ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/07/1998

הצעת חוק ישראלים חוזרים - שנת היובל (הוראת שעה), התשנ"ח-1998 - ח"כ יצחק כהן; הצעת חוק תושבים חוזרים (מענק התארגנות), התשנ"ח-1998 - ח"כ נעמי בלומנטל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. ה' באב התשנ"ח (28 ביולי 1998). שעה 14:00
נכחו
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

יצחק וקנין - מ"מ היו"ר

אופיר פינס-פז
מוזמנים
חה"כ יצחק כהן

אלי פלג - סמנכ"ל משרד התיירות

טובה פינקלשטיין - יועמ"ש, המשרד לקליטת עליה

נדיה פריגת - מנהלת המח' לתושבים

חוזרים, המטרד לקליטת עליה

מלי חדד - ע/מנכ"ל, משרד העבודה

והרווחה

יחזקאל בקל - מנהל אגף נכות, הביטוח

הלאומי

אורנה וירקוביצקי - מנהלת מח' הבטחת הכנסה,

הביטוח הלאומי

ג'ודי וסרמן - ס/יועמ"ש הביטוח הלאומי

טובה ידידיה - מנהלת קובץ אוכלוסין,

הביטוח הלאומי

שרה קנדלר - ע/יועמ"ש, המכס

אלדד דוכן - לשכה משפטית, משרד האוצר

נטאשה מיכאלוב - ס/ממונה על התקציביס, משרד

האוצר

דב אייזן - מקשר מערכת החינוך עם

התפוצות, משרד החינוד

והתרבות

ישראל שווריו - סמנכי'ל בכיר לאכלוס, משרד

הבינוי והשיכון

אלן זיסבלט - משרד המשפטים

מתי הכהן - משרד החוץ

משה גן - הסוכנות היהודית
היועץ המשפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
הצעת חוק ישראלים חוזרים - שנת היובל

(הוראת שעה), התשנ"ח-1998 - ח"כ יצחק כהן,

והצעת הוק תושבים חוזרים (מענק התארגנות),

התשנ"ח-1998 - ח"כ נעמי בלומנטל.



הצעת חוק ישראלים חוזרים - שנת היובל (הראת שעה).

התשנ"ח-1998 - ח"כ יצחק כהן

הצעת חוק תושבים חוזרים (מענק התארגנות).

התשנ"ח-1998 - ח"כ נעמי בלומנטל.
היו"ר יצחק וקנין
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני אחליף את יושבת ראש הוועדה למשך

חצי השעה הקרובה לערך. הדיון בהצעת החוק של חבר הכנסת יצחק כהן:

ישראלים חוזרים - שנת היובל (הוראת שעה), התשנ"ח-1998.
יצחק כהן
בתחילת דבריי, אני חייב לציין שהצעת החוק היא הוראת שעה והיא

מוגבלת ל-12 חודש, או מקריאה שניה ושלישית ל-18 חודש. מיום קבלת החוק,

היא נועדה לפתוח את שערי המדינה, ולתת "חנינה" ליורדים. מנתונים שיש

לי, למעלה ממיליון ישראלים יורדים מפוזרים ברחבי העולם, בניה הטובים

של מדינת ישראל שירדו לארצות הגולה, שלא תמיד באשמתם. מדובר במיטב

הבנים, בישראלים שנולדו כאן, גדלו כאן, שירתו בצבא הגנה לישראל, למדו,

ורובם המכריע ציבור מאוד חיובי. ממרקם חברתי בדרגות הגבוהות.

הגיע הזמן לעשות מבצע בשנת היובל ולהתייחס לבנים היורדים. להעיף

אליהם מבט ולא להפנות אליהם את העורף, ולפתוח את השערים לתקופה מאוד

מוגבלת. הדבר יהווה גם מעין זרז שיאמר להם שזו הזדמנות חד-פעמית, פעם

ב-50 שנה. אני מקווה שביובל ה-100 לא נצטרך לעשות זאת, כי הם ישארו פה

לעד כבניה של החברה הישראלית, ולא יצטרכו לנטוש אותנו.
נאמר להם
בואו, יש לכם הזדמנות, המדינה נותנת לכם הזדמנות. מעין

"חנינה", היא פותחת את שעריה ליורדים. נכין את אותה קבלת פנים שמקבלים

עולים חדשים כולל כל ההטבות שעולה חדש מקבל, כמובן בהתייחסות של ארץ

המוצא.

בבדיקה שעשינו, ולא העלינו את הצעת החוק הזו מבלי לבדוק את השטח,

להצעת החוק הזו יש הדים רבים בקרב קהילות היורדים בחוץ לארץ. הם

מתייחסים אליה מאוד בחיוב, והם מחכים בקוצר רוח שההצעה הזו תתקבל. אין

לי ספק שזה ישיב ארצה רבים מאוד. אני חושב שההצעה ראוייה. אני רואה פה

את גברת מיכאלוב ואני מדגיש שמדובר בהוראת שעה, המוגבלת לשנה או לשנה

וחצי, ל-12 חודש או ל-18 חודש.

אדוני יושב הראש, אני חושב שראוי לקבל את ההצעה ולהעביר אותה

למליאה להכנה להצבעה לקריאה ראשונה, להחזיר אותה חזרה לוועדה לקראת

קריאה שניה ושלישית, ולטפל בה בפרטי פרטים, ולהתייחס לכל הנוגעים

בדבר.
יצחק וקנין
תהיה התנגדות מהאוצר. כמה כסף זה עולה למדינה?
יצחק כקן
זה יעלה את אותו סכום כסף אילו אותה כמות יורדים היו עולים

מטג'קיסטן מאוזבקיסטן, אתיופיה וכל מקום אחר. אין לי שום דבר נגד

העולים חלילה. להיפך, אשמח מאוד אם יעלו ארצה.

יצחק וקנין;

כמה נותן מטרד הקליטה לעולה?
יצחק כהן
אדוני היושב ראש, את אותה עלות היו משקיעים גם אם הם היו עולים

חדשים. אני מדבר פה על עולים סופר-איכותיים. המדינה תחסוך המון כסף

באולפנים שהיא לאזקוקה להם במקרה זה, ובמה שנקרא קליטה חברתית שלא

נחוצה כאן, מכיוון שהם יתערו מיד בחברה הטבעית שלהם, בתוך המשפחות

שלהם, החברים שלהם, החברה שממנה הם ננטשו. אני חושב שזה יחסוך כסף.

בנוסף לכך, בואו נחשוב על התועלת הכלכלית שתצמח מזה. אין ספק

שמדובר באנשים בעלי מקצועות כאלה שיכולים לתת תנופה לצמיחה, ולהוציא

את המשק מהתרדמה שבה הוא נתון. האוצר יכול להסתכל על פי הקריטריונים

של עולים חדשים. אם הם לא היו ישראלים והיו עולים חדשים, לא היו

הוצאות? אולי אפילו כבדות יותר.

יצחק וקנין;

הייתי רוצה לשמוע את דעת משרד הקליטה.
טובה פינקלשטיין
אגע בכמה נקודות. ראשית, מבלי להתייחס לעמדת ממשלה שהיתה לגבי

הצעות החוק, יש לנו הערה אחת מהותית. משרד הקליטה מסייע לתושבים

חוזרים ללא אבחנה אם הם יהודים או אינם יהודים. בזמנו, היתה אבחנה

והסיוע היה רק לתושבים חוזרים יהודים.

יצחק כהו;

אני מבין למה את מתכוונת, ולכן הכנסנו פה את חוק השבות.
טובה פינקלשטיין
זה לא משנה.
יצחק כהן
אם את מתכוונת לאוכלוסיה הערבית, היא לא נכללת פה.
טובה פינקלשטיין
היא לא נכללת פה ואי אפשר שלא לכלול אותה.
יצחק כהן
למה לא?
טובה פינקלשטיין
מפני שיש אבחנה בין אדם לפני עלייתו ארצה, לבין אזרח ישראלי.

אנחנו לא יכולים להפלות ולהבחין לגבי אזרחים ישראלים, בין אזרח לאזרח.

בזמנו באמת היתה אבחנה כזו. היתה פניה בשנת 1987 או 1988 ליועץ המשפטי

לממשלה דאז מר יוסף חריש, והיועץ המשפטי הוציא הנחייה ברורה.
יצחק כהן
גברתי, שכחת מה התפקידים שלנו? אנחנו מחוקקים. החוק הזה כל כך

מפורש וכל כך ברור, שלא השארנו פה משהו לפרשנות.
טובה פינקלשטייין
לא שכחתי, אבל אני חושבת שאולי מישהו אחר שכח שיש גם חוק יסוד:

כבוד האדם וחירותו, שלא מאפשר אפליה. אולי משרד המשפטים יטיב להסביר

זאת טוב ממני. אני עושה אבחנה ברורה בין חוק השבות, שחל על אדם לפני

עלייתו, לבין חוקים שחלים על אזרחי המדינה.
אלן זיסבלט
אני מאוד מקווה שהדברים של מר יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי

לממשלה הגיעו. הוא שלח לשני התיקים הערות בענין זה. זה לא רק ענין

חוקתי אצלינו, אלא לדעתינו הוא גם מהווה הפרה של ההתחייבויות שלנו לפי

האמנות הבינלאומיות. אכן, יש אבחנה בין זה שאנחנו יכולים להחליט

שאנחנו רוצים לקבל עולים חדשים, ולתת ליהודים איזו שהיא הכרה בתור

יהודים. בכל זאת זו מדינת היהודים. אבל, ברו;ע שאנחנו נותנים אזרחות
לאנשים, אנחנו לא יכולים להגיד
הנה, לאזרח היהודי ניתן הטבות

מסויימות ולאזרח הערבי או הלא ערבי, הטבות אחרות. אני תושב שזה

בעייתי.
יצחק כהן
חוק השבות מפלה מלכתחילה. הוא עושה אבחנה ברורה בין יהודים לשאינם

יהודים.
אלן זיסבלט
זה יוצא מהכלל.
יצחק כהן
אז גם ההצעה שלנו יוצאת מהכלל. זו הוראת טעה.
היו"ר יצחק וקנין
ההוק הזה הוא חוק זמני שנקבע לו פרק זמן, כפי שנאמר פה כהוראת

שעה. לכן אני לא חוטב שאפשר לבוא ולטעון את הטענות האלה.
אלן זיסבלט
אנחנו טוענים את הטענות, אנחנו מסתייגים ואנחנו מבקשים שהוועדה

תחשוב על כך.
אופיר פינס-פז
אני רוצה להבין, אתם נגד העניו של המענק או נגד המענק רק ליהודים?
יצחק כהו
האם גברת פינקלשטיין מוכנת לחזור על הערותיה כדי שגם חבר הכנסת

פינם-פז שהצטרף אלינו עתה ישמע אותו?
טובה פינקלשטיין
ראיתי לנכון להפנות את תשומת לב הוועדה לעובדה, שאנחנו, במשרד

הקליטה, לא מבחינים ביו תושבים חוזרים יהודים לביו תושבים חוזרים

שאינם יהודים. אי אפשר לעשות אבחנה כזו. אני גם נתתי מעט פרטים לגבי

ההיסטוריה. בזמנו, הבחנו ביו שני סוגי התושבים, והיתה הנחייה של היועץ

המשפטי לממשלה דאז מר יוסף חריש, שקבע באופו מאוד נחרץ וחד-משמעי שלא

ניתן להפלות ביו אזרחים.
אופיר פינס-פז
אז אתם לא נגד המענק?
טובה פינקלשטיין
לגבי המענק יש החלטת ממשלה.
אופיר פינס-פז
חבר הכנסת כהו, מה אכפת לך אם הם ערבים? תעזוב את זה. לך לעניו

עצמו, להחזיר תושבים חוזרים ארצה. כמה ערבים יבואו בשנת היובל לישראל?

אתה "מפספס" את העיקר.
אלן זיסבלט
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר יהושע שופמן. הוא מומחה מוכר למשפט

ההוקתי ולהתחייבויות הבינלאומיות שלנו . הוא כתב את הדברים בצורה

ברורה ביותר.
יצחק כהן
מה קורה עם תושב חוזר שאינו יהודי? למשל תושב חוזר מכפר כנא? למה

הוא זכאי?
טובה פינקלשטיין
הוא מקבל את כל הסיוע שמקבל תושב חוזר יהודי. בעיקר פטור ממכס.
אופיר פינס-פז
פונים אליך לא יהודים?
טובה פינקלשטיין
כן. בערך 10% מהפונים. אולי פחות אפילו. אבל כל מי שפונה,

סטודנטים, מדענים, כל מי שפונה מקבל סיוע.
יצחק כהו
אם אני קושר את זה לעליה, אני לא קושר את זה לישראלים חוזרים.
טובה פינקלשטיין
זה לא משנה.
יצחק כהן
מיד יכנס לכאן היועץ המשפטי מר שלמה שהם ויבדוק את הנושא החוקתי.
ישראל שוורץ
עצם שיטת הניקוד שקיימת במשרד השיכון, נותנת בעקיפין העדפה

ליורדים. כי שיטת הניקוד עובדת בהנחה, שהיום, במציאות הישאלית, כשאדם

מתחתן הוא צריך לקנות דירה. ככל שעובר יותר זמן והוא לא קנה דירה,

ונולדים לו ילדים והוא לא קונה דירה, סימן שמצבו קשה יותר, ובהתאם הוא

זוכה לכל מיני העדפות וסיבסוד באגרות וכדומה.

לגבי תושבים חוזרים שהיו בחוץ לארץ 10 שנים למשל, והם לא היו

במציאות הישראלית שבה קונים דירה וכולי...
אופיר פינס-פז
אלא אם כן היתה לו דירה לפני שהוא ירד.
ישראל שוורץ
אס הוא קנה דירה לפני שהוא ירד מהארץ הוא ממילא לא בפנים. אני

מניח שלא רוצים להגדיר כל מי שירד מהארץ כמחוסר דירה. לא זאת המטרה.

אד אם הוא גר 10 שנים בחוץ לארץ, אני רוצה להאמין שאין הכוונה להקנות

לד זכאות כחסר דיור. הוא עולה חדש. עולה חדש שקנה דירה בהיותו בחוץ

לארץ והוא בא לארץ, הוא לא מקבל משכנתא כי יש לו דירה. אז אס רוציס

להקנות זכויות של עוליס, אותו דין חל על ישראליס. אין סיבה לתת העדפה

ליורדיס על פני עוליס.
יצחק כהן
ודאי שלא.
ישראל שוורץ
אס ישב יהודי בפלורידה וקנה דירה בנתניה, ועלה לארץ כעבור כמה

שניס...
'יצחק כהן
אס יש לו דירה בוודאי שלא יקבל.
ישראל שוורץ
אז אני אומר שאותו דבר יהיה גם לגבי תושביס יורדיס.
יצחק כהן
אין כל ספק. אס הוא לא בהגדרת חסר דיור, אף אחד לא רוצה לתת לו את

זה.
ישראל שוורץ
עכשיו, בוא ניקח דוגמא של חסר דירה שחי בחוץ לארץ 10 שניס, ונולדו

לו ילדיס. במציאות הישראלית הוא זוכה לניקוד, כי עובדה היא שהוא לא

קנה לעצמו דירה. לגבי היורד זה לא רלוונטי כי הוא ממילא נולד במציאות

של לקנות דירה, וכבר מכה זה יש לו העדפה.

מעבר לזה, לתת לו העדפה בגלל שישב מעבר ליס לעומת מי שישב כאן

נראה לי קצת מעוות.
יצחק כהן
יש פה שאלה ערכית כבדה. יש פה אנשים שישבו פה ושירתו פה וגדלו פה,

ולא יארזו מזוודות, ואיו להם שוס מטרה כזו. הנושא מטפל בבעיה כואבת

מאוד, של כמעט מיליון ישראלים יורדים, ולנסות להביא אותם ארצה.
ישראל שוורץ
השיטה הנוכחית בתחום הדיור ממילא נותנת להס העדפה כי היא מו;דירה

אותם כחלשים. כי הרבה מהם לא רכשו דירה, למרות שזו לא אינדיקציה. הם

יכולים להיות מדעניס או אינני יודע מה, שמרוויחים 10,000 דולר ביום.

אס הם היו בארץ היתה להם דירה, אבל הם צפים עכשיו למעלה.

דבר נוסף, אני חושב שצריכה להישאל השאלה מה זה יורד? האם שליח

הסוכנות צריך לקבל העדפה כי הוא ישב כמה שנים בחוץ לארץ? נכון להיום

הוא בפנים. מה עם סטודנט שנסע ל-3 שניס? אני טועה?
נדיה פריגת
סטודנט כן, אבל שליח לא. סטודנט הוא מישהו שיבוא אליך בלאו הכי.

ש לו זכות לזכאות.
ישראל שוורץ
אני שואל האס צריך לתת לו העדפה בגלל שהוא נסע לחוץ לארץ? ובגלל

שהוא למד שס ולא כאן הוא צריך לקפוץ למעלה בסולם כמו עולה חדש?

דבר אחרון, יתכן יצב שאנשים ישבו בחוץ לארץ ויקנו דירה בארץ. למה

לא? המדינה באה ואומרת שכל מי שרוצה סיוע יפה וכבד, שיקנה דירה בארץ.

מצויין. יהיה להם איפה להיות בחופשות. אין לנו שליטה על זה. זה מה

שיכול לקרות בקלות.
יצחק כהן
הועלו כאן כמה בעיות שכאלה, לאו דווקא לגבי דירות אלא לגבי דברים

אחרים שהצלחנו לפתור באיזו שהיא דרך.
נטאשה מיכאלוב
לצערי, לא באתי לכאן עם חישוב גמור ומסודר. צריך לבדוק את הדברים

לגבי כל המשרדים שנותנים סיוע. הצעת החוק הזו התקדמה במהירות שלא

ציפינו לה.

(יושבת ראש הוועדה הגברת נעמי בלומנטל נכנסה).
יצחק כהן
אדוני היועץ המשפטי, הועלו פה כמה בעיות חוקתיות בשעה שלא היית

פה ואומר מה הן בקיצור. יש פה, בהצעת החוק פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם

וחירותו, לגבי חוק השבות. מדובר פה בישראלים חוזרים שאי אפשר לכלול

אותם כיהודים.
אלן זיסבלט
בעקבות הדברים של משרד הקליטה, אנחנו ביקשנו להדגיש שיש לנו בעיה

מיוחדת עם ההצעות האלה. דהיינו, ככל שגם אנחנו וגם העולם מבינים את

הרקע המיוחד לחוק השבות, שאנחנו יכולים בתור מדינה יהודית להחליט למי

לתת להיכנס למדינת ישראל ולמי להעניק אזרחות, ברגע שהחלטנו שגם אי וגם

ב' הם אזרחים, אנחנו לא יכולים להפלות בינהם. לא מבחינת החוקה שלנו או

דיני החוקה שלנו, ולא מבחינת ההתחייבויות הבינלאומיות שלנו כמו- כל

ההצהרות בדבר זכויות האדם למיניהן שאנחנו חתומים עליהן. אני חושב שעצם

הענין קורא לנו למחשבה שניה.

יצאתי מהנחה שהדברים של מר יהושע שופמן, שהוא מומחה מוכר למשפט

החוקתי כפי שכבר אמרתי, הגיעו לוועדה. יכול מאוד להיות שלא. בכל אופן,

ביקשתי לצלם את הדברים, ואני חושב שבאופן ברור ביותר זה מבטא את הבעיה

היסודית ביותר.
שלמה שהם
שאלה דומה מאוד עלתה באיזו שהיא השתלמות שערכנו לפני מספר שנים עם

נשיא בית המשפט העליון הנשיא ברק. השאלה נדונה לעומק, ויש הרבה דברים

שכתבנו בנושא הזה. השאלה החוקתית נוגעת בשאלה אחת והיא שאלת עקרון

השיוויון כזכות חוקתית. זה הדבר הבסיסי. השאלה היא אם עקרון השוויון

הוא זכות חוקתית והאם היא מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת

השאלה החוקתית הבסיסית. בנוסף לכך, יש שאלה חוקתית נוספת, שהייתי אומר

שהיא שאלה שנוגעת בזכויות האדם הטבעיות, או בעקרונות הצדק הטבעי, גם

אם עקרון השוויון איננו זכות אדם וחוקתו.

ודאי שיש רגליים לטענה הזאת. גם אם ההכרעה היא לא חדה לגמרי, ודאי

שיש רגלייס לטענה שאס אנחנו מתליס את הטענות האלה בחוק השבות, ואנשים

שכבר קיבלו אזרחות ישראלית ועזבו את המדינה...
אלן זיסבלט
מה לגבי ערבי שלמד בחוץ לארץ יחד עם השכן היהודי שלו?
שלמה שהם
היה לנו שם מקרה מאוד מענין: גבר נוצרי שגר בנצרת ונסע לאנגליה

ללמוד משפטים, נישא לאשה נוצריה שהיא אנגליה, וחזר לארץ. משם הדוגמא

שניתנה על פטור ממס הכנסה, שזה דבר דומה מאוד. לעומת חבר שלו, יהודי,

שנסע איתו יחד, הם היו חברים וגם היהודי התחתן עם נוצריה. שניהם עלו



לארץ. לא יעלה על הדעת שתיתן הטבה ליהודי שעלה עם אשה נוצריה. שניהם

היו תושבי ישראל, שניהם נסעו להוץ לארץ ללמוד ושניהם חזרו לארץ, ותיתן

הטבה ליהודי שאתה לא נותן אותה לנוצרי. הדברים האלה היו ברורים. אני

הושב שגם אם עקרון השוויון הוא לא זכות חוקתית, בהגדרה בחוק זכויות

האדם וחירותו למרות שהמשפטנים חלוקים בענין הזה, אישית, אני כבר

היבעתי דעה בנושא הזה, ואני חושב שאין כבוד בלי שוויון. לא יכול להיות

כבוד האדם וחירותו ולא לתת לו שיוויון. אז בהחלט יש רגליים לטענה

שהחוק הזה, באספקט לחוק השבות, עלול לפגוע בעיקרון החוקתיות. אני מקבל

את הטענה הזו.

צריך לומר, שהחוק הזה יכול לחיות גם בלי התליה בעקרון השבות. זה

דבר שחשוב לומר אותו. זאת אומרת, אינני יודע כמה זה ישפיע על אנשים

שאינם יהודים, שיבואו לארץ בזכות הענין הזה יותר מאשר יהודים. כי יש

פה גם ענין של איזו שהיא אמירה לגבי יובל למדינת ישראל וכולי. אבל גם

אם כן, ויש על זה איזה שהוא תשלום כלכלי מסויים, אני חושב שהחוק הזה

נושא את עצמו גם בלי התליה של חוק השבות. החוק הזה מדבר על אזרח

ישראלי. הדברים הם די ברורים בנושא הזה.

רק עכשיו קראנו חוות דעת בנושא של הצעות חוק גזעניות ועלתה השאלה:

הרי חוק השבות לכאורה הוא חוק גזעני. השאלה היא לא פשוטה. השאלה היא

אם נגזרות של חוק השבות גם הן גזעניות, כי אנחנו מתלים אותן בחוק

שלמרות שלכאורה הוא נראה גזעני, אנחנו אומרים שהוא ודאי חוק-על במדינה

הזו, שכל קיומה מותנה בכד. אבל, אני לא אתחמק מן הענין. אני מקבל את

הטענה שבהחלט יש אספקטים בענין, שהיה ראוי לא לחוקק אותם בצורה הזו

אלא באמת לקבל את הענין שיחול על כל אזרח ישראלי.
אופיר פינס-פז
חבר הכנסת כהן אתה מקבל את זה?
יצחק כהן
כן.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה חל על כל האזרחים.

רצינו לשמוע מה קורה מבחינה סטטיסטית לגבי תושבים חוזרים, איפה

אנהנו עומדים היום וכמה מהם אזרחים?
אופיר פינס-פז
גברתי לא קוראת עיתונים? בעיתון "ידיעות אחרונות" יש ידיעה

מאתמול, שבמסגרת ועדת משנה למיסים ומכס שאלתי בדיוק את השאלה שאת

שואלח. גם גבדת פריגת וגם נציגת המכס גברת קנדלר נמצאות כאן.



נאמר שתושב מזרח ירושלים, ערבי שעזב את הארץ, חזר לכאן. האם הוא

יחשב לעולה בעניו הזה?
היו"ר נעמי בלומנטל
הוא תושב חוזר.
יחזקאל בקל
אבל יש לו זכויות של עולה. הוא דומה לכל עולה. צריך לחשוב לאן זה

מוביל.
יצחק כהו
אתה צודק. לא חשבתי על זה.
אופיר פינס-פז
מה שרציתי לומר לך גברתי היושבת ראש הוא שאין סטטיסטיקות. הדבר

המדהים הוא שממשלת ישראל לא יודעת כמה תושבים חוזרים מגיעים כל שנה

ארצה. אין לה מושג.
יצחק כחן
אני מציע להשאיר את הנושא הזה פתוח. הוא צודק. יש לזה השלכות

שכדאי לבדוק אותן, ולמצוא פיתרון אחר בנושא של חוק השבות.
אדפיר פינס-פז
הבנתי שלגבי חוק השבות אנחנו יורדים מהענין.
היו"ר נעמי בלומנטל
הבעיה נשארת בעיה.

גברת מיכאלוב, את היית איפה שהוא באמצע דבריך, ואני בטוחה שהאוצר

ממש שמח, כדרכו. זאת אומרת, שהאוצר חושב שכל נפש נוספת שחוזרת ארצה

לאחר שהות מביאה השכלה נרחבת, ותעשיות ההיי-טק יפרחו ויהיו עוד מחקרים

במדינת ישראל, והערך המוסף של כל אזרח ישראלי שחוזר הרי מוסיף לאוצר

המדינה כהנה וכהנה. אי לכך, אני רוצה לשמוע עד כמה אתם שמחים שיש

חקיקה שרוצה לעודד את תושבי ישראל החוזרים.
נטאשה מיכאלוב
חתחלתי לומר שאין לי בשלב זה את העלות התקציבית, כי זה חישוב קצת

מורכב ויותר ממשרד אחד מעורב בזה, ולא עשינו עדין את החשבון הכספי.

ברור שהענין יעלה כסף.



שלמה שהם;

לדעתי יהיה קשה להעריך את זה. לא תדעי אף פעם כמה אנשים יעלו לארץ

בגלל החוק הזה.

יצחק כהן;

תעשי חשבון של עלות מול תועלת.
נטאשה מיכאלוב
אם זה יהיה רק במשך שנה אחת... אולי בשוליים זה ישפיע על

הסטטיסטיקות. קצת קשה לי להאמין שזה יביא פתאום לזרם של חוזרים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה להאריך את זה עך שנת 2000.

נטאשה מיכאלוב;

אנחנו לא חושבים שבשנת היובל המדינה צריכה להתחיל לשפוך כספים

ומתנות על האזרחים שלה. אם אלה קבוצות כאלה או אחרות, אם זה אנשים

שנסעו לחוץ לארץ או קבוצות אוכלוסיה אחרות, ואני כרגע לא מתייחסת לכל

מיני דברים שאולי לא עולים כסף כמו חנינה, וזה לא שייך לכאן. אני

מדברת מנקודת ראות של מה המדינה צריכה לעשות או לא לעשות בשנת היובל.

אנחנו אומריס שבשנת היובל המדינה צריכה להתמודד עם בעיות קשות של עוני

ושל אבטלה, ובעיות כלכליות אחרות, ולא לחלק מתנות לאזרחים כי זו שנת

יובל. אדם שמגיע לכאן זכאי לסיוע כמו הכשרה מקצועית או דברים מהסוג

הזה שאזרחי ישראל מקבלים, וגם הוא יקבל.

ישבה ועדה בין-משרדית, שבחנה את כל הסוגיה הזאת של תושבים חוזרים,

והמליצה על תכניות וצעדים. איך יכולים לסייע לאותם אנשים שאכן זקוקים

לעזרה וסיוע בקרב התושבים החוזרים. אבל, אנחנו לא סבורים שזה צריך

להיות בסדרי עדיפויות לחלק דווקא לקבוצת האוכלוסיה הזאת, ודווקא בשנת

היובל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רבותי, אנשי משרד האוצר על כל שלוחותיו, זו פעם ראשונה של מדינה

יהודית, פעם ראשונה המדינה בת 50, והטקסטים שלכם שחוקים. גם אתם

צריכים להתחדש. לפי כך, אני מציעה הצעה, ואני מבקשת ממנהלת הוועדה

להעביר את הבקשה או הפניה שלי ושל חברי הוועדה שכולם יהיו שותפים

לפניה הזו, לשר האוצר ולמשרד האוצר ותעשו אולי שינון כזה... אתם

יכולים למשל לצאת בהצהרה שאתם נורא שמחים שהמדינה בת 50 ושזה אירוע

יוצא דופן בתולדות העם היהודי, ואתם חושבים שיכול להיות שתקציבית יתכן

שכל מי שחוזר לארץ צריך להביא עימו למשל 50,000 דולר, אחרת הוא לא

יקבל כניסה. זה יחול על כולם. ברצינות, תשנו קצת את הטקסטים שלכם.
נטאשה מיכאלוב
יש לי באמת בעיה קשה. אני למדתי כלכלה. לא למדתי יחסי ציבור ולא

עיתונאות.
שלמה שהם
אם מותר לי להסתכל קצת יותר לעומק, מעבר לענין החברתי, יש בהחלט

מקום ואנחנו יודעים זאת מהרבה מאוד אנשים שאנחנו מכירים, שהם יביאו

למדינה הרבה מאוד כסף, הרבה מאוד דולרים, והם יושבים בחוץ לארץ מסיבות

כאלה ואחרות, והם אנטי מקצוע מעולים שנותנים את כל הידע הזה במקומות

אחרים. יש פה אלמנט שלדעתי הוא גם אלמנט כלכלי וחלק מהענין הזה. אני

לא יודע כמה זה באמת יעלה וכולי. הרי החוק הזה הוא מחווה של רצון טוב.

לפחות אותם אנשים יראו שמישהו רוצה אותם, או מישהו פה מתכוון לזה שהם

יבואו.
נטאשה מיכאלוב
יש לי הרבה מאוד חברים שישמחו לקראת החוק הזה. הם נסעו לעשות

פוסט-דוקטורט בחוץ לארץ והם ישמחו מאוד. אני אומרת זאת בתור אחת

שמופקדת על הקטע של קופת המדינה, ואני אומרת שזה לא ביו סדרי

העדיפויות לתת לאנשים האלה, עם כל הבעיות הקשות שיש עכשיו למדינה.
שלמה שהם
אם אנחנו נמצא כל הזמן במרחב של המאבק וההישרדות, לא נבנה שום דבר

שהוא יצירתי. אבל יום אחד נעצור, והיובל זאת דוגמא טובה, ונגיד: בואו

נצא רגע מהמעגל הזה, ונגיד לעצמנו שהמדינה הזו עדין לא מתמוטטת מחר

בבוקר ושנביא יצירתיות הנה, נביא צמיחה הנה. זאת אחת הדרכים להביא את

זה.
שרה קנדלר
ראשית עלי לציין שכבר עשינו משהו. מחר צריכה לדון וועדת הכספים

בהצעה שלנו לשנת היובל, בעקבות הוועדה הבין-משרדית. תושב חוזר מעבר

למה שהוא מקבל עד עכשיו, יקבל גם מדיח כלים, מיקרוגל ומחשב. דבר שלא

היה עד עכשיו. זו יצירתיות של האוצר. יצויין, שאת המחשב עולים חדשים

לא מקבלים. זו ג'סטה לתושבים החוזרים.

אין לנו סטטיססטיקה מדוייקת כפי שכבר נאמר כאן, אבל עשינו תחשיב

לגבי כל תושב, וזה בממוצע, כי לא כל מדיח ולא לכל מכונת כביסה ומכונית

יש את אותו סכום מס. מדובר בערך ב-54,000 שקל לתושב חוזר. אם אנחנו

משווים אותו לעולה חדש, ההפרש בין זכויות עולה לזכויות תושב מסתכם

ב-54,000 שקל. רק מבחינת המכס.
וילמה מאור
זה כולל רכב?
שרה קנדלר
עולים מקבלים זכויות על רכב שתושב חוזר לא מקבל. זה ההבדל הכי

משמעותי.

אופיר פינס-פז;

בעיקרון אני לא פוסל את הצעות החוק האלה. יש לי תיקונים, אבל אני

חוטב, ואמרתי זאת בוועדה שקיימנו בהקשר של הוועדה הבין-משרדית טל

הממטלה, שדווקא בנוגע לתוטביס חוזרים יש איזה טהוא היגיון פנימי לדעתי

בזה טאומרים טזה לא לאורך זמן. לקחת את טנת היובל, ולהגיד טאתה עוטה

ג'סטה. שזו לא מחילה ולא חנינה, זאת ג'סטה. מי שרוצה לחזור ליטראל -

בבקטה. הס כולם יוטבים על הגדר. טנה עוברת ועוד שנה עוברת. אבל מה? כל

ההצעות האלה באו מאוחר מדי, מעט מדי ולא בזמן. הן כבר לא רלבנטיות כי

הטנה נגמרת. הממטלה והקואליציה הזו חוטבות תמיד אבל מאוחר מדי. אתם

פטוט לא יודעים להיות קואליציה. אנחנו לא יודעים להיות אופוזיציה ואתם

לא יודעים להיות קואליציה. במקום להגיע להסדר ופטוט להתחלף... אתם

עוטים את מה טאתם לא יודעים לעטות, ואנחנו עוטים את מה טאנחנו לא

יודעים לעטות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אצלינו האוצר חוסך כל הזמן ואצלכם הוא מפזר.
אופיר פינס-פז
ועכטיו ברצינות, אני חוטב טהיוזמות הן בהחלט בכיוון הנכון, בהנחה

טהן לא מאוחרות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני הייתי מאריכה את התקופה עד טנת 2000.
אופיר פינס-פז
אי אפטר לעטות את הדברים האלה.
שלמה שהם
אפטר לדחות בטנה.
אופיר פינס-פז
ברמה העקרונית, אני בעד לעטות ג'סטה חד-פעמית. הטאלה היא מה

המטמעות טלה. ראטית, אני מתנגד באופן נחרץ לענין האפליה בין יהודים

וערבים. זהו דבר בלתי אפטרי. זה לטבור את הראט. אין מה לעטות. נכון

טזה קצת אבסורדי טמטרד הקליטה נותן טירותים ללא יהודים, אבל מה לעטות?

יט הרבה אבסורדים. גם הסוכנות היהודית נותנת טירותים ללא יהודים.



חבר הכנסת כהן, הכיוון הוא להביא תושבים הוזריס לארץ. אני בנגד

ללכת לכיוון הזה. לכן אני בעד להוריד את הסעיף ולהתייהס לישראלי

כישראלי.

דבר נוסף שאני ממליץ עלי הוא לא לנסות לעשות השוואה כללית לעולים

בגלל הדברים שמר שוורץ אמר ואחרים, אלא באמת ללכת על נושא המכס. זה

באמת מה שתושב חוזר מקבל. ולעשות הגדלה מאוד משמעותית. להגיד שבנושא

מכס אנחנו הולכים על שיוויון זכויות מלא כולל ענין הרכב. זה הרבה

מאוד. ללכת להשוואת זכויות מכס בין עולים לתושבים חוזרים לשנה. אני

אומר את הדברים גם לאלה שדיברו על אותם אלה שיש להם הרבה כסף. זה מה

שמשנה להם? כן, זה משנה להם. לדעתי גם למשפחה שהיא משפחה אמידה מן

מענק התארגנות מהסוג הזה או קבלת פטור ממכס בסכום כזה הוא גורם כלכלי

שיכול לעשות החלטה חיובית בענין הזה, ואני חושב שצריך להסתפק בזה.
יצחק כהו
שאלה למר שוורץ, ישראלי כזה יוכל להיכנס לתוך הטבלאות?
ישראל שוורץ
בוודאי. לא נוכל למנוע את זה אפילו אם ירצה.
אופיר פינס-פז
כל יתר זכויות העולים הן מאוד מורכבות. יושב פה מר גן שמכיר את

הדברים היטב וגם אחרים. זכויות עולה הן דבר מאוד מורכב. יש לימודים

ויש הרבה מאוד דברים, יש סל קליטה ואני לא מציע להסתבך עם זה. יש

מסלול של תושבים חוזרים, מסלול מכם. בואו נרחיב אותו עד קצה גבול

האפשר. אתה מעלה פה תוספת של 55,000-54,000 שקל למשפחה. אני חושב שזה

לא מעט וזה יפה. הרי הענין הוא באמת המחווה. הפתיחות, הרצון. האנשים

האלה הם לא יורדים. אלה אנשים ישראלים שלא גרים בארץ מכל מיני סיבות.

אני בעד לשנות את הגישה. אני לא רוצה להיכנם לזה כרגע. אני בעד ללכת
בגישה פוזיטיבית, לומר להם
חבריה, בואו נעזור לכם לבוא לארץ כל זאת

בתנאים מיוחדים לשנה. אחר כך, חוזרים לתנאים הרגילים.

בענין החוק של חברת הכנסת בלומנטל, מענק התארגנות הוא בהחלט דבר

שעונה על כך שיש שוני מתושבים חוזרים שמו;יעים או מתלבטים. אלא מה?

להגיד שנותנים מענק התארגנות מהשנה החמישית זה להעלות את הרף כבר ב-5

שנים. היום מדובר ב-3 שנים. אז אותו אדם יגיד למה לי לחזור עכשיו?

ו;מרתי את הלימודים? סיימתי הכל? אחכה עוד קצת.
נדיה פריגת
אבל אז תיגמר שנת היובל.
אופיר פינס-פז
לכן אני מציע לעשות אקט חד-פעמי. אגב, זו שערוריה שהמשרדים לא

באילו מספרים מדובר.
נדיה פריגת
יש לנו את המספרים.
אופיר פינס-פז
אין לכם. עכשיו, אני אומר להפוך את הענין הזה למנוף גדול כדי

להגיד לאנשים שיבואו השנה. אם לא תבואו השנה זה בסדר, אלא ש"פיקששתם".

יש לכם שנה לקחת החלטה, תתארגנו ותבואו. ואז, יבואו באמת כמה עשרות

אלפים. אם היו באים עוד 40,000 איש בשנה, זה היה משפיע על כל הפרמטרים

הכלכליים ששייכים לצמיחה של מדינת ישראל. ושוב, השאלה היא המחיר מול

התועלת, אומדן ההכנסות.

לכן אני מציע לאחד את שתי הצעות החוק.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני הייתי רוצה בכל זאת למשוד את הענין עד שנת 2000, נאמר עד

ל-1/1/2000 ואומר מדוע: משום שאנשים שרוצים לעשות את זה, יקה להם כמה

חודשים לחשוב על הענין, ובצדק. אי אפשר בתוד כמה חודשים להתארגן לזה.

מתחילים לחשוב על זה, ולפי דעתי זמן סביר הוא עד ה-1/1/2000. אני

אומרת את זה מתוד אחריות. אז זה לא יהיה בדיוק בתוד שנת היובל.

חבר הכנסת יצחק כהן רוצה שנעביר את זה לקריאה ראשונה מחר.

יצחק כחן;

מה ההבדל בין עולה חדש עם אותם מרכיבים, לבין ישראלי שגר פה בארץ?
ישראל שוורץ
רוב הישראלים כמו בחוק הלוואות לדיור, חצי מהם נטולי סובסדיה.

עולה חדש, בעת היותו עולה חדש, ההפרש יכול להיות 40,000 שקל לפחות.

יצחק כהן;

לטובת העולה?
ישראל שוורץ
כן, בעוד שלישראלי זה כבר משהו אחר.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש בזה גם מעין מחווה. זה לא רק הצד הכלכלי, וזה נאמר גם קודם וגם

חבר הכנסת פינס-פז העלה זאת. גם בחקיקה אחרת יש עלות. נכון. זאת עלות.

אבל יש בזה איזה מסר שאומר: אתה רצוי, אנחנו רוצים אותך, בא הביתה. זה

לא בדיוק רק הכסף. אולי את הסכום הזה אפשר איך שהוא להשיג. אבל יש בזה

מסר, זה כמו לקבל תעודה, וזו הכוונה גם של חבר הכנסת כהן וגם שלי.

להעביר מסר כל שהוא. אנחנו רוצים אתכם חזרה הביתה. אנחנו באים

לקראתכם, התושבים הישראלים. אבל, יכול להיות אגב שיהיו כבר רבים
שיאמרו
אנחנו עבדנו כאן, במדינה, קשה. אז למה שתושב חוזר יקבל את

הכל?
יצחק כהן
זוהי שאלה קשה שאין עליה תשובה. אני מודה שאין עליה תשובה וקשה

להתמודד איתה. אנחנו רוצים להביא את הישראלי בחזרה הביתה.
נטאשה מיכאלוב
לגבי המסר והסכום התקציבי שמדינת ישראל צריכה להשקיע בזה. אני

כרגע לא מדברת על כמה אנשים יבואו בגלל הצעד הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה שיבואו פחות זה יעלה לכם פחות.
נטאשה מיכאלוב
אנחנו לא חושבים שיבואו יותר מאשר באים היום. כמח פונים היום?

2000- 3000 איש בשנה?
נדיה פריגת
4,500 איש בשנה לערד.
נטאשה מיכאלוב
נגיד שאני לוקחת 5000 איש, זה אומדן חסר, ברור שמגיעים יותר. אני

לא מדברת על אלח שיגיעו בגלל הדבר הזה. נאמר שערך ההטבות שאנחנו

נותנים להם הוא 50,000 שקל, כפול 5000 איש זה בסד הכל 250,000,000

שקל. זה הסכום שתעלה לנו הג'סטה הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה לא כולל מענק התארגנות.



זה לא כולל שום דבר. זה הכי צנוע. זו הג'סטה במדינת ישראל צריכה

לתת לפי הצעת החוק הזו בשנת היובל. אז אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב

על כך שוב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

את צודקת. עם כל הכבוד למיקרו, באמת מדובר בסכום לא קטן.
אלדר דוכן
רציתי להמשיך את דבריה של גברת מיכאלוב. אני יודע שעל פי הנתונים

שנמסרו לנו היתה כבר יוזמה שכזו בעבר, ולאחר מכן משרד הקליטה יתקן

אותי אם הנתונים שאני מציג פה שגויים. באותה שנה, לא עלו יותר תושבים

מאשר בשנה הקודמת לה. כך שבהמשד למה שגברת מיכאלוב אמרה, היתה רק עלות

לאלה שממילא היו באים, ולא היתה תועלת לו;בי התושבים הנוספים שלא באו.
נקודה נוספת
אם נמשיד הלאה את מה שאנחנו קוראים מחווה לתושבים

החוזרים, יש בצד ההצעות האלה עוד מחווה והיא עידוד תושבים חוזרים

ועידוד אנשים פשוטים לרצות לחזור לארץ, ולצורד כך לעודד אותם לצאת

החוצה ולנסות בחוץ, כי ממילא אחר כך אולי יגיע להם מענק.

דבר נוסף, יכול להיות שיש פה אלמנט של פ1;יעה בשיוויון שאינו מובהק

כמו העניו של חוק השבות, אבל אני חושב שאזרח רגיל מן השורה, אזרת

שמתפרנס וחי בארץ במצוקה, יגיד שהעידוד לתושב חוזר אינו דבר רלבנטי

שיכול להצדיק מתן מענק. למה הוא, שישב בארץ, והיה מובטל כמה שנים לא

יקבל מענק, ואילו אותו אדם שיצא החוצה והצליח או לא הצליח יקבל מענק?
אופיר פינס-פז
זה נכון גם במצב הקיים.
אלדר דובו
לא נכון. למה להחריף את הבעיה?
אופיר פינס-פז
אני בעד לבטל את ההטבה הזו לשליחים של מדינת ישראל שיצאו לשנתיים

שלוש. זה פשוט בזבוז משווע.
ג'ודי וסרמן
בקשר להצעת החוק של חבר הכנסת כהן, זו בעצם הצעת חוק שנותנת איזו

שהיא הוראה חיצונית, ובאה בעצם ופולשת לכל החקיקה מבלי לומר במפורש על

איזה חוקים היא מתכוונת להשפיע. אני מבינה כאן, שהכוונה להשפיע גם על

משרד הקליטה וזכויות משרד השיכון והמכם וכולי וכולי. ומאחר ולא מצויין



אחרת, אני מניחה שיהיה משהו גם על הביטוח הלאומי. אם כוונת הוועדה

לצמצמם את זה רק לעניו המכס, אז אין לי הערות לענין הזה, פרט לזה

שעמדת הממשלה היא נגד. אבל אם הכוונה להשאיר את נוסח החוק בנוסח

הקיים, אני רוצה שיהיה ברור לוועדה שהצעת החוק כמו שהיא מרעה את מצבם

של התושבים החוזרים, לעומת המצב שלהם כיום ואסביר מדוע.

בביטוח לאומי, כמו בכל ביטוח, יש צורך בצבירת נקודות הכשרה. אם

מדברים על ישראלים, למשל לקיצבת זיקנה צריך לצבור 5 מתוך 10 השנים

האחרונות, ולא אכנס לכל החוקים. כאשר לגבי עולה חדש נקבעו כללים

מיוחדים, וכך אפשר ללכת לאורך כל חוק הביטוח הלאומי. נקבע לגבי עולים

חוזרים שאיו להם תקופת הכשרה, וזה נקבע בהסכם שמחוץ לחוק הביטוח

הלאומי, שאם יש להם הכנסה פחותה מסכום מסויים הם גם יקבלו זכות בסיסית

כל שהיא. בודקים להם את ההכנסה. לעומת ישראלי שצבר זכויות, שלא בודקים

לו את ההכנסה. אז אם אנחנו לוקחים תושב ישראלי שהיה בחוץ לארץ 15-10

שנים והוא צבר תקופת הכשרה בביטוח הלאומי, ונשווה את מעמדו לזה של

העולה החדש, אנחנו פשוט נפגע בו. נעשה מבחו הכנסות שלא היינו עושים לו

קודם לכו.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת אומרת, את אומרת שלא ניגע במרכיבים אחרים, אלא בואו נתייחס גם

להצעה שלי שמדברת על מענק התארגנות וגם על ההצעה לגבי המכס. לגבי

ההטבות שיש במכס.
יצחק כהן
אני מציע שכאשר הצעת החוק תרד מהמליאה לקריאה שניה ושלישית להכנה,

נעבור משרד משרד ונשקול את זה. נראה מה כן ומה לא.
שלמה שהם
אני מביו שיש כוונה לקדם את זה כמה שיותר מהר, אבל אני חושב שזה

לא יהיה נכון לעשות זאת לקראת סוף הכנס, גם מבחינת הניסוח וגם מבחינת

ההכנה של הדברים כמו שצריך. אני חושב שאנחנו צריכים לשבת על הדברים

האלה ולחשוב, כי עשינו את הדבר הזה משהוצע כהצעת חוק טרומית. יש צורך

לשבת על הנושאים השונים ולומר מה כו ומה לא, כי איו ספק ששמענו משהו

שאנחנו נוהגים לומר בהצעות חוק טרומיות, ואחר כך כשהדברים מגיעים

לגיבוש אנחנו בוחנים אותם. לעניות דעתי, לפני שאנחנו שולחים לקריאה

ראשונה, כדי שנדע לאו אנחנו הולכים. אני חושב שהיה צריך בכל זאת לבדוק

את הדברים ולראות מה קורה. זה כמובו לא מחייב. צריך לעשות רשימה כדי

לדעת מה קורה. אם למשל אנחנו מרעים איתם במקום מסויים, אני לא רוצה

לעשות זאת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לפי דעתי, אנחנו לא מוכנים לקריאה ראשונה. אנחנו יכולים לשבת

בפגרה ישיבה או שתיים אם זה מקובל עליכם, ואז בתחילת המושב להעביר את

ההצעה לקריאה ראשונה. למעשה, אם נכין את ההצעה טוב לקריאה ראשונה, כבר



לא תהיה בעיה בקריאה שניה ושלישית.

חבר הכנסת כהן, ננס כל הכבוד, אני חושבת שאחנו צריכים להיות

אחראים. לפחות בתוצאה יש אמירה, יש משאבים ולהערכתי אנחנו נמצא את

עצמינו איפה שהוא בחצי הדרך. בואו לא נגזים. אנחנו לא רוצים להביא

למצב שאנשים ותיקים ששירתו בארץ וכולי ירגישו מופלים לרעה בצורה

קיצונית.
יצחק כהו
זו בעיה קשה מאוד שבשום מקרה אין לה פיתרון. אין לה תשובות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני בכל זאת מעלה זאת כבעיה.
שלמה מהם
ההערה לגבי השיוויון אינה בעייתית כאשר מדובר באיזו שהיא רמה של

נתונים. אני מעריך שאם הדברים יהיו סבירים, אפילו בסדר גודל שדיברנו

פה יש להם סיכוי. אם תגישו את זה היום או מחר זה לא י וצבע.
היו"ר נעמי בלומנטל
בואו נהיה אחראים ורציניים. אני מבטיחה שנשב בתקופת הפ1;רה, נקיים

שתי ישיבות רציניות, נשמע את כל משרדי הממשלה, נעבור משרד משרד ונכין

את הכל לקריאה ראשונה. אם הכל יהיה מוכן, עם יועץ משפטי כשלנו, לא

תהיה כל בעיה. מיד נלך גם לקריאה שניה ושלישית.
שלמה שהם
יש לי בקשה מהמשרדים לצורך הענין הזה: שכל משרד יכין נתונים, וכל

משרד יציע בהנחה שהולכים בכיוון הזה, גם את הצעות הנוסח על גבי החוקים

שעליהם הוא מופקד, על מנת שנוכל אחר כד לעבוד עם משרד המשפטים ומר אלן

זיסבלט, ושנדע לקראת מה אנחנו הולכים, ואפשר יהיה להתקדם עם זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו צריכים לאחד את שתי ההצעות.
שלמה שהם
אני מציע שנדבר גם על מענק ההתארגנות בנוסף, ונקבע סכום.
היו"ר נעמי בלומנטל
נשמע את דבריה של גברת נדיה פריגת שהיא אחראית על תושבים חוזרים

במשרד הקליטה. בבקשה.
נדיה פריגת
לגבי הנתונים, אנשים שמקבלים סיוע אצלינו, ומדובר בערך ב-

5000-4000 נפש בשנה בשנים האחרונות, שמבקשים ומקבלים סיוע ממשרד

הקליטה. יש אזרחים ישראלים, שהם ילדים של ישראלים ששוהים בחוץ לארץ

שיש להם זכויות עולים. בשנת 1997 היו 1890 כאלה. אבל, הם בקטו;וריה של

עולים, ולכן הם לא כל כך רלבנטים לנושא אלא לתמונה הכללית. ויש כמובן

אנשים שלא פונים אלינו, ופה קשה לדבר על מספרים.
שלמה שהם
אין לכם הערכה כמה אנשים פונים אליכם?
נדיה פריגת
אנחנו מעריכים שזה כ-50%.
שלמה שהם
אנשים לא רוצים לנצל זכויות בדרך כלל?
נדיה פריגת
אני לא מדברו1 על מכס.
שרה קנדלר
אני לא יודעת בכמה אנשים מדובר. הגורם המקצועי לא הגיע איתי ולכן

אינני יכולה לומר.
וילמה מאור
יש לכם מושג כמה תושבים כאלה ירדו מהארץ?
נדיה פריגת
אנחנו מדברים על כמה חזרו.
היו"ר נעמי בלומנטל
בואן נפנה למשרד הפנים ונבקש בכל זאת, אולי יש לו איזו שהיא דרך

לבדוק מי תושב חוזר.
נדיה פריגת
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש כחצי מיליון ישראלים

שעזבו את הארץ משנת 1948 לערך והפסיקו את רישום הנתונים בשנת 1992.

לגבי חזרה בשנים האחרונות המצב הוא די מאוזן.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני שומעת שיש יותר חוזרים בתקופה האחרונה.
נדיה פריגת
על זה צריך לרבר ננס אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא מטפלת

בנתוניס האלה.

לגבי תושבים חוזרים, כמעט כולם חוזרים מארצות המערב, ואז יש הבדל

ביו זכויות עוליס מהמערב לבין זכויות עולים מארצות מצוקה. ועדת

המנהלים הכללים באמת פעלה במסגרת כמה קווים מנחים, שהשתדלנו להקפיד

עליהם. ראשית. זה באמת להעביר את המסר של הרצון להחזיר ישראלים, ואני

מסכימה שיש לזה משמעות גדולה מאוד שממשלת ישראל ומדינת ישראל מעבירות

מסר שהם רצויים. המשמעות היא מעבר למשמעות כלכלית. קו מנחה נוסף היה

לשמור על איזו שהיא מדיניות מאוזנת בין הישראלים החוזרים לבין הנמצאים

כאן לבין עולים חדשים.

נתון נוסף שבעצם הינחה אותנו באופן מאוד משמעותי הוא לפעול במסגרת

תקציב קייס, מה שאתם מנסים לפרוץ. כשפעלנו במסגרת התקציב הקיים,
היצענו הצעות בשני מישורים
במישור הפרטי ובמישור היותר ציבורי.
שמכוון לקבוצות אוכלוסיה שונות כמו
סטודנטים, מדענים, נוער וכולי.

במישור הפרט התייחסנו לכמה אוכלוסיות, בעיקר לאוכלוסיות של משפחות

צעירות, עם הנחות במעונות יום ומשפחתונים, שיהיו זכאים לשנה ראשונה

כמו עולים. בנושא תעסוקה, הרשמה לקורסים במקצועות נדרשים סמוך למועד

- החזרה בתקופה מסויימת. סיוע ביעוץ עסקי ליזמים שרוצים להקים עסק

ויכולים לקבל את השירות עוד לפני שהם חוזריס לארץ במרכזים לפיתוח

יזמות. צבא הגנה לישראל בהחלט נתן לתושבים החוזרים הקלות רציניות

בנושא של מילואים. מי ששהה בין שנתיים ל-5 שנים בחוץ לארץ, ינתן פטור

של חצי שנה, ומי ששהה למעלה מ-5 נישם בחוץ לארץ ינתן פטור של שנה, שזה

מאוד משמעותי לתקופת ההתארגנות הראשונית של המשפחה.

שירותי יעוץ משפחתי בלשכות רווחה. נקודת זיכוי -לסידור הורים

קשישים שחוזרים עם המשפחה בבתי אברת, וזה כמובן לתקופת זמן מוו;בלת.

אפשרויות לרכישת שפה לאנשים שהיו עולים בעבר, ובתקופת שהותם הראשונה

גם בגלל תנאי החיים שלהם אז, וגם בגלל הנתק של תקופה ארוכה, לא שולטים

בעברית ברמה מספקת לתעסוקה במקצועם בארץ. אולפני קיץ לילדים בחטיבת

הבינייס ותיכון, שיוכלו להשתלב באולפנים למבוגרים בתקופת הקיץ ולקבל

את הסיוע מהמשרד. על המכס שמענו כמובן. וברמת האירועים, ואני לא יודעת

אם כרגע זה רלוונטי לחוק, מתקיימים כל מיני פעולות לעידוד סטודנטים,

מדענים ונוער לחזרה לישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15 -.15)

קוד המקור של הנתונים