ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/11/1998

הקרע המעמיק בין ותיקים ועולים חדשים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 196

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום שני. י"א בכסלו התשנייט (30.11.98). שעה 30;11

(ה י ש י בה התק י י מה בעיריית באר שבע)
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר נעמי בלומנטל

יורי שטרן

אדיסו מאסלה

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

מוזמנים; ראש עיריית באר שבע יעקב טרנר

רחל תירוש - מנהלת בית-ספר מקיף גי, באר שבע

לימור, אלון, לובה,

תמי שמשון - תלמידי בית-ספר תיכון מקיף גי, באר שבע

אנדריי אוזן

משה בורוכוב

דורפמן

חיים ציסלר - יו"ר ועדת העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית
מנהלת הו ועדה
וילמה מאור
נרשם על-ידי
רקורד - שירותי הקלטה
סדר היום
הקרע המעמיק בין ותיקים ועולים חדשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב, אנחנו נתחיל כאן עכשיו ברשותכם

ישיבה של וועדת העליה והקליטה של הכנסת. אני

רוצה לברך את כולכם שהגעתם לכאן, והנושא שבגינו החלטנו לקיים את הישיבה כאן

בבאר-שבע, וזה יכול היה להיות גם בכל מקום אחר בארץ, לנוכח האירועים המאוד

קשים, שמדברים על קרע עדתי עמוק ביותר. אני אומרת את הדברים אולי בצורה

חריפה אבל זאת המציאות. אני מוכרחה לומר, שכשנכנסתי לכהן בתפקידי כיו"ר וועדת

העליה והקליטה ובאו כמה גם ממנה עולים חדשים מברית המועצות לשעבר וגם

מאתיופיה ומקומות אחרים מרחבי תבל ודיברו איתי שיש קרע עדתי, ושהמצב הוא

איום ונורא ושהמצב מסוכן - האמת היא שחשבתי שמגזימים כי גדלנו כאן בארץ

הזאת, אני זוכרת אמנם בילדות שלי, שהייתי כותבת את השם שלי אחרת כדי שלא יזהו

בדיוק את המוצא כי המוצא גם לא היה הכי נוח באותה תקופה ולא היה כל כך אופנתי,

אבל אז חשבתי בהחלט כשהעלו את זה, שיש בעיה קשה שמקללים, אם זה בבתי-הספר

ואם זה ברחוב סתם ככה.

אנחנו טיפלנו גם לא אחת ביחסה של המשטרה לעולים החדשים. היו לנו על כך ישיבות.

אנחנו דיברנו על הדימוי של העולים החדשים בעיני הוותיקים והאמת היא שאני חשבתי

שמגזימים. אבל כשנתקלנו עכשיו ברצח של החייל, פשוט מי היה מאמין, שירצח חייל

בישראל שהולך לבלות בבית-קפה וירצח על מה? על זה שהוא דיבר רוסית, זה פשוט

הגיעו מים עד נפש, ועכשיו שמענו גם מה שקרה כאן בבאר-שבע. אבל תאמינו לי, זה לא

רק כאן, זה לא רק בדרום, זה בכל רחבי הארץ. המצב הוא פשוט קשה ביותר. המצב

הוא ממש נורא ואני מצטערת לומר את זה, וקשה לומר את זה, ואני חוזרת ואומרת,

אני לא האמנתי שזה המצב, לא האמנתי. אנחנו כל כך גדלנו כאן לקליטת עליה, כך

התחנכנו, לבוא ולומר, לכבד את הצד השני, לכבד את השפות השונות, את התרבות

השונה. להיפך, אמרנו בואו נלמד מקליטת שנות ה-50, שעשינו כל כך הרבה טעויות. מה

הייתה אחת הטעויות? אחת הטעויות הייתה שבאנו ואמרנו: הנה לא קיבלנו את

התרבות של עדות המזרח, השירים המזרחים. אנחנו לא רצינו לשמוע. אמרנו: בואו

תהיו אתם ישראלים. על המקום אמרנו להם, והייתה טעות גדולה בכך, משום שבדיעבד

הסתבר, שהיה צריך להחניק את שפת האם, צריך היה לבלוע הרבה מאוד עלבונות,

צריך היה כאילו לבוא ולומר כל מה שבאתי איתו, כל מה שגדלתי איתו, התרבות שלי,

השפה שלי, ההורים שלי, המסורת שלי, הכל צריך להימחק, זה בעצם מה ששידרנו,

ולכן באנו ואמרנו, בואו נלמד מהשגיאות שעשינו בשנות ה-50. בואו היום נפתח דף

חדש, מותר לדבר בשפת האם אם זה רוסית, ואם זה אמהרית, ואם זה שפות אחרות.

להיפך, היום אנחנו באים ואומרים שההורים ידברו עם הילדים בשפת האם כדי שלא

יהיה הריחוק הזה בין הורים וילדים.
באנו ואמרנו
בואו נתקן את המצב, בואו נלמד ממה שהיה בשנות ה-50. ומהי מה

קורה? פשוט שוד ושבר. אז השאלה היא, לא רק השאלה, אנחנו באנו לכאן כדי להיות

איתכם אבל גם כדי ללמוד, כדי להיות טובים יותר, כדי לשפר את המצב ואני אומרת

את זה מתוך מצב של מצוקה קשה מאוד, מתוך מצב של שבר אמיתי. החייל יאן

שבשוביץ, זה פשוט לא יאומן. ישבנו עם ההורים שלו שבוע שעבר בכנסת, זה לא יאומן

על מה הוא נרצח. על זה שהוא דיבר רוסית? אנחנו שמענו על העלבות בצבא. מי היה

מאמין על רקע זה שהוא אחד החיילים שחור בצבעו, והמצב הולך ומחמיר. אגב, גם

עכשיו בבחירות לרשויות המקומיות, גם כאן וגם ברשויות המקומיות שיחק התפקיד

של הרקע העדתי. מעולם, אני לא זוכרת מערכת בחירות שהייתה כל כך עדתית כמו
המערכת הזאת. אני חוזרת ואומרת
לא רק בבאר-שבע, ואפשר להבין את זה. כשאתה

נלחם על מקומך, כשאתה נלחם במערכת פוליטית ואתה רוצה להגיע אם זה לראשות,

אם זה להיות חבר מועצת עיר, אם שהרשימה שלך תצליח אז מה אתה בא ואומר? במה

אתה טוב ובמה השני גרוע, ובוודאי מתלוות לכך השמצות. אז אם יש לנו מפלגה,



מפלגה של עולים, ויש מפלגה שמקורבת יותר לעדות המזרח כמו ש"ס, אז בוודאי, ויש

מפלגות אחרות שכל אחת באה ואומרת במה היא טובה, והנושא העדתי, ואני בטוחה

שכולכם שותפים לכך, אלה שנמצאים כאן, ואני חושבת שיש כאן אנשים גם אנדריי,

וגם אחרים, וגם טרנר מהוותיקים, אז אנחנו חווינו את זה.

אני לא יכולה לומר הגיעו מים עד נפש משום שהמים שלי נראים, המים הראשונים,

המים מהמעבדה ואנחנו צריכים לעשות את הכל לקירוב לבבות, לסובלנות והשאלה,

אני מקווה שזה יעלה כאן בישיבה הזאת לגבי פתרונות אפשריים. אבל אין ספק, שצריך

לשבת יחד, צריך ללמוד אחד את השני, לשמוע, לעכל את השפות, להבין ששפה זה דבר

יפה וכל השפות זה דבר יפה. לכן, התרבות, התרבויות השונות אנחנו חייבים להערכתי

הפתרון רק יהיה הן במערכת החינוך ואם אפשר יהיה להביא גם מבוגרים שישבו יחד,

שילבנו את המכאובים, שילבנו את המצוקות ונבין יותר טוב אחד את השני.

אני הייתי רוצה לתת בשלב הזה, תסלח לי ראש העיר הנבחר יעקב טרנר, קודם כל

ברכות להבחרך. אני בהיותי תושבת באר-שבע הכרתי אותך בעבר ובתפקידך בצה"ל.

אני בהחלט אוהבת את העיר באר-שבע והיא יקרה לי מאוד. אנחנו גרנו פה שנים לא

מעטות, ובתי הבכורה נולדה כאן ותרמתי אני חושבת גם לתרבות בעיר, הייתי בין

מקימי תיאטרון באר-שבע יחד עם חברתי מרגלית סטנדר, ודבר אחד אני מוכרחה לומר

ויאמרו הוותיקים, תאמינו לי אני למדתי משחק, הייתי פעם בתיאטרון באר-שבע,

מעולם לא שאלנו מאיפה אתה בא ומאיפה ההורים שלך. אני לא יודעת, אני המון ילדים

שלמדו איתי יחד שלוש שנים בבית צבי אני עד היום לא יודעת מאין ההורים שלהם. אז

יכול להיות שזה טוב ויכול להיות שזה רע. יכול להיות שהיום צריך לעשות, מכיוון

שהנושא העדתי עלה על פני השטח, הוא כל כך קיים, שהיום צריך לבוא: אני מכאן,

ההורים שלי מארץ זו וזו אבל בוא נדבר ונראה מה כואב לי, מה קשה לי במערכת

הזאת. הייתי רוצה ברשותכם לתת קודם כל לתלמידים של בית הספר התיכון. לימור,

ספרי לנו מה קרה ומה את מרגישה לגבי מה שקרה.
לימור (תלמידת תיכון)
מה שקרה זה שיש הרבה עולים מחבר העמים

בתוך בית-הספר והם מדברים רוסית בזמן

השיעור וזה הציק למורים שהם מדברים בזמן השיעור ובזמן מבחנים מסויימים וזה

הציק למורים. יש גם תלמידים שמדברים בעברית, זה מציק, אסור לדבר בזמן שיעור,

זה לא משנה.

סופה לנדבר; זה קיים בבית ספר, שכאשר מישהו בשיעור מדבר,

לא משנה באיזה שפה מוציאים אותו החוצה?

לימור (תלמידת תיכון); מעירים לו.
יורי שטרן
אז מה זה שייך לשפה?

לימור (תלמידת תיכון); זה הועלה במחלוקת שהייתה, ואמרו שהתלמידים

דוברי רוסית המורים קיבלו את זה, כאילו הם לא

יודעים על מה הם מדברים. תלמיד בזמן מבחן כשהוא מדבר ברוסית יכול להיות שהוא

מבקש מהחבר שלו מחק, אבל יכול להיות שמצד שני הוא מבקש ממנו תשובות למבחן.

אז המורים העלו את זה ואמרו שאסור לדבר בזמן שיעור. רוסית זה לא היה נגד

הרוסים. זה לא היה נגד שום עדה. פשוט זו שפה זרה שמדברים הכי הרבה בזמן

בית-ספר. אז המורים הגיעו למסקנה שצריך להעיר לתלמידים: לא לדבר בכלל בזמן

השיעור ולא ברוסית ולא באף שפה אחרת. אז חלק מהתלמידים הרגישו שזה לא נכון.

חלק אמרו שזה הוראה מלמעלה, שאסור לדבר בכלל רוסית בעיקר בזמן שיעור

ובהפסקות. אני לא יודעת מאיפה הגיע הרעיון של ההפסקות כי מעולם לא דיברנו על זה



ובחיים לא שמענו על כזה דבר בהפסקה. אנחנו שמענו את זה רק מהעיתונות. חלק

מהתלמידים לא ידעו בכלל על מה מדובר. חלק מהתלמידים שמעו בכלל רק לאחר שזה

הגיע לעיתונות והתחילו להגיע כתבים לבית-ספר שלנו ולשאול שאלות והכל.

היו"ר נעמי בלומנטל; זאת אומרת לפני שזה עלה בתקשורת זה לא הציק

לכם?
לימור (תלמידת תיכון)
זה עלה קודם כל בתקשורת. לפעמים המורה

מרגיש וזה מתוך כבוד האדם, ברגע שזה פוגע

אסור לך לדבר מתוך כבוד, אבל ברגע שאתה מדבר בשפה שונה אז המורה מרגיש עם זה

לא נעים. את לא יודעת לפעמים את נכנסת לשיעור ואת שומעת תלמידים מדברים

רוסית. אני לא מבינה רוסית. אני לא יודעת רוסית. אני לא יכולה לדעת על מה

תלמידים מדברים.

היו"ר נעמי בלימנטל; אני רק רוצה לשאול, לאחר מה שקרה מה כאילו

המסקנות שלך? מה את מרגישה! מה את חשה!

מה את חושבת שצריך להיות כי את רואה שיש פגיעות והמערכת מאוד מאיד על סף.

לימור (תלמידת תיכון); אני מאמינה, שלא צריך לבוא ולהגיד: אסור לדבר

רוסית. אסור לדבר בכלל בזמן שיעור ולא בזמן

מבחנים. בהפסקות זכותו של בן-אדם לבוא ולהגיד מה שהוא רוצה, בחברה שהוא

מסתובב באיזה שפה שהוא רוצה. אבל אני לא מאמינה שמדברי השפה הרוסית פגעו

בהם בגלל שהם אמרו ברוסית בלבד. זה מה שפגע בהם. הם לא אמרו אסור לדבר שפה

זרה.

אלוו (תלמיד תיכון); אני מבין העולים החדשים. עליתי לארץ בשנת

1989. מה שפגע בי בעיקר זה שהמורה נכנס לכיתה

ואמר על זה מי שידבר בכיתה ברוסית, הוא יורחק מהבית-ספר לשבוע ואחר כך עוד
מורה בא ואמר
מי שידבר ברוסית יורחק מהשיעורים לשבועיים. זה פגע בי לא רק

בגלל ההרחקה כי אם המורה היה בא ואומר שמרחיקים בגלל שמדברים שפה זרה, זה

היה כבר במובן אחר. יש הרבה עולים בבית-ספר, יש ארגנטינאים, יש אתיופים, יש

רוסים ויש עוד. זה היה בשיעור חברה ולשון.

היו"ר נעמי בלומנטל; זאת אומרת, העלו את זה ורק בהפסקות או בשעת

השיעורים?

אלוו (תלמיד תיכון); לא. אמרו רק בשיעורים.

יורי שטרן; אני חושב, שמורה חברה שאומר דברים כאלה

צריך להרחיק אותו מהמקצוע. זה ממש נוגד את

יסודות החשיבה החברתית, בעיני לפחות.

לימור (תלמידת תי3וו); דיברנו עם המנהלת והם אומרים שלא הייתה

הערה כזאת. כשדיברנו עם המנהלת עכשיו, היא

אומרת שזה על דעת עצמו של המורה בלבד.

היו"ר נעמי בלומנטל; אבל בואו מעבר לזה, אתה עכשיו נמצא בכיתה, יש

לד מעט מבטא רוסי, אתם מדברים ביניכם? כמה

תלמידים מעולי רוסיה מדברים ביניכם רוסית! גם בכיתה, בהפסקות!
אליו (תלמיד תיכון)
בכיתה, בהפסקות.
היו"ר נעמי בלומנטל
ואתם מרגישים יחד מתנכר אליכם בשל כך?
אלוו (תלמיד תיכון)
אין יחס מתנכר. היחס הוא שווה לכל התלמידים.

היו"ר נעמי בלומנטל; ביניכם!

אלוו (תלמיד תיכון); לא, אצלנו הוותיקים והעולים החדשים שהגיעו לא

מזמן ומי שנולד פה, אין יחס שאתה רוסי מרוקאי

אשכנזי ספרדי, כולם דומים. אבל זה הפריד אותנו.

היו"ר נעמי בלומנטל; על-ידי ההערה של המורה או שהרגשת את

ההפרדה כל הזמן?

אלוו (תלמיד תיכון); בבית ספר לא מרחיקים לשבוע בגלל דברים יותר

גרועים מלדבר בשפה זרה בשיעור. במבחנים אסור

לדבר בשום שפה, לא בעברית ולא ברוסית ואין שפה. בשיעור גם לא מדברים, זה לא

משנה באיזה שפה. זה פגע בעיקר בדוברי הרוסית.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. הייתי רוצה מר יעקב סרנר או

ראש-העיר שנבחר עכשיו לבאר-שבע. אתה בא

חדש ואתה נתקל בדבר כזה, מה דעתך בעניין?

