ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/07/1998

התאחדויות העולים- תקציב ופעילות - מצבם הכלכלי תקשה של התאחדויות העולים וארגוני מתנדבים העוסקים בקליטת עלייה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ג', בתמוז התשנ"ח. 14.7.1998. בשעה 11:30



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר נעמי בלומנטל

סופה לנדבר

מוזמנים; ציפי פינקוס, אחראית על נושא התאחדויות העולים, הסוכנות

היהודית

דוד בן-יוסף, מנהל יחידת התאחדויות, המשרד לקליטת

העלייה

אריה קורת, מנהל בכיר באגף לקליטה בקהילה, המשרד לקליטת

העלייה

שמעון ליברמן, יו"ר מועצת ארגוני עולים, התאחדות עולי

אמריקה לטינית

ברנרדינו גולדמברג, התאחדות עולי אמריקה לטינית, ספרד

ופורטוגל

ללו דלריצ'ה התאחדות עולי איטליה

פיליפ חדד, התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה

נוריאל חסיד, התאחדות עולי איראן

יצחק כלב, התאחדות עולי בולגריה

לאה רונן, מנכ"לית התאחדות עולי אמריקה וקנדה

פרנק שטיין, התאחדות עולי בולגריה

מרים שטיינר-אביעז, התאחדות עולי יוגוסלביה

סידני שפירא, יו"ר פדרציה ציונית דרום אפריקה

אבי גפן, משרד האוצר

משה באטה, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

שושנה בן-דור, יו"ר ארגון צפון אמריקה למען יהודי

אתיופיה

ארלין אדלמן, ארגון קרן קליטה

יואב הס, יו"ר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אשר אליאס, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

רות בר-און, יו"ר המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ

לשעבר

רוזה פינקלברג, מנהלת מחלקת בריה"מ, הפורום הציוני

מנהלת הוועדה; וילמה מאור

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

התאחדויות העולים - תקציב ופעילות - מצבם הכלכלי הקשה של התאחדויות

העולים וארגוני מתנדבים העוסקים בקליטת עלייה



התאחדויות העולים- תקציב ופעילות - מצבם הכלכלי תקשה של התאחדויות

העולים וארגוני מתנדבים העוסקים בקליטת עלייה

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה

והקליטה.

אני מתנצלת בשם חברי חבריי הכנסת שלא הגיעו ואני מניחה שזה עקב כך

שהיום הוועדה יושבת במשך שלוש ישיבות רצופות בזו אחר זו, וגם אנחנו

מתקרבים לפגרת הקיץ. הכנסת עוד לא יצאה לפגרה, ואנחנו ממשיכים לפעול עד

סוף יולי, וכמו שאתם מכירים את ועדת העלייה והקליטה, אנחנו בדרך כלל גם

פועלים בתקופת הפגרה.

בכל אופן, אני רוצה לברך את כולכם על כל מהתאחדויות על כך שהגעתם היום,

ואני רוצה גם לברך אתכם על כל הפעילות שאתם עושים, שזאת פעילות מאוד

מבורכת ומאוד חשובה, הייתי אומרת שהיא אפילו בנפשנו. אין ספק שיש

התאחדויות של עליות שהן פעילות יותר, תורמות יותר, ויש התאחדויות

שעושות פחות, ואני לא מחלקת ציונים. באמת יכול להיות שהגורמים שאמורים

לסייע לאותן התאחדויות, ותכף נשמע מי הגורמים האלה, היו יכולים לעשות

איזה שהן בדיקות לגבי מידת היעילות של כל ארגון וארגון. יש גם ניואנסים

פוליטים ואישיים בתוך הארגונים השונים ויכול להיות שלא תמיד אותה

התאחדות עובדת במידת האפקטיביות שהייתה צריכה לפעול בה, ושהיא מתבקשת

מן התקצוב הקיים. לעומת זאת, יש התאחדויות שמקבלות תקצוב אפסי ועושות

מעל ומעבר. אני לא יכולה לבוא ולומר מכאן שכל ההתאחדויות כאיש אחד

עושות עבודה יוצאת דופן ויוצאת מן הכלל. לכן, יכול להיות - ואנחנו נברר

את זה היום - שכדאי היה שתהיה איזושהי הבחנה ואיזושהי מידה של בדיקה את

מי אני מתקצב ולמה אני נותן תקציב כזה או אחר. אולי צריכים יהיו להיות

כמה קריטריונים לגבי גודל העלייה המטופלת, המצב של העלייה וכולי. אני

בטוחה שיש עליות שדורשות הרבה יותר תשומת לב, שהן חלשות יותר מבחינה

כלכלית, יש עליות שחזקות יותר מבחינה כלכלית, ויש עליות שאולי חזקות

מבחינה כלכלית וחלשות מבחינה נפשית, משום שהקליטה קשה להן יותר ולכן

המשאבים ותשומת הלב שנדרשים היא גדולה יותר. יכולה להיות התאחדות שדרוש

לה כוח אדם מסוים והתאחדות אחרת שדרוש לת כוח אדם גדול יותר בשל הצרכים

של אתה עלייה.

הייתי אומרת שנראה לי שהיה כדאי, ויכול להיות שנוכל לצאת עם משהו

מהדיון הזה, ואם לא, יש דחיפות מסוימת בנושא של התקציבים, לפי דעתי

בנושא של הקריטריונים ואיך היינו רוצים לראות את ההתאחדות האידיאלית,

יכול להיות שלזה אין דחיפות גדולה כל כך ושנוכל לבנות יחד לפחות איזשהם

קריטריונים בסיסיים למבנה של התאחדות. נראה לי שהיום לא ניכנס לזה, אלא

אם כן מישהו מכם ירצה להעיר על כך.

הייתי רוצה קודם לשמוע את נציגי הסוכנות. אתם אמנם לא גוף ממשלתי, אבל

הייתי רוצה לשמוע האם אתם הגוף הציבורי היחיד שמתקצב את ההתאחדויות או

שהממשלה תורמת משהו.
אבי מנן
אני חושב שכדאי להגדיר קודם מה המשמעות של

לתקצב. יש תקצוב, כמו שהסוכנות מתקצבת,

שאינו תלוי בדבר, חלקו או התקצוב היחיד מאפשר מימון דקורה להתאחדויות,

ויש את משרד הקליטה שגם הוא מתקצב, אבל תוא מתקצב פרויקטים בלבד ומחזיר

50 אחוז מהעלות בפועל לאחר הביצוע, וזאת ללא נתינת מקדמה.



היו"ר נעמי בלומנטל; אמרתי שאולי לא ניכנס חיום לקריטריונים, כי

לא נספיק.

אבי רונן; אני לא מדבר על קריטריונים.
היו"ר נעמי בלומנטל
הבנתי אותך טוב מאוד. להפך, אמרתי שאני

רוצח ללמוד עכשיו, ואולי גם אוזרים, מה קורה

בפועל, איזה תקציבים, מי נותן, כמה נותנים, על-סמך מה נותנים. בוא נשמע

את זה כדי שזה גם יהיה בפרוטוקול כדי שמכאו נוכל להתקדם.

צפורה פינקוס; אני מדברת בשם הסוכנות ואריה קורת ממשרד

הקליטה ישלים ויאמר מה המדינה תורמת לנושא.

הסוכנות היהודית מתקצבת את ההתאחדויות, בשנת 1998, בארבעה מיליון דולר.

מדובר בהתאהדויות עולים ומעט מאוד ארגוני עולים שההקצבה להם מתוך ארבעה

מיליון דולר ניתנת על-פי קריטריונים שהוחלט יחד עם ההתאחדויות כיצד

יוקצה הכסף. כל התאחדות מקבלת את ההקצבה שלה באופן שוטף מדי חודש

בחודשו, כאשר שבעים אחוז עובר אוטומטית שלושים אחוז מאותה הקצבה

מתקבלים בשיגרה בסוף רבעון לאחר קבלת דיווח על ביצוע פעולות

שההתאחדויות התחייבו או תיכננו לבצע. בשנה זאת, לאור המצוקה הכספית של

הסוכנות, את התשלום של השלושים אחוז הרבעוני אנחנו נשלם בסוף השנה,

בתחילת שנת 1999.

עיקר הכסף באמת ניתן להתאחדויות לסיוע ולקיום שלהם. כמו שאבי רונן

הזכיר, אנחנו עוזרים להתאחדויות בקיום התשתית, אם זה משרדים, אם זה

שכר, אם זה תשלום טלפון, כל מה שצריך כדי לקיים ארגון שידאג לעשות את

הפעילות החשובה הזאת.
אריה קורת
חשוב לציין שהסיוע להתאחדויות ולארגוני

עולים הוא בעצם אחד היעדים המרכזיים של

המשרד. נצטרך לחשוב ביחד על הגדרת השמות האלה, מה ההבדל בין ארגון

עולים לבין התאחדות, מה ההבדל בין ארגון מתנדבים לבין התאחדות. בסך הכל

הבסיס של כל הארגונים זה התנדבות.

יש היום שלוש קטיגוריות שבעצם האחת מתחברת לשנייה. אנחנו לא עושים את

ההבחנה הזאת. בסך הכול בשנת 1998 סך הסיוע של המשרד באמצעות התמיכות

הישירות של המשרד באמצעות קרן העזבונות הסתכם ב-14 מיליון שקל. הוא

ניתן רק עבור פעילות. הוא ניתן עבור פרויקטים, כאשר בראשית השנה אנחנו

יושבים יחד עם הארגון, עושים במשותף תכנית עבודה שתיתן מענה ליעד של

הארגון ותעמוד ביעדים של המשרד. אנחנו מאשרים את זה דרך ועדת תמיכות

לאחר מכן מעבירים לביצוע, אם זה אחת לחודש, אם זה אחת לרבעון או אחת

לחצי שנה בהתאם ליכולת של הארגון לתת מענה.

