ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/11/1998

הצעת חוק ישראלים חוזרים - שנת היובל (הוראת שעה), התשנ"ח-1998; הצעת חוק תושבים חוזרים (מענק התארגנות), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 189

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. י"ד בחשון התשנ"ט (3 בנובמבר 1998). שעה 09:00
נוכחים
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

שמואל הלפרט

יצחק וקנין

אופיר פינס-פז
מוזמנים
חה"כ יצחק כהן

אהובה גנור - מנהלת אגף שרותי תיירות, משרד התיירות

טובה פינקלשטיין - יועצת משפטית, המשרד- לקליטת העליה

נדיה פריגת - מנהלת המחלקה לתושבים חוזרים, המשרד לקליטת העליה

רומן גרביץ - יועץ השר לקליטת העליה

שמואל פרידמן - ס/מנהל אגף שירותים אישיים וחברתיים, מש' העבודה וחרוחח

מירה בר-נר ניצן - מינהל הכנסות המדינה, משרד חאוצר

נטאשה מיכאלוב - סגן ממונה על התקציבים, משת- האוצר

מתי הכהן - ראש החטיבה הקונסולרית, משרד החוץ

רחלה שיפר - מנהלת המחלקה לקליטת תלמידים עולים, משרד חחינוך

עו"ד אריאל סיזל - לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד אלן זיסבלט - לשכח משפטית, משרד חמשפטים

לאה רוזנברג - לשבח משפטית, חמוסד לביטוח לאומי

יחזקאל בקל - מנחל אגף נכות, חמוסד לביטוח לאומי

מוטי איילון - מנחל חמכס

עו"ד שרח קנדלר - עוזרת ליועצת חמשפטית, חמכס

רות שוחט - דסק צפון אמריקח, חסוכנות חיחודית

פרנק שטיין - חחברח לעולים מבריטניח, מועצת ארגוני עולים

ישראל חלברשטיין

דורון ליידנר

רביב רבינוביץ

חתי פרמ'נגר

נועה לפלר - חמכון חישראלי לדמוקרטיח
היועצת המשפטית
מרים פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
וילמח מאור

רשמה: - אירית שלחבת
סדר היום
1. חצעת חוק תושבים חוזרים (מענק חתארגנות), חתשנ"ח-1998 (של חח"כ ני בלומנטל).

2. חצעת חוק ישראלים חוזרים - שנת היובל (חוראת שעח), התשנ"ח-1998 (של חח"כ

י' כחן).



הצעת חוק תושבים חוזרים (מענק התארגנות), התשנ"ח-1998

הצעת חוק ישראלים חוזרים - שנת היובל (הוראת שעה). התשנ"ח-1998
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מקיימים היום ישיבת המשך בנושא תושבים ישראלים חוזרים. יש בפנינו שתי הצעות חוק: של

חבר הכנסת יצחק כהן ושלי. בינתיים ישבה גם ועדת מנכ"לים וכן יש החלטת ועדת שרים לענייני קליטה

בנושא הזה. הייתי רוצה שהמשרד לקליטת עליה יציג בפנינו את החידושים. כמו כן הייתי רוצה לשמוע מה

הסיבות לכך שהגדילו את מספר השנים שמכריחים אנשים לשבת בחוץ-לארץ כדי שהם ייחשבו לישראלים

חוזרים מ-5 שנים לשנתיים?
אופיר פינ0-פז
אני מבין שאת תומכת בזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
לא בהכרח. אני חושבת שאני קצת הוטעיתי אז כאשר אמה לי שבלאו הכי עומדת להי1ת החלטת

ממשלה. גם חבר הכנסת פינס-פז וגם אני דיברנו על כך שאולי צריכה להיות הפרדה בין שליחים לבין

ישראלים אחרים. תהינו בינינו לבין עצמנו האם לישראלים ששוהים בחוץ-לארץ בשליחות, או מטעם חברות

או מטעם גופים שונים, צריכות להיות אותן הטבות כמו לישראלים חוזרים.

מבחינה הצהרתית - ואני אתן גם לחבר הכנסת כהן לומר את דברו בעניין הזה - אנחנו עדים לתופעה

שלהערכתי הולכת וגוברת, אם כי הנתונים לא מצביעים על כך, של ישראלים שרוצים לחזור לארץ. בכל אופן,

בחוגים שאיתם אני נפגשת אני שומעת היום יותר מאשר בעבר על חזרה לישראל. יתכן שזה סובייקטיבי. אני

פש1ט לא עסקתי בנושא קודם לכן, אולי הנתונים הם שונים.

אין ספק שיש לנו מגמה, ודיברנו על כך גם לא אחת בוועדה לקראת שנת ה-50, לעשות מאמצים

אדירים להביא עולים לארץ. המעברים הם מאוד קשים. תמיד אנחנו מציינים בוועדה שקשה מאוד להתנתק

ממקומות שגדלת בהם, שכל הזכרונות שלך קש1רים בהם. זאת החלטה מאוד מאוד קרדינלית, מאוד קשה

לאדם להחליט שהוא עוזב את מקום הולדתו, את כל מה שהוא רגיל אליו, את בית-הספר שהוא למד בו,

ולעבור לארץ אחרת. זו החלטה מאוד מאוד קשה.

אבל כשאנחנו מדברים על ישראלים, שהרי גדלו כאן, המצב ש1נה. לא אחת שאלנו פה למה הס1כנות

מקדישה תקציבים גדולים לנסות להביא עולים מארצות הרווחה ולא מקדישה יותר תקציבים לנסות להביא

ישראלים חוזרים.

רציתי להעלות עוד היבט אחד 1להגיד שאולי אפילו צריך העדפה מתקנת. אני נתקלת במקצוע1ת, כמו

רופאים למשל, שאין תקנים. עבדנו בזמנו קשה מאוד כדי למצוא דרך לסייע לע1לים חדשים בנושא הזה.
רומן גרביץ
זה שייך למשרד הבריאות.
היו"ר נעמי בלומנטל
למשל שייתנו לאנשים צעירים שעושים סטאז' איזשהי תוספת תקנים. אותו דבר לגבי שאר המקצועות.

היה לי עכשיו שיג ושיח ארוך עם משת- החוץ לגבי העדה האתי1פית, שיש לה העדפה מתקנת. אני שואלת

את עצמי אם אנחנו לא צריכים גם בהקשר של תושבים ישראלים חוזרים לנקוט מדיני1ת של אפליה מתקנת.

אני במקרה מטפלת עכשיו באיזה ר1פא שמנסה לחזור - אני בטוחה שכל אחד מכיר את המקרים האלה -

והוא באב/ת מו1תר שם על קריירה ועל הכנסות גבוהות. הוא הגיע לכאן ונאמר לו שאין תקן. אני ביררתי,

רוצים אותו, המקצוע שלו מבוקש, אבל אין תקן. אני חושבת שגם בהקשר הזה אנחנו נצטרך לעשות כמה

צעדים, יותר מאשר מה שנעשה עד כה.



ניתן לחברי, חברי-הכנסת כהן, לומר את דברו בהקשר הזה. אחר-כך נשמע את המשרד לקליטת עליה.
רומן גרביץ
אני רוצה להגיד שבמשרד הבריאות וגם במשרדים אחרים אין העדפה מתקנת גם לעולים חדשים.
רחלה שיפר
גם לא באוניברסיטאות.
היו"ר נעמי בלומנטל
לאתיופים כן השגנו העדפה מתקנת אבל זה לא מי יודע מה. השגנו כמדומני 51 תקנים בפריסה על פני

3 שנים (17 כל שנה). צריך עוד לפעול בזה.

בישיבה הקודמת שהיתה לנו בנושא זה אני לא האמנתי, ואני עדיין לא מאמינה, שנ1כל למצות את כל

ההטבות שהיינו רוצים לתת כדי לגרום לאיזשהו גל מאסיבי בשנת היובל, בשל מצוקת הזמן.
אופיר פינס-פז
טוב, הוצאנו חוברת.
היו"ר נעמי בלומנטל
אז היה נראה לי שאם כבר, אז צריך לקבוע את שנת 2000, כי אי אפשר להתעלם מכך שזו שנה מאוד

בולטת. אולי אפשר יהיה מהיום עד שנת 2000 ללכת על עידוד כזה. לא נצליח בזמן הקצר שנותר למ עד

0וף שנת הי1בל להביא י1תר מדי ישראלים חוזרים. חבר הכנסת כהן לוחץ עלי כל הזמן להתקדם עם הצעת

החוק הזאת כדי שזה עוד יהיה רלוונטי. אבל גם ישראלים שרוצים לחזור לא יוכלו תוך חודש-חודשיים

להחליט, גם אם ניתן להם את כל ההטבות שבעולם.

עמדתי היא שצריך לתת הטבות גדולות יותר. נתייחס אחר-כך פרטנית לשתי הצעות החוק. עלינו לראות

שההטבות תהיינה משמעותיות וגם להגדיר את מערך הזמן לגבי ההטבות האלה.
יצחק כהו
אני שמח על היוזמה של ועדת המנכ"לים 1מברך עליה. אני שמח שגם הם נכנסו לתוך הנישה של

הטבות לישראלים ח1זרים בשנת היובל.

אני רוצה להבהיר לוועדה, כוונת הצעת החוק שלי היא קודם כל להגביל את ההטבות בזמן, ל-12 חודש

מיום קבלת החוק, שזה יהיה מוגדר כשנת היובל, ולתת באמת הטבות משמע1תיות, אולי אקוויוולנטיות למה

שמקבל עולה חדש. זה ישכנע את ציבור היורדים שבאמת כדאי להם, שזאת הזדמנות בלתי חתרת שבאה

פעם ב-50 שנה ושזה מוגבל. אנחנ1 פותחים את הצוהר ל-12 חודשים ויידעו בכל ארצות תבל שאחרי 12

חודשים הצוהר הזה 'סגר. זה יהיה קטליזט1ר שיישכנע אותם שזה הזמן הכי כדאי לבוא חזרה ארצה. זה לא

בא לפגוע חלילה בשום יתמה לישראלים חוזרים, בכל מיני יוזמות של המשרד לקליטת עליה ושל הוועדה

המכובדת הזאת, מכיוון שכל היוזמות האלה מופעלות לאורך זמן. אני מדבר על איזשהו מפץ ל-12 חודשים

בלבד. לתת פעם ב-50 שנה הזדמנות לכל היורדים לקבל את ההטבות האלה.

בישיבה הקודמת המחלקה המשפטית העלתה פה כל מיני בעיות משמעותיות. אני לא יודע איך יפתח

אותן. אבל מה שטמון ביסוד ההצעה הזאת הוא לפתוח את השערים ל-12 חודשים בלבד, לתת איזשהו

הבזק, הזדמנות שלא תחזור יותר. אולי היא תחזור בשנת ה-100 למדינה. גברת פרנקל-שור העלתה

הרבה בעיות.
אופיר פינס-פז
האם פתרת את הבעיה לגבי חשש חלילה לאפליה?
יצחק כהן
היועצת המשפטית תדבר על זה עוד מעט. הבעיות הללו לא נפתרו. יצטרכו לפתור אותן. אני מקווה

שתימצא הדרך החוקית, שתשמור על זכויות היסוד, לפתור את הבעיה של חשש לאפליה בין לאום ללאום.

אני חושב שטוב שהועלו הבעיות. צריך למצוא להן פיתרון. אני מ0כים שההצעה הזאת היא הצעה טובה,

למרות שההוצאה הכספית בגינה היא הוצאה גדולה, אבל אם יתחשבו בזה שזה מוגבל לשנה אחת בלבד,

אפשר לספוג את זה מול הרווח הגדול שיהיה למדינה אם נצליח להחזיר הביתה רבבות, ואולי מאות אלפים

של תושבים חוזרים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. גברת נדיה פריגת, אני מבקשת שתציגי בפנינו את ההטבות שעליהן הוחלט בוועדת

מנכ"לים. קודם כל יש את ההחלטה שהיא די דראסטית, על-פי האוצר, להגביל את זה ל-5 שנים.
נדיה פריגת
היא חלה רק על ההטבות המיוחדות לשנת היובל. היא לא חלה על כלל ההטבות. זאת היתה דרישת

האוצר, 1היא הוגבלה רק בהטבות הנוספות שהוועדה העבירה באותה החלטה, שלא קיימות בסיוע השוטף.

זה לא משליך על סיוע כללי במשרד הקליטה ועד היום גם לא במכס. אני מדברת על החלטת ועדת

המנכ"לים.
דורון ליידנר
זה מה שכתוב במסמך.
וילמה מאור
אבל יחד עם זה יש במסמך החלטה חדשה מחודש ספטמבר, שעוד לא זכתה לאישור ועדת הכספים.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש החלטת ממשלה מה-13.9.98, להטיל על שר האוצר לתקן את הצווים בדבר מיסי קניה 1מכס

הניתנים לתושב חוזר או לסט1דנט חוזר, כך שהפטורים הניתנים היום לסטודנט חוזר או לתושב חוזר ששהה

בחוץ-לארץ שנתיים לפחות יינתנו החל מי1ם 1.1.99 רק אם אלו שהו מחוץ לישראל 5 שנים או יותר.
נדיה פריגת
אלה שתי החלטות נפרדות.
אופיר פינס-פז
גברת פריגת, אני קראתי את החוברת בעיון. אני פשוט לא חצה להביך את המשרד ואת הוועדה

המכובדת ואני לא רוצה לפרט את כל האירועים המתוכננים. כל מי שיירצה, יקרא מה תכננתם. אני מבקש

לדעת, מה בוצע?
היו"ר נעמי בלומנטל
איזה זכויות יש הי1ם לישראלים חוזרים? איך אתם מתכוננים ליישם את ההחלטה? האם תהיה הפרדה

לגבי מי שמקבל את ההטבות המיוחדות בין אלה ששהו בחוץ-לארץ 5 שנים לבין אחרים ששהו בחוץ-לארץ

שנתיים? מי יבדוק את זה? זה לא הגי/ני.
נדיה פריגת
זה מה שיוצא מהחלטת הממשלה. גם לא הגיוני אבל זאת היתה ההחלטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נקבל החלטה אחרת. נראה לי שאנחנו נצטרך לגרום לשינוי ההחלטה. גברת נדיה פריגת, אני

מבקשת שתגיד לנו מה ההטבות שהיו ומה אתם הוספתם לקראת שנת ה-50.
יצחק וקנין
היא בעצמה מתקשה למצוא את ההטבות האלה. זה "הכל דיבורים", רק עוד ועוד כנסים.
נדיה פריגת
המשרד לקליטת עליה מקיים מזה שנים רבות מערך סיוע לתושבים חוזרים. אני מוכרחה לציין

שבשנתיים האחרונות הוא התרחב. היום תושב חוזר מקבל במשך שנה אחת מיום החזרה לישראל כמעט

כל מה שחל על עולים מהמערב, במה שתל1י במשרד לקליטת עליה ולא במשרדים אחרים. רוב הסיוע הוא

בתעסוקה, לאקדמאים, למדענים וגם לאנשים אחרים; הבטחת הכנסה - 3 חודשים; הבטחת הכנסה

בקורסים להכשרה להסבה מקצועית; סיוע למדענים בקליטה במערך המחקר והפיתוח בארץ ובאקדמיה -

וזה מאוד משמעותי.
יצחק כהו
מה עם שיכון, מה אתם נותנים?
נדיה פריגת
הם כמו כל אזרח ישראלי, אין להם זכויות מיוחדות בדיור.
יצחק כהו
לא כמו עולה חדש.
רומו גרביץ
גם עולה חדש לא מקבל סיוע בדי1ר במשרד לקליטת עליה.
יצחק כהו
ההצעה שלי באה לומר שבמשך 12 חודשים הם יקבלו אפשרות כאילו להיוולד מחדש, בשביל לעודד

אותם לחזור ארצה.
רומו גרביץ
אני חושב שיש פה קצת ערבוב תחומים. עד כמה שאני הבנתי המשחרים הרלוונטיים אליהם התייחסת

הם משרד הבינוי והשיכון ומשרד הבריאות. אלה לא נושאים שבאחריות טיפול המשרד לקליטת עליה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם היום עולים מארצות המערב מקבלים איזשהו סיוע בדיור?
טובה פינקלשטיין
משכנתא ושכר דירה.
היו"ר נעמי בלומנטל
את זה מקבלים גם תושבים חוזרים?
טובה פינקלשטיין
לא.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה המעמסה שההטבה הזאת תטיל מבהינה תקציבית?
רומן גרביץ
אני הושב שנציגי משרד הבינוי והשיכון יכולים לענות על זה יותר טוב ממני.
רות שוחט
תושבים הוזרים בעלי משפהות גדולות שהם ה0רי דיור יש להם השתתפות בשכר דירה ממשרד הבינוי

והשיכון, כמו לישראלים. זה לא השתתפות אוט1מטית אלא על-פי מצבם הכלכלי.
טובה פינקלשטיין
עולים מארצות המערב מקבלים יותר מתושבים חוזרים, אין ספק בכך. כי תושבים חוזרים מרגע שחזרו

דינם כדין ישראלים, אז מה שמקבל כל ישראלי, הם מקבלים. עדיין עולים תמיד מקבלים יותר לעומת

הישראלים.
רות שוחט
הסיוע בדיור במשרד הבינוי והשיכון תלוי בשאלה האם היה לך דיור בעבר. גם עולה שרכש כתייר דירה

לא יקבל זכאות ממשרד הבינוי והשיכון. בדרך כלל הישראלים היו בעבר בעלי דירה והם אינם זכאים עכשיו

לעזרה בדיור, אלא אם כן עברו מאז מספר שנים מסויים. אלה שלא היתה בידם דירה מאז שנת 1972 כן

זכאים לדיור ממשרד הבינוי והשיכון, אבל זאת זכא1ת אישית.
טובה פינקלשטייו
אבל הם זכאים כישראלים, לא כעולים.
מוטי איילוו
יש עוד הטבה אחת מאוד משמעותית, זה נושא של פטור ממיסי הרכב. היום עולים זכאים לפטור ממיסוי

על רכב ותושבים חוזרים אינם זכאים. זאת אחת הסיבות לכך שאנחנו מתנגדים להצעות החוק.
פרנק שטיין
יש גם עוד פריטים במכס שתושב חוזר לא מקבל עליהם שום פטור.
מוטי איילון
הרכב הוא הדבר המשמעותי יותר. היתר זה כבר כמעט ש1ם דבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש בעיה עם הרכב. זה הדבר שהוא תמיד הכי מנקר עיניים.
מוטי איילון
בדיוק כעת מתקיימת חקירה על עולה חדשה מגרוזיה, שהיא באמת מסכנה, היא קנתה איזשהי מרצדס

X320 ואני מחפש אותה מאז ועד היום ברחבי מדינת ישראל ולא מוצא אותה.
היו"ר נעמי בלומנטל
גברת נדיה פריגת, אנא אמרי לנו מה קיים ומה ההטבות החדשות שאתם הוספתם לקראת שנת ה-50.
נדיה פריגת
פחות או יותר פירטנו בח1ברת מה קיים. זה מערך סיוע שתושבים חוזרים מקבלים אותו במשך כל

השנים, מאז שזה עוגן בחוק.

ועדת המנכ"לים הוקמה בהחלטת ממשלה במטרה ליצור איזשהו מערך תמריצים ופעולות לעידוד

השיבה של ישראלים ארצה בשנת היובל. אני מוכרחה לציין שחוועדה פעלה מתוך תקציבים קיימים של

המשרדים המשתתפים. לכן גם לא רואים פה דברים מפליגים שדורשים תיקצוב מיוחד של האוצר. אבל

במסגרת זו אנחנו הגענו לאיזשהי הצעה שבכל אופן מסייעת לרבים מהם בקליטתם בארץ.

חלק מזה זה פרוייקטים יחודיים לשנת היובל, כדי לעורר מודעות בכלל לנושא הזה, ולהתייחס

לאוכלוסיות יהודיות בקרב הישראלים - כמו מדענים, סטודנטים וכולי - לשיפור הקליטה שלהם, למודעות ולכל

מיני שיחתים שנעשים תוך כדי הקליטה.
הדברים החדשים שנכנסו במסגרת החלטות הוועדה הזאת
אם אני מתחילה מהמשרד לקליטת עליה, ניתן סיוע בהכוונה ובייעוץ, לא כספי, ליזמים שפונים

מחוץ-לארץ כדי לתכנן את שובם לארץ בצורה יותר מסודרת. הסיוע ניתן עד כה לחחרים בארץ אבל לא ניתן

לפונים בחוץ-לארץ. אנו הרחבנו אותו ונתנו אפשרות לאנשים שרוצים להקים פה עסקים לבדוק את הדברים,

לתכנן ולקבל יעוץ עוד טרם שובם ארצה.

הרחבנו את הסיוע וההשתתפות באולפן לילדים בני +15, שחוזרים לקראת סוף שנת הלימודים וצריכים

לשפר את העברית, ואיפשרנו להם להשתלב באולפנים למבוגרים, כי כמעט לא קיימים אולפנים לנוער. אלה

אולפנים שהם באחריות המשרד לקליטת עליה.

אנחנו ניתן אפשרות ללמוד באולפן גם לאנשים שהיו פה שנים מספר כעולים וחזרו כתושבים חוזרים

ורמת הידע שלהם בעברית, מסיבות שונות, או בגלל הנתק או בגלל המצב שלהם בהיותם עולים, אינה

מספיקה לקליטה במקצוע. הם יקבלו דמי קיום ואנחנו נקלוט אותם באולפנים שמארגן המשרד לקליטת עליה

ולכן הם לא יצטרכו לשלם שכר לימוד.

החלטה מאוד משמעותית היא של צה"ל, לגבי פטור ממילואים. אני חושבת שצה"ל פה קיבל החלטה

מאוד ליברלית כלפי הישראלים, מתוך התחשבות בקש" המעבר שלהם ובצורך לתקופת הסתגלות

והתאקלמות, חיפוש עבודה וכולי. הוא עשה סיוע מדורג, על-פי זמן השהייה בחוץ-לארץ, בין 5-2, ומ-5

ומעלה, ועל-פי גיל ומקצוע, וקבע פטור ממילואים במשך שנה ראשונה, או חצי שנה ראשונה, תלוי בפרק זמן

השהייה בחוץ-לארץ. אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מרגיע ותורם לאנשים שעושים את המעבר הקשה

הזה מארץ לארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם עשיתם איזשהו מחקר באשר לגורמים לחזרה לארץ ומה יגרום לזה שהרצון יגבר? זאת אומרת,

האם ההטבות הכלכליות או העובדה שהצבא בא לקראתם הם שמשפיעים? האם עשיתם איזשהו מחקר?
נדיה פריגת
נעשו מחקרים בשנות ה-70 וה-80. לאחרונה אין פרסום של מחקרים מיוחדים, או לפחות לי לא ידוע על

כך אישית.

באופן עקרוני, מכל מה שאנחנו מכירים, גם ממחקרים קודמים וגם משיחות עם אנשים, הסיבות

המרכזיות שמביאות את הישראלים לחזור זה הזהות והשייכות, הקשר לארץ וחינוך הילדים. כמובן שכל

עזרה שיש לה משמעות כלכלית מסייעת למשפחה ומאוד מקלה, ולכן היא משמעותית מאוד. אבל הסיבות

הן בעיקר סיבות אידיאולוגיות-רגשיות, משפחתיות ופרטיות. היום כמובן מאוד חש1בה הקליטה במקצוע,



בתעסוקה מתאימה. ככל שהתנאים פה ישתפרו אז כמובן שיהיה גל גדול יותר של ישראלים שייחזרו, אבל

גם היום ישראלים חוזרים. כל סיוע שניתן להם הוא מאוד משמעותי, מעבר לעניין החומרי, כי יש בו גם מסר

שהם רצויים, שמתחשבים בקשיים שלהם, שאנחנו מע1ניינים בהם. למסר הזה יש משמעות לא פחות גדולה

מאשר ההטבה החומרית עצמה, שהיא חשובה באופן קונקרטי פרקטי לכל משפחה.
הי)"ר נעמי בלומנטל
האם אתם סגרתם את "הבית הישראלי"?
נדיה פריגת
אני לא יודעת אם מותר לי לומר את זה, כי אני עובדת מדינה, אבל בכל אופן, כאחראית על נושא, אני

חושבת שמדינת ישראל לא משקיעה מספיק משאבים בנושא הזה, מלבד ההטבות הפרטניות.

במשאבים באמת מינימליים הצלחנו להגיע לאוכלוסיה של 100,000 ישראלים בעולם, שקשורים

לפרוייקטים שלנ1, לבית הישראלי, בשיתוף עם משרד החוץ. אני חושבת שזה תע1דת הביטוח שלט להחזיר

אותם, לשמור אותם כישראלים, עם זהות ישראלית, עם קשר אל הארץ, כאנשים שנותנים חינוך יהודי

וישראלי לילדים שלהם. זה כמובן ערובה לחזרה מפני שגם נוצרת איזשה' דינמיקה כשכל הזמן נשמר

הקשר. זה שהקשר הוא מטעם מדינת ישראל, יש לזה משמעות הרבה יותר גדולה מכל התארגנות פרטית

קהילתית שם. זה מעביר את המסר שמדינת ישראל רוצה בקשר איתם.

במסגרת הפרוייקטים שאנחנו תכננו בוועדת המנכ"לים - אני חושבת שלפחות אחד מהם משמש הוכחה

מאוד ברורה למה שאני אומרת. חבר הכנסת אופיר פינס-פז כבר לא נמצא פה. הוא חושב שלא מתבצע

כלום ורציתי להגיע לו שדברים כן מתבצעים. פרוייקט אחד שמפורט כאן הוא תרומת מיחשוב לכיתה

באופקים על-ידי חברי הבית הישראלי בעמק הסיליקון. לאחר החלטה של צוות ההיגוי שלהם הפרוייקט הזה

מתבצע כעת, הם עוסקים בגיוס תרומות. אנחנו התקשרנו עם עיריית אופקים, עם בית-הספר התיכון שם,

עם חברת דיגיטל שמספקת את השירות, עם הקונסוליה ועם ועדת ההיגוי, והכיתה הזאת תיפתח בתוך

כמה הודשים. זה הפרי שיש לנו מהקשר היוצא מן הכלל שהקונסוליה והבית הישראלי מקיימים שם הקהילה

הזאת.

דבר נוסף, יש תוכנית של תנועת "הצופים", שהמשרד לקליטת עליה תומך בה, של תנועת "צבר"

בארצות-הברית, תוכנית הגשמה לחבריה בני 18 שמסיימים את הצופים. היום אפילו קולטים שם צעירים

נוספים שרוצים לחזור לארץ כדי לשרת בצה"ל. אני חצה לציין שהם לא חייבים לחזור, כי ההורים שלהם

חיים שם והם נמצאים הרבה מאוד שנים שם. הם חוזרים ומתגייסים ליחידות מובחרות ורובם חיילים

מצטיינים וחיילות מצטיינות. הרבה מהם נשארים בארץ וחלק מהמשפחות חוזרות בעקבותיהם.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש לכם מספרים?
ישראל הלברשטייו
יש לנו ראש ממשלה, כדוגמא.
נדיה פריגת
יש לנו קרוב ל-200 ילדים בגרעיני "צבר". במסגרת אחת התוכניות אנחנו מפיקים סרט על ישראלים

חוזרים. אני קראתי את התחקיר שערכו לכ-40 אנשים והראיונות שנעשו עם החבריה האלה שהם בוגרי

גרעינים קודמים שהשתחררו, א1 שהם משרתים, או שהם בגרעין החדש שעכשיו נמצא בקיבוץ עמיעד.

החשיבות של הפרוייקט הזה היא עצומה. הלוואי והיו לנו משאבים להגדיל אותו, להכפיל ולשלש אותו.

ב-1.5 ייפתח יריד היי-טק, עם 17 חברות היי-טק שיוצאות לגייס אנשי ה"-טק ישראלים. אני חצה לציין

שהתחרות שלנו מול ארצות-הברית, שנתנה היום 380,000 ויזות לאנשי תוכנה, היא אדירה, ובכל זאת

אנשים חוזרים. אני חושבת שהמדיניות והמסר והרצון, הם הדבר החשוב ביותר. אבל זה צריך להיות גם

מגובה בדברים קונקרטיים ולא רק בדיבורים. הפרוייקטים האלה יתבצעו. אולי חוץ מכנס עם ראש הממשלה,



שאני לא יכולה להבטיח שהוא יתקיים.
יצחק כהו
אנחנו באמת מאוד מברכים אתכם. אני לא שותף לדברי חברי, חבר-הכנסת אופיר פינס-פז. זה משימות

בחכות ותמשיכו אותן. אבל אני חושב שזה לא נושא הדי11 ולא נוגע להצעת החוק שלי. הצעת החוק שלי לא

באה לדון בפעולות המתמשכות וברוכות שאתם עושים, אלא היא באה לפתוח שער במשך 12 חודשים

בלבד, לתת הטבות לישראלים חוזרים שתהיינה אקוויוולנטיות להטבות שניתנות לעולים חדשים, כדי שזה

באמת יהיה אטרקטיבי.

יורדים תמיד יהיו, לא יחדל יורד מן הארץ. היורד הראשון היה אברהם אבינו, ובפרשת השבוע נאמר: "לך

לן מארצך". יורדים תמיד יהיו. אבל הכוונה היא להביא מאסה גדולה מאוד של יורדים, לתת להם הזדמנות.

על זה מדברת הצעת החוק, על זה הדיון. אנחנו לא מדברים על הטבות מתמשכות. אתם תמשיכו בפעולות

הבר1כות שלכם, אנחנו נעודד אתכם ונעמ1ד מאח1ריכם.
היוייר נעמי בלומנטל
זה לא סותר אחד את השני.
יצחק כהו
אבל זה גם לא קשור אחד בשני. התפקיד שלי פה בדיון הוא להסביר את הצעת החוק שלי, שבאה לתת

במשך שנה אחת בלבד הטבות נרחבות, במשך שנה אחת להגדיר את אותו יורד כעולה חדש.
נדיה פריגת
אנחם לא קוראים להם "יורדים" היום.
הי1"ר נעמי בל1מנטל
אבל חבר הכנסת כהן, זה אותה אוכלוסיה. אנחנו מדברים על אוכלוסיה מסויימת.
יצחק כהו
זה אותה אוכלוסיה אבל הממשלה פה פועלת בשני מישורים: מישור אחד של גברת נדיה פריגת ושל

הצוות, שעושים עבודה נפלאה כל השנים, והם עומדים מול הפרוייקט הזה לא רק בשנת היובל, לא רק

במשך 12 חודשים, כל הזמן הם עובדים במבצע הזה, יום יום, לילה לילה. אני מדבר פה על מבצע חד-פעמי

של שנת הי1בל, ל-12 חודשים בלבד. לומר לישראלים: רבותי, זו ההזדמנות האחת והיחידה שלכם, בשנת

היובל. הזדמנות כזו תהיה לכם רק בעוד 50 שנה. זה נושא הדיון. העבודה הנפלאה שעושה גברת נדיה

פריגת היא לא נושא הדיון. הצעת החוק מבקשת לפתוח צוהר ל-12 חודשים בלבד. לתת להם הגדרה של

עולים חדשים, עם פתרון הבעיות המשפטיות שהעלתה הי1עצת המשפטית. נצא, ברשותך, לדרך, לקריאה

ראשונה ולאחר מכן נעבור סעיף, סעיף.
רביב רבינוביץ
ואז ישארו רבע מיליון ישראלים בחוץ-לארץ?

אני אבא של בחור שיושב בחוץ-לארץ, ואני גם מתעסק בענייני תושבים חוזרים, עולים חדשים, מזה 30

שנה. אני מבטח את המשלוחים שמגיעים לארץ. יש לי ניסיון רב בעניין. אני נמצא 30 שנה בתוך המערכת

הזאת וכל שנה אני עושה סיור בכל ארצות-הברית, קנדה ואנגליה ואני פוגש את הישראלים החוזרים. אני

חאה את ההתלבטויות שלהם - גם אני ישבתי בארצות-הברית מספר שנים, חזרתי בשנת 1983 - ואני

שומע למה חוזרים. קצה החבל שנותנים לחלק גדול מאותם החוזרים זה הזכויות שמקבלים, הן במכס והן

בהטבות מסביב.

מר איילון מהמכס אמר שמכוניות של עולים חדשים הן פטורות ממכס. זה לא בדיוק פטור ממכס אלא יש



פטור של 50% או 75%, תלוי בסוג הרכב. אני חצה שאנשים יבינו שהקונספציה היא מוטעית. ההטבות הן

לא מי יודע מה משמעותיות. עולה חדש משלם פי 2 למכונית בישראל ממה שהוא משלם בארצות-הברית,

על אף הזכויות שלו, אז זה לא מנקר כל-כך עיניים. למשל אותה גברת מגרוזיה בוודאי שילמה הרבה כסף

למכס על אותה מרצדס. היא לא פטורה ממכס. אז אני מבקש שקודם כל יידעו את העובדות.
יצחק כהו
ובנושא שיכון?
רביב רבינוביץ
כאן מדובר על סיוע לעולים ולא לתושבים חוזרים. גם נושא ההטבה בשיכון הוא לא משמעותי היום

כל-כך מבחינת התשלום. כשאתה הולך היום לקנות דירה ההטבה במשכנתא היא ממש מזערית - גברת

פריגת תוכל להגיד לך את המספרים - לעומת מחיר הדירה. ההטבה היא בהנחה באחת במשכנתא, פלוס

איזשהי הטבה נוספת שנהפכת למענק, שנדמה לי שזה פחות מ-8,000 דולר היום.
יצחק כהו
סליחה, האם נמצא פה נציג משרד הבינוי והשיכון?
אריאל סיזל
אני נציג הלשכה המשפטית. מר ישראל שוורץ, נציג אגף איכלוס, משום מה לא הגיע הנה.
יצחק כהו
האם אתה יכול לומר לנו מה עולים חדשים מקבלים בנושא שיכון?
רביב רבינוביץ
עד 120 אלף שקל, אם יש לך 5,4 או 6 ילדים.
פרנק שטיין
120,000 שקל. מתוכו כמעט 30,000 שקל מענק, מותנה בזה שאתה ממשיך לגור בדירה במשך 15

שנים. רווק מקבל 45,000 שקל, ובתוכו 10,000 ש"ח מענק. יש גם שינוי דראסטי. אבל בכל מקרה, אתה

צודק שזה ממש מעט יחסית למחיר הדירה הכולל.
רביב רבינוביץ
זה ממש לא רלוונטי כשמישהו היש צריך לקנות דירה מ-100,000 דולר ומעלה.
יצחק כהו
אתה אומר שלמעשה לא נותנים שום הטבה לעולה חדש, זה כלום. אתה עוזר לי בטיעונים מול האוצר.
רביב רבינוביץ
זה עוזר קצת.

אני טוען שאתם צריכים לעשות סיבוב בארצות-הברית ובאנגליה ולראות את אותם התושבים החתרים

שמגיעים לבית הישראלי, שגברת נדיה פריגת דאגה לפתוח בכל מיני מקומות, אם זה בבוסטון, אם זה

במיאמי, אם זה בלוס אנג'לס או בסן-פרנציסקו, ולראות למה אנשים באים לשם בקור של מינוס 30 מעלות

כדי להיפגש ולקרוא איזה עלון שמופץ ב-3-2 עמודים, ואת הקשר והרצון שלהם להתחבר.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל מה להערכתך, מהניסיון, מביא אותם הזרה? האם להטבות הכספיות יש השפעה?
רביב רבינוביץ
מה שמביא אותם הזרה זה קודם כל הילדים, כשהילדים מגיעים לגיל 16 אז ההורים צריכים לקבל
ההלטה
האם לעבור את השנה הבאה, שהילד יגמור את התיכון ואז ימשיך באוניברסיטה בארצות-הברית,

או לההזיר אותם בגיל 16 לישראל על מנת שהם יגמרו את התיכון ויילכו לצבא. חלק גדול מהאנשים עושים

את השיקול הזה.
יצה7ו כהו
זה פלה של האוכלוסיה, לא כולם.
רביב רבינוביץ
אמרתי: הלק גדול מהאנשים. אני הייתי בתוכם. אני קיבלתי ההלטה מסויימת להחזיר את הילדים. גם

הבת וגם הבן שלי התגייסו לצבא, 1השלישי התגייס רק לפני שבוע. החלטתי שאני חוזר מכיוון שאחרת הם

היו "נגמרים" לי שם. זה שהבן הבכור חזר ללמוד בארצות-הברית, זה על חשבוני. הוא לומד באוניברסיטה

הכי טובה בארצות-הברית, אם לא בעולם. זה עולה לי הרבה כסף, מדינת ישראל לא משלמת בשביל זה,

ואני חצה שהוא יחז1ר.

איך הוא יחזור? אם ה1א צריך לבוא מחר ולהקים פה בית, המשכורת שתוצע לו בארצות-הברית תהיה

פי 10 ממה שיוצע לו פה, אם לא יותר.
היו"ר נעמי בלומנטל
מ1ל זה אנחנ1 לא יכולים להתמודד, עם כל הכבוד.
רביב רבינוביץ
אבל אם יבואו וייתנו לו קצת סיוע וייגידו לו שהוא זכאי להביא את מכשירי החשמל שלו, את הריהוט וכולי,

הוא יוכל לבוא ולהקים פה בית. שייקה קצת יותר משכנתא, יחזור לכאן ויירכוש לו דירה, ואז יוכל להסתדר.

כאשר הוא יחז1ר לכאן, עם המשכורת שלו הוא יצטרך ע1ד 30 שנה כדי להגיע למה שכבר יש לו שם.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו הרי נמצאים בבעיה מוסרית לא קטנה בהקשר הזה. אתה רואה מול זה סטודנטים ישראלים,

שנשארים בארץ, שמשרתים במילואים, והם ירגישו מקופחים.
רביב רבינוביץ
הטענה לגבי השירות בצבא היא לא טענה רלוונטית. כל הסטודנטים שלומדים בחוץ-לארץ עשו שירות

צבאי מלא.
היו"ר נעמי בלומנטל
אז נעזוב את הצבא.
רביב רבינוביץ
עולה הרבה כסף למדינת ישראל כדי שהסט1דנטים יישבו באוניברסיטה בישראל. הסטותטים בחוץ

לארץ לא עולים למדינת ישראל אף אג1רה. מקבלים את המוחות הכי טובים, מקבלים את ההשכלה הכי

טובה. עשרות אלפי דולרים מושקעים באדם כזה והוא חתר חזרה עם כל היידע שלו והוא רק יכול לתרום.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש כאן ותיקים, יש עולים ויש תושבים חוזרים. אין ספק שיכול להתעורר כאן ויכוח מוסרי ממדרגה

ראשונה. אנחנו בכל זאת חצים למצוא איזשהו מצב אופטימלי, כדי שהמדינה תישאר גם הוגנת כלפי

האזרחים שלה, לא אלה שנסעו ללמוד בחוץ-לארץ, לא אלה שעזבו את המדינה ומצאו לנכון איזה יום לחזור.

אנחנו רוצים למצוא איפשהו את שביל הזהב. אני מוכרחה לומר שזה לא פשוט. עד היום בתקשורת - שהיא

גורם לא משמעותי אבל קיים - היתה ביקורת קשה מאוד לגבי הצעות חוק שמתייחסות למתן הסבות שונות

לתושבים חוזרים. רוב הכתבות בנושא זה היו שליליות. אני לא אומרת שזה משקף את כלל האוכלוסיה.

אני בוודאי שותפה. עצם זה שחבר הכנסת כהן ואני הגשנו הצעת חוק, מדבר על הכמיהה שלנו

שהישראלים יחזרו הביתה ושאנחנו רוצים לתת להם איזשהו קרש קפיצה לחזור. השאלה היא מה יהיה

הרוחב של קרש הקפיצה הזה ומה יהיה הרוחב האופטימלי כדי שאנשים יחזרו, וכדי שזה לא יהיה יותר מדי

מנקר עיניים ולא ירגיז את הנשארים כאן, כדי שלא יגידו: אם זה המצב, עדיף לנו לנסוע.
רביב רבינוביץ
בשנה שעברה במחלקה לתושבים חוזרים בסן-פרנציסקו היו רשומים 3,000 ישראלים בנושא ההיי-טק,

שזה לא כולל את כולם. מחלקת העליה, בראשות מר קלמן גרוסמן, ניסתה לגייס אנשי היי-טק והצליחה

לגייס אותם. האנשים האלה נוסעים לארצות-הברית לפרוייקטים מסויימים, שמתמשכים בעיקר בין 3-1

שנים, לא יותר. כשהם גומרים את הפרוייקט אחרי 2 שנים עליהם לקבל החלטה: א1 להישאר שם,

כשמציעים להם שם כל מיני דברים מאוד אטרקטיביים, או לחזור חזרה.

קצה החבל זה הזכויות שלהם. קצה החבל זה "אנחנו רוצים אותך". קצה החבל - "בוא תחזור אלים".

אם ההטבות יהיו אחרי 5 שנים, 7 שנים או 10 שנים, הוא יגיד: אתה יודע מה, אני אשאר פה עוד 3 שנים.

אחרי 3 שנים הוא כבר או שייתחתן עם גויה או שהילדים שלו כבר ייכנסו לבתי-ספר וכולי. לפני כ-20 שנה

עשו מחקר ונמצאו שה-Break even point של חזרה/ אי-חזרה זה שנתיים. הקביעה שיינתנו זכויות לאחר

שנתיים לא נעשתה כלאחר יד. נעשה בזמנו איזה מחקר שמצא שאחרי שנתיים יש נקודה שבה האדם
מחליט
או שהוא חוזר או שהוא נשאר.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש מספר נקודות משמעותיות שעומדות על סדר היום, הן מבחינת הצעות החוק והן מבחינה

אידיאולוגית, לגבי תושבים חוזרים בשנת ה-50 והמסר שלנו מכאן. אחד הדברים זה נושא ההחלטה

להעלות את הרף ל-5 שנים, שעל פני1 נראתה לנ1 לא טובה. זה אומנם מופיע בהצע1ת החוק, נדמה לי גם

אצל חבר הכנסת יצחק כהן וגם אצלי, לאור ההחלטה שעמדה להתקבל בממשלה. אני מוכרחה לומר

שבמחשבה שניה אני רוצה לחזור בי מהסעיף הזה בהצעת החוק ולשמוע גם את הטיעונים של המכס לעניין

זה, במטרה לשנות.

אני בהחלט חושבת שאנחנו צריכים לקחת פרק זמן קצר יותר. אני חושבת שגם חבר הכנסת כהן יסכים

איתי. כניראה נצטרך להמליץ, אם זה במסגרת הצעת החוק או במסגרות אחרות, על הבדל שייפריד את

השליחים מבחינת ההגדרות מתושבים חוזרים, שיוגדר מי ייחשב לתושב חוזר שמגיעות לו הזכויות האלה.

העליתי בהצעת החוק שלי עוד נקודה, מתוך ניסיון של אנשים שעוסקים בזה, לגבי מענק הסתגלות. אני

דיברתי עם כמה גורמים, כולל עם גברת פריגת, באשר למה שקורה בפועל לישראלים חוזרים. רבים מהם

הם לא בעלי אמצעים והם מגיעים לכאן 1נתקלים בקשיים בשלבי ההתארגנות הראשונים. לפיכך יצאתי עם

המלצה לתת להם במסגרת החוק, נגיד למשך חצי שנה, איזשהו מענק הסתגלות, בדומה לסל קליטה, זאת

אומרת עם אותו מסר של סל הקליטה. אני אשמע גם את ההתייחסויות של משרד האוצר לכך,

חבר הכנסת כהן מדבר בצורה גורפת על זכויות שתהיינה כמו זכוי1ת של ע1לים לתקופת זמן מוגבלת. זה

מאוד מסובך. אני, אגב, חושבת ששנה זה לא מספיק. נניח שאתה יושב היום באיזשהו מקום במיאמ' או

בלוס אנג'לס. אתה תשמע את הבשורה, וזאת יכולה להיות בשורה בגודל מסויים - בגודל של 30,000 דולר

או 20,000 דולר, לא הרבה מעבר לזה. אתה צריך להתחיל להתארגן. התחילה שנת לימודים, הילדים

נמצאים בבית-ספר. אני חושבת שאנחנו נצטרך להאריך את זה.
יצחק כהן
אולי להאריך את זה ל-18 חודשים, אבל צריכה להישאר מגבלת זמן, כקטליזטור.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם אני בעד מגבלה.
רביב רבינוביץ
אם תיתני לתושבים החוזרים את הזכות לשלוח את הילדים שלהם לאוניברסיטה, כמו שעולים חדשים

מקבלים, על חשבון המדינה, זה אחד הדברים שייביאו אותם.
היו"ר נעמי בלומנטל
שייצטרפו לשביתת הסטודנטים. גם הסטודנטים שלנו רוצים סיוע. אני אומרת, מר רבינוביץ, עם כל

הכבוד, אנחנו יכולים לתת מכאן ועד הודעה חדשה. גם חבר הכנסת כהן אומר: בבקשה, ניתן להם. בואו ניתן

לכל אחד, כמו בדיור הציבורי. מה הבעיה עם הדיור הציבורי? אולי זה ח1ק צודק ביותר אבל מה שקורה

בעקבותיו - אתמול הייתי עם עולים קשישים בערד שאין לנו היום פיתרון דיור עבורם.
יצחק כהו
לדעתי זה חוק פופוליסטי ולא צודק. זה חוק שהממשלה לא יכולה ליישם אותו.
היו"ר נעמי בלומנטל
איר אמרו חברי הכנסת? אם ניתן מתנה לכל אחד מהעולים, בטח שיישמחו לקבל. אבל אנחנו צריכים

למצוא איזשהו איזון שיהיה הגיוני.

אני רוצה לשמוע את המכס, את מר איילון. האם אתם מאלה שביקשו שינוי בקריטריונים? האם יהיה נכון

לומר את זה ככה? מה הבעייתיות שקיימת? למה אתם לא נותנים למשל מכונית בלי מכס לכל עובד?
מוטי איילון
אגף המכס הוא רק זרוע ביצועית של המדינה, הוא לא מחליט. מי שמחלק זה גורמים ממלכתיים

אחרים.
יצחק כהו
מי שמחלק זה חבר הכנסת רן כהן.
מוטי א"לוו
אנחנו היינו מיוזמי ההצעה לשנות את פרק הזמן של ההטבות, שהוא שנתיים לכל אדם ושנה וחצי

לסטודנט חוזר. אנחנו בדקנו ומצאנו שאחוז גבוה ביותר, 80% ואפילו יותר, של מקבלי ההטבה הם בעצם

אנשים שהם שליחים של מדינת ישראל, או של מפעלים, בנקים ומ1סדות במדינת ישראל, שנוסעים לתקופת

עבודה בחוץ-לארץ וחוזרים לאחר מכן לשרת בארץ באותם מקומות עבודה שמהם הם יצאו.

אנחנו חשבנו שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לחלק כאן מתנות, ומעבר לזה, אנחנו חשבנו

שגם לא נכון לחלק מתנות לאוכלוסיה מסוג זה. אין לה שום יתרון על פני חיילים משוחררים או על פני זוגות

צעירים ואוכלוסיות אחרות שגם הן זכאיות.

היה דיון נוקב בשאלה מה הוא משך הזמן הראוי. היתה החלטת ממשלה שמדברת על 5 שנים. אגב,

נדמה לי שהחלטת הממשלה בטעות היה יסודה מש1ם שלא מדובר בתיקוני חקיקה. ראשית, מדובר בשני

צווים שצריר לתקן אותם שר האוצר -1) פרט 7 לתעריף המכס(?); 2) צו מס קניה (פטור) - שניהם צווים



שבחתימת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

כאשר היה הפירסום על 5 השנים, לא מעט ארגונים, משרדים וזרועות שונות של המדינה, לרבות

זרועות הביטחון השונות, פנו ואמרו ש-5 שנים זה דבר לא טוב. נהוג היום ששליחים יוצאים לשליחות

בחוץ-לארץ לפרק זמן של 4-3 שנים. אם נעשה את זה 5 שנים אז יהיה לחץ להאריך תקופות שליחות ל-5

שנים, תה לא דבר סוב.

אגב, לא מעט חברי כנסת פנו אלי וייזמו את הרעיון של ביטול כללי של ההטבות האלה.

אני סברתי שבסך הכל מדינת ישראל הרי כן מחפשת איר לתת את ההטבה לאותה אוכלוסיה שבאמת

ירדה לתקופה ארוכה מישראל עם משפחתה, קבעה את מגוריה בחוץ-לארץ. בין אם הסתדרה לאחר שנים

מספר ובין אם לא הסתדרה לאחר שנים מספר, בטח אם הסתדרה, אנחנו רוצים אותה חזרה בארץ.

ולכן אנחנו מצאנו שהזמן הראוי יותר למתן הטבות הוא לאחר שהייה של 10 שנים בחוץ-לארץ ולא 5

שנים.
הי1"ר נעמי בלומנטל
ישר תסדר להם בית אבות. למה לעצור אותם בדרן-?
מוטי אייל1ן
אם בין החברים בוועדת הכספים יהיו כאלה שייחזרו להצעה המקורית, לבטל את זה בכלל, אז זה יהיה

,fullback position גם זאת אפשרות שעומדת על הפרק ואני לא שולל אותה ולא פוסל אותה. על כל פנים,

המצב הוא שהצו הוחתם אתמול.
היו"ר נעמי בלומנטל
דוקא אתמול? לפני הישיבה?
מוטי איילוו
אני אומר למה, משום שיש אי-בהירות גדולה ואנחנו צריכים להסיר אותה. מגיעות אלינו פניות רבות. זה

צריו להגיע לוועדת הכספים של הכנסת.
יצחק כהו
מתי זה יגיע?
מרים פרנקל-שור
תוך 60 ימים זה צריך לחגיע לוועדת הכספים.
מוטי איילוו
זה גם לא נכנס לתוקף מייד. אין עם זה שום בעיה.

הצו המתוקן תיקן את זה, כאמור, ל-10 שנים. יש אפשרות לוועדת הכספים לשנות את זה.

הדבר השני, והוא המשמעותי יותר, החלטת הממשלה עשתה חתך מאוד קשה לגבי קבוצות אוכלוסיה

שכבר נמצאות למעלה משנה, שנתיים, 3, 5, 10 שנים בחוץ-לארץ. לכן אנחנו יזמנו שינוי, שאומר, שפרק

הזמן החדש שייקבע יחול על מי שייצא לחוץ-לארץ רק החל מ-1.1.98. כלומר, אלה שיצאו לאחרונה. אלה

שיצאו לפני 1.1.98 לעולם ישארו להם, ביום שהם יחזרו כתושבים חוזרים, ההטבות כפי שהן היו.

לכן, על אף התיקון הזה, עדיין יש את המכשיר לעודד את כל אלה אשר יצאו בשנים עברו ואנחנו חצים



היום להחזיר אותם. אני בטוח שאין כוונתה של ועדת העליה והקליטה לעודד היום מצב של ירידה של אנשים

שבעוד כמה שנים יחזרו. בזה שקבענו את המועד לפחות אנו נותנים את ההגנה, שבמשך השנים הבאות כל

אלה שנירצה להחזיר אותם עדיין ייהנו מההטבה הזאת, אלא פש1ט היא תיפסק לגבי היוצאים החדשים,

אלה שייצאו מישראל החל מהשנה הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
למה לא חשבתם, מכיוון שאני מבינה שמדובר על אחוז מאוד גבוה של שליחים, לעשות איזשהי הפרדה

כזאת, בין שליחים לתושבים חוזרים, ולא הפרדה על-פי משך השהייה בחוץ-לארץ, של 2 או 5 שנים?
מוטי איילוו
זה לא יעמוד בבג"ץ. זה בלתי שוויוני. זה מפלה. חשבנו על זה. זה בעייתי מאוד.
ישראל הלברשטייו
אני חייב להעיר הערת ביניים. אני תושב חוזר. הייתי 15 שנים בארצות-הברית. עסקתי בארצות-הברית

בתושבים חוזרים וגם פה אני עוסק בזה, אני מייבא עבורם מוצרי חשמל. אני מקווה שזה לא פוסל אותי.

בארצות-הברית ערכתי ירידים עבור הקונסוליה ועבור הסוכנות, ככה שאני מעורה בזה זמן רב.

מר איילון, אני חייב להעיר שהנתונים שלך מ1טעים מיסודם, ואת זה אפשר לבדוק. אם אתה טוען

ש-80% מהחוזרים הם שליחים, אפשר להזים את זה.
מוטי איילוו
אני מדבר על מקבלי ההטבות.
ישראל הלברשטייו
גם מקבלי ההטבות. אני עבדתי בארצות-הברית בתחום הזה ועדיין עובד בזה. אני חצה להגיד לך שזה

לא יותר מ-10%-15%. אלה נתונים מוטעים. אפשר לבדוק את זה.
מוטי איילוו
אבל החוזרים הם לא רק מארצ1ת-הברית.
ישראל הלברשטייו
מכל העולם. יושבים בחוץ-לארץ חצי מיליון ישראלים. מזה כמה חוזרים, מר איילון? בואו נדבר על

מספרים, כדי שהוועדה תקבל נתונים נכונים.
מוטי איילוו
אין לי מספרים.
היו"ר נעמי בל1מנטל
למשרד לקליטת עליה יש נתונים.
רומן גרביץ
הנתונים שיש לנו הם לא מלאים כי חלק מהתושבים החוזרים לא פונים למשרד לקליטת עליה.
נדיה פריגת
יש לנו מספרים כמה אנשים מקבלים אצלנו סיוע. בהגדרה שלנו שליח הוא לא זכאי. זאת אומרת אנחנו

לא יכולים לתת סיוע לאנשים שיצאו בשליחות. יש לנו 4,500 נפש - 2,300 משפחות שמקבלות סיוע

ורשומות במאגר המידע הממוחשב שלנו כמקבלי סיוע. הם לא שליחים.
מוטי איילוו
אם הם יחזרו הם יקבלו גם מחר.
נדיה פריגת
בהנחה שלמעלה מ-80% מהחוזרים הם שליחים, כמה אנשים מקבלים אצלכם סיוע?
מוטי איילון
אצלנו יש בשנה כ-4,000 משפחות שמקבלות סיוע. זה 12,000 איש. זה בחוק לפי ההערכות.
נדיה פריגת
זה בדי1ק כמו ההערכות שלנו. מתוך 4,000 בתי-אב שמקבלים אצלכם פטור ממכס, 2,300 פונים אלינו,

והם לא שליחים. אז איך אתה מגיע לקביעה שהשליחים מהווים 80%? יש פה סתירה מאוד גדולה.
ישראל הלברשטייו
זה בשום פנים ואופן לא 80%. זה גם לא 50% ואפילו לא 20%.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה לא נראה לנו הגיוני לאור הנתונים.
נדיה פריגת
זה נתון מאוד חשוב.

רציתי להתייחס לעוד משהו. לפי הסטטיסטיקה שיש לנו, של אנשים שפונים אלינו שהם תושבים חוזרים

מהשורה, לפחות 50% חוזרים בתקופה שבין 5-2 שנים. אני מאוד מסכימה להחלטה שלכם להשאיר את

כל מי שייצא לחוץ-לארץ. זה דבר מאוד צודק. אבל בעיקרון זאת התקופה שאדם עדיין בשל לעשות את

המעברים האלה, שהוא עדיין לא מעורה שם, שהוא עדיין לא השתרש שם.
מוטי איילוו
מי שירד לתק1פה של 5-2 שנים אצלך נכנס בהגדרה של תושב חוזר.
נדיה פריגת
הוא עדיין פוטנציאל לעידוד לחזרה כי אחר-כך מאוד קשה להחזיר אותו. קשה באופן אובייקטיבי לאנשים

לעשות את המעברים האלה אחרי כל-כך הרבה שנים בחוץ-לארץ. אנחנו יודעים את זה לפי המספרים. גם

את זה צריך לקחת בחשבון. אם אנחנו מדברים על אספקטים כלכליים, של רווח והפסד של מדינה, אז כל

מהנדס ה"-טק כזה זה 200,000 דולר בשנה ועוד 3-2 מקומות עבודה נוספים לקליטת עליה.
מוטי איילון
זה לא הבעיה.
נדיה פריגת
אותם סטודנטים שלמדו שם, גם דוקטורנטים, אנחנו מאבדים מוחות ומאבדים את האנשים המוכשרים

ביותר, שגומרים את האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. בעמק הסיליקון יושבים 20,000 ישראלים,

שהם ה"טופ" שב"טופ" של המקצוע, שמציעים להם הצעות שאנחנו לא יכולים להתחרות בהן. אני לא

אומרת שזה הדבר שמחזיר אותם, אבל זה משמעותי כמסר.
היו"ר נעמי בלומנטל
גברת נועה לפלר, תחקירנית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עשתה מחקר משווה למדינות אחרות,

מדינות שמעוניינות שהתושבים שלהן יחזרו אליהן. בתורכיה - זה שנתיים; בג'מאייקה - 3 שנים; הודו - שנה;

מכסיקו - שנה; תאילנד - שנה.
מוטי איילוו
זה סוג המדינות שאליהן אנחנו רוצים להשתייך?
ישראל הלברשט"ו
הודו, עם 800 מיליון תושבים, רוצה להחזיר תושבים ואנחנו, עם 5.5 מיליון, לא רוצים?
היו"ר נעמי בלומנטל
אני חושבת שאנחנו לא צריכים להסתכל בצורה אליטיסטית על המדינות האלה. זאת הערה אליטיסטית.
מוטי איילוו
זו לא הסתכלות אליטיסטית, אבל המבנה שלנו הוא שונה מהן בצורה מהותית.
ד1רון ל"דנר
ספרד מתאימה לנו, גרמניה וצרפת מתאימות לנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מדברים על מדינות שמעוניינות בחזרת תושביהן. אנחנו רואים שבהחלט הקטע של הפטורים

ממכס מסוגים שונים הוא משמעותי.
מוטי איילון
אין הרבה מכס במדינות האלה.
ישראל הלברשט"ו
יש ועוד איך. בהודו נותנים פטור במכס על מוצרי חשמל.
היו"ר נעמי בל1מנטל
אדרבא, שיורידו גם בארץ את המכס, אנחם בעד.
מוטי א"לוו
זה בדיוק העניין. נבטל פטורים, יהיו מקורות ונוריד את המכסים. זו בדיוק הכוונה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו פה ועדת עליה וקליטה. האינטרס שלנו הוא לההזיר יורדים...
מוטי איילוו
האינטרס שלי הוא להרחיב את בסיס המס.
היו"ר נעמי בל1מנטל
ושלכם הוא להוריד לגמרי את המכסים כדי שתישאר בלי עבודה.
מוטי איילוו
אני אשאר עם עבודה כי המכס נוגע במדינת ישראל לא רק בהכנסות. הוא מגן מבחינת זכויות יוצרים

והוא מגן מבחינת החי והצומח. הוא מגן על משרד הבריאות ועל משרד התחבורה, זה תפקידו של המכס.
היו"ר נעמי בל1מבטל
זה כמו חזון אחרית הימים, נוסיף עוד פרק, הלוואי.
נדיה פריגת
בהמשך למה שאת אומרת, אני התקשרתי לכמה שגרירויות בישראל ובדקתי את הנושא. אני לא

קיבלתי תש1בות מלאות, אני לא מכירה את הפרטים, אבל באופן עקרוני ארצות האיחוד האירופאי מאפשרות

לאנשים להביא את תכולת ביתם ללא מיסים, כאשר החפץ צריך להיות לפחות 6 חודשים מיום הקניה. חצי

שנה בשימוש זה בעצם חדש. מישהו יקנה את זה חצי שנה לפני שהוא חוזר. אבל זה לא משנה. העיקרון

הוא שמאפשרים להם להביא את תכולת ביתם ללא מיסים. אני לא מכירה את הפרטים, אני ביקשתי

שיישלחו לי את החומר, אבל בעיקרון זה כך.
מוטי איילוו
את יודעת שפה זה קיים אבל הרבה יותר. פה מותר להם להביא את תכולת ביתם בשני משלוחים

נפרדים (אף אחד לא מביא את תכולת ביתו בשני משלוחים, משום שמשלוח אחד זה ביתו ומשלוח שני זה

כאשר הוא מחליט לקנות). פה הוא מקבל בקניה מתוצרת הארץ גם כן פט1רים נוספים.
ישראל הלברשט"ו
אין בזה שום פסול.
רות שוחט
יושבת פה קבוצה של נציגים אינטרסנטים ומשהו פה מאוד מפריע לי. אני מלווה את נושא העליה, וגם

את החזרה של תושבים חוזרים, למעלה מ-25 שנים.

אני רוצה לחזק את מה שאמרה גברת פריגת. גם אני הייתי בשליחות בארצות-הברית ובכל הפעילויות

שעשינו לעולים חדשים ראיתי שכמעט 2/3 מהבאים היו ישראלים שחיפשו את הקשר עם ישראל ואת

הישראליות שלהם. אין לי ספק שהמדינה שלנו צריכה לעשות הרבה יותר כדי לחזק את הקשר איתם ולא

לרא1ת אותם כמי שעזבו את הארץ וניתקו ממנה. צריך לחשוב איך לעשות את זה. זה באמת עניין שכדאי

להשקיע בו.

מה שמאח- מפריע לי כאן, בקבוצה הזאת, שיש לי הרגשה שהרבה דברים שנאמרים כאן לא נחקרו, לא

נבדקו ולא מבוססים בכלל. מי שטיפל בעליה יודע שבשנת ה-25 למדינה זה היה בומבסטי לא פחות מאשר

בשנת ה-50, או מה שיהיה בעוד 50 שנה בשנת ה-100 למדינה. בשנת ה-25 למדינה ניתנו זכויות גורפות

לתושבים חוזרים אך הם לא חזרו. אני לא יודעת על סמך מה מבסס כבוד חבר הכנסת כהן את ההנחה



שרבבות יחזרו אם יקבלו זכויות.
רביב רבינוביץ
אני לא מסכים. בשנת ה-30 למדינת ישראל חזרו למעלה מ-10,000 משפחות של ישראלים.
רות שוחט
וכמה נשארו פה?
רביב רבינוביץ
אני לא יודע.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם הסוכנות מטפלת בתושבים חוזרים?
רות שוחט
אנחנו מטפלים באותם תושבים חוזרים שהם משפחות של ישראלים ותיקים שמביאים איתם גם עולים

חדשים, ואנחנו מטפלים בבנים שלהם. זאת קבוצה שמדינת ישראל כן מעניקה לה זכויות של עולים חדשים.

גם שם יש לנו בעיה לאתר אותם, כי חלק בכלל לא רשומים והם הולכים לנו לאיבוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם עובדים בשיתוף פעולה?
רות שוחט
ק, בהחלט. צריך באמת לחשוב על הדברים האלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בשביל זה אנחנו כאן. מה מפריע לך, גברת רות שוחט?
רות שוחט
מה שמפריע לי זה שמחליטים על זכויות גורפות, שאני לא י1דעת אם נבדק אם יש להן הצדקה. מדברים

על דברים שלא כל-כך נבדקו.
היו"ר נעמי בלומנטל
עוד לא החליטו. האם את בעד זה ש"אריכו את משך הזמן? אנחנו מדברים על כמה פרמטרים: 1) לגבי

הגדרה מי האנשים שיהיו זכאים, האם שליחים יהיו זכאים או לא; 2) לגבי משך זמן השהייה בחוץ-לאץ.
רות שוחט
אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב איך מדינת ישראל שומרת על קשר עם הבנים שלה, נותנת להם

להרגיש רצויים וגם את האפשרויות לחזור הנה. גם הבן של מר רבינוביץ לא יחזור בגלל הפריג'דר אלא אם

תהיה לו פה מישרה. בשנת ה-50 שלנו אני לא בטוחה שזה יהיה.
הי1"ר נעמי בלומנטל
מה ההצעה שלו?
רות שוחט
אני לא יודעת. אבל אני חצה שאנחנו ניראה איך אנחנו מחזירים את הצעירים לישראל.
מוטי איילון
צריך לטפל בצד של עבודה, של דיור וכדומה, ולא בדברים קטבים.
מתי הכהו
כאחד שהיה קונסול כללי בלונדון וניהל שם את הבית הישראלי במשך 5 שנים, אני חצה להביא מהניסיון

שלי. אמרנו את זה ב1ועד1ת קודמ1ת ואני חצה להדגיש את זה גם כאן. מהניסיון שלי, אנחנו כולנו צריכים

לחזק את פר1ייקט הנוער ולהשקיע משאבים גדולים ועצומים בקרב הנוער. אנחנו כבר מתחילים לפעול בקרב

הבוער, כמו שאמרה גברת נדיה פריגת, במסגרת "צבר" ו"חץ וקשת". זה מניב פירות בצורה טובה ביותר.

בבי נוער בגילאי 18-16 חוזרים לארץ במסגרת הפרוייקטים האלה, מתגייסים לצה"ל וממשיכים כאן,

ובעקבותיהם באה כל המשפחה. חשוב לשים לב ומשאבים, לא חומריים כמו פטור ממיסים על פריגיידר או

פטור אחר, זה שטויות. מר רבינוביץ אמר שלפני 20 שבה חזרו 10,000 ישראלים - הם בין כה היו חוזרים.

הפריגיידר לא מביא אותם.
ישראל הלברשטיין
הוא עוזר להם?
מתי הכהו
לא. בשום פבים ואופן.

ההצעה של חבר הכנסת יצחק כהן במקרה הזה היא לא רלוונטית. קודם כל, ב-12 חודשים אי אפשר

להתארגן. שבית, זה לא בא בחשבון מפבי שאז זה יוצר אפליה איומה כלפי ישראלים שנמצאים כאן. אסור

לעשות את זה. אבל כן צריך לעשות השקעה בפרוייקטים לגבי הבוער. זה העתיד שלבו ובעקבותיהם ישובו

הרבה אנשים לישראל.
היו"ר נעמי בלומבטל
אבי מביבה שזה תואם את עמדתה של גברת שוחט.
רות ש1חט
אני שואלת את עצמי דבר אחד. אם אבחנו כבר מדברים עם אבשים מבפנים, למה אי אפשר להוריד את

הפטורים ולעסוק בעיקר? אבי חושבת שכל מי שמטפל בעליה מבין שהוא משקיע כל-כך הרבה עבודה

סיזיפית על כל עניין הזכאות - לספור את השבים, לבדוק את המסמכים - ולא מגיע לאבשים, לתוכניות,

לקשר, לתוכן. המינהלה באה על חשבון התוכן.
היו"ר נעמי בלומבטל
גברת שוחט, לצערנו האוצר מעוניין ככל האפשר לצמצם את התקציב. אם הייתי בטוחה שאם אבחנו

נוריד במכס, שהכסף הזה "לך לתוכניות צעירים, זה עוד היה ט1ב. אבל אני יודעת שזה יירד ואנחבו נחפש

את הכסף הזה.
דורון ליידנר
אני נשיא לשכת סוכני המכס למשלוחים הבינלאומיים בארץ. הארגון שלנו, וארגון-אח שלנו, מטפלים, בין

היתר, באנשים שחוזרים ארצה.

בנושא של שינוי תקופה מ-2, ל-5, ל-10, ל-20 שבה, יש פה מסר בחר לישראלים בחוץ-לארץ: אנחנו



לא זקוקים לכם פה, אנחנו לא צריכים אתכם פה. הפטורים לתושבים חוזרים ולעולים חדשים קיימים למעלח

מ-40 שנים. אבי לא יודע למה קפצו עכשיו פתאום.

יש כמה דברים שמפ0פ0ים מהתחלה. בעיתון "מעריב" מ-28.10 נאמר ככה: "איגוד תעשיות

האלקטרוניקה יגיי0 עובדים מחוץ-לארץ דרך אתר האינטרנט. 3,000 עובדים בהיי-טק". החברות: אורבוטק,

אור-קיד, ECI, מדיקל - הם מנסים הצעות לישראלים שייחזירו אותם ארצה.
מוטי איילון
אם תהיה לו תעסוקה - הוא יגיע. זה הדבר החשוב.
דורון ליידנר
אתם טועים בדבר אחד. מי שפירסם את זה בעיתון טען שזה יכניס לאוצר המדינה 60 מיליון שקלים. אני

פה אסתור את זה מאל"ף את ת"ו. בואו נצא מהנחה שהרף יקבע על 5 שנים. אף אחד, כולל במכס, לא

יודע כמה מהאנשים שמקבלים זכויות היום חזרו אחרי שנתיים, אחרי שלוש, אחרי ארבע, אחרי 5, אחרי 18,

או אחרי 12 שנים. כך שכל מספר שהם נוקבים בו הוא לא אמיתי, לא נכון ולא מדוייק. מעולם לא יכול

להיעשות פילוח במכס. המכס נותן זכויות למי שמוכיח שהיה בשנתיים האחרונות בחוץ-לארץ. זה לא מעניין

אותם. הם לא יכולים לדעת. המספרים לא נכונים מהיסוד.

נניח שמדברים על פטורים שמסתכמים ב-60 מיליון שקל. כשבן אדם אחרי 4-3 שנים בחוץ-לארץ יחזור

בלי מקרר, בלי טובות מאף אחד, על מה הוא "שלם מיסים? על הדברים הישנים שלו? על חפצי הבית

הישנים שלו? על המקררים הישנים שלו? יש הסכמי סחר עם ארצות-הברית, עם השוק המשותף, עם

קנדה, עם מדינות נוספות - אין מיסים. המספרים לא נכונים.
המסר ברור לגמרי
אנחנו לא רוצים אתכם פה, תשבו שם. אם תירצו לבוא בגלל השמש? תחזרו.
מוטי א"לוו
אם נוסיף למסר: תישארו שם וניתן לכם לנייד את הטובים, הלוך חזור, 6 פעמים בשנה, זה יהיה בסדר

בשבילו?
ד(ר1( ל"דנר
אתה לוקח את זה בצורה אישית ולא נכונה. אני נורא מצטער שזה כך.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת העמדה שלך ויש עמדות אחרות.
רות שוחט
דרך אגב, מאז 40 שנה כל שיטת המיסוי 1המכסים השתנתה לגמרי. פש1ט לא אומרים פה דברים

מדו"קים.
היו"ר נעמי בלומנטל
גברת שוחט, תודה רבה. את כל הזמן מחמיאה לנו, אז תמשיכי. אני אתן לך גם בהמשך את רש1ת

הדיבור. המשיכי להחמיא לנו. אני שמחה מאוד. ת1דה רבה.
פרנק שטיין
אני מייצג את מ1עצת ארגוני עולים.

עולים מארצות הרווחה לא עולים בגלל זכויות, אולי פרט למיעוט של סטודנטים שעולה עקב היוקר של



האוניברסיטאות בארצות-הברית. גם תושב חוזר לא חוזר בגלל זכויות. כל מי שעולה, קודם כל איכפת לו

מהתעסוקה ומדיור. זח ברור לכולם. אם חוא יקבל מקרר או לא, זח פחות חשוב.

אבל בכל זאת אנחנו מרגישים שבזמן חאחרון יש חתעוררות בין הישראלים שגרים בחוץ-לארץ ושיש

חתעניינות רבה, שרוצים לחזור. מחפשים פשוט פתח ואולי איזה "סוכריה". לפיכך אולי הרעיון חזה,

שלתקופה מצומצמת ייתנו להם הסבות כשייחזרו, זה דווקא רעיון מצויין כדי לעודד את אלה שכבר החליטו.

כל יום פונות אלי 4-3 משפחות שממש מעוניינות ושואלות אותי על הזכויות. איכפת להם קודם ענייני דיור,

חינוך ותעסוקה. ה"סוכריה" הזאת תעזור אולי בעניין זה. אם זה יהיה מוגבל לתקופה מסויימת זה ידחוף

אנשים לקבל החלטה ולחזור. אבל שוב פעם, הזכויות האלה הן לא כל-כך חשובות.
לגבי הסטטיסטיקה
יש הרבה תושבים חוזרים שבכלל לא פונים למשרד לקליטת עליה והם לא שליחים.

אבל כולם פונים למכס. אני חושב שכדאי שנבדוק במכס את המספרים. אני בטוח שהמספר שהוצג, כאילו

80% מהחוזרים הם שליחים, הוא מספר לא נכון.
טובה פינקלשטיין
לגבי ההבחנה בין שליחים לישראלים חוזרים שאינם שליחים: אני בכל זאת הייתי הולכת בכיוון שהציעה

חברת הכנסת בלומנטל ולא הייתי שוללת מכל וכל את הניסיון למצות הבחנה כזאת. הבחנה כזאת קיימת

היום גם בצ11ים שלכם. אצלנו היא קיימת לגבי שתי הקבוצות. לגבי הקבוצה של תושבים חוזרים במפורש

כתוב שאנחנו לא נותנים סיוע למי שיצא מטעם מעביד ישראלי, פרטי או ציבורי: וגם לגבי הקבוצה של מה

שאנחנו קוראים בעגה הלא מקצועית "קטינים חוזרים".

במכס לגבי שתי הקבוצות יש הבחנה. נכון שלגבי תושבים חוזרים לא מבחינים, חניסוח הוא גורף וכולל

גם שליחים וגם מי שאינם שליחים. אבל לגבי קטינים חוזרים, בצווי חמכס, גם בפרט 7 לתעריף המכס וגם

בצו מס קניה (פטור), קיימת אותה הבחנה שקיימת אצלנו. אומרים: אף אחד מהוריו לא ירד מהארץ, לא

שהה ב-5 השנים האחרונות איתם, ואז יש להם זכ1יות של ע1לים חדשים. זאת אומרת, גם הי1ם אצלכם, עם

כל אי-האהדה להבחנה הזו, היא קיימת, לפח1ת לגבי הנושא של קטינים חוזרים.

אני אומרת שבכל זאת כדאי לנסות למצות ולבדוק חאם יש אפשרות לקיים את החבחנה הזאת. עובדה

שהבחנה מאת קיימת גם בנהלים שלנו וגם בצווי המכס, ואף אחד עוד לא ניסח לתקוף אותה בבית-משפט.

אולי בכל זאת כדאי לנסות ולמצות איזשהי בדיקה ולראות האם יש אפשרות להעמיד את ההבחנה הזאת על

איזשהו בסיס משפטי יציב, שנוכל אחריך להגן עליו אם מישהו יתקוף את הנושא בבית-משפט.

הערה שניה, לגבי השאלה מה המניע שמחזיר או דוחף ישראלים לחזור. אני רוצה לציין שבשנת ה-30

למדינה המשרד לקליטת עליה נתן לחוזרים הטבות גדולות, כמעט הטבות עולים, למעט דיור ציבורי וכולי.

במכס היתה הרחבה, הרחיבו את תחולת חמוצרים חפטורים. למעשח לגבי כל הדברים, למעט רכב, היתה

הקבלה מלאה בין תושבים התרים לעולים לגבי מי שחזר בשנת ה-30 למדינה במשך תקופה קצובה. הרכב

הוצא מייד מתחולת הפטור. לאחר מכן נעשח מחקר והובהר שלא ההטבות הכספיות הן היו הגורם המניע,

המדרבן והממריץ. המחקרים מצויים בארכיון של המשרד לקליטת עליה.

אני רוצה לחזור שוב לבעיה העיקרית שקיימת בהצעות החוק. הבעיה היא של הזכאים ליהנות מתחולת

חחוק, גם בחצעת חחוק של חבר הכנסת כהן וגם בהצעת החוק של חברת הכנסת בלומנטל. נדמה לי שכאן

הבעיה עיקרית, הרבה לפני שאנחנו מדברים על חיקף הזכויות - למי אנחנו נותנים את הזכויות.

מה שתי ההצעות בעצם אומרות? מי שלולא היה אזרח ישראלי היה זכאי להגיע ארצה לפי חוק השבות.

פירושו של דבר בעצם לר1גיד במילים אלגנטיות, הסיוע הזה מיועד רק למי שהוא יהודי או קרוב של יהודי, לפי

התוספת של סעיף 4(א). בנקודה הזאת יש לנו בעיה קשה. לגבי תושבים חוזרים - בניגוד לקטינים חתרים -

גם במשרד לקליטת עליה וגם במכס אין הבחנה. אנחנו נותנים את הסיוע המצומצם לכל ישראלי חוזר, אין

כאן חבחנה בין יהודי ללא-יהודי.

בזמנו בצווי המכס לא היתה הבחנה בין יהודי לבין מי שאינו יהודי. בנוהלי המשרד לקליטת עליה היתה

הבחנה כזאת. היתה פניה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מר יוסף חריש, והוא הוציא הנחיה שלגבי תושבים

חוזרים לא ניתן לעשות הבחנה בין יהודי למי שאינו יהודי, ובעקבות זאת אנחנו תיקנו את הנהלים שלנו

בהתאם.



למעשה הכוונה הראשונית של היועץ המשפטי לממשלה בזמנו היתה להחיל את ההוראה הזאת גם על

קטינים חוזרים. אנחנו איכשהו, בתימרונים על-אנושיים, הצלחנו להוסיף שתי שורות לחוות הדעת, שזה לא

יחול בשלב זה על קטינים חוזרים. אנחנו בינתיים חיים עם הנושא של קטינים חוזרים כשאנחנו מודעים

לבעיה, שאם מישהו ינסה לתק1ף את הנושא - אנחנו נעמוד בבעיה.

בינתיים נפל דבר בישראל וחוקק חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אחרי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כל

חוק של הכנסת בעצם עומד במבחן וצריך לעבור את כור ההיתוך הזה של שיו1יון. פה אני באמת לא מוצאת

פיתרון משפטי, איך אנחנו מנסחים איזשהי הצעת חוק שהתחולה שלה תהיה רק על יהודים, נראה לי שזה

פשוט לרבע את העיגול, או לעגל את הריב1ע. זה לא יעמוד במבחן משפטי.

נדמה לי שכאן צריך לקבל החלטה, עוד לפני שמחליטים על איזה זכוי1ת אנחנו נותנים - החלטה על מי

זה חל. אני אשמח אם עו"ד אלן זיסבלט יוסיף אם יש לו מה להוסיף. נדמה לי שאנחנו צריכים לצאת מנקודת

הנחה שהזכויות שאנחנו נותנים לתושבים חוזרים יחולו גם על יהודים וגם על מי שאינם יהודים. ז1 נקודת

הבסיס וממנה אנחנ1 צריכים לצאת.
מתי הכהן
נציין "אזרח ישראלי" וזה1. צריך לא להיכנס לזה בכלל.
טובה פינקלשטייו
לא להיכנס, פירושו לדעת שזה חל גם על ערבי שחוזר לארץ.
אל1 זיסבלט
לא חשוב, גם אם הוא קיבל את האזרחות ב-1950 - אם הוא אזרח שחתר אז הוא זכאי לאותן זכויות,

לא חשוב מה הלאום שלו. אנחנו דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת. העברנו לוועדה את חוות הדעת של

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה.
מוטי איילוו
יש את הסכם פריז שאומר: The same potential policy apply. זאת אומרת, כל מה שאנחנו משנים פה

יחול גם לגבי השטחים. זו מדיניות יבוא אחת, זו מעטפת מכס אחת. יש עם זה בעיה. זה לא פשוט.
טובה פינקלשטייו
1לגבי מזרח ירושלים זה בוודאי יח1ל.
אלן זיסבלט
אני חושב שהנקודה ברורה. נדמה לי שיש לכם בתיקים את חוות הדעת הברורה 1החד-משמעית של מר

יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהוא גם המומחה שלנו לעניין חוקי היסוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
חסרה לנו חו1ת הדעת הזאת.
אלו זיסבלט
אז אני אשמח להעביר לכם אותה.

ארשה לעצמי גם להסכים עם החלק השני של ההערות של גברת פינקלשטיין. בוודאי שיש לנו בעיה

קשה מאוד עם ההבחנה בין יהודי ללא-יהודי לצורך החוק בכלל. לעומת זאת, נדמה לי שניתן אולי להגיע

להבחנה בין מי שיצא בתפקיד לבין מי שלא יצא בתפקיד. ניתן אולי לנסח משהו שבכל זאת יעמוד בביקורת.

אני שמח להסכים לכל הניתוח של עו"ד פינקלשטיין.
אהובה גמר
השאלה אם יעשו הבחנה בין שליחות ממשלתית לבין שליחות של חברת אגרסק"ו או של הסוכנות או

של בנק לאומי וכדומה.
היו"ר נעמי בלומכטל
אני אדבר גם עם חבר הכנסת כהן על הבעייתיות שקשורה לאותם אנשים שלא חל עליהם חוק השבות,

משמע: לא יהודים. על כל פנים, מה שמסתמן לנו, לפי דעתי, ויהיה לזה רוב ל1ועדה, זה לא להסכים

להחלטה שהתקבלה, לצו שחתמתם עליו אתמול - ממש בתור סטירת לחי לוועדה, אני חושבת. אני לא

יודעת אם כל-כך תיאמתם יפה את התאריך או שזה היה כך באופן מקרי.
מוטי איילוו
זה משום הלחץ המאסיבי שיש היום בשל חוסר הוודאות. אנחנו מקבלים כל הזמן טלפונים ואמרנו

שצריך להבהיר את המצב.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש פניות רבות גם לוועדה.

הנטיה שלנו, אנחנו גם נעמוד על זה בוועדת הכספים, היא לא לאשר את ההרחבה ל-5 שנים ושזה

ישאר בבחינת שנתיים. אני לא חושבת שיש היגיון רב שנעשה את זה ל-3 שנים במקום שנתיים, כאילו לבוא

לאיזשהי פשרה בעניין הזה. אני גם לא יודעת כמה זה משמעותי מבחינת המכס. אז ההמלצה שלנו תהיה

שזה ישאר שנתיים.

בכל זאת אנחנו נמליץ לעש1ת הבחנה, וננסה למצוא לזה את ההגדרות הנכונות, בין אלה שהם שליחים,

או כאלה שנוסעים לעבוד בחוץ-לארץ, לבין ישראלים שעזבו מסיבות כאלה ואחרות ורוצים לחזור לארץ. אני

לא חושבת שיש איזשהו היגיון בכך שכאשר אתה נוסע לעבוד בחוץ-לארץ יהיו לך יותר זכויות מאשר למי

שעובד כאן בארץ. אני משערת שהחברות נותנות לאותו עובד הנוסע לעבוד בחוץ-לארץ משכורת מעט קטנה

י1תר ואומרות שאחת ההטבות שתהיה לו היא פט1ר מתשלום במכס. אז או שהחברות יישלמו יותר או

שיימצאו דרך הטבה אחרת. מצידי שייתנו להם מכוניות כשהם חוזרים, אני אשמח מאוד.

לגבי ההיבט של שנת ה-50 - חבל, חבר הכנסת כהן הלך - לי לא נראית הגיונית ההגבלה הזאת עכשיו

לשנת ה-50. שנת ה-50 מסתיימת עוד מעט, אנחנו מסיימים אותה בחודש מאי, עוד כחצי שנה.
נדיה פריגת
אנחנו בהחלטות שלנו נתנו לזה שנתיים.
היו"ר נעמי בלומנטל
הייתי אומרת: עד ה-1.1.2000. ואולי אפילו יותר, ער סוף שנת 2000.

חבר הכנסת כהן הציע שההטבות תהיינה כמו לעולה חדש. עלו פה גם הצעות אחרות. אני עדיין דבקה

בהצעה שלי, שמדברת על איזשהו מענק הסתגלות.
נדיה פריגת
לפי הזדקקות אישית.
טובה פינקלשטיין
קשה מאוד לקב1ע לפי מצב כלכלי. זה בלתי אפשרי. בעיקר כאשר את נמצאת כאן ואת צריכה לאשר

למישהו שנמצא שם ולברר מה מצבו הכלכלי. צריך מדד אובייקטיבי.
רביב רבינוביץ
אז כולם יבואו ויהיו מובטלים. אז הם ייקחו את המענק וייחזרו לחוץ-לארץ.
הערה
מענק זה כסף שיוצא מכיס. פטור זה כסף שלא יוצא מכיס.
היו"ר נעמי בלומנטל
יכולים להיות לזה כמה פתרונות, למשל מענק מותנה. יכול להיות שזה יהיה בצורה של הלוואה. אז

בוודאי שמי שלא זקוק להלו1אה לא ייקח את זה. כמו שהסוכנות נתנה בזמנו הלוואות.
וילמה מאור
זה כמו סל קליטה. זו הלוואה שהופכת למענק.
היו"ר נעמי בלומנטל
בדיוק, הלוואה שאתה מחזיר אותה כעבור 3 שנים.
טובה פינקלשטיין
בשנת ה-30 למדינה כשעשו את המבצע הגדול כל ההטבות הי1 מותנות בכך שהתושב החוזר חתם על

התחייבות נדמה לי ל-5 שנים.
היו"ר נעמי בלומנטל
לפי דעתי אפשר ללכת על הדברים האלה. אנשים שמצבם הכלכלי טוב ממילא לא ינצלו את זה, משום

שהם גם יצטרכו לחתום על איזה החזר וגם להישאר בארץ תקופה ממושכת.

אלה תהיינה ההמלצות שלנו. לפני הישיבה הבאה חבר הכנסת כהן ואני נקיים עוד שיחות עם המכס,

עם משרד האוצר ועם גופים אחרים, כדי שנוכל בישיבה הבאה להתקדם וללכת לקראת קריאה ראשונה.

נשמע כעת את נציגת הביטוח הלאומי.
לאה רוזנברג
אני רוצה לחזק את מה שנאמר בהצעה שלך ולסגת מההגדרה של "עולה", משום שהיא יוצרת אצלנו

קצת עיוותים. אצלנו לעולים יש זכויות מסויימות שמותנות בתקופות הכשרה ושהות בארץ. לכן אני חושבת

שאם אתם תיסטו מהגדרה של "עולה" זה יהיה בעייתי. אם כפי שאת מציעה תציינו איזשהו מענק או הטבות

שמ1גדר1ת במיוחד 1לא זכויות של עולה, אז מבחינתנו זה בעייתי.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה ההבדלים אצלכם בין עולים לבין תושבים ח1זרים?
לאה רוזנברג
אצלנו בכלל תושב חוזר לא מוכר. חוק הביטוח הלאומי חל על תושבים. מהבחינה הזאת אין לנו בעיה

עם ערבים או יהודים וכולי. החוק שלנו חל על תושבים.

ענפים מסו"מים, ביט1חים מסויימים לפי חוק הביט1ח הלאומי מותנים במה שאנחנו קוראים "תקופת

הכשרה". עולה שבא לארץ ויושב פרק זמן מסויים, אז הוא מתחיל להיות זכאי לכל מיני הטבות למיניהן. בין

היתר למשל בתקופה הראשונה הוא פטור מדמי ביטוח אבל הוא לא מקבל גימלאות.



אני חושבת שזה לא שייך ולא רלוונטי לתושבים חוזרים. לכן אם אתם תשתמשו בהגדרה של "עולה"...
מרים פרנקל-שור
לפי מה שאת אומרת תושב חוזר יכול להפסיד.
לאה רוזנברג
ייצא שתושב חוזר אפילו יוכל להפסיד. למשל אם הבטחת הכנסה מותנית בישיבה של 12 חודשים

בארץ, או יותר, אז הוא מפסיד. או פרק הזמן לחוק ביטוח נכות, היה והוא מגיע והוא חולה, צריך לשבת קודם

12 חודשים בארץ לפני שהוא הופך להיות זכאי בתור עולה, אבל כתושב הוא מייד זכאי. לכן הייתי מבקשת

שתיסטו מההגדרה של "עולה" ובאמת תתייחס1 להטבות ספציפי1ת.
היו"ר נעמי בלומנטל
בעצם את אומרת שלעניין חוק הביטוח הלאומי טוב יותר לתושב חוזר להישאר בסטטוס שלו.
לאה רוזנברג
בעיקר אם אתם מדברים על פרק זמן של שנתיים, שאז הוא מבחינתנו ממשיך כמעט באופן אוטומטי

להי1ת תושב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אחרי כמה זמן יש לו שינוי אצלכם?
לאה רוזנברג
מכיוון שאין הגדרה של "תושב" בחוק וזה בנוי מהלכות שהתפתחו בפסיקה, אנחנו בודקים דברים

עובדתיים, כמו מרכז החיים שלו, הקשר שלו לארץ. בדרך כלל אחרי שנתיים אנחנו לא אומרים שהתושבות

פסקה. כדאי להוציא את חוק הביטוח הלאומי מהעניין הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה. גברת רחלה שיפר, האם יש לך עוד משהו להוסיף, משהו שקשור למשרד החינוך, התרבות

והספורט? הכל נופל עליכם. אמרו שהכל הצעירים.
רחלה שיפר
ההגדרה של המשרד לגבי קטין היא לאחר 6 שנים רצופות של שהייה בחוץ-לארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
אז אתם צריכים לשנות גם את ההגדרה.
רחלה שיפר
אנחנו צריכים לצמצם את הטווח. כרגע זה המצב.
מרים פרנקל-שור
גברת נדיה פריגת, מה זה סל הקליטה היום?
נטשה מיכאלוב
אנחנו כמובן מתנגדים לחקיקה הזאת ורואים אותה כלא מוצדקת. גם מבחינת העלות התקציבית היא

על1לה להיות מאוד יקרה. אינני יודעת עדיין על איזה זכויות מדובר אבל זה בוודאי עשרות מיליונים, וזה עלול

להיות מאות מיליונים, תלוי על איזה זכויות אנחנו מדברים. מדובר באלפי אנשים שחוזרים כל שנה. גם אם

אנחנו מוציאים את השליחים החוצה עדיין מדובר במספר גדול של אנשים שחוזר אחרי שנתיים. אנחנו לא

רואים את זה בסדרי עדיפויות. אנחם בכלל לא ר1אים את זה כמוצדק.

המגמה כעת במשרד האוצר היא בדיוק הפוכה, לצמצם את הזכויות, וזה בא לידי ביטוי גם בחוק

ההסדרים.

אנחנו לא רואים שום סיבה שבן אדם ששהה שנתיים בחוץ-לארץ יקבל הטבות - אפילו ההטבות

שקיימות היום, ובוודאי לא הגדלה של ההטבות. אני באופן אישי מכירה אנשים ששהו שנתיים בחוץ-לארץ

וזה גורם לתחושה של עושק של מי שנשאר כאן לעומת אלה שיצאו. אנשים יוצאים, ע1בדים שם, לומדים

שם. מה היתרון של סטודנט של1מד בחוץ-לארץ לעומת סטודנט שלומד בארץ? זה יוצר הרגשה לא טובה.

זה יוצר הרגשה שמי שנשאר כאן בעצם יוצא פראייר מכל העניין.
דורון ליידנר
כמה עולה למדינה סטודנט שלומד פה בארץ?
אהובה גנור
סטודנט שלומד בישראל הולך למילואים בארץ. האם לא שמעת על זה? ושכר לימוד גם עולה להורים.
דור11 ליידנר
אבל זה עולה להורים, לא למדינה. זה לא עומס על התקציב, זה לא נופל על משרד האוצר.
נטשה מיכאלוב
אבל זה בכלל לא שייך. גם אם הוא עולה למדינה, אז מה? צריך לשלוח אותו לחוץ-לארץ כדי לחסוך

כסף?
דורון ליידנר
השאלה אם אתם רוצים אותו בחזרה במדינה.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש פה בעייתיות. ציינתי כבר שהמאמרים שאני קראתי בהקשר הזה היו דווקא שליליים, זאת אומרת
בכיוון
למה ישראלי צריך לסבול בשעה שמי שעזב את הארץ מקבל הטב1ת. אבל אני לא אוחזת בעמדה

הזאת.

אני חושבת בשלב הזה לסכם את הישיבה ברוח שסיכמתי קודם לכן. אני, עם חבר הכנסת כהן, ועם

אנשי האוצר, המכס וגופים אחרים נבוא בדברים כדי להכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים