ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/12/1998

תנועות הנוער העולמיות בסוכנות היהודית - פעילותן של תנועות הנוער העולמיות ושילוב החינוך הבלתי-פורמלי במסגרת תקציב החינוך היהודי בגולה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 199

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. י"ח בכסלו התשנ"ט (7 בדצמבר 1998). שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

נעמי חזן
מוזמנים
עמוס חרמון- - יו"ר הוועדה לחינוך ואחראי על השליחים

בגולה, הסוכנות היהודית

אלי בן-אליעזר - מנכ"ל המחלקה לחינוך, חסוכנות היהודית

חיים חייט - מח' ההגשמה, חסוכנות היהודית

יוחנן- בן-יעקב - ראש חרשות לקליטת עליה, משרד החינוך

יצחק אשר - מזכ"ל "ישראל הצעירה"

דני דנון - בית"ר

יעקב לופט - "עזרא"

ניקול לני - נצייר

יובל קורן - "מכבי" עולמי

אלי ואלק - ראש מחי הסברה, לשכת הקשר

נטאשה מיכאלוב - סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר

נחום שוץ - יו"ר חוג ציונים ליברליים יוצאי

אמריקה הלאטינית

מזכירת הוועדה; וילמה מאור
קצרנית
עפרה הירשפלד

סדר-היום; תנועות הנוער העולמיות בסוכנות היהודית - פעילותן של תנועות הנוער

העולמיות ושילוב החינוך הבלתי-פורמלי במסגרת תקציב החינוך היהודי בגולה.



תנועות הנוער העולמיות בסוכנות היהודית - פעילותן של תנועות הנוער

העולמיות ושילוב החינוך הבלתי-פורמלי במסגרת תקציב החינוך היהודי בגולה
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה. הנושא שעל סדר-יומנו הוא אמנם נושא מעניין

מאד, אבל לאור כל ההתרחשויות והסערות במערכת הפוליטית, אני משערת שלא יבואו עוד

חברי כנסת.

היו אלינו פניות בקשר לפעילות של תנועות הנוער העולמיות ושילוב החינוך

הבלתי-פורמלי במסגרת תקציב החינוך היהודי בגולה. זו תהיה ישיבת עבודה, אבל

בכל-זאת הייתי רוצה לשמוע סקירה קצרה מנציגי תנועות הנוער, מה הן עושות, מה

גודלן ובאיזה ארצות הן פעילות.

הרעיון שלנו הוא להתחבר לתקציב, שזו פעם ראשונה שבתקציב מדינת ישראל לשנת

1999 יש תקציב לחינוך יהודי בתפוצות.

נעמי חזו;

הצעה לסדר. את לא חושבת שהגיע הזמן שנעשה ישיבה דחופה בנושא "נתיב"?

היו"ר נעמי בלומנטל;

כן, היא תתקיים ביום שני הבא. אנחנו זימנו את יעקב קדמי והוא ביקש שהישיבה

תתקיים אחרי פגישתו עם ראש הממשלה.

חברת-הכנסת חזן, פתחתי ואמרתי שאשמח לשמוע סקירה כללית, אבל קצרה, על תנועות

הנוער, מה הן עושות ברחבי תבל, באלו ארצות הן פעילות, מהו פחות או יותר גודל

התנועה ומי מממן את הפעילות הזאת.

רצינו לדון על התקציב, שאנחנו מחפשים כרגע באיזה משרד הוא מופיע, במשרד ראש

הממשלה או במשרד אחר. השנה זו פעם ראשונה שמדינת ישראל מקציבה כסף לחינוך יהודי

בתפוצות, והאמת היא שאנחנו רוצים גם להתחבר לתקציב הזה במידה ו נשתכנע שתנועות

הנוער תורמות בהיבט הזח, וייתכן שמן הראוי שחלק מן התקציב שהמדינה מקדישה לחינוך

יהודי בתפוצות יינתן לתנועות הנוער על-מנת להגביר את החינוך היהודי באותן ארצות.

מי מכם יתן את הסקירה?

יובל קורו;

אני מציע שעמוס חרמון יתן את הסקירה הזאת, כי אני חושב שיש לו המידע על כל

תנועות הנוער העולמיות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מקבלת את ההצעה שלך.

יובל קורן;

יש כאן פורום לא מייצג כל-כך של תנועות הנוער. הרבה תנועות נוער לא מיוצגות

כאן היום, בגלל אי-הבנה פנימית שחלה אצלנו במועצת תנועות הנוער העולמיות. אנחנו

נציג כאן את מה שאנחנו יכולים, אבל אני מציע שזו תהיה פגישה ראשונה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מאד מצטערת, לא נוכל לקיים ישיבה הן לתקציב לשנת 1999 והן לגבי תנועות

הנוער. הודענו על הישיבה הזאת לכל תנועות הנוער, והיא אמנם מתקיימת, ואנהנו לא

בהכרח נקיים עוד ישיבה בהקשר הזה. אנהנו נשמע את הסקירה ונצא עם ההלטות שלנו.

מר עמוס חרמון, יושב-ראש הוועדה לחינוך ואחראי על השליחים בגולה, הסוכנות

היהודית. בבקשה. דרך אגב, אני שומעת מכמה וכמה מקורות הרבה מאד שבחים על עבודתך

בסוכנות, ואני שמהה לומר את זה.
עמוס חרמון
תודה.

אני מצר על שלא כל מועצת תנועות הנוער מיוצגת כאן. אני חושב שיש מכנה כל-כך

משותף לתנועות הנוער הציוניות הפעילות בגולה, שעושות דברים שבאמת לא נגזים אם

נאמר שזו עבודת קודש לחיזוק הזהות היהודית בגולה, להיזוק ההמשכיות היהודית בגולה.

אנחנו יודעים שאנחנו לא כל-כך מצליחים ואנחנו יודעים מה הם מימדי ההתבוללות,

ואנחנו יודעים שאנחנו לא מגיעים, לדעתי, למעלה מ-50% מהדור הצעיר ומבני הנוער

שתנועות הנוער הציוניות לא מסוגלות - ואני לא מוכיח אף אחד - שמעתי את זה הבוקר,

ואני רואה כבר מכתבים של חלק מהתנועות שלא רצו לבוא, אבל אני חושב שכולנו צריכים

להתעשת - - -
נעמי חזן
מה זה "לא רצו"?

עמוס חרמון;

היתה בעיה פנימית במועצת תנועות הנוער. אני לא בקיא בסוגיה, אבל עובדה היא

שמרבית תנועות הנוער לא הופיעו לישיבה, שהיא מאד חשובה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מי איננו?
עמוס חרמון
למעלה מ-50%, לצערי הרב. נמצאים כאן "מכבי", בית"ר, "ישראל הצעירה", "נצ"ר"

עולמי, ו"עזרא". יש פה חמש תנועות מתוך 12 או 13. רובם לא הגיעו ואני בהחלט מצר

על כך.

נעמי חזן;

מה הן הסיבות לאי-הגעתם?
דני דנון
היתה לנו בעיה של תיאום מועד הישיבה, כאשר היה חוסר אחדות עם תנועות הנוער.

אנחנו החלטנו לקיים את הישיבה בכל-זאת, כי הזמן אוזל והולך לקראת דיוני התקציב.

האופציה השניה היתה לקיים ישיבה בינואר, ולכן העדפנו לקיים ישיבה בפורום ש-

האנשים שיוכלו להגיע, שזה לפני סוף התקציב, מאשר לדחות אותה לינואר כשזה כבר לא

יהיה רלבנטי מבחינת תקציב המדינה.



עמוס חרמון;

אני אתן סקירה קצרה, כי יש הרבה מאד תנועות נוער שמיוצגות בפורום הזה, ויש

לא פחות ארגונים שפועלים בקרב הנוער שאינם מיוצגים בפורום הזה.

בארצות-הברית, למשל, שם אנחנו מעריכים שבתחומים שאנחנו מטפלים בהם, נקרא לזה

התלמידים שנמצאים במסגרת בתי-הספר - אם אני לא מדבר כרגע על השליחים שהם מורים

שלנו ועל הרשת הפורמלית של בתי-הספר היהודיים; אם נדבר על חטיבות הביניים

ובתי-הספר התיכוניים והאוניברסיטאות, אנחנו מעריכים שיש לנו היום בין 400 ל-450

אלף סטודנטים יהודים שמרוכזים ב-50 בקמפוסים שונים ברחבי ארצות-הברית, ויש לנו

היום במחזור לטיפול סדר-גודל של 150 - 200 אלף בני-נוער.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מבקשת מעט להבהיר. הסטודנטים הם כבר לא תנועות נוער.

עמוס חרמון;

נמצא פה חיים חייט, ראש מחי הגשמה בהסתדרות הציונית, שאמורה לטפל באותן

קבוצות סטודנטים שיש פוטנציאל שהם יגיעו ארצה באפשרות כזו או אחרת. אבל בוועדת

החינוך אנחנו בההלט רואים את עצמנו מחוייבים להיות בקשר עם הסטודנטים היהודים

שמפוזרים ברחבי העולם. לכל תנועות הנוער, בלי יוצא מן הכלל, יש ארגונים ומוסדות

שמטפלים בסטודנטים, ואנחנו רואים מחוייבות שלנו גם לטיפול בסטודנטים.

אם ניקח את הגולה הגדולה שהיא צפון אמריקה, ארצות-הברית וקנדה, תנועות הנוער

ותנועות הסטודנטים ששייכות לזרם הרפורמי, לזרם הקונסרבטיבי ולזרם האורתודוכסי, לא

מיוצגות בפורום הזה. זה לתת איזו שהיא תוספת למי שחושב שאנחנו כביכול יכולים פה

לקבל איזה שהן החלטות שמחייבות גופים מאד מאסיביים ומשמעותיים בארצות-הברית.

נצ"ר, עם כל הכבוד, היא תנועה ציונית לאומית ששייכת לתנועה הרפורמית, תנועה

שהולכת ומתפתחת. עדיין אין לה קשר ישיר, לצערי הרב, עם הזרמים של יןנוער

והסטודנטים הרפורמים בארצות-הברית - יש תקווה, הלוואי ויגיעו אליהם ויעשו קצת

ציוניזציה של הדור הצעיר הרפורמי בארצות-הברית. זה המצב בגדול בצפון אמריקה.

בדרום אפריקה תנועות הנוער הציוניות הקלאסיות - "הבונים דרור", "השומר

הצעיר", "חלוץ", למרחב", "ישראל הצעירה", "בית"ר", "מכבי" - הרבה יותר פעילות

בעיקר באמצעות השליחים שנשלחים על-ידי המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית.

יש מספר תנועות שאינן מיוצגות כאן, אבל מבחינתנו הן תנועות קהילתיות שעובדות

בעיקר על חיזוק הקהילה המקומית, כשזה מתנגד לאותה מגמה שאנחנו מדברים עליה.

הפעילות של תנועת הנוער הציונית, העליה וההגשמה זו גולת הכותרת והמסר שיש, אם

מ"השומר הצעיר" ואם מ"בית"ר", אם מהתנועה הרפורמית ואם מהתנועה האורתודוכסית.

אוסטרליה ודרום-אפריקה אלה שתי קהילות שהפדרציה היהודית היא עדיין דומיננטית

ותנועות הנוער הציוניות, בעיקר נצ"ר, "השומר הצעיר", "בית"ר", "הבונים דרור"

ו"בני עקיבא" פעילות שם במסגרת הקלאסית של תנועות נוער: מפגשים שבועיים, מוזנות

קיץ ביבשת, שליחת מדריכים לקורס מדריכי חוץ-לארץ בארץ, תוכניות קצרות וארוכות

במסגרת ההוויה הישראלית.

באירופה שוב המצב קצת שונה. באנגליה יש לנו מספר תנועות, שהדומיננטיות שם הן

התנועות הקהילתיות המקומיות. למרות שלמרבית התנועות יש היום נציגות באנגליה.

הפעילות העיקרית היא של תנועות הנוער הקהילתיות, אשר יש להן "אג'נדה" משלהן

ולאו-דווקא "אג'נדה" שחופפת את תנועות הנוער הציוניות.

באירופה אנחנו פעילים ב-24 ארצות, המצב שונה ממדינה למדינה. אין להשוות בין

מה שקורה בסקנדינביה, עם שיעור התבוללות של 95% של הנוער והזוגות הצעירים לבין מה

שקורה בצרפת, שזו נחשבת תנועה יותר אורתודוכסית מסורתית שתנועות הנוער פעילות שם.



היו"ר נעמי בלומנטל;

חבר-הכנסת שטרן ביקש הצעה לסדר בענין "נתיב". חברת-הכנסת חזן כבר העלתה את

זה.

יורי שטרן;

לדעתי המצב ברוסיה מחייב היום היערכות אהרת מזו שהיתה שם לפני כמה הודשים.

זה לא ייאמן מה שעושים היום.
עמוס חרמון
אפרופו "נתיב", חברת-הכנסת בלומנטל, אם נדע מה הן המסקנות ומה ייגמר בשיחה

בין ראש הממשלה לבין ראש לשכת הקשר ונדע בדיוק מה החלוקה, תחומי האחריות בין

הגורמים השונים שמטפלים בחינוך היהודי בחבר העמים, נוכל לדעת איפה להתמקם.

אבל כרגע הפעילות של תנועות הנוער הקלאסיות בברית-המועצות לשעבר היא באמצעות

שליחונים. אין שם שליחים קבועים של תנועות הנוער. אנחנו פועלים שם באמצעות

שליחונים שיוצאים לתקופות של שלושה חודשים. אלה בעיקר הבריה צעירים שיוצאים

בזוגות, מתמקמים בעיקר בקהילות הקטנות ומנסים לגרום לאיזו שהיא חוויה

ישראלית-יהודית באותן קהילות קטנות.

יש פעילות מאד גדולה של משרד החינוך באמצעות המורים, באמצעות בתי-הספר

היהודיים, הפרוייקטים שכולנו מכירים - נעל"ה 16, חלו"ם וסל"ה. יש פעילות

אינטנסיבית שלנו בפעילויות קצרות וממוקדות בחבר המדינות.

בקיץ האחרון הפעלנו 13 אלף בני-נוער במחנות הקיץ שנוהלו על-ידי המחלקה לחינוך

של הסוכנות היהודית באמצעות למעלה מ-500 שליחים "קצרים", חבריה ישראלים, ביניהם

מספר חיילים מצטיינים, שיצאו לנהל מחנות קיץ שנמשכו בין ארבעה לשמונה שבועות.

אנחנו נערכים במהלך דצמבר-ינואר ל-3,500 סטודנטים. החלוקה היא שבני הנוער

מגילאים מאד צעירים עד גילאי התיכון, הפעילות אתם מתמקדת בקיץ ובחורף אני מעריך

שנזכה לסדר-גודל של בין 3,000 ל-3,500 סטודנטים במחנות קיץ, שינוהלו על-ידי

שליחים "קצרים" שייצאו מן הארץ.

בנוסף לכך יש פעילות קבועה של האולפנים, שאנחנו מעריכים שיש שם בסביבות

40,000 תלמידים - את חווית את זה בעצמך בביקורך האחרון, שמנוהלים על-ידי מורים

ושליחי חינוך בערים השונות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מבינה שבכל ארץ הפעילות מעט שונה. אתם שולחים שליחים. איך נעשית חלוקת

השליחים מטעם התנועות השונות?
עמוס חרמון
תקציב 1998 של המחלקה לחינוך נקבע באפריל 1998 בגלל ההבנייה החדשה של המחלקה,

וכן הלאה. היה דיון בדיוק בחדר הזה, שהיה הרבה יותר מלא והומה, ואמרנו אז והצגנו

שיש חלוקה הסטורית של תנועות הנוער. אני מניח שלפני כך וכך עשרות שנים נקבעה

איזו שהיא חלוקה תקציבית על-פי מפתחות פוליטים, דתיים כאלה ואחרים.

המגמה של הנהלת המחלקה השנה היתה, וזה כבר בא לידי ביטוי בתקציב 1999, אם

חשוב לנו להמשיך ולהיות רלבנטיים לצרכים של הגולה, אם חשוב לנו להיות רלבנטיים

לכל מה שקורה מבהינת ההתבוללות ואיבוד הקשר בין החברה הישראלית לדור הצעיר בגולה,

אנחנו חייבים להיות הרבה יותר קשובים לבקשות של הקהילות השונות לגבי שליחת



שליחים. ואנחנו החלטנו, עם כל הכבוד למפה ההסטורית, שייתכן ושיקפה מציאות מסוימת

לפני עשר ועשרים שנה, אבל אין ספק שהדברים משתנים והולכים. אני אומר, יש שולחנות

עגולים ביחד עם תנועות הנוער. הדברים לא נעשים כהנחתות, אלא אנחנו יושבים עם

תנועות הנוער באמצעות ה"דסקים", אלה אנשי המקצוע שלנו שמתמצאים והם בקשר הדוק עם

הקהילות לגבי צרכי הקהילות.

אני אחזור על הדוגמה שנתתי, על-מנת לסבר את האוזן. אם במונטבידאו -

אורוגוואי, היתה קהילה של 22 אלף יהודים, ועד סוף 1997 היו בה שמונה שליחים

בקהילה של 22 אלף יהודים; לעומת זאת, בסנטיאגו דצ'ילה, קהילה של כמעט 20 אלף לא

היה אף שליח אחד, אנחנו לא מסוגלים לקבל את זה, למרות המפה ההסטורית שירשה את

אותו עיוות. לכן ב-1999 יהיו רק שני שליחים במונטבידאו ושליח אחד בצי ילה, ואת

יתר המשאבים נפנה לקהילות אשר דורשות מאתנו סיוע.

החלוקה הפוליטית תשתנה בעקבות הצרכים השונים של הקהילות השונות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ואז לוקחים בחשבון את גודל הסיוע?
עמוס חרמון
בוודאי. עשינו סקירה באמצעות אנשי המקצוע במחלקה, סקירה מקצועית פר-אכסלנס

והיינו בקשר עם ראשי הקהילות וראשי הפדרציות ומנהלי בתי-הספר והרבנים מכל הזרמים.
שאלנו אותם
מה לדעתכם צריכה להיות החלוקה של השליחים באזור? ענו לנו שהקהילה

הזאת מאופיינת, נאמר, בכיוון האורתודוכסי; או הקהילה בעיקר בצפון-אמריקה מאופיינת

בכיוון הרפורמי שלנו, ואין פה חלוקה בין ימין ושמאל, אז הבנו שפה צריך להיות שליח

קהילתי שישרת את כל בני הנוער.

בסך-הכל אין לנו שום כוונה ליצור איזו שהיא אחידות בכיוונים החינוכיים

והאידיאולוגיים או התנועתיים של הקהילות. אבל אם יש אפשרות לעשות שליחות יותר

יעילה ולהקצות מספר שליחים שישרתו את מרבית חלקי הקהילה, זה יהיה הכיוון, ועל-ידי

כך נחסוך באותה קהילה מספר רב של שליחים ונפנה אותם, וזה הכיוון העיקרי, לאותן

קהילות שלא זכו בהסטוריה שלהן לאיזו שהיא שליהות ציונית מארץ-ישראל. זה לגבי

השליחות הארוכה.

אומר רק מלה אחת לגבי השליחות הקצרה, כי הרי לא ניתן לפרט כרגע שליחתם של

1,800 שליחים לגולה. מרבית השליחים האלה הם שליחים "קצרים". כ-700 שליחים יצאו

בקיץ האהרון לצפון אמריקה ולבריטניה הגדולה, ביניהם, כפי שאמרתי, והשוב לי

להדגיש את זה, כי זה חידוש במחלקה - כ-50 חיילים מצטיינים יצאו ופגשו ב-150 מחנות

1,100 בני-נוער אמריקאיים בגולה. לחלק גדול מהם, על-פי הסקרים שאנחנו מקבלים

עכשיו וה"פידבקים" ממנהלי המחנות שהם קובעים, למרבית 1,100 בני הנוער שפגשו את

אותם 650 בוגרי צבא, וביניהם אותם חיילים מצטיינים, זה היה המגע הראשון עם איזה

שהוא קשר לעולם הציוני ולחברה הישראלית.

אנחנו רוצים להמשיך ולטפח את שליחת אותם שליחים "קצרים" למחנות שנמצאים עדיין

בגולה. יש לנו מחשבה די מהפכנית כרגע בהנהלת הסוכנות לגבי חבר העמים, ובזה אסיים

את הסקירה הרופפת. אנחנו יודעים שבמערבה של ברית-המועצות לשעבר הנוער היהודי

היום בסן-פטרבורג ובמוסקבה, על-פי הסקרים שאנחנו עורכים במחנות שנמצאים שם בקיץ,

זה נוער שמתחיל לקבל את הראש האמריקני מבחינת תרבות הפנאי שלו ומבחינת הקשר שלו,

או אי הקשר לו וכל מה שקשור למדינת ישראל ולעליה. אנחנו מוכרחים לדעת שזה נוער

שמגיע פעם חמישית, ששית או שביעית למהנות הקיץ.

לעומת זאת במזרח, בקווקז, בסיביר, בכל הרפובליקות האחרות, בעיקר אלה שיותר

קרובות מזרחה לכיוון אסיה, נאלצנו, בגלל בעיות של חוסר משאבים, לדחות כ-85% מבני

הנוער שרצו להגיע פעם שניה למהנה. זאת אומרת, קיבלנו במזרח אך ורק בני-נוער שזו

פעם ראשונה שהם באים למחנה, לעומת תופעה שהזכרתי שקורית במזרח, שבני הנוער באים

פעם חמישית או ששית או שביעית וגם יכולים להרשות לעצמם להגיע כל-כך הרבה פעמים.



יש בהחלט נסיון לשנות מגמה בסוכנות היהודית ולהתרכז בבני הנוער האלה באזור

של מערב רוסיה בקרב המעמד היהודי הסוציו-אקונומי היותר גבוה, לאפשר את מחנית הקיץ

בארץ.

במסגרת הפרוייקט של ההוויה הישראלית שאנחנו עושים לנוער המערבי מגיעים ארצה

מדי שנה כ-18 אלף בני-נוער. מספר קהילות אמריקאיות מוכנות היום לממן בני-נוער

בחוויה הישראלית בארץ ולא בהבר המדינות. אנחנו מאמינים שזה יתן עוד איזו שהיא

דחיפה קדימה לבדיקת האופציה הישראלית מבהינת אותו נוער שכנראה החליט שהוא ממשיך

וחי בחבר המדינות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אחת הבעיות שעלתה בישיבה הקודמת, שצמצמו את מספר השליהים, בין השאר בשל העלות

המאד גבוהה, שהם יוצאים בדרך-כלל עם בני המשפחה, ונדמה לי שאז הגיתם את הנסיעות

הקצרות יותר. זה היה די חדשני. מה אומר הנסיון?
עמוס חרמון
קודם-כל הנסיון הזה לוקה זמן, כי שליחים יוצאים תהת חוזה של שנתיים-שלוש,

ואנחנו משתדלים מאד לא להפר חוזה עם השליחים.

אני רוצה לומר לוועדה ולפרוטוקול שתקציב המחלקה לחינוך, של שלוש המחלקות, היה

עד ינואר 1998 כ-48 מיליון דולר. תקציב המהלקה שאושר לפני שבועיים בחבר הנאמנים

האחרון הוא 32.5 מיליון דולר. הסעיף היהידי שלא נפגע - כל יתר הסעיפים נפגעו

בהתאם לצמצומים בתקציב בלמעלה מ-30% - או שהנהלת המהלקה התעקשה על כך בהבר

הנאמנים והצליחה להעביר, זה תקציב שליחות תנועות הנוער הציוניות. תנועות הנוער

הציוניות תמשכנה וגם בשנת 1999 יהיו באותו גודל של מפת השליחות.

אמרתי קודם, החלוקה תהיה שונה. אנחנו נשב יחד עם התנועות ונשתדל להיות יותר

רלבנטיים על-מנת שנגשים כולנו את אותן מטרות. אבל התקציב הכללי של מפת שליחות

תנועות הנוער לא תיפגע.
דני דנון
אנחנו רוצים להתמקד בתנועות הנוער של החינוך הבלתי-פורמלי. עמוס נתן סקירה.

רהבה על דמות המחלקה בסוכנות, והגשמה, אבל מטרת הישיבה היום היא בהחלט תנועות

הנוער הציוניות העולמיות בגולה ולעשות הבדלה ברורה בין החינוך הבלתי-פורמלי

לחינוך הפורמלי, כי אני בטוח שיש נציגים של החינוך הפורמלי שדואגים לתקציבים שלהם

ולמטרות שלהם, והמטרה שלנו היא להעלות פה את תנועות הנוער הציוניות, ואני מדגיש:

הציוניות שעובדות בגולה, שייכללו כחלק מהתקציב של היוזמה המבורכת של משרד ראש

הממשלה, ומדברים כרגע על העברה של 5 מיליון דולר, 20 מיליון שקל. אני רוצה

שנתמקד בנושא תנועות הנוער הציוניות העולמיות.
נעמי חזן
חמישה מיליון דולר, מאיזה תקציב?
היו"ר נעמי בלומנטל
זה מופיע בתקציב המדינה. ניסינו לראות אם זה מופיע בתקציב משרד ראש הממשלה

או בתקציב משרד החינוך.
עמוס חרמון
הסכום הזה נמצא כרגע ברזרבה.
יוחנן בן-יעקב
בינתיים הוא נמצא במשרד ראש הממשלה - ועדת שרים לתפוצות, עליה וקליטה.
נעמי יוזן
ואין לזה סעיף תקציבי?

יוחנן בן-יעקב;

אין לי מושג.
עמוס חרמון
כרגע אין לזה. אנחנו מניחים, חברת-הכנסת חזן, שזה נמצא ברזרבה. אבל ניסינו

הבוקר לבדוק אם זה בתקציב משרד ראש הממשלה ולא מצאנו שזה שם.
נעמי חזן
זו הבטחה, עוד הבטחה.
נטאשה מיכאלוב
אני לא ידעתי שזה מתוקצב. זו פעם ראשונה שאני שומעת על כך.
היו"ר נעמי בלומנטל
כבר מדברים על זה הרבה זמן. יש החלטת ממשלה על כך.
נטאשה מיכאלוב
אני לא חושבת שיש החלטת ממשלה על כך.
יוחנן בן-יעקב
שר האוצר הוריד את הסתייגותו, לפי מיטב ידיעתי, בעקבות דיון עם ראש הממשלה.

אבל אני לא נציג האוצר.
נעמי חזו
את לא יודעת על זה כלום?
נטאשה מיכאלוב
אני לא יודעת שזה תוקצב. יכול להיות שזה תוקצב במשרד ראש הממשלה או במשרד

אחר.
נעמי חזן
את יכולה לברר את הענין עכשיו?



נטאשה מיכאלוב;

אני לא יודעת אצל מי לברר.
נעמי חזן
אם מישהו צריך לדעת, את צריכה לדעת?

נטאשה מיכאלוב;

לא בהכרח. אם משרד החינוך לא יודע ומשרד ראש הממשלה לא יודע, אני לא יודעת.

נעמי הזן;

ייתכן מאד שהדיון הזה הוא דיון סרק, ואם הוא דיון סרק אז יש גם ועדות אהרות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נכון. אני מקווה שתוך רבע שעה נקבל את ההלטת הממשלה.

יצחק אשר;

עם כל הכבוד לברית-המועצות לשעבר ולארצות-הברית, אני הזרתי לפני שבוע והצי

מארגנטינה ובראזיל ואני יכול להגיד לכם שאם יש היום ארץ מצוקה שצריך להציל את

היהדות ולהציל כל נפש יהודית שם, שעדיין לא יודעת אפילו שהיא יהודיה, זו

ארגנטינה. אני יודע שהתקציבים לשליהים לארגנטינה הצטמצמו ולנו, כ"ישראל הצעירה"

שיש לה בקושי סניף אהד שם, אמנם גדול ועם תקציב של הצי שליה על שתי ארצות, אני לא

יודע איך נוכל להמשיך להתקיים, ואם לא נוכל להמשיך להתקיים, אז זה לא רק ההניכים

שלנו, זה המשפחות שנמצאות סביב החניכים.

בארגנטינה יש קטסטרופה מבחינה חינוכית וגם מבחינה כלכלית.

נעמי חזו;

דנו בזה ארוכות.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

לכם יש שם שליה בחצי משרה?

נחום שוץ;

בארגנטינה ובאורוגוואי יש לנו חצי שליח.

יצחק אשר;

נכון. עכשיו הסתדרנו עם מחי העליה כדי שהשליהה תעבוד חצי משרה בעליה, רבע

משרה ב"ישראל הצעירה" ורבע משרה בבית"ר. אני חושב שזה לא כל-כך הומאני בכלל לבקש

משליח לעשות את החלוקה הזאת. השליחה, שהיא יוצאת מגדר הרגיל, תעשה כמיטב יכולתה,

אבל להקטין את היקף המשרה בגלל צמצומים, אני הושב שהמדינה או הסוכנות היהודית

באיזה שהוא מקום פיספסו את המטרה. אם אנחנו רוצים שלא תהיה התבוללות ואנחנו

רוצים להיכנס עוד יותר למטרה של התנועות הציוניות, שזו עליה ולא "קלוב" ספורטיבי,

אז אני לא יודע מה אנחנו רוצים לעשות סביב השולחן הזה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

האם יש לכם תשובה לדברים אלה?

עמוס חרמון;

אנחנו לא מסוגלים כרגע להלכנס לדיונים פרטניים. יש כמעט עשרים תנועות לגבי

הבעיות והחובות והזכויות של כל תנועה ותנועה.

נעמי חזן;

אני מצטערת, אני חייבת להתערב פה. א. הרבה מתנועות הנוער אינן מיוצגות כאן,

ולכן כל מי שידבר יתן תמונה חלקית, והיא כמובן תייצג, בצדק, את האינטרסים שלו.

לכן אני חושבת שהסבב הזה, אלא אם הוא מוסיף להבנת הפרובלמטיקה, איננו במקום.

דבר שני, אני גם לא הושבת שהוועדה צריכה להתערב בחלוקות הפנימיות. זו לא

העבודה שלה. אני רוצה לשאול שאלות יותר כלליות שקשורות לנושא. למשל, אם יש 5

מיליון דולר, ואני מבינה שהסכום הזה ניתן למשרד החינוך - - -

יוחנן בן-יעקב;

משרד החינוך היה מאד שמח לקבל את הסכום הזה ולהפעיל את התוכנית הזאת.
נעמי חזן
אני רוצה לדעת מי יהיה אחראי על התיקצוב, מי יבנה את המדיניות, מה הקשר עם

תנועות הנוער. זה הרבה כסף, 20 מיליון שקל, וכרגע לא ברור לנו אם זה יגיע, מי

אחראי עליו, איך הוא יתוקצב, מה הקשר עם התקציב של הסוכנות היהודית. על כל

השאלות האלה אנחנו כן יכולים לדון, כי מדובר בתקציב מדינה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לפי דעתי אנחנו כן יכולים לדון, אם כי לא כל התנועות מיוצגות כאן, אבל אם

נראה לנו שאחת התנועות מקופחת ולא מקבלת את המגיע לה, אני חושבת שזה תפקידנו.

נאמר שהתקציב הזה קיים. אנחנו הולכים לחפש איפה זה בתקציב, אבל זה מופיע

ברזרבה של משרד האוצר. הם עוד לא החליטו איך לחלק את הכסף. השאלה היא אם זה יהיה

חלק מאותו BIRTH RIGHTSשל קבוצת ברונפמן ושטיינהרדט, או אם חלק יילך לצרכים

אחרים, או למשל, היה עכשיו ענין של חיזוק בתי-הספר בארגנטינה. כולם בונים על

מתקציב הזה.

ייתכן שנחליט לכאן או לכאן, אבל הרעיון היה שתנועות הנוער העולמיות תקבלנה

בתוקף תפקידן, כחלק ממערכת החינוך של ישראל בתפוצות ויהיה להן חלק באותו תקציב.

זו בעיקר מטרת הישיבה הזאת. בעבר היה משבר שאז דנו בו בקשר לשליחים ושעבודתם לא

תופסק וכוי. לכן זימנתי את הישיבה הזאת, כאשר לי נראה שאנחנו בהחלט נצא מכאן עם

החלטה שתנועות הנוער העולמיות צריכות להיות חלק מהחינוך היהודי בתפוצות. יש בזה

היגיון שאנחנו גם נעזור בתיקצוב של פעילות שמתחילה מכאן ויוצאת כלפי חוץ.

נעמי חזן;

התקבלה החלטה בוועדת השרים לענייני תפוצות. האם יש נציג של הוועדה כאן?

וילמה מאור;

אנחנו זימנו אותם והם לא הגיעו.



אלי בו-אליעזר;

אולי אני אתיחס לוועדת השרים לענייני תפוצות בראשות השר שרנסקי. הוקמה ועדה

בראשות השר ויש החלטת ממשלה בנושא חיזוק הפעילות של החינוך היהודי בתפוצות של

ממשלת ישראל בשיתוף הסוכנות היהודית. המרכז המקצועי של הוועדה הוא דוד הרמן.

בוועדה יושבים נציגי משרד החינוך, משרד החוץ, לשכת הקשר, משרד התיירות, משרד ראש

הממשלה - בובי בראון, משרד הדתות, ועוד. הוועדה מדברת על כחמישה מיליון דולר.

מתוך זה היתה פגישה אחת בנושא - BIRTH RIGHTSמיליון דולר בשיחה של ראש הממשלה עם

מייק שטיינהרדט וצירלס ברונפמן. על יתר הסעיפים אין החלטה.

אנחנו בסוכנות הגשנו את ההצעות שלנו ויש לנו פרק נכבד בנושא תנועות הנוער.

לצערנו מתברר שבדיוני הוועדה זה לא סדר העדיפות של משרדי הממשלה. היה דיון אחד

בנושא מרכזי ישראל, מה שנקרא משרד החוץ. היה דיון אחד בנושא תיקשוב ואינטרנט

וטכנולוגיה בחמ"ה בעיקר. יש שיחה בנושא כנס מחנכים כזה או אחר. לצערי עדיין לא

היתה שם שיחה בנושא תנועות הנוער.

אם מכאן תצא קריאה והחלטה, בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה שיושבים כאן - יושב

כאן יוחנן בן-יעקב ממשרד החינוך, אבל שם יושב דן ביסמוט והנושא הזה לא נמצא בסדר

העדיפות שלהם. אם כן, זה בהחלט יכול לתרום שחלק מנהקצאה של חמישה מיליון דולר

יוכל להיות בנושא החינוך הבלתי-פורמלי.

לעניות דעתי, הכסף נמצא או ברזרבה של האוצר או בשורה במשרד ראש הממשלה.

יובל קורן;

אני רוצה להעלות את הדברים מרמה של תנועה כזאת או אהרת לרמה של כל התנועות

כאן. קודם-כל, חשוב לומר שהנהלת המחלקה לחינוך, עמוס חרמון ואלי בן-אליעזר עושים

כל מאמץ במסגרת הנתונה שלהם לעזור לנו כתנועות נוער, וכפי שעמוס אמר הם השאירו את

מפת השליחות של 1999 כמו שהיתה ב-1998, ולא יכולנו לבקש יותר מזה. זה לא אומר

שאנחנו שמחים עם זה, אבל אנחנו יודעים שבמסגרת המצוקות שהם מתמודדים אתן, במסגרת

הורדת תקציב של המחלקה לחינוך במיליוני דולרים כל שנה, הם לא יכולים לעזור לנו

יותר.

אבל זה לא מספיק לנו, מכיוון שאולי מפת השליחות נומינלית נשארת ב-1999 דומה

ל-1998, אבל אם אני מדבר על מצב של 7 שליחים בדרום-אמריקה לפני עשר שנים והיום

אנחנו עם שליח אחד, עם אוכלוסיה של 200 אלף הברים ב"מכבי" עולמי, אנחנו לא

מצליחים גם במסגרות האלה לעשות הרבה.

המחלקה לחינוך לא יכולה לעזור לנו יותר מאותן מפות שליחות שבאמת עושים את

המאמץ הגדול ביותר בענין הזה. אנחנו מבקשים, וכמו שהסברת את זה כל-כך יפה וכל-כך

נכון, אנחנו מבקשים להיות חלק מאותו תקציב של חמישה מיליון דולר במידה ויהיה

תקציב כזה, כי יש לנו פעילות ענפה מאד ואנחנו מצילים בני-נוער מהתבוללות. אני לא

יכול לומר את זה יותר ברור. המחקרים מראים, וחברת-הכנסת חזן בוודאי מכירה את זה

מקרוב ממחקרים שנעשו בארצות-הברית לגבי היקף ההתבוללות - תנועות הנוער עושות

עבודת קודש, ואנחנו עושים זאת ללא תקציבים.

אני חושב שכל המטרה של הפנייה אלייך, גברתי היושבת-ראש, ולו ועדה זו, שיהיה

לנו חלק בלתי-מבוטל בתקציב של חמישה מיליון דולר לפעילות של תנועות הנוער

בתפוצות.

אנחנו גם העלינו רעיון שבמידה ויוחלט מי ינהל, אנחנו בהחלט בוטחים ומרגישים

חלק מהמשפחה של מחי החינוך בסוכנות היהודית, ואנחנו מאמינים שאם יוקדש לנו חלק

מאותם חמישה מיליון דולר, ואם המה' לחינוך בסוכנות תוכל לקבל את אותו סכום ולחלק

אותו לנו כתנועות נוער, אנחנו חושבים שזו תהיה הדרך הנוחה, הבטוחה והיעילה ביותר

שאנחנו נהנה מהסכומים האלה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אנחנו מבינים במה מדובר. רשות הדיבור למר חייט, חבר הנהלת

ההסתדרות הציונית וראש המח' להגשמה ציונית.

חיים חייט;

קודם-כל זו יוזמה מאד מבורכת שהוועדה הזו דנה בשאלה מה לעשות עם הסכום של

המישה מיליון דולר. בתקווה שהם אכן יהיו, אני רוצה להמשיך בקו שדני דנון התחיל

בו ולהתיהס לנושא של החינוך הפורמלי והחינוך הלא-פורמלי.

אני חושב שמטרתו של כל חינוך הוא לחנך להמשכיות של החברה שהוא מחנך. זה

המבחן אם החינוך הזה טוב או לא טוב. מאחר שאנחנו עוסקים במדינת ישראל ואנחנו

רוצים להשקיע כסף בהמשכיות שלנו, אנחנו צריכים לראות מי הם הסוכנים או מי הם

המבטאים האמיתיים של ההמשכיות של החברה שלנו.

אני חושב שהיום, כאשר בתפוצות יש מאבק בין שתי גישות - גישה שישראל עומדת

במרכזיות ההוויה של הקהילה הזו, וגישה שניה של התרחקות מהמרכזיות הזאת וחזרה

לרב-מרכזים, אנחנו צריכים לתמוך באנשים אשר עושים למען חיזוק מרכזיותה של מדינת

ישראל בתפוצות האלה. אני חושב שאלה שעושים את הדבר הזה הם אותם גופים שעוסקים

בחינוך הלא-פורמלי, יותר מאלה שעוסקים בחינוך הפורמלי.

לצערנו, הגישה הרווחת גם בסוכנות היהודית וגם, כפי ששמעתי ממה שנאמר בוועדת

שרים לענייני תפוצות, היא לחזק את החינוך הפורמלי, את בתי הספר. אין לי שום דבר

נגד הדבר הזה, אבל אתן לכם דוגמה ממה שקורה היום בארגנטינה. בארגנטינה להיות

היום יהודי עולה 2,000 דולר. נניח שיהודי רוצה שילדיו יקבלו חינוך יהודי. אין

לו כסף לשלוח אותם לבית-ספר יהודי, אז נניח שהוא מקבל מילגה, אבל זה לא מספיק,

מכיוון שללכת לבית-ספר זה לא רק לקבל את שכר הלימוד. הוא צריך גם להתלבש, להביא

ארוחת עשר שתהיה מתאימה ליתר הילדים, והוא צריך לקנות אביזרים לבית-הספר. אנחנו

מכירים את זה היטב מחינוך חובה חינם בארץ, עד כמה הוא לא חינם, אז שם על אחת כמה

וכמה.

מה קורה? למרות שהאנשים הנזקקים מקבלים מילגות, לאט-לאט הם נושרים ממסגרת

בתי-הספר המקומיים הקיימים, ואם אנחנו ניתן את התמיכה לבתי-הספר, בסופו של דבר

התמיכה הזאת תינתן לבעלי היכולת לשלוח את הילדים, ואלה שאין להם היכולת יילכו

לאיבוד, כי הם נושרים מבית-הספר ולא תהיה מסגרת אחרת שתתן להם חינוך יהודי.

לכן באו תנועות הנוער בארגנטינה ואומרות: תנו לנו את האמצעים שאנחנו נקיים,

בכלים שלנו, במועדונים שלנו, מסגרות של חינוך בלתי-פורמלי כחינוך משלים לאלה

שנמצאים בבתי-ספר או לאלה שלא נמצאים בבתי-ספר, כדי שיעבירו את המסר שלנו.

אם גם נוסיף לזה את העובדה שרוב האנשים שעלו מרצון מהגולה, לא עליית ההצלה,

אנשים שהיו בתנועות נוער או שהיו קשורים לתנועות הנוער, או שילדיהם היו בתנועות

נוער, או שהם עצמם לפני 40 ו-50 שנה היו בתנועת נוער, וכשהיו צריכים להחליט לאן

ללכת הם הגיעו לישראל.

נתון נוסף. אם נעשה פעם סקר של המנהיגות הציונית או הקרובה לציונית של כל

קהילות העולם המערבי, כל המנהיגות הזו מקורה בתנועות הנוער. לכן אני אומר שלא

צריך להסתפק בקבלת נדבה, אלא תעשה הוועדה הזאת דבר מבורך אם היא תצא בקריאה

שהתקציב לחינוך, שהוא לא כל-כך גדול, יילך לחינוך הלא-פורמלי של תנועות הנוער, של

הקבוצות שפועלות אחרי תנועות הנוער, לקבוצות של מה שנקרא "החור השחור" של הקהיל-

היהודית, של בני 18 עד 30 שמתרחקים מכל הדבר הזה, מאחר שזה הדבר שישירות הוא טוב

וכדאי לנו.



אני רוצה להוסיף נתון שהקולגה שלי עמוס חרמון לא אמר, כי לא נעים לו להגיד.

אני רוצה שתדעו שאנחנו מדברים על השליחות, וזה חשוב מאד, אבל לפי השקפתי זה לא

שווה שאנחנו נשלח שליחים ולא ניתן לחם תקציב ואמצעים לפעול. היום תקציב הפעילות

לתנועות חנוער במחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית עומד על אפס. למה? מכיוון

שהאנשים שמספקים את הממון, את האמצעים לסוכנות היהודית בחבר הנאמנים, מאמינים

בחינוך הפורמלי ולא מאמינים כל-כך בחינוך הלא-פורמלי, כי בארצות-הברית יש מציאות

מסוימת שאינה דומה למציאות בכל העולם.

לכן לא מספיק שאנחנו שולחים שליחים. זה חשוב מאד וזה הכרחי, והלוואי שנוכל

להגדיל את מספרם, אבל צריך גם לתת לשליחים האלה את האמצעים כדי שהתנועות יוכלו

לפעול בתנאים הולמים, ולא במקומות שדוחים את בני הנוער.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתה חעלית נקודה שגם אני חשבתי עליה קודם לגבי המצב במיוחד בדרום-אמריקה,

שבגלל המצב הכלכלי שם היום, משפחות רבות שבעבר יכלו לשלוח את ילדיהן לבתי-ספר

יהודים לא יכולים יותר לשלוח אותם, וכך קורה שאם לא יהיו שם תנועות נוער, הם

יתנתקו לחלוטין. האפשרות היחידה להגיע אליהם היא באמת בפעילות של אחר-הצהריים

והערב עם תנועות הנוער.

מר יצחק אשר, בבקשה.

יצחק אשר;

אני רוצה לתת עוד דוגמה שהיא חשובה, למרות שהיא לא נוגעת רק לתנועות הנוער.

לפני כמה שנים, מחוסר תקציבים, אריה ואני חשבנו שאנחנו צריכים לפתח את המסגרת של

ההורים. בארגנטינה, בגלל חוסר תקציבים, אנחנו קירבנו דרך הנוער את ההורים שהיום

מהווים בליכוד - זה מפלגתי - את הכוח של הליכוד בארגנטינה. כלומר, דרך תנועת

הנוער הבאנו את חהורים לפעילות. לא הצלחנו לעשות את זה באורוגוואי, אבל הצלחנו

בארגנטינה. אם היו לנו משאבים ושליחים נוספים, אולי היינו יכולים לעשות את זה גם

שם.

דבר שני, תקציבים. בגלל הבעיות התקציביות שיש לנו בארץ ובגולה, יש לנו משבר

של חיפוש אהרי שליחים. אנחנו מדברים על לתת ולתת, ואמנם יש לנו צוות מבורך של

1,800 שליחים, אבל אם כל שנה אנחנו מחפשים שליחים, יש לנו בעיה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר שוץ, בבקשה.

נחום שוץ;

אם מבחינה תקציבית צריך להוריד את מספר השליחים ושולחים שליחים לתקופה קצרה

של שלושה חודשים, וזה נסיון, ובמקרה הטוב ביותר זה לא אותו דבר, האם יש אמצעים

לחזק את המערכת השלישית שיש בשטח זה, של המדריכים שלומדים בירושלים במכון מוריה?

אני אומר להזק לא רק מבחינה מספרית אלא האם המדריכים שחוזרים לשם ועובדים

כמדריכים, או חלק מהם מקבלים הקצבה צנועה כדי לעשות עבודה יעילה וכך להשלים את

החסר?

שאלה שניה. ידוע שבכל העולם היהודי היו ויש עד היום הורים בבתי-ספר, כולל

הורים ציונים שבנעוריהם היו חניכי תנועות הנוער שלא כל-כך אוהבים שתנועות הנוע-

ייכנסו לבתי-הספר, שמא חס-וחלילה ילמדו את ילדיהם לעלות לארץ וכוי. מה המצב היום

והאם המחלקה בסוכנות, כשהיא מקציבה כסף לבית-ספר, לא מתנה את החינוך הציוני במתן

היתר לתנועות הנוער בצורה מסודרת ומתואמת להיכנס.



ולבסוף, הערה קצרה. נכון אדוני שיש רק 22 אלף יהודים באורוגוואי. בתקופה

שלי היו שם 34 אלף. הפער של 12 אלף נמצא פה בארץ. תחשבו היטב, אפילו בארצות

קטנות אם יש לכם כמה מוקדים ציוניים חזקים, לא להחליש אותם בשם איזו שהיא תיאוריה

כללית וסטטיסטית. תיזהרו מזה, מפני שהמוקדים האלה הם לפעמים דוגמה למקומות אחרים

יותר גדולים.

עמוס חרמון;

אתחיל מהסוף להתחלה. לצערנו הרב, אתה צודק. אחוז העולים הגבוה ביותר בכל

העולם החופשי הוא מאורוגוואי. נכון, בשנים האחרונות המגמה הזאת ירדה והלכה.

אחוז העליה מאורוגוואי שהיה עד לפני עשר שנים אינו קיים יותר. לכן אני חושב שזה

לא מוצדק היום, בעשר שנים של אותה מגמה, להחזיק לנו ששה שליהים תנועות-נוער, ברגע

שהמשאב מוגבל ואפשר להפנות אותו לקהילות אחרות.
נעמי הזן
זה ממש לא המקום לדיון הזה.

דני דנון;

קודם-כל אני רוצה להודות לך, גברתי היושבת-ראש, שזימנת את הישיבה הזאת. הבנתי

שאין כאן ייצוג לוועדה שמינה ראש הממשלה בנושא החינוך בתפוצות. אודה לך אם מישהו

מהוועדה יוכל להעלות את מה שנחליט פה ולייצג אותנו בהמשך הדרך.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כן, בוודאי. אני מוכרחה לומר לשבהה של הוועדה ולשבחם של חברי הכנסת שחברים

בה, שרבות מן ההחלטות שנתקבלו כאן יושמו לאחר-מכן, כך שיש לי תקווה.

מר אלי ואלק, בבקשה.

אלי ואלק;

עמוס חרמון אמר בהצגת הדברים שלו שיש כוונה לבקש מהקהילות במערב, שבמקום

שיממנו נסיעה של בני-נוער לברית-המועצות לשעבר, יממנו נסיעתם של בני הנוער לארץ?
עמוס חרמון
לא. יש כוונה בהנהלת הסוכנות היהודית לקשור קהילות אמריקאיות, שלא על-חשבון

המגבית הקיימת. אם זה חשוב להם או אם הם רואים בסדר ההשיבות של התרומות שלהם

מעבר לתרומות הרגילות שלהם למגבית, לעזור לנו להביא בני-נוער ממערב רוסיה למהנות

הקיץ בארץ על-חשבון מחנות הקיץ שמתקיימים ברוסיה. כלומר, לממן כאן מחנות בקיץ.
אלי ואלק
ומי ידריך את בני הנוער במחנות?
עמוס הרמון
מי שמדריך אותם שם ידריך אותם פה. החבריה הישראלים שיוצאים לשם יישארו פה.



אלי ואלק;

תודה. קיבלתי הבהרה.

הזכרת שבמערב רוסיה אתם נאלצים לפעמים לקבל אנשים שפעם ששית ושביעית הם

במחנה. אם אני לוקח רק שתיים מהערים הגדולות שהזכרת, מוסקבה וסן-פטרבורג, לפי

הערכה יש בשתי ערים אלה כ-250 אלף זכאי חוק השבות, אני מניח ש-60 אלף יהודים.

לפי הדמוגרפיה הלא-נורמלית של יהדות ברית-המועצות, עם אחוז גבוה של אוכלוסיה

מבוגרת ואחוז נמוך מאד של ילדים, אני מניח שהפלח של גיל 14,15עד 23 הוא 10%.

האם זה אומר ש-25 אלף בני-נוער כולם צריכים להיות כאן כבר פעם ששית ושביעית?

עמוס חרמון;

לא.
אלי ואלק
מנסיוני הלא-מבוטל בתחום זה ושלוש שנות ישיבה בשטח, במערב בית-המועצות לשעבר,

הבעיה היא גם של הסוכנות היהודית ושל כל הגורמים שפועלים שם, שאנחנו לא פורצים את

המעגל הסגור של אחוז קטן של בני-נוער. הפעילות נוחה לשליחים, ואני מעריך את מה

שהם עושים בתנאים די קשים, אבל היא נוחה להם. לפני כמה חודשים הייתי באודסה, ושם

התנהל ממש מאבק על אותם 111 בני-נוער שהולכים גם למועדון הסוכנות, גם למרכז

הישראלי, גם לבית-כנסת מקומי, וגם לרפורמי.

אני הייתי שגריר בבלרוס והוזמנתי לדבר ולברך בני-נוער במסגרות שונות, שם

ראיתי את אותם הפנים. אני לא נכנס לענין של ארגנטינה, אם כי פעילות יהודית

בארצות-הברית אני מכיר טוב מאד מאחר שסיירתי שם ב-34 קמפוסים. אבל

בברית-המועצות, לא לשעבר, כי ההתרחשויות של השבוע האחרון אפילו, ולא של שלושה

חודשים אחרונים, מראים לנו שהמלה "לשעבר" כמעט מיותרת ברוב המקומות. המצב

בברית-המועצות הוא שפעילות רחבה לא מנוצלת. אנשים יושבים שם ולא מגיעים לקהל

הרחב.

ולבסוף, שאלה. עמוס חרמון אמר ששיעור ההתבוללות בסקנדינביה מגיע ל-95%.

אולי מישהו ישכיל אותי ויסביר לי מה פירוש התבוללות בעולם היהודי היום, ומה המדד

של התבוללות. לי יש תשובה לשאלה זו, אבל היא כנראה שונה.

יעקב לופט;

בהמשך לדבריו של אלי ואלק, לפעמים תקציבים שמוזרמים לתנועות הנוער וחלוקת

השטה לפעילות היא מאד לא ברורה. קיימים מצבים אבסורדיים שהסוכנות היהודית יכולה

לשלוח זוג שליחונים לעיר כמו גומל, שיש בה קהילה של 10,000 יהודים, ולפעול בה

חודשיים, ובאותו חודש לשלוח זוג שליחונים שמיועדים לעיר - -

נעמי חזן;

המונח שליחון הוא איום ונורא.

יעקב לופט;

זו הגדרה של הסוכנות היהודית.
נעמי חזן
השליחות היא קצרת-מועד. תתקנו את זה בבקשה.
יעקב לופט
המצב הוא שבעיר מסוימת כמו גומל יש קהילה יחסית קטנה והאנשים מרוכזים במועדון

הנוער. מדובר בסך-הכל בקבוצה יחסית קטנה, ועל אותם חניכים פועלות כמה תנועות

נוער. זאת אומרת, חוץ מתנועת נוער שפועלת בעיר, מגיעים עוד שליחים מערים אחרות

לתקופות קצרות, כדי להפעיל מועדון עם אותם החניכים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אלי ואלק העלה את הנקודה הזאת.

יוחנן בן-יעקב, בבקשה.

יוחנן בן-יעקב.

אני לגמרי מסכים עם ההערכה שמערכת תנועות הנוער ונושא הזהות היהודית והחוויה

האנושית היא הרבה יותר חזקה מאשר מערכת החינוך הפורמלית. משרד החינוך מפעיל

ברחבי ברית-המועצות לשעבר מערכת חינוך פורמלית מאד-מאד גדולה מפני שהיתה חלוקה

בין הסוכנות היהודית לבין הממשלה, וכשאני הייתי שליח סוכנות שממונה על כל השליחים

קצרי מועד ושלחתי אותם לשם, התעקשתי לא להיכנס לתחום של הממשלה, וכממשלה היום אני

מתעקש לא להיכנס לתחום של הסוכנות. אבל זה נכון שפעילות תנועות הנוער היתה צריכה

להיות הרבה יותר רחבה. אני חושב שעמוס חרמון צודק. זה רעיון שמתגלגל לפחות חמש

שנים - חלק ממחנות הקיץ שהסוכנות היהודית מקיימת בהצלחה רבה ברחבי ברית-המועצות,

להביא את הילדים האלה הנה. זה מהלך נכון, מהלך שצריך לקבל כל ברכה וכל עידוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל העלות הרבה יותר גבוהה בוודאי.
יוחנן בן-יעקב
עלות של יום חניך במחנה קיץ במוסקבה מתקרבת היום ל-45 דולר. מוסקבה היא העיר

היקרה ביותר בעולם, אבל יש במוסקבה מספיק יהודים ששולחים את הילדים שלהם למחנות

קיץ באנגליה, בצרפת וביוגוסלביה. יש שם מערכת מאד מכובדת.

את ארגנטינה אני מכיר פחות, אבל אני יודע שבשלושת החודשים האחרונים שר

החינוך היה בסיור בארגנטינה, מנכ"ל משרד החינוך היה בדרום-אמריקה, כולל ארגנטינה,

ומנכ"ל הסוכנות היהודית ד"ר שושני חזר בשבוע שעבר גם כן מארגנטינה.

מעבר לנושא שאני העליתי בפני הוועדה שבראשה עומד ד"ר דוד הרמן, העליתי את

נושא תנועות הנוער בפעם היחידה שהייתי שם. היתה החלטה של שר החינוך ואני דיווחתי

עליה פה בישיבה הקודמת, של 1999. משרד החינוך הישראלי, בלי קשר לוועדה ההיא,

יעמיד תקציב שמתחיל משני מיליון לטובת פעולות של תנועות הנוער היהודיות בעולם.

התקציב הזה יחולק על-פי הקריטריונים כמו שמחלקים תקציבים, כשהדגש המרכזי יהיה,

כמובן, בישראל, משום שתקציבי המדינה באופן בסיסי מיועדים לעבודה בישראל. קרי,

בעיקר לשליחים שיוצאים מפה, לחניכים שבאים לכאן, וכוי.
חי ים חייט
זה לתנועות הנוער היהודיות-ציוניות.
יוחנן בן-יעקב
יש לנו ויכוח עם היועץ המשפטי לממשלה שמבקש ממני למחוק מהקריטריונים את המלה

"ציונית", והשאלה אם אני רוצה לעכב את זה עכשיו שנה על הוויכוח הזה, או שאני רוצה

שב-1999 הם יקבלו את הכסף. זאת אחת השאלות שעמדה בפניי אתמול, מה יותר טוב. הרי



כידוע לכם, על תנועות הנוער הישראליות היועץ המשפטי ניהל מלחמת עולם כדי למחוק את

המלה "ציונית". יש שם בעיה מאד קשה. אני לא בטוח שכדאי לתנועות הנוער לנהל

ויכוחים במשך שנה מה לעשות ובסוף הם לא יקבלו את הכסף. ברור שהן יהודיות וברור

שהפעילות היא ציונית. על זה אין שום ויכוח.

הדבר הזר! הוא תרומה צנועה, אבל אני חושב שהמדינה צריכה להבין שככל שמשאביה של

הסוכנות היהודית קטנים, מדינת ישראל צריכה להיכנס לענין הזה ביתר תוקף. לא יעזור

לה שום דבר. ואני לא מציע למקד את ההחלטה של הוועדה פה רק על אותם 5.5 מיליון

דולר שאמרו לי עשר פעמים שהם נעולים. ניסיתי למניע את הנעילה הזאת, כי אני חושב

שהיא לא נכונה, אלא באמת להציג את התמונה ביתר- הרחבה, כי זאת היתה הצהרת ראש

הממשלה, שזאת התחלה של תהליך גדול, ואין לי ספק שתנועות הנוער צריכות להיות

בפנים.

נעמי חזן;

אני רוצה להתיחס לכל הדיון היום וגם לבקש שאנחנו נתפזר. א. זה לא הדיון

הראשון בנושא תנועות נוער ואני חושבת שאין חולקים בחדר הזה לגבי המשמעות של

תנועות נוער, גם בחינוך היהודי וגם בחינוך הציוני.

נאמרו פה דברים שאני לא מסכימה אתם, בגלל שהיו מחקרים שהובאו בפנינו לגבי

החשיבות היחסית של חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי. אין ספק שכאשר השניים באים ביחד,

זה כמעט מירשם בדוק לנטיות ציוניות מאד-מאד גבוהות.

אבל זה גם לא המקום פה לנהל את הדיון המתקן, כי לא ייתכן שאנחנו נשב ויובאו

בפנינו תוצאות מחקר וייאמרו דברים לא אחראיים כעביר חודשיים, שהם לא על-סמך אותן

תוצאות מחקר. השילוב של השניים חזק מאד, ואנחנו יידעים זאת, וזה כן בדוק.

אני רוצה להדגיש, זה לא דיון על חשיבותן של תנועית הנוער הציוניות. אני

באמת חושבת שזו עבודת קודש במלוא מובן המלה, ולכן כל מה שאני אומרת מעכשיו ואילך,

שלא יקיש לגבי עמדתי על הפעילות של תנועות הניער.

אני קצת הוטעיתי. חשבתי שזה המשך הדיון על תיקצוב תנועות הנוער. לא הבנתי

שמדובר בנסיון של תנועות הנוער והסוכנות היהודית לקבל כסף שהוקצה בישיבה של ועדת

שרים שהממשלה מינתה. שיהיה ברור, החלוקה מאד ברורה. אם הייתי יודעת, הייתי

מבקשת לפני שעה לא לקיים את הישיבה עד שיבואו אנשים מיסמכים שקיבלו את ההחלטה

ויסבירו מדיע זה נעשה כך ולא אחרת. זה לא אחראי.

לכן אני מבקשת לא לקבל החלטה כלשהי בנושא הזה עד שנשמע את הרקע, אין לזה אפקט

הצהרתי, ואני גם לא מוכנה להיות שותפה למשהו הצהרתי בלי שאני יודעת מה השיקולים,

מדוע התיקצוב הזה ולא אחר, אלא הייתי רוצה מאד לראות את השר שרנסקי מסביר איך הוא

רואה את כל הפעילות של ועדת השרים לענייני העולם היהודי, איך זה מתקשר לחינוך

יהודי, מה החזון שלו, מדוע ההקצבה הזאת קיבלה עדיפות ולא הקצבה אחרת. אם לא נעשה

את זה כך, אנחנו ממש לא רציניים.

מצאתי שהדיון מעניין, הוא חיזק דברים שחשוב להזכיר אותם, אבל בשום פנים ואופן

לא לקבל החלטה, כי אין לנו המידע. האנשים הנכונים לא נמצאים כאן היום והם לא

יכולים לתת את ההסברים, ולשמוע רק צד אחד זה לא מספיק. הייתי רוצה לראות כאן את

צ'רלס ברונפמן שיסביר לנו שהרעיון שלו הוא כן חיניכי.

אני מבקשת לא לקבל כל החלטה. להגיד: תודה רבה, ולהמשיך את הדיין בהשתתפות

האנשים שקיבלו את ההחלטה.

יצחק אשר;

אבל ברונפמן לא יבוא לכאן.
נעמי חזן
למה לא? הוא כבר היה כאן.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה לסכם את הדברים. קיבלנו תמונה בהחלט לא רעה על הפעילות של תנועות

הנוער העולמיות. ברחב אני בהחלט מברכת על הפעילות ואני חושבת שאנחנו יכולים לומר

שאנחנו מברכים על הפעילות של תנועות הנוער העולמיות.

יוחנן בן-יעקב העלה שאלה נוספת שכבר העלינו בוועדה בעבר - מה לגבי החינוך

היהודי בתפוצות בכלל, ולא להתמקד דווקא באותם 5 מיליון דולר. יכול להיות שאפשר

לקבל עוד תקציבים ושנבנה איזה שהוא מערך, והתחלנו את זה כבר; מה המחוייבות של

מדינת ישראל לגבי יהדות התפוצות. עכשיו התמקדנו יותר בחינוך ועוד יותר ירדנו

לכיוון של תנועות הנוער.

חברת-הכנסת חזן אומרת, לגבי אותו תקציב שכבר הוקצב, בואו נשמע מהאנשים

שהקציבו, ואני לא ידעתי שיש כבר החלטה פרלימינרית לגבי חלוקת הכסף הזה.

לפיכך אני בהחלט מקבלת את הצעתך לקיים עוד דיון בענין הסכום של 5 מיליון

דולר, גם כוועדת העליה והקליטה, שאנחנו נהיה שותפים וניתן דעתנו על מה שנעשה.

אני בעד שלתנועות הנוער יהיה חלק ונחלה בתוך התיקצוב הזה. נדמה לי שמר הרמן

מרכז הוועדה. אנחנו נזמן אותו, וגם את השר שרנסקי, ונשמע מהם לפי מה הם החליטו.

האם ההחלטות שהם כבר קיבלו הן סופיות או שיש מקום להתגמשות מסוימת. יש כמה

סעיפים שייתכן מאד שבהם אפשר להכניס את תנועות הנוער.

גם אם לא נקבל היום החלטה ברוח זו - לא כרגע, כי אני מקבלת את הצעתה של

חברת-הכנסת חזן, שאני בהחלט מברכת על הפעילות של תנועות הנוער ואני חושבת שמקומן

יכירן גם בתיקצוב הזה. בשלב זה אני רוצה לומר שכוועדה אנחנו כן יכולים לקבל

החלטה שאנחנו בהחלט מברכים על הפעילות של תנועות הנוער ושאנחנו נקיים עוד ישיבה

בקשר לאותו תקציב שכבר קיים.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 30;12

קוד המקור של הנתונים