ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/10/1998

המשבר הכלכלי ברוסיה והשלכותיו על מצב היהודים שם ועל מימדי העלייה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 183

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"ט בתשרי התשנ"ט (19 באוקטובר 1998). שעת 00;11



נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

צבי ויינברג - משקיף

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

יורי שטרן - משקיף

יוסי שריד

מוזמנים; חנוך צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת עליה

חיים צ'סלר - יו"ר ועדת עליה וקליטה של חבר הנאמנים,

הסוכנות היהודית

מייק רוזנברג - מנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

עמוס להט - ראש היחידה לחבר העמים, הסוכנות היהודית

קרול אונגר - מנהל אגף עליה - מזרח, הסוכנות היהודית

ורד אלפרן - הסוכנות היהודית

אנה אזארי = משרד החוץ

בתיה כרמון - מנהלת מחי אשרות וזרים, משרד הפנים

סימה פישר - מינהל אוכלוסין, משרד הפנים

אשר דהן - מנהף גף תעשיה ובנין, משרד העבודה והרווחה

ציון אברמוב - סמנכ"ל הפורום הציוני

טאניה וינטראוב - דוברת הפורום הציוני

מרגריטה מויסייב- עלתה מרוסיה ב-8.10.98

ויקטור קלפיקוב - עלה לפני שבוע

מזכירת הוועדת; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; המשבר הכלכלי ברוסיה והשלכותיו על מצב היהודים שם ועל מימדי העליה.



המשבר הכלכלי ברוסיה והשלכותיו על מצב היהודים שם ועל מימדי העליה

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוקר טוב. אני פותחת את הישיבה הראשונה של מושב ההורף ואני מקווה שתהיה לנו

עבודה מאד פוריה. אני רואה שכל האנשים המסורים של משרדי הממשלה השונים,

הסוכנות היהודית וארגוני המתנדבים השונים התיצבו לעבודה. כל הכבוד לכם.

רק לפנות בוקר חזרנו חבר-הכנסת פינס ואני משליחות במוסקבה ובלנינגרד. נכון

שאני מלאת מרץ, משום שמה שראינו מעודד מבחינת העליה לישראל. לא הייתי שם שנים

רבות. מצד אחד ראיתי התקדמות בלתי-רגילה בקורה שם לעומת העבר, אבל באשר למה

שקורה שם ליהודים זה פשוט מדהים. נדמה לי שגם הברת-הכנסת לנדבר היתה שם לא מזמן.

סופה לנדבר;

הייתי שם עם חברי-הכנסת דן תיכון, יורי שטרן ורענן כהן. היינו במוסקבה

בוועידה בין-לאומית ואחר-כך בסן-פטרבורג. היינו שם בשיא המשבר, בין ה-3 ל-15

בספטמבר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לפני שאמשיך אני רוצה לברך את חברת-הכנסת מרינה סולודקין, שבעוד כחצי שעה היא

תהיה יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה. אני מאחלת לך הרבה מאד הצלחה. את

יודעת שזו אחת הוועדות החשובות, בוודאי בעיני מעט הנשים שנמצאות בכנסת. בכנסת

הקודמת פעלנו לכך שתקום ועדה לקידום מעמד האשה, שלדעתי עושה עבודה באמת טובה

ועוזרת לקידום הנשים בישראל, לא כל-כך מבחינת מספר חברות הכנסת, שזו כנראה דרישה

מוגזמת, אבל הפעילות שלנו היא בכיוון של קידום נשים בעמדות מפתח, משפחות

חד-הוריות, מצוקות, חקיקה, ועוד. בהתהלה נראה היה שהוועדה לא תעסוק בחקיקה, אבל

זו ועדה מאד חשובה ואני בוודאי מוכנה ואשמח לסייע לך. דרך אגב, גם אני הייתי

יושבת-ראש הוועדה, ברוטציה.

מרינה סולודקין;

כן, שמעתי על כך הרבה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בכל אופן, אשמח לסייע ואני בטוחה שגם הברת-הכנסת לנדבר.

אנסה לקצר בדבריי כדי שנוכל להתקדם, כי לפנינו הרבה מאד עבודה. לא מזמן

קיימנו כאן ישיבה בנושא של עליה יחסית מעטה מהערים הגדולות, סן-פטרבורג ומוסקבה.

דווקא היום מרגישים בשתי הערים האלה התעוררות, שהיא לא רק מרגשת, אלא גם מספרית

נותנת לנו תקוה לגל עליה מחודש.

בסן-פטרבורג קיבלנו דיווח שמספר הפניות גדל פי שלושה לעומת 500 פניות שהיו

בחודש ספטמבר. זה פשוט מדהים. גם ראש לשכת הקשר ברוסיה אמר שמספר הפניות גדל

היום פי עשרה. אלה פניות ראשוניות אבל יש להן הרבה משמעות.

הבנו שבסן-פטרבורג היתה בעיה, שם חיכו זמן רב מאד למפגש ראשון כדי לקבל הסברה

ראשונית מאנשי לשכת הקשר. יש גם פנייה שלנו, ואני מקווה שחברי הוועדה יתמכו בה,

לתגבר את כוח האדם. אנחנו התרשמנו שכאשר אנשים באים לקבל את המידע הראשוני, מעבר

לכך שאין שום חומר הסברה - וחבר-הכנסת פינס אולי יתייחס לזה יותר, כי די הופתענו

שאין חומר הסברה, אבל אני אפילו מי יחסות חשיבות עוד יותר גדולה לשיהה האישית.

אנשים פונים, ואני חוששת שאם לא ניתן להם את המענה במהירות האפשרית, אנחנו עשויים

להחמיץ הרבה מאד, כי יש התעוררות עצומה.
צבי ויינברג
מה זה "מענה"?

היו"ר נעמי בלומנטל;

שמישהו יישב וידבר אתם.

צבי ויינברג;

אין שם מספיק אנשים עכשיו?

היו"ר נעמי בלומנטל;

אין מספיק אנשים כרגע. אנשים נרשמים, פונים, וכדי לקיים את המפגש הראשוני הם

צריכים לחכות. בסן-פטרבורג מהכים אפילו חודש וחצי למפגש הראשון.

מרינה סולודקין;

אם כך, הקונספט בארץ היה לא נכון. היו מאבקים בין הסוכנות היהודית לבין לשכת

הקשר.
היו"ר נעמי בלומנטל
נכון. תיכף תקבלי את רשות הדיבור כי אני יודעת שאת צריכה ללכת.

זאת ההתרשמות שלי, ואינני יודעת מהי ההתרשמות של חברי הכנסת האחרים שהיו שם

בתקופה זו. לצערי, יעקב קדמי יצא אתמול לרוסיה. אני לא יודעת מי ממלא את מקומו

כאן. אין ממלא-מקום.

אופיר פינס-פז;

יש אנשים שאין להם ממלא-מקום, כי אין להם אישור לדבר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני לא יודעת. זה לא בסדר ואנחנו נביע את מחאתנו על הענין הזה. כבר רצינו

לקיים ישיבה בפגרה על המשבר ברוסיה, ונתבקשנו לא לקיים אותה, ובוודאי אחת הסיבות

היא לא להגביר בהלה שבלאו-הכי קיימת. בינתיים אי-אפשר לומר שהמצב התייצב, אבל

הבהלה אולי התיצבה. אני מוחה על אי-הופעתו של מר קדמי וגם נוציא על כך מחאה

חריפה מאד. אני גם אדבר אתו, שלא ייתכן, אחרי שפנינו למשרד ראש הממשלה לפני

כשלושה שבועות וקיבלנו אישור שהוא יהיה כאן, ברגע האחרון, אתמול אחר-הצהריים

הודיעו לנו שהוא יוצא לרוסיה.

התרשמנו גם שאחד מצווארי הבקבוק הרציניים הוא לשכת הקשר, מבחינת המענה לאלה

שפונים לקבל אינפורמציה ואשרות. יכול לבוא איש לשכת הקשר ולומר לנו שיש אנשים

שמבקשים לקבל דרכון רק כדי לנצל פה את סל הקליטה ואחר-כך להיעלם. אני לא התרשמתי

כך. פגשנו אנשים בסן-פטרבורג שעולים תוך יומיים-שלושה. אותי זה מאד ריגש. אלה

אנשים שכבר יודעים שיש להם פה משפחה, שעומדים לעלות למטוס והיום או מחר הם צריכים

להגיע לארץ.

באף ארץ לא ראיתי התלהבות כזאת של בני נוער במועדון דחוס ומלא, שיש בו מקום

אולי ל-100, והיו בו 150 בני נוער מרוצים, שרים שירי ארץ-ישראל, הדלקת נרות, קבלת

שבת. זה מפיח תקווה בלתי-רגילה. כל מי שאתה מדבר אתו אומר לך: בשבוע הבא אני

נוסע לישראל, אני אולי עולה לישראל. אחר בא רק כדי להיות יחד עם חברים אחרים.



אתמול, יום ראשון, היינו במרכז לחינוך במוסקבה. היתה שם פעילות שיא של אנשים

שמתעניינים בארץ ולומדים משהו על הארץ. יש שם גישה שההורים באים בעקבות הילדים.

יש שם אנשים מאד מוכשרים. התרשמנו בעיקר מבהור צעיר שפיתח מודל של ילדים

שמתחילים לבוא לפעילות, ואז עושים סדנאות להורים. אנחנו ראינו שכאשר הילדים למדו

שם ציור ועברית, ההורים ישבו בחדר אחר, כתה עמוסה, ולמדו עברית. אני מדברת על

זוגות צעירים בגיל 25 עד 40 בערך, שהילדים שלהם למדו בכתה אחרת. זה מאד מרגש.

נתון נוסף שיכול להפיח בנו תקווה הוא שרובם, אנשים שיש להם או חברים טובים או

משפחה בארץ, מקבלים מכאן דיווחים, רעים וגם וטובים, כי עובדה שהם מעוני ינים לבוא

לכאן. הם מודאגים כמובן מהמשבר הכלכלי, וניסינו להבהיר לחם שהמשבר כאן אינו דומה

למשבר שם. דיברנו גם על הנושא של מציאת עבודה, שאנחנו יודעים שזה תלוי במקצוע,

ואיך אנחנו נערכים בארץ.

לפי ההתרשמות שלי, אם לא ניתן עכשיו מענה מיידי לפונים הרבים שמגיעים, לפחות

בשיחות ראשוניות, שמירה על קשר, אנחנו נפספס בגדול והאחריות תהיה כולה שלנו.

זאת שעה חשובה מאד ובעיניי זו ישיבה קריטית. אני מרגישה היום שהמענה צריך

להינתן מיד. הייתי אומרת שעל כל 10 - 20 משפחות צריך לשבת אדם שיספר להם על

הארץ, שישמור אתם על קשר. להערכתי זה מה שצריך לעשות חיום עם משרדי הממשלה, עם

לשכת הקשר ועם הסוכנות.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת מרינה סולודקין, ואחריה - חבר-הכנסת אופיר פינס-פז.

מרינה סולודקין;

אנחנו מתחילים היום את הקדנציה השלישית של הוועדה שלנו. אני חושבת שבמשך

שנתיים עשינו עבודה חשובה מאד, ויש לה תוצאות עכשיו. אנשים התחילו לקבל כסף של

"ישראסוב" - זו גם תרומה של העבודה שלנו, שלך ושל כל חברי הכנסת שהיו כאן. עלייתם

של בני העדה הקראית היא גם כן תרומה שלך ושלנו, ושלי אישית. אנחנו עובדים גם

בנושא יהודי דרום-אפריקה שמתפתח. קיימנו גם הרבה דיונים וויכוחים גם בנושא של

דיור ציבורי והוסטלים.

אני מאחלת לוועדה שלנו עבודה פוריה ואני בטוחה שבשנה השלישית נמשיך לעשות ככל

יכולתנו.

בנושא שדיברת עליו היום אומר אולי מלים חריפות שלא מתאימות לישיבה ראשונה של

מושב החורף, אבל אני צריכה לומר שהקונספט שיהודי רוסיה לא יבואו למדינת ישראל היה

לא נכון. אני מגנה מאד את המאבק הפנימי והפוליטי בין הסוכנות לבין לשכת הקשר,

וגם של גורמים אנטי אימיגרנטים שיש במדינה נגד העבודה של לשכת הקשר, ואת ההתקפות

האישיות על ראש הוועדה.

אני מאד מקווה שעכשיו נוכל לשפר את המצב, גם כמוסד שמפקח על הסוכנות היהודית

ועל מוסדות אחרים אנחנו יכולים לשפר את העבודה שלכם ברוסיה ואני מאחלת לכם הצלחה.

יש לי תוכניות בקשר לעבודה של ועדת העליה והקליטה, אבל על כך נדבר בשבוע הבא.

תודה רבה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לך, ובהצלחה.

אופיר פינס-פז;

אני אקצר בדבריי אבל אשתדל להיות ממצה, משום שאני נמצא פה על תנאי. שר

האוצר ונגיד בנק ישראל נמצאים היום בוועדת הכספים, ואני חבר גם בוועדת הכספים

ואני צריך להיות גם שם. לכן אקצר.



חברת-הכנסת סולודקין אמרה משהו לגבי הקונספט ואני חושב שהיא צודקת. בישיבה של

ועדה זו התארח יועץ ראש הממשלה לנושא עליה וקליטה, מר גייזל, שאמר שחבל על הזמן

ועל המאמצים, שום דבר לא ישתנה ברוסיה אחרי המשבר. אני השתתפתי באותה ישיבה,

ואפשר לראות את דבריו בפרוטוקול.

אם כך ראש הממשלה מקבל יעוץ, אני מציע לו לבדוק טוב-טוב את הענין, משום שכל

מה שאנחנו ראינו ברוסיה הוא ההיפך הגמור. יש כאלה שצופים שב-1999 מספר העולים

מרוסיה יוכפל. את זה אומרים האנשים היותר אופטימיים, אם כי מבוססים על ניתוח

עובדות של מה שקורה בחודשים אלה. ואחרים אומרים שתהיה עליה של 30%-40%-50%-60%.

זאת אומרת, אף לא אחד חושב שלא קרה דבר ושלא יקרה דבר.

מה שחשוב לדעת הוא מי עולה, מי התוספת, והתוספת היא באמת אנשים צעירים בגילאי

30 - 45 שלא דרכו על מפתן הסוכנות היהודית, לפחות על-פי הדיווחים שאני קיבלתי,

ולא דרכו על מפתנה של לשכת הקשר. אלה אנשים שהאמינו ב"אמא רוסיה", והאמינו שאחרי

הפרסטרויקה הם עושים כסף ומסתדרים והם לא צריכים לנסוע לשום מקום. האנשים האלה

איבדו אמון בכלכלה הרוסית באופן משמעותי, והם בהחלט שוקלים את דרכם האישית ואת

הדרך של משפחתם.

מאוגוסט ועד היום עברה תקופח. נכון שאנשים לא עולים מיד, זה לא אנושי, אלא

אם זה באמת מקרה חירום מבחינה פיסית ואז עוזבים הכל. אבל לפחות התשובה שלי היא,

ואני לא רוצה לדבר בשמה של יושבת-ראש הוועדה, שכל המערכות שעובדות מול רוסיה לא

עברו עדיין באופן אמיתי מימי שיגרה לימי חירום.

צבי ויינברג;

מה היית רוצה שהם יעשו?

אופיר פינס-פז;

תיכף אומר. גם אם מאד התרשמנו, חברת-הכנסת בלומנטל ואני מהפעילות של הסוכנות

היהודית, שהיא באמת פעילות ענפה שלא ראיתי כמוה גם בשנים שאני פעלתי בה מבחינת

הכנה לעליה ועידוד עליה, ראינו שהעבודה עם נוער היא דבר מדהים. לפי דעתי אף אהד

לא היה מעריך שכך אפשר לעבוד עם נוער רוסי ב-1998, בהיקפים כאלה ובאינטנסיביות

כזו. בענין הזה אני רוצה דווקא לברך ולמחוא כף.

אבל ביכולת לעשות טרנספורמציה בראש, לנסות להתאים את עצמך כארגון למצב חדש,

נדמה לי שאפילו הסוכנות היהודית לא עושה כל מה שצריך לעשות, וודאי לא לשכת הקשר.

לפי דעתי גם לא משרד הקליטה.

אומרים לי שהיו ארבעה צוותים משותפים לסוכנות היהודית ולמשרד הקליטה והם עשו

מה שעשו, היו ונסעו ממקום למקום. אני לא מזלזל בזה, אבל מי שמכיר את המטריה, זו

טיפה בים. עוד פעם, מדובר על סגנון עבודה של ימים רגילים.

יושבת-ראש הוועדה אומרת שהתהליך היום לקבלת יעוץ קונסולרי בלשכת הקשר, ויזה,

בחלק מערי רוסיה נמשך 3 - 3.5 חודשים, ואתמול ישבנו מול מנהל לשכת הקשר שהתחיל

להכחיש ואחר-כך הסתבך בתוך הסתירות של עצמו, ובסוף יצא המרצע מהשק והיה ברור

לגמרי שאכן זו המציאות. הם לא מבינים שבחור צעיר או אשה צעירה לא מחפים היום 3.5

חודשים לאף אחד בעולם, ודאי לא לסוכנות היהודית ולקונסוליה הישראלית. יש להם

אלטרנטיבות אחרות, הם מקצועיים ופרגמטיים, הם חושבים מהר והם רוצים תשובות מהר.

לא מדובר בכמה זקנים - חלילה, בלי לפגוע בציבור המבוגר - שאומרים: טוב, מה

האלטרנטיבות שלנו? שיגיד תודה שמדינת ישראל מביאה אותו אחרי גיל 60 לארץ.

צבי ויינברג;

איזה אלטרנטיבות יש להם, כמו גרמניה?
אופיר פינס-פז
יש להם כל מיני אלטרנטיבות. יש להם אלטרנטיבות בתוך רוסיה, למרות שהם איבדו

את האמון כתוצאה ממצב השוק. מה אתה יודע מה יקרה בעוד חודש-חודשיים?

עם האנשים האלה צריך לעבוד כשהברזל חם, והברזל חם. במו עינינו ראינו שהם

צובאים על שערי הסוכנות היהודית, וגם ראינו את הסטטיסטיקות של החודשיים האחרונים.

מי שחושב "בואו לא נעשה שום דבר ב-1998 וכולם יכפילו את העליה ב-1999", אני קצת

מפקפק בגישה הזאת בהנחה שלא קורה שום דבר דראמטי.

אני חושב שבענין הזה צריך לצמצם את הבירוקרטיזציה, צריך להגדיל את כוה האדם

המקצועי בשטח, צריך להגביר את שיתוף הפעולה בצוותים המשותפים, צריך לצמצם את

ההמתנה בתורים.

בנוגע להכנה לעליה, אני רוצה להגיד לכם שמאז שאני בעסק לא ראיתי שערוריה כמו

זו, של העדר פרסום ברחבי חבר העמים. מסתבר ששנה שלמה עולים חדשים לא מקבלים חומר

מידע אלמנטרי. עולה חדש רוצה לדעת מה החובות שלו ומה הזכויות שלו באלף ואחד

תחומים. יש 120 חוברות מידע ספציפי ברוסית, בכל התחומים שהעולה ההדש צריך לדעת

להתמצא בהם, וזה ענין מאד מסובך. כולכם פה סביב השולחן יודעים גם מהי המנטאליות

של העולה הפוטנציאלי מרוסיה, שהוא צריך לראות את הדברים כתובים. הכל תורה

שבעל-פה?

אנחנו באים, רואים הכנה לעליה, הכל תורה שבעל-פה, והעולים רושמים הכל. איפה

כל ה"סטנדים" של הסוכנות, איפה כל החומר? - אין חומר. יש כנראה ויכוח תקציבי או

מינהלי בין משרד הקליטה לבין הסוכנות היהודית בוועדה המשותפת, ושנה שלמה העולים

לא מקבלים חומר אלמנטרי מהארץ. זה פשוט לא ייאמן. אני ממש מתפלא שנתתם למצב הזה

להתרחש במשך כל-כך הרבה זמן בלי לקהת את הדברים האלה בידיים. או שתכינו את החומר

ברוסית ותשכפלו אותו, או בארץ. בכל מקרה, מה שקורה כאן הוא דבר שאי-אפשר להבין

אותו. אתם מאפשרים לעולים חלשים להיפגע כתוצאה מהעובדה שחסר להם מידע אלמנטרי

היוני לקבלת ההלטות נכונות בתהליך העליה לארץ, בכל התחומים.

ראינו כמה דברים שהמשלחות עצמן הפיקו במוסקבה ובסן-פטרבורג, אבל זה לא תחליף

לשום דבר, זו סתם יוזמה יפה שצריך לעודד אותה.

בצד ההתלהבות שאחזה גם ביושבת-ראש הוועדה וגם בי לנוכח המראות שראינו שם,

מראות שלא ראינו כבר כמה שנים, בוודאי לא את האוכלוסיה הזו, כפי שאמרתי, ובצד

דברים יפים מאד שראיתי, בעיקר בקרב הנוער, אנחנו חיים בתהושה שאפשר לעשות יותר

וצריך לעשות יותר, ושיש כאן איזו שהיא התאמה שצריך לבצע אותה.

לגבי מה שקורה בארץ, נדמה לי שעל החברה הישראלית עובר תהליך לא טוב מבחינת כל

נושא העליה, קליטה, הגירה. תמיד היו 30% שהתנגדו. לא בדקתי את זה סטטיסטית, אבל

אני רואה את זה במכתבים שאני מקבל ובשיהות שאני מנהל באקראי, מאנשים שמעולם לא

הייתי מאמין שהם יגידו לי דברים כאלה.

צבי ויינברג;

חבר-הכנסת פינס, אתה מתעורר. זה מתרהש כבר הרבה זמן.
אופיר פינס-פז
אני מודה שאני לא מרגיש את זה הרבה זמן, אני מרגיש את זה לאחרונה.

טאניה וינטראוב;

יש סטיסטיקות על היחס לעולים חדשים, אם אנחנו צריכים אותם, או לא.



צבי ויינברג;

יש סקר של יוסי ודנה, שהיה בוועדה כאן.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רשות הדיבור לחברת-הכנסת סופה לנדבר, שגם את היית עכשיו שם.

סופה לנדבר;

כן, היינו חברי-הכנסת דן תיכון, יורי שטרן, רענן כהן, כשהיה שם המשבר הבוער,

כחברי משלחת הכנסת ל-I.P.U ומיוזמתנו הלכנו גם לסוכנות וללשכת הקשר. לצערי,

כשהיינו בסוכנות לא היתה קבלת קהל, אבל התרשמנו שיש שם הומר והם מוכנים. קיבלנו

גם כמה תלונות.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדבר לא על גל ההתלהבות שאתם חזרתם אתו.

ההתלהבות היא לא דבר בריא שעוזר. בעצם אנשים מוכנים לצאת משם, וזה כנראה יהיה

במאסה יותר גדולה מהציפיות של הברים בוועדה זו ושל "ישראל בעליה". אבל אני לא

בטוהה שכולם יבואו לארץ, ואת הדבר הזה אנחנו צריכים למנוע. אנחנו צריכים לעשות

הכל כדי שקליטת העליה תהיה מוצלהת, ואני הושבת שאת העליה צריך לקשור עם כמה

תהליכים של קליטת עליה בארץ.

אהרי שנים רבות שאנשים חיים במדינה כמו ברית-המועצות לשעבר, יש נישואי

תערובת. אנהנו צריכים לתת תשובה לנישואי תערובת, כי אהרת אנהנו צריכים להגיד:

רבותי, תישארו איפה שאתם נמצאים, או תסעו למדינה אהרת מפני שמדינת ישראל לא מוכנה

לקבל אתכם.

בסוכנות היהודית נתקבלה ואני הושבת שהיא מאד צודקת, ולאהר-מכן כתבתי לך מכתב

על כך. שמענו שרק 20% מבני הנוער שעברו פסיכוטסט בכל התוכניות של הסוכנות

היהודית שקשורות בנוער, מתקבלים בארץ. משרד החינוך צריך לומר לנו על סמך מה הם

מהליטים שהאנשים צריכים להיות פה או להישאר שם. לא ייתכן שהסוכנות היהודית

משקיעה בנוער הרבה מאד משאבים בכל רהבי ברית-המועצות לשעבר ובסופו של דבר רק 20%

מתקבלים במדינת ישראל. לא ייתכן שילד אהד שעבר פסיכוטסט ורוצה להגיע למדינת

ישראל, יישאר שם. אני הושבת שלדבר הזה אנהנו צריכים לתת תשובה.

אני גם הושבת שמפלגת העולים גם כן קשורה לענין של קליטת עליה. אתמול שמענו

ברק"ע את התוצאות של ההסכם הקואליציוני, ואני בוודאי מאשימה את ראש הממשלה. אני

לא מאשימה אותם שהם רצו את טובת העליה. יכול להיות שהם לא מסוגלים לדרוש כל-כך

הזק, אבל אני בההלט מאשימה את ראש הממשלה, שכאשר ליהודים יש רצון - בגלל המשבר

הכלכלי, לא בגלל שעשינו משהו בענין הזה - לצאת משם, מדינת ישראל לא ערוכה לקבל

אותם.

אני הושבת שצריך לזמן את ראש הממשלה לוועדת העליה והקליטה, מפני שהמצב

בברית-המועצות היום הוא כל-כך קשה, שאנחנו צריכים לקבל תשובה לא מ"ישראל בעליה"

ולא מוועדת העליה ולא מהסוכנות היהודית ולא מלשכת הקשר. כנראה ששר הקליטה לא

מסוגל לתת לנו תשובה ברורה, מפני שאין לו משאבים לקלוט אותם יותר טוב, כי אין

עבודה ואין דירות. במשך שנתיים לא בנו דירות.

אני עמדתי בלשכת הקשר יהד עם חברי-הכנסת דן תיכון ויורי שטרן, ואמרתי שמדינת

ישראל היום לא יכולה לתת להם דרך של זהב, ואפילו לא שביל של זהב. הם צריכים

להבין שהמצב גם אצלנו מאד-מאד קשה, אבל יהד עם זה הם צריכים להגיע למדינת ישראל.

גברתי היושבת-ראש, אנהנו צריכים לדרוש שראש הממשלה יגיע לוועדה זו, עם השרים

הנוגעים בדבר, ושיתנו לנו תשובה איך אנהנו מסוגלים היום לקלוט את העולים, כי אני

לא חושבת שאת המשימה הזאת צריך להטיל רק על שר הקליטה. זו משימה שצריכה להיות

מוטלת על כל הממשלה. השאלה היא אם מדינת ישראל שהוגגת עכשיו 50 שנה להיווסדה,



מוכנה לקלוט גל עליה מאסיבי, מפני שאם יהיה גל עליה ואם המצב יהיה כמו בשנת 1990,

אני לא יודעת אם אנחנו אחראים מספיק כדי להגיד להם להגיע למדינת ישראל. אנחנו

צריכים לעשות הכל כדי שגם הקליטה תהיה טובה, כדי שהאנשים יוכלו להגיד: אנחנו

רוצים להגיע ורוצים לעשות בשביל המדינה, אבל גם המדינה צריכה להיות ערוכה לקבל

אותנו.

צבי ויינברג;

כמה מהדברים ששמענו כאן הבוקר הם באמת חמורים מאד. כאשר מדובר בעיקר באנשים

צעירים, עולים פוטנציאליים שצריכים לחכות חודשים כדי להתקבל לראיון עם מישהו

מלשכת הקשר, בעיני זה על סף של רשלנות פושעת.

לא הייתי לאחרונה ברוסיה אבל לפני כשנה הייתי שם שלושה שבועות, בחמש ערים,

והגעתי למסקנה שהפוטנציאל של העליה פחת, מכל מיני סיבות: המצב הכלכלי שהשתפר שם,

מספר הזוגות המעורבים, אנשים שלא רוצים לעזוב הורים הולים, קשישים, וכוי. היום

הגענו למצב שדווקא מהערים הגדולות כמו סן-פטרבורג ומוסקבה, שלפני שנה היה ברור

שמהן כמעט אין כבר עליה, אנחנו שומעים היום שהגענו ל-1,500 בקשות או יותר בערים

הגדולות, זה דבר חשוב מאד.

בפגרת הקיץ הוועדה הזאת קיימה ישיבת הירום, שבה אמרתי, ואני חוזר ואומר: עם

כל הפוטנציאל הזה שצריך לתת לו מענה מהיר, אנחנו צריכים להיות מאד זהירים. אל

לנו לשכוח שמדובר עכשיו לא בציונות אלא בעיקר בעליה של פליטים מסיבה כלכלית, והם

צריכים להיות מודעים לכל הקשיים שיהיו להם בארץ. אל לנו להוליך שולל עולים

פוטנציאלים, ואפילו עכשיו לתת להם את כל הידע ואת כל התשובות. בוודאי צריך

לראיין אותם תוך ימים, או תוך שבוע-שבועיים ולא יותר, אבל שלא יהיה כאן שוב מצב

שמגיעים לכאן עולים במספרים משמעותיים ואין להם עבודה, תעסוקה, דיור וכו'.

אני חושב שגם מבחינה מוסרית וגם מבחינה טאקטית, היידע המלא צריך להיות מוכן

ומזומן לכל עולה פוטנציאלי ושלא יהיו לאנשים אשליות. אנחנו מעדיפים, כמובן, שהם

לא ירוצו לגרמניה. כפי ששמעתי, לגרמניה כבר הגיעו 90 אלף יהודים, רובם מחבר

העמים. הייתי לאחרונה בארצות-הברית ובקנדה ומצאתי שבקנדה יש ירידה מאד משמעותית,

מכל מיני סיבות. דיברתי עם כמה מהיורדים, אנשים יחסית צעירים שגרו בארץ 6-5

שנים והיתה להם דירה. למה בורחים? וזה טבעי בעיניי, אנשים פשוט מפחדים שבניהם

שמגיעים לגיל 14 - 15 יילכו לצבא. יש כל מיני סיבות שמסבירות את הירידה ואת

הנשירה, וכמובן שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי שאלה שרוצים לבוא יבואו, אבל בלי

אשליות, ועם יידע מושלם, ואני מקווה שאלה שבכל-זאת יחליטו לבוא לכאן יבואו

במספרים גדולים.
יוסי שריד
קודם-כל אני חושב שזה טוב שחברינו חברי הכנסת גם היו ברוסיה, גם ראו וגם

התרשמו וגם התלהבו. אני חושב שהתלהבות זה דבר חשוב, זו אנרגיה חשובה שמניעה

גלגלים. שאנשים צריכים לחכות כך וכך זמן כדי לקבל אינפורמציה בסיסית, זה כמובן

לא טוב. השאלה מת אומרים להם כאשר הם כבר מקבלים את האינפורמציה.

אני מתמצא אולי פחות מחברים אחרים בחומר האנושי שמדובר בו, אבל אני מניח שאין

חילוקי-דעות בקשר לשני דברים, שהם בעצם המאפיינים העיקריים של העליה הזאת. אחד,

שמדובר באנשים מאד מעשיים. חבר-הכנסת ויינברג קרא לזה עליה כלכלית, וזו בהחלט

יכולה להיות הגדרה. אם מדובר בעליה כלכלית, האפשרות שדווקא עליה כלכלית תעלה

במצב של אבטלה גואה והולכת, נראית לי קלושה. השאלה, כאשר כבר נפגשים ומקבלים

אינפורמציה, מה אומרים להם.

אני גם מעריך שבתנאים כאלה, וזה נשמע לי הגיוני, אם לעליה הכלכלית הזאת תהיה

אפשרות ללכת למקום אחר, מכיוון שאין פה אלמנט ציוני מובהק, אז היא תלך למקום אחר.

זאת אומרת, ההעדפה הראשונה איננה בהכרח ישראל אלא כל מדינה מפותהת שיכולה להציע

איזו שהיא אלטרנטיבה כלכלית, כל אחד על-פי עניינו, מקצועו, התמחותו.



לכן, המערך ברוסיה מדאיג אותי, אבל המערך בארץ מדאיג אותי שבעתיים. הייתי
מנסה את זה כך
לו המערך בארץ היה מניה את הדעת, אז המערך ברוסיה הוא הרבה פחות

השוב. כי אם התנאים בשלים לקליטה, אז התנאים האלה כבר ישאבו את העליה, אם המערך

ברוסיה יותר מושלם או פהות מושלם. זה מאפיין אהד של העליה.

המאפיין השני של העליה, על-פי מה שאני מבין ויודע, הוא שמדובר בהרבה מאד

אנשים, או נישואי תערובת שיהדותם היא לא מעבר לכל השד. כשאני אומר השד, אני מדבר

על השד של גורמים מאד-מאד מסוימים בארצנו.

אני יודע, כפי שכל הברי הכנסת יודעים על-פי מה שאנהנו מקבלים יום-יום, שממשלת

ישראל - ואני אומר ממשלת ישראל, משום שלפי מיטב ידיעתי משרד הפנים הוא חלק מממשלת

ישראל - לא מעוניינת בעליה.

צבי ויינברג;

על סמך מה אתה אומר את זה?

יוסי שריד;

אני אגיד לך על סמך מה. משרד הפנים הוא משרד ממשלתי, הוא חלק מממשלת ישראל.

בידיו לאשר עליה ובידיו להקשות על העליה בקשיים בלתי-נסבלים. במשרד הפנים יש

היום מדיניות שמאד-מאד מקשה על עולים שנשואים נישואי תערובת או שיש איזו שהיא

בעיה כביכול עם יהדותם. המסקנה מזה היא שממשלת ישראל באמצעות משרד הפנים שלה

איננה מעוניינת בעליה. שאם לא כן, היה מבצע גדול כאן ולא שם, כדי להיערך ולומר

מה אנחנו עושים. הרי בוועדה זו נמסרו נתונים, והיה גם ויכוח על הנתונים, שמהם

עלה בבירור שיותר ויותר עולים מברית-המועצות יכולים להיתקל בארץ, בגלל אמות המידה

הנהוגות, בשאלות מאד-מאד קשות, ולכן אני מגיע למסקנה - - מכיוון שחבר-הכנסת

ויינברג כועס עלי, אני אמתן את דבריי.

צבי ויינברג;

אני לא כועס. הוק השבות שריר וקיים.

יוסי שריד;

חוקים זה לא בדיוק הצד ההזק של משרד הפנים. אני בכל-זאת אמתן את הגדרתי

ואומר, שחלקים חשובים בממשלת ישראל אינם מעוני ינים בעליה, על-פי תפיסה.

אשר על כן, הוועדה, לפי דעתי, השפעתה יותר גדולה כאן מאשר אולי במקומות

אחרים, והיא צריכה להתרכז בשני העניינים האלה כדי לאפשר לעליה הכלכלית הזאת, כפי

שהיא הוגדרה, להגיע ארצה.

ראינו, למשל, את התנגדות משרד הפנים להצעת ההוק בענין קרובים של חיילים,

שחיתה כל-כך אלמנטרית, עד כדי כך אלמנטרית שהיתה מובנת מאליה, ועד כדי כך היתה

מובנת מאליה שאני עצמי הייתי כל-כך בלתי נלהב להצעת ההוק הזו, כי היא כל-כך

מצמצמת.

אם לא נסדר את הענין עם משרד הפנים, ואם האבטלה תגבר, כפי שכנראה עומד לקרות

בחודשים הקרובים, והנתונים התפרסמו, אני חושש שההתלהבות חשובה, אבל התלהבות זו

אנרגיה שרק באמצעותה אי-אפשר להניע מספיק גלגלים. כך זה נראה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לחבר-הכנסת שריד. אני מסכימה אתך שהתלהבות זה דבר טוב. ההתלהבות

במערכות גם פוליטיות-מנהיגותיות במשך השנים, הן בארץ והן בעולם, בהחלט הניעו

מערכות שלמות.



יוסי שריד;

בהחלט. הבעיה שגם במשרד הפנים הם נראים לי מאד-מאד נלהבים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו נשמע מה המדיניית שלהם. על-כל-פנים, הנתונים שקיבלנו לגבי אחוז גבוה

של אנשים שיש להם קרובים בארץ, או חברים מאד קרובים, גורמים לי להיות יותר

אופטימית. לגבי מדיניות משרד הפנים, אני אזמן גם את שר הפנים. דרך אגב, כבר

נקבעה לנו פגישה עם שר החינוך בענין תוכנית נעל"ה, שהיא בהחלט שאלה קרדינלית.

רשות הדיבור למר צ'סלר, יושב-ראש ועדת עליה וקליטה של הסוכנות היהודית, שהיה

אתנו יום אחד במוסקבה. בבקשה.

חיים ציסלר;

קודם-כל אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה ולחבר-הכנסת פינס שעשו עבודת שטח

רצינית. ביום האחד שאני הייתי אתם במוסקבה, מהבוקר עד הערב הם היו עסוקים

בראיונות עם עולים ובהתרשמות מהפעילויות השונות של הגופים השונים שפועלים ברוסיה.

אין ספק שקורה משהו ברוסיה, ואני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן. קודם-כל,

המשבר ברוסיה הוא אמיתי, להבדיל ממשברים אחרים שעברנו שם. אחרי ארבע שנים היו

מספר משברים, אפילו באש חיה, כולל יריות על הדומא, וטנקים. המשבר היה אז בין

האליטות השולטות ברוסיה וזה לא היה משבר שירד לשטח. במשבר הכלכלי הנוכחי מאות

ומיליוני רוסים הפסידו כספים, והדבר החמור ביותר אולי מבחינת רוסיה הוא שאנשים

איבדו תקווה ברוסיה המתעוררת. חשבו שיש תקווה ואיבדו לא רק את הכסף אלא בעיקר את

התקווה, ואין מחיר גבוה מאשר איבוד התקווה. זה שורש ההבדל בין מה שהיה בעבר לבין

המצב הנוכחי.

מבחינת הסוכנות היהודית, כחבר הנהלת הסוכנות, הסוכנות היתה הגוף הראשון בארץ

שמיד, ב-17 באוגוסט נערכנו, היו מספר ישיבות אצל יושב-ראש ההנהלה וברמה של

המנכ"לים, ישבנו בכל מיני פורומים, ואפילו באו אלינו בטענות מדוע אנחנו מתארגנים

ומדוע אנחנו חושבים שהענין שווה דיון רציני.

אני חושב שפעלנו נכון, מצד אחד, ולא פעלנו בהיסטריה מצד שני. ניתחנו את המצב

והוצאנו את הצוותים לשטח, נתנו הוראות לשליחים ונהגנו כפי שכל גוף אחראי היה

נוהג.

אני חושב שהמשבר הכלכלי, כפי שחבר-חכנסת שריד הגדיר אותו, הוא לא משבר ציוני

אלא משבר כלכלי שנגזר מהמצב ברוסיה.

אומר לכם מה הן לפי דעתי הבעיות האמיתיות והרציניות שקיימות. הבעיה הרצינית,

מכיוון שסוג האוכלוסיה שונה מאשר בעבר, ומדובר באנשים משכילים, דוברי אנגלית או

גרמנית, או ספרדית, שעבדו בבנקים או בחברות מסחריות בחוץ-לארץ, שיש להם קשרים

בחו"ל ויש לחם פוטנציאל לקשר בחוץ, יש חשש גדול שבמידה והם יזוזו מרוסיה הם לא

רואים את ישראל כיעד ראשוני. חבר-הכנסת שריד אמר את זה וקלע למצב האמיתי.

זו בעיה אמיתית שלנו, היא שייכת למדינת ישראל ולא לסוכנות היהודית ולא ללשכת

הקשר. זו בעיה של מדינת ישראל ולא רק של משרד הקליטה, אם אנחנו נהיה ערוכים

להיות תשובה לגרמניה, לקנדה, לארצות-הברית, לאוסטרליה או לדרום-אפריקה מבחינת סל

הקליטה.

אחת הטענות העיקריות שלהם, שמובעת בעיקר על-ידי המנהיגים היא שיש תחושה

ברוסיה בקרב ציבורים מסוימים, שבארץ לא רוצים אותם. שמענו את זה אתמול באולפן.

בעקבות שאלות ששאלנו אותם העולים הפוטנציאלים אמרו שלא רוצים אותם בארץ. אני
התייחסתי לשאלה הזאת ואמרתי
זה לא נכון לגבי כולם, זה גם לא נכון לגבי רובם.

זה נכון לגבי חלקם, אבל בכל חברה פתוחה יש כאלה שרוצים ויש כאלה שלא רוצים.

ישראל היא מדינת היהודים וזה לא תלוי באדם זה או אחר. זה מצב נתון.

כבוד היושבת--ראש, אני חושב שאת צריכה לא רק לכנס את הוועדה, כפי שאת עושה

כרגע, אלא גם לציין בהמלצות שלך, זה ברמה של ראש ממשלה והממשלה כולה, שאנחנו

חייבים להיערך, להיות כתובת טבעית לפוטנציאל העליה שתבוא מרוסיה ומאוקראינה, ואין

יותר כתובת טבעית מאתנו. זה דבר ראשון חשוב מאד. הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה

חייבים לנקוט עמדה. הוקמה ועדת שרים לעניינים האלה, אבל צריכה להיות משמעות

מעשית ומיידית. כפי שאמרתם, אסור לחכות יותר מדי ברוסיה, אבל למה לדבר כל הזמן

על הדבר הקטן? אני אומר ללכת לדבר הגדול, והדבר הגדול הוא בארץ. אם מדינת ישראל

לא תיערך נכון, אנחנו עלולים לפספס את הגל הזה, בגדול, וזו תהיה בכייה לדורות.

דבר שני, אסור לצאת מפרופורציות. אין גל עליה היסטרי כמו בשנת 1991 כאשר

פתחנו את תחנות המעבר. אני מדבר מבחינה ריאלית. הסוכנות היהודית, אם לא המשבר,

היינו במינוס 20% מהתחזית שנתנו לעצמנו, בהשוואה לשנה קודמת, וזה באופן טבעי, כי

המאגר מצטמצם והולך.

בעקבות המשבר הנוכחי שנוצר אנחנו מעריכים שהתחזית שלנו שהיתה מינוס 18 אלף,

תתאזן לקראת סוף השנה ותגיע לסדר-גודל של 50 אלף.

לגבי השנה הבאה אני מעריך, בעקרון, עליה בסדר--גודל של בין 5,000 אולי עד

10,000, אם לא בסדר-גודל של 15 אלף עולים מרוסיה בשנה, יכולים להגיע 20 אלף, אולי

22 אלף, ואנחנו צריכים לא לדבר על כפול אלא אולי על 20% - 30%, כי אנחנו רואים את

זה בשטח. לא באתי לכאן על בסיס חלום או WISHFUL THINKING , אלא אנחנו רואים את זה

במספר הנרשמים-מתעניינים, במספר האנשים שבאים לאולפן.

סופה לנדבר;

כמה אתה מעריך שיגיעו?

חיים ציסלר;

אני מעריך שיגיעו מרוסיה בין 5,000 ל-10,000 איש נוספים. זו תחזית שלנו.

מחי העליה יחד עם מח' חמ"ה עשתה ועושה הכל, ותעשה הכל על-מנת להתמודד עם התחזית

הזאת. ואם יהיה שינוי, אנחנו נשתנה בהתאם.

מאחר שהשאלה הזאת עלתה אתמול על-ידי יושבת-ראש הוועדה, אני אומר במלוא

האחריות כחבר הנהלת הסוכנות, שלסוכנות היהודית אין בעיה של כסף במידה ויחולו

שינויים ברוסיה, ואין מצב שאנחנו לא נוכל לפעול ברוסיה מסיבה תקציבית.

אני ליוויתי גם את המשלחת הקודמת של חברי הכנסת לפני שלושה שבועות, שהיו בה

חברי-הכנסת חיים רמון וראובן ריבלין, ונפגשנו עם אותה כתה שאתה נפגשנו אתמול.

לפני שלושה שבועות סוג השיחה היה שונה מהפעם. זאת אומרת, קרה משהו בשלושה שבועות

האחרונים. לא רק שהעברית של העולים הפוטנציאלים השתפרה, אבל אני חושב שמשהו מאד

השתנה, ואני רוצה לפנות אליכם, חברי-הכנסת. תקחו את זה לתשומת-לבכם. חלק גדול

מהשאלות שהופנו אל חברי-הכנסת נעמי בלומנטל ואופיר פינס היו מאד מעניינות - על

המשבר הכלכלי, ובעיקר על הבורסה בישראל. עד עכשיו הם היו מבולבלים מהבורסה

ברוסיה, עם הרובל, ועכשיו הראש שלהם התחיל להשתבש בנושא השקל. כי אם מדובר על

עליה כלכלית, עליה כלכלית עובדת לא רק ברוסיה, גם בישראל. רוב השאלות היו

בעניינים כלכליים, שאנחנו חייבים לתת להן מענה, כי הן קשורות למצב בארץ.

נקודה שלישית, שאני לא רוצה להרחיב עליה את הדיבור, כי אני חושב שיושבת-ראש

הוועדה תייחד לה דיון מיוחד. אתמול שמענו דברים די מפתיעים מראש לשכת הקשר,

שנאמרו בצורה פתוחה, הוא לא ביקש שזה יישאר חסוי. בלי היכנס כרגע למספרים, נמסר

לנו על-ידי ראש לשכת הקשר במוסקבה שחיה מספר קבוע של משתתפים בנעל"ה, שהיה פחות

או יותר ידוע - -



היו"ר נעמי בלומנטל;

לתוכנית נעל"ה אנחנו רוצים לקדיש ישיבה מיוחדת.

חיים צ'סלר;

אומר רק מלה אחת כי התייחסו לזה, ולא ארחיב. נאמר בפירוש שמשרד הפנים הוריד

מספר מכובד של משתתפים בתוכנית.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש בעיה מאד-מאד קרדינלית, ואני גם אבקש מכם להיות שותפים להחלטה שאני רוצה

שנקבל כאן בוועדה לגבי תוכנית נעל"ה. עם האשמות, בלי האשמות, לא משנה, אבל שמכאן

נצא עם החלטה.

חיים צ'סלר;

זו פעם ראשונה ששמעתי את זה בצורה כל-כך ברורה, חד-משמעית ונחרצת על-ידי ראש

המערכת במוסקבה ואני לא יכול להתעלם מזה. הייתי מופתע שבן-אדם שם את הדברים על
השולחן ואומר
אני מתיצב מאחורי זה, ושיש כתובת.

משפט אחרון לגבי חומר ההסברה, שחבר-הכנסת פינס התייחס לזה בצורה כל-כך חריפה.

אני לא חושב שזה נמשך שנה שלמה. אנחנו לא מסתירים את העובדה שבמשך תקופה ארוכה

הצרכים של הסוכנות היהודית והצרכים של משרד הקליטה היו שונים, וכתוצאה מכך למעשה

נפרדו דרכינו. לנו יש הצרכים שלנו ולמשרד הקליטה יש הצרכים שלו, ואנחנו נערכים

בסוכנות היהודית להתגבר על הבעיה הטכנית הזאת, שנבעה מבעיות שהיו בארץ. אבל לא

נראה לי שזה גרם לכך שעולה כלשהו לא קיבל אינפורמציה. אולי הוא לא קיבל אותה

בכתב, אבל כפי ששמעתם ממיכאל גולן, לא צריך לחכות שלושה שבועות ואפילו לא יומיים

או יום. הוא מחכה שעה ומקבל את כל האינפורמציה שהוא רוצה. העובדה שלא היה חומר

הסברה בכתב בשבועות האחרונים מעולם לא מנעה מאיזה שהוא עולה פוטנציאלי לקבל את כל

האינפורמציה.

לבסוף, אני חושב שאסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הבלתי-חוזרת הזאת ולעשות הכל

על-מנת לאפשר לכל יהודי שרוצה להיות חלק מאתנו, לבוא לכאן.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אני הבנתי שמבחינת המידע הראשוני צריך לחכות יותר זמן.

חיים ציסלר;

כל אדם שבא לסוכנות מקבל את האינפורמציה באותו יום. הבעית היא עם הויזה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

במוסקבה סיפרו לנו שאם בעבר היו יושבים שעה עם כל זוג כזה, היום, בגלל הלחץ

עברו לפגישות עם קבוצה והם מגבירים את הקצב. גם בלשכת הקשר הם עשו מאמצים

מיוחדים ואנחנו שומעים על הקונסולים שעבדו יום ולילה. בסן-פטרבורג, למשל, בא

הקונסול ותוך 48 שעות ניתנו 460 ויזות.

הבעיה ברורה ואנחנו רוצים לשמוע מה הן העמדות שלכם, אבל גם לשמוע פתרונות.

רשות הדיבור למייק רוזנברג, בבקשה.



מייק רוזנברג;

גברתי היושבת-ראש, בנושא כוח-אדם את צודקת. יש בעיה. אנחנו נערכנו מיד,

כאשר בערב ראש השנה הוצאנו ציות תגבור של יועצים. מחר ייצאו שני צוותים שמורכבים

מאנשי הסוכנות ומבעלי תפקידים בכירים במשרד הקליטה. האחראית על התעסוקה במשרד

הקליטה תצא, וביום ראשון הבא ייצאו שני מנהלי מחוזות של משרד הקליטה. אנחנו

שולחים אנשים שיודעים את התשובות וגם יכולים "להביא את הסחורה" בנושא הקליטה.

אלה משלחות משותפות שיוצאות בדיוק למטרה של מתן ייעוץ ותגבור השליחים.

הנושא של שירותים קונסולריים הוא לא בתחום שלנו. אין ספק שיש בעיה. הייתם

בסן-פטרבורג וראיתם שלמעלה משלושה שבועות לא היתה שם קבלת קהל. השליחים מאד סבלו

מזה ולאנשים לא היתה אפשרות לקבל שירותים קונסולריים.

למי שאינו יודע, אחרי כל הייעוץ שאנחנו נותנים, צריך לבוא ולהוכיח שאתה זכאי

עליה, והתהליך הזה הוא בידי לשכת הקשר. הם אומרים שיש להם בעיות כוח-אדם, וזה

בוודאי נושא שצריך לתת את יודעת עליו.

חיים ציסלר;

הם אומרים שאין להם בעיה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתמול באמת אמרו לנו שם: אין לנו בעיה. אמרנו, לא ייתכן שאדם יעבוד 48 שעות

כדי להנפיק 460 ויזות ואין לכם בעיה של כוח-אדם. נדמה לי שאיזה שהוא קצה של

מרצע יצא מן השק.

מייק רוזנברג;

התשובות שאנחנו מקבלים בדרך-כלל הן שאין להם כוח-אדם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זאת התרשמות שלכם, שאין להם כוח-אדם?

מייק רוזנברג;

זה לא ענין של התרשמות. עובדה שהקונסולים לא נמצאים.

מר צ'סלר התייחס לענין של חומר הסברה. יש פה בעיה על איזה סוג של חומר הסברה

מדובר. אנחנו מופקדים על חומר הסברה לעידוד עליה ואפשרויות קליטה. גופים אחרים

מופקדים על חומר הסברה כללי על ישראל, ואין ספק שהקהל בברית-המועצות לשעבר רוצה

גם את זה וגם את זח. חסר גם חומר על ישראל היפה.

לישיבה מחר הזמנתם את שר הקליטה והוא ידווח לוועדה. אני לא מתכוון להיכנס

לזה, כמובן, אבל ממשלת ישראל נערכה יחד עם חסוכנות היהודית, משרד החוץ, ומשרד

הקליטה בוודאי מוביל את הענין הזה, ויש ועדות שעוסקות בכל הנושאים שקשורים לפתרון

הבעיה. אני מניח שמחר נשמע משר הקליטה סקירה יותר עמוקה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לענין חומר ההסברה אולי חנוך צמיר יוכל להתייחס.



מייק רוזנברג;

אני מרכז את אחת מוועדות המשנה שעוסקת בהסברה ובעידוד עליה ואני יכול לדווח.

קיימנו כמה ישיבות יחד עם משרד החוץ, לשכת הקשר, משרד הקליטה והסוכנות היהודית,

ואנחנו נביא את כל ההמלצות עד סוף החודש לתוכנית מורחבת של התקפה הסברתית. ויש

עוד שש ועדות משנה שעוסקות בנושאי תעסוקה, דיור, ועוד. אני מאד מקווה שהאוצר גם

יתן את הכלים הדרושים כדי לממש חלק מהרעיונות האלה בסוף החודש ולצאת למבצע. אבל

חבל לדבר על זה היום אם נשמע על כך מחר.

לסיכום, הדגש צריך להיות שיתוף-פעולה בין הגורמים שהצגתי, והם בעיקר לשכת

הקשר, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה ומשרד החוץ. כמובן גם משרד העבודה. הזכירו

את משרד הפנים, ואם אפשר היה להכניס אותם לשותפות הזאת זה היה נהדר. אבל יש בעיה

עם משרד הפנים.

בכל אופן, אנחנו חושבים שאם הוועדה הזו ואם ממשלת ישראל יכולה לגרום ליותר

שיתוף-פעולה, אני בטוח שזה רק יעזור לנו להשיג את היעדים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו, ועדת העליה והקליטה ננסה לפעול בענין הזה ואולי אפילו נצליח. אבל

בקשר לחומר ההסברה, תקחו בחשבון שזה צריך להיעשות עכשיו. אני הבנתי שיש כבר

החלטה ששם ידפיסו את החומר.

מייק רוזנברג;

הנושא הזה נמצא בטיפול, גם דחוף. יש חומר מודפס מקודם, ואם יש צורך בהדפסות

חדשות, אנחנו אפילו מזדרזים ומדפיסים ומפיצים חומר. גם משרד הקליטה מפתח כלים של

אינטרנט כדי שאפשר יהיה דרך האינטרנט להעביר חומר ולהדפיס אותו שם. אני מקווה

שכל הפעולות האלה יביאו לפתרונות מהירים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה.

גב' טאניה ויינטראוב, אתך באו שני עולים חדשים. בבקשה.

טאניה ויינטראוב;

אנחנו דאגנו להביא אנשים, לפי דעתנו ייצוגיים, גם לפי המצב, גם לפי הגיל וגם

לפי המעמד החברתי. אני אציג אותם ואתם תשאלו אותם על דברים שמעניינים אתכם.

מרגריטה מויסייב, אם חד-הורית ממוסקבה. היא מורה בבית-ספר יסודי. ויקטור

קלפיקוב בא מהעיר וורוניש שבמרכז רוסיה. הוא לא יהודי, אשתו יהודיה. שם הוא היה

נהג קטר. אשתו מהנדסת אלקטרוניקה. יש להם שני בנים. גם גב' מויסייב וגם מר

קלפיקוב גרים בירושלים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו רוצים לדעת לגבי ההחלטה שלהם לעלות ומה הם מרגישים.

מרגריטה מויסייב;

(תרגום על-ידי טאניה ויינטראוב)

אני ממשפחת מלמד. אני מרגישה טוב מאד בארץ. הסיבה העיקרית לעלייתי היא

שהרגשתי לא טוב כיהודיה במוסקבה ואני מאד מקווה שפה אף אחד לא יעיר לי על הפרצוף

היהודי שלי.



חנוך צמיר;

תשאלי אותה אם ההרגשה הזאת היא תופעה חדשה.

מרגריטה מויסייב;

אני עוד זוכרת בזמן המלחמה, זה היה מקרה מאד חריג. סבא שלי שירת בצבא בזמן

המלחמה. מישהו אמר לו שהוא ז'יד ואז הוא ירה בברך שלו ובית-המשפט דווקא זיכה

אותו. סבא שלי היה מאד גא ביהדות שלו. הוא לא שינה את שם המשפחה ולא נכנס

למפלגה הקומוניסטית.
כאשר הייתי בת חמש קראו
מוות ליהודים. כשסיימתי לימודים בבית-ספר תיכון

ניסיתי להיכנס לאוניברסיטה, בפקולטה לשפות, שהיא מאד יוקרתית, וקיבלתי שתיים.

החינוך הגבוה עבורי היה חסום. סיימתי קורס לקצרנות. למרות שזה לא ג'וב

מי-יודע-מה, ביקשו אישור כדי להכניס את היהודיה לעבודה מתאימה אחרי הקורס.

אני נישאתי לרוסי ובמשפחה לא היו לי חיים מאד טובים. לא היתה הבנה כלפי העם

היהודי. כאשר התחלתי בתהליך הגירושין, בעלי אמר לי שכל היהודים הם בוגדים.

ב-7.11.97, לפני שנה, המפלגה הקומוניסטית הפיצה סיסמאות: כל היהודים החוצה.
סופה לנדבר
האם המשבר הזה גרם להגדלת גל העליה?
מרגריטה מויסייב
כן. אנשים לא קיבלו משכורת כבר 4-3 חודשים. אמא שלי פנסיונרית והיא מקבלת

פנסיה של 370 רובל, שפירושו רעב.

אנשים מחפשים חאלטורות כדי להרוויח והם לא מוצאים עבודות מזדמנות.
היו"ר נעמי בלומנטל
מתי תיכננת את העליה שלך ועל סמך מה החלטת לעלות לארץ?
מרגריטה מויסייב
לפני שנה, בגלל הגירושין לא יכולתי להגיע לארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. נשמע כעת את ויקטיר קלפיקוב. בבקשה.
ויקטור קלפיקוב
(תרגום על-ידי טאניה וינטראוב)

המצב בפרובינציה יותר גרוע מאשר בעיר. למרות שהאנשים יותר שקטים ואין תופעות

של אנטישמיות, לא מקבלים משכורת כבר חצי שנה ואנשים צריכים לתת שוחד בעד כל דבר.

מבחינה לאומנית עדיין שקט, אבל בזמן המשבר האנטישמיות תגבר.



אני נשוי 20 שנה ליהודית. לפני שנישאנו היא שאלה אותי אם זה מפריע לי שהיא
יהודיה ועניתי לה
אני מתחתן אתך, לא עם הלאום שלך. יש לנו שני בנים, בני 19

ו-16. יש לי שכן שמייצג את המפלגה הרוסית לאומית. אנחנו היינו ביחסים טובים,

הוא היה יועץ הקליטה שלנו ואמר: סע למדינת ישראל. זה היעוץ הטוב שקיבלתי,

לעזוב.

אנחנו לא יודעים אם אפשר יהיה לחמם את הבתים בחורף, ואתם יודעים איזה קור

שורר שם.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. דרך אגב, קיבלנו מידע שבסן-פטרבורג כ-40% מהתושבים חיים עכשיו

מתחת לקו העוני. מדברים על מספר מדהים של ילדים ובני-נוער, שני מיליון,

שמסתובבים ברחובות. הקהילה היהודית במוסקבה מתחילה לבנות עכשיו בית יתומים,

שבוודאי יהווה המענה היחיד לילדים אלה.

רשות הדיבור לעמוס להט, אחריו - קרול או נגר, חנוך צמיר ובתיה כרמון.
עמוס להט
לא אהזור על דברים שנאמרו. המשבר הוא אמיתי ויש לנו אין-ספור נתונים ומכל

הכיוונים. דרך אגב, במקומות עבודה פיטרו הרבה מאד עובדים ומי שנשאר בקושי מקבל

שכר, ולא צפוי שבזמן הקרוב המצב ישתפר.

זה בהחלט הביא אנשים חדשים לתוך הסוכנות היהודית בכל המשרדים ובעיקר ברוסיה,

ואנחנו מעריכים שתהיה השפעה גם על אוקראינה וגם על בלרוס בטווח הלא-רחוק, כי

התהליך הוא אותו תהליך ואוקראינה לא יכולה להצטרף בלי רוסיה, בוודאי לא בלי

בלרוס. אנחנו צופים שבעקבות החורף הקשה גם שם יהיו אותות. בינתיים אנחנו רואים

היום יותר ויותר אנשים מאוקראינה באים להתייעץ, אבל אין הגל של רוסיה. צריך לא

להגזים ולא להיתפס למימדים שאחר-כך לא נוכל להסביר אותם.

מתוך הנתונים שיש לנו, נכון להיום המשבר הזה הביא אלינו בין 3,000 ל-4,000

איש שבעבר לא היו, וגם אוכלוסיה אחרת, ואת זה את ראית במוסקבה.

מעבר לייעוץ של המשרדים שלנו ושל לשכת הקשר אנחנו יש דרישה גוברת והולכת

לרישום באולפנים. בכל עיר זרמו יותר אנשים לאולפנים וביקשו ללמוד את השפה, ביקשו

להיות ביחד, כי התחילו להתעניין, ולפחות ההחלטה שהתקבלה גם בסוכנות היהודית ברמה

של היושב-ראש, לפיה כל יהודי שיבוא להירשם באולפן, נמצא את המשאבים. אנחנו בנינו

תקציב לשנה זו כמה אנחנו זקוקים לאולפנים. אנחנו נוכל לעמוד בענין הזה, לא יהיה

מחסור, ולא נגיד לאף יהודי שרוצה ללמוד עברית: סליחה, אין לנו כתה, תבוא

לאחר-מכן כשנגייס כתה או נגייס מורה.

אנחנו מעריכים שעליה היא תהליך, לקלוט את המסר זה תהליך, ועד סוף השנה הזאת

לא תהיה נהירה לישראל. אנחנו כן מעריכים וצופים שמתחילת השנה הבאה, כשהחורף יכה

קצת והמצב הפוליטי לא ישתפר ואנשים יגישו את הניירות ויקבלו את הבקשות, מחודש

פברואר יתחיל גידול. הגידול יהיה יותר משמעותי ברוסיה, גידול מסוים אנחנו צופים

באוקראינה. אנחנו לא צופים גידול באסיה ובקווקז. בחלק האסיאתי של ברית-המועצות

לשעבר אנחנו מעריכים סדר-גודל פחות או יותר של עליה, ואכן בהערכות שלנו אנחנו

מדברים על 55 אלף עולים בשנח, כשהגידול העיקרי הוא ברוסיה וגידול מסוים

באוקראינה, אם אכן המצב יהיה כפי שהוא היום. אם המצב יחמיר זה יכול להביא אותנו

לפתח דברים אחרים.

חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית יתכנס בהודש הבא. אנחנו נגיש דרישה להגדיל

את מספר השליחים, לאחר שבשנים האחרונות הצטמצמנו, וזאת גם בעקבות הביקור שלך

וההערות שלך שאותן לקחנו לתשומת-לבנו. אכן נדרוש לההזיר מספר מסוים של שליחים



לאחר שצמצמנו את הצוותים שלנו לאור האילוצים והנסיבות. אנחנו ניכנס מחר מאד

להכשרה של כוח-אדם מקומי, אותו כוח-אדם שיצטרך לענות במקום לאנשים. מדובר ברכזי

עליה, מורים, מדריכי נוער, ובענין הזה אנחנו ניערך מהר מאד.

אני משוכנע שבסוכנות היהודית, במסגרת הפריסה שלנו לא יהיה שום מעצור אלא

נהפוך הוא, תחיה היענות מיידית לכל בקשה ולכל תנועה שתהיה בשטח.

חנוך צמיר;

אני לא רוצה להוסיף על דברי החברים, אני חושב שחם שמו את המצב בפרופורציות

הנכונות וגם במספרים הנכונים, ואלה המספרים שבאמת מלווים את היערכותנו לצד

הקליטה.

לא אקדים את ישיבת השר עם הוועדה מחר. אני מניח שחוא יפרט טיפח יותר, אבל לא

הרבה מאשר טיפה, כי הוועדה הגדולה שהיא בין-משרדית, שכוללת את הסוכנות היהודית,

את הג'וינט וכל גוף רלבנטי שכך או אחרת קשור לקליטה, תסיים את עבודתה עד סוף

החודש ולקראת תחילת נובמבר היא תגיש את העבודות שלה לוועדת השרים, ולכן הדברים

עוד לא מוגמרים. אבל יש לנו לוח זמנים ואנחנו נעמוד בו, ואני מניח שאם מחר תשאלו

את השר על כיוונים, הוא יאמר לכם.

לכן אני רואה עצמי פטור כרגע מלדבר על הכיוונים, אבל בכל-זאת אומר שלושה

משפטים עקרוניים. אלה מימדים שאנחנו מדברים עליהם, הם מנחים את עבודת הצוות.

אנחנו טיפה הרחבנו ואנחנו מדברים על 60 אלף עולים מחמ"ה לשנה, אולי קצת יותר

כהנחת יסוד מספרית לעבודת הצוות הגדול הזח, במצב נתון. כולנו חושבים, כמובן, על

אפשרות אם וכאשר יהיה משבר הרבה יותר חריף, משהו דראמטי יותר, ואז כל אופי חעבודח

וההמלצות יהיה אחר. זו הנחת יסוד אחת.

הנחת היסוד השניה אומרת איך אנחנו קודם-כל שומרים על רמת הסיוע הקיימת, זח

כבסיס שחוא לא ייפגע, ואנחנו חושבים שאנחנו יודעים לעשות את זה. דרך אגב, אין

איום גדול עליו. אבל יותר מזה, אנחנו חושבים שכדי לגרום למה שאנחנו קוראים הגברת

העליה על רקע הקורה שם, אנחנו צריכים לייצר עוד איזה שהם מנופים שהם מעבר לרמת

הסיוע הקיימת. זה הכיוון שבו הוועדה הבין-משרדית הולכת, איך בוחרים את חתחומים

חנכונים, את חישובים חנכונים ואת חדברים שחם ברמת הצורך של הקליינטורה "העתידית",

איך בקטעים האלה אנחנו יוצרים מנופים נוספים מעבר לרמת הסיוע הקיימת. כי כנראה

על רקע הדברים שנאמרו פה, רמת הסיוע הקיימת לא תצליח לחניע את גלגל התנופה שאנחנו

כל-כך רוצים. ולכן, לתקופה מסוימת, בתחומים מסוימים אנחנו נציע תימרוצים נוספים

מעבר לרמח הקיימת. זו ההנחה שמלווה את עבודת הוועדה.

דרך אגב, אנחנו ניגע בהרבה מאד תחומים, גם בקשר שבין עידוד עליה לבין קליטה,

כי ברור שאלה כלים שלובים ואי-אפשר לנתק אותם, גם באמצעים השיווקיים, גם באמצעי

המידע והפרסום וגם בתכני הקליטה פרופר, קרי תעסוקה, שיכון, בחירת הישובים, מה

הקריטריונים לבחירת הישובים וכך הלאה.

כפי שאמרתי, לוח הזמנים שלנו הוא עד סוף חחודש כשנציג את העבודות של ועדות

המשנה ושל הוועדה האינטגרטיבית הגדולה בתחילת נובמבר בפני ועדת השרים. עד כאן

לגבי עבודת הוועדה.

אני חייב לומר מלח על חדברים שאמר חבר-הכנסת פינס על החומר שחסר וששנה

מחכים לו. אני לא יודע בדיוק לאיזה חומר הוא מתכוון. אני יכול לדבר על דברים

שאני יודע. ברמה של חומר קונקרטי, קרי - זכאויות, הסבר מה זה סל קליטה, מה זח

דמי קיום, מה זה הכשרה משולבת, מה זה ביטוח לאומי, מה זה חוק ביטוח בריאות ממלכתי

וכך הלאה, ברמות האלה של מידע פרופר, שהוא אי-ב' לצורך קבלת החלטה ומידע, אני לא

יודע על שום חוסרים. אני יודע שאנחנו, היחידה המשותפת עם הסוכנות היהודית,

מספקים חומר, למרות הדברים שדיבר עליהם מר ציסלר, על איזו שהיא היפרדות שתהיה

אולי בעתיד, אבל היא נובעת משיקולים ענייניים. אבל גם המחשבה הזו לגבי העתיד לא

גרמה, למיטב ידיעתי, לשום מחסור ברמת חומר כתוב בתחומים שהגדרתי אותם, ואני עומד

מאחורי הדברים.



ייתכן שחסר חומר ברמות נרחבות יותר, מהסוג של ישראל היפה כפי שמר רוזנברג קרא

לזה, או איזה ישובים הם יותר אטרקטיביים. ברמה הקונקרטית של מידע על זכויות

וזכאות, לא ידוע לי על מחסור. אני אבדוק את עצמי, אבל לפחות עד הימים האחרונים

לא ידוע לי על שום בקשה שהגיעה לארץ ולא נענתה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חנוך, יש בינינו יחסי אמון מלאים. היינו עכשיו בסן-פטרבורג, במשרד עצמו, ולא

היה שם שום חומר.

חנוך צמיר;

לא אמרתי שאין חומר. יכול להיות שיש פקק בדרך. ברמה של בקשות שמגיעות למה'

מידע ופרסום הבקשות מתמלאות.
היו"ר נעמי בלומנטל
לא היה שם. הענין הזה חייב גם לעלות מחר בישיבה עם השר וכדאי שתחיו ערים

לכך. מה שקורה כרגע, האנשים שם נותנים מידע ומדברים עם האנשים, אבל אין להם שום

חומר לחלק.

חנוד צמיר;

אני לא סותר את המשפט האחרון שאמרת, כי לא הייתי שם לאחרונה. ייתכן שזו

תמונת המצב. אני אומר מנקודת המבט של הספקים. לא ידוע לי על בקשות שלא נענות

ברמה הזו שדיברתי עליה. יכול להיות שיש פקקים שאנחנו לא מאתרים אותם. אנחנו

נבדוק את זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
ממש לא היה שם חומר. אני יכולה להראות לך חומר שהם חדפיסו בעצמם. אני לא

אומרת שהעובדים לא נותנים את המידע, שאני מייחסת לו חשיבות אדירה והייתי בעד

תיגבור מערך כוח האדם והשליחים, כי נראה לי שהמצב בוער וגישה אישית ועניינית היום

יכולה לעזור לא פחות מחומר כתוב. אתם המומחים הגדולים יותר אומרים שדווקא ברוסיה

חומר כתוב הוא מאד משמעותי.

אני חייבת לומר שגם חבר-הכנסת אופיר פינס ממש הזדעזע מהעדר חומר. לכן, אין

ספק שצריך לשנות את זה כי המצב לא טוב.

רשות הדיבור למר קרול אונגר. בבקשה.

קרול אונגר;

אני אקצר מכיוון שרוב הדברים נאמרו. מאחר שעצרנו בנושא חומר פרסום, אולי

אתחיל עם זה. נכון, חסר כרגע חומר פרסום, אבל אני רוצה לומר לכם שלא קרה שאחד

מהעולים הפוטנציאלים לא קיבל את כל האינפורמציה, ולמרות חוסר החומר, דבר שאנחנו

נצטרך לפתור, אני רוצה לומר לכם שלאוכלוסיית זכאי העליה יש האינפורמציה הטובה

והעדכנית ביותר על מדינת ישראל. עובדה שמר ציסלר מספר שאתמול באולפן נשאלתם על

מצב הבורסה בישראל ועל האבטלה בישראל. הם מקבלים מידע באמצעות מכתבים ובדרכים

אחרות, ואינני רוצה לומר שיצאנו ידי חובה ולא צריך לפתור את הבעיה. אני מקווה

מאד שמ-1 בינואר הבעיה של חומר כתוב, שהוא מאד משמעותי לאנשים, יהיה שם על

המדפים, כפי שהיה בעבר.



לגבי כוח-אדם, יעוץ והסברה. בשטח יש לנו כרגע 350 יוצאי עליה מקומיים ועוד

25 שליחי עליה, ואני לא רוצה לומר כמה שליחי נוער וראשי משלחות, כמה מורים

מקומיים וכמה מדריכי נוער יש שם. כי אתמול ישבתי עם עמוס להט במשרד ועשינו חשבון

והגענו למסקנה שיש לנו למעלה מ-1,100 עובדים בחמ"ה, שזה כמעט יותר מאשר יש לכל

הסוכנות היהודית בירושלים בכלל.

אנחנו פועלים שם ב-400 ישובים שבהם יש אוכלוסיה יהודית. כלומר, יש לנו תשתית

רחבה מאד, אנחנו יכולים להתמודד עם הרבה מאד מצבים, וגם בעתות חירום אנחנו

מוציאים מנופים להסברה. כשהמשבר הזה פרץ הוצאנו 4 מנופים, אנחנו נוציא 5 מנופים.

מנופים - אנחנו מדברים על שליחים שיצאו לעזור לשליחים שנמצאים בשטח. החל ממחר

ייצאו 5 זוגות שכוללים שליח עליה ומישהו ממשרד הקליטה, שיילכו למקומות אחרים

על-מנת לתת תשובה לכל ההתעוררות בנושא הייעוץ, ואני חושב שעם התוספת הזאת שנוציא

לשטח נוכל להשיב לכל הפונים אלינו לקבלת ייעוץ לעליה.

מעבר לזה, יש לנו גם 23 תחנות טיסה ישירות משם לישראל, והלוואי שמספר העולים

יוכפל או יושלש, מכיוון שאני חושב שאנחנו ערוכים לתת להם מענה.

אני רוצה לומר משהו לגבי מספרים. מתחילת השנה ועד לרגע זה הגיעו לארץ כ-32

אלף עולים מחמ"ה. זה כ-19% פחות ממספר העולים שהגיעו בשנת 1997, שזה כ-10% פחות

ממספר העולים שציפינו עד לתאריך זה. עד סוף השנה יגיעו לא יותר מאשר 50 אלף

עולים. כתוצאה מהמשבר שקרה עכשיו ברוסיה, הייתי אומר שיש אפילו האטה בעליה

זמנית, והיא נובעת מכך שחלק מהאנשים שמאד רוצים לעלות לא יכולים לממש את רכושם.

חלק מהאנשים שהיה להם כסף בבנקים לא יכולים להוציא אותו והם מחכים.

עם זה, אנחנו חושבים שבשנת 1999, עם עבודה נכונה של הסוכנות היהודית עם כל

משרדי הממשלה האחרים ואולי גם עם עם ישראל ביחד, אם כולנו נפעל במשותף, ייתכן

שנוכל להגיע למספרים שמר צ'סלר ומר צמיר דיברו עליהם. כלומר, בין 55 אלף עד 60

אלף, אם כי אני חושב שזה הרבה מאד.

את זה אי-אפשר לפתור בחומר פרסומי. את זה אנחנו צריכים לפתור בקליטה חברתית,

בעבודה, בתעסוקה, עם פתרון בעיות החינוך. אם נוכל לתת תשובה לכל הדברים האלה,

אני מקווה מאד שנוכל להגיע לאותם מספרים. תודה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה למר אונגר. מר גולדפרב, בבקשה.

אלכס גולדפרב;

אני רוצה להתייחס לנושא מחר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בסדר. אני רק רוצה לומר לך שבשיחות שהיו לנו עם אנשי המקצוע הבנו שהביקורים,

הקליטה הישירה ושיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות מאד מסייעים. לפיכך אמרנו להם

שבשלב הנוכחי, עד הבחירות אני לא צופה שמישהו יוכל לנער את המערכת. אבל אני מאד

מבקשת ממך לבקש כבר עכשיו מעדי אלדר ומאלה שעוסקים בנושא להעלות אותו מיד לאחר

הבחירות המוניציפאליות. גם אני אדבר עם עדי אלדר, ברשותך, כדי שיקיימו במהירות

האפשרית ישיבה בנושא הזה.
אלכס גולדפרב
אני רוצה להתייחס רק למשפטים האחרונים שאמרת. אני מציע שלא נחכה לבחירות, כי

האנשים מתחלפים, המנגנונים קיימים, העולים לא מחכים. אני מציע שיתוף-פעולה בין

הסוכנות היהודית, מרכז השלטון המקומי ומשרד הקליטה. שיתוף הפעולה הזה די רופף,

ואני זהיר בדבריי. אם רוצים באמת לקלוט את העולים ולשתף את הרשויות, בואו נקים



צוות משותף. בזמנו התחלנו דיונים בענין הזה עם משרד הקליטה, גם בנושא תקציבי,

ועכשיו אנחנו מגיעים לתקציב של סוף השנה. אמרנו; תשתפו אותנו, בואו נבנה יחד את

התקציב. היו הבטחות, שלא יצא מהן דבר.

אני מציע שמחר, כששר הקליטה יהיה כאן, שיהיה פורום משותף ואז אולי תוך

שנה-שנתיים באמת נעשה את זה בצורה שתהיה קרובה ל-100%.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני אתקשר לעדי אלדר כדי לראות מה אפשר לעשות.

אלכס גולדפרב;

אני מציע לא לחכות עד אחרי הבחירות אלא לעשות זאת כבר מחר בבוקר. אנחנו

עומדים לרשות הסוכנות ולרשות משרד הקליטה ואנחנו צמאים לשיתוף פעולה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש לכם ועדה לקליטה במרכז השלטון המקומי, נכון?

אלכס גולדפרב;

יש ועדה, אבל המנכ"ל הוא הפונקציה, ואני אחריו.

היו"ר נעמי בלימנטל;

תודה רבה.

שאלה נוספת בעייתית מאד מופנית לגבי כרמון ממשרד הפנים. האמת היא שעולים

דברים מאד קשים. אני לא רוצה לומר אותם כאן. הייתי מעדיפה לדבר עם שר הפנים,

שלא שש להגיע לוועדה.

בתיה כרמון;

אולי כדאי שאני אשמע את הדברים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תהיה לנו ישיבה מיוחדת בנושא נעל"ה, שזה שוב פרוייקט אחר. אבל גם חברי הכנסת

מתרשמים שיש שינוי במגמה מבחינת ההקשחה של משרד הפנים במתן אשרות ודרכונים. זאת

אומרת, שכל הגישה לזכאי חוק השבות השתנתה. אני לא בטוחה שזה נכון, אני רק אומרת

לך שזה מה שמסתמן.

בתיה כרמון;

אני קוראת עתונים בזמן האחרון ואני רואה את זה בכל מיני מאמרים בעתונים,

שבגלל שבראש משרד הפנים עומד איש ש"ס אז יש איזו שהיא מגמה. אני קוראת את זה

ואני פשוט לא מבינה על מה מדובר.

אופיר פינס-פז;

לשכת הקשר אומרת שמשרד הפנים מעכב אשרות לבני נוער.
היו"ר נעמי בלומנטל
כך נאמר לנו אתמול, שזה השתנה במשרד הפנים, לעומת העבר.

בתיה כרמון;

אני יודעת דבר אחד, שבגלל כל הזיופים והנסיונות לקבל מעמד עולה במרמה,

הבדיקות שעושה משרד הפנים הן יותר המורות, מכיוון שהמשרד גילה שיש יותר ויותר

אנשים שמנסים להיכנס לארץ בדרכי מירמה.

עמוס להט;

לשכת הקשר לא עושה את זה,

בתיה כרמון;

אבל בשום פנים ואופן אין כאן איזו שהיא מגמה להגיד; אנחנו רוצים לגרום לכך

שרק יהודים יגיעו. מי שזכאי שבות, כלומר, אפילו הסבא יהודי, בן זוג של סבא - כל

מי שעונה על דרישות החוק, משרד הפנים לא מקשה עליו ועוזר לו בכל דרך אפשרית

להיכנס לארץ. משרד הפנים בעד עידוד עליה של כל האנשים שהם זכאי שבות.

יושבת לידי סימה פישר שמטפלת בנושאים האלה. מקרים רבים מגיעים אליה, ומדי יום

אנחנו רואים כל-כך הרבה מקרים של אנשים שבכלל אינם זכאי שבות והם מצליחים להגיע

לארץ על-סמך כל מיני מסמכים מזוייפים ורישומים כוזבים, נישואים פיקטיביים ודברים

שלא ייאמנו. צריך לבוא אלינו למשרד ולראות את הדברים האלה.

קל מאד להגיד; משרד הפנים מקשה. משרד הפנים עושה את העבודה שלו ובודק

שאנשים שאינם זכאים ורוצים להגיע לארץ במירמה, לא ייכנסו לארץ, ואני חושבת שזו

חובתו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו בענין הזה נתמוך בכם. השאלה שלנו היא אם השתנתה המדיניות של משרד

הפנים.

בתיה כרמון;

המדיניות לא השתנתה. אני לא הייתי מעורבת בזה, אבל אני יודעת, בגדול, שבכל

מה שנוגע לילדי נעל"ה הסתבר שהרבה מאד מילדי נעל"ה בעבר גם כן הגיעו מכיוון

שהבדיקות היו לא כל-כך מעמיקות. אני בעצמי נתקלתי במקרים רבים של ילדים שעלו

במסגרת נעל"ה ולא היה שום קשר בינם לבין חוק השבות. לכן החמירו את הבדיקות כדי

שרק אלה שהם באמת זכאים יוכלו להגיע.

סימה פישר;

יש לי שאלה. אומרים שאנחנו מחמירים. זאת אומרת, זכאי לא קיבל אשרת עליה.

אופיר פינס-פז;

זו לא אשרת עליה, אלא אשרת לימודים תייר.

סימה פישר;

לא, לא. הרי תלמיד שבא במסגרת נעל"ה הוא בפוטנציה עולה.
אופיר פינס-פז
הם לא מקבלים אשרת עליה.

בתיה כרמון;

מי שנכלל במסגרת הזאת הוא רק מי שהוא זכאי שבות, כדי שהוא יוכל אחר-כך לשנות

את מעמדו לעולה.

חיים צ'סלר;

שמענו זאת מפי ראש לשכת הקשר במוסקבה, ומדובר על מאות מקרים לעומת העבר. זה

דבר שדורש בדיקה.

בתיה כרמון;

אלה דברים שלא קשורים במשרד הפנים.
עמוס להט
הידקתם במשרד הפנים את הפיקוה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

השאלה שלנו היא אם קיבלתם הנחיות שונות.

בתיה כרמון;

בשום פנים ואופן לא. הבדיקות הן רק לגבי זיופים. שום בדיקה אהרת לא נעשית

כדי למנוע כניסה של אנשים שהם דור שלישי או דור שני, או שהם לא יהודים בעצמם.

וילמה מאור;

גב' כרמון, אבל את כן אומרת שיש מספר גדול יותר של אנשים שמנסים לזייף.

נכון?

בתיה כרמון;

זה דבר אהר. תבינו שמדברים על מצב כלכלי קשה במדינות מסוימות ושיש אינטרס

מאד גדול להגיע לארץ.

עמוס להט;

אבל אתם גירשתם אנשים שלא מגיע להם שיגרשו אותם. למשל, התיירת מרוסטוב.

סימה פישר;

רק אהת מוזכרת לאורך כל הדרך. האם יש רשימה שלמה של זכאי עליה שגורשו?

בתיה כרמון;

במקרה של אותה בהורה הוסבר בדיוק מה קרה אז. אותה בהורה הגיעה, במערכת

הכריזה קראו לקרובי המשפהה והמטוס יצא בתוך הצי שעה, והיתה טעות. זה מאד מצער,

אבל מדי פעם בכל מערכת קורות גם טעויות.



היו"ר נעמי בלומנטל;

רציתי לשאול אותך, גבי כרמון, אם לא חסר לכם כוח-אדם.

בתיה כרמון;

כן, חסר לנו מאד כוח-אדם.

סימה פישר;

יש לנו בסך-הכל חמישה עובדים על עליה כזו גדולה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש בהחלט משבר. אני חוששת מהחמצה רצינית במידה ולא ניערך מיד. זאת התחושה.

משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית ולשכת הקשר, כולם צריכים להיות שותפים למאמץ עילאי

כדי שלא תהיה לאחר-מכן בכייה לדורות. אנחנו נתקלנו באנשים הטובים ביותר, צעירים,

דינאמיים. חלילה לנו עוד פעם לחזור על טעויות שנעשו בעבר, כאשר השמיצו ואמרו

שמדובר רק בקשישים. להיפך, המספרים והנתונים שקיבלנו מראים שדווקא לאנשים

המבוגרים קשה יותר לעזוב, גם כשיש משבר כלכלי, גם אם הם לא מקבלים פנסיה, אבל קשה

להם להגיע לארץ חדשה. לעומת זאת, לאור העובדה שהמעמד הבינוני קרס למעשה היום,

נראה לנו יותר שהפרשנות שניתנה בעבר בוועדה, לאור המשבר, ובה נאמר שאותה אוכלוסיה

עדיין מצפה שהמצב ישתפר, לא זאת היתה ההרגשה שלנו. להיפך, ההרגשה שלנו היא שהמצב

הכלכלי כנראה יחמיר, החורף יהיה קשה, יהיה מהסור במזון ובכסף, וזה יביא לכך שיותר

ויותר אנשים ירצו לעלות לארץ.

אני שוב מדגישה את העובדה שרבים מהם, אחוזים גבוהים מאשר יש בתפוצות אחרות,

יש להם קרובים בארץ או חברים מאד קרובים, וחלילה לנו להפסיד אותם.

תודה רבה לכל המשתתפים. אנחנו נמשיך לפעול גם מחר עם שר הקליטה. הישיבה

נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים