ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/10/1998

סקירת השר לקליטת העלייה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. על היערכות משרד ולקליטת עליה לקראת עליה מוגברת בעקבות המשבר הכלכלי ברוסיה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 184

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום גי. לי בתשרי התשנ"ט. 20.10.1998. בשעה 12:00
נפחו
חברי הוועדה: היו"ר נעמי בלומנטל

שמואל הלפרט

צבי ויינברג

סופה לנדבר

אופיר פינס-פז

יורי שטרן
מוזמנים
השר לקליטת העליה, יולי אדלשטיין

שלומית כנען, מנכ"לית המשרד לקליטת העליה

יהודה גליק, דובר המשרד לקליטת העליה

אריה הלמן, דובר המשרד לקליטת העליה

צילה ויצמן, מנהלת אגף כלכלי, משרד לקליטת העליה

שלמה מולה, ממונה על יהידת אתיופים, המשרד לקליטת העליה

אריה קורת, המשרד לקליטת העליה

הביב קצב, המשרד לקליטת העליה

דני טופז, המשרד לקליטת העליה

אביעד פרידמן, יועץ השר לקליטת העליה

שמואל אדלר, המשרד לקליטת העליה

נפתלי ויטמן, מזכיר המועצה להשכלה גבוהה

אנה אזארי, סגנית מנהל המחלקה למזרח אירופה, משרד החוץ

טליה לדור-פרשר, סגנית מנהל מחלקת תפוצות, משרד החוץ

יהושע שי, משרד האוצר

יוחנן בן-יעקב, ראש הרשות לקליטת העליה, משרד החינוך

והתרבות

סופיה אלדור, מנהלת אגף תכנון ובינוי ערים, משרד הבינוי

והשיכון

חיים פיאלקוב, יועץ כלכלי לשר הבינוי והשיכון

זאב גייזל, יועץ ראש-הממשלה לנושא קליטה

רון בר-יוסף, סגן מנהל האגף להכשרה ולפיתוח כח-אדס, משרד

העבודה והרווחה

רבקה וייסברג, מפקחת ארצית לקליטת עליה, משרד העבודה

והרווחה

יוסף פרחי, מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

והרווחה

שרה חורש, משרד העבודה והרווחה

קרול אונגר, מנהל אגף עליה מזרח, הסוכנות היהודית

הרב אשר הירש, יו"ר היחידה לחבר העמים, הסוכנות היהודית

עמוס להט, ראש היהידה לחבר העמים, הסוכנות היהודית

חיים ציסלר, יו"ר ועדת עליה וקליטה של חבר הנאמנים,

הסוכנות היהודית

מייק רוזנברג, מנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית



- 2 -

בתיה כרמון, מנהלת מחלקת אשרות וזרים, משרד הפנים

סימה פישר, מינהל אוכלוסין, משרד הפנים

אלכסנדר גולדפרכ, מרכז השלטון המקומי

ישראל ערד, סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

דני פינס, ראש אגף שילוב עולים בתעסוקה ויזמות, ג'וינט

שלומית דרוקר, יו"ר המחלקה לקליטת עולים, ויצ"ו

אפרים חולמיאנסקי, מנכ"ל הפורום הציוני

יוסף מנדלביץ, נשיא הפורום הציוני

גיורא מנדלר, הוועד הפועל של ההסתדרות

רות בר-און, מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי

ברית-המועצות לשעבר
מנהלת הוועדה
וילמה מאור

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום
סקירת השר לקליטת העליה על פעולות משרדו
סקירת השר לקליטת העליה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, על היערכות משרדו

לקליטת עליה לקראת עליה מוגברת בעקבות המשבר הכלכלי פרוסיה
סקירת השר לקליטת העליה על פעולות משרדו
סקירת השר לקליטת העליה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. על היערכות משרדו

לקליטת עליה לקראת עליה מוגברת בעקבות המשבר הכלכלי ברוסיה

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העליה

והקליטה.

אנחנו מקדמים בברכה את שר הקליטה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, כאשר לפי

הנהוג ולפי המסורת השר פותח את מושב החורף בישיבת הוועדה. ועדת העליה

והקליטה עובדת עם השר בשיתוף פעולה וגם בסמיכות, ואנחנו עובדים על אותם

נושאים, אלא שהוא מבחינת הרשות המבצעת ואנחנו מבחינת הרשות המחוקקת

והמבקרת של משרד הקליטה. לפיכך אנחנו בהחלט מוצאים לנכון שהשר יציג

בתחילת מושב החורף השנה גם את מצב הקליטה, שגם יתן לנו סקירה, ומעבר

לכך, נשמע גם את התחזיות לשנה הקרובה כאשר הנושא שהוא אולי הנושא

המרכזי מבהינת משרד הקליטה, הוא ההיערכות שלכם לקראת העליה שאתם צופים

אותה.

חבר הכנסת אופיר פינס ואני הזרנו אתמול מרוסיה, ממוסקבה ולנינגרד - גם

חברת הכנסת סופה לנדבר וחבר הכנסת יורי שטרן היו שם לפני כחודש - שם

הינו בביקור עבודה. אני מדגישה את הזמנים האלה לא מבחינת הנסיעה או אי

הנסיעה של חברי הכנסת, אלא מההיבט של המשבר הכלכלי הקשה מאוד שפוקד

היום את רוסיה. אי-אפשר בשום אופן להתעלם ממה שקורה שם מההשלכות לגבי

העליה למדינת ישראל.

ההתרשמות שלי, והבנתי שגם של הברי הבר הכנסת אופיר פינס, שעקב המשבר,

שהוא עמוק יותר ממה שצפו מלכתחילה, העליה לארץ תגבר בצורה משמעותית.

אנחנו נשמע כאמור את הערכות משרד הקליטה, של הסוכנות ושל לשכת הקשר,

אבל מה שאנחנו ראינו ברוסיה היה בההלט מרגש ביותר ואני מוכרחה לציין

זאת. נתקלנו בקהל - גם לדעת אנשי הסוכנות ואנשי לשכת הקשר, שמכירים את

הנושא טוב מאוד - שלא הגיע קודם לכן לאותם מוסדות שלנו ברוסיה, קהל של

זוגות צעירים כאשר הגילאים הדומיננטים הם בין גיל 25 לגילאי ה-40,

אינטלקטואלים, אנשי המעמד הבינוני, ואפשר גם להבין אולי למה לא ראו

אותם במספרים משמעותיים קודם לכן, וזאת משום שהקהל הזה הוא למעשה ציבור

שהתחיל לבנות מעמד הדש לאחר קריסת המערכת של השלטון הקומוניסטי הקודם.

הקבוצה הזאת התחילה לבנות את עצמה, אם בעסקים קטנים, אם במקצועות

חופשיים שונים, אם ברמה של מקצועות אינטלקטואלים באוניברסיטאות. רק

לפני חצי שנה קיימנו כאן בוועדה ישיבה סביב הבעיה שכמעט אין היום עליה

מן הערים הגדולות, וציינו את הערים מוסקבה ולנינגרד.

אנחנו כבר יודעים זמן רב שהעליה שמגיעה היום או מרביתה, היא איננה עליה

אידיאולוגית אלא היא עליה שהשיקולים הכלכליים הם בהחלט שיקולים מכריעים

בשיקולים אם לעלות לארץ או לא, או לעזוב את ארצות חמוצא לטובת ארצות

מערב אחרות. וכל המומחים היום אומרים שהמשבר הוא הרבה יותר עמוק ממה

שצפו קודם לכן בתחילתו, למעשה המעמד הזה שרק התהיל לבנות את עצמו, שרק

התחיל לקרום עור וגידים, וזה תהליך היסטורי ממש, המעמד הזה מרגיש מהיום

למהר שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו. ההרגשה הזאת בהחלט מביאה רבים אל משרדי

הסוכנות ולשכת הקשר, מביאה רבים לחשוב בצורה רצינית על עליה למדינת

ישראל. אנהנו חווינו את זה, ראינו את זה. אני אתן אחר-כך לחברת הכנסת

לנדבר לדבר על ההתרשמות שלה, כי היא היתה שם בתחילת המשבר. המשבר התחיל

ב-7 באוגוסט, התאריך של הנפילה הגדולה, המשיך לאחר מכן עם זעזועים



בשלטון, בסביבות ה-7 בספטמבר, ואנחנו נמצאים עכשיו חודש וחצי לאחר מבן.

זה מאוד משמעותי. זח מתחיל לתת את אותותיו. נתקלנו באותם זוגות צעירים

ממלאים ביתות שלמות בחן לומדים עברית. הם רואים את הצעד הראשון בפניה

למוסדות כדי לשמוע על מדינת ישראל. חם שואלים גם למשל על מה שקורח

אצלנו מבחינת חאינפלציה או מבחינת נפילתו של שער חשקל ועליית חדולר. חם

מאוד מתעניינים בזח, חם לא רוצים למצוא את עצמם אחרי כן כאן אצלנו

באותו מצב שמצאו את עצמם ברוסיח. חשוב מאוד לחבחיר לחם את ההבדלים הכל

כך משמעותיים שיש בינינו לבין רוסיה. הם מאוד רוצים לשמוע, מאוד

רגישים, עם אנטנות מאוד מחודדות.

כאמור, כפי שאמרתי בתחילת דברי, מאוד מאוד מרגש לראות את זח. אני בטוחח

שרבים מכם שאתם בקשר מתמיד וחדוק עם רוסיה, ראיתם תופעות כאלה בעבר.

אני ראיתי אותם ברוסיה: כמהים לשמוע, מתלבטים, לומדים עברית. כשראיתי

שעל הלוח חיתח חמילה 'להתווכח', אמרתי שתפסו מילה מתאימה למדינת ישראל,

ואני בטוחח שהיום הישיבה הזאת תביא לידי ביטוי את הוויכוחים העצומים

שישנם בחברה הישראלית. זו הדמוקרטיה במיטבה. הם כמהים, שואלים שאלות

מאוד ענייניות. אני התרשמתי שרבים מהם - אולי לא כל הכיתח שנתקלנו בה,

לא כל הכיתות שנתקלנו בחן - שוקלים ברצינות עליח. ברור שזה לוקח זמן

מסויים, זה לא יהיה לא אחרי חודש ולא אחרי חודשיים, אבל החורף ברוסיה,

כפי שאתם בוודאי יודעים, בוודאי אלה שעברו אותו, לעבור חורף ברוסיה זה

לא דבר קל, כאשר לא מקבלים משכורת כבר חמישח חודשים זה בוודאי עוד הרבה

יותר קשה, כשחושבים איזה חדר אולי לחמם, כאשר לא מקבלים קצבאות, כאשר

מפטרים אנשים ממקום עבודתם וכולי. אנשים צעירים ישבו שם, אנשים עם

מקצועות טובים שזה עתה פיטרו אותם ממקומות העבודה שלהם, וכאמור, אחרים

שלא קיבלו משכורת כבר חמישח וששה חודשים.
מופה לנדבר
זה שונה מאלה שפוטרו במדינת ישראל? ההרגשה

היא אותה הרגשה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני אתייחס לדברים באומרי שלרבים מהם,

ואנחנו שומעים על אחוזים גבוהים, בסביבות

חמישים אחוז, יש לחם או קרובים או חברים מאוד טובים במדינת ישראל -

ואני חושבת שאנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על חשכם, כולל הוועדה, כולל

חברי הכנסת, כולל השר, כולל כל הגופים ההתנדבותיים, כולל הסוכנות ולשכת

הקשר, הגופים שעוסקים בעליה עם דגש על הגופים ההתנדבותיים - כאשר

העובדה היא שהקרובים שלהם כאן והחברים שלחם באן אומרים לחם לבוא למדינת

ישראל.

אני אומרת לחברת הכנסת לנדבר, אנחנו כאן לא נרפה, לא ננוח, עד שכולם

ימצאו את מקומם במדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.

סופה לנדבר; אני חושבת שנצטרך לתת תשובה גם לאלח שנמצאים

בארץ ומפוטרים ובינתיים הם בלי דיור.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו עוסקים בזה, שר הקליטה יתן היום את

הסקירה שלו והוא בוודאי יתייחס בדבריו גם

לכך, וגם לאבטלח שקיימת. לשם כך אנחנו כאן. אני חושבת שיש לנו לא רק

את חזכות אלא גם את החובח לבוא ולומר את המצב כפי שהוא נראה היום

לאשורו ולפעול לכך גם מבחינת הגורמים שמקבלים את אותן פניות היום

ברוסיה, אם זה במוסקבה, אם זה בלנינגרד, אם זה בערי השדה. אנחנו חייבים



לתת להם מענה ודיברנו על זה בישיבה אתמול, ובקצרה אני אביא בפניכם את

הדברים, אבל בוודאי שמדינת ישראל, וזה גם עלה אתמול בישיבה, צריכה

להיות ערובה לגלי העליה שאנחנו צופים אותם.

התייחסתי להקשר שלרבים מהם יש כאן קרובים או חברים טובים מאוד. מולנו

עומדות מדינות אחרות שגם מציעות להם תנאים כלכליים כאלה ואחרים, אם זו

ארצות-הברית שיש נטיה לעבור לשם, ואם זו גרמניה שאנחנו שומעים על

מספרים חולכים וגדלים שמגיעים אליה. אגב, הייתי בבית-הכנסת בברלין כאחד

מן הימים הנוראים, וזה עצוב מאוד לראות. ההורים שלי גדלו בברלין, אבל

אנשים כמעט לא חזרו לגרמניה, לא כאלה שעברו את השואה ולא אנשים שעזבו

את גרמניה בשנות ה-30, מלבד כמה זקנים וחולים. אף אחד לא לקח את גרמניה

באלטרנטיבה, גם לא באלטרנטיבה כלכלית, בוודאי לא רוחנית, אבל היום

בבית-הכנסת שומעים רק רוסית. זה כשלון שלנו ואי-אפשר להתעלם מזה. אנחנו

גם באים בדברים עם הגורמים בגרמניה. אתם יודעים שלא נוח ולא טוב לדבר

על תנאים בהם הם מתקבלים, היום יש שלטון חדש בגרמניה שגם מדבר על הטבת

תנאיהם של המהגרים שמגיעים לגרמניה, ואנחנו בהחלט נצטרך להתייחס לזה,

אין ספק.