אנחנו לא נותנים לארגונים מקדמות. באמצעות קרן העזבונות כן אפשר לתת

מקדמה בסך של שליש מסך כל ההקצבה.

לדוגמה, בשנת 1997 סך כל התקציב היה כתשעה מיליון שקלים. זאת אומרת,

בהחלט יש כאן גידול משמעותי מבחינת היקף הסיוע של המשרד להתאחדויות.

יש הסיוע הישיר, יש גם את הסיוע העקיף כשאנחנו היום מעבירים לפעילות

הרשויות והמתנ"סים סך של עשרים מיליון שקל שהוא בעצם מיועד עבור סיוע



לעולים שמיוצגים על-ידי ההתאחדויות בישובים השונים. זאת אומרת, יש פה

בעצם שני אפיקים.

כמובן שמבחינים על-פי מה נותנים סיוע. אם בחודש האחרון היו מעט עולים

מרומניה, ודאי שהתאחדות עולי רומניה לא תקבל את אותה הקצבה שמקבלת

התאחדות עולי אמל"ט או התאחדות עולי הולנד כאשר מהולנד הגיעו בחודש

האחרון חמישה אנשים. זאת אומרת, זה בהחלט פונקציה למספר תבחינים, ואחד

מהם הוא באמת מספר העולים שהגיעו בשנים האחרונות.

היו"ר נעמי בלומנטל; נדמה לי שאתם לא עושים מדי שנה או מדי פרק

זמן איזושהי בחינה מחדש, לבדוק את כל

ההתאחדויות ואת כל הארגונים כדי לראות מה התרומה הממשית שלהם.

אדיה קורת; אני חושש מבדיקה כזאת. השאלה היא איזו זכות

יש לי לבוא לארגון מתנדבים שמחליט שהוא הקים

עמותה והוא פעיל בתחום מסוים בישוב מסוים, והוא עושה את הפעילות

בהתנדבות, והוא מוכיח שהוא אכן פעיל, פעיל באפיק מסוים, פעיל בישוב

מסוים. אני לא יודע אם יש לי את הזכות המוסרית אפילו לבוא ולומר

שבארגון כזה אני לא אתמוך. ברגע שיש חוק עמותות והארגון עובד תחת אותה

מסגרת חוקית מבחינת דוחות הביצוע, יש רואה חשבון והוא נותן מענה ליעדים

של המשרד, אני לא יודע עד כמה יש לנו הזכות המוסרית לבוא ולהחליט

שארגון כזה או אחר לא זכאי לתמיכה.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם אני לא בטוחה מה ניתן לעשות, אבל אתה

מציג את זה כאילו זה שיא האובייקטיביות, אבל

זה לא כן. הלא בסופו של דבר אתם כן מחליטים למישהו כן לתת למישהו לא

לתת. למישהו לתת יותר למישהו לתת פחות. אין איזה קריטריון שהוא. גם אני

תוהה במה אנחנו יכולים לבוא ולהציע מכאן, מהוועדה. מדבריך משתמע כאילו

הכל סופר אובייקטיבי, אבל זה לא בדיוק אובייקטיבי כי אתם בהחלט מקבלים

החלטות. אולי אתם לא בוחנים, אבל החלטות אתם כן מקבלים.

אריה קורת; ההחלטות כפופות לתבחינים אחידים ושוויונים

שניתנים לכולם.

היו"ר נעמי בלומנטל; מה הם?

אריה קורת; יש רשימה של תבחינים. כאשר פירסמנו מודעה

בספטמבר 1997 לגבי אפשרות להגיש בקשות

לתמיכה, צירפנו לכל ארגון ערכה ובה נרשמו כל התבחינים על-פיהם המשרד

נותן סיוע. כלומר, הכל היה פתוח, הכל היה גלוי, כולל מה שפורסם ברשומות

וכולל תבחינים פנימיים של כל אגף מקצועי וגם מה המסגרת התקציבית של

המשרד שממנה ניתן לקבל את הסיוע. כל ארגון קיבל את הערכה, ופרסנו

בפניהם את כל התהליך. לא פעם התלבטנו לגבי ארץ מוצא, כאשר היו

ארבעה-חמישה ארגונים, ומה תפקידנו כממשלה לעשות מול אינפלציה כזאת של

ארגונים. בחנו את עצמנו, אבל הבנו שאנחנו נכנסים פה לאפיק מאוד מורכב,

מאוד בעייתי והעדפנו לא לעשות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אין ספק שזה בעייתי. אני אומרת בפירוש שיכול

להיות שצריך בכל-זאת לבדוק איזה שהן הבחנות.

יש התאחדות שנחשבות להתאחדות שם צריכות להתקיים בחירות, צריכים האנשים



להרשם, כדי שנדע בפני מי אנחנו עומדים, האם זה הגוף המייצג אונ אותה

עלייה וכולי.

אריה קורת; מי יכול לקבוע את זה? מי יכול לקבוע האם

באמת התאחדות עולי איקס היא באמת ההתאחדות

שמייצגת את כלל העולים כאשר גם בתוך העולים האלה יש עולים מעיר מסוימת

שמתמקדים סביב נושא מסוים, זה מאוד קשה. מה שמבחינתנו חשוב הוא שהסיוע

יהיה סיוע אחיד, שוויוני, שעומד בחוק, שעומד בהנחיות המשפטיות של החשב

הכללי, של משרד המשפטים ושל הממשלה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אתה שוב חוזר על אותו הדבר. אני מקדמת בברכה

את כל מה שמשרד הקליטה עושה. זה שהוא עומד

בחוק, אני בטורוה, אבל אין פה עניין של שוויון כי זה לא שוויוני. אין

קריטריונים ברורים, או הייתי אומר שהייתי שואפת להגיע למצב שיהיו

קריטריונים שהם חצי ברורים, אבל זה לא ככה, זאת לא המציאות. המציאות

היא לא כזאת.

אריה קורת; אני מוכן לשלוח לך את החומר.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני בטוחה שאתם מתייחסים לפרויקטים מסוימים

שמגישים לכם, אתם נותנים על-סמך פרויקטים.

אם הפרויקט נראה לכם פרויקט יצרני, שהוא פרויקט טוב, שיהיה פרויקט

תורם, אתם נותנים לו. פרויקט אחר שאתם חושבים שהוא לא יהיה כזה, אתם לא

נותנים. לכן קשה לומר שזה שוויוני, אלא זו החלטה שמתקבלת.

ארית קורת; זה שוויוני במובן הזה שכולם יכולים להגיש

על אותו בסיס. זאת אומרת, זה שוויוני בזה

שיש הנחיות כתובות גלויות. יש גם יעדים של המשרד שהוא פירסם אותם

ובהערכה כל ארגון קיבל את היעדים האלה.

ללא ספק, אם ארגון מבקש הקצבה עבור פרויקט שהוא לא ביעדים של המשרד,

אנחנו לא נסייע עבור הפרויקט הזה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אתם קובעים לעצמכם את היעדים.

אריה קורת; כן. יש יעדים, יש תבחינים וכל הדברים האלה

גלויים ומפורסמים מדי שנה. אנחנו מצפים

מארגון שיתן כנענה ליעדים של המשרד, כפי שאנחנו גם לא פעם מתחברים

ליעדים הספציפיים של אותו ארגון. למשל, התאחדות עולי הולנד מעולם לא

קיבלה מאיתנו סיוע, והשנה, גם אם הגיעו 500 עולים בשש השנים האחרונות,

היה לנו חשוב לבוא ולשבת עם התאחדות עולי הולנד או התאחדות עולי איטליה

ולנסות לבנות במשותף , איזשהו תהליך של עבודה. כמובן פיתחנו תבחינים

שנקבעו לגבי כל הארגונים. בודאי שהתאחדות עולי הולנד קיבלה פחות סיוע

מאשר התאחדות עולי אמל"ט, התאחדות עולי אמל"ט קיבלה פחות מאשר ארגון

אחר.

סופה לנדבר; היא קיבלה הרבה יותר מהתאחדות יוצאי

ברית-המועצות.



אבי רונן; צריך גם להבין שמשרד הקליטה נותן גם

לארגונים קיקיוניים ביותר.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני יודעת. הוא נותן לארגונים שונים.

אריה קורת; בוא נשתמש במילה אחרת. את המילה קיקיונית,

אני לא אוהב. יש ארגון שפעיל באור עקיבא

והוא נותן מענה יוצא מן הכלל שם, ומדובר בארגון מקומי.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם הסוכנות מתקצבת משהו שנראה לי מבחינת

הארגונים מצד אחד בעייתי מאוד ומן הצד השני

מאוד הכרחי. אני יודעת, מהפעילות הציבורית שלי, שאחת הבעיות העיקריות

זה מי יממן את הפקס שחייב שיהיה במקום, מי יממן דווקא את הדברים האלה.

מה שקורה הוא שבדרך כלל קל להשיג יותר תקצוב לפרויקט מסוים, אבל קשה

מאוד להשיג פרויקט להחזיק משרד שאתה צריך אותו כדי שיהיה מקום לעבוד בו

ולפעול ממנו.

אבי רונן; לכן הגענו לכאן.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני רואה שאתה כל הזמן מנסה לכוון את

הישיבה. אתה יכול לסמוך עלי שאני יודעת לנהל

ישיבות. אתה כבר פעם שנייה מעיר לגבי מה אתה מצפה מהישיבה. תן לי לנהל

את הישיבה ותאמין לי שאני אגיע למסקנות.
סופה לנדבר
הייתי מבקשת שאריה קורת ממשרד הקליטה יתייחס

לנקודה מסויימת.
היו"ר נעמי בלומנטל
רק רגע. את הבאת לכאן אנשים. אלה הם אנשים

שבאו להפגנה. אם כבר הזמנת אותם לוועדה, אני

לא רוצה שהם יתעייפו. אני מציעה שנכניס אותם עכשיו לכמה דקות,

וברשותכם נעשה לרגע הפסקה בנושא הדיון, נשמע אותם ואחר-כך נמשיך את

הישיבה.
סופה לנדבר
נושא ההפגנה הוא פרדס חנה, שלא קשור למשרד

הקליטה במקרה הזה אלא רק למשרד השיכון.
היו"ר נעמי בלומנטל
ברוכים הבאים לוועדת העלייה והקליטה. תודה

גם לחברת הכנסת סופה לנדבר שהזמינה אתכם

לישיבה. נשמע אתכם כדי שנבין מה הבעיה.

קריאת: הבעיה שלנו היא הבעיה של העולים החדשים

בישראל. לפני שנה וחצי הגישו העולים האלה

מכרז, ולדעתנו המכרזים האלה הם לא לטובת העניין אלא הם מדרדרים את

המצב. אני גרה בפרדס חנה. הבעיה שעד כמה שאנחנו יודעים, החברה שקיבלה

את ההוסטל הייתה חברת "עמידר", אבל אני עכשיו לא רוצה להזכיר את שם

החברה כי זה לא חשוב איזו חברה מנהלת, אלא הבעיה שחברה חדשה שזכתה

בהוסטל, קיבלה אותו בתקציב נמוך פי ארבע. אם האחזקה והפעילות ב"עמידר"

הייתה 41 אלף בחודש, זה היה תקציב של ההוסטל, עכשיו זה פחות. משרד

השיכון ומשרד הרווחה נותנים אמון בחברה שמנהלת את ההוסטל. משרד השיכון



צריך לתת שירות ומשרד הרווחה לתת פעולות חברתיות, שזה כולל משכורות,

שיפוצים וכולי. החברה שמטפלת בהוסטל, מסכימה לטפל בהוסטל בסכום של

10,000 שקלים כאשר רק תקציב למשכורת של עובדים הוא כמעט 25 אלף שקלים,

סכום שעולה למעסיק. זה לא אומר שהעובדים מקבלים את הכספים האלה, כי

המשכורות שלנו הן מאוד נמוכות. בסך הכול זה כמעט 25 אלף. אם החברה

החדשה מוכנה לטפל ולתת שירות בסכום נמוך מאוד, אנחנו לא מבינים איך היא

תצליח לעשות את זה בסכום הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
היא אמורה לשלם גם את המשכורות?

קריאת; כן. היא אמורה לעשות הכל. גם לשלם משכורות,

גם לעשות שיפוצים וכולי.

הדיירים דואגים כי הם מזדקנים. גם הבנין בעוד שלוש שנים לא יהיה במצב

כמו שהוא היום, וגם בריאות הדיירים לא תהיה כפי שהיא היום. מה שקורה

הוא שהמימון יורד.

סופה לנדבר; אני רוצה לספר מה קורה שם. מדובר בהוסטל

בפרדס חנה, כאשר היו כמה הוסטלים כאלה,

כשהיו 500,4 יחידות דיור שניבנו. את האנשים מפרדס חנה אני מכירה מזמן,

משום שרוב האנשים האלה היו גרים בחדרה במקום מאוד מאוד מוזנח שהיה שייך

למשרד הקליטה. אחרי קשיים אדירים העברנו אותם מחדרה לפרדס חנה, הגיעו

האנשים ממקומות שונים, ובעצם היום הם חיים ומרוצים.

היום במשרד השיכון החליטו לעשות מכרז. לפני שעה בוועדה שמענו את חברי

הכנסת בוועדה שבעצם במשרד הקליטה החליטו לעשות מקבצי דיור בלי מכרז.

זאת אומרת, כאשר רוצים, עושים את זה בלי מכרז, כאשר רוצים לסגור

פרויקט, אפילו שהוא יפה ונהדר, סוגרים אותו. אנחנו ביחד עם חבר הכנסת

רפי אלול ניסינו לעצור את הדבר ואמרנו למשרד השיכון שבמקרה הזה אסור

לעשות מכרז, ויכול להיות שהם היו יכולים להסתדר עם "עמידר" בלי מכרז.

אמרנו את זה פעם ופעמיים, אבל לצערנו אף אחד לא הקשיב לנו.

אני הייתי בהוסטל, ולא פעם אחת, וראיתי איך האנשים חיים שם טוב. צריכים

להבין שאנשים מבוגרים מפתחים תלות. אחרי כמה שנים שהם גרים בהוסטל הם

התרגלו לרמה, והרמה שם מאוד מאוד גבוהה, השירות שניתן שם הוא יוצא מן

הכלל והלוואי ויינתן גם במקומות אחרים. במקרה הזה אנחנו מדברים דווקא

על פרדס חנה, כי נתקלנו בבעיה שם. אני מבינה שיפטרו שם את רוב העובדים

ומה שיהיה שם, זה יהיה בית מגורים בלי שום תנאים.

היו"ר נעמי בלומנטל; תני לי לבדוק את זה.

בישיבה הקודמת אמרת שיש בזבוזים, אבל פה,

כאשר המשרד רוצה לחסוך, את אומרת שהם חוסכים יותר מדי.

סופה לנדבר; במקרה הזה דווקא מנכ"לית "עמידר" אמרה

בישיבה שהייתה עם משרד השיכון שלאור המצב

הנוכחי בשוק, הם מבינים שהמחיר שהיה קודם הוא יותר מדי גבוה ושהם

מסכימים בלי מכרז ומוכנים לעשות את הקיצוצים בתקציבים. זאת אומרת, יש

פה משרד שמוכן לעשות את זה, ואני חושבת שצריכים לצאת יחד מהתסבוכת

הזאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
אין ספק שאנחנו תמימי דעים, דבר שקורה בדרך

כלל בוועדה, שאנחנו רוצים בדרך כלל להפיק את

המירב האפשרי בצורה הטובה ביותר.

סופה לנדבר; נכון. אני בעד ניהול תקין.

היו"ר סופה לנדבר; אנחנו חוששים שרמת הטיפול באותם קשישים

שחיים בהוסטל תרד מאוד כאשר יקצצו יותר

מדי.

קריאה; אני רוצה שתדעו שאחרי המכרזים האלה, בעוד

שלוש שנים יתקיים עוד פעם מכרז.

היו"ר נעמי בלומנטל; זאת תמיד הבעיה כשיש תחרות, איך לפקח

על כך שהמחיר הזול יתן לך את מה שהוא צריך

לתת.

תודה רבה לכם. אנחנו ננסה לעזור.

קריאה; בעצם הצוות מטפל בצורה כל כך אנושית וזה גם

בלילה וגם ביום, וכאשר אנחנו צריכים את

העזרה, מי שצריך להגיע, מגיע. בלילה וביום יש טיפול של רופא ואחות. אני

מבקשת שתעזרו לנו. אנחנו אנשים מאוד מבוגרים ולא סתם קוראים לנו גיל

הזהב. היום יש לנו את התנאים הכי טובים ואנחנו מבקשים לא להוריד אותם.

אנחנו אסירי תודה על הפעולה ואנחנו מאוד מאוד מבקשים להשאיר את כל

הצוות שמטפל בנו.

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו נבדוק את הנושא.

קריאה; תודה לכם. אנחנו מאוד מקווים שאתם תעזרו

לנו.

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו ממשיכים בישיבה.

שמעוו ליברמן; אני רוצה להודות ליושבת-הראש על שהזמינה את

הישיבה הזאת. זאת פעם ראשונה שאני זוכר

שדנים פה בתקציב התאחדויות העולים. תמיד אנחנו דנים על עולים, על כל

הבעיות, אבל לא על תקציב ההתאחדויות. באמת תודה.

אפשר להגיד שאנחנו מודים על התקציב של הסוכנות היהודית, שכל שנה מצמצמת

את התקציב הזה, ולמשרד הקליטה שגם הוא עוזר הרבה בפעילות, אבל עם זה

אנחנו לא חיים. זה טוב מאוד, אבל זה לא מספיק. אנחנו התאחדויות עולים

על-בסיס של התנדבות ואחת לתמיד אנחנו צריכים לפתור את הבעיה. זה לא סוד

שאנחנו עושים את העבודה השחורה של קליטת העלייה ועושים זאת בכל הארץ.

אנחנו עובדים ללא אגורה מבחינת אולמות, מבחינת הוצאות של העובדים שלנו

לפעמים, כאשר יש חלק קטן של עובדים שצריך לקבל את משכורתם, ואף אחד לא

חשב על זה. כשמדברים על פעילות של משרד הקליטה, זה טוב מאוד, אני מברך

אותם, אבל מי עושה אותה? מה אנחנו עושים עם הפעילות? מי עושה את

הפעילות?



פעם אחת בחיים אנחנו פח ואני מבקש מחוועדח לקחת בחשבון את כל חבעיות

שלנו של כל ההתאחדויות. לא נדבר פה על עקרונות אלא אנחנו צריכים להחליט

עקרונית שצריך לתת ואחר-כך נראה איך מחלקים את העוגה. בינתיים אנחנו

קודם כול רוצים את העוגה ואחר-כך נראה.

אני מציע לארגן כאן ועדה יחד עם חברי הכנסת, יחד עם שלושה או ארבעה

חברים ממועצת ארגוני העולים, כדי לדון על כל הבעיות שצריך לדעת אותן.

הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך לצאת מהמצב הזה. הסוכנות כל שנה נותנת

פחות ופחות. משרד הקליטה לא נותן אגורה על זה. אני מבקש עוד פעם לדון

ברצינות לא בפומבי כי מפה זה יוצא לעיתונות ולא יוצא שום דבר. אני

מבקש להקים ועדה קטנה שלנו יחד איתכם וזאת כדי לדון ברצינות בבעיה

הזאת.

רות בר-און; התחלת בנושא של קריטריונים, ואני מרגישה שאם

יש נושא אחד שפותח בשנתיים-שלוש אחרונות גם

בסוכנות היהודית וגם במשרד הקליטה, זה הנושא של תבחינים, קריטריונים,

מעקבי ביצוע וביקורות. בזה אנחנו משופעים ופשוט רק צריך לקחת את החומר

הזה וללמוד. עוד מעט יעשו אותנו כל כך מומחים בזה, שגם נאבד את הנשמה.

זאת לא ביקורת, אלא להפך, אני חושבת שמהבחינה הזאת הדברים הם מצויינים,

ממש מצויינים. אני חושבת שרק צריך ללמוד את התבחינים שלהם, את

הקריטריונים ואת מה שהם פיתחו מבחינה ארגונית.

העיקרון הוא ששמעתי על סכומים דומים פה, שהסוכנות היהודית נותנת

להתאחדויות, סכומים דומים, ושאתם נותנים לנושא של פרויקטים, כולל קרן

עזבונות. אמרת משהו בסביבות 14 מיליון שקלים. הייתי מציעה שלא ניכנס

לפרטים. הייתי מציעה לקחת את הסכום הזה ולהגיד האם הסכום הכולל הזה הוא

הגיוני או באיזו פרופורציה הוא נמצא לתפוקה שמקבלים. זה מה שהייתי רוצה

לראות וזאת באופן כללי, לפני שנכנסים לפרטים ולדעתי הפרטים מטופלים,

אבל הנושא העקרוני לא מטופל.

אני מרגישה שההתאחדויות וארגוני מתנדבים הם הנשמה של קליטת העלייה.

תמיד קשה לכמת את הנושא של נשמה, תמיד קשה לכמת את הנושא של התנדבות.

אני חושבת שאם המדינה הייתה צריכה לשלם עבור כל מה שנעשה, היא לא הייתה

משלמת לא 14 מיליון שקל ולא 4 מיליון דולר ולא 8 מיליון דולר ולא 16

מיליון דולר, אלא סכומים אחרים לחלוטין.

לי קל לדבר לגבי הארגון שלי ולגבי המתנדבים שאנחנו מפעילים. לנו יש

צוות עובדים מאוד קטן ואנחנו מפעילים מאות רבות של מתנדבים. אני יודעת

מה אנחנו מקבלים מהמתנדבים. אין מה לדבר בכלל על מה שאנחנו משקיעים

בכוח האדם, אבל צריך להסתכל מה הם משקיעים ולא מה אנחנו משקיעים. מה הם

משקיעים מבחינת שעות עבודה, מבחינת מרץ, מבחינת תפוקה, מבחינת יחס של

עולים. פה צריך לבדוק את זה. אני חושבת שזאת הנקודה שממנה צריך

להתחיל.

דבר עיקרי הוא שארגון שעובד כמו שצריך זה מנוף בלתי רגיל שיכול להביא

תוצאות בלתי רגילות וצריך לראות האם זה באמת מנוף כזה, האם הוא באמת

מביא כוחות התנדבותיים, האם הוא באמת עושה פעולות וכך הלאה.

אני חושבת שהצימצום בסוכנות והתחושה היא שמשרד הקליטה,. עדיין, לא נטל

על עצמו את החלק החשוב הזה בקיום של התאחדויות עולים וארגוני מתנדבים.



משרד הקליטה נותן באמצעות ועדת תמיכות ובאמצעות קרו עזבונות, אבל כאילו

שלמנוף עצמו לא צריך לשלם, כאילו שהמנוף הזה הוא טמא, כאילו שהוא מוקצה

מחמת מיאוס, אס הס מביאיס חמישה עובדיס שמפעיליס 400 מתנדביס, אז צריך

להתבייש בזה? או שמונה עובדיס או עשרה עובדיס שמפעיליס 800 מתנדביס,

צריך להתבייש בזה? להפך. אני חושבת שצריך לראות את המנוף הזה, צריך

לטפח אותו, צריך לשמן אתו, צריך לתדלק אותו, וזאת לא בושה משוס שאתה

יכול לקבל תוצאות בלתי רגילות.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; זאת לא בושה, מפני שבמשרד הקליטה גס לא

עובדיס בהתנדבוחת.
רות בר-און
אני רוצה להוסיף שורה אחת. אני חושבת שישראל

היוס עומדת במישור של פיתוח ההתנדבות דווקא

בפרשת דרכים. אני חושבת שזו רק התחלת הדרך בנושא של פיתוח ההתנדבות

בישראל. נעשו דבריס יפיס, אבל בהשוואה למה שיכוליס לעשות, הס עדיין

קטניס ומצומצמיס. דווקא פה הייתי מצפה גס מהסוכנות היהודית וגס ממשרד

הקליטה לראות שיש בידס נכס. הס יכוליס לגרוס פה גס לפיתוח התנדבות

בישראל, גס לחינוך הדורות הבאיס להתנדבות, גס לחינוך הדורות לשילוב

ולאינטגרציה בין העולה והוותיק במשימות התנדבות. אני יודעת שבצוותי

החרוס שלנו, של מרכז סיוע לעוליס במשבר, כל צוותי החרוס הס עוליס חדשיס

וישראלי ותיק. יש להס משימה והס הולכיס ביחד למשימה. איפה יש קליטת

עלייה יותר טובה? אני מספרת על שלי מפני שזה שלי, ואחריס יספרו על

שלהם.

אני חושבת שצריך להיות פה שינוי של מדיניות ובעצס שינוי של הבנה בסיסית

מה הדבר הזה עושה.
לאה רונן
אני מצטרפת לדבריס שנאמרו ואני רוצה להוסיף

דבר נוסף.

אני חושבת שאנחנו שוכחיס שאנחנו מטפליס לא רק בעוליס שהגיעו השנה,

שבמקרה שלנו היו 3,077, אלא אנחנו מטפליס בעוליס שנמצאיס כאן שניס

רבות. עשינו מחקר בהתאחדות שלנו והופתענו מהמימצא שמעל שבעיס אחוז

מהעוליס שלנו אומריס שהס מתפקדיס ברמה טובה מאוד בעברית, קוראיס עיתון,

הולכיס לעבודה וכולי, אבל יש להם בעיה, וזו בעיה כלכלית. כשהס פוטרו

מהעבודה או כאשר הס רוציס לקנות דירה, רוציס לברר מה זאת משכנתה, כאשר

העוליס שולחיס ילדיס לבית-ספר תיכון והם לא מביניס מה זה בגרות, מי זה

שעוזר להס לאורך כל הדרך? זה כולנו. לפחות אצלנו אנחנו לא מטפליס רק

ב-3,077 העוליס שהגיעו השנה אלא אנחגו מטפליס ב-80 אלף העוליס, למרות

שאומריס שיש 154 אלף צפון-אמריקאיס. אני בטוחה שלא זאת הסיבה למה לא

קיבלנו תמיכה ממשרד הקליטה השנה.

אריה קורת; לא קיבלתס כי לא הגשתס בקשה.
לאה רונן
הגשנו שתי בקשות וגס ישבנו עס דוד בן-יוסף

וחשבנו, אחרי שהשקענו מעל שבוע של שעות

עבודה, שמשהו יצא מזה, אבל שוס דבר לא קרה.

שמעון ליברמן צודק כאשר הוא אומר שמדובר פה על תקציבי קיום ולא על

פעילות. בעצם רוב האנשים שלנו, מאות המתנדבים ברחבי הארץ, עובדים ללא

תמורה. העניין שלנו זה תקציבי הקיום. אני אומרת שאם מעניקים תקציבי



קיום לגבי

עולה אחד או אלפיים עולים שמגיעים, צריכים לזכור שיש עוד הרבה עולים

בארץ, עולים ותיקים שעדיין נזקקים לעזרה שלנו.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; אצלכם יש דמי חברות?

לאה רונן; בנוסף לתקציב שאנחנו מקבלים מהסוכנות, בסכום

של 400 אלף דולר, אנחנו מקבלים דמי חברות.

אנחנו גם עושים גיוס כספים בתוך המחוזות שלנו ומקבלים עבור פרויקטים

ספציפיים עזרה מהפדרציות, המחלקה לפיתוח אפשרות תעסוקה. אנחנו מתחילים

לטפל בעולה כשהוא עוד עולה פוטנציאלי וממשיכים את הטיפול לאורך כל

הדרך.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; זאת פעם ראשונה שלא קיבלתם תקציב ממשרד

הקליטה?

לאה רונו; אף פעם לא קיבלנו. אני עמדתי על כך שהצוות

שלי יגיש את הבקשה אבל הם אמרו לי שחבל על

הזמן שלהם כי לא נקבל כלום.
אריה קורת
מאוד חשוב שדווקא בוועדה הזאת, לפחות כאן,

נדייק גם בעובדות. לפני שנה לא קיבלתם כי לא

הגשתם בקשה. לפני שנתיים לא קיבלתם כי לא הגשתם בקשה. השנה יכול להיות

שהגשתם, אין לי את הבקשה כאן.

לאה רונן; אני חדשה בתפקיד.

אריה קורת; אם את חדשה, תצייני את הנתון מהשנה.

לאה רונו; בסדר. אני אומרת מהשנה.

יואב הס; אני רוצה להשלים שאנחנו הגשנו בקשה ולא

קיבלנו שום דבר. הגשנו באופן כללי לקבל

איזשהו סיוע ולא קיבלנו שום דבר, וזה כבר היה לפני כמה שנים. הבנו, מה

שאמרה עכשיו לאה רונן, שזה בזבוז זמן ולא המשכנו לבקש. אחר-כך, באיזשהו

שלב הלכנו על כיוון של פרויקטים, הבנו שהכיוון הוא באמת פרויקט מסוים,

והיה לנו פרוייקט מאוד מעניין וייחודי, הצגה שהעלינו על-ידי אתיופים עם

מוזיקה שנוגנה על-ידי אתיופים, הכל היה על-ידי אתיופים. הגשנו את זה

כפרויקט, אבל גם במקרה הזה לא קיבלנו כל סיוע. זאת אומרת, כשהלכנו

בכיוון הכללי של הקצבות מטעם האפוטרופוס הכללי, אמרו לנו תגישו, תכתבו.

ביזבזנו על זה הרבה זמן ולא יצא מזה כלום.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; אני זוכרת שהייתה מדיניות של שר הקליטה

הקודם בקשר לתמיכה לארגוני הגג. בקדנציה

הזאת עם השר החדש, בעצם הייתה חלוקה של 14 מיליון שקל, ואני עכשיו לא

מדברת ספציפית על ארגון מסוים. אני חושבת שיש פה איזשהו דבר שהוא פגום

בחלוקה ואני חושבת שאני מבטאת את דעת ארגוני העולים. קודם הייתה נטיה

לתת לארגוני גג וארגונים דומים לארגון של רות בר-און שזה ארגון ספציפי

, שבעצם אני חושבת שמה שהיא עשתה יחד עם הארגון שלה זה משהו יוצא מן הכלל



מפני שהיא נוגעת בכל העם, וספציפית ועוד יותר היא נוגעת בעולה ההדש

כאשר חס וחלילה הוא עובר את הטראומה הזאת של העלייה.

מה קרה שהלכתם מדרך אתת לדרך שנייה? מדרך של תמיכה בעמותות שזה דבר טוב

ויפה, אבל הרי אפשר להקים מיליון עמותות ואילו ארגון עולים צריך להיות

ארגון גג. מה שבעצם קורה הוא שאתם מחלקים כספים אדירים - ואני חושבת

ש-14 מיליון שקלים לארגוני עולים, ארגוני גג שנבחרים לפי דין ודרישות

של רשם העמותות, שהעמותות האלה עשו קליטת עלייה - וזה בעצם דבר שצריך

לעזור למשרד הקליטה מפני שאינטגרציה עושים לא רק דרך משרד הקליטה אלא

אינטגרציה צריכים לעשות אנשים שמדברים עם העולה באותה השפה. כאשר

בן-אדם מגיע, הוא מגיע בלי שפה ולא יכול למצוא שום פתרון. רק אדם שמדבר

את השפה שלו ויש לו ניסיון, הוא יכול לייעץ לו איך לרכוש את הדירה, לאן

לרשום את הילדים וכולי וכולי.

אני יודעת שגם בסוכנות במשך שנים נתנו וחילקו את הכספים, והחליטו

במדיניות שצריך לחלק את הכספים לפי הקריטריונים, לפי הפעילות, לפי

הנוכחות בשטח, לפי התרומה שתורמים הארגונים לקליטת העלייה. מה שקורה

היום במשרד הקליטה - ואם לא, אתה תתקן אותי - כמו שאמרו כאן ארגוני

העולים, כדי להכין את המסמכים צריכים להשקיע כל כך הרבה כוח וכוח-אדם,

ואחר-כך לא מקבלים כלום.
אריה קורת
להוציא ארגון אחד, לא שמעתי את זה.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; אני אגיד לך את זה כיושבת-ראש התאחדות עולי

יוצאי ברית-המועצות.

אריה קורת; אני לא מציע שנעלה את הנושא הזה כאן על

השולחן.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; אני לא מדברת על התאחדות עולי ברית-המועצות.

אני אומרת לך שאני עכשיו לא מערבת את

התאחדות יוצאי ברית-המועצות אלא אני מדברת בשם ארגוני העולים כולם. אני

אומרת שכסף של הציבור צריך ללכת ישירות לארגוני העולים שהם חזקים,

שפועלים בשטח ושזה יהיה לפי קריטריונים מסוימים ושלא יהיה מצב שפעם אחת

נותנים לפרויקטים, פעם שנייה נותנים לפרויקטים אחרים, פעם אחת לפי

דרישה כזאת ופעם אחרת לפי דרישה אחרת.

אגב, אני רוצה לשאול. לפני כמה חודשים, בסוף השנה הקודמת, היה איזשהו

משרד מבקר שדרשו בדיקות אצל ארגוני העולים ואני רוצה לשאול כמה הוא עלה

למשרד הקליטה.

אריה קורת; אני חוזר על הדברים שאמרתי בראשית הישיבה,

ואם לא הקשבת, אני מוכן שוב לחזור על הדברים

ולומר אותם.

במשרד יש יעדים, למשרד יש תכנית עבודה, למשרד יש תבחינים.

שמעון ליברמן; אנחנו באנו לדיון על התאחדויות העולים,

תקציב ופעילות, מצבם הכלכלי בשטח של

התאחדויות העולים וארגוני מתנדבים העוסקים בקליטת העלייה. לא מדובר על



פרויקטים, לא על מח שעושה משרד הקליטה או הסוכנות. אנחנו באנו לדון

בנושא מסוים.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; על קריטריונים של חלוקת הכספים.

שמעון ליברמן; אני מבקש לדבר על הנושא לשמו הוזמנו. הכל

חשוב, אבל אני מבקש לא לדבר עוד פעם. מדברים

על עזרה להתאחדויות עולים ולא לעולים. אני מבקש לדבר לעניין.

אריה קרת; מאחר ונשאלתי, לפחות לפרוטוקול אני חייב לתת

תשובה.

באוקטובר 1997 פירסמנו מודעה בעיתון לגבי תהליך ועדות התמיכה של המשרד

לשנת 1998. קיימנו יום עיון לכל הארגונים. נכון, לא כל מי שיושב כאן

הגיע גם ליום העיון. ישבנו יום שלם עם חשב המשרד, עם הנציג של הלשכה

המשפטית והסברנו את כל תהליך העבודה של ועדת התמיכות. נתנו במקום ערכה

של כל התבחינים, של כל הקריטריונים של המשרד, ציינו שם את היעדים של

המשרד, את סדרי העדיפויות של המשרד, ואת התקציב של המשרד על-פיו יחולק

התקציב.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; זה היה מיועד לארגוני הגגו

ארית קורת; כל הארגונים הוזמנו. פורסמה מודעה בעיתון

והזמינה את כל נציגי הארגונים להגיע ליום

העיון. ביום העיון דיברנו על כל תהליך חלוקת הכספים. הנושאים האלה

פתוחים, הנושאים האלה גלויים. המשרד אחת לכמה שנים יושב ועושה חושבים

ומחליט על היעדים ועל המשימות של המשרד לאותה שנת עבודה. בתהליך הזה

יכול להיות - וזו גם תשובה ליושבת-ראש - שארגון מסוים רוצה הקצבה עבור

פרויקט שהוא לא ביעדים של המשרד ואז המשרד לא יתמוך בו כספית. יכול

להיות שהנושא של סיבסוד כרטיסים למופעים או מימון הצגות זה לא בין

היעדים של המשרד, ולהפך, על הסף, המשרד מתנגד לסיבסוד כרטיסים. אני

חושב שהלכנו ופישטנו השנה את התהליך של העבודה עם הארגונים ואני חושב

שזה נעשה בצורה יוצאת מן הכלל.

לא היית בראשית הישיבה כשאמרתי שהשנה אנחנו עובדים עם כמאתיים

ארגונים.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; לא. אתם עובדים עם העמותות ולא עם הארגונים.

אתם החלפתם תכנית אחת בתכנית אחרת. יש עבודה

שהיא נדרשת מארגוני העולים. במשך שנים רבות הייתה דרישה של הסכנות לאחד

את ארגוני העולים. אתם לא עמדתם מול ארגוני העולים שיושבים כאן וחלקם

לא, אלא אתם פיתחתם עמותות, עמותות חצר של שר הקליטה והכנסתם אותם

לארגוני העולים. זה מה שקרה. אם אתה אומר שזה טוב, אני אומרת שזה גרוע

ביותר.

ארית קורת; הסוכנות קובעת את המדיניות שלה, המשרד קובע

את המדיניות שלו. אנחנו לא נקבע לבני העדה

האתיופית מי יהיו הנציגים שלהם, מי יהיו הארגונים וכמה ארגונים יהיו.

בני העדה האתיופית מחליטים להתאחד בארגון, הארגון הזה נותן מענה לנושא

מוגדר, או כל ארגון אחר, אם הוא עונה על התבחינים של המשרד, הוא עונה

על היעדים של המשרד והוא עונה על תכניות העבודה של המשרד, המשרד יתן



לו תמיכה. אני גאה על כך שהיום אנחנו נותנים למאתיים ארגונים שפרוסים

בכל רחבי הארץ. ארגון קטן באור עקיבא שעושה פעילות ייחודית לעולים

יוצאי קווקז באור עקיבא, ניתן לו את התמיכה. גם החתך של הארגונים הוא

פלורליסטי לגמרי וכולם יכולים לקבל את הסיוע. ודאי, העוגה היא אותה

עוגה, והעוגה הזאת צריכה להתחלק בין מספר הארגונים שנותנים מענה ליעדים

של המשרד. המשרד לא יקבע ליוצאי חמ"ע כמה התאחדויות עולים וכמה

ארגונים יהיו.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; אבל צריך להיות קריטריון לכל ארגון. מה שאתם

עושים, אתם מקיימים ארגוני חצר שהם קרובים

לשר.

איית קורת; תרשי לי לא להגיב.

מ"מ היו"ר סופה לדנבר; אל תגיב, אתה לא חייב להגיב. אני

פוליטיקאית, אתה מנהל אגף. מותר לך להגיד מה

שאתה אומר אבל לי מותר להגיד מה שאני אומרת ואני אומרת את הדברים כפי

שאני רואה אותם. אני אומרת שצריך להיות קריטריון ברור, מפני שחלוקת

כספים של מדינת ישראל ושל הציבור צריך להיות תחת ביקורת. לא יתכן

שארגונים שצריכים לעזור למשרד הקליטה, במקום שאתם תעזרו להם, אתם פשוט

סוגרים אותם.

אריה קורת; אני חוזר בפעם השלישית למען הפרוטוקול.

המשרד נותן סיוע על-פי תבחינים גלויים וגם

נתתי לכם אותם שלוש פעמים.

קריאה; אני רוצה להציג את העניין בצורה קצת שונה.

אין לי טענות כרגע, לפחות לא כאן, לא

לסוכנות היהודית ולא למשרד הקליטה. הבעיה שלנו היא בעיה שנתקלנו במצב

מסוים שאנחנו לא יודעים איך לצאת ממנו. הבעיה הראשונה בתקציב הסוכנות

שהוא כרגע שבעים אחוז ממה שהצלחנו להשיג ושלושים אחוז שהם מקפיאים עד

ינואר 1999. עם השבעים אחוז, במקרה שלנו, בקושי אנחנו מצליחים לשלם

משכורות. הגענו למצב שצימצמנו את כוח האדם בלפחות ארבעים אחוז, והיום

בשבעים אחוז, אני מצליח לשלם משכורות ולשלם חשמל. חוץ מזה אנחנו לא

מצליחים לחיות. יש לנו פרויקטים ופרויקטים מסוימים, אלה שהתקבלו על-ידי

משרד הקליטה, קיבלנו מימון עבורם.

הגענו לעוד בעיה. האחת, מהתקציב השוטף אין לי איך לפעול. והשנייה,

מהפרויקטים שאני מקבל אומרים לי שהעזרה לא תגיע ליותר מחמישים אחוז,

תוציא את הכסף וכשאתה תיתן לנו את הדוח אנחנו נחזיר לך עד חמישים אחוז.

לי אין את הכסף להוציא. אני גם במצב שאמרו לי שאסור שהפעולה הזאת תהיה

רווחית, ואם הפעולה הזאת תהיה רווחית, העזרה שלהם תרד. לכן אני מארגן

עכשיו יום עלייה ואני לא יודע איך לצאת מהברוך הזה. אם אני מוכר

כרטיסים, אני אפסיד כסף כי זה כאילו רווח. מצד שני אני במצב כספי כזה

שאני כן צריך רווח.

אריה קורת; אתה מוכר כרטיסים כך שיש לך מצ'ינג של

חמישים אחוז.



קריאה; אסור לנו להרוויח.

אריה קורת; תרשום את זה ככרטיסי ודרומה ולא כרטיסים.

היו"ר נעמי בלומנטל; רעיון טוב.

קריאה; בסך הכל אין לנו את הכסף כמקדמה, אנחנו לא

יכולים ללכת על הפעילות, ואם לא עושים אותה,

מאבדים את המימון.

שמעון ליברמן; כאן מדברים כאילו אנחנו מוכרחים ללכת למשרד

הקליטה. אני מציע שנלך לשר האוצר, נעזוב את

משרד הקליטה ונלך יותר קדימה. אם לא, לא נצא מהברוך.

היו"ר נעמי בלומנטל; שר האוצר ישלח אותך חזרה למשרד הקליטה, כי

גם הסוכנות עוד מעט לא תיתן כספים.

אבי רונן; אנחנו במועצת ארגוני העולים ישבנו עם השר

אדלשטיין לפני שבועיים-שלושה. אמרתי לשר

הקליטה אם חושבים שלא צריך לתת, אין שום בעיה, אפשר לסגור את הדלת ללכת

הביתה. אבל אם הוא חושב שצריך, צריך לתת. שמעון ליברמן ניסה להציג את

זה כעניין קיומנו. אמר השר אדלשטיין שהוא מסכים, הוא לא חושב ש-600

פקידים של משרד הקליטה מסוגלים לבצע את הקליטה והוא מכיר בחשיבות

העליונה של התאחדויות עולים. בנושא הכסף הוא אמר שנפנה לאוצר.

היו"ר נעמי בלומנטל; יש לנו ניסיון בזה. האוצר לא יקבל אותך, אבל

בבקשה, תנסה.

אבי רונן; אנחנו לא רוצים.

שמעון ליברמן; יש לי כבר מכתב שהוא יקבל אותנו.

אבי רוכן; שיהיה בקליטה, זה לא חשוב מאיפה הכסף יבוא.

אמרה רות בר-און שהנושא הוא קביעת מדיניות.

ברגע שיחליטו שהארגונים הם גופים מהותיים שחייבים בהם והמדינה רוצה

שיפעלו, צריך לקבוע בדרך של מדיניות, בין באמצעות משרד הקליטה או

באמצעית תקציב אחר שהממשלה תייעד כתקציב ייחודי כלשהו. הממשלה נותנת

תקציבים ייחודיים.

היו"ר נעמי בלומנטל; מצד אחד יש כאן התאחדויות ויש כאלה שאתה לא

יודע בכלל את מי הם בדיוק מייצגים. אני לא

מדברת על האנשים שיושבים כאן ואני יודעת שהם פעילים ועושים כמיטב

יכולתם. יש אנשים שקוראים לעצמם, נותנים כותרת של התאחדות זאת וזאת,

ואתה רואה שהגוף שלמעשה פועל ועושה עבודה יותר טובה, זה לא זה שכותבים

לו התאחדות כזאת וכזאת, אלא זה גוף אחר שקוראים לו אחרת. אתה רואה

תפוקות של הגוף השני שעושה הרבה למען אותה עלייה. אנחנו ננסה למצוא את

הדרך, אבל מבחינת ההתאחדויות, אני מקבלת את מה שאומר אריה קורת שיש לכם

מה בדיוק צריכה עמותה, זה נכון, אבל מצד אחד יש לנו פה עמותות בשמות

משמות שונים שעושים עבודה, חלק טובה וחלק פחות טובה, ואתם מנסים להגיע

לאלה שעושים את מקסימום התפוקה של העבודה הטובה, ומן הצד השני יש לך



התאחדויות, מישהו קורא לעצמו התאחדות כך וכך. הוא אומר שאם הוא מייצג

את עולי אוקראינה, הוא רוצה תקציב כזה וכזה ולפי קריטריונים כאלה

ואחרים. לפי דעתי אין על זה הסכמה. יש היסטוריה של הסוכנות, שהסוכנות

נתנה להתאחדות. אתה אמרת שאתה מייצג את התאחדות עולי אמריקה הלטינית,

ההתאחדות קיבלה סכום מסוים. בשנה שעברה באת ואמרת שהייתה עלייה של עשרה

אחוזים, קיבלתם פלוס עשרה אחוזים. זאת ההיסטוריה וזה הלך יפה.

היום המצב קצת השתנה כי הסוכנות בעצם לאט לאט מצמצמת את התקציבים. אגב,

הייתה לנו כבר פעם אחת ישיבה בנושא. אז בא משרד הקליטה - וזה יכול

להיות משרד אחר, זה יכול להיות משרד האוצר שיבוא ויאמר את הדברים - באה

הממשלה ואומרת שהיא רוצה היום לפתוח דף חדש, לא הדף ההיסטורי, כי היא

לא בטוחה שמי שנקרא התאחדות זה וזה נותן את המקסימום. אז הם באים עם

התמהילים שאתה אומר אותם. למשל המשרד אומר לעולי קווקז שהוא צריך דברים

מסוימים, ואומר שאם אתה כעמותה יכול לבצע את העבודה הזאת, אתה תקבל

ממנו סכום מסוים. אנחנו בתקופה קשה מבחינה זאת. אני בעצמי יודעת את זה,

כי אתה לא מוצא את האופטימום בעניין הזה. אני לא מרגישה שמצאנו אותו.

אם משרד הקליטה החליט שצריך לעשות משהו לקשישים, למשל פעמיים בשבוע

אחה"צ פעילות לקשישים. באה עמותה, אם זו התאחדות עולי ברית-המועצות או

עמותה אחרת והיא אומרת שהיא מוכנה לעשות את זה. זאת עמותה. אם היא עושה

את זה טוב, היא עושה בשבילך את העבודה ומבחינה זאת אולי זה מסלול נכון,

אבל אם היא עושה יותר מדי טוב, פתאום היא נכנסת לרווח ואתה אומר לה

שיש לה רווח, ולכן היא לא תקבל יותר אלא אתה תעביר את הכסף למישהו

אחר.

אני יודעת על עמותות שבאות ומבקשות דווקא כי הן פעלו טוב, הן מבקשות

תקצוב להמשך פעילות, ואז אומרים להם שאם הם בעודף, יותר טוב לתת לעמותה

שנמצאת היום בחסר. זה מאוד בעייתי. לפי דעתי אנחנו בתקופת מעבר גם

במשרדי הממשלה, בכולם, בהקשר הזה.

אולי אני אקבל את ההצעה של מר שמעון ליברמן ונקים איזו ועדה קטנה יותר,

עניינית, משום שיש הרגשה שלא כל ההתאחדויות שיש להן שם פנטסטי מייצגות

את העולים שהן אמורות לייצג ועושות עבודה יחסית נמוכה מאוד. לכן נוצר

אי-אמון. אני לא אומרת שנדבר עכשיו על כיבוי שריפות אלא אני רוצה לשמוע

מה המצוקה המיידית ומה הדרישות שלכם, כי לשם כך התאספנו כאן. אני בהחלט

מקבלת - יכול להיות שנצטרך קצת לדחות את זה - שצריך לשבת ולראות אולי

נמצא נוסחה נכונה שתתן להתאחדויות מצד אחד את מה שמגיע להן, כדי שהן

באמת יהיו אלה שמייצגות את מקסימום האוכלוסיה של אותם עולים, מי ייחשב

לעולה, כמה שנים של שהות בארץ וכולי. זאת אומרת, ניקח כל מיני

קריטריונים והם יהיו ההתאחדויות והם יקבלו. לפי דעתי, אם אתם שואלים

אותי, התאחדות צריכה לקבל מה שנותנת היום הסוכנות, היא צריכה משרד, היא

צריכה מזכירות במקום, היא צריכה פקס, היא צריכה לעשות פעילות ואיך היא

תעשה פעילות אם אין לה את הדברים האלה?

אני רוצה לשאול איפה אנחנו עומדים כרגע, תגידו לי אנשי ההתאחדויות מה

אתם צריכים כרגע. אתם עומדים בפני סגירה, אין לכם כסף לטלפון?

שמעת ליברמן; פשיטת רגל.



לאה רונן; לנו הייתה ישיבת חרום ונכנסנו לגדעון שבעוד

חודש הבנק יגיד לנו שאין יותר כסף.

היו"ר נעמי בלומנטל; ממי קיבלתם עד עכשיו את התקציב?

לאה רונן; מהסוכנות ומדמי החברות. השבעים אחוז שאנחנו

מקבלים כל חודש, בינתיים זה יחזיק אותנו אבל

מקסימום עוד חודש אנחנו נהיה בברוך, כי השלושים אחוז שהסוכנות שומרת

בבנק ומקבלת את הריבית אנחנו משלמים את הריבית.

צפורה פינקוס; זה לא שהסוכנות שומרת בבנק ועושה רווחים.

תזרים המזומנים של הסוכנות הוא כזה שהיא

איננה יכולה לשלם את השלושים אחוז. הייתה אפשרות להודיע לארגונים שעם

כל הצער והכאב אנחנו נאלצים להקטין את התקציב שלהם ולצמצם אותו

בשלושים אחוז כי אין לנו כסף להעביר להם. ההחלטה נפלה על האופציה

האחרת. אנחנו נשהה את התשלום של מה שאין לנו וכשיגיע תזרים המזומנים,

כשיגיעו התרומות, המגביות יעבירו את הכסף, גם אתם תקבלו את השלושים

אחוז.

סופה לנדבר; הבעיה היא שאנחנו מדברים על ארגונים שונים.

הסוכנות, לפני כמה שנים, באה לארגוני העולים

ואמרה שהיא לא תטפל בכולם, מפני שאין לה אפשרות. היא ביקשה להקים

ארגוני גג ואז היא תוכל לעמוד מול ארגון גג. היא אמרה שמיליון ארגונים

שונים צריכים לאחד מתחת לגג אחד. אחר-כך בא השר צבן ואמר אותו הדבר.

היום כאשר יש שר חדש, יש מדיניות חדשה והוא אומר לא, מה שהסוכנות עושה,

זה לא משנה, הוא מעודד את הפעילות של עמותות שונות. אצלנו הייתה ביקורת

של הסוכנות ועשינו מאמצים אדירים, כמו שעשו בכל הארגונים האלו, עשו הכל

כדי לאחד את כולם תחת גג אחד, ואז פתאום יש דרישה חדשה. אי-אפשר כל פעם

לשנות את הדברים מאחר שמנגנון של כל ארגון הוא קטן ביותר והם צריכים

לפעול בשטח כאשר הפריסה בשטח היא רחבה ביותר. הפעילות היא קשה ועמוקה

ואז קורה שכל פעם מבלבלים את הארגונים.

יכול להיות שאריה קורת צודק, הוא פקיד בכיר ביותר ויש לי הערכה לעבודה

שלו, הוא צריך להתאים את עצמו לשר הקליטה, אבל הארגונים לא צריכים

להתאים את עצמם. כאשר משנים מדיניות מקצה לקצה, הם צריכים המון כספים.

הוא אומר שהוא צריך לסגור מפני שאין לו כסף לשלם מחר את החשמל, אצלה

אין כסף לשכירות, אצל מישהו אין כסף למשהו אחר. אני זוכרת שכאשר אני

הגעתי להתאחדות, לא היה לי נייר והייתי צריכה להביא את כל הדברים

מהבית, ואני זוכרת איך הקמנו את ההתאחדות. לא יתכן שכל פעם יבלבלו את

הארגונים ואומרים להם שהיום זה ככה ומחר זה אחרת. צריכה להיות מדיניות

אחת, קופה אחת, ויכול להיות שועדת הכנטת או מישהו אחר יהיה רשאי לומר

למישהו שהוא מייצג אנשים אבל אנחנו יודעים שאין מאחוריו אף אחד, והוא

יצטרך לזכור, ואני בעד זה. אבל לא לתת לאלו שמטפלים, אלו שיש להם דמי

חבר, יש להם חברים, ויש להם פעילות, אי-אפשר לבלבל אותם כל יום שני

ושלישי.

אבי רונן; חשוב להדגיש את האבחנה. לא כל הארגונים

עשויים מיקשה אחת.



לעניין הסוכנות. הסוכנות ערכה בחצי השנה האחרונה באמצעות מכון פילאט

מחקר בקרב התאחדויות עולי חמ"ע על-מנת לראות באמת מה שאת אמרת, אם עומד

מאחוריהן משהו או לא. לקחו אותנו ואת הפורום הציוני ואת התאחדות עולי

אוקראינה ועוד התאחדות כדי לראות אם באמת זה משהו או לא. באו וחקרו

ועשו מחקר במשך חצי שנה ושילמו הרבה כסף על זה כדי לראות אם להמשיך את

התקצוב שלהם.

צריך להבין גם את מה שאמרה לאה רונן כי לא כולם זה יוצאי צפון אמריקה.

לנו למשל אין נכסים. לי הבנק סוגר את המימון. לי כעמותה אסור להיות

במינוס של שקל אחד. אין לנו נכסים להעמיד בכלל לבנק ולהגיד שיתן לנו

מאה שקל מינוס מול משהו. היא יכלה להיכנס ל-700 אלף שקלים מינוס, אבל

אני לא יכול. היא כותבת מכתב ופונה לכל החברים הוותיקים שלה, והם כיסו

לה את הגרעון הזה.

לאה רונן; הלוואי.

אני רונן; לפחות יש לך למי לפנות, ובארצות-הברית אתם

יכולים לפנות למישהו.

צפורה פינקוס; אני חושבת שבאמת השאלה המרכזית שאנחנו

מעמידים פה, ואנחנו רואים בבית הזה שלך באמת

מישהו שיתחיל למשוך את זה, זה מי יטפל במטפל. ללא ספק הם המטפלים. הם

עושים עבודה אדירה.

את אמרת את זה. בלי שיהיה מנגנון מינימלי אתה לא יכול להזמין או לעשות

איזושהי פעולה בלי להזמין את האנשים, כדי לדעת מי זה הקהל שלה, איפה

הוא נמצא, איך מגיעים אליו, מה הבעיות שלו, מה המצוקות שלו, איך נערכים

כדי לעזור לו. אנחנו עשינו את זה מול התאחדויות עולי ברית-המועצות

לשעבר ואנחנו ממשיכים לעשות אפיון של כל ההתאחדויות האחרות. ישבנו עם

מועצת הארגונים ואנחנו מנסים לראות איך אנחנו יכולים להגביר את שיתוף

הפעולה במינהלות האלה כדי לשחרר כספים נוספים לפעילות. באמת הגענו לקו

האדום שהסוכנות - ואני אומרת את זה לחברים עם כל הכעס ועם כל חוסר

הנחת, אבל זאת מציאות והכתובת על הקיר - הכספים האלה, אם זה היום ארבעה

מיליון דולר, אני לא יודעת מה יחליטו בנובמבר.

לדעתנו, למדינה, צריך להיות אינטרס עליון לקיים את הפעילות הזאת. אם

אנחנו הולכים לכך שהמדינה מפסיקה לתת את השירותים הישירים האלה, אז מי

יעשה את זה? איזו חברה נהיה אם לא יהיו הארגונים האלה? המדינה מחוייבת

לדאוג לקיום של ההתאחדויות. היא צריכה להגדיר מי כן, מי לא, מי זה בלוף

ומי זה משהו אמיתי, וזאת לא בעיה. אנחנו באמת מוציאים להם את המיץ עם

הדיווחים, עם המאזנים, עם רואי חשבון, באמת מעל ומעבר, ואנחנו גוזלים

מהם הרבה מאוד משאבים ארגוניים לעניין הזה כדי שהמינהל יהיה תקין, אבל

בסופו של דבר המדינה צריכה לקבל החלטה שהיא חייבת לדאוג לקיום

הארגונים האלה.

ארית קורת; איזה ארגונים?

צפורה פינקוס! ההתאחדויות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אריה קורת צודק בשאלה שלו.

צפורה פינקוס; אני לא נכנסת להגדרות. בוא לא נגדיר, בוא לא

נחליט, בואו נדבר על הקונספט, בואו נדבר על

המחוייבות ואחר-כך נקיים דיון נוסף על מי נכנס לתוך החבילה הזאת ונעשה

תבחינים נוספים. אבל בהחלטה הגדולה, ומעבר להצהרה, כי בהצהרה אנחנו

מאוד טובים, באמת נתרגם את זה למשהו קונקרטי כדי שהפעילות הזאת לא

תקרוס.

היו"ר נעמי בלומנטל; בסדר גמור. אמרת דברים חשובים, אבל גם אריה

קורת בשאלה שלו שאל שאלה נכונה. לכן אני

אומרת שלא נוכל היום לסיים את הדיון בנושא. המטרה של כולנו, בוודאי כל

אלה שנמצאים כאן, היא להשיג את המירב למען העולים. אנחנו יודעים שיש

פוליטיקות, יש בזבוזים, מצד שני יש אחד שהוא מלאך והשני מבזבז ויש

דברים שלא תמיד הם נעימים ולא היו צריכים לקרות. אנחנו כמדינה, ככנסת,

רוצים לעשות את המירב כדי להפיק את המקסימום מאותו מתנדב ומולו התקציב

שקיים. אני מכירה טוב מאוד עמותות וארגונים, הכל פועלים לטובה, אבל אני

אישית לא כל כך מסכימה עם חברת הכנסת סופה לנדבר לגבי המדיניות שהייתה

קודם לכן.

סופה לנדבר; אני רק אומרת שקודם היו דרישות בצד אחד

והיום יש דרישות בקצה השני.

היו"ר נעמי בלומנטל; נכון. אני רק אומרת את הקונספט שלי. אני לא

יודעת אם זה מעניין, אני לא יודעת מה חושבים

יתר חברי הוועדה, אבל כיושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה כאחת שמכירה

ארגונים, הקונספט שלי בדרך כלל הוא כמה שאפשר לפתוח. אם אני מוצאת

מתנדב טוב שגר בדימונה ומוכן לעשות, לתת לי שמונים אחוז התנדבות והוא

צריך עשרים אחוז תקציב לארגון והוא עושה לי עבודה של שלושה אנשים, זה

טוב לי. אני אומרת שאם הוא הקים עמותה, אני אתן את ידי לזה. לעומת זאת

יש מישהו שקורא לעצמו גג שבגג שבגג ואני לא רואה שיש לי תפוקה ממנו

מפני שיש שם יותר עסקים פנימיים ומריבות פנימיות מאשר תפוקה. זאת הגישה

שלי. לכן הגישה שלי היא מאוד פתוחה. אני נתקלת בזה גם בחיים הפוליטיים

שלי וגם בחיים הציבוריים בכלל. אני נגד צנטרליזציה, אני לא מאמינה בזה.

צודקת חברת הכנסת סופה לנדבר שכל פעם באים ואומרים ששינו מדיניות, אבל

המדיניות שאני דוגלת בה היא מקסימום פתיחות. אני פוחדת מהצנטרליזציה,

כי מה שקורה הוא שאני מפיקה פחות מהמתנדבים ממה שיכולתי להפיק כשאני

פותחת את הכל. זאת הגישה שלי בדרך כלל.

יחד עם זאת, אנחנו נמצאים בבעיה שהיא בעיה אקוטית. אני מבינה שהתפקיד

שלנו היום הוא ללחוץ גם על המדינה וגם על הסוכנות שכל זמן שלא יצאה

מדיניות אחרת, צריך לעזור להתאחדויות הקיימות גם מתוך הערכה לפעילות

שהם עושים ושלא ישארו בלי חשמל וכולי. בכל-זאת גם לגופים שקיימים הרבה

שנים יש את האימפקט שלהם. אפשר אחרי כן, כפי שאתם עשיתם, לעשות סקרים

ולבדוק איזה גוף באמת יש משהו מאחוריו ואיזה גוף הוא פיקציה ולא מגיע

לו את התמיכה הזאת.

שמעון ליברמן; אני מציע לצאת מכאן עם ועדה שיכולה לעבוד.



קריאה; מיפוי הוא שלב שני.
שמעון ליברמן
אני מציע להקים ועדה בה יהיו חברים חברי

הוועדה, מועצת ארגוני עולים ונתחיל להזיז את

העניין הזה.

מ"מ היו"ר סופה לדנבר; אתם בעד ריכוז הפעילות בכל ארגון או לעשות

כמו שעשו במשרד הקליטה שיכול להיות שזו שיטה

יותר נכונה, לפזר את הפעילות דרך עמותות שונות!

שמעון ליברמן; זה כבר צד שני. אני מציע להרכיב את הוועדה

המצומצמת ולעבוד בצורה תכליתית. אחר-כך לבוא

לכאן עוד פעם עם תכנית מבוססת על הממצאים.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; בסדר. אנחנו נסכים שועדת העלייה והקליטה

תמליץ להקים תת-ועדה שתיפגש עם ארגוני

העולים ותמליץ המלצה למשרד הקליטה או למשרד האוצר איך לטפל בארגוני

העולים ואיך, בעצם, לחלק את המשאבים הכלכליים.

בוועדה לפניות הציבור, שם טיפלנו במקרה לגמרי אחר, נודע לנו שמקרן

עזבונות ממשרדים שונים מחלקים מיליוני שקלים. יכול להיות שגם משם

צריכים לקחת. יכול להיות שבגלל המשאבים שבסוכנות הם עוד יותר קטנים

בגלל המצב, ובגלל זה שבעצם מחלקים היום כסף רב במשרד הקליטה, יכולים

לקחת בחשבון לקיחת הכסף הזה וגם לקיחת הכסף מקרנות העזבונות. יש לקחת

סכום גלובלי ולחשוב יחד לפי איזה קריטריונים צריכים לחלק את הכספים

האלה.

אלכס גולדפרב; בפריפריות יש בעיה. אם בתל-אביב יש עלייה של

שמונה אחוזים, באשקלון זה 27 אחוז. חוץ מזה,

יש גם תקציבים שמקבלים מיחידת ההתנדבות לקליטה במשרד הרווחה ואז צריך

לחשוב בתוך המועצה שאתם חושבים לעשות, להקים איזשהו גוף משותף, מעין

שולחן עגול שהיה פעם ביחידת ההתנדבות, או בארגונים ההתנדבותיים

הארציים. אני חושב שצריך להיות איזה שינוי בסיסי בכל העמותות. היום אתה

עושה חריש, יש לך עמותה. אתה ניגש, מבקש כל מיני תרומות, כאשר שום דבר

לא עשית שנתיים ופה ושם אתה קושר כל מיני קשרים שונים, ולצערי הרב הכסף

הזה עוד יותר מתפזר. היום, לאור הלחץ החברתי בתוך הערים, כמובן התרומה

הזו של הקליטה והעלייה ביחד צריכה להיות חלק בהכנת התקציבים. אני יודע

שאם יש לנו פרויקט, אנחנו באים למשרד הקליטה ומבקשים תמיכה בפרויקט

כללי ואף פעם לא קיבלנו תשובה שלילית. גם העירייה נותנת תמיכה של 6,000

שקלים לעמותות. צריך להיות כאן איזשהו ריכוז מסוים בכל הארגונים האלה

שמתעסקים בנושא הקליטה.

מ"מ היו"ר סופת לנדבר; הגיע נציג משרד האוצר והוא יתייחס לנושא

שאנחנו דנים בו היום. אתה יכול להגיד לנו מה

מדיניות משרד האוצר? האם יש שינוי בשנה הבאה? האם ארגוני העולים יכולים

לסמוך על כך שיקבלו משהו? האם אתה חושב שצריך לחלק כסף של משרד האוצר

או שצריכה להיות איזושהי קרן? האם צריך לרכז את כספי קרנות העזבונות?

מה אתם חושבים בכלל על העניין?
שוקי שי
אנחנו מתקצבים את הנושא חזה בתקציב משרד

חקליטח, והוא אחראי על הביצוע של זה.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; זאת אומרת, הדרך היחידה היא דרך משרד הקליטה

והפניה שלנו צריכה להיות למשרד הקליטה.
שוקי שי
כן. דרך משרד הקליטה. יש לו תקציב לזה והוא

מפעיל את זה.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; יש קריטריונים?

שוקי שי; יש קריטריונים של משרד הקליטה לפיהם הם

מעבירים את כספי התמיכות. חוק יסודות התקציב

קובע איך אפשר להעביר את הכספים, ומשרד הקליטה עובד לפי החוק חזה

ובהתאם לקריטריונים שהוא קובע לעצמו.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; זאת אומרת, במצב שכל כך הרבה עמותות קמות

חיום, אחר-כך מחלקים לחם כספים. זח

הקריטריון?

שוקי שי; לא.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; מי קובע לאיזה ארגונים כן ולאיזה ארגונים

לא? על-סמך מה חארגונים מקבלים תקציבים?

שוקי שי; את זח צריך לשאול את משרד חקליטח, לפי איזח

קריטריונים חוא פועל. חוא מחלק את הכסף והוא

הסביר בדיוק איך זח קורה. לפי חוק יסודות התקציב, אין אפשרות לקחת

ארגון אחד או אפילו שניים ולחחליט שאנחנו מעבירים רק לחם ללא

קריטריונים ברורים ושכל המוסדות יוכלו להגיש בקשה.

מ"מ היו"ר סופה לנדבר; אתה אומר שהקריטריונים צריכים לחיות

ברורים.

שוקי שי; חם צריכים להיות ברורים והם צריכים לחיות

פתוחים לכל חגופים לחגיש בקשה, ידונו בבקשה,

ואז מאשרים למי שמאשרים.

קריאה; זה לא נותן תשובה לעניין לשמו באנו לכאן,

לקיום העמותות. לא פרויקטים. הוא נותן כסף

לאריהקורת , אריה קורת נותן לפרוייקטים, אבל חוא לא נותן לקיום, לתשלום

של טלפון, חשמל, מים וכולי.

מ"מ היו"ר סופה לדנבר; אנחנו נסכם את חישיבח. חברת חכנסת נעמי

בלומנטל נאלצח לצאת לוועדח אחרת והיא תחזור

ותטפל כיושבת-ראש הוועדח בעניין חקיום חמיידי. כמו-כן היא תקים ועדת

משנה של חברי כנסת וארגוני עולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
בהשתתפות הסוכנות כמובן ומשרד הקליטה.

סופה לנדבר; הגורמים שאת תחליטי עלייהם, והם בעצם ישבו

עם ארגוני העולים ויחשבו איך ובאיזו צורה

צריכים לעשות את החלוקה בשנה הבאה.

ללו דלריצ'ה; ארגון עולי איטליה הוא מאוד קטן ובאים רק

חמישים עולים. רציתי רק להוסיף שאם אתם

מתכוונים לארגן איזו ועדה בוודאי יהיה חבר בה מישהו גדול כמו מקנדה,

ואני מציע שיהיה גם חבר מישהו קטן כמו מאיטליה, כי אולי האינטרסים הם

שונים וחשוב שגם מי שהוא קטן יהיה מיוצג באותה ועדה.

היו"ר נעמי בלומנטל; בסדר גמור.

אבי רונן; אני מקווה שאותה ועדה תדון גם בגושא התקציבי

הקיומי המיידי.

היו"ר נעמי בלומנטל; בנושא הזה ננסה לדון בהקדם.

אבי רונן; שוקי אמר שהוא נותן לוועדת תמיכות, אבל ועדת

תמיכות לא מטפלת בנושא הזה אלא היא נותנת

לפרויקטים. היא לא אומרת איך נשלם שכר דירה, מים וכולי.

היו"ר נעמי בלומנטל; נכון.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים