ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/09/1998

דרך העיניים שלנו" המיועדת לקהילת יוצאי אתיופיה בארץ

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 182

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי. כ"ה באלול התשנ"ח (16 בספטמבר 1998). שעה 10:30
נוכחים
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

אדי10 מא0לה

אופיר פינס-פז
מתמנים
יוחנן בן-יעקב - ראש הרשות לקליטת עליה, משרד החינוך, התרבות והספורט

שלמה מולה - ממונה על קליטת העולים מאתיופיה, המשרד לקליטת עליה

ניצה אברמ0ון - סגנית ראש שירותי בריאות, משרד הבריאות

דניאל פקדו -משרד ראש הממשלה

מיכל ארבל - מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית

תמר ריינר - מנהלת חטיבת ערוצים, הטלוויזיה החינוכית

מרים ענבי - כלכלנית ראשית, הטלוויזיה החינוכית

דפנה וייס - אחראית ערוץ 2, הטלוויזיה החינוכית

משה באטה - רכז ארצי, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

מתי אליאס -ג'וינט

יואב הס - יו"ר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

עו"ד עמרי קאופמן-האגודה לזכויות האזרח

דן וולמן - בימאי - הפקות תקשורת

אייליהו ברהנה -עורך ראשי

טבבה אזנה - צלם

אבי תאמנה - צלם

מלקו צגה - מזכירת ארגון הגג

אבי ביטו

מרינה לוין

דוד מהרט - י1"ר מרכז היגוי של ע1לי אתיופיה

שלומי אשכנזי - מרכז היגוי של עולי אתיופיה

נגיסט מנגשה - מנהלת עמותת "פידל"

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. שידורים בטלוויזיה החינוכית - ההחלטה של הטלוויזיה החינוכית להפסיק שידור תוכנית

הטלוויזיה "דרך העיניים שלנו" המיועדת לקהילת י1צאי אתיופיה בארץ.



"דרר העיניים שלנו" המיועדת לקהילת יוצאי אתיופיה בארץ
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו פותחים ישיבת ועדה מיוחדת שזומנה בפגרה עקב עילה שלא היינו רוצים להימצא בה. זימנו את

האנשים עקב כך שיש חשש רציני שהתוכנית הנקראת "7רך העיניים שלנו", שמיועדת לקהילת יוצא' אתיופיה

ומשודרת במסגרת הטלוויזיה החינוכית, יש חשש שהתוכנית הזאת תרד מעל המרקע.

אני מוכרחה לציין לטובה את חברי, חברי-הכנסת אדיסו מאסלה ואופיר פינס-פז, שעל אף שאנו בפגרה

ועל אף שחברי-הכנסת כאנשים פוליטיים לוקחים חלק בבחירות המוניציפליות ועסוקים גם במטלות ממטלות

שונות, הגיעו לישיבה המאוד מאוד חשובה הזאת.

מצד אחד, מדובר פה על תקציב זעום ומאידך, אנחנו מדברים כאן על תוכנית שהיא משמעותית מאוד.

ביטול תוכנית כזאת למעשה יסתור את כל מה שהטפנו לו מאז שהווערה הזאת קיימת, במשך שנתיים ימים.

התוכנית הזאת תואמת לגישה שלנו, איך צריכים להתקדם ולהתקיים יחסי הגומלין בין ותיקים לחדשים,

בעיקר מקרב העדה האתיופית אך גם מקרב עליות אחרות. אנו סבורים שזאת בדיוק הדרך. היו לנו על זה

שיחות גם עם מר קירשנבאום בזמנו, כשהוא היה מנכ"ל רשות השידור. ופתאום אנחנו עומדים בפני ההיפך

ממה שאנחנו הטפנו לו כל הזמן.

אני בשום אופן לא אתן יד ולא אאפשר שהתוכנית הזאת תרד מעל המרקע. אני מקווה שחברי,

חברי-הכנסת, יצטרפו להחלטה החד-משמעית של ועדת העליה והקליטה. אם יהיה צורך אנחנו נגיע אף עד

קיום הפגנות בעניין הזה. זה אחד מאבני היסוד של הידוק הקשר שלנו וקליטה נאותה. בשום אופן לא ניתן

לתוכנית הזאת לרדת.

אנחנו תיכף נשמע פרטים, במה כרוכים הדברים. אם מדובר בתקציב, אנחנו נעשה את הכל, 1למעלה

מהכל, כדי שלא יבוטלו איזשהם תקציבים לנושא הזה. אולי מדובר בסיבה אחרת, אולי מישהו ישכנע אותנו

שיש ת1כנית יותר טובה, או שאולי הקצו איזשה' משבצת שידור אחרת בטלווזיה, אולי בערוץ הראשון או

במקומ1ת אחרים, לתוכנית הזאת, אולי נתנו לה יותר זמן. זאת האפשרות היחידה שיכולה להיות מקובלת

עלינו, אם יוגברו השידורים לבני הערה. אבל להוריד, בשום פנים ואופן לא.

אני אתן לחברי חברי-הכנסת את רשות הדיבור ולאחר מכן אנחנו נשמע מה בדיוק הסכנה של סגירה או

של צמצום התוכנית, מה בדיוק מתוכנן. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, אתה רצית גם להגיש הצעות לסדר.
אופיר פינס-פז
לפני שאני מתייחס לנושא שעל סדר היום, אני חצה להעלות שתי הצעות לסדר. את הראשונה אני אגיד

בקיצור ובשניה אני קצת אעמיק.

שמענו היום ברדיו שיש על-פי סקרים 80% התבוללות של יהודי אירופה וארצות-הברית. אני חושב שזה

נתון שוועדת העליה והקליטה חייבת להתייחס אליו, חייבת לדון בו וחייבת להזמין לדיון מומחים שונים.

אני אומר לכם שמדינת ישראל מפקירה את החינוך היהודי, מפקירה את הקשר עם התפוצות. הסוכנות

היהודית מזמן לא מסוגלת לעמוד במשימה הזאת. המשימה הזאת גדולה עליה בכמה מיספרים ואף אחד

לא נכנס לוואקום. אז אני לא אומר שבגלל זה יש היום 80% התבוללות אבל כמדינה שאחראית בעצם על

העם היהודי, אי! לנו שום כלים להתמודד עם העניין.

אני מציע, דיברנו בזמנו על כך שממין לכאן את ראש הממשלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הוא יגיע.
אופיר פינס-פז
אני יודע שהוא מפחד מהכנסת אבל שלא יפחד מהוועדה. אנחנו לא אוכלי אדם ולא חיות טרף. אני

חושב שחשוב מאוד שהוא יבוא.

אגב, צעד אחד חשוב בעניין כבר נעשה. נדמה לי שבהחלטת ממשלה לקראת תיקצוב 1999 יש פעם

ראש1נה העברת כספים לנושא של חינוך בתפוצות. היתה החלטה מפורשת של הממשלה. אני לא זוכר

בדי1ק את ההיקף.
היו"ר נעמי בלומנטל
בהיקף של כ-60 מיליון שקל (15 מיליון דולר).
אופיר פינס-פז
זה בהחלט צעד בכיוון הנכון אבל צריך להרחיב את זה. אני מציע לקיים על זה ישיבה.

הדבר השני הוא בעיני יותר אקוטי, במובן הזה שהוא מעשי. אנחנו דיברנו בישיבה הקודמת על "נעלה".

מאז נודעו לנו מספר נתונים קשים. אני מציע לאפשר למר יוחנן בן-יעקב להתייחס לזה, אם יהיה זמן. קודם

כל, הי1 ילדים שלא ה1חזרו הביתה, שייצאו לחופשה בחבר העמים ולא נתנו להם לחז1ר חזרה לתוכנית, כולל

סצימת קשות בשדה התעופה ודברים מהסוג הזה. אומנם שר החינוך, התרבות והספורט אמר על זה פה

דברים קשים, הוא אמר שאסור שדבר כזה יקרה, אבל זה קרה.

בשולי הדברים, מסתבר שיש מדיניות רשמית של משת- החינוך, התרבות והספורט - לא של ממשלת

ישראל - לפעול על-פי החלטה של גורם לא משפטי ולא מוסמך, גורם שמראיין תלמידים שחצים לעלות

לארץ. אם בשיחה המראיין יראה שלתלמידה יש למשל איזשהי טבעת עם צלב או משה1 כזה, על אף שהיא

נכדה לסבא או סבתא יהודיים ועל פי חוק השבות זכותה לעלות וחובתנו להעלות אותה, אבל אם המראיין

התרשם שמשהו לא בסדר איתה - לא מבחינת לימודים חלילה, לא מבחינת יהדות במובן של חוק השבות,

אלא מבחינת הקשר שלה לעם היהודי שניראה רופף מדי לטעמו של מישהו, או שהיא קצת יותר מדי

בלונדינית לטעמו - לא יקבלו אותה.

אני יודע ממקורות י1דעי דבר ומוסמכים שלפחות 62 חניכים לא התקבלו לת1כנית על הרקע הזה, של

בלונדיני יותר או בלונדיני פחות.
ד1ד מהרט
בדרך כלל הבלונדינים דווקא לא ס1בלים.
אופיר פינס-פז
אצלנו תמיד מפקפקים, יהודי שנראה קצת בהיר נ/די אומרים שלא בטוח שהוא יהודי, אז בעניין הזה יש

לכם יתרון גדול.
יואב הס
תשכנע את הרבנות, תשכנע את חב"ד שזה יתרון גדול. אנחנו מקבלים אינפורמציה על זה שלא

מקבלים ילדים למוסדות של חב"ד וש"ס.
א1פיר פינס-פז
לפחות 62 צעירים, שעל-פי כל קריטריון של חוק השבות ושל רמה אקדמאית יכלו להיקלט בתוכנית, לא

נקלטו כי מישהו חשב שהם לא מספיק יהודים. זה לא דבר שולי. אני מבקש לכנס ישיבה בעניין זה.



בסדר גמור, אני קיבלתי את עמדתך ודעתך. מר יוחנן בן-יעקב יגיב וייענה לך כעת אך בכל זאת אנחנו

נקיים על כך ישיבה. הבעיה שלנו היא מעשית. לרגל החגים שאנחנו בפתחם אני לא רואה אפשרות לקיים

ישיבה, אלא אם כן בין יום הכיפורים לסוכות.
אופיר פינס-פז
רק משפט אחד לגבי הנושא שעל סדר היום. לפי מה שאני יודע לגבי תוכנית הטלוויזיה, נדמה לי

שהטלוויזיה החינוכית על-פי חוק חייבת לשדר שידורים ציבוריים גם בנושאים האלה. לאו דווקא בנושא עליית
אתיופיה, אבל בנושא
עליה, קליטה, קהילה. האם לא חלה עליכם חובה לשדר שידורים בתחומים הללו?
מרים ענבי
לטלוויזיה החינוכית יש מטרות כלליות, שבתוכן היא אמורה לשדר גם שידורים לכלל הציבור וגם שידורים

לאוכלוסיות ספציפיות. בהקשר הזה, כשתקציבה מקוצץ אז היא חייבת משהו לקצץ. היא צריכה בהחלט

לשדר גם לאוכלוסיה הרחבה בנושאים חינוכיים-לימודיים וגם אחת המטרות שלה היא לשדר לאוכלוסיות

ספציפיות. יש בלי סוף כאלה. בזמנו הורדנו את התוכנית "פרפר נחמד" כי לא היה לנו תקציב להפקתה.
אופיר פינס-פז
האם מבחינת תקנות והנחיות אין עליכם חובה לשדר תוכניות מעין אלול
מרים ענבי
אין הנחיות ותקנות, זכותנו לא לעשות את הת1כנית.
אדי0ו מאסלה
אני מתפלא מאוד. אולי אפשר היה להבין אם היו נדרשים לצמצומים, אם התוכנית היתה נמשכת שעה

והיו ר1צים להוריד את זה לחצי שעה. אבל בסך הכל מדובר על תוכנית שנמשכת פחות מחצי שעה פעם

בשבוע. זה כלי התקשורת היחידי, בנוסף לרדיו, שקיים לבני העדה. זו בושה וחרפה למשרד החינוך,

התרבות והספורט ולאותם הגורמים שמזרימים את הכסף לטלוויזיה החינוכית. כסף תמיד יש למדינת ישראל

ןלאוצר כשרוצים להזרים לחרדים, כשחצים להזרים להתנחלויות, ודווקא לעדה הזאת - שהיא הכי זקוקה,

החוליה החלשה בחברה הישראלית, בגלל בעיות יחודיות שקיימות בקרב העדה בתחומים שונים - את

הדבר החיוני ביותר רוצים להוריד.

אני תמיד אמרתי: למה רק חצי שעה פעם בשבוע? תמיד חשבתי שאולי אותם גורמים יאפשרו לעשות

תוכנית 3 פעמים בשבוע וייגדילו גם את משך התוכנית. מעולם לא חשבתי שיש כוונה לקצץ את המעט שיש.

לפי דעתי צריכה לצאת קריאה לאותם גורמים שמזרימים את הכסף, או שנתנו את הכסף בעבר, לא

לפגוע בתוכנית הזאת, תוכנית כל-כך חיובית. הייתם צריכים לראות איך בני העדה כולם מתגודדים מול

הטלוויזיה בבתיהם בשעה 12:30 בימי שישי, לא רק המבוגרים שיש להם קושי בקליטת השפה, אפילו

ילדים קטנים. דרך תוכנית הטלוויזיה הזאת הצליחו ליצור קשר בצורה זו או אחרת עם ההורים שלהם,

התחברו עם התרבות שלהם, עם השורשים שלהם, עם התמונות, עם המוסיקה האתיופית.

להוריד מעל המסך תוכנית כל-כך חיובית? זו פגיעה רצינית. זה נעשה על-ידי גורמים שלא מגלים שום

אחריות, ש1ם רגש מוסרי למען קליטת העליה. אני מדבר דווקא על קליטת העדה הזאת ולא על העחת

האחרות, שלהן יש שפע של עיתונות יומית וכן רדיו וטלוויזיה בצורה זו או אחרת. העליה הרוסית לא נפגעה

מהבחינה הזאת ופוגעים דווקא בעליה החלשה הזאת, במקום לתמוך בה ולתת לה אפשחת להתקדם

1להשתלב בחברה הישראלית.

לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה ראיתי אנשים שעוסקים בחינוך בקרב בני העדה, גם אנשים

שאינם יוצאי אתיופיה, מעבירים מסר מאוד חשוב באמצעות התוכנית הזאת, "דרך העיניים שלנו": מתי

לשלוח את הילדים לבתי-הספר ולגנים, איך לשלוח, מתי לרשום אותם. זה דבר כל-כך חיוני. תאמינו לי, אם



היינו מעסיקים בשכר כמה מבני העדה לצורך העברת המסר הם לא היו עושים את העבודה שאפשר לעשות

בטלוויזיה תוך דקות ספורות. המסר העובר בטלוויזיה נקלס היסב בקרב בבי העדה. הזכרתי את הנושא של

החינוך, שהוא נושא מאוד חשוב והתגלו בו גם הרבה בעיות. בתוכנית הזאת הצלחנו להעביר מסרים שלא

הצלחנו בעבר להעביר אותם לבני העדה שלנו.

לתוכנית הזאת יש תפקיד חשוב גם בנושא התרבותי: מוסיקה ואומנות. בתוכנית מתראיינים גם אנשים

שהיה להם עבר חשוב מאוד באתיופיה ושיש עניין בדרך העליה שלהם.

נעשית שם הסברה בנושא של בריאות וזה דבר מאוד חיוני וחש1ב. בזמנו כשהיתה פרשת הדם כולם

אמרו: תעביר כסף, 6 מיליון שקל, ונצא למסע הסברה כדי למנוע את המחלה הקסלנית הזאת. אבל מעבר

לדיבורים בוועדת נבון לא נעשה שום דבר. מאז שהנושא הוסבר בשידור באמהרית ראיתי שנעשתה עבודה

ממשית ועניינית, שתרמה רבות לבני העדה.

אני חייב לצאת בקריאה למי שצריך, אני לא יודע מי הכתובת המדוייקת - אולי משרד החינוך, התרבות

והספורט ואולי יש גורמים נוספים, כמו המשרד לקליטת עלית או הג'וינט, גורמים שנתנו כסף עבור התוכנית

הזאת - צריך לקרוא להם, לא רק לשמור על התוכנית הזאת אלא להגדיל אותה בצורה משמעותית ולתת גם

אמצעים כספיים כדי להוסיף כ1ח אדם.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. אמרתי בתחילת דברי ואני גם מצטרפת לדבריך, שאנחנו מקיימים את הישיבה הזאת מש1ם

שבאמת נזעקנו. יש הרבה מאוד נושאים על סדר היום, הרבה גורמים שביקשו לקיים ישיבות דחופות. אני
אמרתי
על כך אני לא מוכנה לעבור לסדר היום, בשעה שאת הדברים האחרים אני משום מה קצת דחיתי.
יוחנן בן-יעקב
אתחיל מהערה אחת לגבי הטלוויזה החינוכית. משרד החינוך, התרבות והספורט לקראת הישיבה

הזאת החליט להכפיל את התמיכה שהוא מעניק לטלווזיה החינוכית עבור התוכנית הזאת. אנחנו יודעים

שזה לא מספיק.
אופיר פינס-פז
הם כניראה לא יודעים את זה.
יוחנן בן-יעקב
הם יודעים את זה. ברוב הפעולות שעוסקות בקליטת יוצאי אתיופיה התקציב איננו מספיק. אין ספק בזה

שאם יהיה י1תר תקציב, בעשה את זה י1תר ט1ב.

אמר פה שר החינוך, התרבות והספורט בישיבה שהוא הזמין את נציגי העדה, שאיתם יגובש כלל

תקציב משת- החינוך, התרבות והספורט שעוסק בקליטת יוצא' אתיופיה. נשב איתכם ביחד. זה בסן גם לגבי

סוגיית הטלוויזיה. אם תציעו סדר עדיפויות שונה, אני בשמחה רבה אכבד את זה.

לשון אחר, אמר השר לפני 4 חודשים שחלוקת התקציב הזה - האם בסדר עדיפויות להשקיע יותר

בתוכנית אי או בתוכנית בי - תיעשה בעזרתכם. לצערי הרב עד היום עוד לא הצליחו ליצור את הפורום שייצג

את העדה 1שייפגש עם המשרד. משת- החינוך, התרבות והספורט ממתין, מוכן וערוך לקיים את הדיון חזה.

הזמינו אותם 3 פעמים. השר אישית נפגש עם ראשי הקואליציה וביקש פעם נוספת לקיים את הפורום הזה.

דיברתי איתו לפני 3 ימים והוא אמר שהוא עדיין מחכה לדון בפורום הזה של נציגי העדה בשיתוף עם

האנשים שמטפלים בעניין במשרד החינוך והתרבות. אבחנו בהחלט נשמח לשנות את סדר העדיפויות.
יואב הס
תציע זמן, מר יוחנן בן-יעקב, ואז כולם יבואו.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו ניכנס לעובי הקורה. ההתרשמות שלנו היתה שהתקציבים הם באמת גבוהים מאוד. אנחנו

בעצמנו ראינו כאן בוועדה שייתכן שהכסף שמוקצב לא מגיע לייעדו, הוא איפשהו נעצר בדרך. יש לנו בעיה,

יש לנו רושם, למשל לגבי שעות תיגבור בבתי-ספר, שצריך לבדוק איך מוקצב כל-כך הרבה תקציב בלי

התקדמות.
אדיסו מאסלה
סליחה, אין לזה שום קשר לנושא שעל 0דר היום. אנחנו דנים כרגע על תוכנית טלוויזיה בשקה

האמהרית. אל תעלי פה את הנושא הכללי, שהוא כל-כך מורכב ומסובך.
הי1"ר נעמי בלומנטל
אני חושבת שבכל זאת אנחנו רוצים בתור מעקב, לאחר הישיבה הקודמת, גם לפעול בעניץ תזה. אם

לא היתה התקדמ1ת אז הוועדה תיתן את ידה כדי ליצור יחד את הפורום ונדאג לכך שתתקיים הפגישה.
יוחנן בן-יעקב
שר החינוך, התרבות והספורט הזמין נציגות של בני העדה על מנת לקיים את הדיון. ההחלטה להכפיל

את התקציב המועבר לטלוויזיה החינוכית עבור התוכנית הזאת היתה החלטה בנפרד. עוד לא תפ0ו אותי עד

היום בדברים לא מדוייקים פה. אני אשתדל גם שזה לא יקרה.
היו"ר נעמי בלומנטל
קונקרטית לגבי תוכנית הטלוויזיה, על מה אנחנו מדברים כרגע?
יוחנו בו-יעקב
היתה הקצבה מוסכמת של משרד החינוך, התרבות והספורט של 250,000 שקל. לפני שבועיים

המשרד הודיע על הכפלת ההקצבה ל-500,000 שקל. בהתאם לתקציב 1999, כפי שהוא "קבע בכנסת,

אני אשמח להגדיל את התקציב עוד יותר.

אני לא יכול שלא להגיב על שני הדברים שנאמרו פה על-ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז. אני מכיר

מנסיוני את התהליכים. חבר הכנסת פינס-פז אמר שממשלת ישראל לא עושה שום דבר כמעט. צריך לדעת

שראש הממשלה הנוכחי יחד עם שר החינוך, התרבות והספורט ויחד עם השר שרנסקי ועם מר אברהם

בורג, יושב-ראש הסוכנות, יצרו את המתכונת של כלי שעל-פי החלטת ממשלה יהיה המסגרת המשותפת

להפעלת מערכת החינוך היהודי בברית-המועצות לשעבר. הבסיס היה 5.5 מיליון דולר שיופעלו מיידית.

מטעם הממשלה יושבת ועדה ומפעילה את זה. המגמה היא לבנות פה את הכלי שייתן תשובה מדוייקת

לשאלות שהועלו. זאת אומרת, נעשה פה על-ידי הממשלה הנוכחית דבר שנדמה שלא נעשה על-ידי כל

קודמותיה.

לגבי תוכנית "נעלה", מכיוון שאני מכיר את המקורות שמהם חבר הכנסת פינס-פז ציטט את הדברים,

אז אולי הוא לא הבין אותי טוב, זה אולי בעיה שלי. שוחחתי איתו על המדרכה ברחוב דובנוב, אז אולי אסור

לנהל שיחות כאלה על המדרכה, זה שגיאה שלי.

התמונה היא מאוד בחרה, הודיע שר החינוך, התרבות והספורט לפני מספר ימים, גם ברדיו, שהסוכנות

היהודית טענה בפניו שהיו כמה תקלות עם הילדים שהגיעו. הוא נתן הוראה לבחק את זה. הוא קיבל

תשובה לגבי כל ילד, בדוק באסה יום הוא נקלט, באיזה יום הוא קיבל את התשובה השלילית. הוא הודיע

שאם היתה טעות או שגיאה, היא תתוקן מייד. הוא קבע בחוק את מתכונת התיקון. בין בני אדם שעובדים

קורה שיש תקלות.

לגבי אותו מספר שננקב פה, הובהר, וזה דבר שקיים בתוכנית "נעלה" מהיום הראשון, שיש בני נוער

שבאים להירשם לתוכנית "נעלה" שמפגינים חוסר עניין מוחלט בהצטרפות לעם היהודי, למדינת ישראל,

לחווייה הציונית, לכל דבר שקשור בנו, ואומרים: אנחנו חצים לעשות בחינת בגרות מערבית, נקודה. יש ילדים



שזה מה שמעניין אותם, לנצל את ההזדמנות להגיע לכאן כדי לעשות בחינת בגרות מערבית ואחר-כך עם

הבגרות הזאת לרוץ הלאה. מראיין אותם צוות, שיושבים בו אנשי פדגוגיה: פסיכולוג, איש חינוך וסוציולוג,

ואחר-כך מביאים את כל הסיכומים האלה. לגבי ילדים שמתקוממים ואומרים שהם לא רוצים לבוא מתנהל

דיון האם להביא אותם לתוכנית או לא. רובם מגיעים. האם זה נכון שרובם צריכים להגיע? זאת שאלה טובה.

ברור לחלוטין שת1כנית "נעלה" איננה פועלת על בסיס חוק השםת במובן זה שהיא תוכנית ממויינת.

ילדים באים על פי מיון למשל של אישיות. לכן אני אומר, הנתונים שנמסרו פה לא מדוייקים. אני מציע לא

לקבל את הנתונים האלה כמ1ת שהם.
היו"ר נעמי בלומנטל
הוועדה לא תגלוש עכשיו לדיון בעניין זה. בקשר לת1כנית "נעלה" החשש שלי בכל אופן היה מכיוונים

אחרים, ותתקיים על כך ישיבה נוספת, כי אנחנו מבינים שיש צמצומים בתוכנית הזאת ומגיעים הרבה פחות

בני נוער. אבל אנחנו נקיים על זה דיון נפרד. תודה רבה.
שלמה מולה
אני חצה להביע הערכה ותודה לטלו1יזיה החינוכית, בפיקודה של גברת תמר ר"בר, שלמחת הבעיה של

תזרים המזומנים - בשל העובדה שהכספים שהיו אמורים להגיע מהגופים שהתחייבו לממן את תוכנית

הטלוויזיה עוד לא הגיעו - קבעה לא להוריד כרגע את התוכנית מהמרקע. אני חושב שזאת החלטה חיובית

ועל זה צריך להודות להם.

לתוכנית הזאת יש ועדת היגוי. בוועדת ההיגוי יושבים כל הגופים המממנים: משרד החינוך, התרבות

והספורט, הג'וינט, הטלוויזיה החינוכית, המפיקים של התוכנית.

נכון שבתחילת שנת התקציב 1998 היה ידוע מראש שחסר כסף ולא נוכל בשנה להקרין 52 תוכניות.

אך יחד עם זה, גם היה איזשהו מתווה למחשבה שיהיה אפשר להתגבר על מחסור התקציבי הזה.

אני חצה למח1ת על מה שמר יוחנן בן-יעקב אמר פה. בוועדת ההיגוי במסר לנו שההתחייבות של משרד

החינוך, התרבות והספורט היא 500,000 שקל ולא 250,000 שקל.
יוחנן בן-יעקב
אף איש של משרד החינוך, התרבות והספורט לא מסר לך את זה.
שלמה מולה
אני מדבר עכשיו בשם ועדת ההיגוי, שם נמסר לנו שיש התחייבות ל-500,000 שקל. נכון שיצאה

התחייבות כתובה על 250,000 שקל. על-פי ההתחייבות הכתובה הכסף יגיע מייד עד 250,000 שקל.
תמר ריינר
אחרי חודש ספטמבר.
יוחנן בן-יעקב
האם את זה מסר איש משרד החינוך, התרבות והספורט? אני עובד עם מר דוד מהרט בשיתוף פעולה

מלא והערכה עצומה אבל יש הבדל, מה משרד החינוך, התרבות והספורט יכול להתחייב ומה הוא לא יכול

להתחייב. זה שהיו מומת, זה משה1 אחר.
שלמה מולה
ההתחייבות של המשרד לקליטת עליה בתחילת השנה היתה על 400,000 שקל. המשרד לקליטת

עליה עמד בהתחייבות שלו. נכון שהיתה בקשה לתקציב נוסף כדי לכסות את השנה כולה, היה ידוע שייחסר

עד תום השנה הנוכחית בערך 900-750 אלף ש"ח. זה בהנחה שמשרד החינוך, התרבות והספורט ייתן את



ה-500,000 שקל, בהנחה שהמשרד לקליטת עליה ייתן 400,000 שקל, ובהנחה שהג'וינט ייתן 90-80

אלף דולר.
מרים ענבי
350,000 שקל. יש לנ1 את הנתונים המדוייקים.
שלמה מולה
ופה אנחנו מגיעים לחלק היותר קשה. כ-20% מהתקציב הולך לדמי הזיכיון. כלומר, אם משרד החינוך,

התרבות והספורט נותן 500,000 שקל, ב-20% דמי זיכיון הוא למעשה לוקח את הכסף בחזרה.
חד מהרט
הוא מעביר לערוץ השני לרדיו ולטלוויזיה.
אדיסו מאסלה
ומה סך כל התקציב?
מרים ענבי
יש לנו נתונים מדוייקים.
שלמה מולה
אני לא אדבר על הסכומים. אני רוצה לדבר על המדיניות ועל המחשבה שלבו כמשרד לקליטת עליה.

אל"ף, רצו שהתוכנית הזאת תרד מהמרקע. ובי"ת, אנחנו חושבים ששר החינוך, התרבות והספורט צריך

לפטור את התוכנית הזאת מדמי הזיכיון לאלתר, וזה יהיה הרבה כסף, יותר מחצי מיליון שקל. מה הם רוצים

להרוויח בגדמי הזיכיון האלה מתוכנית הטלוויזיה הקטנה והמצו'קמקת הזאת בשפה האמהרית? עם כל

המיליונים של משרדי הממשלה והתזרים של המדינה, האם אי אפשר לפטור תוכנית כזאת מדמי הזיכיון?

אנחנו חושבים שהתוכנית הזאת צריכה לקבל איזשהו מתווה דרך, שאי אפשר יהיה לרדת ממנו. אני לא

רוצה שאנחנו נגיע למחצית שנת 1999 או לתחילת שנת 1999 עם חור תקציבי. לא יעלה על הדעת שאנחנו

נבקש מהטלוויזיה החינוכית להמשיך ולהפיק בהבטחה שהם יקבלו כסף בעתיד. זה לא מוסרי ולא ערכי.

בתוכנית הזאת עוברם אנשים ואי אפשר להשאיר אותם בחוסר וודאות. זה מעבר למטרה העיקרית, שצריך

לשלב את הקהילה הזאת.

אני רוצה להודיע, המדיניות של המשרד לקליטת עליה היא כאת: אנחנו דורשים ממשרד החינוך,

התרבות והספורט לפטור את התוכנית מדמי הזיכיון. אם משרד החינוך, התרבות והספורט יפטור את

התוכנית מדמי הזיכיון, המשרד לקליטת עליה יממן ויישלים את מה שייחסר בשנת 1998, כ-240-230 אלף

שקל. לפי הערכתנו אי אפשר לתת תקציב מצד אחד ולקחת אותו מהצד השני, דרך דמי הזיכיון. על-פי החוק

שר החינוך, התרבות והספורט רשאי, רק הוא, אפילו לא ראש הממשלה, הוא יכ1ל לפטור א1תם מתשלום

דמי הזיכיון. למה שלא יעשה את זה? אם הם יגידו לנו שהם לא יפטם מדמי הזיכיון אבל מר יוחנן בן-יעקב

יודיע עכשיו על השתתפ1ת בסכום הזה של 500,000 שקל, ההתחייבות שלנו תעמוד בעינה. מטרתנו היא

לחתור למצוא איזשהו פיתרון.

דבר נ1סף, המתכונת של התקציב בשנת 1999 צריכה להיות במתכונת זהה לאיך שאנחנו נפתור את

הבעיה בשנת 1998. כלומר מה שאנחנו נפתור בשנת 1998 וההתחייבויות של הגופים המממנים, זה צריך

להתקיים גם בשנת 1999.
ד1ד מהרט
במשך השנתיים האלה שאני יושב במרכז ההיגוי של ע1לי אתיופיה אני מלווה את הנושא הזה וגם מרכז

את ועדת ההיגוי שמלווה את התוכנית הזו.



התוכנית הזאת התחילה ב-9.5.97, ערב יום העצמאות, והיתה באמת תחושה של חגיגיות: הנה, ערב

יום העצמאות גם ליוצאי אתיופיה יש תוכנית בטלוויזיה. בעידן הכבלים, כאשר בכל בית נקלטות תוכניות

טלוויזיה בכל השפות, בעצם יוצאי אתיופיה הם האוכלוסיה היחידה במדינה שאין להם איזשהו ערוץ שם הם

יכולים לראות אנשים שפונים אליהם בשפתם.

הצ1רר בתוכנית בשפה האתיופית התעורר עוד לפני זה ואנחנו במרכז ההיגוי בשלב הראשון הרמנו את

העניין הזה. 65% מעלות התוכנית הזאת העמדנו לרשות התוכנית מתקציב פעולות מרכז ההיגוי, מהתקציב

שהמשרד נותן לנו, ובשיתוף עם המשרד לקליטת עליה ועם הגיוינט התחלנו את הפעולה הזאת.

נאמר פה על-ידי חבר הכנ0ת אדי0ו מא0לה וגם על-ידי אנשים אחרים שלתוכנית הזאת יש ערך רב.

עשו 0קר ומצאו שאחת הצופים בה הוא מאוד גבוה. הוא נע בין 2%-4%, כשכל אחת הוא 13,000 בתי אב.

אם 4% צופים בה זה בערך 52,000 בתי אב, מזה אנחנו מסיקים שלא יוצאי אתיופיה בלבד צופים בה,

צופה בה גם האוכלוסיה הוותיקה. לפיכך דרך התוכנית הזאת יש אפשרות להעביר מסרים בין-תרבותיים

ואולי לחשוף גם הרבה דברים נחבאים בתרבותה של הקהילה לאוכלוסיה הקולטת.

התוכנית הזאת עוסקת בדברים החשובים ביותר. מה היא "דרך העיניים שלנו"? התוכנית מעבירה את

הדברים שמעסיקים את הקהילה מנקודת המבט של איך שהקהילה רואה אותם. חשוב גם שהאנשים

שמפיקים אותה, מר פסיל לגאסה ומר דן וולמן, עובדים זה לצד זה, בימאי ותיק ובימאי מהעדה, ושניהם

משלבים את דרך הראיה שלהם.

ועדת ההיגוי בעיקרון מתווה את התחומים ואת הנושאים שבהם צריכה לעסוק הת1כנית: נושאי חינוך,

נושאי חברה ונושאי תרבות. התוכנית הזאת משודרת פעם בשבוע במשך 26 דקות. היא משדרת חדשות

בהתחלה ולאחר מכן כל תוכנית מתרכזת בנושא אחד מרכזי. הגענו למסקנה שפנל זה אחת הדרכים

החשובות להעביר דרכם מסרים לקהילה שלנו, שהיא קהילה שיותר רגילה להעביר מסרים דרך שיחות.

התוכנית הזאת פועלת למעשה בתנאים בלתי אפשריים. כל שנה אנחנו, המשרד לקליטת עליה והג'וינט
אומרים
זה מה שיש לנו לתת, אז בואו נתחיל עם מה שיש. מר יוחנן בן-יעקב אמר שמשרד החינוך,

התרבות והספורט לא התחייב. זה נכון, משח- החינוך, התרבות והספורט אולי לא התחייב. כיושב-ראש

מרכז ההיגוי אני סימנתי מתוך סל תקציב הפעולות שלנו חצי מיליון שקל בשנת 1998 לתת לצורך תוכנית

הטלוויזיה. מלכתחילה ידענו שזה לא יספיק אבל זה מה שהייתי יכול לסמן מתקציב הפעולות שלנ1 כי אחרת

היינו צריכים לבטל תוכניות אחרות ובכך לא רצינו.

צריך למצוא איזשהו פיתרון קבע לתוכנית הזאת. לא יכול להיות שכל פעם הוא יזרוק ככה והשני יזרוק

ככה ובסוף ניראה שאין לנו עם מה להמשיך. השנה שודרו כבר 9-8 תוכניות לקט ותוכניות חוזרות כדי לנסות

ליצור איזשהו מרווח נשימה. בעצם התוכנית כבר לא קיימת.

אם אני לא טועה, קיימות 4-3 תוכניות שונות ברוסית. אפילו את "ערב חדש" מתרגמים לרוסית ומשרדים

אותה מחדש בשעות מאוחרות.

פעם ילחם יוצאי אתיופיה מנתניה כתבו מכתב לשרת התקשורת וסיפרו שבבתיהם הם רואים טלוויזיה

יחד עם הוריהם אך ההורים לא מבינים כלום. הילדים ביקש! תירגום לאמהרית לפחות של הכותרות, של

הנושאים העיקריים, כדי שאנשים יוכלו ללמוד מזה, כדי שההורים לא יפריעו לילדים. מה שקורה בתים רבים,

שהה1רים יושבים בעת החדשות ליד ילדיהם, ההורים תאים את התמ1נות שנרא1ת מעניינות וחצים להבין את

החדשות, הילחם חצים להמשיך לשמוע מה אומרים אבל ההורים לא מבינים שום דבר ומבקשים מהילדים

לתרגם להם, ואז הילדים פש1ט קמים וה1לכים כי הם מפספסים גם את מה שהם רואים.

תוצר ל11אי של התוכנית הזאת, בנוסף לכל הדברים שאמרתי, שצוות התוכנית מורכב מבני העדה.

אנחנו חצים להאמין ולקחת שהאנשים האלה דרך התוכנית הזאת אולי יחדרו לתחום התקשורת.

דובר על דמי זיכיון. אני ראיתי גם מכתב שנשלח ממשרד ראש הממשלה. אגב, אני שמעתי, לא באופן

ישיר, שזכייני הערוץ השני, או המועצה לשידורי טלוויזיה ורדיו, אפילו מוכנים לוותר על זה אבל הם לא יכולים
לבוא בעצמם ולהגיד
תיקחו את הכסף בחזרה. מישהו צריך לפנות אליהם. אני הייתי בקשר עם מר יצחק

רט, יועץ התקשורת של שר החינוך, התרבות והספורט. בהתחלה היה לו רצון טוב, הוא אמר שהוא יטפל

בזה, אבל פניתי אליו עוד כמה פעמים והעניין לא זכה לטיפול.



כדי להמשיך במתכונת הקיימת של התוכנית הזאת צריך כל שנה לפחות 2 מיליון שקל. אם יהיה פטור

מדמי זיכיון, הסכום הזה גם יכול לרדת אפילו מתחת ל-2 מיליון שקל. אני רוצה לבקש שתתקבל פה החלטה

ברורה שהולכים לממן את התוכנית הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני לא חצה למשוך את הישיבה הזאת זמן ארוך. זאת ישיבת פגרה ואנחנו מבינים במה דברים

אמורים. אני רוצה להתחיל להתקדם. רק אם למישהו יש עוד משהו להוסיף לגבי הדברים, אני אתן רשות

דיבור. לאנשי הטלוויזיה החינוכית אני בוודאי אתן אפשרות להתבטא.
הערה
נמצא פה מר מתי אליא0, נציג הגי1ינט, שהוא חבר ועדת ההיגוי ואני חושב שכדאי לשמוע גם אותו.
נעמי חזו
אני רק רוצה לבקש מכולכם, אנחנו מכירים בחשיבות התוכנית. גם חברי הוועדה וגם אני הבענו את

עמדתנו. בואו נתקדם בעניין הזה. רשות הדיבור למי שיש לו משהו להוסיף לעניין זה. מר דניאל פקדו, אתם

ממשרד ראש הממשלה, האם יש לכם מה להוסיף? איפה אתם הייתם יכולים להיכנס?
דניאל פקדו
היום יש ישיבת ועדת מנכ"לים בשעה 3:30 תה אחד הנושאים שאני אעלה שם. אחד הדברים שאני

רוצה מוועדת המנכ"לים, שייבטלו את דמי הזיכיון, זה ייקל מאוד, וגם שיימצאו תקציבים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני אנסה לתרום שם גם משהו.
מלק) צגה
אני מזכירת ארגון הגג. אני לא חצה להרחיב על מה שאמרו קודמי לגבי החשיבות של התוכנית. אבל

פה צריכים לקחת בחשבון, יש תקשורת בונה ויש תקשורת הורסת. כשבני העדה, בעיקר הילחם הצעירים,

אלה שנולדו פה, רואים את הקהילה בטלוויזיה זה נותן להם מסר של גאווה: הנה, גם אנחנו בטלוויזיה, גם

לנו יש תוכנית. חינוך מתחיל בגיל הרך והילחם יכולים ללמוד מזה.

דבר שני, אני מרגישה בושה על כך שעכשיו אנחנו מגיעים לחון בגלל זה שמקצצים את התקציב וחצים

לסגור את התוכנית. זה בושה לכל החברה הישראלית. לנו יש רק כלי אחד, דחו, + תוכנית אחת בטלוויזיה.

אין לבו 30-20 עיתונים. ידוע שבאוכלוסיה שלנו יש אנאלפאביתים.
היו"ר נעמי בלומנטל
שמענו את הדברים. נעבור לנציג הג'וינט, מר מתי אליאס. כמה אתם תורמים לתוכנית?
מתי אליאס
אנחנו נ1תנים בתכנון שנתי קרוב ל-100,000 דולר (350,000 שקל). גם בשנה הבאה אנחנו ניתן אותו

סכום. בנוסף לכך אנחנו גם מסייעים למר דן 1ולמן ולמר פסיל לגאסה בהכשרת עובדים שהם יוצאי אתיופיה.

אני רוצה לדבר על היבט אחר, על נושא של האחריות. מר יוחנן בן-יעקב, ברשותך, אבקש אותך

להפסיק לקחא ולהקשיב לי. הייתי חצה לדעת ממתי משת- החינוך, התרבות והספורט תלוי בקבלת

החלטות על-ידי בני העדה? אני מבקש ממכם לא להשתמש בקלף הזה של התייעצות עם בני העדה. תגלו

אחרי1ת.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה חידוש מרענן, הלא כך? אדרבא, תעזרו לנו בזה, אתם הג'וינט.
יוחנן בן-יעקב
התשובה היא פשוטה: השר אינו תלוי. הוא מקבל אחריות. הוא מקבל החלטות בהתייעצות עם בני

העדה. אם זה נראה לך פסול, בסדר, תגיד שזה פסול. אני אתייעץ עם בני העדה. מה רע בזה?
מתי אליא0
זה לא פסול. אתה מייד נסחף לדבר השלילי ביותר. אני מבקש שתקשיב לי. אתם רואים שהמצב

מידרדר. אני שואל איפה היתמה שאתם לוקחים? איפה האחרות שלכם לעניין הזה? למה צריך לחכות לבבי

העדה? אנחנו יודעים מה התשובה בסוף. אני שואל אותך, איפה האחריות שלך? למה הבאת אותנו למצב

כזה שאנו יושבים פה על תקן של מסכנים, שאנו מרגישים מבויישים ומתחננים. למה שתביאו אותנו לחש

בושה כזאת? תפסיקו להשתמש בטיעון שבגלל שהנציגות של העדה לא באה, בגלל זה לא עשיתם כל1ם.

תגלו אחריות ויוזמה. זה מה שאני אומר.
יוחנן בן-יעקב
אני מוחה על מה שאתה א1מר מחאה נמרצת שאין כמוה.
הין"ר נעמי בלומנטל
מר מתי אליאס, אתה חושב שזה תירוצים, וזה יכול להיות. אני רק אומרת שאני מברכת על עצם הגישה

של משרד החינוך, התרבות והספורט ומקווה שייבואו גם משרדים אחרים וייגידו: אנחנו רוצים לפעול

בשותפות מלאה עם בני העדה. אני חושבת שזה דבר שבא בעתו והגיע לכך הזמן. אנחם מאז ומתמיד

אמרנו שלא ינחיתו עלינו החלטות מלמעלה או מאיזשהי דרגה של פקידות שלא מכירה ולא יודעת ולא

נמצאת בקשר. לכן אני חושבת שבעיקחן לא צריך לפסול את זה. מה שקורה במעשה, אנחנו נצטרך באמת

לראות שזה אומנם מתבצע. תאמין לי שאנחנו נעקוב אחרי זה (על אף שהחגים עכשיו קצת עוצרים אותנו

במהלך העבודה). תודה רבה לך, מר מתי אליאס.
יואב הס
אני רוצה להציע הצעה אופרטיבית מאוד פשוטה, ואני חושב שהיא יכולה להצליח בעניין הזה. אחרי זה

אני אגיד גם משהו בתגובה לדברים שאמר מר יוחנן בן-יעקב, לגבי הנושא של מרכז ההיגוי. אני חושב שיש

פה איזשהי התחמקות שאסור לנו לקבל אותה.

ההצעה המעשית היא פשוטה. כרגע מקבלים את תקציב המדינה. יש תמיד בתקציב המדינה תוספות

שמעבירים לכל מיני גורמים. למשרד האוצר יש רזרבות מיוחדות לצורך העניין הזה. אני חושב שאנחנו

צריכים לצאת מפה באיזשהי החלטה, שהוועדה קוראת לשר החינוך, התרבות והספורט לתת את התקציב,

לא של 2.5 מיליון שקל 1אפילו לא הייתי הולך לבקש טובות על הזיכיון. שיישלמו את הזיכיון. הרי הזיכיון הזה

הוא בדיחה, זה להעביר כסף מכיס לכיס. הממשלה מוציאה מכיס אחד ומכניסה לכיס אחר שלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה לא חדש, אין בזה שום חדש.
יואב הס
אני מציע שיוקצב 5 מיליון שקל כדי להרחיב את התוכנית. כולם אומרים שהתוכנית כל-כך טובה אז

לפח1ת להכפיל אותה פי שתיים. אם העל1ת היא של 2.5 מיליון שקל, להכפיל אותה ל-5 מיליון. שיהיה 0עיף

תקציבי בחוק התקציב, שממומן על-ידי אותן רזרבות של האוצר. שלא יבואו ממשרד החינוך, התרבות
והספורט וייגידו
כן הבטחנו, לא הבטחנו. בכלל לא צריכים להיות תלויים בחסדי המשרד לקליטת עליה,

בחסדי משרד החינוך, התרבות והספורט או בחסדי הגיוינט. יש כסף של משרד האוצר, ו-5 מיליון שקל זה



לא הרבה כדי להרחיב את התוכנית הזאת. אני חושב שההצעה הזאת היא הצעה שיכולה לעבור. אם

הוועדה תמליץ על זה אני חושב שיוכלו לקבל את זה בלי הרבה בעיות.
לגבי העניין של ההתחמקות
אני חושב שיש פה טעם לפגם. כשמדינת ישראל הקימה את מרכז ההיגוי

זה הוקם כגוף שמסונף למשרד החינוך, התרבות והספורט והוא בא להוציא לפועל כל מיני תוכניות שיש

למשרד החינוך, התרבות והספורט. אי אפשר לבוא ולהגיד שמרכז ההיגוי זה משהו אחר. מר חד מהרט

אמר: חצי מילין) שקל, אבל הוא אמר שזה לא ממשרד החינוך, התרבות והספורט. זה כן משרד החינוך,

התרבות והספורט. אי אפשר לשחק עם העניין הזה.
משה באטה
אם היתה הצלחה אז מר בן-יעקב היה מנפנף בזה שהוא הצליח אבל כשיש לו איזשהי ביקורת אז הוא

אומר: לא, זה לא אנחנו. אם זה כישלון של משרד החינוך, התרבות והספורט אז מייחסים את זה למרכז

ההיגוי, אם זה הצלחה אז מנפנפים בזה .
יוחנן בן-יעקב
לא תוכל להראות אפילו דוגמא אחת שמוכיחה את זה, ואני אוכל להראות לפחות 5 דוגמאות שמראות

את ההיפך. אם אתם נהנים להשתלח במשרד החינוך, התרבות והספורט ערב ראש השנה, תעשו את זה.

אין לזה שחר ואין לזה ידיים ואין לזה רגליים. אבל, תיהנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר משה באטה, אנחנו ראינו שמשרד החינוך, התרבות והספורט באמת מקציב תקציבים גבוהים מאוד

לבני העדה.
משה באטה
סכומים אדירים, זה נכון, אבל זה לא מגיע לייעד. יש עסקנים פוליטיים ולשם זה הולך.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו דיברנו על זה. אנחם ננסה לפתור את הבעיות האלה בשיתוף פעולה עם ועדת העליה והקליטה.
עמרי קאופמן
אני רוצה להעיר הערה למסגרת הדיונית שנעשית כאן. למרות המחאה שהושמעה אי אפשר להתעלם

מכך שיש כאן קול של תחינה מצד הארגונים וקול של אמירה חזקה, לגבי תקציב, לגבי פרופורציות של

כספים. לפני שנכנסים לצינורות הכספיים צריך להבהיר שמדובר פה בזכות ביטוי שבעידן של הטלקומוניקציה

לא מתמצה רק בצעקות מול בית ראש הממשלה. בעידן הנוכחי זכות ביטוי משמעותה: גישה לאמצעי

התקשורת.

במדינות אירופה וארצות-הברית קיימת חובה לערוצים ציבוריים למשל להחזיק ערוצים שפתוחים

לקהילה, ל- community. בארץ זה לא התפתח עד הרמה הזו. אבל כל הסיטואציה הזאת, שכאן מבקשים

גישה לאמצעי תקשורת, זה אבסורד ממדרגה ראשונה. מדובר פה בזכות של אזרח, זכות של גוף, זכות של

חברה, מול החובה של המדינה לספק את ערוץ התקשורת הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נפנה אליכם עוד כמה עדות בעניין של הזכות. היית צריך לראות איזה ויכוח התנהל כאן בזמנו עם

מר מרדכי קירשנבאום. הגישה שלו היתה - ויש לנו פרוטוקולים מהישיבה הזאת - שהעולים החדשים צריכים

לשאוף וללמוד מהתקשורת של הוותיקים ולא צריכים להלעיט אותם בדברים שקשורים כאילו לשפתם ולעבר

שלהם וסלי.
שלמה מולה
זה גישה מתנשאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני אולי לא הצגתי את זה בדיוק במילים שנאמרו אז כאן. אם זו עמדתכם, אנחנו בהחלט נקיים על כך

עוד ישיבות. יש עכשיו מערכת חדשה ברשות השידור ובהחלט יהיה מעניין להעלות את הנושא פעם נו0פת.

הגישה בזמנו מאוד לא נראתה לנו. יתכן שצריך לפתוח את הערוצים הממלכתיים או שמן הראוי לפתוח

שידורים לקהילות נוספות.
עמרי קאופמן
כמובן שהפרופורציונליות בייצוג צריכה להיות ממוסדת, בוודאי באמצעי התקשורת.
יואב ה0
במקום גישה של פלורליזם התרים לגישה הישנה של כור ההיתוך, שאם- עליה הכלח.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני אומרת לך שהגישה הזאת לא היתה מקובלת. זה באמת רעיון נכון. יש עכשיו מנכ"ל חדש, תהיה

מועצה חדשה, ואנחנו נקיים על כך ישיבה כדי להביא לידי ביטוי לפחות את העמדות שלנו בעניין הזה ונקווה

שזה "שא תוצאות.

נעבור לנציגות הטלוויזיה החינוכית.
תמר ריינר
אני אפתה ואחר-כך גברת מרים ענבי, הכלכלנית, תדבר קצת יותר על מספרים.

חשוב לי להדגיש שאיש לא הטיל על הטלוויזיה החינוכית לקחת על עצמה את המטלה של ההפקה

והשידור של התוכנית הזאת. אנחנו לקחנו את זה על עצמנו מתוך הכרה בחשיבות העניין. לכן גם הקצינו

לזה זמן מסך ואת האוויר שלנו בערוץ 2.

מה שמקומם בדיון הזה, ואותי הוא מאח- מקומם, שאנחנו מדברים פה על כבשת הרש. כולם יודעים את

זה. לעשות את כל המהומה הזאת סביב כל הכספים של התוכנית בכלל, ובפרט על הסכום הפעוט שחסר

בשביל לגמור את השנה, סכום פעוט לא רק בסקאלה של מדינת ישראל אלא אף בסקאלה של משרד

החינוך, התרבות והספורט, עם העודפים הכספיים שיש לו - זה מאוד מקומם.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם את אומרת שלא רצית שתתקיים ישיבה?
תמר ריינר
לא, אני מאוד מודה על הישיבה הזאת כי אני הושבת שהיא מאוד חשובה. אני אומרת שהעובדה

שהגענו לכך, זה מה שמקומם.

כל העוסקים במלאכה הזאת - ואני לא מדברת על הטלוויזיה החינוכית אלא דווקא על הנציגים של

החברה האתיופית ושל חברת ההפקה של מר פסיל לגאסה ומר דן וולמן - עושים את זה מתוך ההכרה

שהם עוסקים במלאכת קודש. ההפקה הזאת התנהלה בשנה הראשונה בתת תנאים. אני משווה את

התקציבים שהגישו לנו מר פסיל לגאסה ומר דן וולמן לתקציבים אחרים שלנו, כשאנחנו עובדים עם חברות

ישראליות. הם הרבה יותר נמוכים כי העיקר היה להתחיל.



כל המשאבים שיכלו להיות מנוצלים, מנוצלים. יש פה במובן מסויים ניצול לרעה של נכונות אינסופית של

אנשים, שמאמינים בשליחות שלהם, שמפתחים תשתית מקצועית של בני הערת האתיופית, שנותנים לבני

חעדה האתיופית במה במפה התקשורתית. הם כל-כך רוצים לעשות את זה שהם כמעט מוכנים לעשות את

זה בחצי חינם. זה פשוט נושא שא0ור לנצל אותו.

כשהתחלנו את השנה היה בחר שיש תקציבים עד 0וף חודש אוגוסט. היה ברור שהחצי מיליון ממשרד

החינוך, התרבות והספורט - בינתיים יש רק רבע, ועוד רבע יהיה אחרי ספטמבר - לא יספיקו, ויחד עם זה,

מתוך חשיבות הנושא אמרנו שנתחיל.

יש נקודה אחת שמאוד חשוב שבעיקר אלה שיכולים לקבל החלטות יבינו. אי אפשר להפסיק מכונת

הפקה. כל הצוות המקצועי זה אנשים שעזבו מקומות עבודה אחרים ומתפרנסים מהתוכנית הזאת. לכן, אי

אפשר להוריד את זה לחודשיים ולחכות עד שיהיה תקציב. לכן את התוכניות בחודש ספטמבר הטלוויזיה

החינוכית כבר מפיקה בעצמה.

אני רוצה להקדים ולומר עוד דבר אחד בתחום הכספי, כי לפעמים השאלה הזאת מרחפת בחלל: למה

שהטלוויזיה החינוכית לא תשתתף? הטלוויזיה החינוכית משדרת בערוץ 2, מקבלת הכנסות מפרסומות ועל

ההכנסות האלה משלמת דמי זיכיון בסך של 20% מההכנסות. לעומתה הזכיינים משלמים תמלוגים, אבל

לא ניכנס לזה. לתוכנית הזאת אין, לצערנו, פוטנציאל שיווקי. אין לה פרסומות.
אדיסו מאסלה
וגם לא יהיה. אי אפשר להיתמם פה. הממשלה צריכה לדעת שזה נופל נטו על המדינה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל יתכן שבעתיד יהיה שינוי. אני לא אומרת שזה יהיה בשנה הבאה. ארנה יודע שאני מגינה על בני

העדה בחירוף נפש. אני מקווה בכל זאת שבעוד 3-2 שנים מצבם של האנשים יהיה הרבה יותר טוב ואז הם

ייקם חולצות, בגדים ומכוניות.
אדיסו מאסלה
כשנגיע למצב כזה, גם לא נזדקק לתוכנית יחודית.
נגיסט מנגשה
אפילו הפירסום של מרכז ההיגוי, שהיה מעביר הודעות באמצעות התוכנית, ניפסק.
תמר ריינר
בכל זאת אנחנו משדרים את התוכנית מתוך אמונה שלמה בחשיבות הדבר. אנחנו מאבדים בין 6-4

אלפי דולר לתוכנית, כסף שהיינו מקבלים מפירסומות בעת שיחר כל תוכנית אלטרנטיבית שהיינו שמים

במקום זה. ואז יש היגיון לשלם דמי זיכיון.

הדבר הזה הוא מאוד פשוט, וחשוב שכולם יבינו את זה. זה בסמכותו הבלעדית של שר החינוך,

התרבות והספורט, שייכול לפטור מתשלום דמי זיכיון על-ידי הוצאת תקנה. סיפקנו את כל האינפורמציה

החוקית.
שלומי אשכנזי
האם לערוץ הראשון משלמים דמי זיכיון? אם לא, אז למה השיחרים לא נעשים בערוץ הראשון?
היו"ר נעמי בלומנטל
לא הן קובעות את זה.
דוד מהרט
אנחנו קשורים לטלוויזיה החינוכית אך פנינו גם לערוץ הראשון והם לא הסכימו.
היו"ר נעמי .בלומנטל
היתה בעיה קשה בערוץ הראשון, אנחנו נתקלנו בזה גם ברוסית, אגב. אני אמרתי שאנחנו נקיים על כך

די!) נפרד ונשמע את הגישה של המערכת.
תמר ר"נר
יש בעיה של ה0טטו0 המקצועי של צוות ההפקה. זה באמת לא לדיון פה. כרגע אנחנו עוסקים בתוכנית

שרכשה לה הרגלי צפיה מסויימים של הצופים בערוץ השני.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני בעד שננסה להמשיך במתכונת הזאת. אם נרוויח דבר נוסף בערוץ הראשון, שיהיה בערוץ הראשון.

אנחנו נפעל גם לעודד את זה.

גברת מרים ענבי, אנא אימרי לנו איפה אנחנו עומדים מבחינת התקציבים.
מרים ענבי
התקציב השנתי, לכל התוכניות השנתיות, כולל תוכניות לקטים, הוא סדר גודל של 2.5 מיליון שקל. מזה

חצי מיליון שקל אנחם משלמים דמי זיכיון לרשות השביה. דרך אגב, זה לא הולך לממשלה. שר החינוך,

התרבות והספורט באמת יכול להתקין תקנות ולפטור את התוכנית הספציפית הזו מדמי זיכיון ואז יתאפשר

לבו להפיק עוד 10 תוכניות על חשבון דמי הזיכיון האלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
איפה אנחנו עומדים עד סוף השנה הנוכחית?
מרים ענבי
עד סוף השנה הנוכחית אנחם מקווים לקבל את מה שהבטיחו לנו גם משרד החינוך, התרבות והספורט,

גם המשרד לקליטת עליה וגם כל הגופים האחרים, הבטחות שעדיין לא מומשו כולן. אנחנו מממנים כרגע על

חשבוננו דברים כי אנחנו סומכים על הבטחות שהכספים יגיעו.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי עוד צריך להעביר כסף?
מרים ענבי
משח- החינוך, התרבות והספורט צריך להעביר כסף, המשרד לקליטת עליה. אני מציעה לא להתעכב

פה. אנחנו עושים מעין מימון ביניים. הטלוויזיה החינוכית, למרות שאנחנו במצב מימוני מאוד קשה...
שלומי אשכנזי
מה התקציב הכולל של הטלוויזיה החינוכית, בכלל, בלי שום קשר לתוכנית באמהרית? האם זה סודי?
מרים ענבי
למה זה קשור לעניין? זה לא הנושא. התקציב הכולל של הטלוויזיה החינוכית, כולל הכנסות ממקורות

עצמיים - בערוץ השני אנחנו בעצם אמורים לממן את עצמנו מפרסומות. לכן באמת אותה וטכנית באמהרית



שלא יכולה לממן את עצמה מפרסומות, אנחנו לא יכולים להחזיק אותה. התקציב שמשרד החינוך, התרבות

והספורט מעביר אלינו בסך הכל הוא 0דר גודל של 90 מיליון שקל. זה לכל התוכניות בכלל, לכל עם ישראל,

ל"פרפר נחמד", לגיל הרך ולגיל המבוגר, לקשישים ולעולים.

אגב, רציתי להגיד שגם התוכניות לעולים מארצות חבר העמים נמצאות אצלנו כרגע בסכנה. אם אנחנו

לא נקבל תקציבים ייתכן והן תיסגרנה. התקציבים שלנו הם באמת מוגבלים ומקוצצים. בנושאים ספציפיים,

כשאנחנו פונים לאוכלוסיות ספציפיות, אנחנו מקבלים תוספת מימון מאותם גורמים שאמונים לטפל

באוכלוסיות הספציפיות האלה. למשל אם אנחנו עוסקים בנושא של זהירות בדרכים, אנחנו מקבלים תוספת

תקציב ממשרד התחבורה לנושא וזזה.

לנו חסר עד סוף השנה, אחרי שכל ההבטחות ימומשו, כ-900,000 שקל.-
היו"ר נעמי בלומנטל
ממקורותיכם אתם, האם אתם לא מתקצבים שום דבר בתוכנית הזאת?
מרים ענבי
אנחנו לא יכולים כרגע ממקורותינו אנו כיוון שמקורותינו דוללו. השנה קיצצו לנו כ-20 מיליון שקל. אנחנו

פשוט לא מסוגלים לתת ממקורותינו.
מיכל ארבל
אנחנו גם לא מקבלים את הפירסומת וזה הפסד ישיר.
מרים ענבי
אגב, אם אנחנו נהיה פטורים מדמי זיכיון, עדיין יחסה לנו 500,000 שקל.
דוד מהרט
מר שלמה מולה אמר שאם משרד החינוך, התרבות והספורט יפטור מדמי הזיכיון, המשרד לקליטת

עליה יהיה מוכן להשלים את החסר.
שלמה מולה
אחר בדיקות שעשינו בוועדת ההיגוי, לקחנו בחשבון גם את השידורים החוזרים ואנחנו יודעים כמה כסף

יחסר. יש עוד איזשהו גוף משירות הסרטים בפדרציה של ניו-יורק שנותן כאן כסף. להערכתנו גם אם יוותרו

על דמי הזיכיון עדיין יחסרו לפחות 240,000 שקל. את זה המשרד לקליטת עליה יממן. המשרד לקליטת

עליה מממן את כל ההתחייבויות שלו. נכון שיש בעיה של מימון ביניים אבל לפחות לגבי 400,000 שקל

שהמשרד לקליטת עליה התחייב עליהם, יש הוזה חתום והוא יקויים, אין בעיה.
יואב הס
יש כאן שאלה חשבונית פשוטה. מדובר על 900,000 שקל שייחסה בסוף השנה. הורדת דמי הזיכיון

תוריד 500,000 שקל. יוותר חוסר של 400,000 שקל. אבל כעת מר שלמה מולה אמר שייחסה רק

240,000 שקל.
דוד מהרט
בגלל שחסר כסף אז עשינו שידורים חוזרים, שידורי לקט, תה נתן מעין הנשמה מלאכותית לתוכנית.
שלמה מולה
אנחנו יודעים מה הם המקורות העומדים לרשותנו. לקחנו בחשבון בתקציב את מה שאנו מקבלים



מהUGN-, משירות הסרטים של פדרציית ניו-יורק. כמו כן מתקבל מימון ממשרדים שונים עבור תוכניות

אקסטרה. למשל משת- הבריאות נותן סכום מסויים, לא גבוה, לתוכנית בתחום הבריאות,
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת אומרת, אנחנו נמצאים היום במצב שאם שר החינוך, התרבות והספורט יהיה מוכן לפטור מדמי

הזיכיון, אנחנו נימצא בגרעון של כ-250,000 שקל, שהמשרד לקליטת עליה יהיה מוכן לממן.
מרים ענבי
המספר פשוט לא מדוייק. אמרתי כבר, 900,000 פחות 500,000 זה 400,000 שקל.
שלמה מולה
אבל יש שידורים חוזרים.
תמר ריינר
הכל נלקה בחשבון ועדיין חסרים 400,000 שקל.

לדעתי צריכה לצאת קריאה קודם כל אל שר החינוך, התרבות והספורט לפטור מדמי הזיכיון. שנית,

צריכה לצאת קריאה גם למשרד החינוך, התרבות והספורט ואל המשרד לקליטת עליה למצוא פיתרון תקציבי

של קבע להפקה מסודרת של התוכנית.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה לגבי שנה הבאה. אבל קודם צריך לסיים את השנה הזאת.
שלומי אשכנזי
אני רוצה לצאת בקריאה מספת לטלוויזיה החינוכית, מתוך ה-90 מיליון שקל להקצות ל-2%

מהאוכלוסיה - דהיינו לעולי אתיופיה - 2% מהתקציב, שזה 2 מיליון שקל, לטובת התוכנית. אני חושב

שהטלוויזיה החינוכית צריכה לקחת את זה על עצמה. אם לא היתה יתמה של מרכז ההיגוי לתוכנית

באמהרית בטלוויזיה החינוכית אני חושב שלא היתה תוכנית באמהרית.
תמר ריינר
על סמך מה אתה אזמר את זה?
שלומי אשכמי
על סמך העובדה שאני יודע שהיוזמה לשידורים באמהרית התקיימה רק אחרי שמרכז ההיגוי יזם את

הדברים. עד אז לא היו תוכניות כאלה. אתם גוף ציבורי.
מרים ענבי
זה לא נכון. 90 מיליון שקל זה כולל משפרות. אתה לא מכיר את הרכב התקציב שלנו ואת הרכב

התוכניות שלנו. אתה לא מכיר את הרכב האוכלוסיה שאנחנו צריכים לתת לה פיתרון ולכן אי אפשר מעל

הבמה הזאת לבוא ולטעון טענות כאלה.
שלומי אשכמי
האוכלוסיה כוללת גם את אוכלוסיית יוצא' אתיופיה. מאז שנת 1984, שאז הם הגיעו לארץ, אתם לא

הבאתם אף פעם תוכניות לאוכלוסיה הזאת.
מיכל ארבל
היחידים שהיו להם תוכניות באמהרית זה אנחנו. האם אנחנו צריכים לתקן את החטאים של כולם?
מרים ענבי
מה עם רשות השידור שמקבלת תקציבים מהציבור ולא עושה שום דבר בעניין?
היו"ר נעמי בלומנטל
אנא אימרו לנו, מה התרומה שלכם לנושא הזה?
מיכל ארבל
אנחנו מפסידים 5,000 דולר לתוכנית, לשבוע. זה בין 4,000 דולר ל-6,000 דולר. זה לא שייך לדמי

הזיכיון. זה ההפסד שלנו עקב פרסומות שאנחנו לא מוכרים.
דוד מהרם
תתארי לעצמך שהיו משדרים במקש זאת תוכנית שיש ממנה הכנסה.

אפשר היה לכפות עליהם לשדר וכולי אבל אני לא תומך בכך.

דובר פה על תחושת הבושה, שכל פעם צריכים לשבת על סכומים כה פעוטים. אגב, אני רוצה להגיד לך

שכבר חצי שנה ועדת ההיגוי לא מדברת על תכנים אלא כל פעם מדברים איך להביא שקל כזה ולחסוך

אגורה כזאת ולהאריך את התוכנית. לכן מה שהייתי מציע לגברת' היושבת-ראש, שתצא מפה קריאה

למשרד החינוך, התרבות והספורט ולמשרד לקליטת עליה, כדי שיימצא פיתרון קבע, שיהיה תקציב קבוע.

שלא נצטרך כל פעם להתחנן, לחפש, לפנות לפדרציות ולקרנות וכולי. זה לדעתי צריך להיות הכיוון.
יוחנן בן-יעקב
מר דוד מהרט, מה שנסכם בינינו - בין משת- החינוך, התרבות והספורט לבין מרכז ההיגוי - לגבי תקציב

1999, כמו מה שסיכמנו על תכנון ועל ביצוע תקציב 1998, יתבצע.
תמר ריינר
השאלה היא מה תסכמו.
יוחנן בו-יעקב
אני לא יושב פה על תקן זה שתפקידו להגיד לגופים אחרים לתת יותר.
היו"ר נעמי בלומנטל
התקציב שמגיע לטלוויזיה החינוכית, האם הוא עובר דרך מרכז ההיגוי?
נגיסט מנגשה
לא, זה על חשבון תוכניות אחרות.
דוד מהרט
חצי מיליון שקל - זה מה שמשת- החינוך, התרבות והספורט אמר שהוא סל הפעולות שלנו ושנחליט מה

אנחנו רוצים. אנחנו נתנו ממה שיכלנו כך שלא נפגע בתוכניות אחרות, וכך סימנו חצי מיליון שקל. אם מר

בן-יעקב יעביר עכשיו עוד חצי מיליון שקל מעבר למסגרת התקציבית הקיימת, אני אשמח שזה יעבור לשם.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר יוחנן בן-יעקב, האם התקציב הזה, שמגיע דרך משרד החינוך, התרבות והספורט, האם כל התקציב

שהולך לטלוויזיה החינוכית עובר דרך מרכז ההיגוי?
יוחנן בן-יעקב
אף שקל לא עובר דרך מרכז ההיגוי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אז למה זה החלטה שלהם?
יוחנן בן-יעקב
אנחנו יושבים ביחד ומחליטים על חלוקת המשאבים.
יואב הס
הרי יש תקציב מסויים שמשרד החינוך, התרבות והספורט צריך להעביר לוועדת ההיגוי ומתוך התקציב

הזה חלק מסומן עבור תוכנית הטלווזיה.
יוחנן בן-יעקב
מה שאמרת אינו נכון בכלל. במשרד החינוך, התרבות והספורט כתוב בספר התקציב מה הוא ההיקף

התקציבי שעומד לזכות קליטת יוצאי אתיופיה. בחלוקת התקציב שבספר התקציב כתוב שהוא עומד לטובת

פעולות קליטת יוצאי אתיופיה. יושב משרד החינוך, התרבות והספורט עם אנשי מרכז ההיגוי, בונה את

החלוקה הפנימית ומעביר את זה לגופים. מרכז ההיגוי הוא ועדה. הוא לא עמותה, הוא לא מקמי כסף, זה

לא גוף שמפעיל כסף. זה גוף שעובד איתנו - ולפי דעתי עובד מצויין.
יואב הס
מי משלם לעובדים במרכז ההיגוי? מה זאת אומרת שאין תקציב למרכז ההיגוי? אחה מין תשובה זאת?
דוד מהרט
תוכנית הטלוויזיה הזאת היא אחת התוכניות החשובות, כמו תוכניות אחרות. מה שאנחנו עושים עם מר

יוחנן בן-יעקב הוא, שיש תוכניות שפועלות ואנחנו מחליטים האם לממן אותן....

המשמעות של דברי מר יוחנן בן-יעקב כרגע היא שאם אנחנו חצים להעביר מיליון שקל לטלוויזיה

החינוכית, צריך לבטל תוכניות חינוכיות אחרות. אני לא מוכן לבטל תוכניות אחרות כדי לקיים תוכנית טלוויזיה.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה מה שאני לא רוצה שיהיה.
יוחנן בן-יעקב
אני אומר שכעובד מדינה אני כפוף להחלטה שמתקבלת בוועדת הכספים של הכנסת בחוק התקציב.

אני לא יכול לחרוג מזה. אני לא יכול לאשר כסף שלא קיים בתקנה. זה בניגוד לחוק.
תמר ריינר
כמה עודפים יהיו השנה למשרד החינוך, התרבות והספורט? אין שנה בלי עודפים.
יוחנן בן-יעקב
גברת תמר ריינר, יש לי בקשה, אני לא עזרתי לאף אחד פה כשהציגו את חלוקת תקציב הטלוויזיה

החינוכית, מה היא עושה בעניין הזה. אני מציע שאת לא תעזרי לחלק את תקציב משרד החינוך, התרבות

והספורט. יש שר בשביל זה, עם כל הכבוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
תסלחו לי מאוד, אתם מייצגים את ארגון הגג, אחד ממכם ידבר. אני חושבת שזה הוגן מאוד. או שהיא

תדבר או שאתה תדבר. אני נתתי לכם את זכות הדיבור. גברת' חצה לשאול שאלה, נכון?
מלקו צגה
יש לי שאלות למר יוחנן בן-יעקב. אמרת שאתם מחליטים על כל התקציב בשיתוף עם מרכז ההיגוי.

1) האם אתם מחליטים בשיתוף לגבי 230 מיליון שקל?

2) האם אתה מדבר על זה שתסכמו ביניכם, בינך לבין יושב-ראש מרכז ההיגוי, מר דוד מהרט, על

התקציב שיש לרשותו - יש לו 15 מיליון שקל - ומשם תורידו?

3) ככל הידוע לי בכמה פגישות שיצא לי לפגוש אותך, אתה אמרת שיש בעיות, שמרכז ההיגוי לא ידע

לקבוע סדרי עדיפויות.
יוחנן בן-יעקב
לא אמרתי את זה אף פעם. מעולם לא שמעת אותי אומר משפט כזה, לא היה ולא נברא.
מלקו צגה
אני הייתי בדיון וכך שמעתי. אבל השאלה היא, אם יש משהו שאתם יכולים לפתור ביניכם, תיפתרו את

זה. העיקר הוא שהתוכנית תימשך.
ט;י0ט מנגשה
אני רוצה להעיר דבר מה לגבי התקציב של משרד החינוך, התרבות והספורט. צריך להיות בחר,

התקציב המיועד ליוצאי אתיופיה הוא לא 230 מיליון שקל. התקציב לעולי אתיופיה, שהוא בתוספת שקיבלנו

מעבר לתקציב הכללי שמיועד לכל ילד בעם ישראל, הוא 109 מיליון שקל בלבד. לפני כן זה היה 250 מיליון

שקל והירידה הזאת לא מתקבלת על דעתנו. אני פונה אליך, מר יוחנן בן-יעקב, כשאתם מציגים את התקציב

בבקשה תגידו במפורש שזה לא נכון שיש 250 מיליון שקל המיועדים ליוצאי אתיופיה. מדנבר על 109 מיליון

שקל בלבד.

ילד שלומד בפנימיה, גם הילד שלי וגם הילד של גברת תמר ריינר, מתוקצב על-ידי משרד החינוך,

התרבות והספורט. לגברת תמר ריינר לא יבואו וייגידו שהתקציב המיועד לבן שלה הוא כך וכך ואילו את הבן

שלי מוציאים ומציגים את התוכנית שלו כתוכנית מיוחדת, כתקציב נוסף, וכך מטעים את הציבור.
יוחנן בן-יעקב
אולי את מטעה את הציבור ואומרת פה מידע לא נכון באופן מוחלט? אני מצטער שאת אומרת פה

דברים פשוט לא נכונים. אני חושב שגם את יודעת את זה.
נגיסט מט;שה
יש לנו את הנתונים. אני מוכנה לשבת איתך ולהראות לך את הדברים.
יוחנן בן-יעקב
את מוזמנת לבוא.
משה באטה
יש תוכנית בטלוויזיה של הרב עובדיה יוסף שמשודרת כל שבוע, אני רוצה להבין איך הוא משדר? אולי

נוכל גם אנחם לעשות דבר נזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל, ת0לה לי, זאת לא ועדה של הרב עובדיה יוסף. זאת לא ועדה של הוותיקים אלא של העולים.
דן וולמן
אני שואל את נציג משרד החינוך, התרבות והספורט, מר בן-יעקב. אני לא חצה להיכנס לשאלה מה מר

דוד מהרט חשב שיהיה בתקציב שלו. כשאנחנו פגשנו אותו הוא אמר שהוא מעריך שהוא יוכל לתת 500

אלף שקל. אמרו לו שהכסף יספיק לתוכניות עד לחודש ספטמבר ושאלו מה לגבי ההמשך, ואז הוא אמר:

אנחנו ננסה להשיג יותר. אני שואל אותך עכשיו לא לגבי העבר. אני מדבר על מה שקרה עכשיו. אני מרגיש

כאן שאנשים די נואשים לגבי ההמשך של התוכנית. כולם מרגישים שאם יעצרו את התוכנית בעוד חודש

ויחליטו על תוכנית אחרת, שזה יגרום לבעיה, שיהיה קשה לחדש אותה וכן הלאה.

מר יוחנן בן-יעקב, בהתחלה אתה ע"נת במה שעיינת ונתת מין תחושה כזאת שזה לא כל-כך נוגע אליך.

אני שואל: האם משהו כאן נגע לך? האם אתה מבחין שיש כאן באמת מצוקה? אם אתה לא חצה לגעת

בתוכנית של ילדים שעוזבים מסגחת או בתוכנית מחשבים, אתה צריך לשאול את עצמך: האם אני יכול

למצוא איזה פיתרון? זה מה שרציתי לשמוע ממך.
יוחנן בן-יעקב
אני עובד מדינה ועל-פי חוק מדינת ישראל אינני יכול להתחייב פה על מה שלא כתוב בסעיף התקציבי.
דן וולמן
האם אתה יכול להשתדל? לא להתחייב.
יוחנן בן-יעקב
אני לא יכול לשנות את תקציב המדינה, זה לא בידי. זה בידי ועדת הכספים של הכנסת. אני יכול לחלק

או לפזר את התקציב שעומד לרשותי. את החלוקה הזאת אני מקיים בהתייעצות מלאה עם אנשי מרכז

ההיגוי. יותר מזה אני לא יכול להשתדל. מה אני יכול להגיד לו? שיש לנו איקס מיליונים, בוא ניתן פחות

לתוכנית זאת ויותר לתוכנית זאת. את זה אני יכול לעשות. כך בנוי תקציב המדינה כולו. האם יש גוף ממלכתי

אחד שעובד אחרת עם תקציב המדינה?
יואב הס
ומה עם הרזרבות?
שלמה מולה
מר יוחנן בן-יעקב, יכול להיות שאתה פקיד יותר ותיק ויותר בכיר. אבל באמת, כולנו יודעים שיש עכשיו

עודפים בתקציב, רזרבות בסעיפים, ועושים העבחת. לדעתי, אם אתה שואל אותי, אם אנחנו במשרד

לקליטת עליה הצלחנו למצוא 230,000 שקל, אני שידרתי לחברים בוועדת ההיגוי כל הזמן: חבריה, אנחנו

נמצא תקציב. לכן אין שום סיבה בעולם שיהיה בלתי אפשרי לשנה הזאת לבוא ולהגיד אין דמי זיכיון. ואם

לשר לא יתחשק לפטור מדמי הזיכיון, לא יכול להיות שלא תגידו כנציגים של משרד החינוך, התרבות

והספורט שאתם תממנו 500,000 שקל.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מסכמים את הדיון ומסיימים בזה.

ועדת העליה והקליטה תומכת, ותפעל במלוא העוז והיכולות שלה כדי שהתוכנית הזאת תישאר. אין שום

0פק לגבי המשך התוכנית הזאת, הן בשנה הנוכחית, זה בחר אליו, והן לגבי שנת 1999. נדאג לכך

שבתקציב לשנת 1999 התוכנית תהיה מתוקצבת במלואה.

אני רוצה לברך על כך שהאנשים המקצועיים מקרב בני העדה האתיופית הגישו לכם תקציב שהוא

המינימום שבמינימום. אני חצה להדגיש וחשוב לי שזה גם יופיע בפרוטוקול. גברת תמר ריינר ציינה

שאנשים, מתוך המודעות הגבוהה ומתוך מסירות רבה, הגישו באמת תוכנית בעלות מינימלית. אנחנו חצים

שתהיה עלות שתהיה יותר ריאלית אבל אנחנו בהחלט מברכים על כך שהם הגישו תוכנית מינימלית.

אני מבינה שמדובר על תקציב שאמור להיות 2.5 מיליון שקל בשנה הבאה. במידה ושר החינוך,

התרבות והספורט יוכל לפטור מדמי הזיכיון, אנחנו מדברים על כ-2 מיליון שקל. אנחנו נשקוד על כך ונפעל

לכך שזה אומנם יופיע כך בתקציב.
לגבי הפטור מדמי הזיכיון
ועדת העליה והקליטה תיפנה לשר החינוך, התרבות והספורט. אני רוצה

לסכם, מר יוחנן בן-יעקב, במידה והשר לא יפטור מדמי הזיכיון, האחריות שלכם תהיה לגבי תיקצוב של

כ-500 אלף ש"ח. הייתי חצה לקבל את האישור שלך, שבמידה והשר לא פוטר מדמי הזיכיון אתם

מתקצבים את ה-500 אלף ש"ח.
יוחנן בן-יעקב
אני לא מוסמך לתת לך אישור כזה כי החלטות על העבחת תקציביות במשרד החינוך, התרבות

והספורט בשלב הזה של השנה אינן בידיים שלי. אני יכול לעשות דבר אחד -ולא רציתי להעלות את זה כאן

אבל מכיוון שלוחצים אז אני אעלה את הדבר - משרד החינוך, התרבות והספורט, על-פי התחייבות שניתנה

בזמנו על-ידי שר החינוך זבולון המר ז"ל וחזרה לידי השר יצחק לוי, הוסיף לתקציב קליטת 'וצאי אתיופיה

מעבר לכל מה ש0וכם בתיאום עם אנשי מרכז ההיגוי עוד 3 מיליון שקל עבור תוכניות, מה שנקרא,

קואליציה. אין בעיה לצמצם שם ולהעביר חלק לכאן. אני לא רוצה לעשות את זה. אני הרי לא מוסמך לשנות

את ספר התקציב של המדינה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני אפנה לשר החינוך, התרבות והספורט ישירות. אם לשר תהיה אפשחת אני מאמינה שהוא יפטור

מדמי הזיכיון. במידה ולא, אנחנו נצטרך להיעזר באותו תקציב מיוחד לתוכנית הזאת.

אני חצה לאחל לכולכם שנה טובה. אנחנו נהיה בקשר, כדי שהעניין אומנם יבוצע. תהיו בקשר איתי ועם

מנהלת הוועדה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05

קוד המקור של הנתונים