ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1998

החלטת הסוכנות היהודית להפסיק השתתפותה בהפעלת מינהל הסטודנטים -המשך פעילותו של מינהל הסטודנטים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. ו' בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

מיכה גולדמן

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

מוזמנים; ד"ר שמשון שושני - מנכ"ל הסוכנות היהודית

מייק רוזנברג - מנכ"ל מהי העליה, הסוכנות היהודית

חנוך צמיר - משנה למנכ"ל המשרד לקליטת עליה

פרופ' יהודה חיות - נשיא אוניברסיטת היפה ויו"ר ור"ה

פרופ'שלמה גרוסמן - סגן יו"ר ות"ת

נטאשה מיכאלוב - סגן הממונה על התקציבים, מי האוצר

דוד סודרי - ראש מינהל הסטודנטים

מיכל דה-יונג - מנהלת מחי תקצוב ותכנון,

מי נהל הסטודנטים

גיוסי ארבל - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

מוריס זינגר - מנהל שרותי ע"ק, החברה לעולים מבריטניה

ניק קופלוף - ההברה לעולים מבריטניה

פרנק שטיין - הפדרציה האוסטרלית

איליה בורדה - התאחדות הסטודנטים העולים

יוני בן-דור - התאחדות הסטודנטים העולים

טוביה חוסיד - התאחדות הסטודנטים העולים

מיכאל צ'גרינסקי - התאחדות הסטודנטים העולים

אלכס ריבין - התאחדות הסטודנטים העולים

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית: עפרה הירשפלד

סדר-היום; החלטת הסוכנות היהודית להפסיק השתתפותה בהפעלת מינהל הסטודנטים -

המשך פעילותו של מינהל הסטודנטים.



החלטת הסוכנות היהודית להפסיק השתתפותה בהפעלת מינהל הסטודנטים -

המשך פעילותו של מינהל הסטודנטים

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה.

אני מבינה שייעדת שרים לענייני קליטה דנה בענין מינהל הסטידנטיס, ואני מניחה

שנקבל על כך דיווח. יש מי שחושב שזה פרוייקט לא מוצלח, או שלא הצליח. להיפך,

אני חייבת לומר שאנחנו מקבלים הרבה מאד פניית בייעדה לא רק על החשיבית של המשך

הפרוייקט הזה אלא גם הרחבתי.

בעבר שמעני שלסוכנות אין אפשרית מבחינה תקציבית להמשיך להשתתף, ליזום, אי

לחיית חלק מהפרוייקט, והיא חישבת לצאת ממנו. אנחנו רוצים לשמוע איפה הדברים

עומדים היום, הן מבחינת החלטית ממשלה, ועדת שרים לענייני קליטה קודם לכן ומהי

עמדת האוצר. הפרוייקט של מינהל הסטודנטים הוכיח את עצמו, יהשאלה היא אם כדאי

לחמשיך עם הקריטריינים שנקבעו בעבר, האם יש צורך אי רצין לשנית איתם, יגם לגבי

הגברת התוכנית הזאת מעבר למספרים שאנחנו מקבלים עד עכשיו.

אני מקווה שעל כל השאלית האלה נצליח לקבל היום תשיבית, ילהביא לכך שהפרוייקט

יימשך, לפחית במתכינת הקיימת, אם לא בעיצמה רבה ייתר.

ד"ר שושני, בבקשה.

ד"ר שמשון שישני;

גברתי היושבת-ראש, נאמר לני שמר צמיר ימסיר נתינים עדכניים. אני מציע שאחרי

שנשמע את הנתינים אני אתן כמה פרשנויות.

היו"ר נעמי בלימנטל;

בסדר גמיר. מר צמיר, בבקשה.

חניך צמיר;

ברשיתכם, לפני שאתן חיתיך מצב אקטיאלי לחיים ברמה של החלטית ילאן פניני

מיעדית, הבאתי אתי קצת חומר ואני חישב שאת הכיתרית שלי כדאי לסקור.
אופיר פינס-פז
מר צמיר, ברשותך, כולם מכירים את מינהל הסטודנטים, ומאד היינו שמחים אם היית

מגיע למציאות העכשווית במינהל, לשותפות בין הסוכנות לבין משרד הקליטה ובין הממשלה

לסיכנית. כלימר, אתה יכיל לקצר בהקדמה.

חנוך צמיר;

לבקשתי של חבר-הכנסת פינס אני אעשה זאת ממש בקיצור.

כפי שכילנו יודעים, השותפות באה לידי ביטוי כמעט 30 שנה גם בעבודה יום-יומית,

גם ברמת התכנון, גם ברמת התקצוב בין ממשלת ישראל באמצעית משרד הקליטה לבין

הסוכנית היהידית.

אנחנו בעצם המעטפת המקצועית של כל הצעירים העילים הבאים למדינת ישראל אשר

ריצים להמשיך בלימידיהם העל-תיכיניים. אני בכיונה אימר על-תיכוניים ולא רק

אקדמיים. כלומר, אקדמיים נכללים בעל-תיכוניים, אבל כשתדפדפי בחומר תראו שהפריסה

של הסטודנטים העילים והפריסה של מינהל הסטודנטים הרבה ייתר רחבה מאשר

האוניברסיטאית אי הטכניון אי מכין וייצמן.



בטיפול מינהל הסטודנטים נמצאים היום כ-10,400 סטודנטים-עולים, ולדעתי זה

ביטוי מוחשי למדיניות של השנים האחרונות, שלנו, אבל בעיקר של הסוכנות היהודית,

לטפל בהעלאת צעירים ולייצר פרוייקטים חינוכיים אשר גורמים לצעירים להגיע הנה,

והלימודים הגבוהים הם, כמובן, חלק בתהליך הזה. לכן יש לנו מספרים מאד מרשימים

מהסוג הזה.

רוב הסטודנטים העולים הם, כמובן, מחבר העמים - 6%, כפי שזה מופיע בטבלה, אבל

זה הקטע הבולט, כשם שמספר העולים משם הוא במימדים דומים.

אזכיר אולי מדינה אחת או שתיים נוספות. אתיופיה, למשל. המספר המופיע כאן הוא

למעלה מאלף סטודנטים אתיופים, וזה ביטוי למדיניות מאד ייחודית שעוסקת בהשכלה

גבוהה בקרב הצעירים האתיופים, וקבוצה אחרת במינהל הסטודנטים, בשיתוף עם האגודה

לקידום החינוך. פרוייקט נוסף שלא בא לידי ביטוי בטבלה זו הוא פרוייקט הסטודנטים

הקווקזים, שהחלטנו גם אותו להעלות לסדר-היום המקצועי שלנו, ומתוכו יש היום כבר

כ-700 סטודנטים-עולים.

בטבלה הבאה עשינו השוואה בין הסטודנטים העולים לבין כלל הסטודנטים בארץ,

הוותיקים, על-פי הדיסציפלינות בתחומי הלימוד, שהדבר הראשון שקופץ לעין הוא מאד

משמעותי מבחינת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, הוא תחום הטכנולוגיה, מדעי הטבע

והמדעים המדוייקים - כ-60% בקרב הסטודנטים-עולים, כשאנחנו רואים מה המספר בכלל

הסטודנטים בארץ, ואנחנו רואים לאחר-מכן את יתר ההתפלגויות.

בימינו אנו, כשאנחנו מדברים על פיתוח טכנולוגי ו"היי-טק", כולנו מבינים מה

המשמעות של המספרים האלה.

כ-60% מהאוכלוסיה שלנו הם סטודנטים יחידים, צעירים בגילם, שלא באו עם

משפחותיהם, והם נמצאים כאן ב"חסויות" אלה ואחרות, או של פרוייקטים או של מעונות

סטודנטים, או שחם עצמאים בדיור בשכירות הפרטית ברחבי הערים שבהן נמצאים מוסדות

הלימוד. כ-60%, קצת פהות סטודנטים יחידים.

אני חושב שנתון משמעותי נוסף הוא גילם הצעיר. עד 20-19-18 ועד 22 אנחנו

מדברים שוב על כ-60% מהאנשים. כלומר, עליה צעירה, עם כל המשמעות של המושג עליה

צעירה - גם המשמעות החיובית, אבל גם המשמעות הטיפולית, שהיא מאד חשובה. בכל-זאת

אלה חבריה צעירים שרובם ללא משפחות, ומי נהל הסטודנטים נותן להם את המעטפת

הטיפולית לפעמים במקום, לפעמים מנסים להיות במקום.

לגבי לימודים לפי מכינות, לפי סטודנטים מן המנין, אנחנו רואים את הנתונים

שמפוענחים כאן. המכינות הוא כלי משמעותי ביותר בהכנת הצעירים ללימודים הגבוהים

שלהם, ולמעשה כל אלה שבאים עם בגרות בידם ואין מאחוריהם רקורד אקדמי משמעותי,

עוברים במסלולי המכינות.

מבחינת מוסדות לימוד, כבר הזכרתי בהתחלה, באוניברסיטאות יש 56% כמעט. אנחנו

פורצים לכיוון המכללות ועברנו את ה-10%. באזוריות יש כמובן תוספת של מכללות

לחינוך, מכללות טכנולוגיות - 17%, והפריסה אכן מקיפה כמעט את כל התחומים.

העמוד האחרון עוסק ביתר פירוט בפרוייקט של צעירים אתיופים שדיברתי עליו, ואתם

רואים את הקפיצה הענקית שלו קדימה מ-1991 עד 1998.

עד כאן ברמת הכותרות, המציינות לדעתי, את הפעילות המיוחדת של מינהל

הסטודנטים.

אופיר פינס-פז;

עם המכללות הפרטיות התחלתם לעבוד, או לא?
דוד סודרי
לא. אנחנו בינתיים לא מטפלים בכל האוניברסיטאות שיש להן שלוחות זרות בארץ.

אופיר פינס-פז;

מסיבה תקציבית?
דוד סודרי
לא מסיבה תקציבית. התייעצנו עם בל מיני גורמים מקצועי ים, ועוד לא השתכנענו

שהלימודים הללו הם לימודים רציניים. אפשר לסיים B.A בשנה וחצי באוניברסיטה זרה

כאן, ואפשר גם בשנתיים. בינתיים אנחנו בדיונים מאד אינטנסיביים. עוז- לא קיבלנו

החלטה. יש פנייה טל אוניברסיטאות במו קלארק, מנצ'סטר וכו'.

אופיר פינס-פז;

אתה מערבב בין שני נושאים. אתה מדבר על דבר אהד שאני מכיר אותו והבדיקה פה

היא בהחלט במקומה.

דוד סודרי;

מכללה למינהל - כן. כל אלה שהם מוסדות חוץ-תקציביים והם מוכרים להעניק תואר

על-ידי המועצה להשכלה, אין בעיה.

אופיר פינס-פז;

אפילו אם שכר הלימוד שלהם כפול מאשר באוניברסיטה רגילה?

דוד סודרי;

אנחנו נותנים רק שכר-לימוד בסיסי אוניברסיטאי והסטודנט משלים. על רייכמן לא

שמעתי.
ד"ר שמשון שושני
השינוי הגדול הוא בזה שהסוכנות היהודית הודיעה לממשלה שלקראת שנת תתקציב 1999

- היא הודיעה בזמן לפני מספר חודשים והדיונים עדיין לא נסתיימו - שהיא עומדת לצאת

ממחוייבותה, אם לא תגיע להסכם עם הממשלה, ממינהל הסטודנטים, ועוד נושאים שונים,

בהיקף של 30 מיליון דולר.

הדרג הנבחר בסוכנות היהודית נפגש עם ראש הממשלה, עם שר האוצר ועם שר התעשיה

והמסחר שהוא יושב-ראש ועדת שרים לתפוצות, עליה וקליטה. אנחנו מנהלים שיחות עם

אגף התקציבים באוצר. הדיון האחרון התקיים שלשום. עדיין לא סוכם דבר, למיטב

ידיעתי, גם בוועדת השרים וגם בדיונים המקצועיים שלנו עם אגף התקציבים באוצר,

שמינהל הסטודנטים הוא חלק מהם, ובכלל מתנהלים על מערכת היחסים העתידית הכספית בין

הסוכנות היהודית לבין ממשלת ישראל.

יש ירידה גדולה בתרומות המועברות לסוכנות היהודית. חסרים בתקציב הסוכנות

כ-30 מיליון דולר בכל שנה, שזה דבר מאד משמעותי. והיות והסוכנות היא כלי בידי

ממשלת ישראל, גם ממשלת ישראל צריכה להיות שותפה בהחלטות על סדרי-עדיפויות ומה

הממשלה לוקחת או לא לוקחת על עצמה.

הזכרתי את המלה מחוייבות. לא אמרתי שהסוכנות היהודית יוצאת ממי נהל

הסטודנטים. אנחנו חושבים שמינהל הסטודנטים הוא אחד הדברים ההשובים ביותר. אני

משוכנע שבכל מצב הסוכנות היהודית תמשיך להעניק מלגות לקבוצות מסוימות שעבורן גם



מגיעות תרומות המיועדות להן. אני מדבר על מחוייבויות ארוכות-טווח. שלושים שנה

לקחה על עצמה הסוכנות היהודית מחוייבות, והיום היא איננה יכולה לעמוד בה. אני

חושב שדבר חמור יותר הוא לקחת מחוייבות ולא לעמוד בה.

אופיר פינס-פז;

אם כך, איך תישארו במינהל הסטודנטים?
ד"ר שמשון שושני
על-ידי מלגות, לא במחוייבות. כמו שכל קרן גדולה לוקחת על עצמה לגייס תרומות

לנושאים מסוימים. למשל, אני חושב שנושא הסטודנטים האתיופים הוא דבר חשוב מאד,

שלא ניתן לגייס עבורו תרומות, וניתן במגזרים אחרים.

אני חושב שניתן לגייס תרומות לענין הזה, וככל שתרבינה התרומות כך יועבר יותר

כסף לנושא הזה. אבל מהמהלך הכספי של השנה הזו למדנו שלקחת מחוייבות ולא לעמוד בה

זה דבר הרבה יותר חמור. לכן הודענו לממשלה, לפני תקציב 1999, שזה אחד הנושאים

שהסוכנות היהודית לא יכולה לעמוד במחוייבותה אלא אם הממשלה ומערך כולל של מערכת

היחסים בנושאים שונים תוכל לעשות זאת. עדיין אין סיכומים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מבחינת כוח-אדם שהחזיק את כל הפרוייקט, האם הוא הוחזק על-ידי הסוכנות או

על-ידי הממשלה?

ד"ר שמשון שושני;

וריאציות שונות של העסקות. יש עובדי מדינה, יש עובדים לפי תקציב, יש עובדי

סוכנות. רוב העובדים המקצועיים הם עובדי מדינה, אבל יש הרבה מדריכים ומסבירים

שזה בא באמצעות תקציבית.

אופיר פינס-פז;

כמי שגם ליווה את מינהל הסטודנטים במשך חלק גדול מתקופת עבודתי במחי העליה של

הסוכנות אני מצטער מאד על פירוק השותפות. צריך לדבר באופן גלוי ואמיתי, כי כרגע

גיוס כספים למלגות הוא כוונה טובה, אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שהשותפות

מתפרקת.

אצלי לפחות הענין מעלה תמיהות, משום שרק לא מזמן הסוכנות היהודית אמרה: תנו

לי את כל מינהל הסטודנטים. אני רוצה לא רק את מה שלי יש, גם מה שלכם יש. אני

רוצה הכל. אני גיבורה, אני חזקה, אני מסוגלת, אני אנהל את כל מינהל הסטודנטים.

הממשלה שבהתחלה הסכימה, נסוגה כתוצאה משינוי השלטון, והסוכנות היהודית אומרת:

אני בכלל לא יכולה לעמוד אפילו בחצי.

דרך אגב, מה שעובר על הסוכנות זה בכלל ענין טראגי מדרגה ראשונה, שאני כואב

אותו מאד. יש כאן התפרקות של מערכת מאד-מאד חשובה, אבל זה לא נושא הדיון, זה

ודאי צריך להדליק נורה אדומה לממשלה, שמוכרחה להבין שיש כאן מערכת שנשאה בנטל

הרבה מאד שנים והיא אומרת באופן המפורש ביותר שהיא לא מסוגלת להמשיך לשאת בנטל

הקשר בין מדינת ישראל לבין העם היהודי. זה דבר קריטי, והממשלה מוכרה להבין שיש

כאן שינוי דראמטי ביכולת של הסוכנות, והיא מוכרחה להיכנס לו ואקום שנוצר, כי אחרת

אף אחד אחר לא ייכנס והמערכות פשוט יקרסו.

אנחנו דנים היום במינהל הסטודנטים, כי זו מערכת גדולה ויש כאן החלטה

אסטראטגית. אנחנו לא דנים, כי אנחנו לא מסוגלים לדון, בעשרות מקרים של יציאת

הסוכנות מפעילות קריטית בנושאים של התנועה הציונית והסוכנות היהודית, שאף אחד לא

נכנס במקום, ואנחנו לא מגיעים לדון על כך בוועדה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו נדון על זרז בקרוב.

אופיר פינס-פז;

אנחנו צריכים להזמין לכאן את ראש הממשלה וכל מי שרלבנטי לענין. הממשלה צריכה

להחליט שהיא משקיעה ב-1999 וב-2000 סכומים משמעותיים ויוצרת מכשירים לעבודה

במקומות שהסוכנות לא יכולה היום לתת תשובה, ובוודאי לא תוכל לתת תשובה בעוד שנה -

שנתיים.

דרך אגב, זה התחיל לפני 10 ו-15 שנה ואת התוצאות אנחנו רואים היום. זה מאד

מצער אותי שהשותפות מסתיימת, משום שאני יכול להעיד, מהצד של הסוכנות, שלמרות

שתמיד היו לנו טענות על כך שבשותפות הזו אנחנו משקיעים אותו דבר ומשפיעים פחות,

וזו אמת, עדיין כשאני מסתכל על טובתו של העולה הסטודנט, זו שותפות מעולה. זו

היתה והיא עדיין מערכת משולבת אינטגרטיבית שנותנת תשובה בקטע מסוים בחיים, שאני

לא מכיר מערכות משותפות אחרות שנתנו את התשובה הזו. זו מערכת מפוארת מהבחינה

הזאת, ומוצלחת מאד. חבל לי מאד, אבל אני עדיין מציע לסוכנות, אם מותר לי, ראשית

לשמור על מעורבות בפרוייקט, לא ברמה של יאם יהיו לי תרומות אני אתן מלגות ואם לא

יהיו לי לא אתן, או לא רק ברמה הזוי, אלא לקחת על עצמה בהסדר עם הממשלה, למשל, את

קטע גיוס השיווק בתפוצות, באופן מסודר.

מייק רוזנברג;

את זה אנחנו עושים לא במסגרת השותפות, ונמשיך בכך. זה לא עומד לדיון.

אופיר פינס-פז;

אני כן רוצה להכניס את זה לשותפות, כולל מערכת ההכנה הממוסדת, המאורגנת

בחוץ-לארץ, לא רק בחבר העמים אלא גם בארצות המערב - ארצות-הברית, קנדה וכן הלאה -

וליצור דברים שעשינו כבשגרה, להכניס אותם פנימה ואולי אפילו לתגבר אותם ולשפר

אותם, ולקחת את זה כדגם שהסוכנות עוד משקיעה בו יותר ומפתחת אותו יותר, כדי לשמור

על מידה מסוימת של שותפות בפרוייקט. כי לפי דעתי חשותפות בפרוייקט הזה חשובה מאד

לסטודנטים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מקווה, ואנחנו עובדות על זה, שהישיבה תתקיים עוד לפני יציאתנו לפגרה.

דייר שמשון שוני;

זה חשוב, כי ההכנות לקראת התקציב מסתיימות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רציתי לשאול אם לסוכנות היהודית יש מדיניות ברורה לאלו פרוייקטים יוצאים.

מה הקו? מה מנחה אתכם בקו הזה?

דייר שמשון שושני;

אני אומר שלושה משפטים, אבל אם תקיימי דיון רחב יותר, אני מציע אז להקדיש

לזה יותר זמן.



אנחנו הצענו לממשלה שינוי באסטראטגיה. עד היום קיבלנו כספים מהעם היהודי

וממשלת ישראל לא היתה שותפה אלא הגיעו כספים משם לכאן. צדק חבר-הכנסת פינס,

התהליך לא התחיל היום אלא לפני 15 שנה, והכספים פוהתים והולכים, והיום בצורה

משמעותית ביותר.

הצענו שינוי באסטראטגיה, שממשלת ישראל תעמיד סכום כסף מסוים מול יהודי הגולה,

למשל בנושא של חינוך יהודי, כי נושא של חינוך יהודי בתפוצות כולו נעשה בתפוצות.

מעבירים כסף משם לכאן ואנחנו מחזירים את הכסף לשם. הצענו שממשלת ישראל תעמיד

למשל סכומי כסף לנושא של חינוך יהודי, נושאים של חוויה ישראלית, ביקורים בארץ

שהתפוצ:ות מממנות - ממשלת ישראל תיכנס לשותפות. אם ממשלת ישראל תעמיד כספים ממול,

אנחנו בסדרי העדיפויות שלנו נוכל להמשיך להפעיל את מינהל הסטודנטים, ועוד.

שינויים באסטראטגיה טוטאלית, כי עד היום הממשלה לא העמידה כספים לנושאים כמו

עידוד עליה מן המערב, או נושאים אחרים שהצענו שינוי אסטראטגי שהיה צריך לאפשר את

קיום כל הפעולות הקיימות היום, ובנוסף לכך יכולים להיות דברים אחרים, אבל מוכרחה

להתפתח מערכת יחסים אחרת.

כרגע הוטל על שר התעשיה והמסחר, על-ידי ראש הממשלה, להוביל את הצוות מול

הסוכנות היהודית שידון בענין הזה. ב-6 בחודש יולי תתקיים פגישה אצל שר התעשיה

והמסחר בנושא, ויכול להיות שייצא מזה משהו.

בהכירי את תקציב המדינה שנים מרובות, ובעיקר את אגף התקציבים שבונה את תקציב

המדינת, אני לא כל-כך אופטימי, אבל יכול להיות שמשהו ייצא מזה. הדיונים האלה היו

צריכים להסתיים עד סוף החודש. אם לא יהיה שינוי אסטראטגי בגישת הממשלה לכל מערכת

היחסים עם התפוצות, כמו שאמר חבר-הכנסת פינס, אני לא אופטימי.

ברור שמינהל הסטודנטים הוא נושא חשוב, אבל אנחנו מוכרחים לרדת ב-30 מיליון

דולר. יש עוד כמה נושאים גדולים שהסוכנות היהודית מבצעת והיא תצטרך לצאת מהם,

נושאים שאני לא רוצה לפרט אותם כאן, כי חלק מהם גם לא מפורסמים בציבור.

אני מציע שגברתי תקיים דיון יותר כולל בהשתתפות נציגי הממשלה וראשי הסוכנות

היהודית, כדי לדון בכל הנושא הזה שהוא נושא מאד חשוב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אין ספק. בעבר דיברנו על כך שנקיים כאן דיון יותר מעמיק. אינני יודעת איך

זה יבוא לידי ביטוי מבחינה תקציבית, אבל ראש הממשלה כבר התבטא בעבר על יחסי

הגומלין והאחריות שלנו, למשל לחינוך היהודי בתפוצות. כי העם היהודי באשר הוא הוא

למעשה עתודה, בין השאר, ערב למדינת ישראל, כפי שאנחנו ערבים להם. להערכתי, היום

יותר מבעבר מכירים בקשר הזה שהוא לא רק קשר של הם תורמים ועוזרים מבחינה כספית

ואנחנו אלה שמקבלים. אלא שהיום אנחנו מכירים יותר בצורך שלנו, אולי יותר מאשר

צורך, אפילו בכמיהה, לאור המצב הכלכלי המשתפר במדינת ישראל, לומר אמירה שונה

ליהדות התפוצות מכפי שאמרנו עד כה. אני חושבת שעכשיו, 50 שנה למדינה, זה העיתוי

הנכון גם מבחינה קונספטואלית לשנות את הגישה אפילו מן הקצה אל הקצה, ואני מקווה

שנלך בכיוון זה.

מיכה גולדמן;

אני מצטער על האיחור. מה שאמר דייר שושני בסוף דבריו אני כבר אמרתי לפני שלוש

שנים וחצי, כשכבר אז ראינו את ההתחלה של הסוף. אמרתי אז שאי-אפשר לבנות היום

תקציב שמבוסס על 300 מיליון דולר גיוס תרומות ו-80 מיליון דולר מתקציב ממשלת

ארצות-הברית, שזה התקציב שהסוכנות למעשה מפעילה היום.

ד"ר שמשון שושני;

נכון.



מיכה ג ולדמן;

אנחנו למעשה בנסיגה. אם נבדוק את נפח התקציב בעשר השנים האחרונות, נראה

שלמעשה את הנורה האדומה ראינו כבר לפני 4 - 5 שנים, שהפכה היום לפרז'קטור אדום.

כבר אז הזהרנו ואמרנו שלסוכנות היהודית יש יכולות מבחינת האנשים, אבל אין לה

יכולות מבחינה תקציבית.

אני אומר את הדברים האלה בצורה מעודנת כלפי הסוכנות. אמרתי את זה אז,

כשהעבירו לשנה אחת את נעל"ה מהממשלה לסוכנות, שנצטער על ההעברה הזאת, וכעבור שנה

קרה מח שאמרתי שנה קודם לכן, ועליית-הנוער עברה לאחריות ממשלת ישראל. ובענין

העברת מינהל הסטודנטים ממשרד הקליטה לסוכנות היהודית, ידענו שכל העסקה הזאת היא

זמנית, היא טובה לכותרות ולכל מיני רצונות של אנשים, מבלי שהם בדקו לעומק שאפשר

לגייס את הכספים כדי לטפל באותם נושאים.

כל הזמן אני רואה מול עיניי דבר שכואב לי מאד, ואני חוזר על כך בכל ישיבה. יש

250 אלף יהודים שעזבו את ברית-המועצות לשעבר ונמצאים היום בארצות-הברית, קנדה,

אירופה ודרום-אפריקה. יש אומרים גם שהמספר הוא 350 אלף.

מרינה סולודקין;

אפילו יותר, וגם באוסטרליה.

מיכה גולדמן;

יש לא מעט פעולות שנשחקו בשנים האחרונות ונעלמו. למשל, האולפנים שהיו בתנועה

הקיבוצית, אולפן בי ואולפן המשך, וכל הדברים היפים שחשובים כדי ליצור אווירה טובה

לקליטת העולים בארץ.

המציאות היום היא שצריך לקיים דיון בין חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ובין

ממשלת ישראל. האמנה שהיתה טובה לפני מספר שנים לא עומדת למבחן מעשי היום, וצריך

לומר זאת בצורה הברורה ביותר, שאנחנו חייבים, כאזרחי מדינת ישראל, וכמי שיש להם

היכולת לתרום יחד - הפדרציות היהודיות מול ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית - כולם

יחד צריכים לפעול כדי שיהיה תקציב.

אני לא אומר שנסגור מחר את הסוכנות היהודית, אבל מצד שני אנחנו רוצים

שהסוכנות תמשיך לפעול בכלים ובנסיון שיש לה, וממשלת ישראל צריכה להעמיד לרשותה

תקציב כדי להשלים פעולות שנשחקו בשנים האחרונות.

גברתי היושבת-ראש, תפקידך כיושבת-ראש הוועדה הוא לזמן לכאן או בכל מקום אחר

את יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית, המנכ"ל, הגזבר וכל מי שצריך, ומצד שני יישבו

יעקב נאמן - אני לא מאמין שראש הממשלה יבוא. שבעה חודשים הוא לא נאם בכנסת, אז

הוא לא יבוא לכאן. יבוא שר האוצר, שר החינוך, שר התעשיה והמסחר, וכל מי שחושב

שהוא יכול לתרום כדי שנוכל להשפיע על דברים שחייבים לשנות אותם. המציאות היום לא

מבשרת טובות לעתיד ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לשנות דברים.

אני רואה את זה היום בכמה שכבות של גיל. אני רואה את זה באוניברסיטת חיפה

ובכל מקום שיש בו הרבה מאד עולים. אתם צריכים לשמוע מה דעתם היום על הסוכנות

היהודית, וזה כואב לשמוע. ואני מדבר על מאות אנשים, אם לא אלפים.

אתמול התקיים כאן דיון על העדר סיוע לתלמידים-עולים ולכן הנשירה גדלה, ואנחנו

רואים את זה בכל תחום.

מרינה סולודקין;

אבל אתה הצבעת בעד מתן 100 מיליון שקל לחרדים.



מיכה גולדמן;

אני הצבעתי, כדי לעזור גם למכללות ולאוניברסיטאות. אני גם יושב בוועדת

הכספים ויש לי אחריות לאוניברסיטת חיפה ולמכללות האזוריות. מי שיבדוק את רשימת

המוסדות שלהם עזרתי, יראה שיש שם 95% לדברים האלה ו-5% לדברים האחרים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. מר צמיר, איפה הדברים עומדים עכשיו מבחינת האוצר? יש לכם חצי

הסכום שאתם זקוקים לו. אנחנו מדברים על 1999.

חנוך צמיר;

דייר שושני אמר שהדיונים לא הסתיימו, ואני חייב להגיד לצערי.

אבל אני חייב להעיר שתי הערות פראקטיות בשולי הדברים. בעצם כולנו הבנו

שהסוכנות היהודית לא תחזור לענין, למרות כל הפניות והרצונות. לכן, כמי שאחראי על

הפעלת המערכת, אני רואה את הדברים קדימה וה"דיל" שלי הוא כבר עם משרד האוצר איך

בכל-זאת לא נותנים לדבר הזה ליפול, או להתקצץ, או להיות קטן בצורה כזו או אחרת או

להפחית שירות או לשנות את איכותו. כלומר, זה היעד העיקרי של מה שאנחנו צריכים

לעשות בחודש הקרוב.

למה אני אומר בחודש הקרוב, למרות שדיוני התקציב בדרך-כלל נמשכים עד סוף השנה

הקלנדרית? כי שנת הלימודים תשנ"ט מתחילה באוקטובר 1998 ורובח משתרעת על 1999.

כלומר, אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות בחודש הקרוב לכל המאוחר, כדי שנוכל לפתוח את

שנת תשנ"ט כתיקונה, ולכן אנחנו לא יכולים לחכות להחלטות התקציביות של סוף 1998.

לצורך העשייה של הדברים האלה הובלנו את המהלך של החלטת ועדת שרים, שלא נמצאת

אתי כאן.

אופיר פינס-פז;

מר אומר האוצר היום?

חנוך צמיר;

יושבת פה נציגת האוצר, נטאשה מיכאלוב, ואני מציע שהיא תתייחס לענין. החלטת

ועדת השרים קובעת שהמשרד לקליטת עליה יקבל את האחריות המלאה להפעלת מינהל

הסטודנטים, לפחות בהיקף ובתחומים בהם פעל המינהל בשנת הלימודים התשנ"ח, שמסתיימת

עכשיו, וזאת החל משנת התקציב 1999. ב. המדינה תעמיד לרשות המשרד לקליטת עליה את

התקציבים והאמצעים הדרושים להפעלת מינהל הסטודנטים בהתאם לאמור בסעיפים א' וה'.

מרינה סולודקין;

אנחנו מבינים מהדיון המעמיק היום שהכתובת היא הממשלה ומשרד האוצר.

אני חשבתי, גברתי היושבת-ראש, שאנחנו כחברי הכנסת צריכים לעשות "קמפיין"

בחוץ-לארץ בנושא תרומות, וגם לומר לאנשים שמחסור בתרומות פוגע בעליה, בעתיד

המדינה ובגורמים שיכולים לשנות גם את מבנה החברה שלנו וגם את היחס לדברים כל-כך

חשובים ליהדות התפוצות - מיהו יהודי, חוק ההמרה, ועוד.

אנחנו דיברנו עם הנהלת הפדרציות היהודיות, שלא מבינים את זה בכלל.

אני מציעה מצד אחד משא-ומתן עם הממשלה וגם לחצים על שר האוצר, שזה הכרחי,

ומצד שני אנחנו צריכים לפנות ליהודי ארצות-הברית, והמערב, ולומר להם למה הם

גורמים.



היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. לפני שנשמע את נציגת האוצר אני מציעה שנשמע את פרופ' יהודה חיות,

נשיא אוניברסיטת חיפה ויו"ר ור"ה. בבקשה.
פרופ' יהודה חיות
אני מבין את השאלה העקרונית שקשורה לנושא של הסוכנות היהודית ומינהל

הסטודנטים, אבל אני רוצה להביא מהשטח את הדאגה העמוקה באמת שיש לנו באוניברסיטאות

למה שקורה בנושאים ממש עכשוויים וכואבים.

בשבע האוניברסיטאות יש, כפי שצויין כאן, קרוב ל-6,000 סטודנטים, קרוב למחציתם

סטודנטים בודדים, אצלנו בחיפה יש לפחות 1,600 סטודנטים. עשינו מישאל בנושא הזה,

ונמצא שאם התמיכה במינהל הסטודנטים בנושא הזה תרד, תחיה נשירה הרבה יותר גדולה

ממה שבכלל ניתן לשער. זה היה מדאיג מאד לראות את מספר הסטודנטים שפשוט תלויים

בתמיכה הזאת.

יש כאן כמח דברים. קודם-כל, האוניברסיטאות מתמודדות עם חוסר היכולת של

הסוכנות היהודית לעמוד בהתחייבויות עוד השנה. יש פיגורים קשים מאד בנושאים

כספיים, שבשלב זח האוניברסיטאות לא פוגעות בסטודנטים, ואין בכוונתנו לפגוע בהם,

ואנחנו נמצאים פח במצוקה לא קטנה.

הסטודנטים והאוניברסיטאות נמצאים במצוקה לגבי השנה הבאה. סטודנטים באים

להירשם, מביאים בעצם התחייבות שאין לה שום גיבוי כספי מאחוריה, והשאלה היא מה

לעשות. השאלות חן יום-יומיות. קודם-כל, אי-ודאות של הסטודנטים והמצוקה שלהם

היום היא מאד קשה.

דבר נוסף, יש גיוס מתמיד של סטודנטים עולים מחו"ל, ששואלים מה קורה? להירשם,

לא להירשם, איפה התמיכה. זה דבר מאד קשה בנושא הזה.

הזכירו את הנושא של תרומות בחוץ-לארץ. אחת השאלות שאנחנו נשאלים תמיד כשבאים

לגייס תרומות היא מה עושה מדינת ישראל לטובת הענין. אם התשובה היא שהמדינה

מקטינה - בגדול הסוכנות - את המעורבות שלה, אני חושב שתהיה לזה השלכה שלילית מאד

על האפשרות לגייס תרומות בחוץ-לארץ לנושא הזה.

הבעיה היא היום. אי-אפשר לדחות אותה, כי מדובר באלפי סטודנטים וגם באותם

דברים שציינו, שקרוב ל-50% - 60% מהסטודנטים לומדים נושאים טכנולוגיים מדעיים

שהמדינה רוצה אותם, מעבר לנושא הציוני, והמצוקה היא יום-יומית. הסטודנטים במבוכה

ולאוניברסיטאות אין היום תשובה מה עושים בשנת הלימודים הבאה והיום צריכות להתקבל

החלטות.

אנחנו מבקשים שלפחות תהיו מודעים לדחיפות של הנושא ואי-אפשר לדחות את חנושא

העקרוני, כי צריך למצוא לו פתרונות ממשיים כבר לתחילת שנת הלימודים הקרובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך. פרופ' שלמה גרוסמן, בבקשה.

פרופ' שלמה גרוסמן;

אני יושב כאן בתפקידי כסגן יושב-ראש ות"ת. למעשה הטיפול הוא לא בידי ות"ת,

אבל גם אנחנו מרגישים שיש פה נושא רציני ביותר שצריך לבוא על פתרונו, כפי שפרופ'

חיות אמר.



רק רציתי להזכיר לוועדה שלפני כשבועיים ישבנו פה בוועדה משותפת של ועדת

החינוך והתרבות וועדת העליה והקליטה ודנו בבעיה אחרת, של גיוס תלמידי חו"ל, אותם

סטודנטים שבאים לסמסטר או כתיירים, וגם שם הסוכנות למעשה נמצאת בקיצוץ מתמיד.

מתקציב של שני מיליון דולר ירדנו ל-450 אלף דולר, וגם שם אנחנו עומדים בפני דילמה

קשה שכיום איננו יכולים לתת מלגות לאלפי סטודנטים שנמצאים בארצות-הברית ובמקומות

אחרים, שרוצים לבוא לתקופות אלה. כך ששני הנושאים הללו צריכים לבוא על פתרונם

וצריכים לדעת מהיכן יגיע התקציב הזה.
אופיר פינס-פז
תודה רבה. מר דוד סודרי, ראש מינהל הסטודנטים, בבקשה.
דוד סודרי
חנוך צמיר ופרופ' חיות דיברו על דחיפות הענין. חנוך כל הזמן שואל אותי מתי

ה"דדליין", ואני אומר לו שכבר ב-25 במאי, וכל פעם דוחים את הקץ.

אנחנו נמצאים היום בסוף יוני, והבעיה היא ששנת הלימודים תשנ"ט לא תיפתה.

השבוע שאלו אותי מחבר העמים ומחר אני עומד להופיע בפני שליחים בחבר העמים ולתדרך

אותם, ואין לי תשובה לגבי המשך תוכניות סל"ה, נעל"ה, עליה 2000, אולפני קיבוץ,

וכל התוכניות היפות שאנחנו שותפים בהן עם הסוכנות היהודית.

אנחנו מאד חרדים, ולדעתי התשובה צריכה להיות מהירה ככל האפשר, תוך יומיים

אפילו. אי-אפשר להשהות את הענין. אמנם נתקבלה החלטה טובה בוועדת שרים, ואינני

יודע מהי עמדת האוצר, אבל אני חושש מאד מהפגנות של סטודנטים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כשמעלים את השאלה הזאת, יש כאן כמה אנשים מיומנים מאד. אפשר לשאול מה נראה

לכם יותר חיוני, הן מבחינת העליה והן מבחינה מהותית - מינהל הסטודנטים או נעל"ה?

חנוך צמיר;

אני חושב שזו שאלה לא הוגנת. אלה תוכניות המשך. בוגרי נעל"ה באים למי נהל.

אם לא יהיה מינהל, לא יהיה נעל"ה.

וילמה מאור;

מהו אחוז הסטודנטים של נעל"ה?

דוד סודרי;

רוב הסטודנטים שמסיימים את השרות הצבאי שלחם למעשה נכנסים לטיפול מי נהל

הסטודנטים.

נטאשה מיכאלוב;

כמו שנאמר כאן, הדיונים לא הסתיימו. הסוכנות היהודית הודיעה שהיא יוצאת,

וכמו שד"ר שושני אמר, הם עשו את השיקולים של סדרי העדיפויות שלהם. עכשיו אין

מנוס מזה שגם הממשלה תשקול מה הם סדרי העדיפויות שלה. זו "מכה" תקציבית, כי

מדובר בכ-60 מיליון שקל. זה לא דבר שאגף התקציבים יכול פתאום לשלוף מהרזרבה.

מדובר בסכום כזה שהממשלה צריכה להחליט עליו בדיונים על התקציב.

לפי דעתי לא יהיה מנוס לבחון את כל הנושא של מי נהל הסטודנטים מבחינת התפקיד

שלו והתיפקוד שלו לאור המציאות החדשה, ואני מתכוונת לפרמטרים כמו אם הסיוע

לסטודנטים הוא 100% שכר-לימוד או שתהיה השתתפות עצמית מסוימת של סטודנטים; האם



הסיוע הוא במשך שלוש שנים או שהוא יינתן תקופה קצרה יותר. מה הם הקריטריונים

לכניסה לתוכנית, ודברים אחרים שהממשלה תצטרך לשקול גם כן במסגרת סדרי העדיפויות

שלה, כי זו תהיה שנה לא קלה מבחינה תקציבית. אני מעריכה שהנושא הזה יובא לדיוני

הממשלה בחודש אוגוסט.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ועדת העליה והקליטה רואה במי נהל הסטודנטים את אחד הפרוייקטים המוצלחים ביותר

שקיימים ושהסוכנות הפעילה, ולבן אנחנו נפעיל את כל כוחותינו ואת הלחץ שיש לנו,

ויש לנו כוחות לחץ על משרד האוצר כדי קודם-כל לא לצמצם את התוכנית הזאת, בשום

אופן, ולהיפך אולי, אם זה היה אפשרי. יתרה מכך, לתת לה את כל הגיבוי. נדמה לי

שגם המתכונת נכונה מאד. אני חושבת שתיעשה טעות, ואנחנו לא ניתן לה יד, שהאוצר

יתחיל לעשות כל מיני שינויים, אם זה מבחינת גודל ההקצבה שהיא בלאו-הכי פר-סטודנט,

נמוכה מאד כבר עכשיו, ואני חושבת שזו תהיה טעות להתחיל למצוא פרמטרים שונים לבחון

למה כן ולמה לא, ואיזה סכומים.

אני מקבלת רושם, ואני חושבת שגם חבריי בוועדה כך, שהגישה לתוכנית במתכונתה

הנוכחית היא גישה חיובית מאד. אני חושבת שנעשית פה עבודה מצוינת, גם של אנשי

המקצוע, ואנחנו נפעל שהאוצר יקה על עצמו את התפקיד הזה.

אני מסכימה שצריך לצאת עם איזו שהיא מדיניות. אני מעדיפה שתהיה מדיניות

ברורה בשאלה איפה המדינה והסוכנות היהודית בכל יהסי הגומלין בין מדינת ישראל לבין

יהדות התפוצות, כאשר הסוכנות היא הגוף המקשר בין שתי היישויות האלה, ושלא נגיע כל

פעם לוועדה לשם כיבוי שריפות, אלא שתהיה מדיניות יותר ברורה, תפיסה איפה אנחנו.

יכול להיות שצריך לבנות יחסי גומלין שבהם דווקא מדינת ישראל תורמת יותר מבחינה

תקציבית לחינוך יהודי בתפוצות, ולעומת זה הסוכנות היהודית שומרת על פרוייקטים

שקשורים לעליה בארץ.
מיכה ג ולדמן
צריך להכין נייר מסודר של חלוקת מטלות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

גם חלוקת מטלות, והייתי רוצה לראות את זה בתפיסה רחבה יותר, שיש בה איזה שהוא

מסר ליהדות התפוצות, שהוא מעבר לתקציב כזה או אחר.
מיכה גילדמן
בכל שנה נפגשים נציגי כל הפדרציות היהודיות. אני אומר לכם שאנחנו לא עושים

מספיק. אני חושב שכולם חיים במעגלים הסגורים שלהם. אנחנו מדברים אל הקהל שלנו,

הם מדברים אל הקהל שלהם, הסוכנות מנסה קצת לגרד. הממשלה עושה הופעה של כמה שעות

- ולא משנה איזו ממשלה, כדי שאני אישמע מאוזן.

לא קיימו דיון אמיתי ומעמיק על הדברים האלה. צריך לעשות את הדברים האלה פעם

אחת ולתמיד, משום שאנחנו נמצאים בתקופה שלמעשה יוצרת מציאות כואבת, שלא יהיה עוד

מעט קשר בין יהודי התפוצות ובין מדינת ישראל, כי הדור הולך ונעלם.
היו"ר נעמי בלומנטל
כל הנושא עלה גם על רקע חוק ההמרה שעלה על סדר היום בשאלת היחסים בין יהדות

ארצות-הברית ובינינו. כך שאני בהחלט מסכימה אתך.



מיכה גולדמן;

לנו יש שליחות. מי שעוסק בנושאים אלה יש לו מחוייבות עם שליחות.

דייר שמשון שושני;

חבר-הכנסת גולדמן, רק לידיעת הוועדה, סך-כל התרומות למדינת ישראל, על-פי בנק

ישראל, לא ירדו אלא טיפה אפילו עלו. האוניברסיטאות, למשל, מקבלות למעלה מ-200

מיליון. בתי החולים - למעלה מ-200 מיליון. הישיבות - אינני זוכר בדיוק. יש גם

תרומות לקרן ירושלים ולקרן תל-אביב. סך-כל התרומות המגיעות לישראל הוא כמיליארד

דולר.

התרומות המיועדות לנושאים ספציפיים ופרוגרמות ספציפיות, והוויכוח שמתנהל כרגע

- והוא משבר גדול בארצות-הברית - הוא על המושג צדקה, קופה כללית. האם יהודים

מוכנים לתת כסף לקופה הכללית היהודית לפתרון מצוקות יהודיות כלל-עולמיות, או

שהדור החדש מדבר, מלבד היותו יותר לוקאלי-מקומי ופחות קשור לישראל, וכל הנושאים

שציינה יושבת-ראש הוועדה לא מוסיפים בריאות לנושא הזה - האם הוא מוכן לתת רק

לתרומות מיועדות או גם לנושא הכללי היהודי של צדקה.

דרך אגב, בנושא עליות הצלה יש קונסנסוס - רק על עליות הצלה - ולזה מוכנה

להיות מחוייבות של ראשי הפדרציות.
מיכה גולדמן
זה גם מורגש.
דייר שמשון שושני
כל הנושאים האחרים חוזרים ועולים על סדר-היום, אם זוהי מחוייבות של יהדות

הגולה או לא. סך-כל התרומות המיועדות לישראל ממשיכות להגיע.
מיכה גולדמן
זו הערה חשובה.
פרופ' יהודה חיות
צדקה יושבת-ראש הוועדה שאמרה שצריך לעשות פה מדיניות כוללת ולא מדיניות של

כיבוי שריפות. עם זאת אני רוצה לומר שאם לא תיפתר הבעיה באופן מיידי, לפחות לגבי

השנה הבאה, תהיה פה קריסה של המערכות, וגם האוניברסיטאות שיש להן מערכות עם חוק

משלהן, ייגררו לתוך הקריסה הזאת ויהיה קשה מאד להתחיל לבנות את זה.

אין ספק שצריך לקבוע מדיניות, אבל השנה הבאה עומדת בפתח וצריך להתייחס לכך

מהר.
מיכה גולדמן
אני מציע שבעוד שבועיים - שלושה שבועות תכנסי ישיבה עם אנשי אגף התקציבים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מדברים על ה-17 ביוני, ואני רואה כאן שההחלטה הנ"ל תקבל תוקף רק כעבור

שבועיים מיום קבלתה, ובעצם זה יומיים. אם כך, כולכם צודקים. לכן, עוד היום אני

אנסה לדבר עם שר האוצר כדי לקדם את הנושא בצורה משמעותית.



מייק רוזנברג;

הנושא הרחב יותר הוא הנושא הקריטי, ואמרת כבר בכמה הזדמנויות שצריך לטפל בזה,

ואני מסכים עם זה במאה אחוז, כי אנחנו מדברים פה על שותפות בין ממשלת ישראל

והתפוצות. לסוכנות היהודית יש מה לתרום בזה כגוף מתאם המאיץ את התהליך.

הנושא של מינהל הסטודנטים לא יכול לחכות, ואני חושש מאד שהמצב הנוכחי כבר

פוגע בעליה. כבר התחלנו לקבל מכתבים של סטודנטים, שכבר עלו ושואלים: מה עם

ההבטחה שניתנה לנו, שמינהל הסטודנטים יממן לנו שלוש שנות לימודים?

יש אנשים בחוץ-לארץ שנמצאים במגע עם השליחים, והם רוצים לדעת. הדבר הזה לא

יכול לחכות לישיבה באוגוסט. חייבים לזרז את זה.
יוני בן-דור
אני רוצה להוסיף שבקרב הסטודנטים הבודדים יש נטייה לירידה מהארץ. נכון להיום

יש מספר לא קטן של סטודנטים שמתכוננים לרדת מהארץ, כי זה דבר ידוע לכולם

שהלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בחבר העמים הם בחינם. מצד שני, כאשר מדובר פה

באוניברסיטאות, עם הערכת מצב באוניברסיטה העברית, מדובר פה על פגיעה של כמה

מיליוני שקלים בתקציב האוניברסיטאות, מכיוון שבכל אוניברסיטה יש מדור סיוע שמסייע

לסטודנטים נזקקים, וזה המצב שי יתקלו בו סטודנטים שלא יקבלו סיוע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

גם אני קצת חוששת שאם האוצר יתחיל לקבוע קריטריונים מה קורה לגבי סטודנטים

מישראל הוותיקה ולגבי סטודנטים עולים, יגידו: רגע אחד, למה לעולה מגיע יותר מאשר

לוותיק, ואז ניקלע למצב שלא נצא ממנו.

לכן, הייתי אומרת שעל מדינת ישראל לקחת על עצמה את הפרוייקט הזה, אפילו אם

אחר-כך תהיה מחשבה מחדש איך תהיה החלוקה בין הסוכנות היהודית לבין מדינת ישראל,

כי פשוט אין לנו ברירה, משום שנקלענו למצב שלא חשבו עליו קודם בזמן.
יוני בן-דור
אני רוצה לומר לנציגת האוצר, שלא ייתכן מצב שמדובר בהאחדת קריטריונים.

להיפך, צריך להעלות את הקריטריונים של מימון שכר הלימוד, כי מדובר בדבר חשוב מאד,

בעליה.
פרנק שטיין
התוכנית של מינהל הסטודנטים היא תוכנית מאד איכותית לסטודנטים עולים מהמערב.

אני מאד מודאג מהדברים שאמרה נציגת האוצר, שאם יגידו: בסדר, נשלם חצי, או שכל

אחד צריך להשתתף, או שבכלל נוריד את התוכנית, זו בעיה מאד משמעותית ואנחנו נראה

ירידה במספר העולים הצעירים והאיכותיים. אנחנו חייבים לשמור על מה שקיים, ולדעתי

אפילו לשפר את הקיים ולתת תנאים יותר טובים. אבל אם נתחיל להוריד, לפי דעתי נוכל

לסגור את התוכנית מהמערב.
דוד סודרי
צריך לצאת נגד זה בעמדה תקיפה, שזה פשוט יצמצם את העליה, במיוחד מהארצות שבהן

הלימודים באוניברסיטאות ניתנים בחינם.

באשר לסטודנטים הבודדים, הם גם חייבים לעבוד, כי אין להם מלגות קיום. אנחנו

נתנו שלוש שנים אחרי שפעם נתנו חמש שנים. לכן, אי-אפשר עוד לצמצם. אנחנו מאד

חוששים מעמדת האוצר. אי-אפשר גם להפוך את המלגות להלוואות. אי-אפשר להכביד על

הסטודנטים בהלוואה נוספת, כשהם גם צריכים לממן השלמה של שכר-לימוד, אם זו שנה

רביעית או חמישית. זה לא מקובל.



טוביה חוסיד;

לפי כל הסטטיסטיקות אחוז הסטודנטים בקרב העולים יורד. עכשיו זה כמעט 10%.

לפני כמה שנים האחוז היה גבוה הרבה יותר. לדעתנו זה רק בגלל הירידה בתקציבים.

אתמול הפגינו הסטודנטים בהיפה נגד סגירת המעונות ששייכים לסוכנות היהודית.

דוד סודרי;

זו מכה נוספת.

דייר שמשון שושני;

בנין קלמן לוין לא שייך לסוכנות היהודית. הוא שייך ל"שיכון ופיתוח", ואנחנו

צריכים לפנות אותו. למיטב ידיעתי, אנחנו נציע אלטרנטיבות, או בבית אבא חושי או

בקרית-ים.

יש כאן תרומות של 300 או 400 מיליון. במקום להגיד "תודה רבה" על מה שעושים,

מתנפלים על הסוכנות היהודית כאילו היא ממסד שחייב משהו. לכן, הטעות של הסוכנות

היהודית היא כניסה למחוייבויות כאלה לסטודנטים, כי הסוכנות היהודית איננה חייבת

למצוא מקומות לסטודנטים. היא חושבת שמתפקידה של מדינת ישראל למצוא מקומות

לסטודנטים.

הסוכנות היהודית רוצה לסייע לאוניברסיטת חיפה, והיא תעמיד כמיטב יכולתה

מקומות לסטודנטים. הסוכנות היהודית איננה ממשלת ישראל. אם יש לך טענות, תפנה

אותן לממשלה, לא לסוכנות.

פרופ' יהודה חיות;

יש לי טענה. אם בשנה שעברה, בהתראה של חודש מוציאים 200 סטודנטים אתיופים

לרחוב, אני חושב שזה לא נאה, זה לא מכובד.

ד"ר שמשון שושני;

זה לא יהיה יותר, כי לא תהיינה מחוייבויות שאי-אפשר לעמוד בהן.

דוד סודרי;

יש סיכויים ש"קלמן לוין" יישאר?

מייק רוזנברג;

"קלמן לוין" הוא לא רכוש של הסוכנות היהודית. השתמשנו בו מספר שנים ועכשיו

הבעלים לוקחים את הבנין חזרה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם הסוכנות היהודית לקחה על עצמה למצוא אלטרנטיבה?
ד"ר שמשון שושני
הם בסדרי-עדיפויות של כולם, של המדינה, של הסוכנות, ולכן כל מטה שיש אנחנו

נסייע בידי מינהל הסטודנטים, אוניברסיטת היפה, ונעמיד את כל המטות על-חשבון דברים

אחרים לסטודנטים צעירים, או בבית אבא חושי, או בקרית-ים. רצינו לעשות את זה

בחופים, זה היה קצת רחוק, אבל זה מעסיק אותנו, ואם נוכל לסייע, נסייע.

מחוייבויות לא ניקח.



טוביה חוסיד;

יש שני היבטים לבעיה הזאת. דבר ראשון, יש פה פגיעה חמורה מאד בסטודנטים שכבר

נמצאים בארץ. אנחנו נמצאים בשטח ואנחנו לא יודעים מה להגיד לסטודנטים ששלחו

אותנו לבאן. אתמול בערב שאלו אותי מה לעשות בקשר ללימודים, או ללכת לצבא או לרדת

מן הארץ. כי הרבה מאד סטודנטים שהגיעו לארץ לבד, הלימודים הם הדבר היחידי שמחזיק

אותם היום, כי אין להם פה כלום. דבר שני, זה מאד יפגע בעליה. יש סטודנטים

שמחכים בברית-המועצות ובמדינות אחרות לתשובות. אם יגידו להם: אנחנו לא יכולים

להבטיח לכם שתלמדו פה, אני חושב שהם לא יגיעו.

כשאני הגעתי ארצה לפני 7.5 שנים היו לנו תנאים הרבה יותר טובים. אנחנו

קיבלנו שכר מלא על כל ארבע שנים. כלומר, מכינה ושלוש שנות לימודים. קיבלנו

מלגות. בשנה ראשונה קיבלנו גם שכר למעונות, דבר שעכשיו חסר.

אנחנו רוצים שיגדילו את הסיוע או לפחות יחזירו את המצב למתכונת הקודמת. מה

שמדברים פה עכשיו, בשטח זה ייראה אחרת לגמרי ובעוד כמה חודשים תראו שסטודנטים לא

מגיעים לארץ.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה לסכם את הדיון ולהודות לכולכם שהגעתם לכאן.

חשבתי שהנושא פתור, אבל אני מבינה שהדחיפה של ועדת העליה והקליטה בוודאי

תתרום לכך, ואני מאמינה שאנחנו נפתור את הבעיה שעומדת לפתחנו ושתוך שבוע נוכל לתת

לכם תשובה, וזאת תהיה התשובה האופטימליות במקרה הזה.

אני רוצה להחמיא גם לאוניברסיטאות, משום שאם הסטודנטים רוצים להישאר וללמוד,

זה נשמע טוב.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25

קוד המקור של הנתונים