המצב הוא בזה שיש סיכוי אמיתי ושצריך לראות אותו בעין מאוד חיובית,

ויחד עם זאת להיערך בצורה נאותה. להערכתי טוב יותר שנערך מעבר לציפיות

מאשר פחות מן הציפיות. מקסימום ילך איזשהו תקציב ויתמסמס ובעיני זה לא

יהיה נורא. אנחנו נתקלנו במצב בו אין כמעט מענה ראשוני.

אני לא רוצה לומר בצורה החלטית אבל נתקלנו בזה גם במשרדי הסוכנות וגם

במשרדי לשכת הקשר. מה שקורה הוא שיש רבים שפונים והפניה הראשונית שלהם

נתקלת בהמתנה של כחודש-חודשיים. פחות כסוכנות, יותר בלשכת הקשר. ההמתנה

הזאת בעיני יכולה להיות משמעותית במובן הזה שאותם אנשים ילכו ויפנו

למקורות אינפורמציה אחרים, למדינות אחרות, ומשהם ייענו שם, ההחלטה שלהם

תשתנה. אנחנו חייבים לפעול לכך. אתמול קיבלנו תשובות מהסוכנות שהם

פועלים לכך, כבר היום יצאו עוד שליחים בשיתוף עם משרד הקליטה לערי השדה

השונות כדי שהמענה יהיה מיידי.

כאשר ללשכת הקשר. הועלו בפנינו טענות שמחכים חודשיים מאז הפניה

הראשונית. אנשים פונים ונותנים להם תור כדי לקבל מידע ראשוני אחרי

חודשיים, ואחר-כך, כפי שאנחנו יודעים, לוקח לפחות חודשיים עד שהאנשים

האלה מקבלים את היתר העליה למדינת ישראל, עד שבודקים את כל הזכאויות,

את הזכאות שלהם מבחינה חוקית. זה ברגע המצב ואנחנו מתריעים והתרענו גם

אתמול ואחת מהחלטות היתה שהאינפורמציה מצד מדינת ישראל צריכה להגיע

היום במהירות האפשרית, שזאת לא תהיה החמצה ובכייה לדורות. זה המצב

כרגע. אם לא ניתן להם עכשיו את המענה, הם יחפשו אלטרנטיבות אחרות.

נושא נוסף שאני מעלה היום שהוא נושא כאוב מאוד, נושא של 'נעלה'. גם

בנושא הזה אני רוצה לפנות אליך. היום 'נעלה' קשור במשרדי שונים, קשור

למשרד ראש-הממשלה, קשור למשרד החינוך, אבל בוודאי אתה כשר האחראי לנושא

הקליטה, חשוב וקריטי שתדע מה קורה. יש היום מאות ילדים שעברו את כל

המבחנים מבחינת מה שנקבע בקריטריונים כדי להתקבל לתוכנית 'נעלה'. ילדים

ובני נוער שבשל הכמיהה שלהם להיות בתוכנית הזאת, וכמיהת הוריהם, עברו

מבחנים, התרגשויות, מצבים נפשיים, עזבו מקום מגורים, לא נרשמו

לאוניברסיטאות, מקבלים היום הודעה, אחרי שהם עברו את כל המבדקים, שהם

לא נכללים בתוכנית 'נעלהי. אני רוצה להעביר אליך את הקריאות מן השטח



בהקשר הזה, בעיקר מאלה שמעבירים את המצוקות האיומות, מצוקות נפשיות,

ילדים ובני נוער על סף התאבדות ואנהנו בסכנה אמיתית.

יתרה מזאת. נאמר לנו שאם בעבר לשבת הקשר היתה עושה את הבדיקות של

הזבאות ומעבירה למשל 1,500, אחרי הבדיקות האלה, משרד הפנים היה אולי

מסרב לשתיים-שלוש פניות, אבל מה שקורה היום - והם נתנו לנו נתונים

מספריים - מתוך 1,500 למשל, ב-400-300 מקבלים היום תשובה שלילית. לבן

בפנינו עומדת שאלה - ואני אמרתי גם לחברי הברי הכנסת, ואני מקווה

שהגורמים המקצועיים יתנו לנו יעוץ בעניין הזה - ואנחנו צריכים לקבל

החלטה. היום צריך להחליט - אם לא היום, בשבועיים הקרובים - האם אנחנו

כועדת העליה והקליטה של הכנסת נמליץ להפסיק לאלתר את תוכנית 'נעלהי,

משום שמה שקורה היום לא יכול להמשיך. אני אומרת את הדברים חד משמעית.

זאת סכנת נפשות. האפשרות השנייה היא להמשיך בתוכנית, אולי עם

קריטריונים אחרים, במתכונת אחרת, כי כפי שזה עכשיו, אי-אפשר להמשיך. זה

לא יתכן, זה פשוט מצב אנושי בלתי אפשרי ואנחנו היינו עם בני נוער שלא

פרסו את זה בפנינו. אנחנו לא מדברים עם כל ילד ומספרים לו למה סירבו

לו, למה כן ולמה לא, אבל פגשנו בני נוער, ואני נתקלתי, וגם חברי אופיר

פינס, בבני נוער שבאו ואמרו שצריכים בעוד שבועיים לצאת לתוכנית י נעלה'

ופתאום משהו לא בסדר. המתח הוא מתח נוראי, הלחץ הוא נורא, ואנחנו ממש

נצטרך לההליט בעניין זה בצורה חד-משמעית.

אני רוצה לברך את כולנו במושב פורה, במושב טוב. יש לנו הזדמנות יוצאת

מן הכלל, הן למדינת ישראל, בוודאי לנו לנציגים שלה. אתם העוסקים

במלאכה, באמת עבודה מצויינת שנעשתה ויש עוד הרבה לעשות, בואו ננצל את

הזדמנות הפז הזאת. לא חיכינו לשום משבר כלכלי, לא ברוסיה, לא בארצות

אחרות, אבל משהו נמצא, משהחורף מתקרב, משהמשכורות לא מגיעות שם, משיש

משבר עמוק ביותר שלא יודעים מה המשכו, משיש שלטון שהשתנה מעט, שערינו,

שערי מדינת ישראל פתוחים, זרועותינו פתוחות, הבה נמצא יחד את המענה.
אופיר פינס-פז
הייתי רוצה להשלים את סקירת חברת הכנסת נעמי

בלומנטל ולעשות זאת במלים קצרות, כי תיארת

את הדברים באופן מפורש.

אני רוצה להתייחס לנושא שעלה היום, לדעתי בצורה קצת לא מדוייקת, באמצעי

התקשורת, ברדיו בבוקר מוקדם, לגבי חלוקת חומר המידע של משרד דהקליטה

ושל מחלקת העליה של הסוכנות היהודית. בביקור שלנו נתקלנו בתופעה שאני

אומר לך כמקצוען לשעבר בתחום הזה, לא רק שלא נתקלתי בה אלא גם לא

האמנתי שהיא תקרה, שחומר מידע אלמנטרי שיש לו משמעות קריטית לכל מי

ששוקל עליה לארץ, בוודאי למי שעושה עליה לארץ, לא מגיע לחבר העמים בכלל

ולרוסיה בפרט מזה כשנה. במשך שנה. זאת אומרת, אם היום עלו מחבר העמים

מאות אלפי אנשים ועוד שוקלים עליה עוד כ-200-100 אלף איש, כל התהליך

הזה נעשה ברמה של תורה שבעל-פה, כשאל מול המועמדים לעליה, שאל מול אלה

שעושים עליה, אין שום חוברות הסברה ומידע אלמנטריות שמסבירות להם מה

הזכויות שלהם, מה החובות שלהם, מה האופציות שלהם, מה האפשרויות שלהם

בארץ. אני רוצה להזכיר לכל הנוכחים כאן, בוודאי שאדוני השר יודע את זה,

שיש כ-120 חוברות מידע שונות ומגוונות בשפה הרוסית שצריכות לתת מענה.

זאת אימפריה, זה לא איזשהו דבר קטן, איזושהי חוברת שלא הוציאו. מדובר

על מערך שהוא קריטי לתהליכי העליה והקליטה, שלא מתבצע כשנה בגלל איזשהו

ריב סמכויות שאנחנו שומעים, ויכוח על כסף בין משרד הקליטה לבין הסוכנות

היהודית. אני מבין שיכול להתקיים ויכוח והוא לגיטימי והוא יכול להתקיים



שבוע, חודש, עושים ישיבה אצל המנכ"ל הזה, אצל המנכ"לית ההיא, סוגרים את

הדברים. אם יש בעיה יותר גדולה, הולכים לשר הקליטה, הולכים ליושב-ראש

הסוכנות או ליושב-ראש מחלקת העליה וגומרים את העניין. אבל שוויכוח כזה

יימשך שנה על גבם של העולים? תגידו, זה נורמלי? זה הגיוני?

מילה אחת לגבי תוכנית 'נעלה' שהיא לא באחריות משרד הקליטה ושר הקליטה,

אבל זו ספינת הדגל של כל מי שעוסק בעליה, גם בממשלה וגם בסוכנות וגם

בכנסת. יושב כאן יוחנן בן-יעקב ממשרד החינוך שהוא אחראי על התוכנית.
קריאה
הלוואי שהוא היה אחראי.
אופיר פינס-פז
אני הכנתי שהוא אחראי.
קריאה
זה היה נראה אחרת אם הוא היה אחראי.

אופיר פינס-פז; אז יכול להיות שזה חלק מהבעיה, שהוא לא

אחראי. אני אומר בכל הרצינות.

אני אומר לכם שקיבלנו תמונת מצב עגומה, שאם אנשים מרכזיים בקהילה

היהודית, בסוכנות ובלשכת הקשר באים היום ואומרים לנו שעדיף שלא תהיה

תוכנית, עדיף לסגור את התוכנית כי התוכנית במתכונתה הנוכחית גורמת יותר

נזק לנושא העליה מאשר תועלת, תראו לאן הידרדרנו. תוכנית 'נעלה', תוכנית

כל כך מוצלחת, עם כל כך הרבה פוטנציאל, עם כל כך הרבה קבלות, אם התחושה

היום בשטח שלמרות כל זה היא גורמת יותר נזק מתועלת, זה אומר דרשני

לכולם.

אני רוצה למקד את העניין רק במשפט אחד. אנחנו מדברים על מציאות שבה

המועמדים ל'נעלה' מתוסכלים עד מעל לראשם, המשפחות כועסות, יש כאן אכזבה

רבתי גם מהמדינה, גם מתהליכי העליה והקליטה, ויש כאן נזק קשה מאוד

שנגרם לאנשים. עכשיו מתקבלים 15 אחוזים מתוך סך הפונים, כאשר שנה קודם

התקבלו 45 אחוזים. אם בסנט-פטרסבורג עכשיו נרשמו רק תשעה ילדים לתוכנית

הבאה, כאשר בשנה שעברה נרשמו 85 ילדים, תבינו את עומק המשבר.

זבולון המר ז"ל נפטר, בא שר חינוך חדש למדינת ישראל, אבל לצערי אני

מוצא את עצמי מתעמת איתו, וגם בנושא הזה. הוא החליט את מה ששמואל הלפרט

רוצה שיחליטו, אבל תחליטו בחוק. כשיהיה לכם רוב, תחליטו. הם החליטו

להפעיל את התוכנית הזאת שלא על-פי חוק השבות ולא מתקבלים ילדים שסבא

וסבתא שלהם הם יהודים על-פי חוק השבות. לא מתקבלים. אני אומר לכם את

זה, ואתם יכולים לבדוק אותי. תביאו שם אחד של ילד שסבא וסבתא שלו

יהודים שהתקבל. אני רוצה לראות אותו. פוסלים אותם בעשרות.

אני אגיד לכם יותר מזה. יש תלונה שגם לא מקבלים ילדים שרק האבא שלהם

יהודי. זאת אומרת, רק יהודים על-פי ההלכה באים לתוכנית הזאת. אז נכון

שאני לא יכול ללכת למשטרה ולהגיש תלונה, למרות שהייתי עושה את זה

בשמחה, אבל אני לא יכול משום שזו לא תוכנית עליה פרופר, לא משנים את

הסטטוס לעולה, אז יש משחק סביב חוק השבות, כאילו לא חייבים את חוק

השבות, אבל מה שנעשה כאן זה פשע, זה פשע, פשע, פשע. פוגעים בדבר היקר

ביותר לכל האנשים כאן בחדר, שהוא הדבק של כל נושא העליה והקליטה. אני

אומר לכם שההקצנה הדתית הזו היא איננה במקומה, היא מזיקה, היא הרסנית

והיא תגרום למשבר קשה מאוד בתהליכי העליה והקליטה היום מחבר העמים בכלל

ומרוסיה בפרט.
היו"ר נעמי בלומנטל
נעבור עכשיו לסקירתו של השר אדלשטיין. אני

מאחלת לך מושב פורה מאוד ושנת עליה מוצלחת,

גם בקליטה וגם במספרי העליה.

השר יולי אדלשטיין; אני אתחיל עם האיחולים למושב פורח. ודאי

שאצלנו במשרד הקליטה זה לא מתחלק למושבים.

אני יודע שגם חברי כנסת, בפי שגם שומעים מן הדיווח, לא כל כך נחו

בהפסקות בין הישיבות הרשמיות, ואני לא אומר את זה לא כמחמאה לא לנו ולא

לכם, אלא שמפאת חשיבות הנושאים שאנחנו עוסקים בהם זה דבר טבעי ומתבקש

מכל נבחר ציבור.

אני רוצה לפתוח באמת בהתייחסות קצרה לדברים שנאמרו על-ידי יושבת-ראש

הוועדה, חברת הכנסת בלומנטל, וחבר הכנסת פינס ואז נעבור לסקירה של

פעילות המשרד.

קודם כל, לגבי הגישה העקרונית שלנו לכל הנושא של אפשרות הגברת העליה

בעקבות המשבר הכלכלי, אני לא אחזור על הדברים שכבר נאמרו על-ידי

היושבת-ראש. לא ציפינו ולא שמחנו ולא ששנו לראות משבר כלכלי ברוסיה, גם

מסיבות אגואיסטיות, כי בכפר הגלובלי שאנחנו חיים בו היום אתה לא יכול

לשמוח שמשהו לא בסדר במדינה אחרת, כי חיש מהר זה מגיע אליך. אבל יחד עם

זאת, אני רוצה לומר שנקטנו במספר צעדים במשרד, הבאנו אותם גם לוועדת

שרים לעליה וקליטה, והצגנו אותם בפני ראש-הממשלה.

אני לא יודע לומר, כפי שאף אחד אחר מן הנוכחים לא יודע לומר, אם אכן

נזכה לראות תגבור מספרי העולים, אם נראה באמת גל עליה המוני, או נראה

גידול קטן, או נראה שמירה על אותם מספרי עולים שמבחינתנו זה גם גידול

כי הרי המאגר הולך וקטן. אני לא יודע לומר זאת, אבל אני בן יודע לומר

שאני לא רוצה - ואני בטוח שחברי הוועדה וכל שאר הנוכחים לא רוצים -

להיות עוד פעם במצב שהמדינה וכל הרשויות יגיבו כשגל העליה יגיע. אני

מעדיף להיות במצב שאנחנו ננקוט בכל ההכנות ובעצם היום הזה ההכנות האלה

נעשות בוועדות, כי ברור שמשרד הקליטה הוא רק אחת הרשויות שעוסקות בנושא

הזה - משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, משרד השיכון, הסוכנות ומשרד

הבריאות, וסליחח אם פסחתי על מישהו - כאשר יושבים, מציגים ניירות עמדה,

עובדים על תוכניות על-פי מספרים שונים. אני מאוד מקווה שתוך תקופה של

כמה שבועות נוכל להציג את התוכניות האלה כבר בצורה מוגמרת.

אומר לכם משהו בנימה אישית. לא איכפת לי אם בעוד כמה חודשים יבוא - בלי

לפגוע באף מקצוע - עיתונאי במאמרו ויגיד שעשו מהומה על שום דבר ואיפה

כל המספרים הגדולים של העולים. אני מעדיף לספוג את הלהט הזה ולא לספוג

עוד פעם את המראות של עולים ש-17-16 שעות יושבים בשדה התעופה ואין

מושיע, כי לא יכולים פשוט להעביר אותם מבחינת התהליך הבירוקרטי

המינימלי. כפי שאמרתי, גם אני מאוד מקווה שנזכה לגל העליה וגם נהיה

ערוכים לכך בצורה ראויה.

לגבי הדברים הספציפיים. חבר הכנסת פינס, אנחנו מודעים לחשיבות הפעילות

שם, בעצם גם עכשיו או במיוחד עכשיו, לאור מה שמתרחש ברוסיה. אני רוצה

לומר שאני דוגל בגישה הזאת - לא כולם אוהבים אותה - ומה שאני דורש

מאחרים או מתכוון לדרוש מאחרים, אני דורש גם מעצמי. אני חושב שגבול

גזרה ברור בין רשויות, כשכל אחד מטפל בדברים שהוא אמור לטפל בהם, זה רק

לטובת התהליך ורק לטובת העולים. אנחנו עוד לא הגענו לזה, אבל אני כן

מאמין שאנחנו נגיע לגבול גזרה הרבה יותר ברור עם הסוכנות היהודית



מבחינת שיתוף הפעולה. כלומר, המנדט של הסוכנות היהודית זה כל הטיפול

שמתרחש בחו"ל בקהילות היהודיות, והמנדט של הממשלה ומשרד הקליטה זה לקחת

את העולים מהרגע שהם דרכו על אדמת המדינה ולהמשיך עם זה. כפי שאמרתי,

אנחנו עדיין לא בסיטואציה כזאת. זה שאני אומר את הדברים, זה לא אומר

שאין שיתוף פעולה עם הסוכנות, להיפך, כשיש גבולות ברורים, אז שיתוף

הפעולה רק משתפר.

מבחינת המידע, אנחנו מודעים לצורך, אנחנו מנפיקים את החוברות, אנחנו גם

חונכים אתר אינטרנט בימים האלה בשלוש שפות - עברית, אנגלית ורוסית -

שאני מקווה שיוכל לשמש אוכלוסיות שונות במידע מעודכן ו-LINE ON. החוברת

שמיועדת כאן לעולים, המכונה 'פסיפסי או 'מוזאיקה' בשפה הרוסית, אנחנו

דואגים להעביר הן לסוכנות והן ללשכת הקשר, אבל ודאי שאנחנו לא נתערב

בכל מה שקורה שם מבחינת ההפצה וגם כשיש אנשי משרד הקליטה שמתבקשים לצאת

ולהעביר מידע, הרצאות, ויש לנו חמישה עובדים שיוצאים ביום ראשון למיטב

ידיעתי, אנחנו דואגים לעשות זאת רק באמצעות הגורמים המוסמכים, קרי

הסוכנות היהודית או לשכת הקשר. אנחנו לא שולחים עצמאית אנשים בתקווה

שהם יסתדרו, ירצו ויסבירו.

אופיר פינס-פז; אני מבין אותך אדוני השר. אתה אומר שהחומר

קיים, שאתם העברתם אותו לסוכנות, אלא

שהסוכנות לא הפיצה אותו.

השר יולי אדלשטיין; העברנו אותו גם ללשכת הקשר וגם לסוכנות. אני

רוצה לומר בצורה ברורה ולא משתמעת לשתי פנים

שלא יכול להיות ריב סמכויות, כי אנחנו לא מבקשים ולא היו לנו מעולם שום

סמכויות מבחינת הפעילות שם, ולמיטב ידיעתי - וכרגע שאלתי גם את

המנכ"לית - אין שום ריב תקציבי על הנושאים האלה. כלומר, אולי פשוט יש

מחסור במידע, ואז נצטרך להעביר יותר חומרים.

אופיר פינס-פז; שם אין חוברות.
השר יולי אדלשטיין
בואו נגיד את זה לקו זכות, שהפעילות כל כך

טובה, שהכל נחטף וחסר. אני מאוד חושש ופוחד

מן המצבים - ולפעמים הם קורים - שבאמת שני גופים רבים והכל על גבם של

העולים והקליינטים. בסיטואציה זאת ספציפית אין שום דבר מסוג זה ואני

אומר את זה באחריות.

אנחנו נעבור לדברים שקשורים לפעילות השוטפת של המשרד, אבל אם כבר פתחנו

בנושא של עליה במספרים, אז בואו נראה את מה שיש לנו בינתיים ולא מבחינת

התחזית. המספרים הם לשנת 1998. כפי שאתם רואים, עד ספטמבר 1998 הגיעו

לארץ 40,700 עולים. אנחנו רואים כאן ירידה, ואנחנו יכולים גם לתת

השוואה עם תקופות מקבילות בשנים הקודמות, והירידה היא ב-14 אחוזים,

כמעט 15 אחוזים לעומת השנים הקודמות. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה

וחברת הכנסת בלומנטל ודאי זוכרת עד כמה שאנחנו בעצמנו התבדנו לפני שנה

וחודשיים כשכולנו זעקנו על כך שאין עולים וכי ירדו מאוד מספרי העולים,

אבל בסוף השנה המספרים האלה התאזנו. לכן גם כאן אני מביע תקווה של

כולנו שאנחנו נשיג את הפערים.

כפי שאתם רואים לפי הטבלה, וזה דבר מעניין לראות אותו, מבחינת למשל

רוסיה ואוקראינה, אז כשיש ירידה ממוצעת של כ-15 אחוזים, רואים אותה גם



לגבי רוסיה ואוקראינה. לעומת זאת, רפובליקות קטנות, שם כנראה מיצינו

את הפוטנציאל והירידה באחוזים - במספרים היא לא גדולה - היא מאוד

דרמטית, ב-30 אחוז ואף לפעמים יותר. אני מצטרף לדברי חברת הכנסת

בלומנטל שיכול להיות שלאור ההתפתחויות החדשות נוכל גם לזכות לפעילות

יותר אינטנסיבית בערים הגדולות מבחינת העליה, כי אנחנו יודעים כולנו

שההתעניינות והפניות, הכל קיים ונקווה שזה גם יתורגם למספרים שנוחתים

כאן בארץ.

יש נתון מעניין אחד, אפרופו תוכניות שדיברו עליהן וכן הלאה. אם תשימו

לב - לצערי הרב אנחנו כל הזמן צריכים להוכיח דברים שכבר ברורים לכולם -

להתפלגות הגילאים מבחינת העולים, אנחנו רואים שיותר ויותר אנשים צעירים

מגיעים לארץ. לא שלא היינו שמחים לעליית כל אחד, ולא חשוב מה גילו או

מה מצב בריאותו, אבל כאן אני חושב שזה נתון נוסף שמחזק את הטענה של כל

חברי הוועדה מאז ומתמיד, שהעליה היא תרומה עצומה למדינת ישראל ובאמת

הדבר הכי ברוך שיכול לקרות לנו.

אני לא רוצה להקל ראש במה שכבר נאמר כאן, גם כמבוא לסקירה, דבר שיגע

כמעט בכל נקודה ונקודה בסקירה, וגם בנושא שבעצם הוזכר על-ידי חברת

הכנסת בלומנטל, שגם אם המשבר יחריף וגם אם תהיה הגירה המונית מרוסיה

לרפובליקות אחרות, היא לא אוטומטית מתורגמת למספרי עולים. כלומר,

לצערנו או לשמחתנו, תלוי בגישתו של כל אחד, יש המון מדינות פתוחות

בעולם שהקהילות היהודיות בהן יקבלו את האנשים האלה, שכבר שמענו וידענו

שהם משכילים ומוצלחים וחזקים. בוודאי שלא תהיה להם בעיה להסתדר, וכאן

אני כן אגיד לצערנו, בהרבה מאוד מקומות בעולם. ברור שהפעילות שלנו, גם

בשוטף, לגבי אלה שנמצאים כאן, וגם לגבי משיכת אחרים, מושפעת מאוד מן

המצב הכלכלי. אני לא צריך להסביר לנוכחים מה זה עליית הדולר או פיחות

בשער השקל כלפי מישהו ששוכר דירה, אני לא צריך להסביר שיש לזה אלף ואחת

השלכות שאנחנו יכולים לקיים כאן דיון כלכלי מרתק על כל אחת מהן, אבל

מישהו שתכל'ס התום על 400 דולר לחודש להעביר לבעל הבית, וכל מה שיש לו

זה הבטחת הכנסה ואותו סיבסוד שהוא מקבל ממשרד השיכון על-בסיס חודשי,

כבר ידע להגיד כמה עוד שקלים צריך לשלם אותו זוג או בכלל אותו יחיד,

ואני כבר לא מדבר על מצבו של היחיר בסיטואציה כזאת.

לכן, כל מיני דברים שאנחנו בצדק גאים בהם, כמו עידכוני משכנתאות וכמו

עידכון סיבסוד שכר דירה בתחילת השנה הנוכחית, כל הדברים האלה עכשיו

צריכים לעמוד לנגד עינינו, וכאן אני כן פונה לחברי הכנסת להיות מאוד

ערניים לנושא הזה כאשר בעיצומם של דיוני תקציב, ודאי זה הזמן לטפל בכל

הסוגיות האלה, לפחות במה שדורש טיפול מיידי.

בנושא הכלכלי אזכיר עוד נקודה אחת וגם היא כבר הוזכרה כאן, וזה כל נושא

האבטלה. בוודאי שאם אנחנו רוצים לדבר על המקרו, יכולים לקיים דיון

כלכלי מרתק, למרות שניסינו גם מבחינת תוכניות מקרו-כלכליות להכניס

שינויים שלדעתנו דרושים, כאשר בחלק הצלחנו ובחלק לא, בכל מה שנוגע

להיערכות הממשלה. אבל זה מביא אותי בעצם לנושא שהמשרד צריך לטפל בו

ומטפל בו, וזה כל הנושא של תעסוקת עולים. כאן אני צריך לומר בגאווה

בלתי מוסתרת שיש גם, לאור המצב הכללי הלא כל כך משמח, מספר הצלחות

נקודתיות ומעכר לנקודתיות מאוד מאוד חשובות.

הנושא הראשון הוא הארכת זכאות של עולים אקדמאים לקורסי הכשרה וקורסי

הסבה. נוצר מצב אבסורדי - וכבר שאלה כאן חברת הכנסת לנדבר מה עם אלה



שכבר הגיעו - שדווקא העולים שהזדרזו והגיעו לכאן ב-1991-1990 עם הגל

ההמוני, אנהנו, אפשר לומר זאת בלשון קצת ציורית, הענשנו אותם על כך, כי

ברגע שהם באו, ודאי שלא היינו ערוכים לספק להם את כל הצרכים מבחינת

ההכשרה המקצועית, ההשמה וכן הלאה, והם עבדו, וכולנו זוכרים את התמונות

המביכות האלה, בכל מיני עבודות מזדמנות ועל זה צריך לומר כל הכבוד

לאותם אנשים שלא התייאשו ולא הרימו ידיים, אבל כשסוף סוף מצאו זמן

לנשום, באו לרשויות, כולל אלינו למשרד הקליטה, ואמרו אני מהנדס, מה אני

יכול לקבל מבחינת הקורס, ואנחנו כמערכת שפועלת לפי הכללים הסתכלנו

במסמכים ואמרנו, עם כל הכבוד, אתה לא יכול לקבל כלום, או את לא יכולה

לקבל כלום כי את ואתה בארץ כבר מעבר לשלוש שנים או מעבר לחמש שנים,

ואז אפילו ועדת חריגים לא תעזור. בוואי שבמצב האבסורדי הזה באנו לממשלה

והעברנו החלטה לגבי הארכת זכאות, ואנחנו כבר רואים לזה תוצאות מבחינת

הפניות לקורסים שונים.

אני רוצה לומר כאן שלאור כל הבעיות במשק שאנחנו יודעים עליהן, יש דרישה

לאנשים בעלי מקצועות מסויימים במשק ביום יום, ואני לא רוצה לתת דוגמה

שכולם נותנים אותה אבל בימים אלה היא מאוד מעשית, הקורסים שאנחנו

מתחילים עכשיו להריץ, וזו דוגמה של הייטק. ראשי הייטק דורשים כ-6,000

מומחים ועוד באים אלינו בכל מיני טענות שאנחנו כשרים לא נותנים להם

לייבא את האנשים האלה מחו"ל כעובדים זרים. ודאי שאני כאן חוזר ואומר,

עם כל הכבוד שאני רוכש לבעלי מפעלי הייטק ועם כל הסימפטיה לתרומה

ההשובה שלהם לכלכלה הישראלית, אנחנו לא נאפשר לייבא אנשים מהודו או מכל

מקום אחר, כל עוד שיש אלפי מהנדסים בעלי כל הפוטנציאל הנדרש, שעל-ידי

קורס הסבה קצר, קורס הכשרה קצר יכולים לתפוס את המקומות האלה ולעבוד

בצורה מאוד מכובדת.

כעקרון בשנה שעברה על-ידי הסיוע שלנו, של משרד הקליטה בהשמה, נתקבלו

למקום עבודה קבוע 7,000 עולים. לגבי הקורסים שאנחנו הרצנו בתחומים

שונים - חלק גדול באמת בנושא תעשיות עתירות ידע, אבל גם בתחומים אחרים

- אני צריך לומר, ואני חוזר ואומר בגאווח לא מוסתרת, מסתבר שאפשר גם

אחרת ואפשר להגיע לאחוזי השמה אחרי הקורסים האלה, אם עושים אותם בצורה

נכונה, לאחוזים מאוד מרשימים, בין 60 ל-80 אחוז לבוגרי הקורסים האלה,

ואני גם יודע לומר ספציפית בגלל מה לא הגענו בכל הקורסים ל-80 אחוז,

וזה היה בגלל מקצוע אחד שמשך את זה כלפי מטה. כעקרון, ברוב הקורסים

אחוזי ההשמה היו מאוד מרשימים ואנחנו גם לא מתכוונים לפתוח שום קורס

חדש מבלי שהזכיינים חותמים על השמה של 70 אחוז של הבוגרים במפעלים,

בתעסוקה הרלוונטית.

אני לא אסתיר מכם שיש מספר בעיות שאני גם מצפה שביחד נפעל בתחומים

האלה. בעיה אחת, ולצערי היא בלתי נגמרת, זה כל מה שקשור בכוח אדם

בתחומים הרפואיים, כל מה שקשור לתעסוקת רופאים ותעסוקת אחיות, ואנחנו

כל הזמן בטוחים שכבר הצלחנו לעבור את הרוביקון, אבל אחר-כך עוד פעם

רואים שבפועל, הלכה למעשה, הדברים לא מתיישמים. אני חושב שנמשיך לפעול

בתחום הזה ביחד.

אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה ואת האורחים הנוכחים ולומר שמבחינת אחים

ואחיות יש החלטה שהגיעה עד לבג"ץ, ואנחנו שמחים לומר שהבג"ץ כן פסק

שצריך לעשות מבחנים בשפת ארץ המוצא, אבל לצערי הרב ההחלטה הזאת עד היום

לא מיושמת, דבר שמונע מאלפי אחים ואחיות בעלי כל הכישורים והידע הנדרש

להשתלב במקומות עבודה.



יורי שטרן; משרד הבריאות החליט לפני הבג"ץ. הוא כבר ידע

איך הבג"ץ יסתיים.
השר יולי אדלשטיין
חבר הכנסת שטרן צודק. בלי להיכנס לדקויות

משפטיות, באיום של בג"ץ השגנו הסכמה, סיכום,

אבל לצערי הרב זה עדיין לא מיושם.

הנקודה הנוספת שבאמת אני רוצה כאן להזכיר ולעבור לנושא הבא היא נקודתית

והיא מאוד משמעותית לאלפי אנשים, וזאת סוגייה של לא בלתי מועסקים אלא

תת-מועסקים. כל מי שעוסק בנושא קליטת העליה יודע בדיוק על מה אני מדבר.

כלומר, אנחנו יוצאים לתוכנית עם משרד העבודה והרווחה, בשיתוף פעולה

נהדר, על-פי החלטת הממשלה, המכונה 'מחשבה', וזאת ההכשרה בדיוק לאותם

תחומים של הייטק שהתייהסתי אליהם.

אלא מה, אותם עולים שעובדים בעבודות מזדמנות שבכלל לא קשורות למקצוע

שלהם, ועל-פי כל הקריטריונים היו יכולים להתקבל לתוכנית הזאת, במידה

והתפטרו והתקבלו לקורס, לא יקבלו במשך דמי אבטלה שלושה חודשים. יש

תקנה כזאת. יש הסכמה של כל הגורמים, ישבה ועדה מקצועית שמורכבת מאנשי

הביטוח הלאומי, משרד העבודה והרווחה, משרד הקליטה, והחליטה שצריך לתקן

את המצב הזה, כולם הגישו ניירות מקצועיים, ואני חוזר ואומר שזה כולל

הסכמת היועצים המשפטיים של הביטוה הלאומי, אבל לצערי הנושא הזה תקוע

במשרד האוצר. פניתי אישית לשר האוצר וטרם שמעתי תשובה, אני כבר חוזר

ואומר לחברי הוועדה שאם בעתיד הקרוב לא נשמע תשובה חיובית, אתם צריכים

להבין את המשמעות, שזה - תסלחו לי על שפת הרחוב - בעצם תוקע את כל

הקורסים ואנחנו לא יכולים להריץ את התוכנית מבלי שנותנים תשובה לאנשים

האלה.

אני אגיד לכם משהו בנימה אישית, כי אני ראיתי חלק מן המבחנים, אבל אני

לא יכול להפיץ אותם ולא יכול להראות אותם, כי זה חומר סודי ואישי. חלק

מתוצאות המבחנים, בשכתוב לי על אדם שהוא עובר בחדר אוכל כפועל נקיון,

ואחר-כך אני רואה את תוצאות המבחן בכל התחומים, אני אגיד לכם בלי כל

קשר לשר הקליטה ולחבר כנסת, אני כאזרח ישראלי מתבייש. התוצאות של

המבחנים האלה, אני לא יודע, אנשים כאלה צריך להפנות אותם להרווארד

דחוף, ואצל כל אחד מהם רשום שהוא פועל נקיון , עובד ייצור וכל מה שתגידו

כאן, כל מקצוע אני אמצא לכם שם. ודאי שבמקרים כאלה נצטרך להביא את

הטיפול הזה עד הסוף על-מנת להפעיל את התוכנית.

כאן אני אומר מילה לגבי תחום העסקים הקטנים. כל מה שאמרתי לגבי הארכת

הזכאות, הלוואה ליזמים עולים לפיתוח עסק עצמאי, הזכאות הוארכה ואנחנו

כבר רואים את התוצאות, ואני לא צריך להסביר לחברי הוועדה ולאנשים

שבאמת עוסקים בנושא הזה עד כמה חשוב שאותם עולים שמגיעים היום לקחת

הלוואה, הם לא שלושה ימים בארץ אלא אלה אנשים שהם כבר בשלים, יודעים

את השפה, יודעים בדיוק איפה הם עומדים, יודעים איך לפעול, ולכן אודות

לכך אנחנו רואים גם גידול. אנחנו מקווים שעד סוף השנה יהיו כ-800

הלוואות מאושרות לעסקים קטנים. גם כאן צריך לומר שסוף סוף אחרי

ויכוחים רבים אנחנו העלינו את הגובה המקסימלי של ההלוואה הזאת, למרות

שאני עדיין קצת מתבייש לומר את המספרים לכל מי שמבין בפתיחת עסק, אבל

שנים זה היה מקסימום 25 אלף שקלים, והיום העלינו את זה ל-35 אלף שקלים.

כפי שאמרתי, אני לא משלה לא את עצמי ולא אתכם שהצלנו את העולם, אבל

לפחות זאת התקדמות מאוד משמעותית לכל מי שניסה באמת את כוחו בתחום הזה



וידו לא היתה ודאי משגת להוציא עוד 10,000 שקלים בהלוואות בריבית

בבנקים.

נושא נוסף זה כל הטיפול במדענים, נושא שעלה לא פעם בוועדה הזאת. השנה

בינתיים התקבלו לטיפול 550 מדענים, בתוכם גם לשמחתי יש תושבים חוזרים,

ב-31 תושבים חוזרים מטופלים ברגע במחלקה.

נושא שודאי לא נתעלם ממנו, כי גם הוועדה דנה בנושא הזה לא פעם, כל מה

שקשור לתוכנית המכונה תוכנית יקמע'. קודם כל החדשות הטובות, שהתובנית

סוף סוף, אחרי כל הדיונים, מופיעה בשורה נפרדת בספר התקציב. כלומר, כל

הוויכוחים סביב הנושא הזה נגמרו, וכל פעם לא נהיה צפויים מחדש להתחיל

את הדיון. החדשות הקצת פחות טובות, שהיינו מודעים להן וגם דיברנו עליהן

גם בפורום הזה וגם בפורומים האחרים שחלק גדול מן המדענים, חודשים רבים

מבלה בכל התהליך של קבלת התקן, קבלת המשרה, ואנחנו חזינו את המצב הזה

ואנחנו סיכמנו עם משרד האוצר מראש להאריך את תנאי תוכנית 'גלעדי' לשנה

נוספת לאלה שנמצאים בתהליכי קבלת התקן. בינתיים ודאי שאנחנו לא רואים

אנשים שחס ושלום פוטרו או נפלו בין הכסאות. התהליך הזה, אני צריך לומר,

לוקח זמן. פרט לאוניברסיטת בן-גוריון, שהיא מאוד מאוד טובה בנושא הזה

ומעבירה את האנשים בצורה מאוד מאוד עניינית ומהירה, עם שאר

האוניברסיטאות המצב פחות טוב. אני מאמין בכוונות הטובות שלהן ואני

מקווה שגם התהליכים יתחילו קצת להזדרז.

מבחינת צורות הפעילות, אנחנו באמת מנסים גם לתת מענח, לא רק ניקוי

הבעיות של אותם עולים שהגיעו לפני שנים וברגע רק הגענו לטפל בהם בצורה

יסודית, אלא גם לגבי העולים היותר חדשים אנחנו מנסים לשנות את כל הצורה

של כניסה למסלול תעסוקתי ולזה נועדו אולפנים תעסוקתיים, והם נועדו ודאי

לתת מענה מבחינת רמת העברית במקצועות מסויימים. בינתיים, אחרי הפיילוט

שעשינו, הדעה המקצועית במשרד היא שהנושא הזה ראוי להרחבה וטיפול, ולכן

אחרי חיפה, היכן שהיה הפיילוט, נפתח גם אולפן בבאר-שבע ואנחנו מקווים

להמשיך את הרשת הזאת. לפחות מבחינת חדרישח, היא דרישה מאוד גדולה.

במתבונת החדשה יפעלו גם מרכזי הכוון ששם, בגלל העדר אולפנים תעסוקתיים,

רוב הדרישה, גם של הקליינטים וגם של המקום, היתה רק להוראת עברית.

עכשיו אנחנו מנסים להפריד בדברים האלה. מרכזי הכוון, יש להם הרבה מאוד

פונקציות מבחינת השמה בתעסוקה, פרט להוראת חשפה העברית.

אני אעבור לתחום נוסף שקצת נגעתי בו, והוא תחום הדיור. נגעתי מבחינת

עליית הדולר. ודאי שכבר ציינתי שכמעט בכל דבר שנוגע לדיור, יש השלכות

בגלל העליה הזאת. אני אגיד לכם שגם כאן הארכנו זכאות, גם מבחינת דיור

סוציאלי וגם מבחינת זכאות למשכנתא עד סוף שנת 1999 וגם כאן בעצם תיקנו

איזשהו עוול, למרות שמבחינת הנתונים הרבה יותר עולים, שבעקרון לפי

הערכה שלנו היו מסוגלים או אי-פעם היו מנצלים את המשכנתא, אכן ניצלו את

המשכנתאות, אבל עדיין יש שרידים אם אפשר לומר - וכל עוד אנחנו עוסקים

בבני-אדם, אז גם אחד הוא חשוב - ואני מקווה שההארכה הזאת תתן להם

מענה.

אני אגיד לכם בגילוי לב. אני לא יודע בינתיים להעריך מה יהיו ההשלכות

של מה שקרה אתמול בתחום הדיור הציבורי על כל הנושא הזה. לי אין ספק,

כפי שאין ספק לשום גורם מקצועי - משרד השיכון, משרד העבודה והרווחה,

משרד הקליטה - שההשלכות תהיינה מאוד שליליות, ואנחנו נצטרך להשקיע הרבה

מאוד מחשבה ביחד איך אנחנו ניתן מענה לנזקקים, לחלשים ביותר, לאלה שאין .



להם כלל קורת גג במציאות החדשה הזאת. כפי שאמרתי כאן, אני לא רוצה

להיות נביא זעם, אבל אני רוצה לומר שבאמת כנראה אנהנו נעבור תקופה מאוד

מאוד קשה בגלל מה שקרה, ואני מאוד מקווה שכולנו ביחד נוכל למצוא תשובות

למציאות ההדשה שאותנו מאוד מאוד לא משמחת מבחינת חלוקת הדיור

הסוציאלי.
סופה לנדבר
אולי סוף סוף ממשלת ישראל תתחיל לבנות.
השר יולי אדלשטיין
לפי מילות אינטרנציונל אפשר קודם להרוס

ואחר-כך להתחיל לבנות את החדש. זו באמת גישה

מעניינת.
סופה לנדבר
הבטחתם לבנות. ראש-הממשלה לפני שנתיים הבטיח

לבנות.
השר יולי אדלשטיין
אני רוצה לומר חד-משמעית, כפי שאתם יודעים,

בוועדה הזאת אני תמיד נוהג עם חברים למקצוע

ובצורה מאוד עניינית ומקצועית. אני רוצה לומר בצורה אולי קצת חריפה מדי

בשביל הסגנון הרגיל שלי, אבל מי שאתמול תמך בחוק הזה, יצטרך לעשות הרבה

מאוד חשבון נפש בכל מה שקשור לביקורת שלו במה שקורה בתחום הדיור

הסוציאלי במדינה.
סופה לנדבר
יחד עם אלה שלא תמכו בחוק.
השר יולי אדלשטיין
אנחנו אמונים לתת את התשובות, אז אנחנו בכל

מקרה נדאג לזה. אני רק הייתי רוצה שאנשים

יחשבו באמת בפי שאמרתי, ואני לא רוצה להוסיף על מה שאמרתי. אנשים יחשבו

על חפן המוסרי.
סופה לנדנד
אתה לא תמים, אתה לא חושב שלאנשים האלה,

אחרי חמישים שנה למדינת ישראל מגיע קצת

מהמדינה? אתמול קיבלתי טלפון ממישהו שהוא ארבעים שנה חי בדירה. אתה

ראית את האנשים שיצאו אתמול מהכנסת.
השר יולי אדלשטיין
אני מציע לחזור לנושא שלנו. אותנו אף אחד לא

יפטור וגם החוק שעבר אתמול - ואני לא רוצה

להוסיף מילים ושמות תואר - ממתן פתרונות לנזקקים. לכן, כפי שאמרתי,

ואני לא רוצה להוסיף על זה, נצטרך לשבור את הראש כולנו ביחד מה עושים

עכשיו במציאות הזו שנוצרה, ואת האמוציות אני אשמור באמת לפורומים

האחרים.

אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה במה שאנחנו כן בינתיים מבצעים במשרד,

ואפרופו הנושא הקודם אני רוצה לומר, ואולי זה גם כן נושא מעניין לאחד

הדיונים, שלפי הנתונים - והנתונים נמצאים, נמצא כאן מנהל אגף איכלוס,

חביב קצב שמוכר לרוב האנשים - אנחנו רואים ירידה מאוד דרמטית במספרי

הדירות שנתקבלו בשנה האחרונה לאיכלוס על-ידי משרד הקליטה. אני מניח שאם

נשאל את חיים פיאלקוף, הוא יעיד על אותו דבר בתחום משרד השיכון. אני

רוצה לומר לכם שהמצב שעלול להיווצר עכשיו, באמת זו עוד החרפה. כלומר,

מצב של תיקו שגם עדיין לא נמכרו הדירות והן גם לא נמכרות, ואנחנו באמת



נצטרך לחפש דרכים מאוד יצירתיות איך אנחנו במצב הזה נותנים את

הפתרונות.

בקטיגוריה מסויימת של הקשישים, גם בודדים וגם זוגות, הפרוייקט שלנו של

מקבצי דיור מובר גם לרוב הנוכחים. אני רוצה לעדכן לגבי המספרים. מאז

שהתחלנו בפרוייקט הזה לפני כשנה וחצי, שכרנו כ-1,800 יחידות מסוג זה.

כרגע אנחנו בעיצומו של מכרז. מטבע הדברים, ברגע שאמרתי את המילה מכרז,

אני לא אכנס לפירוט המקומות והתכנים, אבל מה שאני כן אגיד הוא שאני

מאוד מקווה שבשבועות הקרובים נוכל לבשר על עוד כ-1,400 יחידות נוספות.

התקציב לזה קיים ובעקבות כל מיני דיונים שהיו, הפעם אנחנו מיישמים זאת

דרך מכרז ולא על-בסיס שלוש הצעות, ואני מקווה שהפתרונות האלה לפחות

יתנו מענה לקטיגוריה בין הנזקקים שהיא מאוד קשה, ובמיוחד אני חייב

לציין שהבודדים שמצבם הוא בכלל בלתי נסבל, הם קיבלו כבר יותר מאלף

פתרונות במקבצים, ואודות לכך שהפרוייקט הזה התחיל קצת להזיז את התור,

אז גם בהוסטלים, המדיניות החדשה שלנו היא לנסות ולהגיע לאיכלוס של

דירת חדר על-ידי בודד ודירת שני חדרים על-ידי זוגות. לא בכל מקום

אנחנו מיישמים את זה במאה אחוז, אבל כעקרון קיימות דוגמאות רבות לנושא

הזה.

דרך אגב, מספר שהוא כללי יותר ולדעתי הוא חשוב, ואני אגיד לכם אותו

בנימה אישית. כפי שאתם זוכרים - תסלחו לי על אמירה פוליטית - בהסכמים

הקואליציונים בזמנו נכתב מספר של 15 אלף יחידות דיור שישראל בעליה

דורשת לאכלס לעולים חדשים רכן הלאה. בהעברת התפקיד בין קודמי בתפקיד

יאיר צבן לביני, היתה אווירה מאוד עניינית, מאוד מקצועית, מאוד טובה,

ובין היתר ברגע של פתיחות אמרתי לו שרשמנו כאן 15 אלף יחידות וביקשתי

שיגיד לי אם זה ישים, זה מעט, זה הרבה. אמר לי השר צבן, אחרי ארבע שנות
קדנציה
יולי, אם תאכלס 5,000, כל הכבוד לך. אני רוצה לומר לכם

שאיכלסנו 8,000 יחידות מאז שהתחלנו את הפעילות שלנו במשרד הקליטה. מי

שרוצה מספר יותר מדוייק, זה 8,111 יחידות מסוגים שונים, גם דירות

מתפנות, גם מקבצים, גם הוסטלים, ואני מאוד מקווה שבאמת למודי נסיון

במחצית השנייה של הפעילות שלנו, של הקדנציה, נוכל גם להוביל לפרוייקטים

נוספים ולתגבר את הקצב. אני רוצה להוסיף כאן בכל-זאת פחות מצב חגיגי

ולומר שגם אותן 8,000 יחידות שאנחנו מאוד גאים באיכלוסן, ברור שעדיין

לא פותרות את כל הצרכים הרבים ואת כל הבעיות של עשרות אלפי זכאים

שקיימים לנו כאן.
סופה לנדבר
איך הגעת למספר של 8,000?
השר יולי אדלשטיין
אמרתי מקבצי דיור, דירות מתפנות והוסטלים,

הכל ביחד זה 8.111.
סופה לנדבר
אני הבנתי שלהבא, אחרי שקיבלתם שיעורים אצל

השר צבן, אתם לא תבטיחו לעם את מה שהבטחתם

לו קודם, כל כך הרבה הבטחות שלא הייתם מסוגלים לקיים.
השר יולי אדלשטיין
אנחנו בינתיים עומדים בהבטחות. אני לא אוהב

הבטחות, אבל בינתיים הבטחות שעומדים בהן, אז

למה לא להזכיר אותן? אותי לפחות זה משמח. אבל כפי שאמרתי, אני מסתייג

ואומר שבאמת במצב החדש יהיו לנו עוד הרבה מאוד שעות חשיבה כדי לראות מה

לעשות עם כל הנושא של הדיור הציבורי.



בנושא של עולי אתיופיה וכל הטיפול באוכלוסיות שמוגדרות כאוכלוסיות יעד

של משרד הקליטה, הדברים לרוב האנשים ודאי מוכרים. בשנה שעברה, וגם

בסיוע הוועדה, עמדנו בההלטת הממשלה לגבי העלאת דיירי הקומפאונד

מאדיס-אבבה. אני אגיד לכם גם כן בנימה אישית שלצערי הרב לא כל הגורמים

שאז שיכנעו אותנו שהמבצע הזה הוא בעצם המטרה של כל אלה שמטפלים בבעיית

עולי פלאשמורה וכן הלאה, לא כל הגורמים עמדו בסיכום, ואני מניה שגם

הברי הוועדה וגם אנחנו כמשרד הקליטה, במקום לשמוע על הנושא הזה איזשהו

יישר כוה, שמענו לא מעט גידופים.

אני רק רוצה לומר שאם הלק מן האנשים לא הבינו משהו או בתום לב ביקרו,

אני רוצה להבהיר הד משמעית: עם העלאת דיירי הקומפאונד, העליה מאתיופיה

נמשכת, והיא אכן נמשכת בפועל, זה לא איזשהן משאלות הלב שלו או איזושהי

תחזית לעתיד, היא נמשכת במסגרת חוק השבות. רוב האנשים שהגיעו בתקופה

האחרונה, הגיעו מאיזורי גונדר וקווארה יש עוד מה לשפר בנושא הזה, כי

אני מבין שיש לחץ מצד גורמים שאמונים על אבטחת השליחים, יש לחץ על משרד

הפנים לא לבלות יותר מדי זמן ולא להרגיש חופשי מדי איזורי גונדר

וקווארה, ואני מאוד מקווה שבשיתוף הפעולה שקיים - שוב, אנחנו לא פועלים

בחו"ל, אבל בהחלט מנסים להיערך לתחום הקליטה, ותיכף אני אגע בזה - וכל

הפעילות שמבצעים שם הסוכנות, הג'וינט, משרד הפנים מבחינת הקונסולים

והזכאויות, כל זה יאפשר גם הגברת קצב העליה מהאיזורים האלה. על-פי כל

ההערכות מדובר עוד לפחות בכמה אלפי יהודים על-פי חוק השבות שנמצאים

באיזורים האלה.

מבחינת הקליטה אנחנו כרגע נמצאים באיתור - ואני חושב שמותר כבר לומר

שאיתרנו - אתר שבתקופה הקרובה ישמש באתר מרכזי לקליטת העולים, וזה

בשלבים סופיים של משא ומתן עם הסוכנות היהודית, ואני מדבר כרגע על

מבשרת ציון, על מה שהיה מרכז קליטה מבשרת ציון. יש מרכז קליטה נוסף

בבאר-שבע בשם אשקובית שאנחנו גם עומדים לשכור על-מנת לאכלס שם את

העולים. כלומר, אם שני הפרוייקטים האלה יוצאים לפועל, לפחות מבחינת

התקופה הקרובה ביותר אנחנו נהיה ערוכים לקליטה הפיזית.

כאן אני צריך לומר שהנחות היסוד שלנו לגבי מקום קליטה ראשונה, אמנם לא

הייתי עושה מזה סטטיסטיקה וכותרות, אבל זה כבר משהו. בין העולים

האחרונים של עולי פלאשמורה שהגיעו לגבעת המטוס - ואם אתם זוכרים,

בוועדה אמרנו שהתקווה שלנו שאם העולים האלה יגיעו לירושלים, לפחות

מבחינת קליטה במערכת החינוך, הילדים לא יהיו עומס נוסף על מערכות חינוך

באיזורים ממילא קשים מבחינה זו אלא ישתלבו בירושלים - הילדים באמת

משתלבים במערכות חינוך, ושנית, כבר שתי משפחות מן האחרונים אחרונים

שהגיעו רכשו דירות בפסקת זאב ליד עוד עשר משפחות של עולי אתיופיה קצת

יותר ותיקים שהיו באתר. אני מאוד מקווה עכשיו זה ייצור גם גורמי קליטה

של עולי אתיופיה בירושלים וברשויות חזקות נוספות.
אופיר פינס-פז
עולי הפלאשמורה כבר לומדים עברית, או רק

מתגיירים?
השר יולי אדלשטיין
הם לומדים עברית. למה?
אופיר פינס-פז
אתה לא יודע שיש בעיה?

*
השר יולי אדלשטיין
היתה בעיה ברמה של ביתרות. מבחינת התכל'ס,

הם לומדים עברית.

אופיר פינס-פז; חברת הכנסת בלומנטל ואני היינו בהתנחלות שם,

באחת ההתנחלויות שלבם.

השר יולי אדלשטיין; באיזו התנחלות? לנו יש הרבה. מבחינת קליטת

עולי פלאשמורה היא מתבצעת בשני מקומות,

בעפרה ועכשיו גם בנוה צוף.

שמואל הלפרט; מפלגת העבודה הקימה את ההתנחלויות.
השר יולי אדלשטיין
זה לא רלוונטי לדיון.

אם מפלגת העבודה הקימה את ההתנחלויות, אז כל

הכבוד, כי היא הצליחה גם להביא לשם, לעפרה, אנשים מאוד טובים שמטפלים

יפה בעולים החדשים.

אופיר פינס-פז; כבוד השר, השאלה אם הם לומדים עברית. אני

מבין שהם לומדים רק איך להיות דתיים.

השר יולי אדלשטיין; אני רוצה לומר דבר פשוט מאוד. היתה החלטה,

ואני מזכיר וכולם יודעים את זה, להעלות את

דיירי הקומפאונד שלא במסגרת חוק השבות. כלומר, חלק חוק השבות, וחלק

על-פי חוק הכניסה. אני חושב שברור לגמרי שבשלב הראשון האנשים האלה

נמצאים באולפני גיור, ואני גם חושב שצריך לעשות את זה בלי כל קשר דתי

או לא דתי, רבנות או לא רבנות, אבל אנחנו עושים את זה.

אופיר פינס-פז; אני שואל אותך מה יותר חשוב בשלב הראשון,

שהם ידעו עברית או שהם יעברו גיור?

השר יולי אדלשטיין; הלוואי והייתי במצב שהייתי פה ערוך עם מאות

רבנים דוברי אמהרית שיכולים ללמד ולגייר בלי

לדעת עברית. מכיוון שזה לא ניתן, אז לא ניתן להפריד בין השניים. אישית

ביקרתי בעפרה אצל העולים, דיברתי איתם עברית, נכון שהם לא מנהלים שיחה

בעברית כפי שאנחנו כרגע מנהלים, אבל הם כן לומדים וכן מתקדמים ואני

מאוד מקווה שיצליחו, שזה מביא אותי לנושא הבא, כפי שהצליחו לא מעט מבני

העדה האתיופית.

אנחנו מוסרים בשמחה נתון שיש השנה, למרות שהיו כל מיני צרות במינהל

הסטודנטים, שתיכף נתייחס אליהם - ואני מקווה שרובן מאחורינו - 1,200

סטודנטים בני העדה האתיופית שלומדים במוסדות להשבלה גבוהה, 36 סטודנטים

לומדים לתואר שני. כולנו ראינו את הדוגמאות היפות של הרופא והעורך-דין,

והלוואי ונגיע ליום שאני לא אצטרך להזכיר ואתם לא תצטרכו להזכיר את

הדוגמאות האלה. אם מישהו מאיתנו יזכיר ויגיד, תראו, עורך-דין ממוצא

אתיופי, אז כולם יגידו לו שהוא השתגע ואיך אפשר לומר דבר כזה. אני

מקווה שמאוד שלפחות עם הנתונים שיש לנו, היום הזה הוא לא רחוק

מאיתנו.



מתקנת אותי המנכ"לית שלומית כנען שבנוסף למספר הזה יש עוד 850 שלומדים

במכינות במוסדות להשכלה גבוהה.

דרך אגב, דוגמה פשוטה ומאוד מעניינת, והברי הוועדה ודאי יודעים, וגם

גורמים מקצועיים ואירגונים יודעים, עד כמה שלפעמים פרט קטן ששמים אליו

לב משנה את התמונה. היתה לנו מציאות לגבי עולי אתיופיה, שחלק גדול מהם,

תסלהו לי על המילה, היו תקועים לפני קבלת התואר. כלומר, כבר למדו למדו

ולמדו, הגיעו לסף קבלת התואר ולא הלך. למה? הנושא של אנגלית. משרד

הקליטה יצא לפרוייקט ייהודי יהד עם המוסדות להשכלה גבוהה, ויש נתון
שהוא פשוט מדהים
51 התקבלו לקורס כזה בהיפה, מתוכם 50 היום בעלי תואר.

מתוך 51, 50 הם בעלי תואר. מה זה עלה למדינה? כלום בהשוואה לכל ההשקעה.

זה נעשה בשיתוף פעולה עם הברת המתנ"סים.

הזכרתי כבר את מינהל הסטודנטים. היו בירורים באמת רבים ומגוונים בין

הממשלה לסוכנות. להזכירכם, ב-16 ביוני שנת 1996 - כשהייתי בדרך למשרד

הקליטה אבל עוד לא הספקתי להיכנס - נהתמה הוראה להעביר את מינהל

הסטודנטים לטיפול הבלעדי של הסוכנות היהודית. שלושה ימים אהרי כן,

בישיבת הממשלה האהרונה, דרשתי מראש-המשלה לעצור את ההעברה הזאת ולא הס

ושלום בגלל יחס שלילי לסוכנות היהודית, אלא מתוך מודעות למצב הכספי של

הסוכנות ומתוך מודעות למציאות. שבה הסוכנות היהודית תצטרך, לא מרוע לב,

לקצץ בפעילות הזאת. הנושא הזה הוהזר למתכונתו הקודמת, חצי-חצי הממשלה

והסוכנות. עכשיו חלה עוד ירידה בהשתתפות הסוכנות היהודית. בהשתתפות

ראש-הממשלה הוסכם שהסוכנות תמשיך לממן בהיקף קטן יותר, 10 מיליון דולר

לשנה את הלקה במינהל. חברים, ואני אומר זאת בנוכחות חברי הטובים

מהסוכנות היהודית שאמונים על פעילות הקליטה, אני חושב שזה הסדר זמני

והוא לא טוב. אני רוצה שמינהל הסטודנטים יעבור בסופו של דבר למימון

וטיפול בלעדי של הממשלה, כשלסוכנות היהודית תהיה אחריות לפרוייקטים

רבים ומגוונים ייחודיים בתוך העניין הזה, ולא יהיו משחקים בירוקרטיים

כל שנה, מי כבר העביר את החלק, מי לא העביר את החלק, מי שילם

לאוניברסיטאות, מי לא שילם לאוניברסיטאות. בקצה המסלול נפגעים כאן

הסטודנטים ולא אנשי הסוכנות ולא אנשי משרד הקליטה ואף אחד מן הנוכהים,

לא רוצה לפגוע בסטודנטים בעניין הזה.

אני רוצה להודיע שהשנה, למרות כמה פרסומים שהיו, הנושא סודר, הוסדר,

אין אף סטודנט שלא ילמד בגלל בעיות במינהל הסטודנטים.

האגף לקליטה בקהילה. מפאת קוצר הזמן, אני רוצה לומר רק בקצרה שיש

פעילות מאוד מגוונת, קודם כל עם הרשויות המקומיות, וגם כאן צריך לומר

שאם לפני שנתיים לפעמים הששתי להיכנס לעירייה, ולא מפאת חס ושלום

איזשהו יהס שלילי כלפי, אבל מבחינת השאלת הנוקבות כמו: התהלנו את

הפעילות עם העולים בינואר, והתקציבים שלהם, היום כבר אוקטובר, עוד לא

הגיעו וכל מיני סיטואציות מביכות מסוג זה, היום מבחינת השלטון המקומי

זה לא קורה. לא שאין פה ושם חריקות, אבל יש פעילות מסודרת ואני מאוד

שמח לומר שברוב הערים ברוכות העליה וברוב העיריות שומעים בימים אלה

שבחים על צורת שיתוף הפעולה ועל העברת הכספים וכן הלאה. אני מאוד מקווה

שאנחנו נרחיב את הפעילות הזאת כי ברור שהעיריות, יחד עם האירגונים

ההתנדבותיים ואירגוני העולים, הם בעלי הברית העיקריים שלנו בכל מה

שקשור בקליטת העליה.



פעילות חינוכית שהמשרד החזיר לעצמו והיא ודאי נפלה בתוך האגף לקליטה

בקהילה, היא כבר חלק בלתי נפרד של פעילות המשרד ואנחנו משתפים פעולה עם

אירגוני מורים עולים בכל מה שקשור בטיפול בפעילות הזאת.

שני הפרוייקטים הייחודיים שקשורים לשנת ה-50. האחד, שכבר חלק מחברי

הוועדה ביקרו, זה אירועים שונים של משרד הקליטה. לא אסתיר שהרקע לזה

היה קצת שלילי. באיזשהו שלב במשרד הקליטה התייאשנו וחשבנו שבכלל לא

יהיו חגיגות ה-50, ואמרנו שלפחות מבחינתנו זה מגיע לעולים, במיוחד

מבחינת הכשרונות והכישורים בתחומים רלוונטיים כמו אמנות, ספורט,

מוזיקה. נמצא כאן מנהל האגף, אריה קורת, שעשה פשוט פעילות נהדרת מבחינת

אירועים מיוחדים שבכל האירועים האלה היה נושא ואת הנושא הזה פיתחו

והציגו העולים עצמם. זה היה פשוט תענוג להיות נוכח בכל אחד, ולא חשוב

אם זה אירוע מוזיקה או דיון סביב מעמד אישה עולה או כל נושא אחר

מתחומים שונים.

חשבנו בכל-זאת שאירועים חד-פעמיים זה לא מספיק ובאותן ערים שקלטו מעל

20 אחוז מן האוכלוסייה שלהן עולים חדשים, פתחנו גם מרכזי תרבות, מרכז

שאני לפחות מאמין שבשלב ראשון משמש את אוכלוסיית העולים וחיש מהר יהפוך

למרכז תרבותי לכלל אוכלוסיית העיר. לפחות מבחינת הרמה בערים השונות

שאני ראיתי, אני חושב שזה בהחלט ניתן להשגה.

עלתה כאן סוגייה בהקשרים אחרים של כל מה שקשור למה שמכונה המעמד האישי

של העולים. כרגע אנחנו מפתחים, אני לא רוצה לומר יחידה, אבל דמי-יחידה

או מספר אנשים שמטפלים בעניין הזה, החל מפתרונות לנושאים הכאובים ביותר

כגון קבורה לאנשים שלא יכולים להיקבר בבית-קברות רגיל וכלה במצב

עגונות, פתרון בעיות לפני העליה, מצב אולפני גיור וכן הלאה וכן הלאה.

אני רוצה לברך את כל הפעילות של אדם בשם משה וייס, שבאמת ימים כלילות

פועל על-מנת לעזור הן במישור האישי לאנשים והן לפתור בעיות ברמה כללית

יותר.

מילה אחרונה ולא רק כסיום רגיל להצגות מסוג זה. אני רוצה מאוד להודות

לכל עובדי משרד הקליטה שיחד אתי, ועוד הרבה לפני, שותפים לכל המאמצים

האלה. אני חייב לומר לכם שאת כל הפעילות הזאת - ולא חשוב אם זה בתחום

הדיור, מה שעושה חביב קצב, ואם זה בתחום קליטה בקהילה, מה עושה אריה,

ואם זה בתחום תעסוקה ויזמות, מה שעושה צילה וכן הלאה וכן הלאה, אני לא

רוצה להעליב מישהו שלא הזכרתי מפאת קוצר הזמן - כל הפעילות הזת פשוט לא

היתה מתאפשרת אלמלא המאמץ של כל העובדים. אנחנו מבינים שזה לא יכול

להיות רק ברמה של סיסמאות אלא זה צריך להיות גם ברמה של השקעה בעובדים,

ואני שמח לומר שאפילו מבחינת התשתית הפיזית של המשרד השתנו הדברים. אתן
לכם דוגמה פשוטה
אם לפני כן העולה החדש היה נכנס ללשכת משרד הקליטה

בחדרה או באשדוד והיה יושב שם שלוש שעות בלי מים ובלי אפשרות לעשות את

הצרכים, והעובד ישב מולו בדיוק באותה סיטואציה את אותן שלוש שעות, אז

המפגש ביניהם אחרי ההמתנה הזאת היה גרם לכאלה זיקוקי די-נור, שאפילו מר

אריה קורת באירועי משרד הקליטה לשנת ה-50 לא היה מסוגל להוציא. אני

חושב שכאן אנחנו שיפרנו את הדברים האלה, ולא צריך להסביר לאנשים שזה לא

קל וזאת לא הוראה של השר ומדי כל הדברים יסתדרו, אלא זו פעילות של

המנכ"לית ושל כל המשרד, וכל מי שעוסק בנושאים האלה.

אנחנו אמונים על טיפול בקליינטים שלנו שהם עולים חדשים. עשינו סקר

שביעות רצון בלשכות שלנו בקרב העולים החדשים. לא הבאתי את התוצאות כי .



עמדתי לערוך סקר חוזר. הנחיתי את צוות חחוקרים בראשות סטיב אדלר לעשות

סקר חוזר כי התוצאות כל כך גרועות, שאני עדיין מחפש את הטעות. אני מאוד

מקווה שאני לא אמצא את הטעות.

אני רוצה לסכם ולומר שבמושב החורף הזה יש עוד הרבה מאוד משימות, גם

לנו כמשרד הקליטה וגם לוועדה, ואני מאוד מקווה שנעמוד במשימות האלה

ביחד.

תודה רבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לשר הקליטה, חבר הכנסת יולי

אדלשטיין. אני חושבת שזו היתה סקירה מקיפה

שמצביעה על הישגים לא מבוטלים. אני חושבת שגם העובדה שבכנסת הנוכחית

לעומת כנסות קודמות, זאת פעם ראשונה שישנם תשעה חברי כנסת עולים חדשים,

דבר שגם הוא נותן את ביטויו הן בפעילות הוועדה אבל גם בפעילות של תשומת

הלב הרבה יותר שניתנת לכל נושא קליטת העליה. אני חושבת בהחלט מרגישים

את זה. ודאי גם המספר היחסי של העולים מקרב תושבי ישראל גדל בצורה

משמעותית, ואני חושבת שמגיעות גם ברכות לדמוקרטיה הישראלית כי זה בא

לידי ביטוי בכנסת. אני מוכרחה לומר שהמפלגות הגדולות לא השכילו למצוא

את הדרך, לא מבהינת תשומת הלב אלא מבחינת הייצוג לעולים החדשים, אבל

נמצאה דרך ואמנם יש לזה בהחלט השלכות על יותר הקשבה למצוקות, יותר

רגישות לבעיות. הדבר הזה הוא בהחלט בא לידי ביטוי. אני מקווה שהסקר

שאתם אומרים הוא באמת טוב, ואני שוב רוצה לציין שהעולים שאנחנו פגשנו

שלשום במוסקבה ובסנט-פטרסבורג, אם רוב הקרובים שלהם בארץ ממליצים להם

להגיע לכאן, גם בטח מתוך אהבה אליהם, אבל גם מתוך תחושתם הטובה בארץ,

הרי זה בניגוד להרבה דברים שנאמרו ותעמולה שנאמרה שכל כך רע להם כאן,

שלכולם הם אומרים לא לבוא למדינת ישראל. לא כך אני התרשמתי.

אנחנו נמשיך לפעול כדי שיהיה להם יותר ויותר טוב בארץ. אני כמובן

מאמינה, ואני מקווה שכך מאמינים כולנו כאן, באפשרות שלנו כמדינת ישראל,

לעשות עבודה טובה, לקלוט בצורה נאותה ולאפשר עתיד טוב.

שמואל הלפרט; אני רוצה להודות ליושבת-ראש על קיום הישיבה

בנושא ההיערכות לקראת עליה מוגברת מרוסיה.

כמובן אני רוצה להודות לכבוד השר על הסקירה המקיפה ועל העשייה הגדולה

והעצומה בכל התחומים, ויעיד על כך השקף האחרון שראינו על שביעות הרצון

הגבוהה של העולים.

יחד עם זאת אני רוצה לומר שכל אחד מאיתנו רוצה בלב ונפש שכל יהודי

התפוצות יגיעו למדינת ישראל. אני חושב שבזה אין ספק. על אחת כמה וכמה

יהודים שהם במצוקה, על אחת כמה וכמה יהודים שהם בסכנת נפשות. אדם כמוני

שהיה גם כן עולה חדש גם ממדינה קומוניסטית, יכול להבין את זה.

כולנו מאושרים מהעליה הגדולה מרוסיה. בנוסף לכך שיש בזה אלמנט של הצלת

נפשות ממש, זה הביא תרומה גדולה לכלכלת מדינת ישראל, לעוצמתה של מדינת

ישראל. אבל יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים להתעלם שאחוז גבוה מאוד לצערנו

הרב של העולים מברית-המועצות הם לא יהודים. יש על זה ויכוח. אני לא

יודע אם יש סטטיסטיקה מדוייקת, אם זה שלושים אחוז, ארבעים אחוז, ויש

כאלה שאומרים שחמישים אחוז מתוך העולים הם לא יהודים, אבל בידי יש

סטטיסטיקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי העולים משנת 1997. כאן



אני קורא שמברית-המועצות לשעבר סך כל היהודים שהגיעו בשנת 1997 - וזה

לא סיפורים שאומר נציג של יהדות התורה או נציג אחר - הוא 53.6

אחוזים.
קריאה
סך הכל זה 65 אחוז.
שמואל הלפרט
אני מחזיק כאן מסמך של משרד ראש-הממשלה,

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מברית-המועצות

לשעבר, כתוב כאן במפורש, 53.6 אחוזים. ישנן מדינות כמו אסטוניה, שבסך

הכל אחוז היהודים הוא 38.7 אחוזים, מקזחסטאן 36.3 אחוזים בלבד, כאשר

אחוז הלא יהודים בקרב הנוער עד גיל 19 הוא עוד הרבה יותר גבוה.

כמובן שאנחנו כולנו רוצים שיהודים יעלו למדינת ישראל, אבל אני לא חושב

שישנם כאן כאלו שרוצים להעלות לא יהודים, חוץ אולי מחבר הכנסת אופיר

פינס שהוא אומר שלוש פעמים פשע אם לא מאפשרים ללא יהודים לעלות למדינת

ישראל, וחבל שהוא לא נמצא כאן כי הייתי אומר לו שזה אלף פעמים פשע

שאנחנו נשעבד את כל הכלכלה שלנו עבור לא יהודים שיעלו למדינת ישראל,

ושאנחנו נהפך כאן למדינה דו-לאומית. כל הטיעון של ראש המפלגה לשעבר של

אופיר פינס על הסכמי אוסלו, של שמעון פרס, היו בעיקר שאנחנו חייבים

להחזיר שטחים כדי לא ליהפך כאן למדינה דו-לאומית, ופתאום אופיר פינס בא

ודוגל דווקא בהקמת מדינה דו-לאומית.

אני יודע שמה שאני אומר הוא לא פופולרי. אתם יכולים להעלות חיוך, אבל

זה לא יעזור. עם המדיניות הזאת, אתם תגרמו כאן להקמת מדינה

דו-לאומית.

קריאה; רב-לאומית.

שמואל הלפרט; אם מתוך קרוב למיליון עולים מברית-המועצות

מחציתם הם לא יהודים והם שומרים על הדת שלהם

הנוצרית, והם הולכים בימי ראשון לכנסיה וכדומה, אז אני יודע, אני לא

פופולרי ושאתם עושים את כל המאמצים להיות מאוד מאוד פופולרים, אבל

השאלה היא מה אנחנו רוצים כאן.

לכן אני מציע לכבוד השר להקים בברית-המועצות מנגנוני בקרה שיבדקו היטב

את יהדותם של אלה שרוצים לעלות וזאת כדי למנוע הסתננות של לא יהודים.

כי אחרת, אנחנו נפגע באופיה של מדינת ישראל, ואף אחד לא רוצה בזאת. חבל

שאופיר פינס לא נמצא כאן. ישנם כאלה שאומרים בפירוש שהם מעוניינים

להעלות לא יהודים למדינת ישראל, העיקר למנוע את הסכנה של השתלטות

הדתיים במדינת ישראל. הם אומרים את זה בגלוי ולא בחדרי חדרים. אם אנחנו

לא רוצים לפגוע באופיה של מדינת ישראל, אני מציע לבדוק היטב את יהדותם

של כל אלה שרוצים לעלות למדינת ישראל.

המצב הכלכלי במדינת ישראל הוא טוב היום. ישנם הרבה לא יהודים בכל העולם

שרוצים לעלות לכאן, ישנם מיליונים מהודו שפתאום הודיעו שגם הם משתייכים

לעם היהודי וכדומה. אבל אם אנחנו רוצים באמת לשמור על אופיה של מדינת

ישראל, אנחנו חייבים לבדוק את יהדותם ולא לומר שלוש פעמים פשע למי שלא

נותן ללא יהודים לעלות למדינת ישראל, אלא מאה פעמים פשע למי שמאפשר ללא

יהודים לעלות למדינת ישראל.



השר יולי אדלשטיין; רק לתקן את הרושם. זה שהלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה נותנת נתונים מסויימים לגכי השנה

האהרונה, זה עדיין לא אומר שזאת היתה גם התמונה כ-1991-1990. לכן קצת

בעייתי לומר שמתוך מיליון עולים מברית-המועצות, אלה הם הנתונים, בהישוב

אריתמטי זה ממש ממש לא נכון ורהוק מאוד מן המציאות.

אני רוצה לומר שלמרות החיוכים בנושא של החזרה או אי-החזרה של שטחי

יש"ע, אני רחוק מלחייך כשאני חושב על הנושא הזה, כי ברור מאוד שאנחנו

אמורים גם למנוע, כפי שאתה אומר, עליה של מסתננים למיניהם שבאים לכאן

בגלל המצב הכלכלי, ואני ודאי מתייחס לאלה שאין להם כל קשר לחוק השבות

ומנסים בדרכים ערמומיות לנצל את חוק השבות ואת החוקים הליברליים של

מדינת ישראל על-מנת להסתנן. אנחנו ודאי אמורים לתת פתרונות לכל אלה

שהגיעו לכאן במסגרת חוק השבות, שהוא החוק המנחה אותי כשר הקליטה וכשר

בממשלת ישראל, ואני חושב שאנחנו צריכים לספק פה לפהות שני סוגי
פתרונות
ראשית, לתת תשובה למציאות הזאת שבה עליה - כפי שאמרת, רוצים

שיהודי התפוצות יבואו - מכל מקום בעולם, תכלול גם נישואי תערובת, כי

זאת המציאות, אין עם ישראל אחר, ואנחנו צריכים לתת פתרונות למשל בנושא

של קבורה. אם מגיע אדם מבוגר והולך בשיבה טובה לעולמו ואין לו איפה

להיקבר, זה מצב נורא. אני חושב שבנושא הזה סיפקנו פתרונות באמת בכל

רחבי הארץ וכולנו עדים לכך שלא שמענו יותר את כל הסיפורים הזוועתיים

האלה על גופות במקרר וכל מיני דברים שאני פשוט אפילו לא רוצה להזכיר

ולא רוצה להתייחס אליהם. פתרנו את הבעיה. יש גם התקדמות בכל מיני

נושאים של מעמד אישי.

דבר נוסף שאנחנו אמורים לעשות כאן זה לאפשר לכל אלה שהגיעו לכאן במסגרת

הוק השבות ואמרו את המשפט המפורסם של רות, לפחות את החצי הראשון שלו,

לגבי עמך - עמי, והם רוצים גם להשלים את המשפט ולומר אלוקיך - אלוקי,

אנחנו צריכים לאפשר להם את המסגרות המתאימות מבהינת אולפני גיור וכל

המערכת.

שמואל הלפרט; במסגרת חוק השבות, כל לא יהודי מברית -

המועצות יכול לעלות. כל גוי יכול לומר שסבא

שלו לפני שמונים שנה היה יהודי ולך תבדוק מה קרה אז.

השר יולי אדלשטיין; לזה התייחסתי בחצי הראשון של המשפט שלי

ואמרתי - אמנם זו לא אהריות מניסטריאלית -

שיש לי יחידה בשדה התעופה ויחד עם כל משרדי הממשלה נמנע מכל מיני

מסתננים למיניהם להגיע ולנצל אותנו. כפי שאומרים הילדים שלנו, אנחנו לא

רוצים להיות פריירים.

כפי שאמרתי, צריכים לתת את הטיפול המתאים בסוגיה הקשה הזו לכל אלה

שהגיעו ורוצים באמת להיות לא רק אזרחים שווים - במילא הם שווים מבחינת

החוקים במדינת ישראל - אלא גם חלק מעם ישראל. אני צריך לומר שבנושא זה

הלה התקדמות עצומה בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרבניים שאמונים על

הנושא הזה, ולא איזושהי פעולה פרטיזנית שלנו. יש כרגע כשמונים אולפני

גיור שפועלים ברהבי הארץ - לא צריך להשוות את זה עם המספרים העלובים

שהיו רק לפני שנתיים - ושם כל עולה או כל עולה שרוצים להשלים את המשפט,

יכולים לעשות זאת ואני חושב שכולנו צריכים להבין שלאנשים האלה שכבר

הגיעו יחד עם המשפחות האלה, אנחנו נצטרך להיות גם גמישים מבחינת



קבלתם, הכל במסגרת ההלכה ומה שקובעים הגורמים המוסמכים על כך במדינת

ישראל.
שלומית דרוקר
כבוד השר, ועדה נכבדה. אנחנו בוויצ"ו שמחים

להיות שותפים לכל קליטת העליה ואנחנו שותפים

נאמנים שלכם במשרד הקליטה לכל אורך הדרך.

הגענו לפרוייקטים אולי לפניכם. לפני שלוש שנים פתחנו בבאר-שבע פרוייקט

שקראנו לו יאפשר להצליח', כי ראינו שילדים אתיופים לא מגיעים לבחינות

הבגרות, ויחד הגענר להישגים ממש מדהימים. הם עוברים את הבחינות

במתמטיקה ובאנגלית ועוברים אותם בציונים גבוהים בחמש יחידות.

אנחנו מכשירים בירושלים סטודנטים שיש להם חסר בשפה האנגלית ולכן לא

יכולים להתקבל לכל מיני משרות. אלה הם אנשים עם מקצועות ואנחנו נותנים

להם עזרה באנגלית.

בבתי-הספר אנחנו נותנים לתלמידים תגבור בעברית על-מנת שיוכלו להתגבר

על הקשיים שבמקצועות תלויי שפה.

פתחנו שיחונים לאנשים מבוגרים שהאולפן זה לא מסגרת מתאימה להם, אנשים

יותר מבוגרים שקליטת השפה קשה להם, מסגרת חברתית, ואנחנו קוראים לזה

'שיחון' ובעזרת השיחות האלה אנחנו מביאים אותם. אנחנו בעצם נותנים להם

הרגשת שייכות וזה מה שאני חושבת שחסר להם, שהם יהיו חלק מאיתנו.

בצד החברתי. אנחנו מחפשים לעולים עבודה, וזה כולל דיור, כולל מסגרות

מתאימות ונשמח מאוד להיות שותפים לאורך כל הדרך ובהמשך. אנחנו מרושתים

בכל הארץ, כך שגם ערוכים עם צבא של מתנדבים ועם מועדונים.
השר יולי אדלשטיין
אתם עכשיו גם שותפים לפיתוח הקריטריונים לכל

הנושא של תמיכות. תודה רבה.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה לוויצ"ו. רציתי שאת תהיי הדוברת של

אירגוני המתנדבים. אתם באמת עושים עבודה

בלתי רגילה. אני מוכרחה לומר שאני פניתי לוויצ"ו בהקשר של אסירה בשם

יבגניה סוקולובסקיה, שזה דבר הוא לא גדול אבל הוא גדול מאוד, משום שלי

נראה - ועל סמך ישיבה שהיתה בוועדת העליה והקליטה - שהאישה הזאת הגיעה

למצב שהיא הרגה את חמה בעקבות אלימות קשה מאוד במשפחה, דיור בצפיפות

אדירה, מריבות איומרת, והיא יושבת עכשיו במאסר עולם. אנחנו מנסים יחד

עם חברי כנסת נוספים וגורמים נוספים להשיג עבורה חנינה. אני מאוד מקווה

שנצליח. יש לנו פניה לנשיא המדינה. אני רוצה לומר שאירגון ויצ"ו לקח על

עצמו לטפל בה, כולל שלומית דרוקר ונשים אחרות, כולל זהבה שילון, נשים

שעושות עבודה בלתי רגילה, מבקרות אותה, נמצאות איתה בקשר. מצבה מאוד

השתפר נפשית ואני מקווה שנצליח במשימה. זאת אולי לא משימה כלל ארצית,

אבל להציל נפש אחת בישראל, אני מאמינה שנצליח.

מר אלכס גולדפרב, העלינו אתמול בוועדה את התרומה האדירה ושמענו את

החשיבות של המעורבות של הרשויות המקומיות בקליטה הישירה. ההמלצה שלנו

היא שבפורומים השונים שלכם, בוועדות למיניהם, בדרגים הגבוהים ביותר,

תשתפו את מרכז השלטון המקומי.



אלכסנדר גולדפרב; גבירתי היושבת-ראש, אדוני השר. אני מוכרח

להודות שבשנה האהרונה באמת חלה התקדמות

בשיתוף הפעולה אינטנסיבי בזכות מנכ"לית משרד הקליטה, גברת שלומית

כנען.

הייתי מבקש להעיר את תשומת ליבו של השר. אנחנו בהחלט מברכים וששים

לעליה שתגיע ושיגיעו המונים, אבל צריך לתת את הדעת בנושא של מבני

ציבור. אני יודע שזה לא שייך לכם ישירות, אבל יש מחסור במבני ציבור

ויווצר עוד מחסור. בוועדות התיאום, בוועדות המשותפות אנחנו נביא

נתונים ונשב ביחד. מחר יש לנו עוד ישיבה משותפת ואנחנו נדון בעניין

הזה.

תודה על שיתוף הפעולה.

היו"ר נעמי נלומנטל; מר בן-יעקב, לגבי תוכנית 'נעלה'. ב-9

בנובמבר תהיה לנו ישיבה עם שר החינוך בנושא,

אבל לאור המצב הכל כך קריטי והדברים החריפים שנאמרו כאן היום בוועדה,

ביקשת את רשות ההתייחסות.

יוחנן בן-יעקב; ביקשתי להבהיר דבר אחד. הנתונים שמופיעים

במשרד החינוך והתרבות לגבי תוכנית 'נעלה'

שונים במהותם ממה שהוצג פה בכל הפרמטרים שנאמרו פה. עובדות, נמסרו פה

נתונים. הנתונים המצויים בידינו - וזה ילדים, וזה אנשים שניתן גם לדבר

איתם - שונים במהותם. היו תלונות שקיבלנו מהסוכנות לגבי קבוצה של ילדים

שקיבלו תשובות ברגע האחרון, ושר החינוך בדק אישית מקרה מקרה והשיב

למתלוננים אישית על כל ילד מה הסיפור ומה קרה. בוודאי לגבי ההיקפים. 15

אחוז מתקבלים, כפי שחבר פינס מסר פה, ואלה הם נתונים שלא מוכרים למשרד

החינוך. יכול להיות שיש תוכנית נוספת על 'נעלה' שלא ידועה לנו. במשרד

החינוך התמונה היא שונה לחלוטין.

השאר ייאמר באותה ישיבה שתתקיים עם שר החינוך והתרבות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נצטרך לבדוק את זה. המצב הוא לא כך

בשטח, ממש שונה לחלוטין. אני אומרת לך

שמדובר בילדים, בבני נוער שהם על סף התאבדות כתוצאה ממה שקורה להם בשנה

האחרונה. אני יודעת שאתה אישית, זו תוכנית שהיא מאוד יקרה לך.
יוחנן בן-יעקב
אני מודה שכמי שהמציא את התוכנית ואת השם

שלה וכולי, היא יקרה לי מאוד, אבל אני לא

מכיר אפילו פניה אהת, ואני מוכן לטפל בכל פניה ללא יוצא מן הכלל.

קריאה; אני מציע לך לטוס מחר למוסקבה ולשמוע בדיוק

את ההיפך ממה שאתה אומר.

היו"ר נעמי בלומנטל; תביאו לישיבה את הנתונים העדכניים.
יוחנן בן-יעקב
אני מבקש לדייק כאן בדברים. העובדה שיש

קשיים בתוכנית 'נעלה', היא עובדה ידועה. אני

דיברתי על דבר מאוד מוגדר וניסחתי את עצמי מאוד מוגדר. הנתונים שנמסרו

פה לגבי מספר המתקבלים - לגבי מספר הבאים, לגבי דרך המיון ובדומה -



המצויים בידי משרד החינוך, שונים לחלוטין. לא אמרתי שאין קשיים בנושא

'נעלתי. עמדנו בשנה שעברה בפני אירוע שהיה קשור בינעלה' שכדוגמתו לא

התרחש בתולדות מדינת ישראל מעולם, בנחלת יהודה. יש לנו קשיים שאנחנו

חייבים לטפל בהם באופן אחראי במכלול הכולל, ולכן התייחסתי לנתונים

המספריים, ולא התייחסתי לשאלות האחרות.

זאב גייזל; אינני רוצה לפסוק או להתערב כרגע בוויכוח

הידוע שקיים היום בין משרד החינוך לבין

הסוכנות היהודית לגבי תפקוד תוכנית 'נעלה'. אני רק רוצה לומר שנהרדתי

לשמוע שיש אנשים שרוצים לסגור את התוכנית, או כפי שניסח חבר הכנסת

אופיר פינס, אומרים שעדיף שהיא לא תהיה.

אני חייב להזכיר דבר אחד מאוד חשוב. העליה היא מאוד שונה והעולים היא

מאוד שונים. בתקופה האחרונה, תוכנית 'נעלה' היא אולי יחידה במינה

שעובדת עם אוכלוסייה שלא התכוונה לגמרי לעלות ארצה. עלו מספר תלמידים

במסגרת 'נעלה', למשל ילד שהוא כנר שכבר ניגן עם התזמורת הסימפונית של

מוסקבה, או ילדים שהם אלופי ספורט וכדומה. בדרך כלל מדובר בילדים שלא

חשבו, לא הם ולא ההורים שלהם לעלות, ובינתיים יש רק מענה אחד לילדים

הללו וזו תוכנית 'נעלה'.

יחד עם כל הקשיים הידועים, גס מהמספרים שאני יודע - יש לי רושם שחבר

הכנסת פינס די טעה בנתונים הסטטיסטיים - לסגור או עצם הרעיון לסגור את

התוכנית שהיא הכי טובה מהתוכניות שיש במדינת ישראל, כך אני חושב, אני

לא משווה לתוכניות של הסוכנות היהודית והדגשתי תוכניות ממשלתיות, אני

נחרד מהרעיון הזה, למרות שידועים לי קשיים לא מבוטלים שיש בתוכנית

זו.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני רוצה לומר לך שלאור הביקור ומה שאני

שמעתי, וזה מאנשים שנמצאים בשטח, המסקנה שלי

היתה שמוטב שהפרוייקט הזה ייסגר ולא ימשיך בצורתו הנוכחית וזאת מאחר

והמצב כל כך חמור. בין הנתונים שאני מסרתי, אלה נתונים שאני שמעתי במו

אוזני לגבי 1,500 פניות שהיו ועברו ובולי וכולי, שבעבר היו מספר

סירובים ממשרד הפנים היו שנייס או שלושה והיום אנחנו מדברים על כ-30-25

אחוזים שנפסלים לאחר שהם עוברים מיונים ובחינות וכהנה וכהנה. לפיכך, אם

זה המצב, הרי שאנחנו פוגעים במספר כל כך גדול של ילדים.
יוחנן בן-יעקב
אני יחד עם חיים צ'סלר כראש משלחת הסוכנות

היהודית בברית-המועצות ניהלנו ויכוח עם

השליחים שבאו לארץ וביקשנו שלא יפסלו כל כך הרבה. ישבנו יחד בישיבות

על-מנת לדרוש, כי התוכנית היתה בעלית הנוער, ואמרנו שהם פוסלים יותר

מדי. הפסילה של 30 ו-40 ו-50 אחוז היתה גם לפני 3, 4, ו-5 שנים.

חייט ציסלר; אתה בנראה לא מבין את מהות הבעיה. אחרי כל

המיונים הקשים שקיימים, אם לאחר מכן מקבלים

תשובות חיוביות, מה הבעיה? את האינפורמציה הזו שמענו לא מאדם צדדי אלא

מאדם שגם יקר לך ואתה מכיר אותו, והוא ראש לשכת הקשר במוסקבה. הוא מסר

לנו את הנתונים האלה ועמד מאחוריהם. לטענתו נפסלו 380. הוא אמר ש-380

ילדים ברחבי ברית-המועצות לשעבר, לא רק ברוסיה, קיבלו סירוב אחרי

שקיבלו תשובה חיובית. זה דבר שלא ייעשה.



יוחנן בן-יעקב; לא רק שאני לא מכיר את הנתון האלה, אלא אני

מכיר את כל שמות הילדים שקיבלו סירוב.
חיים צ'סלר
אני מציע שתטוס למוסקבה ותבדוק את זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
נתנו נתון שלעומת 85 ילדים שהיו נרשמים

בתקופה הזאת בשנים מקבילות, עכשיו נרשמו

תשעה כתוצאה מההדים הכל כך שליליים שיש ולא כתוצאה מאי רצון לעלות.

אנחנו פגשנו שם ילדים שעוד לא הבינו, גם לא רוצים להגיד להם שום דבר,

שהם קיבלו תשובה חיובית, הם נבחרו, הם היו מאושרים, ופתאום אומרים להם

שהם לא מאושרים. המקרים האלה היו לא מקרה אחד ולא שני מקרים.

יוחנן בן-יעקב; אני יודע שזה לא מקובל על שר החינוך.

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו נקיים דיון מאוד מעמיק בעניין הזה.

אני מקווה שאתם תבואו מוכנים, הסוכנות עם

הנתונים תבוא, לשכת הקשר תבוא עם נתונים עדכניים, כי אנחנו, ועדת העליה

והקליטה של הכנסת, נקבל החלטה. אני אבקש מכל חברי הוועדה להיות נוכחים

משום שאנחנו נקבל החלטה בעניין הזה.
חיים צ'סלר
אני רוצה להחמיא לכבוד השר על הדוח, ואני

אומר שזה תענוג לסוכנות לפרגן לממשלה בהקשר

הזה של משרד הקליטה. אני גם חושב שבעקרון ישנו שיתוף פעולה הדוק גם

ברמה הפרופסיונאלית בין המנכ"לית שלך לבין הצוות הפרופסיונאלי שלנו

בראשות מייק. אני מאוד מברך על כך.

לגבי הדברים שכרגע קיימים ברוסיה וקשורים, ואני לא רוצה להיכנס לכל

הדברים הטכניים, אלא אני מדבר ברמה של המדיניות. אני ביקרתי ארבע-חמש

פעמים בחודש האחרון ויש פחות או יותר תמונה רחבה לגבי מה אומר פוטנציאל

העולים. לא מה אומרים השליחים ולא מה אומרים הקונסולים של לשכת הקשר,

אלא מה אומרים העולים ומה אומרת המנהיגות, ואני יכול לצטט, כיוון שהיו

לנו מספר פגישות.

המנהיגות של יהדות רוסיה שיש לה כסף ויש לה מעמד ויש לה השפעה פוליטית,

אבל שמענו את זה גם לפני יומיים מהעולים עצמם הפוטנציאלים באולפנים.

ישנה הרגשה, וזה הדבר המרכזי, שמכיוון שהפוטנציאל של העליה עכשיו הוא

שונה ממה שהוא היה בעבר, כולל הוא שונה מהתחזיות של מחלקת העליה של 15

אלף עולים השנה שבנינו על איזשהו תרחיש מסויים, פוטנציאל העליה מאז

מחצית אוגוסט שונה. מבחינה כלכלית הוא היה מבוסס יותר, הוא קשור לשפות

נוספות, היה קשור עם עסקים קטנים, היה קשור למערב. אין ביטחון, כבוד

השר, שהם יבואו לארץ כי יש להם את השפה האנגלית, או הגרמנית, או

הספרדית, ויש להם את פוטנציאל הקשרים במדינות אחרות והם לא רואים

בישראל כמקום טבעי אליו הם יגיעו, אלא ישראל מתחרה עם ארצות-הברית, עם

קנדה, עם דרום-אפריקה ועם אוסטרליה, ואפילו גרמניה לצערנו.

הטענות העיקריות שהם מעלים הן שבישראל לא רוצים אותם. הם אומרים שהם

באים לארצות-הברית, ושם לא מכנים אותם בכל מיני כינויים שמכנים אותם

כאן בארץ. שאלו מספר אנשים, וגם בנוכחות כבוד יושבת-ראש הוועדה וחבר

הכנסת אופיר פינס, באולפן לפני יומיים, והם אמרו זאת בגלוי ושאלו למה



לא רוצים אותם. הסברנו להם שישראל זו חברה פלורליסטית ויש באלה ויש

באלה וכי הרוב המוחלט רוצה ומעוניין ושמח בהם.

בבוד השר. ביקרתי לפני שלושה שבועות באותו אולפן עם חבר הבנסת רמון

וחבר הכנסת ריבלין, ועיקר הדברים שפוטנציאל העולים אמר זה שהם איבדו

תקווה ברוסיה בי הם בנו על השיטה שתתייצב ופתאום הכל קרס ונפל. לפני

יומיים מה שעניין את העולים הפוטנציאלים זה לא מצב הרובל אלא מצב השקל.

אני רוצה להגיד לכם, אתם מדברים על חומר הסברה. עם כל הכבוד לחומר

ההסברה, הסברתי את זה גם ליושבת-ראש הוועדה וגם לחבר הכנסת אופיר פינס,

בואו נעזוב את הדברים הפורמליים והנסיון לעלות על גל לבין הדבר האמיתי.

אין אף עולה פוטנציאלי אחד שלא יודע מה המצב בארץ. הוא לא זקוק לחומר

הסברה מכיוון ששליח הסוכנות ואנשים אחרים אומרים לו בדיוק מה קורה. לא

שזה בסדר שאין חומר, אני לא מצדיק את זה, אבל אני אומר לגופו של עניין.

בואו נשים דברים בפרופורציה. העולים יודעים טוב מאוד מה קיים.

מה צריך לעשות בארץ כדי שהם לא יבואו לגרמניה או לארצות-הברית, ואלה הם

שני דברים. אני אומר לך את זה כחבר ממשלה וכמי שמופקד על נושא הקליטה.

האחד, חייב להיות עידכון של סל הקליטה ברמה הדולרית ולא להשאיר את זה

ברמה השקלית בי זה מה שהם אומרים, מזה הם פוחדים. שנית, לגבי הנושא של

הדיור, הרי הדיור הוא בדולרים וזה מאיים עליהם. צריך שבעניין הזה תהיה

פניה שלך, ועל-מנת להבטיח שהעולים הפוטנציאלים לא ייפגעו בי זה מטריד

אותם ואת זה שמענו.

הדבר השלישי שאולי הוא החשוב ביותר, ואני אומר לך את זה כאחד שהוא יליד

הארץ ואיכפת לו מהנושא. חייבים להיערך בקרב החברה בארץ למסע התעוררות

בקרב החברה הישראלית וזה מראש-הממשלה ולמטה וזאת על-מנת להמשיך ולהעביר

את המסר שאנחנו רוצים אותם ואוהבים אותם, עם כל חילוקי הדעות. זה חשוב

להם וזו דרך להתמודד עם זה.

מילה אחרונה לגבי 'נעלה'. אני לא רוצה לקבוע מסמרות. הנושא הוא רציני

ולא נבון שלחבר הבנסת אופיר פינס יש לו עמדה אחת ולחברת הכנסת בלומנטל

יש עמדה אחרת, כי יש להם את אותה עמדה. יש דבר וצריך לבדוק אותו באופן

רציני, ואחרי שיבדקו אותו באופן רציני, אז יסיקו את המסקנות.
היו"ר נעמי בלומנטל
כבוד השר, תודה.

אתם יושבים עכשיו, אני מבינה, עם ועדות לגבי

היערבות לקראת גל העליה שהוא יהיה יותר משמעותי מהצפי הקודם. אנחנו

מבקשים ממך להעלות את זה במהירות האפשרית בפני הוועדה, מיד כשתגיעו

למסקנות. כדי שאנחנו לא נהיה לפניכם, תבואו אתם לפנינו, תביאו את

הדברים.

שאלה נוספת היא האם אתה יכול לתת הערכה משלך לגבי עליה מרוסיה ומחבר

המדינות לאור המצב הנוכחי לגבי שנת 1999.
השר יולי אדלשטיין
כרגע אני לא יכול. אני צופה שתהיה הגדלת

העליה, כלומר שהמספרים קצת יעלו. לא הייתי

רוצה להיכנס להערכות מספריות. התוכניות שאנחנו בונים הן משלושה סוגים,

80 אלף עולים או גל של 120 אלף עולים. אלה תוכניות שונות שאנחנו בונים

ואני מניח שהתרחיש של ה-80 אלף הוא אולי אפשרי בנסיבות הקיימות, אבל

ודאי שאף אחד לא יכול להתחייב שאכן כך יהיו המספרים.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים