבל זאת סוגיה אחרת.

אם הליקבידטורים יקבלו את זה, כי יש צדק בדבריך, ישראל שוורץ, אז אני חושב

שהפתרון שהם מקבלים, כלומר מעמד זהה בכל הטיפולים הסוציאליים - - -

סופה לנדבר;

לא, זה לא יעבור. אתמול הייתי בהפגנה והם אמרו לי בפירוש שהם רוצים שיחיה

כתוב משכנתה מועדפת.

יורי שטרן;

נשוחח אתם שוב.

ישראל שוורץ;

לצערי לא נמצא פה חביב קצב. צריך לשבת אתו, ועם נציג הליקבידטורים ולנסות

לראות יחד איך ניתן העדפה מתוך הנהלים המחייבים של משרד הקליטה.
עו"ד מרים פרנקל-שור
זה לא יעמוד בבג"ץ. צריך להגיע להסדר מינהלי.
יורי שטרן
לכן אני אומר, אם זה יעבור למסלול של דירות נייר, ובתנאי שיהיה תקציב לדירות

נ"ר, כי דירות נ"ר היום זה דבר על הנייר. בקושי 30 נכים קיבלו דירות נייר בשנה

וחצי האחרונות.

עו"ד טובה פינקלשטיין;

דירות נ"ר לא יינתנו למי שאינו נכה, ולכן אני לא מבינה כל-כך את הצעתו של

ישראל שוורץ. הרי גם המלצות הוועדה הבין-משרדית התייחסו לתחום הדיור הציבורי

וקבעו העדפה לנכים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו חייבים לסיים. לישיבה הבאה יבואו גם הליקבידטורים. תודה רבה לכם.

הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים