ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/10/1998

הזיקה בין מדינת ישראל לעם ישראל בתפוצות - היערכות מחודשת דיון בהשתתפות ראש-הממשלה. מר בנימין נתניהו

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי £§1

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום גי. ז' בחשון התשנ"ה. 27.10.1998. בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר נעמי בלומנטל

רומן ברונפמן

שמואל אלפרט

צבי ויינברג

יצחק וקנין

אליעזר זנדברג

אלכסנדר לרבוצקי

עוזי לנדאו

סופה לנדבר

אדיסו מסאלה

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

דוד צוקר

יוסי שריד
מוזמניס
יושב ראש הכנסת, מר דן תיכון

ראש-הממשלה, בנימין נתניהו

אביב בושי נסקי, יועץ ראש-הממשלה לתקשורת

שלומית כנען, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

חנוך צמיר, סמנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

אברהס בורג, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית

דייר שמשון שושני, מנכ"ל הסוכנות היהודית

סלאי מרידוד, גזבר הסוכנות היהודית

אבי פזנר, יוייר קרן היסוד

חיים ציסלר, יו"ר ועדת עלייה וקליטה של חבר הנאמנים,

הסוכנות היהודית

עמוס חרמון, יו"ר הוועדה לחינוך ואחראי על השליחים

בגולה, הסוכנות היהודית

רוני ויניקוב, דובר הסוכנות היהודית

יוחנן בן-יעקב, ראש הרשות לקליטת העלייה, משרד החינוך

והתרבות

יעקב לוי, סמנכייל הסברה, משרד החוץ

טליה לדוד-פרשר, סגנית מנהל מהלקת תפוצות, משרד ההוץ

יעקב קדמי, דאש לשכת הקשר

מאיר אזרד, סמנכ"ל משרד הדתות

ארנון מנטבר, מנכ"ל הגיוינט

דני פינסק, גיוינט

אילנית ששון-מלכיאור, יו"ר התאחדות חסטודנטים היהודית

העולמית

דפנה כהן, לוביסטית, התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית

רבקה רוס, אחראית מחלקת החינוך, התאחדות הסטודנטים

היהודית העולמית



מנחם רביבי, מנכ"ל המשרד הישראלי המאוחד, מועצת

הפדרציות

דוד הרמן, משרד המסהר והתעשיה

מיכאל פישר, מנהל מערבת החינוך, בית התפוצות

ישראל כהן, יועץ תקשורת, בית התפוצות

אורי רגב, המרכז לפלורליזם יהודי

ציון אברמוב, סמנכ"ל הפורום הציוני

אווה הלחמי, י ו"ר התאחדות עולי צרפת

פיליפ הדד, התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה

סטיב כהן, נשיא התאחדות עולי אמריקה וקנדה

לאה רונן, מנכ"לית התאחדות עולי אמריקה וקנדה

פרנק שטיין, התאחדות עולי בולגריה

משה זקן

לאה לוי

נצחיה סגל

אילנה קובלסקי

צבי רביב, יועץ ראש העיר ירושלים

חיה שמיר, מנהלת אגף ארגונים ארציים בליכוד

יעל שמרגד

ולדימיר שקלר
מנהלת הוועדה
וילמה מאור

נרשם על"ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר ה י ו ט

הזיקה פין מדינת ישראל לעם ישראל בתפוצות - היערכות מחודשת

דיון בהשתתפות ראש--הממשלה, מר בנימין נתניהו



הזיקה בין מדינת ישראל לעם ישראל בתפוצות - היערכות מחודשת

דיון בהשתתפות ראש-הממשלה. מר בנימין נתניהו

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה

והקליטה.

אנחנו שמחים לארח אותך, אדוני דאש-הממשלה, לישיבה שתדון בנושא שהוא

בוודאי בנפשנו, יחסי ישדאל-תפוצות, יחסי גומלין חדשים, מערכת חדשה,

היערכות חדשה שבינינו לבין יהדות התפוצות. אני מוכרחה לציין שמאז שקמה

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, לפני 15 שנים, מלבד ראש-הממשלה לשעבר מר

בגין, איש מראשי הממשלות לא הגיע לישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

ועדת העלייה והקליטה של כנסת ישראל בוודאי רואה בברכה את העובדה שאתה

מעניק עוצמה וחשיבות ליחסי ישראל והתפוצות.

ברשותך אדוני ראש-הממשלה, קיבלנו פניות רבות מאמצעי התקשורת לגבי

התהליך המדיני שאנחנו נמצאים בעיצומו, והם ביקשו אם בתחילת הישיבה תהיה

מוכן לענות לכמה שאלות. אם זה נוח לך או מתאים לך, נוכל להתחיל בשאלות

של התקשרות לגבי הנושא המדיני ולאחר מכן נמשיך בישיבת הוועדה.
ראש-הממשלה בנימין נתניה ו
גברתי היושבת-ראש, אני מוכן לעשות מה שאת

רוצה, אבל יש לי הצי שעה לעשות זאת. תחליטי

את על חלוקת הזמן ואיך את רוצה לנצל אותו.
היו"ר נעמי בלומנטל
בוא נאמר שנקדיש לתהליך המדיני שבע דקות.
ראש-הממשלה בנימין נתניהו
אני מציע שאנחנו נשקיע את החצי שעה הקרובה

בענייני עלייה והקליטה. לאחר שנסיים זאת,

אוכל לטפל בשאלות של העיתונאים. בינתיים העיתונאים יועילו להקשיב גם

לנושא עלייה וקליטה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני בטוהה שהתקשורת מעוניינת מאוד במה שקורה

בינינו לבין יהדות התפוצות.

נמצאים כאן ראשי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, חברי ההנהלה, אנשי

קרן היסוד והתאחדויות העולים. מה שעומד על סדר היום - ולכן היזמנו אותך

לוועדה לפני כמה חודשים, ואני מאוד שמחה שנענית לפניה שלנו - זה למעשה

דף חדש, היערכות מחודשת ביחסים שבין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות.

אין ספק, כולנו יודעים על ירידה משמעותית בתרומות למדינת ישראל והפרק

הזה שבו אנחנו כמדינת ישראל ידענו והיה ברור לנו שעצם קיומה של המדינה

כיישות הציונית, כמדינה ריבונית יהודית יחידה בעולם, עצם המהות הזאתך

היתה מספקת, בוודאי מבחינתנו, אבל דומני שגם מבחינת יהדות התפוצות. אלה

היו היחסים. אנחנו שומרים על מדינה יהודית, בנינו נמצאים במלהמות

ישראל, אנחנו שומרים על הקיום, ומאידך יהדות התפוצות תורמת למען המטרה

הזאת.

הפרק הזה, אם אנחנו רוצים או לא רוצים, הוא פרק שנגמר. היום נשאלת

השאלה מה סדר היום החדש מבחינת היהסים האלה. למעשה כבר פתחנו, ואתה

בהחלט היית שותף, אם לא היוזם של מגמה שבאה ואומרת שמדינת ישראל

מחוייבת לעם היהודי. מדינת ישראל לא עוד כמדינת מקלט ליהודים, אלא

מדינה היא מרכז רוחני לעם היהודי, מדינה שהיא משדרת לתפוצות שהזהות



היהודית וקיומו של העם היהודי מבהינת מדינת ישראל זה דבר משמעותי

וחשוב. למעשה התחלנו עידן הדש, עידן שבו אנחנו מקווים שבתוך זמן קצר

מספר היהודים שחיים במדינת ישראל יהיה המספר הגדול ביותר מבין היהודים

ברהבי תבל, זה עידן שבו למעשה אין כמעט היום יהודים שנמצאים בסבנה

קיומית ברחבי תבל, עידן שבו האנטישמיות כבר איננה 'פוליטיקלי קורקטי.

אני לא אומרת שאין אנטישמיות, ויש עוד הרבה מאוד אנטישמיות אבל זה כבר

לא בון טון, זה כבר לא דבר שמקובל בהברה המודרנית. זה עידן שבו אנחנו

עדים לצערנו לתופעת התבוללות קשה מאוד, בעיקר בצפון אמריקה, בדרום

אמריקה וארצות נוספות. יש מדינות - ואנחנו מקבלים את הדיווחים - בהן

המגמה היא קטנה. דנו עכשיו ביהדות אירן ושם אין כמעט נישואי תערובת ואם

יש, הרי שזה מעט מאוד. הקהילה היהודית חזקה ואיתנה מאוד, תנאים מאוד

קשים, אבל היא קיימת. זה עידן שבו אנחנו נתקלנו בצורה חריפה מאוד, כמעט

במשבר שעשוי היה להתקיים בעניין חוק ההמרה.

בהחלט אנחנו מוצאים שהיום זה הזמן הנכון לפתוה דף חדש בבחינת היערכות

מחודשת ביחסים שבינינו, עם ישראל בארצו, לבין יהדות התפוצות.

היינו רוצים לשמוע אותך, אדוני ראש-הממשלה, איך אתה רואה את פני הדברים

בבחינת משיכה קדימה, חזון, היערכות, זיקה, יחסי גומלין, סדר יום חדש

ביחסים האלה.

ראש-הממשלה בנימין נתניהו; תודה רבה. הייתי רוצה לשמוע בכל-זאת כמה

מחברי הוועדה.

יושב - ראש הכנסת דן תיכון: אדוני ראש-הממשלה, חברי הכנסת, יושב-ראש

הנהלת הסוכנות, אני רואה שיש מינויים הדשים

בקרן היסוד, אבי פזנר, אני מברך אותך, וכמובן כל אלה שמייצגים את

הציונות במיטבה.

אדוני ראש-הממשלה, אני אציב אתגר. כמי שמתעניין, ועושה זאת בשקט, בנושא

הזה ורואה במקומות רבים וגם רחוקים מה קורה לעם היהודי, אני יכול לומר

לך שלצערי הרב העם היהודי הולך ונעלם. אתה שואל את עצמך מה עושים,

וכולם מפנים את האלה הזאת אל נציגי ממשלת ישראל והכנסת, והקבלה הזאת

חוזרת ומלווה אותך בכל מקום. אם אני צריך להגדיר את הבעיה של העם

היהודי, אני חוזר לנושא החינוך, ונדמה לי שבנושא הזה אנחנו לא כל כך

מבינים את מה שקורה בתפוצות. אתה מבקר בבתי-ספר יהודיים ושואל את עצמך

עד מתי בתי-הספר האלה יחזיקו מעמד. בעיית התקצוב והמימון של אותם

בתי-ספר מוצבת על שולחננו אנו, שולחן מדינת ישראל, ממשלת ישראל והכנסת,

שהרי כמעט ללא יוצא מן הכלל ישנו מצב פרדוכסלי. מצד אחד היהדות במקומות

הרחוקים האלה מממנת באמצעות הבונדס וקרן היסוד מפעלים חשובים ביותר

במדינת ישראל, ומצד שני היא מתקשה לממן את מוסדות החינוך שבאחריות

הקהילה ובעצם המוסדות האלה נשענים על מתי מעט וגם אלה הולכים ונעלמים

כתוצאה מנישואי תערובת.

אני מציע בכנסת בזה המקום, ואולי לא רק בזה המקום, שאנחנו נחפש מקורות,

וכאלה מצויין. אני יכול לחשוב על כל מיני הסכמים עם מדינות דוגמת

שוויץ, גרמניה, מפעלים תעשייתיים, שחלק מהכסף הזה יוקדש לחיזוק החינוך

היהודי בגולה, כי זו הבעיה וזו אולי גם השעה האהרונה שאנחנו יכולים

לעשות מעשה שיעצור את אובדנו של העם היהודי בתפוצות.
אופיר פינס-פז
אדוני ראש-הממשלה, אני רוצה לברך אותך על כך

שהועלת להיענות להזמנת יושבת-ראש הוועדה

וכלל החברים שביקשו את השתתפותך. אני גם רוצה לברך אותך על חתימת הסכם

השלום, גם בקשר הזה הוא ודאי תורם לעלייה לארץ. אני אומר את זה בלי

צהוק. מי שעוסק בעלייה הרבה שנים, יודע שלתהליך השלום יש השפעה על

מימדי העלייה למדינת ישראל.

אני רוצה לומר שהברת הכנסת נעמי בלומנטל ואנוכי חזרנו מסיור קצר מאוד

ברוסיה, ואנחנו רוצים ליידע אותך ולומר לך שיש התעוררות גדולה מאוד

ברוסיה, בעיקר בקרב גילאי 40-25, צעירים שחשבו שאפשר לעשות את זה

ברוסיה והבינו שאי-אפשר לעשות את זה ברוסיה והם מאמינים מאוד באופציה

הישראלית. אני מציע לך אדוני ראש-הממשלה, שהממשלה תהיה הרבה יותר עם

תחושה ביכולת שלה להתייצב ולהתאים את עצמה לרצון הזה של, לפי דעתי,

עשרות אלפי יהודים להגיע למדינת ישראל. הרושם שלנו הוא שנעשים הרבה

מאוד דברים טובים גם על-ידי הממשלה, גם על-ידי הסוכנות היהודית, אבל

אפשר לעשות יותר. יש כאן פוטנציאל ויש כאן הזדמנות, אני לא יודע אם היא

חוזרת או לא חוזרת, אבל היא נמצאת שם, והאולמות שם מלאים, היהודים באים

ומתעניינים, באים לקבל אשרות ולפי הערכות האנשים ששמענו בשטח, אפשר

להכפיל את העלייה מרוסיה בשנת 1999 - אני לא מדבר על כל תבר העמים, אלא

אני מדבר על רוסיה - וזה לא מעט.

אמר היושב-ראש דן תיכון ואני רוצה לחזק את דבריו. יושב פה גם יושב-ראש

הסוכנות היהודית וחברי הנהלה בכירים מהסוכנות. התחושה שלנו היא

שהסוכנות הגיעה למצב שהיא לא יכולה יותר לשמור על מערכת היחסים

המסורתית שבה היא מביאה את כל הכסף מהגולה לטובת פעילות של העם היהודי,

כולל עלייה וקליטה. צריך לשנות את סדרי בראשית. ממשלת ישראל היא זו

שצריכה להיות היום הגורם המרכזי במערכת היחסים הזו, גם מבחינת עוגן

כספי ותקציבי. במילים אחרות, ההחלטה הראשונה שנתנה הממשלה השנה לנושא

תקצוב משרד החינוך בכמה וכמה פעולות לטובת החינוך היהודי, צריך להיות

לה המשך, ולפי דעתי צריך להגיע להבנה עם הסוכנות על מספר פעולות

מרכזיות שהממשלה לוקחת על עצמה כבר בתקציב 1999, במתואם, דרך הסוכנות

או לא דרך הסוכנות, אבל נדמה לי שנושא החינוך היהודי, ודאי נושא הקליטה

בארץ, ועוד במה פעילויות, אם הממשלה לא תיכנס אליהן, הן עלולות לפגוע

ולא יהיה להן תחליף, כי התרומות והיכולת של הסוכנות היום להתמודד איתן,

נראית כיכולת מוגבלת.

שמואל הלפרט; אדוני ראש-הממשלה, אני יזמתי לפני כארבעה

חודשים דיון בוועדת העלייה והקליטה בנושא

עתידו של הנוער היהודי בתפוצות. בתפוצות יש כיום כתשעה מיליון יהודים,

ופחות משלושים אחוז מהנוער היהודי בארצות-הברית, שם הקהילות כבר

מאורגנות ומסודרות, מקבלים חינוך יהודי כלשהו, וזה בחינוך היסודי, כאשר

בחינוך העל-יסודי, פחות מ-15 אחוז מקבלים חינוך יהודי.

יש כיום שתי בעיות מרכזיות בתפוצות והן קשורות אחת בשנייה: בעיית

החינוך ובעיית ההתבוללות. ההתבוללות מגיעה לשישים-שבעים אחוז

בארצות-הברית, ובסקנדינביה לשמונים-תשעים אחוז, וזו תוצאה ישירה מהעדר

חינוך יהודי, מהעדר חינוך לערכים של העם היהודי. אין ספק אנחנו לא

יכולים לשבת כאן בשיוויון נפש, כאשר דברים כאלה מתרחשים בעולם, כאשר

אנחנו הולכים ומאבדים את העם היהודי. העם היהודי הולך ומצטמק משנה

לשנה. ישראל ערבים זה לזה.



לצערי הרב, אדוני ראש-הממשלה, אין כתובת מרכזית במדינת ישראל שמטפלת

בנושא התפוצות, בנושא החינוך היהודי בתפוצות. קצת מטפלת ממשלת ישראל,

אני לא יודע באיזו מידה הסוכנות היהודית מטפלת. כאשר ביקשתי חומר על

חינוך הנוער היהודי בעולם, לא יכולתי למצוא כתובת מרכזית שמרכזת את כל

הנושא הזה, וזה לבד אומר דרשני.

אני מציע, אדוני ראש-הממשלה, להקים משרד מיוחד לנושא התפוצות. זה חשוב

מאוד, לא פחות חשוב ממשרד לנושא המדע, כדי שאותו משרד יחיה הכתובת

המרכזית לחינוך הנוער היהודי בעולם, לצימצום ההתבוללות ונישואי

התערובת.
מרינה סולודקין
כבוד ראש-הממשלה, יהודי ברית-המועצות לשעבר,

של רוסיה ושל חבר העמים, נמצאים על סף

ובעיצומה של הגירה המונית, של עלייה המונית. השאלה היא באיזה דרכים

ניתן להסביר ליהדות התפוצות שהפסקת התרומות בזמן של עלייה המונית פוגעת

אפילו ברעיון של הציונות.
סופה לנדבר
אדוני ראש-הממשלה, יושב-ראש הכנסת דן תיכון,

יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה, אברהם בורג,

חברי כנסת ונכבדים.

אדוני ראש-הממשלה, אני משמשת כיושבת-ראש התאחדות ארצית לי וצאי מדינות

חבר העמים. היינו במשלחת עם יושב-ראש הכנסת דן תיכון ברוסיה ובלנינגרד

דווקא בימים שהיה שם משבר כלכלי. כמו שכולנו מבינים, תהיה יציאה של

יהודים מברית-המועצות. לאן הם ירצו להגיע, זאת שאלה גדולה ביותר.

אתה מבין שאחרי שנים במדינות חבר העמים, יהודים נישאים בנישואי תערובת

ויש לנו דאגה רבה לאותם יהודים שיצטרכו להגיע לכאן. איך ממשלת ישראל

בראשותך מוכנה לקבל אותם? האם אנחנו מוכנים לקבל אותם? האם אנחנו

מוכנים להשאיר אותם שם? רק היום התפרסם מאמר בעיתון "הארץ" שלשכת הקשר

מודיעה על כך שחמישים אחוז מהיהודים שהגיעו לכאן הם לא יהודים.

הבאתי לכאן חוברת שהוצאת כשנכנסת לתפקידך כראש-הממשלה. אני יכולה לומר

לך שאמנם שהאידיאולוגיה שלי שונה משלך, אני התעניינתי בחוברת הזאת

וחזרתי וקראתי אותה. אני מדברת על אידיאולוגיה שונה בעניין השלום.

ראש-הממשלה בנימין נתניהו; מדיניות. אידיאולוגיה, במובן שלי ואני בטוה

שגם במובן השפה הרוסית, זו מערכת ערכים

עליונה. אני רוצה לקוות שבחדר הזה כולנו שותפים למערכת ערכים עליונה

היא שווה, שובו של העם היהודי לארצו.
סופה לנדבר
לא נתווכח כבוד ראש-הממשלה.
ראש-הממשלה בנימין נתניהו
אני מקווה שלא. אני מקווה שאין על מה

להתווכח.
סופה לנדבר
אני אומרת שאתה נמצא במפלגה אחת ואני במפלגה

שנייה. אם אתה רוצה שאני אתקן את עצמי, אז

תיקנתי. אני מבינה שאתה רוצה את טובת מדינת ישראל. אתה הבטחת לפני

שנתיים להוציא את מדינת ישראל מהמשבר, וכולנו מבינים שכאשר אנחנו



מזמינים יהודים, ולא משנה מאיזו מדינה, אנחנו מזמינים למדינה כמו

שהבטחת להם, להביא לארץ הלב ודבש. בחובדת, לפני שנתיים הבטחת לעולים

שתשים אותם בסדר עדיפות עליונה. אתה יודע שלפני שבוע ימים ביקשנו

מיושבת-ראש הוועדה להזמין אותך משום שאנחנו דואגים מאוד, והנה אתה באן.

אתה הבטחת באן לעולים מקומות תעסוקה, הבטהת להקים קרן תמיבה בסטודנטים,

הבטהת שלא תהיה אבטלה, אתה הבטחת לדאוג לקשישים, אתה הבטחת להעלות את

רמת הביטוח הלאומי.

קריאה; זה על סדר היום?
סופה לנדבר
בן, זה סדר היום של היום ואני אסביר למה.

אני רוצה לשאול אותך, בבוד ראש-הממשלה, באשר

אתה מזמין אותם לבאן מהתפוצות, מה אתה מבטיח להם, אותו הדבר כמו שהבטחת

לפני שנתיים ולא קיימת? או אולי אתה מבטיח משהו אחר כדי שהם יתלהבו

וירצו להגיע לכאן?

אליעזר זנדברג; אדוני ראש-הממשלה, הנושא שאני רוצה לדבר

עליו זה בעצם הדור הבא, או הייתי אומר הדור

הצעיר של עכשיו. מקשר שיש, גם מביקורים שם וגם מאנשים שמגיעים לכאן,

אני חושב שהתפיסה או טיב הקשר שהיה עם הדור הקודם של השואה, תקומה - לא

בקשר הפוליטי אלא תקומה של מדינת ישראל, מלחמת ששת הימים וכדומה -

הדברים האלה היום מדברים פחות לדור שגדל היום, יהודים שגדלים היום

במקומות אחרים, ואני מתייחס בעיקר לקהילות אמריקאיות, אבל אני חושב שזה

רלוונטי גם במקומות אחרים במערב. בתוצאה מבך אני מאמין שדברים אחרים

צריכים להיות מטופלים ונדונים במסגרת הזאת.

יש בעיה, כי הזהות היהודית של יהודי בישראל מורבבת היום מאלמנטים

אחרים מהזהות היהודית של יהודי בארצות-הברית ושל יהודי במקום אחר

בעולם. אני חושב שישראל כטריטוריח תפסה במידה רבה את המקום של הדת

בזהותו של האדם היהודי במדינת ישראל, והשאלה עד כמה הדברים האלה מגיעים

לכדי ביטוי ולבדי מכנה משותף כשאנחנו מדברים בדור או עוסקים בדור חדש

במקום אחר, כשיש כל כך הרבה אלמנטים בחייו שמנתקים אותו ומרחיקים

אותו.

להערכתי בנושא הזה, אני רוצה לצרף את הקול לאלה שאומרים שצריך להשקיע

יותר, גם מבחינת משאבים וגם מבחינת מאמצים, על-מנת לשמר את הקיים

במקומות אחרים. שימור הקיים כאן במובן הזה פחות מטריד אותי, אבל שימור

הקיים שם מטריד אותי הרבה יותר. אני אומר משפט שאולי הוא לא בדיוק

ציוני, אבל אני לא רואה את כולם מגיעים מחר בבוקר מאותן קהילות באמריקה

לבאן, אבל בואו נשמר אותם בקהילות באמריקה בי אחרת לא יהיה גם את מי

להביא בשיבוא היום וירצו להגיע.

אני באמת הושב שטיפול ממלכתי-ממשלתי בעניין רק יבליט לקראת שנת 2000

בקרב הדור הבא את השאיפה והרצון שלנו לצמצם פערים.
אדיסו מסאלה
אדוני ראש-הממשלה, הייתי לפני כחודשיים

באתיופיה במחוז גונדר וראיתי את היהודים,

באיזה תנאים ובאיזה מצב הם נמצאים. מדובר בבאלפיים יהודים שעזבו את

הכפר הנידח בחבל קוארה, שהם באו לגונדר במשך ארבע, חמש, שש ושבע שנים

וזאת בתקוה לעלות למדינת ישראל, באשר נותרו בבפר הנידח קוארה עוד



כאלפיים יהודים. סך הכול מדובר ב-4,000 אנשים שחיים בתנאים לא תנאים.

הם נמצאים תחת סכנה גדולה של מחלות, רעב ואפילו סכנה חברתית. ממשלת

אתיופיה לא מערימה שום קשיים לעזיבתם ולעלייתם למדינת ישראל, אלא שכאן

יש ביורוקרטיה מאוד קשה של משרד הפנים, כאשר הטיפול הוא טיפול רשלני.

אדוני ראש-הממשלה, אתה לקחת את הנושא של בני הפלאשמורה על עצמך ואתה

אישית חיסלת וסגרת את המחנה, וכל בני הפלאשמורה שחיו הרבה שנים בתנאים

לא תנאים עלו למדינת ישראל, וזו ההזדמנות להודות לך.

אני פונה אליך אדוני ראש-הממשלה ואומר לך שהמצב של יהודי אתיופיה

שנותרו שם הוא גרוע, והתנאים שם הם לא אותם תנאים של היהודים שעדיין

חיים בתפוצות אחרות, ואני לא רוצה לפגוע בתפוצה זו או אחרת. התנאים

שונים לחלוטין. מדינת ישראל, מדינה שעושה עידוד עלייה, וכאן מדובר

ביהודים שהשתכנעו, החליטו, עזבו את הכפרים שלהם, ארזו את המזוודות שלהם

ורוצים לעלות למדינת ישראל, מדינת ישראל מזניחה אותם ולא מוכנה לזרז את

עלייתם לכאן.

אני פונה אליך אדוני ומבקש שתאמר את המילה שלך למשרד הפנים. די

לביורוקרטיה ודי לסבל של היהודים ואני מבקש להעלות אותם במהירות

האפשרית למדינת ישראל.
אלכסנדר לובוצקי
אדוני ראש-הממשלה, גברתי יושבת-הראש, ראשי

הסוכנות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות דווקא

כשנמצאים כאן גם ראש-הממשלה וראשי הסוכנות כדי לקדם רעיון מעשי, כדי

לפתור את אותן בעיות שהעלו קודמיי, ואני לא רוצה לחזור עלייהן, וזה

לקחת כפרויקט לאומי הקמת אוניברסיטת העם היהודי בישראל. אוניברסיטה

כזאת יכולה להיות אבן שואבת למשתלמים שיגיעו מכל העולם. אני לא מדבר

דווקא על אוניברסיטה שמדגישה את הצדדים האקדמיים, אלא מקום שבו מורים

בבתי-ספר יהודיים יוכלו לבוא לשנות שבתון, מקום שיארגן את הפעילויות

לאותה תוכנית בר-מצוה שמדברים עלייה עכשיו, שכל ילד יהודי יקבל שובר

שנותן לו ביקור בארץ לשבועיים והוא יבוא למקום הזה, ושם יהיו לו

תוכניות. בשנה האחרונה פעלתי רבות בנושא הזה ביחסי ישראל והתפוצות,

וראיתי עד כמה אנחנו לא מבינים אותם והם לא מבינים אותנו. בדור הקודם,

כשהיו עדיין בני דודים, עוד הכירו, אבל היום הקשר הזה הוא מאוד חשוב.

ניתן גם לבצע אותו בלי עלויות כספיות ניכרות, משום שהיום כספי המגביות

שנשארים ברובם שם בחינוך, יכולים להיות מנוצלים למימון אותם משתלמים

שמגיעים לכאן. לכן גם העלות שתוטל על כתפי ממשלת ישראל לא תהיה גבוהה,

ואני חושב שנוכל כך למנ2ש את החלום הציוני הגדול, כי מציון תצא תורה

ודבר ה' מירושלים.

צפי ויינברג; אדוני ראש-הממשלה, חברי הכנסת. אני רוצה

לחזק את דבריו של יושב-ראש הכנסת, דן

תיכון.

חזרתי לא מזמן מסיור בכמה קהילות בצפון אמריקה, ובין השאר - יש לי

מספרים - שכר-לימוד בבית-ספר יהודי לילד אחד בטורונטו, עולה עד ל-11

אלף דולר לשנה. רק העשירים יכולים להרשות לעצמם לתת לילדים שלהם חינוך

יהודי. אני הייתי מציע לסוכנות, היכן שיש קהילה יהודית, היכן שיש

שכר-לימוד גבוה, שאנחנו נבקש שלא ישלחו את הכסף הזה אלינו אלא שהכסף



הזה ישאר שם ושהם ידאגו בראש ובראשונה לחינוך הילדים, כי אחרת העם

היהודי הולך ונעלם ואין שום ספק בזה.

אני רוצה להוסיף על דבריו של חבר הכנסת אליעזר זנדברג שאמר שהוא לא

מודאג ממה שקורה בארץ. היום יש כתבה בנוגע לכלי התקשורת בארץ שהם לא

מתייחסים לא לערבים, לא לעולים מרוסיה, לא למזרהים,-ונוצרת כאן תרבות,

כמו שכתוב

בעיתון, תרבות אמריקאית בשפה העברית, וגם זה לא בסדר. אנחנו לא נוכל

למשוך לכאן נוער כדי לחנך אותו לערכים יהודים ולערכים שאנחנו מוצאים

בחברה הישראלית.

אברהם בורג; אדוני ראש-הממשלה, גברתי יושבת-ראש הוועדה,

רבותיי חברי הבנסת.

כמה דברים מאוד קצרים, כי הדברים שאמרו חברי הכנסת הם מאוד חשובים

ומעניינים, ואותי יותר מעניין לשמוע מאשר להשמיע בהקשר הזה.

לגבי דבריו של יושב-ראש הכנסת, זה נכון. זה נכון שההתבוללות היא גדולה

וגואה. לצד ההתבוללות בקהילות רבות במערב, ישנה גם תחיה יהודית עמוקה

מאוד, מרתקת, עם שורות יותר רחבות ממה שפוגשת העין. לא בהכרח על-פי

הדגמים הישראלים של פרשנות היהדות, אבל אנשים שנמצאים בתוך פרמטרים

יהודים, שגם לזה צריך לשים את הלב.

באותם מקומות שקיימת התבוללות, ישנם נסיונות של הקהילה לפתח כלים לחיות

במצב המעבר של משפחות שהן מעורבות אבל רוצות להיות בתוך הקהילה

היהודית, ואחד הדברים שמדינת ישראל או כנסת ישראל, כשהן מתחילות דיון

אסטרטגי מן הסוג הזה צריכות לתת את דעתן, זה מה יחס לקהילות שהן רוויות

בני זוג ומשפחות מעורבות, גם בארצות-הברית, גם במערב כולו וגם

בברית-המועצות לשעבר, אבל רוצות להיות בתוך הפריפריה של שותפות הגורל

היהודית. מתנכרים, מתעלמים, מקרבים או מה עושים.

באן אני מתעלם מהדברים הנכונים מאוד שהעלו חברת הכנסת סופה לנדבר וחבר

הכנסת מסאלה וגם חבר הכנסת פי נס שתיאר את הביקור שלכם. כולנו עדיין

מחוייבים למשימה שהיא עדיין משימת הדור הקודם, וזאת עליית המצוקה, אבל

אני חושב שהדיון הזה, וטוב שכך הוא נעשה, הוא פתיחתו של סדר יום של

עידן פוסט מצוקה. השאלה היא מה אנחנו עושים כשייהפך הדף, עוד שלוש

שנים, עוד ארבע שנים, עוד חמש שנים, מה אנחנו עושים היום. כאשר הדף הזה

יתהפך, אנחנו צריכים לדעת שכשם שישראל מתעלמת מיהודי התפוצות בחלק לא

מבוטל ממערך השיקולים שלה, אותה בדלנות הדדית קיימת בקרב הקהילות

היהודיות בתפוצות, ומתפתח תהליך עמוק ומבהיל מבחינה היסטורית של בכל

ללא ירושלים וירושלים ללא בכל. מה עושים בקשר שבין בבל לירושלים? יש

הרבה הצעות פרקטיות שלא הייתי רוצה ברגע לגעת בהן, ואומר רק שתיים.

הייתי קורא לכולם - וזה בכלל לא חשוב אם זאת סוכנות או לא סוכנות, זה

ממש לא רלוונטי - לא לגעת בתרומות ואני אגיד גם למה. שלושה עמודי זהות

היו ליהודי התפוצות בחמישים השנים האחרונות: זיכרון השואה, שלה את עמי

ומדינת ישראל. השואה איננה יותר זיכרון אישי, או פחות ופחות זיכרון

אישי של עדים חיים, ויותר מוזיאונים וזיכרונות מקודשים של קולקטיב. שלח

את עמי, העם הולך. מדינת ישראל, הקשר, הביטוי, הזיקה של היהודי הבודד,

ומדובר על למעלה ממיליון ורבע בתי אב ואם בעולם היהודי, כל אחד עם

שלושה-ארבעה ילדים, זאת אומרת כארבעים אחוז מן העם היהודי. הזיקה שלהם



למרכזיותה של מדינת ישראל בפריפריות הרחוקות, לפעמים זו אותה תרומה

בודדה. הכסף פחות מעניין. הרוחניות של התורם, המחוייבות האמוציונאלית

שלו, הם דבר שמדינת ישראל תגיד שהיא לא צריכה, ואז לכסף יימצא שימוש.

הם יגייסו פחות, יעשו אתו משהו, אבל את עמוד הזהות האחרון שיש לרבים

מהיהודים האלה, והוא מרכזיותה של ישראל, אנחנו כורתים במו ידינו ולא

הייתי מזדרז לעשות את זה חבר הכנסת ויינברג.

יש עוד נקודה שראש-הממשלה מודע לה, והוא אפילו מנהיג אותה, ואני חושב

שזה שינוי בסדר גודל אסטרטגי שאנחנו מקיימים בינינו בשנה וחצי

האחרונות, זה להפוך - אני יכול להגיד על הסוכנות - כלים נוספים

מהסוכנות של העם היהודי אל המרכז הישראלי, להיות הסוכנות של המרכז

הישראלי אל הקהילות היהודיות בעולם. זהו שינוי עיצוב טוטלי שיבוא

בסופו של דבר בתהליך יותר ארוך טווח בתחומי החינוך, בתחומי התרבות,

בתחומי הזיקות ההדדיות, וכאן תבוא על הברכה ממשלת ישראל שלפחות נכון

לעכשיו - אני לא יודע אדוני ראש-הממשלה מה יהיה בדיוני התקציב הקרבים

ובאים - נראה כאילו לפחות שורה תקציבית אחת כבר מובטחת. פעם ראשונה

שממשלת ישראל בתהליכי גיבוש תקציב המדינה הביעה את נכונותה להכליל

בתקציב המדינה סעיף תקציבי שעניינו בדיוק פריצת הדרך לכיוונים שדוברו

כאן, והפיכת הסוכנות או כל כלי אחר לכלי שישרת את מדינת ישראל במגעיה

עם יהדות המערב.
טלאי מרידור
אדוני ראש-הממשלה., חברי הכנסת, יושב-ראש

הסוכנות. אני אהיה קצר מאוד.

האתגר שבפנינו הוא ענק, וזה להמשיך את מימוש הציונות, להכיר בזה שאנחנו

באמצע הדרך ולמצוא דרכים להמשיך הלאה.

מערכת היחסים בין ישראל לבין התפוצות איננה משקפת את המציאות הלאומית

היהודית. היא מתאימה למצב שהיה לפני הקמתה של המדינה, היא לא משקפת את

העובדה שבישראל עוד מעט יהיו חמישה מיליון יהודים ושזאת תהיה הקהילה

היהודית החזקה, ודאי המשמעותית ביותר, בקרוב הגדולה ביותר בעולם

היהודי.

האתגר הגדול שבפנינו, לעניות דעתי, ואני אישית מאוד מעודד מכל מה שאני

שומע כאן, זה לגייס את האנרגיות העצומות שיש לחברה בישראל כדי להתמודד

עם המשימה של הצלת יהודים וחיבור העם היהודי למדינת ישראל, רדאגה להמשך

העלייה וקיבוץ גלויות בישראל.

אני מקווה שהממשלה, בהנהגתו של ראש-הממשלה, והכנסת והסוכנות היהודית

ביחד ידעו לרתום את הכוחות האלה לטובת המשימה הזאת.
עוזי לנדאו
אדוני ראש-הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת,

גברתי היושבת-ראש וחברי הכנסת.

אני מוכרח לציין בסיפוק את העובדה שראש-הממשלה התפנה מכל עיסוקיו

הכבדים בימים אלה ומצא זמן לבוא ולכבד את הפורום החשוב והנכבד הזה

בדיון אולי על אחת מסוגיות היסוד שקשורות בעולם היהודי, לא רק עכשיו

אלא גם לקראת העתיד, נושא חינוך יהודי,. נושא קשר ונישואין בתפוצות,

מימוש הציונות, כדבריו של סלאי מרידור.

עם זאת אני מבקש להוסיף שנוכח חתימת ההסכם, הסכם שבוודאי יורד לשורש

יכולתנו לחיות במקום הזה כפי שצריך, נדמה לי שמינהל בלתי תקין הוא



שראש-הממשלה לא מוצא לנכון לבוא ולהציג את ההסכם הזה בפני חברי ועדת

החוץ והביטחון מימין ומשמאל, להשיב לשאלותיהם ולשכנע בדבר איתנותו של

ההסכם הזה. סברתי שסדר היום של ראש-הממשלה הוא כזה שבלתי אפשרי להציג

את זה, אבל אני חושב שאפשר היה לעשות זאת ועדיין ניתן לעשות זאת.

תודה רבה גברתי היושבת-ראש.

ראש"הממשלה בנימין נתניהו; אני חייב לומר לידידי חבר הכנסת עוזי לנדאו

שהישיבה הזאת נקבעה מראש לפני זמן רב. אני

שמח להיות כאן בשעה הזאת, וזה לצערי הזמן שהוקצב לי היום. שוחחתי אתך

לפני שעתיים ואמרתי לך שאני בהחלט אבוא לוועדת החוץ וביטחון, אחרי

החלטת הממשלה, לא לפניה, ולפני הצגת הדברים בכנסת.

אני חושב שהנושא שאתם מעלים כאן, והעליתם אותו לדעתי לרוחב שדרותיו,

הוא הנושא החשוב ביותר היום. אין נושא חשוב ממנו לגבי קיומו של העם

היהודי וקיומה של מדינת היהודים. תכלית הקיום שלנו זה קיבוץ הגלויות.

כלומר, שובו של העם היהודי לארצו, שבה הוא יחיה חיים ריבוניים. זו

הייתה התכלית שלה. החלק הראשון של היעד הזה הושג במחצית הראשונה של

המאה הזאת, כלומר, קודם יצירת ראש הגשר לאותה ריבונות יהודית, ואחר-כך

הריבונות היהודית בדמות מדינת ישראל. קיבוץ הגלויות הושלם חלקית, ומה

שנוצר בעצם זה מבנה שבו המאמץ העיקרי שלנו בחמישים השנים הראשונות של

המדינה, לאחר הקמתה, היה לבצר אותה, להגן עליה, להתחיל להקים מעגל של

שלום עם שכנינו, ובמאמץ הזה בעצם תפקידם של יהודי התפוצות העיקרי, לאחר

גלי העלייה הראשונים הגדולים, וגם פרץ העלייה השני, היה לתרום, לתרום

לא במספרים אלא בכספים.

במקביל מה שקרה הוא שבהדרגה הלכה והתגבשה כאן המסה הקריטית של העם

היהודי, כפי שנאמר כאן, והמסה הקריטית של יהודי התפוצות הולכת ונפרמת.

ובכן חמישים שנה לאחר הקמתה של מדינת ישראל, אנחנו מספיק חזקים כאן והם

הולכים ומתרופפים שם. על כן אנחנו חייבים בשנת החמישים להקמתה של

מדינת ישראל לשנות סדרי בראשית. זה בדיוק הדבר הנכון לעשות. אנחנו

חייבים להשתמש במשאבים של מדינת היהודים כדי להציל את שארית הפליטה

היהודית. אני אומר שארית הפליטה, משום שזו בהחלט קהילה שעוברת לא סכנת

השמד, אלא סכנת שמד. אם אנחנו מסתכלים על העם היהודי לפני חמישים שנה,

שמנה גם לאחר השואה, 18 מיליון בני אדם, הרי היום היינו צריכים להיות

כפליים מהמספר הזה וזה בקצב גידול איטי, אבל אנחנו יודעים שאין היום 24

מיליון יהודים אלא יש בקושי 12 מיליון יהודים. כלומר, נעלמו 12 מיליון

כתוצאה מאותה התבוללות, נישואי תערובת, אובדן זהות.

על כן מה שאנחנו יודעים הוא שחמשת מיליון היהודים במדינת ישראל, ובקרוב

ששת המיליון, חייבים לעשות כל מה שביכולתם כדי להציל את יתרת העם

היהודי. איך להציל אותו? בסופו של דבר הפרוגנוזה הציונית הייתה

מדוייקת, הייתי אומר כפרוגנוזה מדעית קלינית. זוהי גדולתו של הרצל, אין

ספק בזה, שהיה נביא וחוזה במלוא מובן המילה, אבל בראייה של נביא ומדען.

הוא ראה בראייה קלינית מדוייקת שאין עתיד לאורך זמן לעם היהודי בלי

מדינה משלו, וגם התפוצות אינן יכולות להתקיים לאורך זמן בלי אותה

מדינה.

בסופו של דבר אני אומר, הקיום של היהודים, של העם היהודי, תלוי במה

שיקרה כאן וביכולתנו להביא את מקסימום מספר היהודים לארץ-ישראל.



גם החינוך היהודי שרוב חברי הכנסת דיברו כאן ובצדק, הוא בסופו של דבר

מכשיר להבאת יהודים לכאן. נכון שהרצל ואבות הציונות לא אמרו שכל

היהודים יחיו בארץ ישראל, אבל הם כן אמרו שרוב היהודים יחיו בארץ

ישראל. המצב הזה שהרוב הזה לא יהיה חמישים אחוז אלא יהיה שמונים אחוז

או תשעים אחוז, הוא דבר שיכול להתרחש בשני אופנים: הוא יכול להתרחש

על-ידי כליה, המשך ההצטמקות של התפוצות, והוא יכול להתממש על-ידי

עלייה, העלאת היהודים הנה. אנחנו, המשימה שלנו היא להבטיח שהתוצאה

השנייה תתממש, ועל-כן החינוך היהודי חייב להיות קודם כול חינוך ציוני,

חינוך של השפה העברית, הבאת נוער יהודי לארץ. זה יעד ראשון.

כפי שאמר כאן יושב-ראש הסוכנות - ואני רוצה לברך אותו על שיתוף הפעולה

הפורה - אנחנו הולכים להשקיע בשנה הזו בפעם הראשונה כסף של מדינת ישראל

מתקציב המדינה לכיוון ההפוך. לא רק הם תורמים לנו, אלא אנחנו מתחילים

לתרום להם, לתרום להם כדי לבצר את זהותם היהודית.

אני יודע אדוני יושב-ראש הכנסת וגברתי יושבת-הראש - את שוחחת אתי לא

פעם ולא פעמיים, ואני מברך את המאמצים שאת עושה בעניין הזה - שזהו דבר

מרכזי. אנחנו מסמנים כאן שינוי כיוון שבו מדינת ישראל מודיעה שאנחנו

דואגים לתפוצות ואנחנו מחנכים חינוך יהודי וציוני בתפוצות. זו התחלה.

במסגרת המימון הזה אנחנו רוצים גם לראות הגברה משמעותית של התוכנית של

הבאת נוער יהודי לארץ, ולהביא אותם בהמונים, במכפלות הרבה יותר גדולות.

שכל ילד יהודי, כל ילדה יהודיה יוכלו לבוא לארץ-ישראל, למדינת ישראל

ולהיות כאן במהלך שנות התבגרותם, להיות כאן קיץ, להיות כאן חצי שנה או

שנה. הדבר הזה כמובן יכול ליצור את אותו מהפך שהוא חיוני עבורנו בביסוס

הזהות היהודית וגם ביצירת תנועת עלייה.

ובכן, זה המאמץ הראשון שאנחנו עושים, ואנחנו מתרגמים את זה למעשים וגם

לתקציבים. תקציבים ברגע זה סמליים, אבל הם מסמלים את ההמשך וככל שיעבור

הזמן, התקציבים הללו חייבים לגדול ולהתפתח למימדים גדולים.

אני אינני בונה על תרומות. אני חושב שעברנו את השלב הזה. יש לנו תל"ג

של מעל מאה מיליארד דולר, אנחנו אחת המדינות המפותחות בעולם מבחינה

כלכלית. אנחנו פשוט חייבים לצאת מהמנטליות של התרומות. אגב, אנחנו גם

יוצאים מהמנטליות אפילו של סיוע חוץ פיננסי, גם את זה התחלנו לשנות.

אנחנו נגמלים בהדרגה בתוכנית העשור גם מהסיוע הפיננסי של ארצות-הברית

ומגיעים לעצמאות כלכלית. אני רוצה לומר שבחינוך העם היהודי, שזו משימה

מספר אחת שלנו, אנחנו צריכים בהדרגה להשתחרר גם מהתלות בתרומות, כמו גם

בקליטת העלייה.

עכשיו אני רוצה לדבר על המעשה השני שאנחנו צריכים לעשות והוא נוגע

במאמצים הישירים שאנחנו עושים בקליטת העלייה. חבר הכנסת מסאלה הציג כאן

נכון את פעולתנו השנה להביא לחיסולו של מחנה המעבר באדיס, ואני גאה על

כך שעשינו מאמץ מרוכז וקיימנו מה שהבטחנו, והעלינו את 5,000 שוכני

המחנה הזה לארץ. אנחנו יודעים שנשארו שם בעיות, גם בחבל גונדאר וגם

במקומות אחרים, ואנחנו פועלים לנסות לפתור אותן. אני יודע שיש שם בעיות

סבוכות ואני בקשר עם שר הקליטה ועם אחרים, גם עם אנשי הסוכנות, בניסיון

באמת לפתור את הבעיה.



יש מאגר שני גדול מארד של יהודים וזה המאגר של יהודי ברית-המועצות

לשעבר, בעיקר ברוסיה ובאוקראינה. אנהנו מדברים על כמיליון נפש,

ולהערכתי יש כאן פוטנציאל עלייה גדול מאוד שיכול לתת לנו את אותו חיזוק

עצום למדינת היהודים שנתנו גלי העלייה מברית-המועצות לשעבר, שני גלי

העלייה הגדולים, כולל גל העלייה האחרון בתחילת שנות ה-90.

אני יכול לספר לכם שהייתה לי לאחרונה פגישה עם שר החוץ החדש של רוסיה

ואמרתי לו מה שאמרתי ללושקוב כשביקרתי במוסקבה לפני שנה. אמרתי לו שיש

לנו תחרות בינינו, אתם רוצים את היהודים שם, אנחנו רוצים את היהודים

כאן, ואנחנו מאמינים שאנחנו ננצח בתחרות הזאת. אז, לפני שנה, לושקוב

אמר לי שהמצב במוסקבה מצויין. אמרתי לו שאני מצפה שהוא יהיה מצויין,

אינני רוצה שאנחנו נזכה בתחרות הזאת כתוצאה מזה שיהיה לכם קשה, אלא

שאנחנו נעשה את הצעדים הנכונים, ומי שיעשה את הצעדים הנכונים יותר

מבחינה כלכלית - ואני הוספתי, גם מבחינה ציונית - הוא יביא את מירב

היהודים או הוא ישמר את מירב היהודים.

בשנה הזאת כמובן חלו תמורות רציניות בברית-המועצות לשעבר, בעיקר

ברוסיה. אנחנו מאחלים לממשלת רוסיה שתעשה כל מה שצריך ותצליח במה שהיא

עושה, כדי לייצב את כלכלת רוסיה, אבל האמת היא שבמציאות הקשה של למעלה

משבעים שנות קומוניזם, אי-אפשר לטפל בזה במהלך אחד, ומי יודע כמה שנים

יידרשו כדי לבטל את התופעות הללו.

אנחנו, לעומת זאת, נשאלת השאלה מה עשינו כאן ואני יכול להגיד לכם

שעשינו כאן הרבה מאוד. מה שעשינו הוא שמנענו במדינת ישראל, ייצבנו מצב

דומה של התרופפות כלכלית. לאחרונה ארחתי כאן את ועידת ראש-הממשלה

לעסקים, ובאו לכאן ראשי חברות, למעלה מ-500 אורחים מחו"ל, ואחד לאחד

אמרו לי שישראל הופכת להיות היום למדינה האטרקטיבית ביותר, מחוץ לצפון

אמריקה, להשקעה. זאת משום שיש בה גם טכנולוגיה ויש בה גם מדיניות

כלכלית מאוד אחראית, גם של ליברליזציה כלכלית וגם של ריסון פיסיקלי,

הורדת גרעונות והורדת אינפלציה. אמר לי אחד מראשי בתי ההשקעות בעולם מה

הוא אומר לאנשים שלו, מה הם צריכים להגיד עכשיו. כשמסתכלים על העולם,

הם רואים מה קורה בברית-המועצות לשעבר, הם רואים מה קורה בשווקים

האסיאתיים, הם רואים מה קורה בשווקים הלטיניים, באמריקה המרכזית

והדרומית, והם שואלים איפה יש הזדמנויות, והם אומרים היום שיש מקום אחד

שהיום הוא מוביל, בגלל המדיניות הכלכלית האחראית של הממשלה, וזו מדינת

ישראל. הייתה היענות בלתי רגילה של אותם משקיעים ושל אותם ראשי

קונצרנים כלכליים לבוא הנה, ושימו לב, זה עוד לפני הסכם ווי

פליינשטיין.

אני אומר את זה משום שבסופו של דבר, כיוון שאין עדיין חינוך יהודי ולא

הייתה שהות ואפשרות להקים מערכת של חינוך יהודי, מערכת ענפה ברוסיה, מה

שיקבע את כיוון הזרימה של יהודי רוסיה, זה הערכתם את הפוטנציאל הכלכלי

פה, לעומת הארץ ואולי גם לעומת מקומות אחרים. ההבדל פה לעומת מקומות

אחרים, שפה אין הגבלה. אנחנו רוצים לקבל כל אחד. ובכן, אנחנו חייבים

להיערך, ודיברנו על כך בממשלה בישיבות התקציב, לא רק לקליטת העלייה

שמתחילה להראות סימנים של הגברה. אם אני חייב לתת לכם הערכה, ואם

הדברים נרשמים ונקלטים, אני אומר לכם שאין לי שום ספק שתהיה עלייה מאוד

משמעותית בבקשות העלייה, בעלייה בפועל, ולדעתי מדובר כאן במכפלות, לא

בארבעים אלף או חמישים אלף, ברמה שאנחנו עומדים היום, אלא ברמה של מאה

אלף וברמה של מאה וחמישים אלף. בהחלט הדבר הזה יכול לבוא, ואף יותר.



אנחנו צריכים לא רק לחכות לקלוט את הגלים הללו, אלא אנחנו צריכים

לעשות כל מה שביכולתנו לעודד את הגלים הללו. אני ביקשתי לקבל החלטה,

והממשלה אישרה אותה, שאין מגבלה תקציבית לגבי תוכניות שיכולות להביא

יהודים לארץ. כלומר, אם יבואו משרדי הממשלה - ביקשתי מהשר שרנסקי

ומהשר אדלשטיין ושרים אחרים לטפל בנושא - ויגידו לנו שהם מבקשים מימון

ביחס לעולה, יש יותר עולים, יש יותר מימון. אמרתי להם שמבחינתי זה

פורס מייגיור, או יותר נכון זה כוח עליון וזה צו עליון. כמו שאנחנו לא

עושים שיקולים תקציביים בנושא מלחמה, והנה, גם שלום - נצטרך להשקיע

עכשיו כספים, ונקווה שיעזרו לנו קצת - אבל ברור שאלה הן השקעות

תקציביות לא קונבנציונאליות, כך במאמץ הגדול של קליטת יהודי רוסיה

ואוקראינה, הקליטה הצפויה, אנחנו מוכנים לתקצב כל תוכנית ביחס למספר

העולים.

אני חושב שחדבר הזה הוא הזדמנות כבירה מבחינתנו, ואני רוצה לומר שאני

מוכן לשבת עם הוועדה הזאת לא פעם ב-15 שנים, אלא בהחלט לאחר הצגת

התוכניות הללו, ואולי לפני אישורן בממשלח, אני מוכן לשמוע את החברים

כאן ואת ההצעות שלהם, כי אנחנו עומדים בפני אפשרות - ואין לי שום ספק

בזה, זה לא מדובר רק על אמונה אלא מדובר על שילוב של אמונה וגם של

ידיעה - של גל עלייה משמעותית מרוסיה ומאוקראינה בשנה הקרובה. הוא

יתחיל להתגבר. אינני יכול להגיד לכם בדיוק מתי הוא יתפוס את התאוצה,

אבל אנחנו יודעים שדבר אחד בלבד יכול לעצור אותו, והדבר העיקרי שיכול

לעצור אותו הוא שהיהודים ילכו למקום אחר. היהודים הללו, בודאי כדי

לשכנע אותם, זה לא תלוי רק במה שנעשה כאן, אלא תלוי גם במה שנעשה שם.

כאן עלינו להשמיע גם את הטיעון הציוני, כי אם אתה בא להשוות את רמת

החיים בגרמניה לישראל, יש לנו דרך מסויימת לעבור, אבל אנחנו צריכים

להיות מסוגלים גם לפנות ליהודים האלה ולומר להם לאן אתם הולכים?

לגרמניה? שכחתם מי אתם? שכחתם מה קרה במאה הזאת? כלומר, אנחנו צריכים

לשלב לא רק מאמצי קליטה ותוכניות קליטה והעלאת יהודים, אלא גם חייבים

להאציל את המסר הציוני היהודי הלאומי הפשוט, הברור והמהיר, ואני אברך

על כל שיתוף פעולה של חברי הוועדה הזאת ושל הכנסת כולה במאמץ הזה. אין

בדעתי דבר חשוב ממנו.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה אדוני ראש-הממשלה. אני בהחלט חושבת

שעצם הנכונות שלך בימים באמת קשים, קשים

לכולנו מבחינת כאב שאנחנו חשים וניסיון לעתיד שיהיה טוב יותר, אין ספק

שמנהיגות, ואתה נחנת בה, נבחנת בנכונות, בפתיחות, בהתעמקות בנושאים שהם

גם לא נושאים של הרגע והשעה אלא הם נושאים שהם מעבר. באמת אני שוב מודה

לך בשמי.

אנחנו כאן התחלנו איזשהו מסע של דיונים, ואנחנו נהיה שמחים אם תהיה

שותף לו, יחד עם מנהיגות העם היהודי, עם הסוכנות היהודית, עם משרד

הקליטה בוודאי, וזאת כדי לעצב מחדש את הנושאים שקשורים ליחסי ישראל

והתפוצות.

תודה רבה לך אדוני ראש-הממשלה.

הישיבה ננעלה נשעה 13:10

קוד המקור של הנתונים