יעקב טרנר; הייתה כאן מערכת בחירות קצת סוערת, שאמרה

דברים מיותרים, גם נבחרי עיר וגם אנשים מאוד

בכירים דיברו במושגים שלא היה צריך לדבר עליהם וזה בצורה זו או אחרת הקרין

לתוך המוסדות. אבל א' - אני רוצה שתדעו שבהיסטוריה של מדינת ישראל ובצה"ל היו

דברים בעולם ולא צריך להתרגש מדבר זה ואחר. אנחנו עושים עוול קשה. אני אגב,

מאוד מסתייג מהישיבה הזו. אני חושב שהישיבה הזו לא הייתה צריכה להתקיים. לא

נתנו לעיר הזאת לספל בבעיה. הבעיה היא כזאת שהייתה יכולה להיפתר בקלות בתוך

בית-הספר. הרי חלק מהתלמידים בכלל גילו את כל העניין מתוך התקשורת. זה

הסיפור, מה עושים כאן? אנחנו לבד מחממים את עצמנו.

עכשיו בדיוק תפסתם אותנו בהחלפת ראשי-ערים. הדבר הראשון שהיינו עושים אני

בתור ראש-עיר עם סגני, שאחראי על נושא החינוך, היינו מתייצבים בבית-הספר

מדברים עם המורים, מדברים עם המנהלים, מדברים עם התלמידים וזה היה נגמר.

מערכות היחסים בתוך העיר הזה הן סובות מאוד. אנחנו בהעלאת הנושא הלא בשל,

הבוסר הזה עכשיו, אנחנו מחממים לבד את השסח. צריך לעזוב את זה, לתת לנו לספל

בזה וזה יטופל כפי שהוא צריך להיות מטופל. בעדינות, ברגישות. באר- שבע יודעת

לחיות אחת עם השניה, איש איש עם רעהו יפה מאוד. יש היסטוריה. זה לא התחיל הכל

אתמול על הקיר או מה שאמרו בכיתה. אנחנו יכולים לטפל בזה, ואם לא נצליח

להשתלט על זה תבואנה כל הוועדות של מדינת ישראל אבל לא נתתם לנו צ'אנס ולכן

אני מוחה על הדיון הזה שנעשה כאן, הוא מיותר, מוקדם ויכול רק לחבל בעניין.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה לך מר יעקב טרנר. אני מוכרחה לומר,

שגם אני, אתה אומר את הדברים בצורה די

נחרצת. גם אני חשבתי עד לא מזמן שאין לנו בעיה, שבאים ועושים בעיה שהיא מעל

ומעבר. זאת לא בעיה רק של באר-שבע. זאת בעיה כלל-ארצית ובחרנו לנכון לקיים את



הישיבה כאן מתוך חשיבות הנושא ולהיפך, אנחנו מרגישים גאווה לבוא לבאר-שבע

ולקיים ישיבה על מנת שמכאן תצא הקריאה לכל רחבי הארץ.

אני מוכרחה לומר דבר נוסף, אני הייתי כאן במערכת הבחירות וכידוע הייתי יותר

קרובה לצד השני של המפה הפוליטית. אבל, הדברים שנשמעו כאן, שלא צריך לבחור

עוד פעם ראש עיר שהוא פרנק, שהוא לא משכיל ודברים מסוג זה אני לא זוכרת

ששמעתי דברים כאלה קודם ושמעתי את זה. אנשים אומרים וכך אמרו בין העולים
החדשים מארצות חבר העמים
אנחנו לא צריכים אחד ספרדי פרנק, זה לא בשבילנו.

אנחנו רוצים מישהו שיהיה יותר מקורב אלינו.

סופה לנדבר; הם לא נבחרו על רקע עדתי. אני נורא מצטערת לא

כיו"ר התאחדות ארצית יוצאי ברית המועצות

לשעבר, אני אומרת שאני מצטערת על דבר ששמעתי עכשיו נעמי, אני אומרת לך שיש

המון ראשי ערים חלק מכובד ביותר, כל בן-אדם נבחר על רקע חשיבותו, על אישיותו,

ויש ראשי ערים, ועכשיו אני לא אתחיל לספור שהם ספרדים ויש אשכנזים ולא על רקע

זה העליה תמכה באישיות, ובמקרה הזה יושב פה ראש העיר הנבחר ואנחנו תמכנו. אני

מאמינה שסגנו ממלא-מקום משה בורוכוב שאני מברכת אותו, האידיאולוגיה שלו שונה

ממני אבל הם תמכו בטרנר בגלל שהם תמכו בעיר.
היו"ר נעמי בלומנטל
אוזן אנדריי הוא היה סגן ראש העיר ונרצה גם

להתייחס לכל מערכת החינוך כי אתה היית

אחראי בנושא הזה ואני מאמינה שתמשיך להיות אחראי.

אנדריי אוזו; אני מבקש להתייחס לעניין דווקא מהסוף מת

שאמרת נעמי. דווקא לי קל לדבר על זה כאחד

שעלה ארצה בשנות ה-56. אז כשעלו יוצאי עדות המזרח. אני לא זוכר בדיוק מה ואיך

עברנו את הילדות שלנו אבל אני זוכר שדיברנו בבית בשפה הערבית ובחוץ דיברנו בשפה

העברית, אולי גם דיברנו בערבית, זה לא זכור לי. אבל אני דווקא רוצה לגעת בנקודה

בסיום דברייך. בבחירות, את מה שאת אמרת, שנאמרו דברים כאלה ואחרים, ודווקא

לי קל לומר את זה, כאחד שהיה עם יעקב טרנר במספר 2 אז צר היה לי לשמוע גם

מהצד השני את הדברים האלה, אבל זה בדיוק מה שאמר יעקב - זה מיעוט. אם אנחנו

ניקח את העניין שבו אנחנו שרויים בימים האחרונים ומה שאת אמרת שהיה במערכת

הבחירות. מערכת בחירות את יודעת הרי, זה חלק מתעמולת בחירות זולה וזה לא

הצליח. מי שהתחיל בשיטה הזאת, בדברים האלה זה לא הצליח לו. אני חושב

שמחובתנו קודם כל להוריד את העניין מהסדר היום שהוא קיבל את התעודה הגדולה

שלא צריכה להיות. במקרה אני דווקא מכיר את המנהלת, שבבית ספרה זה קרה באופן

אישי. היא נמצאת פה, היות ולא שאלתי אותה מה היה אבל קיבלתי צלצול טלפון,

עדכון קטן, ממנהלת המחלקה בעניין שהיה בבית הספר. הדברים האלה היו והם יהיו,

ואני חושב שהחובה קודם כל שלנו כהנהגת עיר של ראש-העיר ושלי יחד לטפל בעניינים

האלה מקרוב, להיכנס לבתי-הספר, לשמוע את התלמידים, לשמוע את המורים, לשמוע

את מנהלי בתי-הספר. הדברים הם לא שחור לבן. הנושא הזה האם מדברים בשפה

הרוסית במהלך השיעור או בהפסקות או מחוץ לבית-הספר לדעתי זהו נושא שצריך

לתת עליו את הדעת בצורה רצינית והדברים הם להנה ולהנה. לא כל מה שנאמר פה

הוא הכל נכון, ולא דעה של זה או אחרת היא הנכונה. צריכים למצוא את הדרך הנכונה

ביותר על מנת שאנחנו נשלב את העולים החדשים שהגיעו ארצה בצורה הטובה ביותר,

שישתלבו במהירות הגדולה ביותר במדינת ישראל, בבאר-שבע.

ואמר את זה דווקא חבר הכנסת שרנסקי, שהוא עומד בראש מפלגה שמייצגת עליה

חדשה. וקראתי את דבריו שהוא אמר לפני חודש. קראתי בהנאה את מה שהוא אמר

"תפקידה של ישראל בעליה יגמר בעוד חמש עד עשר שנים מקסימום, במידה והיא לא



תדע להשתלב בתוך המערכת הפוליטית הכללית". אני כאיש יוצא עדות המזרח, אף

פעם לא דגלתי ולא תמכתי במפלגות שיצגו עדה זו אחרת. אני חושב שחובה עלינו

להתבגר, לעשות את הכל בשביל לקלוט את העולים בצורה הטובה ביותר. יכול להיות

שמקומה של ישראל בעליה כמו שאמר שרנסקי הוא לעוד חמש עשר שנים, אבל בסופו

של דבר וההיסטוריה תוכיח את זה כולם ישתלבו יחד כישראל אחת. זאת המטרה של

כולם. הרי גם כשקמה עלייה בישראל והייתה לה מטרה מאוד מוגדרת לסייע לעולים,

ואם אנחנו נהפוך את העניין הזה למאבק בין עולים מרוסיה או עולים מאתיופיה נגד

אזרחי המדינה.

לנושא בית הספר שוב אני אומר. את מה שאמר ראש-העיר, אני חושב שאנחנו יודעים

לעשות את העבודה. אנחנו נעשה את זה בצורה הטובה ביותר איך שאנחנו ניכנס

לתפקיד. ניכנס לבית-הספר, נלמד את העניין מקרוב, נשמע את המורים, נשמע את

התלמידים, נשמע את המרצה הפדגוגית וכמובן, שיהיה לנו איזה שהוא מסר כללי לא

רק לבי"ס מקיף גי. התופעה הזאת קיימת בכל בתי הספר. ישנם עולים בכל בתי הספר

בעיר, ונצטרך לתת את הדעת בנושא הזה לא רק במקרה הספציפי הזה, ואולי אנחנו

נתמודד עם עוד מקרה בעוד שבועיים, אבל זה תפקידנו בדיוק, בשביל זה נבחרנו.
תמי שמשוו
קודם כל אני באה לפה משתי פנים, האחת האני

במועצת העולים של הבית ספר והשניה אני במגמת

תקשורת של הבית-ספר. צר לי מאוד, שכל אחד ואחד שיושב פה לא נמצא בבית-הספר

ורואה לאן הדברים מגיעים. אני ראיתי הפעם את התקשורת בצד הלא יפה שלה, וחבל

שראיתי את זה בצורה הזו, מהסיבה היחידה שכל הסיפור הזה התחיל בכלל כבעיה

נקודתית בכיתה מסויימת שהייתה בה בעיה משמעתית שהיה צריך לטפל בה. יכול

להיות שבאמת המונח שאסור לדבר רוסית לא היה נכון, אלא צריך לומר: אסור לדבר

בשום שפה אחרת, אסור לדבר. הבעיה הייתה לא שדיברו רק ברוסית, אז אמרו אסור

לדבר ברוסית.

אני חייבת לציין עוד דבר, שחבל שניפחו את זה לפרופורציות כאלה של בהפסקות או

דברים כאלה. בי"ס מקיף גי הוא לא מנסה ליצור כור היתוך. אנחנו לא מנסים שיהיו

לנו ישראלים במקיף, לנו יש מספר תרבויות שאת כולם אנחנו מכבדים. יש כיתות

שעוסקות בשפות אם בספרדית, בערבית, בצרפתית וכוי, וזה לא בסדר שהגיעו

לפרופורציות כאלה שמקיף ג' מצטייר כך.

היו"ר נעמי בלומנטל; יכול להיות שיצאו דברים קצת מפרופורציה, אבל

אני רוצה לומר לכם, ואני אמרתי את זה בתחילת

הישיבה, שאני עצמי הופתעתי לאו דווקא ממקיף גי, אלא מהתופעה הכל כך חמורה

שלא זיהיתי אותה בזמן ואני מכה על חטא, כי יכול להיות שאנחנו מטפלים בזה מדי

מאוחר. ניסינו, נכשלנו בשלב הנוכחי, זה לא קשור רק אליכם. אני אומרת לכם התופעה

קיימת בכל רחבי הארץ. חבר הכנסת יורי שטרן בבקשה.

יורי שטרו; היינו מתייחסים לדעתי לסוגיה זו אולי ביתר

קלות, אם לא נרצח לפני שלושה שבועות חייל ולא

בקרב אלא בידי אחר, בגלל שהוא דיבר רוסית, שפה שנשמעת לו זרה, ולכן אני חושב

שהתופעות האלה ולא בית-הספר הספציפי הזה, ולא הכיתה הספציפית, ולא העיר

באר-שבע הם כאילו בספסל הנאשמים. אנחנו פה דנים בתופעה, שהשורש שלה הוא

בהתייחסות של החברה הישראלית המסורתית ליתר השפות, לשפות שאנשים מביאים

מהבית כשפות נחותות יותר. יש מן שובינזם לשוני. כמה פעמים גם אני שומע, בכנסת

אפילו כשאנחנו מדברים ביננו רוסית, נו, כבר מתי תדברו עברית! אני האחרון שידבר

כנגד הנחלת השפה העברית וטיפוח השפה כמכנה משותף והכל. אבל אדם בא עם שפתו

ומותר לדבר באותה השפה כפי שהוא רוצה. עצם ההתייחסות הזאת לכל שפה אחרת,



כמן שפת מעבר, שמיד אם אתה קצת מתבגר אתה עוזב אותה, ההתייחסות הזאת היא

שורש הבעיה. ביום חמישי אני דיברתי עם גב' תירוש על הנושא הזה והבהרנו, לא יכול

להיות שאלתי אותך, אם אומרים אסור לדבר בשיעור לא צריכים להוסיף במיוחד

ברוסית או במיוחד בשפה אחרת, זה מיותר וזה פוגע. אבל זה לא במקרה ולא רק בגלל

שדיברו רוסית יצא הדבר הזה, כי באמת אנשים בארץ חונכו שלשמוע שפה אחרת, אם

את לא תייר אתה חייב לדבר עברית. רצוי שכולם ידברו עברית אבל לא חייבים. ולכן,

ההנחיה במערכת החינוך צריכה להיות הנחיה לשונית פלורליסטית, לתלמידים כמו

ליתר אזרחי המדינה מותר לדבר שפה כלשהי. לא מנומס לדבר שפה שאחרים לא

מבינים. על זה גם צריכים לדבר עם העולים בוודאי. אבל יש הבדל בין ההסדרים האלה

לבין איסורים למיניהם.
היו"ר נעמי בלומנטל
אמרת את זה יפה מאוד, לפי דעתי אולי להעלות
את זה בתור
זה לא מנומס שאתה נמצא בכיתה

ומדבר בשפה אחרת שאחרים לא מבינים אבל לא מעבר לזה.

יורי שטרו; כן, כדאי להבהיר לאנשים שמסוגלים או רוצים

לדבר שפה שלא מובנת לסביבה בנוכחות אחרים

ולהסביר להם שזה לא טוב, זה לא רצוי, זה לא מבורך, זה בסה"כ יוצר ניכור. אבל

האיסור האלה, אני אומר לא בבית הספר הזה הספציפי, יכול להיות שזה בבית-ספר

מצטיין ותמי דיברה פה ואני מאמין שאת סיפרת לנו על הפעילות הטובה שיש

בבית-הספר בתחום התרבותי. אבל זה שמורה לחברה יכול להעיר הערה כזאת, מדבר

על איזה שהוא פגם שכלי בהתייחסות לחברה הישראלית, שהיא חברה כל כך רב-גונית.

הלקחים לא צריכים להיות לקחים ספציפיים לבאר-שבע, אתם באמת הקורבן למקרה

ספציפי, אבל בעיר באר-שבע וגם בערים אחרות אנחנו צריכים להגיע לאותו כלל, שהוא

בסך הכל הכלל של מערכת החינוך ובגדול של החברה הישראלית כולה.
משה בורכוב
אני אהיה אחראי על הנושא של קליטת עליה החל

ממחר בערב. מה שרציתי לציין, שלאחר שנודע לי

המקרה שיתפתי את מיכה זורמן כיועץ תקשורת כדי לבדוק בדיוק מה קרה, הגענו

למסקנה וגם על הודעתי גם לאדלשטיין וגם לשרנסקי, שמנסים לנפח פה בלון גדול.

אבל, יחד עם זאת, עם ההרגשה הזאת באתי לפה לפגישה, אבל לאחר ששמעתי את

המילים שלך, שבעצם מה שמתקיים פה זה ישיבת כנסת שמחתי מאוד, שחברי כנסת,

אנשים אורחים מכובדים הגיעו לבאר-שבע והסכימו פה להעביר את ישיבת הכנסת. אני

מקווה גם שישיבת הכנסת הבאה, שתהיה אמורה לפתור את הבעיות בבאר-שבע,

שנמצאת כרגע במצוקה כספית, בגירעון שהשאירה לנו עירייה קודמת של 540 מיליון-

שקל, שמחר לא יהיה לנו איך לשלם משכורות לאותם המורים, ולטפח אותם הילדים

ולשלוח אותם במשותף ולדברים כאלו, יבואו גם אותם חברי הכנסת ויתמכו בנו כי אני

מבטיח לכם דבר אחד, את הבעיות של החברה שנמצאים בתוך באר-שבע, שצצו קצת

אולי עכשיו אחרי הבחירות ואני לא מתייחס למה ככה ולמה ככה, אני בטוח שהנהגת

העיר החדשה תצליח לפתור בעצמה כי אין לנו פה חילוקי דעות בין אנשים שונים ובין

מוצא ובין דברים אחרים. אנחנו חיים פה בשלום, ואם מישהו מנסה לעבור אלינו כמו

שאומרים, אני מציע לעשות את זה בצורה כלל ארצית כי בהחלט הבעיה הזאת היא

קיימת. אני משוכנע, שהעיר באר-שבע תהיה דווקא דוגמא לעיר שישרור בה שלום ולאט

לאט תקלוט את כל העולים כך שהם ירגישו את עצמם, שחוץ מזה שיש להם גב

תקשורתי שכל רגע יכולים להתקשר לטוב וזה בעצם מה שקרה, אבל יש להם גם הנהגה

שיכולה לפתור את הבעיות. אני מבקש את התערבותם של כל הנוכחים פה, שתבינו

באיזה מצב קשה באר שבע נמצאת היום. אנחנו עם גרעון של 540 מיליון שקל. מחר לא

יהיה לנו עם מה לשלם לא למורים ולא משכורות.



סופה לנדבר; קודם כל ברכות לראש-העיר הבא ולממלא המקום

ולכל הצוות שנבחר. יכול להיות בעצם שזה טוב

שהיום הוא יום שעוד לא נכנסתם לתפקיד בגלל שלא היתה לנו כחברי כנסת מגמה

לפגוע בעיר באר-שבע. אנחנו מצביעים על זה, שבחברה הישראלית יש היום גזענות,

רצח גזעני, התבטאויות של גזענות ובכלל שרשרת של מקרים שפתאום או לא פתאום

קרו בחברה הישראלית, ועל זה אנו מצביעים. קרה שהמקרה האחרון קרב בבאר-שבע

וצר לנו שזה קרה בבאר-שבע מפני שאנחנו לא רוצים להדביק סטיגמה לא על באר-שבע

ולא על בית הספר מפני שאגב זה דבר שיכול להזיק. יחד עם זאת אנחנו רוצים להגיד

לחברה הישראלית שמשהו קרה עם החברה. אמרו אלה שדיברו לפני קרו שרשרת של

מקרים אחד אחרי השני. התבטאויות כאשר אמרו שישלחו עליה מבאר-שבע ממדינות

חבר העמים בחבילות, והעליה הזאת מסריחה והביאה עליה כמו נוער שפגעו בנו,

והפגנה שהייתה נגד הרב חיים מילר, והישיבה שלך שאת ניהלת ודברים קשים שאמרנו

נגד הרב חיים מילר, ותוצאות מפני שעכשיו חזר ראש העיר ואמר שהוא לא ימלא את

התפקיד והוא לא יהיה ממלא מקום ראש עיריית ירושלים עיר הבירה של מדינת ישראל

כאשר הוא אמר את מה שהוא אמר נגד העליה מברית המועצות.

אבל אני רוצה להגיד, שמשהו כן קורה בחברה שלנו. שנאה אחד נגד השני. החברה

מתפרקת. בחברה שיש לנו עליה מכל המדינות ועכשיו מישהו אמר פה גרוזינים, רוסים,

מרוקאים. לא, אנחנו מדינה אחת, אבל יש יוצאי ברית המועצות, יוצאי גרוזיה, יוצאי

אתיופיה, יוצאי מרוקו. אני חושבת שאנחנו דווקא צריכים להתחיל מבתי-ספר. אנחנו

צריכים לחנך את העם שלנו דווקא בשיעורים ויכול להיות שיעור הראשון, ולאו דווקא

של חברה. שיעור הראשון בכל בית-ספר, ואת זוכרת כאשר שר החינוך לא הגיב על מה

שאמרתי, שיעור הראשון במדינת ישראל צריך להיות על סובלנות.

ועוד דבר אחד, אחרי מה שקרה בכל המדינה גם באשדוד, גם בירושלים, גם בבאר-שבע,

ואני מאמינה שיהיו עוד מקרים, אני היום מכינה חוק, חוק על שפה נוספת במדינת

ישראל שהיא תהיה שפה רשמית. אנחנו לא נתווכח זה סך הכל וועדת עליה וקליטה,

אנחנו חברי כנסת נתווכח במליאה. זאת תהיה שפה חדשה. לא רק תתרום לשפה חדשה,

אלא גם לתרבות שהעליה הזאת הביאה ועם השפה הזאת תלכו ותלמדו המון דברים

שקרו שם בהיסטוריה ובספרות שיכולים לתרום, זה ילך להתפתחות.

אדיסו מסלה; זה לא סוד, יש גילויים של בעיות חברתיות, בעיות

של גזענות בחברה הישראלית שהולכת ומתפשטת

ואפילו צוברת תאוצה. הדבר הזה צריך להדאיג את כל אזרחי מדינת ישראל. מי שחושב

ומי שיסבול מהבעיה של הגזענות זה העולים החדשים מחבר העמים או מאתיופיה או

מארץ אחרת הוא טועה. יהיו השלכות חברתיות. לא יעזור, כשעולה חדש שהגיע למדינת

ישראל הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הזאת, בחיי היום יום. במקומות העבודה אתם

רואים אתיופים, רוסים, בבתי ספר, בשכונות, בעיירות הפיתוח, במרכז הארץ. זו

עובדה גמורה שאנחנו חלק מהמדינה הזאת, אז ההפרדה היא לא טובה. היא פוגעת

לחלוטין. התופעה הזאת לא רק קורית בבאר-שבע לצערי הרב, התופעה הזאת קורית

כמעט בכל הארץ.

אני קראתי בעיתון מקומי בת-ים חולון בסוף השבוע בבית-חולים וולפסון נתנו הוראה

בחדר מיון לא לדבר בשפה הרוסית וערבית. רופאים רוסים שמקבלים גם חולים

קשישים רוסית, שלא יודעים חוץ מהשפה הרוסית שפה אחרת. אני קראתי מה שקראתי

ולכן הנחיה כזאת קיימת וזה מזכיר את המשטרים האפלים במדינות אחרות. מדינת

ישראל, מדינה דמוקרטית, חברה נאורה שמרשה לעצמה גם להוציא הוראות כאלו זה

בושה וחרפה. מדינה שדוגלת בקליטת העליה, אני רואה שהדגל מתנוסס לנגד עיני כל

הזמן ומדינה שרוצה שיבואו עוד יהודים אבל תופעות כאלו הן תופעות מאוד קשות,

ולפי דעתי יש למגר את הנגע המסוכן הזה.



אני הייתי רוצה לקרוא דווקא להנהגה של העולים מחבר העמים או מרוסיה. לא יכול

להיות שהעליה הרוסית בסקר תחלק ציונים לעדות ישראל, מהעדה הכי טובה עד העדה

הכי גרועה. העדה הכי שנואה זה העדה המרוקאית, ודבר כזה מזמין שנאה בחברה

הישראלית.
סופה לנדבר
על איזה סקר אתה מדבר?
אדיסו מסלה
אני אומר, גם אותה עליה שהגיעה למדינת ישראל,

היא צריכה להיות חלק בחוויה הישראלית. אני

בבית-ספר כשלמדתי באוניברסיטה דיברתי בעברית. בכיתות לפי דעתי בכיתות

בשיעורים תלמידים צריכים לדבר בשפה המקובלת הרשמית, השפה הלאומית של

ישראל היא עברית. בהפסקות הילדים או התלמידים יכולים לדבר בשפה זרה אבל

בכיתות כשמישהו מדבר לידי בשפה זרה אני מרגיש לא נעים ואפילו אם הם מדברים

בינם לבין עצמם דברים טובים, אפילו שבח עלי, אבל אני לא מבין את השפה הזאת. ילד

שהגיע, בחור צעיר שהגיע ב-89' אני בטוח שהוא שולט, גם אם לא בצורה מלאה, בשפה

העברית. לפי דעתי מורה שנתן הוראה לא לדבר בכיתה בזמן השיעור בשפה זרה הוא

צדק. גם אם אני הייתי מורה הייתי אומר בדיוק את אותו דבר. מורה צריד לחנך

לישראליות יותר וכמובן גם לסובלנות וסבלנות. אולי שם השפה הבולטת והשפה הזרה

הייתה בכיתה השפה הרוסית. ומה לעשות לא היינו צריכים לקרוא במעריב. ועולים

אחרים שבאו אולי מארגנטינה ואנגליה דיברו בשפה שלהם. לכן המורה מצא לנכון

לתקוף את הבעיה הזאת בצורה נקודתית שהתלמידים נהגו לדבר בשפה הרוסית. לא

צריך לקומם את כולם.

העליה שבאה, שרוצה להיות חלק בחוויה הישראלית, צריכה לשאוף לאינטגרציה

ולהשתלבות מלאה באותם תחומי החיים, כולל בפוליטיקה הישראלית. מה זה ישראל

בעליה? מפלגת ישראל בעליה? עדה שבאה מרוסיה ורוצה להשתלב בכל תחומי החיים

במדינת ישראל היא צריכה גם להשתלב בצורה מלאה במערכת הפוליטית הישראלית

ולא בצורה עדתית. ודברים כאלו מנציחים את ההבדל, וגם סופה לנדבר אם את הולכת

לחוקק חוק שפה נוספת רשמית את השפה הרוסית זה יהיה טעות מבחינתכם. אתם

הולכים לקומם את החברה הישראלית וזה מסוכן.

רחל תירוש; שמי רחל תירוש מנהלת בית הספר ואני הבנתי

שאנחנו יושבים כאן לצורך זה שאנחנו מדברים על

בעיה שחברה ישראלית עוברת אותה. אבל תרשו לי לחזור לבית ספר שלי, כי בסופו של

דבר אנחנו היינו בחזית ואני טוענת שעל לא עוול בכפנו בימים האחרונים. לא יצאה

הוראה כזאת. לא הייתה החלטה כזאת בבית הספר. הייתה בעיה נקודתית. מורה שגה

באמירה זו או אחרת. לא דיבר ילד והוצא מכיתה. אני מקווה שסוף סוף האמת,

והדברים המדוייקים יצאו לאור.

היו"ר נעמי בלומנטל; אבל אם המורה אמר שהוא יורחק לשבוע במידה

והוא ידבר רוסית, אז ייתכן שאחר כך הוא היה

עומד על כך שהילד יורחק.

רחל תירוש; המורים לא עושים מה שמתחשק להם, ואני

בהחלט מבינה את האמירה, ואני בהחלט מקבלת,

שהפגיעה הייתה משום שההתייחסות הייתה לשפה ספציפית ואולי היו אומרים השפה

האמהרית באותו הקשר, יש לי גם הרבה ילדים אתיופים בבית הספר אז הפגיעה הייתה

נעשית, לפחות על הפגיעה שנעשתה אנחנו יכולים להבין ואנחנו מתנצלים, אבל שוב אני

אומרת, לא בהחלטה של בית-ספר מורה לא היה מרחיק כי אסור לו להרחיק. באיזה

שהוא מקום נתחיל קודם כל עם העובדות. אבל בואו נחזור קצת לבית הספר. אני נורא



מנסה באמת לשבת כאן בשקט ולשמוע את כולכם, אני מבקשת. בית הספר שלנו זהו

הבית ספר הראשון, הוא קיים שלושים שנה. הוא בית ספר שהתחיל את קליטת העליה

מהיום שהוא הוקם לפני שלושים שנה. גם אז הייתה עליה מחבר העמים ובאמת

במספרים גדולים, ומאז ועד היום זה בית ספר שקולט עליה. יש בה 300/0 ילדים דוברים

רוסית. אנחנו בית הספר הגדול היום בעיר שקולט ילדים יוצאי אתיופיה בחינוך הכללי.

אנחנו בית הספר הגדול ביותר שקולט היום ילדים מארצות דרום אמריקה שמגיעים

אלינו לעיר. יש לנו בבית הספר הרבה מאוד מסגרות לטיפוח שפות. הילדים שלנו

לומדים רוסית לבגרות. כשפתחנו את חטיבות הביניים לפני שלוש שנים אנחנו פתחנו

כיתה ללימודי הרוסית, ואפילו כשהיה אצלי מר דורפמן אני אפילו סיפרתי לו שאחת

הבעיות הגדולות שלי היו שמספר הילדים שנרשמו היה קטן. זאת אומרת יש פה תרבות

לטיפוח שפות בבית הספר. יש לנו כיתות בספרדית לבגרות, יש לנו בצרפתית מעבר

לערבית ואנגלית. יש לנו ילדים בבית הספר דוברים שפות אחרות שמגיעים במספרים

קטנים אנחנו נותנים להם סיוע שיוכלו לסיים את הבגרות עם השפה שלהם. אז יש

לפעמים ילד אחד או שניים שמקבלים שיעורים ברומנית וכוי.

אז אנו מדברים על בית ספר שמתמודד עם הרב תרבותיות. זה בית ספר שקולט עליה.

זה בית ספר שאחת לכמה שנים עוצר וחושב, או-קיי, הדברים שעשית עד עכשיו נכונים?

לאן אני עוד אצטרך ללכת קדימה? ואני מוצאת גם את האירוע הספציפי הזה, ששוב

בואו נדייק בו כמו נקודה בואו נעצור ובואו נראה אנחנו בבית ספר, שיש בו כל כך

הרבה ילדים מכל כך הרבה אוכלוסיות, בואו נראה קדימה לאן אנחנו הולכים עם אותם

קודים של סביבה ובית ספר שצריך לחיות בחברה רב תרבותי.

היו"ר נעמי בלומנטל; באיזה בעיות אתם בעיקר נתקלתם ואולי תוכלי

לומר לנו בקצרה איך אתם מתמודדים?
רחל תירוש
א' - לא היו בבית הספר, אני חושבת שהילדים

אמרו את זה קודם. לכן, אני לא רואה לחזור, לא

היו בבית הספר קודם בעיות של מתיחות. דרך אגב לא בתקופת לפני הבחירות

שלכאורה נאמר שבעיר היו בעיות כאלה, לא לפני פרסום תוצאות הבחירות ולא לאחר

מכן, כך שבעצם הרבה דברים שבאים ואומרים אתם מייצגים. אני לא נתקלת בהפסקות

שילדים רבים על רקע עדתי, לא, לא.
מרינה סולודקין
זה טוב מאוד שאנחנו שמענו את מנהלת

בית-הספר מפני שאני חושבת שהכותרת של

הישיבה שלנו לא נכונה. אני לא תומכת, השסע והקרע שמעמיק בין וותיקים ובין עולים

זה לא נכון.

היו"ר נעמי בלומנטל; סליחה, את זה אתם תמיד אומרים. אני אומרת,

שכשאני התחלתי להיות יו"ר וועדת העליה

והקליטה, אני חשבתי שזאת הגזמה. כשאנחנו נתקלים עכשיו בתופעות האלה אני רואה

שזאת אמת. ואתם אלה שאמרתם, אדרבא תקנו אותי.

מיינה סולודקיו; אני רוצה לומר, שדווקא במערכת הבחירות

המוניציפליות האחרונות אנחנו סוף סוף הרגשנו

שאנחנו חלק מהחברה גם במאבק מר יעקב טרנר שאני מברכת אותך, גם בשדרות שאני

הגעתי ותמכנו במועמד של ליכוד אז שרו שירים של מלכת ישראל. עכשיו אנחנו חלק

מהחברה.

בבית ספר בבאר-שבע היה תקרית, וטוב שאנחנו יושבים כאן ומדברים. ולא רק בבית

ספר היה תקרית. בסורוקה אני זוכרת הייתה בעיה של רופאים עולים וחולים עולים,



שדיברו ביניהם שפה רוסית. אז האמת היא מהדברים שלך, אני חושבת שאתם לא

עשיתם חשבון נפש מה קרה לכם בבית ספר. יש לכם 30% מהעולים.
יעקב טרנר
לא נתנו להם. אם היו עושים את זה איתנו, היינו

גומרים את זה ואף אחד לא היה יודע עד שזה היה

נגמר. אבל פתאום כולנו יושבים והפכנו את זה לבעיה. עכשיו יש בעיה. ניפחו את

הבעיה מעבר לפרופורציות.

מיינה סולודקיו; מנהלת של בית ספר שיש בו 300/0 מהם עולים לא

מבינה כמה חמורה התקרית הזאת שהיא הזמינה

מאחורי הכותרות של בית הספר את המשטרה ואנחנו קוראים את זה.

רחל תירוש; כשיש גרפיטי על קירות בית הספר אני מזמינה

משטרה במסגרת של התמודדות בית הספר עם

נושא האלימות וזה חלק מאלימות, בלי שום קשר לאירוע הספציפי ואת יכולה לבדוק

את דוחות המשטרה.
מרינה סולודקין
אני מבינה את כל הדברים, אבל אני הייתי

בפלורידה והייתי בבתי ספר שיש שם 250/0 של

דוברי היספנית ספרדית ואף אחד לא יכול בלי מהומות לומר, שהם לא צריכים לדבר

את השפה, וזה ארצות הברית את מבינה! אני חושבת שאתם צריכים לשבת במועצה

הפדגוגית ולדבר על הדברים האלה. אני כחברת הכנסת מתייחסת לתקרית שהיה

בבאר-שבע ואני צריכה לומר, אני לא רואה שסע לקרע חברתי, אני רואה כאן טעות

פדגוגית חמורה מאוד ועל זה אנחנו צריכים לדבר.

היו"ר נעמי בלומנטל; עוד מישהו מהתלמידים מבין העולים.

לובה (תלמידת תיכון); שמי לובה ואני נמצאת בארץ משנת 1991 ואני

בכיתה י"ב. אני עליתי מלטביה. אני רק רוצה

להגיד משהו לזכות בית הספר, ואני רוצה להגיד שאני אישית בתור עולה בכיתה אף

פעם לא הרגשתי שזלזלו בי בגלל שאני עולה לא מצד התלמידים ובמיוחד לא מצד

המורים, חוץ ממקרים פרטיים של כמה תלמידים שלדעתי הם לא שווים התייחסות. אני

חושבת שהם פשוט הגזימו בכל העניין הזה יותר מדי וזה לא היה צריך להגיע

לתקשורת. אני מדברת עם ההורים שלי רוסית. יש לי גם חברות ישראליות טובות ואני

מדברת איתם עברית כמו שאני מדברת עם חברי שלי רוסית פשוט יותר נוח לי. עם

החברות שלי הרוסיות אני מדברת איתן רוסית. אני מדברת אליה בשפה שיותר נוח לי

לדבר איתה וזה לא מופנה לאף אחד אחר.

היו"ר נעמי בלומנטל; כשיש לך בחירה לעשות בחינות בגרות ברוסית,

הבנתי שיש את האפשרות בבית הספר, יאני באמת

מברכת על כך, אז בחרת בעברית או ברוסית?

לובה (תלמידת תינוו); אני אישית בחרתי בעברית מפני שהייתי פה מגיל

צעיר יחסית מגיל 9. רוב העולים שאני מכירה

העדיפו להיבחר ברוסית. לפעמים זה גם לא כל כך נתון לבחירה כי יש איזה שהוא זמן

מסויים שלעולה מותר להיבחן בשפה הרוסית, נגיד שלוש שנים או משהו כזה ומאז הוא

נבחן בשפה העברית.

יחל תייוש; אני רציתי להבין נושא מסויים, האם אנחנו

צריכים להצדיק תופעה שיש בה אלימות כדי



לדכא איזו שהיא אמירה, או שאנחנו צריכים לעודד אמירות בצורה שהיא לא אלימה.

האס אני צריכה לעודד שיהיו גרפיטי כדי לתת ביטוי לאיזו שהיא אמירה? או שיש

עיתוני בית ספר, ויש פה דוברים לבית ספר וכוי. יש פה איזה שהוא דבר שאני לא

הבנתי, ואם אני הבנתי, אז אני לא מסכימה.

אנדריי אוזו; אני הייתי ממונה על תיק החינוך עד לפני שנה

וחצי. במסגרת מערכת החינוך הקמנו וועדה

לתיקון באלימות והיא הייתה משותפת לנו ולכל הגורמים כולל המשטרה, כולל עובדי

הרווחה, כולל עובדי הקהילה, והנחייה לגבי הגרפיטי אני רוצה לומר, יצא באופן

חד-משמעי ממני, וזה לא משנה מה כתוב שם אם זה מורה כזה קיללו אותו או שנכתבו

דברים כמו שהם נכתבו ואלה היו ההנחיות, ואני בנושא הזה מוכן לשבת איתך בדיון

מקצועי האם צריך שקירות בתי הספר צריכים להיות מלאים גרפיטי או שהם צריכים

להיות קירות יפים מסודרים ולא שנראות כמו בתחנות הרכבת בניו יורק שם וזה וויכוח

מקצועי ביננו, ואלו היו ההנחיות ואני חושב שהמנהלת עשתה את העבודה שלה כפי

שהיא קיבלה את ההנחיות, למרות שאני בתקופה הזאת לא היה לי שום קשר לעניין.
דורפמן
העניין הוא כזה, אני שואל את עצמי איך הבעיה

הזאת, איך בעיית משמעת בבית ספר קיבלה

פרופורציה כזו שהזעיקה לפה את העיתונות, את וועדת הכנסת. אני בכל זאת דיברתי

עם הגברת רחל תירוש, אני חושב שכולנו מסכימים שיש כאן בעיה שבית הספר יכול

לטפל בעצמו. יחד עם זאת, יש פה עניין ציבורי רגיש מאוד. אני לא רוצה להסיק פה

מסקנות. אני דיברתי עם הרבה אנשים, עם ההורים, והתלמידים, מילה אחת למה בכלל

הם קמים לדבר, אחד מהאמהות אמרה עושים סלקציה לבן שלי וזה מה שהכעיס אותי

מאוד. זה שעושים את ההבדל לא התחיל בבית הספר. ראש העיר לשעבר אחרי

הבחירות בראיון ל"קול הדרום" ואחר כך חזר לזה בעיתונות אמר שאנחנו לקחנו את

הבחירות, 70% מהציבור הצביע בעדנו אבל הרוסים לקחו את הנצחון, כי הוא מוציא

את הרוסים מכלל ישראל. הסגן שלו מר יוסף בנלוש שאחרי אנדריי היה הממונה על

החינוך אמר שגנבנו את הרוסים והם החזירו לנו בסטירת לחי. זה מה שהם מייחסים

לזה. יש פה אווירה מסויימת בעיר הזו וזה משתלב גם שהעיר נמצאת בבעיה לאומית

מה שמר בורוכוב אמר, הבעיה של גרעון תקציבי וכל הדברים האלו. אלו לא בעיות

שנראה שהעיר יכולה לפתור. אני מאוד מעריך את האומץ לב של מר טרנר, מר אוזן ומר

בורוכוב שהם בכלל נכנסו לפתור את הבעיה הזו. יש פה שלשלת של אירועים. בכל זאת

את יושבת בבאר-שבע. הבעיה שהיה פה שקט ולא שמו לב מה שקורה פה. ובקהילת

יוצאי רוסיה יש פה הרגשה מאוד לא נוחה שהתבטאה בגולת הכותרת סלקציה, כשאני

שמעתי נדהמתי, דווקא את המילה הזו לא ציפיתי לשמוע, ולכן אני רוצה להפנות את

תשומת ליבכם לבעיה, שבכל זאת אתם המומחים לעניין ציבורי. באר-שבע מוקפת בעיה

לאומית ולא מקומית. באר שבע משקפת את הבעיה הלאומית ופה ההתפרצות אם

תהיה, תהיה פה.
חיים צ'סלר
קודם כל אני רוצה לברך את מר יעקב טרנר ראש

העיר החדש ואת הצוות החדש ואני מקווה

שתצליחו. אני רוצה להגיד לכם, שבאר שבע זו עיר מיוחדת, ששליש מתושביה הם

עולים חדשים. יש גם עולים מברית המועצות לשעבר, גם מאתיופיה ומכל עדות ישראל

ואני חושב, שמה שעשתה יו"ר הוועדה חברת-הכנסת נעמי בלומנטל זה דבר מאוד

מבורך, זה לא קשור לבאר-שבע לפי דעתי וזה דבר הרבה יותר עמוק, שלפי דעתי

בחודשיים האחרונים הוועדה הזאת בראשותה לקחה על עצמה אולי את הדבר החשוב

ביותר היום במדינת ישראל, זה להילחם בכל נגע של גזענות כלפי כל סוג של עולים. גם

כלפי עולים מברית המועצות לשעבר, גם כלפי עולים מאתיופיה ועולים ממדינות אחרות

ואני רוצה להגיד לכם כך, העניין הזה מאוד מאוד רציני, נרצח אדם בישראל בגלל

שהוא דיבר את השפה הרוסית. כמו שבזמנו הייתה עלילה כלפי יהודי אתיופיה. התבטא



אדם בכיר ביותר בעיר הקודש בירושלים והתבטא שלא צריך להביא עולים מרוסיה

ומצידו יכולים לחזור. נאמרו דברים במדינת ישראל, שהאוזן לא מאמינה שהם נאמרו,

ותודות לוועדה הזאת אני חושב שהצלחנו להבהיר בפני הציבור בישראל, אבל עוד דבר

חשוב. יושבת פה בת-שבע ראובני שעבדה איתי במוסקבה כשהייתי ראש המערכת

בברית המועצות לשעבר, ישבנו שלוש שנים ביחד והבאנו לפה מאות אלפי עולים. מעולם

לא הייתה אווירה כזו במוסקבה, מקייב, ומסנט-פטרסבורג אווירה שלא רוצים אותנו.

אומרים העולים הפוטנציאלים באולפנים במוסקווה ובכברוב למה לא אוהבים אותנו

בישראל? שמענו את זה אנחנו בביקור האחרון שלנו במוסקבה באולפן, ותאמינו לי

מאיפה זה מתחיל? מכאלה אימרות שלא שמים לב ולא מגנים אותם בזמן, הכל מגיע

למוסקבה באותו יום, באותה שעה. אתמול הייתי בבית חולים רמב"ם, לקחתי את

ההורים שהגיעו במיוחד לבקר את בנם החייל ובאו הורים וביקשו אתמול לעלות לארץ.

באותו זמן קיבלתי טלפון מהרב הראשי של מוסקבה הרב גולדשמידט אומר לי מה

קרה? כל הסטנוגרמה של וועדת העליה והקליטה שהייתה בשבוע שעבר הגיעה

למוסקבה והיה שיחת היום ביום שבת בבית כנסת במוסקבה. למה לא אוהבים אותנו?

למה הרב מילר בישראל מתבטא ככה כלפי הרוסים?

כלומר, אני לא חושב שהעניין של בית-הספר, אני מקבל את מה שהמנהלת אמרה, שאני

לא חושב שיש פה אווירה נגד מישהו, אבל צריכה להיות מודעות מיוחדת, לא רק

בבאר-שבע, שמענו מה היה בתל-אביב בגימנסיה הרצליה. מה שאני מבקש מכולנו, ואני

מבין שהתפקיד של חברי הכנסת הוא מאוד חשוב, זה להיות אותו לובי בחברה בישראל

על מנת להבטיח, שכל יהודי שרוצה לבוא מאיזה שהוא מקום בעולם השערים פתוחים,

אבל לא פחות חשוב הלבבות פתוחים. זח דבר אחרון ואני פונה שוב לנשיא המדינה

לטפל בעניין הזה כי זה בעיה לאומית ממדרגה ראשונה. אם העם בישראל לא יהיה

פתוח לנושא העליה ויראה את זה העליה תרד, ולכן חשובה הפגישה פה וחשוב להתריע

על זה ואני בטוח שתתמודדו.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה מר צ'סלר ואנחנו דרך אגב גם פנינו

לקיים ישיבת וועדה לא רק בבאר-שבע אלא גם

אצל נשיא מדינת ישראל כדי שהוא יקח על עצמו, בין שאר הנושאים שהוא לוקח על

עצמו, את הנושא שהוא באמת נושא כאוב ורציני מאוד ולא לטאטא אותו מתחת

לשטיח. זה יהיה קל מדי והתוצאות הרות האסון יהיו בעתיד כשכבר עכשיו אנחנו

רואים את הניצנים. אנחנו עומדים לסיים את הישיבה ואני נותנת את רשות הדיבור

לאלונה שחרור יו"ר ויצ"ו באר-שבע.
אלונה שחרור
אני רוצה לברך את יעקב טרנר ואני רוצה לספר

מה עושים ארגוני המתנדבים. אני רוצה להתחבר

לאמרה האחרונה שלך לפתוח את הלבבית. אנחנו עובדים בהתנדבות וחלק הדברים

שאנחנו עושים, אחד הפרוייקטים שאני הגעתי אליו לויצ"ו זה אותו פרוייקט של לתת

אפשרות לילדים האתיופיים להצליח בבגרויות ואנחנו גייסנו מתנדבים שיושבים עם

התלמידים ומלמדים אותם מתמטיקה ואנגלית ואחר כך עוד מקצועות וא:חנו רואים

הרבה הרבה ברכה, ואני חושבת שכל ילד שעולה ברמת ההישגים שלו, מקומו בכיתה

טוב יותר, הוא מרגיש טוב יותר והוא ישראלי טוב יותר. לגבי כל העליות יש גם

פרוייקט יפה מאוד של ויצ"ו תל-אביב התחילה, הוא לא יקר ואני חושבת שצריך

להכניס אותו לכל בתי הספר, הוא נקרא "צבר עולה", תיאטרון שממזג עולים ווותיקים

וכל אחד שם את מה שיש לו על השולחן כי אנחנו יודעים שכל מי שעולה חדש קשה לו

לבוא אלינו ולנו קשה לקבל, וזה שמתחברים ביחד באמירות, בלהיות ביחד, בלהיפגש,

ואחר כך המשפחות נפגשות, זאת התחברות של קליטת עליה. זו הקליטה על אמת. אני

חושבת שלכל אחד יש שעתיים בשבוע שיכול לתת למי שצעיר ממנו בשנה בארץ הזו. זו

הקריאה לכולם.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. אנחנו מסיימים את הישיבה. אני רוצה

להודות לכס, אני רוצה גם להעריך את תלמידי

בית הספר, את המנהלת, את המורים, את ראש העיר הנבחר, את ממלא מקומו, את

ראש וועדת עליה שיהיה בעירייה ולומר לכם: זאת לא ישיבה סתם, זאת לא רק עוד

ישיבה. הנושא הכאוב הזה של הפער העדתי, ההעלבות על הרקע העדתי, השנאה לזר,

לשונה, אולי הפחד מתחרות, הפחד אולי מישהו יהיה טוב יותר, אולי מסגירים אותו

בשפה אחרת, כל הדברים האלה שבאמת כל כך כואבים והעולים החדשים בעיקר

סובלים מהם, והאמת אני חשבתי שפתחנו את הלבבות אבל מסתבר שלא מספיק

ולפעמים זה רחוק מזה.

הקריאה שלנו מכאן היא גם לרשות המקומית באר-שבע, גם לרשויות אחרות: בואו

תפעלו יותר במערכות החינוך, גם בין מבוגרים, גם בין הסטודנטים, אני מקווה שהם

יכנסו לתהליך הזה ויכנסו יותר לנושא הזה של סיוע לעולים החדשים להגיע לבחינות

הבגרות וגם לצעירים יותר להיכנס למערכת החינוך עם כלים, עם הרבה יותר כלים, עם

הרבה יותר ביטחון עצמי. זה מה שאנחנו רוצים. כולם שירגישו טוב ואנחנו נפעל לכך,

שהמערכות יתנו את המירב שבהם כדי שנשיג תוצאות יותר טובות ממה שאנחנו ערים

להם היום. תודה רבה. גם לחבריי חברי הכנסת תודה רבה. אתם עשיתם מאמץ באמת

להגיע לכאן לבאר שבע. אני מציעה שגם באר-שבע תוקיר את העובדה שחברי הכנסת

עזבו את ירושלים ובאו אליכם ונעשה את זה גם בעתיד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה

קוד המקור של הנתונים