ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/05/1998

פינוי עולים ממרכז הקליטה במבשרת ציון

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 150

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי. כ"ד באייר התשנ"ח (20 במאי 1998), שעה 09:00



נכחו;
חברי הוועדה
נעמי בלומנטל - היו"ר

מיכה גולדמן

סופה לנדבר

אופיר פינס-פז

יורי שטרן - משקיף
מוזמנים
חיים צ'סלר - יו"ר ועדת עליה וקליטה של חבר הנאמנים

מייק רוזנברג - ראש מחי העליה, הסוכנות היהודית

אלי אלקלעי - סמנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

דב גל - סגן מנהל מחוז י-ם, משרד הבינוי והשיכון

רולנד להב - המשרד לקליטת עליה

אלי מויאל - ראש המועצה מבשרת ציון

עו"ד יואל הדר - מינהל מקרקעי ישראל

יוחנן בן-יעקב - משרד החינוך והתרבות

אלכסנדר נוביצקי- עולה מבריה"מ, ועד הורי תלמידים

בית-ספר "מולדת"

רחל סיידוף - משפחה מאמצת - ישראל

ברנרד זנזורי - רכז פרוייקטים בהתאחדות עולי צרפת

אסתר טובול - התאחדות עולי צרפת

מרים שניאור - יו"ר ועד העולים, מרכז קליטה מבשרת ציון

מיה אלקלעי - חברת ועד העולים " " " "

שמלה יוסף יצחק - מרכז קליטה מבשרת ציון

לאה ליברמן-בנדר- מרכזת לובינג ותקשורת
מזכירת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
עפרה הירשפלד
סדר-היום
פינוי עולים ממרכז הקליטה במבשרת ציון.



פינוי עולים ממרכז הקליטה במבשרת ציון
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה.

הישיבה היום לא תהיה ארוכה, ולכן אני מבקשת מכולם לומר את עיקרי הדברים

ולנסות למצוא פתרונות.

אני מוכרחה לומר שזה פשוט מדהים אותי, וזה קורה לא הרבה במערכת, גם אם לעתים

אנחנו מדברים על דברים 'מדהימים ואיומים, נורא, לא היו מעולם' - במקרה הזה אני

באמת לא זוכרת שנדהמתי בצורה כזאת. בעבר פנו אלינו בקשר למרכז הקליטה במבשרת

ציון כאשר מחוסרי הדיור פלשו לשם. התקשרו אלי הביתה ואמרו לי: יש רשימות של

עולים שנמצאים וסובלים במרכז הקליטה. יש רשימות של עולים שחייבים להגיע למרכז

הקליטה, שאת כל התוכניות שלהם הם בנו בצרפת בעיקר, כך שהם מגיעים למרכז הקליטה.

מי יק רוזנברג, מנכ"ל מחי העליה בסוכנות, אני רואה פה שהיתה ממש רמאות. פשוט

רימו אותם, רימו ועדה של הכנסת וגם את יושב-ראש הוועדה. זי רמאות במצח נחושה שלא
נתקלתי בדבר כזה. אמרו לנו
זה המצב, תפעלו שיגיעו עולים, שתאלכסו את המקום.

ופתאום מתברר שרצו למכור את המקום הזה. עוד לא נתקלתי בשערוריה כזאת. אני

מתפלאה שהענין לא צבר כותרות בעתונים.

הישיבה הזאת לא נועדה, כמובן, רק לומר "איך ייתכן", אלא גם למצוא פתרון

לבעיה. כי אם המקום אכן נמכר והוא נמצא בידיים פרטיות, אנחנו יודעים שמי שקנה

אותו רוצה להרוויח כסף, מכם או ממישהו אחר, אבל אולי אפשר לקבל הסבר איך מוסד

מכובד כמו הסוכנות היהודית פונה אלי כיושבת-ראש ועדת העליה והקליטה בקריאות

S.O.S.

אני לא מצדיקה את הפלישה של מחוסרי הדיור, אבל לרמות אותנו? - אני עוד לא

שמעתי דבר כזה. זה חמור ביותר. אני רוצה לשמוע את התגובה שלכם קודם-כל מה היה

שם ואז נפעל הלאה לראות איך אנחנו יכולים לסייע לעולים.
מייק רוזנברג
קודם-כל, חבל לי שפותחים את הישיבה בטון של רמאות, כי לא היתה פה רמאות. אני

אסביר בדיוק מה היה ומהי עמדת הסוכנות היהודית. הדבר פשוט ביותר. בקיץ 1997,

כשהיתה הפלישה, היתנו לנו את הכוונה להמשיך להפעיל את מרכז הקליטה. מרכז הקליטה

במבשרת הוא לא בבעלות הסוכנות היהודית, וגם אז היה כך. הסוכנות היהודית משלמת

שכר-דירה גבוה מאד, כמעט 1.5 מיליון דולר לשנה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי הבעלים?
מייק רוזנברג
הבעלים היא קופת התגמולים של עובדי הסוכנות היהודית. מבחינה משפטית הגוף הזה

הוא גוף נפרד לגמרי ואין לי ולסוכנות היהודית שום דבר להתערב בניהול הנכסים שלהם.

הנכס נמסר לגוף הזה בגלל מצוקות כספיות שהיו לסוכנות היהודית בעבר. זה קרה בקיץ

1997.

אנחנו פנינו לכל הגורמים בבקשה לעזור לנו בנושא הפולשים, כי העולים סבלו מאד

מהפלישה הזאת וממה שקרה שם. לכן פנינו, אבל בוודאי לא היתה כאן רמאות.



בחודש נובמבר 1997 התכנס חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ולאור ירידה דראסטית

בתרומות של יהדות העולם, בעיקר מצפון אמריקה, נאלצנו לקצץ כ-11 מיליון דולר

מתקציב מחי העליה והקליטה. לא אלאה אתכם בכל הצעדים שנקטנו. שני צעדים שהיו

הכרחיים, בנוסף לפיטורי עובדים בסדר-גודל של 20% מכוח-אדם של המחלקה בארץ, היו

סגירת שני מרכזי קליטה, שבחרנו בהם בשל העובדה שהם לא היו בבעלות הסוכנות היהודית

ולכן שילמנו להם שכר-דירה גבוה מאד. מדובר במיתקן מבשרת ציון ובבית מילמן

ברמת-אביב, שני מתקנים במקומות מאד-מאד יקרים לתפעול.

אני רוצה להזכיר לוועדה שכאשר הקמנו את מרכז קליטה מבשרת בשנות השבעים, לא

היה הישוב מבשרת.
אלי מויאל
אל תגיד את זה אפילו בצחוק. הישוב מבשרת ציון קיים מ-1951.

מייק רוזנברג;

זה היה אזור כפרי לגמרי.
אלי מויאל
לידיעתך, אני כסגן ראש המועצה המלצתי בזמני לסוכנות היהודית שתקבל את הקרקע

הזאת.

מייק רוזנברג;

המדיניות של הסוכנות היהודית היתה להקים מרכזי קליטה במקומות לא היקרים ביותר

בארץ ולא במקומות כמו מבשרת היום. לכן עלויות שכר הדירה הן ריאליות. אלה

העובדות. אנחנו נאלצים לסגור את מבשרת.

גברתי היושבת-ראש, רמאות בוודאי לא היתה פה. אני רואה את עצמי ואת הסוכנות

היהודית כשותפים לממשלת ישראל, בוודאי לוועדה זו, בפתרון בעיות העולים, ונהיה

מאושרים אם מישהו יהיה מוכן לממן את המשך קיום מבשרת ציון. זאת עמדת הסוכנות

היהודית.

לגבי פתרונות, יושבים פה נציגים של משרד הקליטה. יש שיתוף-פעולה מלא והדוק

בינינו ובין משרד הקליטה, ואנחנו מוצאים פתרונות לכל אחד ואחד מהעולים במבשרת

ציון. אף לא אחד יישאר שם ללא פתרון. אם אינני טועה, יש פתרונות לכולם גם היום.

הבעיה היא שאין פתרונות במבשרת, כי בגלל האופי של המקום היום קשה לקלוט שם את

העולים, כי אין שם דיור ציבורי והדיור שם יקר. אבל פתרונות יש.

אני רוצה גם לציין שכל העולים שגרים במשרת ציון, שעליהם אנחנו מדברים, נכנסו

או עם הסכמה מראש שהם יהיו שם חצי שנה, כאשר ידענו כבר על תאריך הסגירה, או אנשים

שכבר מזמן אינם זכאים להיות שם. גרים שם אנשים כבר מספר שנים. הזכאות היא לשנה

אחת, והאנשים האלה אמורים לעבור למקומות אלטרנטיביים שמשרד הקליטה אמור לספק להם,

ומספק להם.

כאמור, היינו מאושרים להמשיך להפעיל את המתקן הזה, אבל זה לא מקום אידיאלי

לקלוט עולים היום, מפני שכאשר העולה נקלט הוא מוצא מקום עבודה ואחר-כך יש בעיה

להעביר אותו למקום מגורים אלטרנטיבי, והוא לא יכול להשיג דיור באמצעים שעומדים

לרשותו במבשרת, ולכן אנחנו מנסים לפזר את האוכלוסיה ולא להושיב עולים חדשים

במקומות כמו מבשרת. אין לי שום ויכוח עם המועצה. אני חושב שזה לתפארת מדינת

ישראל שישוב כזה גדל במקום הזה, אבל לא אלה היו העובדות בשטח כשמיקמנו את מרכז

הקליטה.

בענין הזה גם אנחנו במצוקה, כמו העולים, וכפי שאמרתי יש פתרונות לכולם.



היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. הדבר הזה נראה מאד לא טוב. אני שמחה שאתם חושבים על פתרונות,

ואנחנו מקווים שבכוחות משותפים הם יימצאו, אבל לפי דעתי צריך להקים ועדת חקירה

בענין הזה. לא ייתכן שגוף ציבורי כמו הסוכנות היהודית, שאחראית מבחינת המדינה על

עידוד העלייה והבאת העולים למדינת ישראל, מגיעים למצב כזה שכנראה הנכס הזה נמכר

בצורה לא אחראית, בסכומים לא גבוהים, לאנשים שבעצמם אחראים לכל נושא העלייה.

משהו נראה כאן מאד-מאד לא נכון, לא מוסרי, ואני חושבת שצריך לבדוק אותו. אי-אפשר

לעבור עליו לסדר-היום. אולי לא התכוונתם שזו תהיח רמאות, אבל מידע שהאנשים האלה

קיבלו מהשטח, והם אלה שקונים את הנכס ואחר-כך מפנים את האנשים, הם היו צריכים

לדאוג. אני פשוט נדהמת מהסיטואציה הבלתי-נסבלת הזאת. אני רואה פה חוסר נקיון

ציבורי שצריך לחקור אותו.

חבר-הכנסת פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז
אני רוצה להתייחס לדברים שאת אמרת ולדברים שאמר מנכ"ל המחלקה. קודם-כל אני

יכול להבין את התחושה של כבוד היושבת-ראש, משום שאני עסקתי רבות בנושא של חסרי

הדיור במבשרת-ציון שפלשו למרכז הקליטה, והסוכנות הפעילה - גם עלי באופן אישי -

בגלל ההיכרות והחברות, לחץ אדיר כדי לא לתת גיבוי למחוסרי הדיור. ולא רק זה, אלא

לדאוג שהם יפונו לאלתר מהמקום, בלי כל קשר לפתרונות. ולי היה חשוב מאד שהממשלה

תתן פתרונות למחוסרי הדיור, אמנם לא במרכז הקליטה, אבל היה ברור שזה אמצעי לחץ

כדי שהממשלה תתן פתרונות.

תמונת המצב היתה שהנה עומדים עולים עם מזוודות בכל רחבי העולם, עם כרטיסים

ביד, ופשוט ממתינים שיפנו את מחוסרי הדיור, ועד שאלה לא יתפנו הם לא עלו לארץ.

היום מסתבר שזה היה מיצג שווא - זה הביטוי הפרלמנטרי העדין ביותר שאני יכול

להשתמש בו - זה היה אמצעי לחץ שלא נשען על העובדות.

אני חושב שיש כאן בהחלט מקום למחאה חריפה שלנו על כך שעשו בנו שמוש, כי אנחנו

חברי ועדת העליה והקליטה ומטבע הדברים אנחנו מתייצבים לטובת העולים החדשים. זה

תפקידנו, לשם כך אנחנו חברים בוועדה, ואנחנו חושבים שבשום אופן לא צריך לעשות בנו

שמוש לרעה כתוצאה מהעובדה שאנחנו מחוייבים לקליטת עלייה במדינת ישראל.

2. יש היום בעיה במבשרת. מרכז הקליטה של הסוכנות היהודית צריך להיסגר

במבשרת ולהיפתח במקום אחר.

מייק רוזנברג;

זאת הכוונה.

אופיר פינס-פז;

ולהראות לנו איפה הוא ייפתח. במבשרת ציון אי-אפשר לעשות מרכזי קליטה במקומות

היפים ביותר במדינת ישראל. דרך אגב, זה גם לא מוצדק.

סופה לנדבר;

למה?

אופיר פינס-פז;

כי מרכז קליטה הוא דיור זמני לחצי שנה. אדם שמגיע למרכז קליטה במקום שהוא

אחד היפים ביותר - וזה לזכותה שהיא התפתחה, לא לחובתה - עולה אחרי חצי שנה, באופן



טבעי רוצה להישאר עוד חצי שנה ועוד חצי שנה, ובצדק, אלא שזה לא השמוש של מרכז

הקליטה. מרכז קליטה נועד לחצי שנה, לקבל אולפן ולהמשיך הלאה לחיים אחרים במדינת

ישראל. את מרכז הקליטה במבשרת ציון עברו עשרות אלפי עולים מאז שהוא נוסד.

אי-אפשר לעשות דבר כזה במקום כל-כך אטרקטיבי. זה יוצר חיכוכים, העולים בצדק לא

רוצים לעזוב, הם דואגים לתהליך הקליטה שהוא קשה ומסובך, אבל צריך לבוא עם תוכנית

חלופית. צריך לבוא לוועדת העליה והקליטה ולומר: סליחה, אנחנו חושבים שמבחינה

מקצועית אין יותר הצדקה - ואני אומר לאלי מויאל, שזו גם ההזדמנות לבקש ממשרד

השיכון לקנות את השטח ולתת בו פתרונות דיור לדור השני של מבשרת ציון, שיוכל לגור

שם, וסוף-סוף אפשר לתת פתרון שהוא נכון לעולים החדשים, נכון לבני המקום ונכון

לתהליך הקליטה במדינת ישראל.

אבל אני לא רואה שכל זה קורה. אני לא רואה שיש מדיניות מתואמת בין הסוכנות

לבין הממשלה לבין הרשות המקומית. הדבר היחידי שאני רואה, שרוצים להוציא עכשיו את

העולים החדשים ממבשרת, אחרי שאמרו לנו שהדבר החשוב ביותר הוא שהם ייקלטו במבשרת.

יש פה סתירה גדולה.

הערה אחרונה. הסוכנות היהודית נגמרת. זה יקח עוד שנה - שנתיים, עוד חמש

שנים. אם ממשלת ישראל תמשיך לטמון את ראשה בחול ולא תכיר בעובדה שאין יותר

תרומות, שהעסק מתמוטט ומרכזי קליטה יפלו כמו פטריות - ולא רק מרכזי קליטה, כל

הקשר שלנו עם הגולה. הסוכנות היהודית לא מסוגלת יותר להחזיק את המערכת הזאת. יש

ממשלה בישראל. זו מדינה יהודית של העם היהודי, ועל הממשלה לקחת אחריות לקשר עם

העם היהודי. אין יותר קופה של הסוכנות היהודית. דרך אגב, הממשלה יכולה להחיות

את הסוכנות. היא יכולה להחליט שהיא תמשיך לממן את הסוכנות. היא יכולה לקבל כל

החלטה. אבל היא צריכה לקחת אחריות לקשר עם העם היהודי היום, כי ב-1999 יהיה

הרבה-הרבה יותר קשה וכבר נשלם מחיר בכל תחומי העבודה והעשייה של התנועה הציונית

והסוכנות היהודית.

דיברתי על כך עם שר החינוך הנוכחי ועם שר הקליטה. אני חושב שבענין הזה אנחנו

חייבים לפקוח את עיניה של הממשלה ולא לתת לה לברוח מהענין הזה. זה עולה הרבה

כסף. כל המערכות נשחקות והולכות. מוכרחים לייצר כאן איזון חדש בינינו ובין

יהדות חוץ-לארץ, והאיזון הזה צריך להיעשות באמצעות הממשלה.

אני מעיר את הערת המקרו הזאת כשאני יוצא מהענין הנקודתי של מבשרת ציון. היום

נדון על מבשרת ציון, וכבר נאמר משהו על בית מילמן, אהר-כך על בית ברודצקי ועל כל

המקומות בארץ. הסוכנות היהודית לא מסוגלת יותר, וצריך להכיר בעובדות ולנסות

לפעול.

לסיכום, בענין הממשלתי אמרתי את שלי. בענין מבשרת ציון אני שותף לבקורת. אני

חושב שהשתמשו בנו וזה לא מכובד. מערכת היחסים בינינו היא כזו שלא צריך לעשות

שמוש בוועדת העליה והקליטה ובחברי הכנסת שחברים בה.

לגבי פינוי מרכז הקליטה במבשרת ציון, מי שרוצה לפנות אותו, צריך להראות באותה

שעה תוכנית ממשלתית-סוכנותית להקמת מרכז קליטה חלופי, כי הענין לא מתחיל ונגמר רק

עם המשפחות שיושבות היום במבשרת. הוא קשור להרבה מאד משפחות שעוד צריכות להגיע

למדינת ישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לחבר-הכנסת פינס-פז. כבר ביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע ישיבה בנושא

יחסי הגומלין שבין הסוכנות היהודית לבין הממשלה, ושינוי כל המפה מכל הבחינות.

אני מקווה שראש הממשלה יוכל להגיע לישיבה שתיקבע.

רשות הדיבור למר צ'סלר. בבקשה. אחריו - ראש מועצת מבשרת-ציון.



חיים צ'סלר;

קודם-כל, זה מאד עצוב, כי אנחנו מדברים על סגירת מרכז קליטה במבשרת ציון,

סגירת בית מילמן ועוד עשרות מרכזי קליטה שהיו בתקופה האחרונה ויהיו גם בעתיד.

זה עצוב, כי זה נעשה לא מתוך רוע. הדברים שאמר חבר-הכנסת פינס-פז חם נכונים

ואמיתיים. הרי אנחנו לא באים לכאן כדי להסביר מה לא עשינו. אנחנו באים הנה כדי

להסביר ולחלוק עם חברי הוועדה את המצוקות האובייקטיביות שעוברות על המוסד.

הסוכנות היהודית מבוססת על תרומות מחוץ-לארץ. התרומות מצטמצמות והולכות,

וכתוצאה מזה היקף הפעולות שלנו מצטמצם.

הבוקר חזרתי ממוסקבה. הייתי שם כשאירע הפיצוץ בבית-הכנסת, שבו כמעט נהרגו 20

איש. אני צריך לראות בפרופורציות איפה הכסף של הסוכנות צריך להיות מושקע. אם

להמשיך להוציא את היהודים מרוסיה ומאתיופיה, או להמשיך להשקיע פה בארץ בדברים

שהממשלה יכולה לעשות. חבר-הכנסת פינס-פז אמר את זה יפה, כי הוא עובד הסוכנות

לשעבר והוא מכיר את המערכת. השאלה היא אם אנחנו רוצים לעבוד על מה שחייבים לעבוד

- חאנטישמיות, המצב הקשה מבהינה כלכלית, או המספר הגדול של נישואי תערובת שיש

במספר מדינות - ובזה להשקיע את עיקר המאמץ, או להשקיע בארץ בדברים שהממשלה יכולה

לעשות. על זה בדיוק הדיון.

לצער כולנו, הסוכנות היהודית לא יכולה לעשות היום מה שהיא עשתה פעם עם הרבה

מאד כסף, כאשר היא יכלה לעזור לעם ישראל ולמדינת ישראל בתחומים רבים של הקליטה.

מייק ואני יושבים וחושבים איפה לקצץ, אם ביציאת היהודים מאתיופיה, מרוסיה או

מאוקראינה, או להעביר דברים שהסוכנות היהודית עשתה בעבר במדינת ישראל, והיום

אנחנו לא יכולים לעשות אותם, כי אחרת נושא העליה ייפגע.

אני הייתי מזכ"ל המועצה הציונית למען יהודי ברית-המועצות. אני הבאתי את סלפק,

שישב בסירוב בבית-סוהר. הוא הגיע לשדה התעופה ואני קיבלתי אותו, ואחר-כך העברתי

אותו למבשרת ציון. את יוסף ביגון העברתי לבית מילמן. תבינו מה זה עושה לי

שעכשיו הסוכנות מוותרת על שתי אוניות הדגל האלה ולא יכולה להשתמש בהן יותר לצרכי

עליה.

אני אומר, בואו לא נראה את זה בראייה אמוציונלית, נראה את זה בראייה מפוכחת,

ואני חושב שהדבר הנכון לעשות הוא לא להגיד מה לא בסדר, אלא להגיד: יש היום מצב

חדש. הסוכנות היהודית היום מוכרחה, לצערי הרב, לצאת ממינהל הסטודנטים,

שחבר-הכנסת פינס-פז טיפל בזה בזמנו, כי אין ברירה, אין כסף. אחרת אנחנו נפגע

בעלייה מרוסיה. היום המצב שונה, ואני מבקש הבנה לענין הזה.

אני יודע מה היתה מבשרת ציון כשהבאתי לשם את סלפק. זה היה ישוב בעייתי,

מתפתח, והיום כולם נלחמים על כך שהוא יהיה עצמאי.

דרך אגב, אני לא חושב שמרכז קליטה אפריורי לא יכול להיות במקום מוצלח. אבל

בפרובלמטיות שהתפתחה שם זה יצר מוקד בעייתי.

לסיכום, הסוכנות היהודית חייבת לטפל בענין חעיקרי, והוא להביא יהודים לארץ,

וחייבת לסייע, ככל שהיא יכולה, בקליטה ראשונית בארץ. אלה שני הדברים המרכזיים

בתחום העליה. לצער כולנו, בגלל סדר העדיפויות החדש של הסוכנות, זה חלק מהענין

הציבורי שמשתנה פה, ולפי דעתי הוועדה יכולה לתרום, אבל גם המציאות החדשה במדינת

ישראל תצטרך לתת משקל-יתר של הממשלח ומשרד הקליטה בנכונות לקליטה ואפילו בקליטה

ראשונית בארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר אלי מויאל, ראש המועצה, בבקשה.
אלי מויאל
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני הייתי מספר פעמים בוועדה זו וגם בוועדת

הכלכלה. באו לשכנע אותנו שיש ביקוש גדול מאד של עולים, צריך לעזור להוציא את

הזוגות הצעירים ואת העולים ולפנות את מרכז הקליטה. מה יצא מזה שמוכרים היום

קרקעות? זו בושה והרפה. זה כמו שראש המועצה יגיד היום: יש לנו בעיות בתקציב

המועצה, לכן נרשום את כל נכסי המועצה על שם קופת העובדים של המועצה.

איפה נשמעה חוצפה כזאת? לסוכנות היהודית יש בעיות? היא קיבלה קרקעות בהינם

והיא מוכרת אותן ליזמים, עם פרסום בעתו נים. עושים מסחר במגורים - על חשבון מי?

על-חשבון אדמות מדינה שקיבלו אותן בהינם? ועושים זאת בסתר. הולכים למינהל

מקרקעי ישראל לפתוח תיקים על כל יחידת דיור שיוכלו למכור.

הנושא הזה חייב להיבדק ולהחקר בצורה יסודית. לא ייתכן שקרקעות המדינה יימכרו

ליזמים פרטיים. אנחנו כועסים על שלוקחים קרקע מגורים שמיועדת לעולים ומוכרים

אותה לשם ביזנס.

דבר שני, שולחים הודעה למשפחות ואומרים להן: תפנו מיד את הילדים שלכם מבתי

הספר ותפנו את הבתים.

אני כתבתי לשר הקליטה וגם לסוכנות היהודית. רבותי, צריך לגלות יחס אנושי

ולאפשר לילדי העולים לסיים את שנת הלימודים, ולנסות למצוא להם פתרונות.
מייק רוזנברג
זה נעשה.
אלי מויאל
זה נעשה אחרי טעויות.

קודם-כל מרכז הקליטה חייב להישאר. יהיו להם קשיים גדולים מאד והם לא יודעים

מה בדיוק מחכה להם במינהל מקרקעי ישראל. לא יוכלו למכור יחידת דיור אחת ולא חלקת

קרקע אחת. הקרקע הזאת מיועדת לעולים והיא תישאר לעולים. אם רוצים למכור את

הקרקע, שימכרו אותה לעולים ולזוגות הצעירים ולא לעשות מסהר בחוץ. יש לנו בעיות

מקומיות של העולים שגרים במקום 4 שנים, ושל זוגות צעירים מחוסרי דיור. אנחנו

צריכים לפתור את הבעיות שלהם, ולא ניתן שימכרו את הקרקע לקבלנים וליזמים. שיתנו

דיור לעולים חדשים, שישלמו בעד שכירות, ארנונה ומים. זו חדרך הטובה ביותר.

פניתי גם לשר הבינוי והשיכון וגם לשר הקליטה. יש כמה אפשרויות שהמדינה תרכוש

את המרכז הזה ותעמיד אותו בשכירות.
אופיר פינס-פז
אבל סגן השר פרוש מתנגד לזה.
אלי מויאל
הוא לא מתנגד. הוא אומר שאם האוצר יעמיד מימון מסודר ואם הממשלה תגיד שהיא

רוכשת את הדירות מהסוכנות היהודית, אבל הדירות יישארו לעולים החדשים ולזוגות

צעירים בני המקום, אין לו התנגדות.

אני רוצה להתנצל בפני חברי הכנסת. יש לנו הפגנה גדולה מול משרד ראש הממשלה,

כי רוצים לקחת מאתנו את התכנון והבנייה של מבשרת ציון, ואת זה לא ניתן לעשות.



סופה לנדבר;

לא השתמשו בי כאשר הסוכנות היהודית רצתה לאכלס את מרכז הקליטה ולכן אני לא

שותפה לתמיכה בנאום שלך ושל חבר-הכנסת פינס-פז.

קודם-כל נתחיל בעולים החדשים. לפני כמה שנים היה נסיון כאשר בכמה מרכזי

קליטה ישבו עולים חדשים, גם במלון "דיפלומט" ובמקומות דומים לו, ואז פניתי לשר
השיכון בנימין בן-אליעזר ואמרתי
למפוני הקראוונים אתה נותן משכנתה מועדפת, תתן

את אותה משכנתה לאנשים שנמצאים היום במלון "דיפלומט" או במלון אהר, כדי להסל את

הכתם של ממשלת הליכוד דאז. בן-אליעזר נתן להם משכנתה וכולם רכשו דירות.

אני הושבת שבמקרה הזה צריך להגדיל את המענק לעולים, וגם את המשכנתה, ולאפשר

להם להישאר במקום.

ראש המועצה צודק. שיקנו את המקום. העולים כבר פנו אלינו ואמרו שהם מוכנים

לרכוש את הדירות שהם גרים בהן, ושיישארו שם. אבל כדי לעזור להם לרכוש דירות, אני

חושבת שמממשלת ישראל חייבת היום להראות את הפן היפה שלה, אם נשאר לה כזה, ולהגיד
לעולים החדשים
אתם על-חשבוננו, אנחנו רוצים לעזור לעולים שצריכים להישאר במקום,

ואני מבינה שחלק מהם כבר עובדים במקום והם מסודרים מבחינת תעסוקה.

אני חושבת שלפני כמה ישיבות פיספסנו משהו, כאשר דיברנו על קרקעות של מינהל

מקרקעי ישראל, בהשתתפות שלום ירושלמי, אמרו שהסוכנות מקבלת קרקעות לפי החוק, אבל

את החוק הזה צריך לבדוק מיד. דובר על 35 דונם שמקבלים פטור, ואז הם יחלקו את

האדמה הזאת וימכרו אותה.
וילמה מאור
הרחבת מושבים.
סופה לנדבר
זה לא משנה. הענין הוא שגוף כמו הסוכנות היהודית לא יכול למכור ולשווק

אדמות. לפני שמינהל מקרקעי ישראל אישר את הפשע - מפני שאני חושבת שיש פה דבר

מסריח מאד - מה פתאום, אין במדינת ישראל מי שימכור את האדמות? יבואו ליהודים
בחו"ל ויגידו להם
ממתין לכם איזה שהוא ממתק, שלא מתאים לאחרים, ודווקא הסוכנות

היהודית?

אני לא רואה סיבה שהסוכנות תיהפך למשווקת קרקעות. אני חושבת שזה לא מתאים

לנו.

גברתי היושבת-ראש, לא פעם אחת דנו על דברים שהממשלה צריכה לעשות. דיברנו על

מרכז קליטה כרמיאל והענין נשאר באוויר. לגבי כרמיאל דווקא שמענו שיש שם צעירים

ואני יודעת שכאשר הצעירים האלו מסיימים את הפרוגרמה של הסוכנות, ולא משנה באיזו

מסגרת הם נמצאים, הם נשארים ברחוב.

אני חושבת שאנחנו צריכים לדון בדחיפות על הענין הזה, כי אתמול שמעתי שהם

מקבלים 250 שקל לחודש והילדים פשוט רעבים ללחם. אם מדינת ישראל קיבלה את הילדים

והסוכנות עשתה פרוגרמה כל-כך יפה, מדינת ישראל וממשלת ישראל חייבת להתחיל לדאוג,

ובדחיפות, לסטודנטים האלו שבעצם נשארו על המצפון של מדינת ישראל.

דבר נוסף. אנחנו צריכים להתחיל לחשוב מה אנחנו עושים עם מרכז הקליטה בכרמיאל

ומרכזים אחרים שנמצאים באותו מצב. אנחנו מבינים את המצוקה של הסוכנות היהודית,

ואני הושבת שהסוכנות לא צריכה לדאוג לקליטת עלייה. הסוכנות צריכה להביא את

העולים למדינת ישראל, וממשלת ישראל ומשרד הקליטה הן שתי הפונקציות שצריכות לדאוג

להם כאן. יולי אדלשטיין צריך לומר איך הוא קולט אותם ומה הוא נותן להם

כאלטרנטיבה.



לא פעם דנו כאן על הלוואות. הסוכנות פנתה בזמנה לאמריקאים ואמרה: אנשים

גרים בשכירות, קשה להם לגמור את החודש. הסוכנות היהודית נתנה להם הלוואות מכספי

התרומות של האמריקאים. אני חושבת שלא רק אני אלא כל חבר כנסת שנמצא בשטח נתקל

בבעיה שקשישים, מבוגרים, זוגות שנמצאים במצוקה, חד-הוריות, לקחו את ההלוואה

וביטלו אותה, ואני חושבת שתפקידה של ממשלת ישראל לבטל את ההלוואה הזאת לכולם, בלי

יוצא מן הכלל, ולקחת את ההלוואה על עצמה. לא צריך למחוק את הפן היפה שיש לסוכנות

ואני חושבת שלהבא אתם לא צריכים לקחת על עצמכם יותר מדי. אתם צריכים רק להביא את

העולים לארץ, והדאגה להם בהמשך היא של הממשלה.
מרינה סולודקין
הבעיה מאד מסובכת, וסגירת מרכז הקליטה במבשרת ציון זה דבר אחד. אבל אין לנו

סדר בפתרון לדיור ציבורי. נכון שאם סוגרים מרכז קליטה, צריכים לפתוח מרכז קליטה

אחר. אבל מה שאנחנו רואים הוא מכירה והפרטה של מרכזי קליטה, מכירה והפרטה של

"עמיגור" ו"עמידר", וגם קונספציה של ראש הממשלה ושל שתי המפלגות הגדולות, שאין

מקום לבניית דיור ציבורי במדינת ישראל.

אני לא מבינה איך מדינה יכולה לקבל מיליוני עולים ולהמשיך ולומר שאנחנו בשוק

חופשי. אם זו עליה, ולא סתם הגירה של אנשים צעירים, ויש הרבה מקרים סוציאליים,

אז איפה תוכנית לבנייה ציבורית? לו היתה תוכנית כזאת יכולנו לפתור את בעיית הדיור

של אנשים שגרים עכשיו במבשרת ציון.

חברת-הכנסת לנדבר צודקת, זה לא רק מבשרת ציון. זה גם כרמיאל וגם מקומות רבים

אחרים. את יודעת כמוני, גברתי היושבת-ראש, שהצעת החוק להפרטת "עמידר" ו"עמיגור"

עברה בקריאה ראשונה. מה נעשה בשנה הבאה?

לכן ההחלטה שלך מאד נכונה, שאנחנו צריכים לשבת עם ראש הממשלה, עם אברהם בורג

ועם שר האוצר, שלצערי הרב הוא משפטן טוב אבל פיננסיסט לא כל-כך טוב, ולחשוב מה

לעשות, כי יש לנו אחריות.
מיכה גולדמן
אני חושב שמשבוע לשבוע אנחנו מזהים את סוף דרכה של הסוכנות היהודית, וצריך

לומר את זה בצורה ברורה. זה דבר זמני שלמעשה עובר מן העולם, וכל הפעולות האלה הן

הצהרה גלויה על פשיטת-רגל. הסוכנות היהודית סוגרת בשנים האחרונות קומה אחרי קומה

ולמעשה צריכים להתרגל למציאות שממשלת ישראל תעסוק בכל הנושאים, משום שדברים

עוברים מן העולם, וכנראה שגם הסוכנות צריכה לעבור מן העולם. הם עוד לא יודעים

שהם כבר לא קיימים והם מנסים להחזיק בקרני המזבח כדי להבטיח שם כמה דברים, שאני

לא רוצה להרחיב בהם. לצערי הרב זה מה שקורה וזה מה שיכול להביא להחלטה יותר

מואצת של הממשלה כדי לדעת שהיא צריכה להיערך לטפל באותם דברים.

אינני רוצה לחזור על דברים שאמרתי בעבר. יש דברים רבים שכבר לא מטפלים בהם,

ולצערי הרב אנחנו הולכים לאבד את הקשר גם עם חלק גדול מיהודי התפוצות כתוצאה מכך

שהסוכנות היהודית נמצאת בסוף דרכה, וזח חבל מאד.

חיים ציסלר;

היא נמצאת בסוף דרכה לא בגלל הסוכנות אלא מפני שהתרומות פוחתות והולכות.

מדוע ולמה - זה לא בגלל הסוכנות היהודית.

מיכה ג ולדמן;

לא משנה הסיבה. אני מדבר בכותרות שיש בהן גם עובדות. רבותי, מנהיגות נבחנת

לא רק בכותרות. מנהיגות נבחנת גם במאזנים.



אני ראיתי את זה עוד בתפקידי הקודם, שהסוכנות נמצאת בתהליך גסיסה, והיום

אנחנו רואים שהתהליך מתקדם מאד.

אני רוצה לומר דבר נוסף. אם ממשלת ישראל לא תיכנס מוקדם ככל האפשר לעובי

הקורה, הנפגעים הגדולים יהיו העולים בפוטנציה למדינת ישראל, שהם יהודי התפוצות,

וכשמדברים על בטחון למדינת ישראל, בטחון זה לא רק צה"ל חזק. זו עליה מוגברת

למדינת היהודים, מדינת ישראל. עוד מיליון יהודים כאן זה יותר מארבע חטיבות של

טנקים, ומעוד שתי חטיבות של חיל רגלים.

גם הממשלה הקודמת, שאני השתייכתי אליה, התנגדה לבנייה ציבורית. אני לא רוצה

שהנושא הזה ייהפך לדיון פוליטי. גם מפלגת העבודה שניהלה את הממשלה וגם הליכוד

היום דוגלים בדעה שאין צורך בבנייה ציבורית. אני הייתי בין המתנגדים הבודדים

בממשלה לרעיון של שר האוצר בייגה שוחט להפסיק את הבנייה הציבורית, ואני מתנגד

להמשך אימוץ הרעיון על-ידי חבר-הכנסת דן מרי דור ושר האוצר נאמן. אני חושב שזו

החלטה מוטעית שלא נותנת פתרונות לאוכלוסיית המבוגרות והחלשות. לא כולם באים

מרוסיה הלבנה ולא כולם מוצאים פתרון דיור מהיר ומשתלבים במדינה. יש כאלה שבאים

עם יכולות פחותות וכדי להשתלב הם זקוקים לסיוע של הממשלה. אם לאוכלוסיות כאלה לא

תהיה בנייה ציבורית, אנחנו נחליש אותם יותר. לכן חייבים לפתוח נישה ולא הכל

מסתכלים דרך החור של הגרוש, משום שבחור של הגרוש אפשר גם לייבא שרי אוצר יותר

מוכשרים מארצות המערב המתפתחות.

אנחנו מדינה קולטת עליה, מדינה שמתמודדת עם בעיות חברתיות קשות ביותר. אנחנו

מתמודדים עם עליה מורכבת שיש בה אחוזים לא קטנים של משפחות חד-הוריות, שיש בה

אוכלוסיה מבוגרת, אוכלוסיה שבאה מאזורים שבהם חיה מצב של מלחמה במשך 7-6 שנים,

אנשים שלא ידעו מה זה להביא ילד לבית-ספר 5 -6 שנים. יש כאלה שמגיעים מאתיופיה

מאזורים קשים לא פחות, כפריים רחוקים.

מדינה קולטת זה לא פסטיבל בשדה התעופה בן-גוריון. מדינה קולטת זה לא פעם

בשנה לעשות אירוע למען העולים. מדינה קולטת זה לא לעשות מופע בפארק הירקון.
חיים צ'סלר
אם לא איכפת לך, המופע בפארק הירקון שודר בטלוויזיה הרוסית במשך שלוש שעות,

וכאן נתנו לזה חצי דקה, וסירבו לשדר את זה ב"יומן אירועים".

מיכה גולדמן;

נכון.

חיים ציסלר;

בזה צריך לטפל. יש אנשים במדינת ישראל שלא רוצים להכיר בעובדה שיש פה מיליון

עולים מברית-המועצות לשעבר.

מיכה ג ולדמן;

לסיום, גברתי היושבת-ראש, את יושבת-ראש ועדה פעילה ואני אומר לך את זה כאיש

אופוזיציה. את יושבת-ראש ועדה מצויינת. אני אומר כאן בצורה החברית ביותר לכל

חבריי, גם עובדי המדינה, גם עובדי הסוכנות שבסוף דרכה, ולכל אלה שנמצאים כאן, גם

נציגי העולים, אם אנחנו לא נביא לכאן את אלה שאין להם נשמה - גם את שר האוצר וגם

את שר הקליטה - - -
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה להביא לכאן את ראש הממשלה.
מיכה גולדמן
הלוואי שתצליחי. אנחנו צריכים להביא לכאן גם את סגן שר השיכון, את שלושת

השרים הנוגעים בדבר ואת מנהל אגף התקציבים של האוצר. משום שאתם יודעים שבממשלות

ישראל לא שרי האוצר קובעים אלא אגף התקציבים. תמיד אמר מי שאמר שאם אגף התקציבים

לא משוכנע בנושא מסוים, יכול להיות שר אוצר המוכשר ביותר, אבל הוא יהיה עם

כשרונות ובלי פתרונות.

צריך להבין את הישיבה הזאת בצורה מסודרת כדי שהדברים האלה ייכנסו לנשמה וללב.

ואם לא נעשה את הדברים האלה אנחנו נמשיך להתכנס כאן ואני אמשיך להגיד שהסוכנות

בסוף דרכה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מצטרפת לדעתם של חבריי חברי הוועדה בכך שנראה לי שאנחנו הופכים להיות גוף

שרץ אחרי עולם הולך ונעלם, וכל פעם אנחנו רצים אחרי עוד מוסד, או עוד תיקצוב, או

עוד מבצע של הסוכנות שפשוט בטל והולך. אני חושבת שהיום אולי הגענו לנקודת מיפנה.

אנחנו נעמוד מול הסוכנות ונגיד לה: תביאי לנו תוכנית מובנית.

אנחנו ניזום גם דיון כזה, מכיוון שהתקציבים נהיים קטנים יותר ויותר. נראה

שאנחנו כמו החבל שהולך אחרי הדלי, במובן זה שאנחנו באים כמו מכבי אש ומכניסים

בדרך לא-תוכניתית את הממשלה למקומות שהסוכנות היהודית עוזבת. במקום זה בואו נעצור
רגע ונשאל את הסוכנות
עם כל האילוצים שקיימים אצלכם, מהי התוכנית שלכם עם תקציב

קטן יותר? אם אתם הולכים לחסל מחלקות, תגידו לנו מראש אלו מחלקות ואנחנו ניערך עם
הממשלה בהתאם. או שאתם אומרים
אף מחלקה לא מתחסלת אבל לאט-לאט אנחנו מורידים

ממנה תקציבים. בהתאם לכך נוכל גם להתארגן ולפנות לממשלה להכין תוכניות

אלטרנטיביות. כרגע זה לא מופיע בתקציב המדינה, כי לא יודעים מה יהיה מחר.

בפועל, משום שלא רוצים שתהיה תוכנית, משום שיש עובדים ואחראויות, לא מודים
בפה מלא
המחלקה הזאת והזאת מתחסלת, כי פוחדים גם מהתגובות של העובדים שנמצאים

שם, אז כל פעם יורד קצת פה, קצת שם, וזה לא נכון.

אני מקווה שבהקדם נקיים על כך דיון. אולי נעשה אפילו דיון מקדמי.
מיכה גולדמן
מה שצריך לעשות זה נייר עבודה מסודר. תזמיני אלייך לחדר 3-2 אנשי מקצוע

שיכינו נייר עבודה, ואז לקיים ישיבה באולם ההרצאות, בהשתתפות השרים, נציגי תקשורת

וכו'. צריך לתת מקום לכולם, ולקיים דיון אמיתי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מסכימה אתך.
חיים ציסלר
אני רוצה להתייחס לדברים שאמרו חברי-הכנסת גולדמן, לנדבר ופינס-פז. נכון

שהסוכנות היהודית נמצאת במצוקה תקציבית שנובעת מהקטנת התרומות, אבל צריך לשים את

הדברים בפרופורציות. לסוכנות היהודית יש תקציב של למעלה מ-300 מיליון דולר. היא

מעלה לישראל סדר-גודל של 60 - 70 אלף עולים בשנה, ללא תקלות. המאמץ העיקרי שלי,

וזה עיקר תפקידי כחבר הנהלת הסוכנות וראש העליה, להבטיח שהעליה מברית-המועצות

לשעבר תימשך ללא בעיות.

חבר-הכנסת גולדמן, לאור הדברים שלך הייתי חייב לומר את זה, כי אפשר לחשוב

שהולכים לסגור את החשמל. לא הולכים לסגור את החשמל.
מיכה גולדמן
לא צריך לסגור, הוא נסגר לבד.
חיים צ'סלר
בסדר העדיפויות של הסוכנות, הדבר המרכזי שהסוכנות היהודית לדעתי צריכה להמשיך

לפעול, הוא בנושא הבאת היהודים לארץ. לגבי שאר הדברים, נחשוב יחד אתכם מה מהם

הממשלה לוקחת מאתנו מפני שאין לנו האפשרות לטפל בהם, אבל לא מחסלים את הסוכנות.

מייק רוזנברג;

קודם-כל אני מברך על הרעיון שיתנהל דיון כזה. אין ספק שפונקציות של הסוכנות

היהודית עוברות לממשלה, אבל לא נכון יהיה להציג את זה כאילו אין הידברות בין

הסוכנות היהודית לבין משרדי הממשלה, בעיקר עם משרד הקליטה. המצוקה הכספית ידועה,

ויש גם העברה מסודרת של פונקציות מהסוכנות היהודית לממשלה, בעיקר בתחום הקליטה.

יורי שטרו;

מה עם מינהל הסטודנטים? הרי הפסקתם להעביר את החלק שלכם.

מייק רוזנברג;

אמרתי שהסוכנות היהודית נמצאת במצוקה כספית, אבל הדברים האלה לא הולכים בלי

תכנון ובלי הידברות. זה לא שהוועדה הזאת עכשיו גילתה את זה. עם כל הכבוד, יש

הידברות, ואם לא יהיה כסף של הסוכנות היהודית למינהל הסטודנטים, זה לא מהיום

למחר, ובוודאי לא בשנה זו.

יש בהחלט בעיה של משרדים ממשלתיים ומלחמות על תקציב. אני לא צריך להסביר את

זה בבית הזה, וצריך להתרגל למצב הזה. פתאום נעלמים מקורות כספיים חשובים וזה

צריך לבוא ממקום אחר.

אני רוצה לחזור לענין - מרכז הקליטה במבשרת ציון. אני לא פוליטיקאי. אני

חייב לומר שלא היה שמוש בחברי הוועדה הזו. אנחנו פנינו לבקש את עזרת חברי הכנסת

להגן על העולים החדשים כשפלשו למבשרת ליד הבתים של העולים, ואפילו הוציאו משפחת

עולים בכוח מביתם. רובכם נעניתם לפנייתנו ואנחנו חושבים שזה נכון. לא היתה פה

רמאות ולא היה פה שמוש לרעה של חברי חכנסת. אנחנו יחד אתכם צריכים להגן על

העולים החדשים. גם היום, אם תהיה פלישה למבשרת והעולים יסבלו כתוצאה מכך - כי

הרי הפולשים לא היו עולים חדשים, ותפקידה של הוועדה הזו להגן על עולים חדשים ולא

על מחוסרי דיור.

לכן, הפנייה הזאת לא היתה לא במקום. אם מחר בבוקר תהיה פלישה, אני אפנה

אליכם לעזור לעולים, כי האנשים האלה יסבלו מזה.

אני מציע שלא יהיו פה אשליות שנחזור למבשרת. הסוכנות היהודית חייבת לסגור את

מרכז הקליטה במבשרת ב-31 במאי, כי אין לנו כסף. ניתנה אורכה למשפחות שיש להן

ילדים בבית-ספר, כדי שיוכלו לסיים את שנת הלימודים. אם רוצים להקים ועדת חקירה

שתבדוק איך קרה הדבר, זה לגיטימי, אני מברך על זה. תפקידה של ועדת חקירה הוא לא

לומר אם היתה פה רמאות, אלא להגיד; בוא נבדוק מה היה.

לגבי מבשרת, שלא יהיו אשליות. העולים שנמצאים במבשרת חייבים לעבור למקומות

אלטרנטיביים, ויש מקומות אלטרנטיביים. אני מציע לא להיתפס לרעיונות בדבר מכירת

הדירות לעולים שנמצאים שם היום, כי אלה חלומות שלא יתגשמו.
שמלה יוסף יצחק
למה? הרי הסוכנות היהודית קיבלה את השטח הזה בחינם.
מייק רוזנברג
אני לא רוצה להתווכח על זה. השטח בוודאי לא בידי הסוכנות. אם אתם יכולים

לקבל תשובה מהממשלה תוך חודש-חודשיים, בבקשה.

לדעתי, הפתרון לדיירי מבשרת הוא לעבור למקומות אלטרנטיביים שמציעים משרד

הקליטה ואנחנו, ומי שיעבור קודם מצבו יהיה יותר טוב, כי העסק שם הולך לקרוס. מה

יקרה אחר-כך - לי אין שליטה על זה. אם משרד הקליטה יכול להביא תקציב ולקנות את

הנכס, או לשכור אותו, או בדרך אחרת, אנחנו נהיה מאושרים.

יש פה עולים חדשים שכבר תקופה די ארוכה אנחנו מנסים להסביר להם שהם חייבים

לזוז משם.

לגבי מרכז קליטה אלטרנטיבי - אין כרגע בעיה של מיטות במרכזי קליטה. רוב

המשפחות שנקלטות היום בארץ הולכות לקליטה ישירה, ואין צורך מיידי להקים מרכז

קליטה אלטרנטיבי.

יורי שטרן;

אבל המיקום הוא בעייתי.
מייק רוזנברג
לסוכנות היהודית אין פתרון במבשרת, ולדעתי גם לממשלת ישראל אין פתרון במבשרת.

מי שיש לו כסף במבשרת יכול להסתדר במבשרת. מי שאין לו, צריך לחפש פתרון במקום

אחר. כל הנושאים האחרים חשובים, וכפי שאמרתי, אני מברך על כך ואנחנו נהיה שותפים

לכל הדיונים האלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה.

אני בכל-זאת רוצה להגיב על דבר אחד. אמרתי רמאות, ואני לא חוזרת בי, גם אם

הדברים חריפים. אני אפעל בענין הזה כדי לבדוק את הנושא לעומק, כי זה נראה לא רק

סתם רמאות אלא ממש יצא כאילו השתמשו בנו כדי שאנחנו נעזור לפנות את מחוסרי הדיור

כדי שאפשר יהיה למכור את הנכס הזה ושאפשר יהיה לעשות אתו עסקים טובים יותר. זה

לא היה למען העולים. זאת היתה התחושה וזאת התחושה שמתקבלת היום. לא עשיתם ולא

עשו את זה למען העולים. עשו את זה כדי לפנות את הנכס והיום ממשיכים כדי שעם הנכס

הזה אפשר יהיה לעשות עסקים.
מייק רוזנברג
אני מוכרח לומר שגם עובדתית זה לא נכון.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נבדוק את זה. בישיבה קודמת נאמר לנו שהסוכנות היהודית תאפשר קרקעות

במקומות שונים ברחבי הארץ, יחד עם המינהל. לפי דעתי זו תוכנית מעולה וצריך לעודד

אותה. מה יקרה? יבואו אנשים שיודעים על התוכנית הזאת, ירכשו את הקרקעות האלה

יותר בזול, וייווצר מצב שאנשים שיש להם מידע מוקדם יספסרו בקרקעות. זה הרושם

שמתקבל לאור מה שהתרחש כאן וזה מאד-מאד המור.

אנחנו נשמע עכשיו את העולים. רחל סיידוף, בבקשה.
רחל סיידוף
אני מאמצת של משפחת עולים מהודו, שעלתח לארץ לפני שבעה חודשים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נשמע קודם את העולים החדשים. מאיה אלקלעי, בבקשה.
מאיה אלקלעי
עלינו לארץ לפני ארבע שנים ואנחנו מתגוררים במרכז הקליטה. קודם-כל אני רוצה

להודות לג'וינט שנתנו הרבה אלפי דולרים כדי להוציא אנשים מבוסניה ומסרייבו בתקופת

המלחמה. קיבלו אותנו מצויין. אנחנו יושבים פה ארבע שנים. אנחנו לא מחכים בשמחה

לאנשי הסוכנות שידפקו בדלת ויגידו לנו: אתם חייבים לצאת.

דבר שני, צריך לדעת שבמבשרת יש גם אנשים מאד זקנים. יש ביניהם אקדמאים וכשהם
באו לארץ הם אמרו
בסדר, נפתח דף חדש. הם עסקו בכל מיני עבודות ולא התלוננו אף

פעם, אבל מפני שהמשכנתה מאד נמוכה ובבנקים אף אחד לא מוכן לתת להם קרדיט, אי-אפשר

למצוא פתרון דיור.

מצד שני צריך להגיד שההתנהגות של אנשי הסוכנות מאד פוגעת בנו. כי הם אמרו

שהם לא רוצים לזרוק אותנו לרחוב, והם רוצים לתת לנו פתרון. איזה פתרון אפשר לתת
לאנשים זקנים? אמרו
אתם יכולים לקבל דירות "עמיגור" באשקלון. מה יכול לעשות

אדם בן 57 באשקלון, עם ילדים בני 16 באמצע בגרות? הוא צריך לפרנס אותם.

שלחו לנו מכתב שצריך לסגור את מרכז הקליטה מבשרת ציון ב-31 במאי, ומ-1 ביוני

שכר הדירה החודשי יעלה ל-2,088 שקלים.

לפני כמה ימים פנה מר אלקלעי לאבא שלי ואמר: זה לא מספיק. שכר הדירה ביילי

יעלה פי 2 ויהיה 4,200 ש"ח. כך מתנהגים אנשי הסוכנות. זה פוגע בנו. אנחנו סבלנו

מספיק, באנו לארץ ואנחנו רוצים למצוא את מקומנו תחת השמש.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה את רואה כפתרון בשבילכם?
מאיה אלקלעי
אני באמת לא יודעת מה לעשות, כי ההורים שלי זקנים, הם באו בגלל אחי שלא רוצה

לחזור לבוסניה. אנשים רבים חזרו לבוסניה. אחי לא רוצה לחזור, הוא רוצה להמשיך

בארץ ולשרת בצבא. ומה הם יעשו, יילכו לאשקלון, שם אין עבודה?
היו"ר נעמי בלומנטל
מי עובד במשפחה?
מאיה אלקלעי
אבא עובד. אמא עובדת פה ושם. אנחנו חיים מ-3,000 שקלים.
היו"ר נעמי בלומנטל
את עובדת?
מאיה אלקלעי
אני עובדת. לפני כמה חודשים קיבלתי רישיון עורך-דין ועדיין לא מצאתי עבודה.

אם לא אמצא מקום עבודה, אני יכולה לחזור, אבל הוריי לא יכולים לחזור בגלל אחי.

הם באו בגללו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתם רוצים להישאר בארץ?
מאיה אלקלעי
ללכת לאשקלון? אני מצטערת להגיד שהיינו בסרייבו במלחמה, אבל ההתנהגות של

אנשי הסוכנות פוגעת בנו מאד. אפילו המוסלמים שם לא התנהגו אלינו כך.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני שואלת אותך, מה נראה לך כפתרון בשבילכם?
מאיה אלקלעי
אני פשוט לא יודעת. משכנתה נמוכה.

יורי שטרן;

כאשר הסוכנות היהודית מוכרת נכס שלה - - -

מייק רוזנברג;

קודם-כל הסוכנות לא מכרה את הנכס. הוא לא שלה.

יורי שטרן;

הסוכנות לא יכולה להתנהג כיחידה רווחית.

מר ציסלר, כפי שהסוכנות מתנהגת, היא כן מחסלת את עצמה, מעבר להקטנת התרומות.

כי אם היא פוגעת במטרות שלמענן היא בעצם קיימת, זה חוזר חלילה והאנשים נותנים

פחות כסף.

מי יק רוזנברג;

מה אתה מציע?
יורי שטרן
אתם מכרתם נכס, יש לכם כסף - - -

מייק רוזנברג;

הכסף הזה הולך לתשלום חוב של הסוכנות היהודית להבאת עולים.

סופה לנדבר;

למה נציג משרד הקליטה לא נמצא פה? אתם צריכים להבין שקליטת העליה היא

באחריות ממשלת ישראל. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לדבר עכשיו על חיסול וזסוכנות

היהודית. אנחנו צריכים לדבר על העולים ולתת להם פתרונות. אני לא רוצה שהם

יישארו במצב שאותו מתארת גב' קלקלעי.
יורי שטרן
הסוכנות היהודית קיבלה כסף. אותנו לא מעניין החוב שלה. יש לכם חוב קודם-כל

לאנשים שגרו אצלכם.

מייק רוזנברג;

איזה חוב יש לנו לאנשים שגרים ארבע שנים במרכז קליטה?

יורי שטרן;

יש לכם הוב קודם-כל לאנשים שגרו במרכז קליטה מבשרת ציון. אדם שחי כמה שנים

בסביבות ירושלים, וכל מערכת החיים שלו קשורה לירושלים, לא יכול סתם לעבור למקום

אחר בגלל שיש שם מקום פנוי. בביורוקרטיה זה נחשב לפתרון. בחיים - לא. אתם

הורסים את חיי חאנשים.

מהכסף הגדול שקיבלתם עבור הנכס, חלק קטן מאד תתנו להם כתוספת לשכר-דירה.

לפחות תסבסדו להם את השכירות בירושלים, מעבר לסכום שהממשלה נותנת.

חיים ציסלר;

הכסף הוחזר לתשלום חובות שנוצרו כדי להעלות יהודים מרוסיה ומאתיופיה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נשמע עוד כמה אנשים וננסה למצוא פתרון. אנחנו רוצים לשמוע גם את משרד

הקליטה.

רשות הדיבור למרים שניאור ממבשרת ציון. בבקשה.
מרים שניאור
אני ישראלית חוזרת מארצות-הברית. קודם-כל אני רוצה לפתוח בסיסמה שלנו,

שישראל אוהבת עליה ולא אוהבת עולים, לאור ההתנהגות של הסוכנות היהודית בתקופה

האחרונה. בתור ישראלית שמעתי הערות ותגובות ממשפחות רבות על היחס הבוטה של

עובדי הסוכנות.

לפני פסח היתה לי פגישה עם עובדת בכירה מהסוכנות יהיא אמרה לי: העיקר לצאת.
אמרתי לה
טוב, תחזירו אותנו לארצות-הברית. והיא אמרה: תחזרו, אתם בכלל לא רווח

למדינה.
חיים ציסלר
תגידי לי מי אמר לך את זה. אני אבדוק את זה.
מרים שניאור
אני לא אשקר. אני מוכנה להיבדק במכונת אמת, ושגם היא תיבדק במכונת אמת. אני

לא ממציאה דברים. היא אמרה לי: את יודעת איך הוציאו את הפולשים? - כך יעשו לכם.

זה איום. יש לנו סיוטים ממה שעברנו. אין לנו לאן ללכת. יש לי ילד עם דלקת

ריאות. במקום שאנחנו גרים קר, כפור. לא כיף לנו לגור שם. אין לנו שום דבר שם.

מה יש לנו לעשות שם?
היו"ר נעמי בלומנטל
ומה מציעים לכם?
מרים שניאור
ניגשתי לעובדת סוציאלית, שכתבה דו"ח גדול. אמהתי לה: תפני למח' קליטה

ותמליצי שנקבל דירה. בעלי עובד בירושלים, הילדים לומדים בירושלים, יש לנו פה

קשרים וחברה. איורי כמה זמן מנהלת מרכז הקליטה אמרה לנו: יש לנו דירה בטבריה.

מה נעשה בטבריה? עכשיו נעבור לטבריה? והיא אמרה: טבריה היא גם עיר ואם בישראל.

עם כל הכבוד לטבריה, אבל בשבילי זה כמו לגור בחוץ-לארץ. אחר-כך היא אמרה לי:
תלכו לערד. אמרתי לה
עד שבעלי מצא פה עבודה, יש לו בעיות גב, הוא לא יכול

לעשות כל עבודה. הוא גם לא צעיר שיקבלו אותו לעבודה. היא אמריה לי: לכל היותר

הוא יסע מערד לירושלים. אלה דברים ממש מקוממים, פתרונות לא רלבנטיים. אתה אומר

שהציעו דירות, אבל אלה פתרונות שלא מתאימים לכל משפהה.

מי אמר שעולים חדשים לא יכולים לגור במבשרת? מדוע העולים החדשים חייבים

להיות כאן סוג בי ולגור בדירות "עמידר" בשכונות שרמת החינוך בהן ירדה? מי אמר

שלא חיינו ברמה טובה בחוץ-לארץ?
היו"ר נעמי בלומנטל
זה לא רק עולים חדשים. לצערנו יש גם ישראלים ותיקים רבים שחיים בתנאים

לא-תנאים. מדינה יכולה לתת מה שיש לה, היא לא יכולה לתת מה שאין לה.
מרים שניאור
הכל טוב ויפה. תכל'ס, מה קורה אתנו עכשיו? אנחנו פשוט באוויר.
היו"ר נעמי בלומנטל
תיכף נגיע לזה. לפני-כן נשמע את גבי רחל סיידוף.
רחל סיידוף
אני מדברת באופן כללי בשם כמה מהעולים.

הדבר הצורם ביותר בפינוי הזה חיה העלאת שכר הדירה באופן לא פרופורציונלי.

בחודש שעבר הם שילמו 700 ש"ח ובחודש יוני הם ישלמו 2,700 ש"ח. מאין הם יביאו את

הכסף הזה? זה יכניס אותם לבהלה, ללחץ. למה לעשות להם את זה? לדעתי זה מעשה ממש

מביש שמיד צריך לחזור ממנו.
מייק רוזנברג
אם נחזור בנו הם ייצאו בזמן?
רחל סיידוף
תן להם לפחות להתפנות. הם מודאגים ולחוצים מכל הסיטואציה תזאת. למה להתייחס

אליהם כך? זה ממש מביש.

מר רוזנברג אמר שיתנו להם פתרונות. משפחה אחת, האשה עובדת בתל-אביב והיא

משתכרת 3,000 שקל. 1,000 שקל היא מוציאה על נסיעות מירושלים לתל-אביב, והיא לא

מקבלת החזר נסיעות. איך הם אמורים, בסכום שנותר, לשכור דירה? לא הציעו להם שום

פתרון בשום מקום.
אלי אלקלעי
אני מתנצל שאני מתפרץ. במקרה אתמול בשמונה בערב, היהודי שאת אומרת שאין לו

פתרון, אמרו לו שמחכה לו דירה באשדוד. שני העולים מהודו אמורים לקבל כל יום דירה

באשדוד.

סופה לנדבר;

באשדוד יש דירות פנויות?

אלי אלקלעי;

יש לי רשימה של עולים שקיבלו דירות. אני אומר כאן באחריות רבה, משרד הקליטה

התגייס בצורה בלתי-רגילה לנושא הזה ונתן את פתרונות הדיור הטובים ביותר שיש בארץ

לעולים במבשרת.

סופה לנדבר;

כמה דירות פנויות יש באשדוד?

אלי אלקלעי;

3-2 דירות.

סופה לנדבר;

מעניין שאנשים שדווקא רוצים לגור באזור אחר נותנים להם דירה באשדוד, כאשר

באשדוד יש אנשים עם מצוקה נוראית ואז שולהים אנשים מירושלים. אני חושבת שזה דבר

לא מקובל. משרד הקליטה צריך לדעת שיש שם אנשים במצוקה.

מייק רוזנברג;

זה רק מראה איזה מאמץ אנחנו עושים לעזור לאנשי מבשרת.
אלכסנדר נוביצקי
ראש המועצה אמר שסיכמנו עם הנהלת הסוכנות שמשפחות עם ילדים שלומדים בבית-ספר

יישארו עד 15 ביולי. זה נכון. אבל כפי שאמרנו, בשבוע שעבר קיבלנו מכתבים

ששכר-הדירה יעלה פי 3, ל-2,500 שקל.

אני רוצה לשאול את אנשי הסוכנות. אנחנו יכולים להישאר בתנאים כאלה עם הילדים

שלנו ולשלם בעד הלימודים בבית-ספר? אני לא רוצה להתייחס לדברים גדולים,

פוליטיים. יש כמה משפחות שכן קיבלו פתרונות, אבל הן לא יכולות לעבור עכשיו.

אני יכול לתת דוגמה אישית. אני לא ביקשתי מהסוכנות שום עזרה. אני קניתי

דירה ועכשיו התחלתי לשלם משכנתה והלוואה. אני שואל, איך אני יכול לשלם שכר-דירה

בגובה כזה?

מייק רוזנברג;

אני לוקח על עצמי למצוא את הפתרון המשפטי, שמי שייצא בזמן מהדירה שלו, ב-15

ביולי במקרה שלך, אנחנו נדאג להחזיר את הפרשי שכר-הדירה. אני לא יכול להגיד יותר

מזה כרגע, אבל אני מתחייב שהסוכנות היהודית תחזיר את ההפרש של העלאת שכר הדירה

למי שייצא בזמן.

ו



היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה לשמוע עכשיו את משרד הקליטה. מה הפתרונות שלכם? הם מתפנים ממרכז

קליטה. איפה הם יגורו, ברהוב?

רולנד להב;

משרד הקליטה לא אחראי על מרכזי הקליטה. משרד הקליטה, במסגרת של פינוי מבשרת

ציון, נזעק בחודש מארס 1998 לנסות למצוא פתרונות דיור לאוכלוסיה הזכאית לדיור

ציבורי. ואכן כך פעלנו. ההל מסוף מארס גייסנו צוות עבודה באמצעות מחוז ירושלים

שאחראי על אזור מבשרת ציון וגייסנו את כל הדירות שיכולנו למצות בפוטנציאל הארצי

שאנחנו מקבלים מהחברות המשכנות, והצענו אותן לדיירי מבשרת ציון בעדיפות, כשיצרנו

מצב שוועדת חריגים ארצית וועדת ערעורים ארצית היו חייבות לתת עדיפות עליונה

להאריך את תאריך העליה הקובע לעולים, וצדקה חברת-הכנסת לנדבר כשאמרה שיהיה צודק

תושב מגדל העמק, בת ים או נתיבות, שתאריך העליה הקובע לקבלת דירה ציבורית

בירושלים הוא יוני 1990, וזכאות לקבל דירה באשדוד - יוני 1991; זכאות לקבל דירה

בנתיבות הוא דצמבר 1996. והרי רוב האוכלוסיה הזכאית לדיור ציבורי במבשרת ציון

היא יולי-אוגוסט 1997, עולים חדשים ברובם. נכון שיש עולים שגרים שם 4 ו-5 שנים

ולכן היינו חייבים בצורה מאד מהירה לקבל החלטות על-מנת לתת קדימות כדי שמחוז

ירושלים יוכל לתת את הדירות הציבוריות ולשכן את העולים איפה שהם ירצו.

הצענו קשת מאד רחבה של דירות, החל מבית-שאן ועד נתיבות בדרום. עובדה ש-6

משפחות יצאו לנתיבות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כמה משפחות עוד נשארו?

רולנד להב;

34 משפחות שזכאיות לדיור ציבורי קיבלו אצלנו פתרונות דיור, מנתיבות בדרום ועד

מגדל העמק בצפון, כולל טבריה ונצרת עלית. הצענו להם גם במעלות ובמגדל העמק.

היו"ר נעמי בלומנטל;

כמה משפחות יש עוד במרכז הקליטה?

רולנד להב;

אני לא יודע. אנחנו לא אחראים על מרכז הקליטה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

משרד הקליטה אהראי על הקליטה. זו לא תשובה. איפה הם יהיו, ברחוב?

רולנד להב;

כלל העולים, בנוסף לענין הציבורי, יש מה שנקרא משכנתאות לעולים, ומי כמוך

יודע שיש גם הצעת חוק חדשה שהתקבלה בקשר להעלאת משכנתאות לכלל העולים הזכאים,

מ-97 אלף שקל ל-148 אלף שקל, בהשוואה למה שזכאי תושב ותיק - 98 אלף שקל, המשכנתה

של העולה החדש קופצת ל-148 שקל. אם חד-הורית תקבל 194 אלף שקל במקום 150 אלף שקל

היום. זה ייכנס לתוקף בסוף השנה.
יורי שטרן
גם זה לא מקרב אותם לדירה.
רולנד להב
משרד הקליטה עשה הרבה מאד בחקיקה האהרונה על-מנת להגדיל את המשכנתאות בצורה

משמעותית. נכון שזה לא מספיק. נכון שמי שגר בירושלים רוצוז לגור בירושלים, אבל

בירושלים אנהנו מקבלים דירות ציבוריות - שתיים בשנה - ויש לנו תושבי מקום שהם

במצב לא פחות קשה, ובמלאי הציבורי הגדול אנחנו משתדלים לעזור.
שמלה יוסף יצחק
אני גר במבשרת ציון כבר חמש שנים. לפני ארבע שנים קניתי דירה בבית-שמש. יש

לי בעיה עם הקבלן, שסידר אותי, וכבר ארבע שנים יש לי משפט אתו. עכשיו אני משלם

3,000 שקל משכנתה, משלימה, ביטוח - הכל אני משלם בשביל הבית הזה.

עכשיו רוצים להוציא אותי ממרכז הקליטה ואומרים לי לשכור דירה במקום אחר.

באיזה כסף אני יכול לשכור דירה? אני גר עם אמא שלי שהיא אשה חולה. לאן אלך?
אלכסנדר נוביצקי
רוב האנשים דיירי מרכז הקליטה גרים שם 8 חודשים. אנשי הסוכנות הבטיחו לנו

שנה. בקשתי להשאיר אותי עוד חודש, כי התחלתי את הקורס שלי. אמרו לי: לא, אתה

חייב לעזיב.

שבועיים לפני-כן הם רצו להרעיל יתושים. אמרתי להם שאין יתושים. הם שמו רעל

והילדים בבית קיבלו בחילה והרגישו מאד לא טוב. חזרתי מהאולפן וראיתי שהחליפו את

המנעול ולא הצלחתי להיכנס הביתה. כך עשו גם לידיד שלי שגר אתי, שהיה נציג של

מדינת ישראל בתחרות גביע העולם בסייף, בשוייץ, וכשהוא חזר מהתחרות גם הוא לא

הצליח להיכנס הביתה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הסוכנות למעשה אומרת לכם: בזה אתם מפונים ממרכז הקליטה. זה ברור וחד-משמעי.

הסוכנות העלתה לכם את שכר הדירה במגמה שתפנו את המקום. היא לא מצאה דרכים אחרות.

קשה לי לשמוע את השיטות שבהן מנסים לסלק אתכם, כי זה נשמע איום ונורא. מדינת

ישראל, הסוכנות היהודית רוצים לקלוט עולים והם מחליפים לכם מנעולים, שמים הומר

נגד יתושים, וכיוצא באלה, כדי לסלק אתכם מהמקום שאליו קראנו לכם לבוא. אני

מרגישה בושה גדולה עם הדבר הזה.

אבל העובדה היא שצריך לפנות את מרכז הקליטה. הסוכנות אומרת עכשיו דעד סוף

יולי הכסף יוחזר. זאת אומרת, יש כאן הבטחה, גם אם שכר הדירה עלה, זאת כרגע לא

הבעיה המרכזית. הבעיה היא לאן תלכו.

משרד הקליטה חייב לשכור את מרכז הקליטה לעוד תקופה מסוימת, כי יש פתרונות

איטיים שמתממשים. אין ספק שמשרד הקליטה חושש שאתם מרגישים טוב במבשרת ציון,

ומצאתם עבודה באזור. למעשה הם טוענים: אין לנו פתרון באזור הזה, אתם חייבים ללכת

לאזור אחר. זה למעשה המסר שעובר אליכם, תושבי מרכז הקליטה: תמצאו מקום חלופי

ותעברו אליו, אנחנו נעזור לכם.

השאלה היא אם יש לכם כוחות הנפש לעשות את הצעד הזה. בכל אופן, ועדת העליה

והקליטה תפנה לממשלת ישראל, למשרד הקליטה כדי שתוכלו להישאר עוד תקופה, אם

בשכירות ואם בדרך אחרת שהממשלה תשכור את המקום. אני לא בטוחה שנצליח בזה, כי זה

נכס ששייך למישהו. אני לא מדברת עכשיו על הדרכים שבהן הגיע מרכז הקליטה לאותו

אדם. הנכס לא בידי הסוכנות היום ולא בידי הממשלה.



אנחנו נעשה מאמץ שתישארו במרכז הקליטה עוד כמה זמן. אבל אני אומרת לעולים

החדשים, אני מוכנה לשבת עם משפחה-משפחה. אתם חייבים למצוא דרך, עם מה שקיים, אם

זה אשדוד או אשקלון, אבל בסופו של דבר לגבי רובכם זה יהיה הפתרון, והוא לא גרוע.

יש פה שתי חברות כנסת, אחת מאשקלון ואחת מאשדוד.

מאיה אלקלעי;

אבל יש גם בעיה של עבודה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אלה מקומות מאד מבוקשים. גם טבריה היא עיר ואם בישראל. גם בני ותיקים

מירושלים רוצים להישאר בעיר, וזו בעיה מס' 1 שאין דיור בירושלים.

מאיה אלקלעי;

אפשר להגדיל את המשכנתה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני לא יכולה להבטיח היום שנגדיל את המשכנתה, כי המשכנתה כבר הוגדלה בעקבות

עבודה של ועדה שישבה למעלה משנה.

לפיכך נראה לי שרובכם תצטרכו לעבור לגור במקומות אחרים, ותלכו על זה. לפי

דעתי לבנות עתיד בעיר כמו אשדוד או אשקלון זה עתיד בהחלט טוב, שהוא לא בהכרח פחות

טוב מירושלים או ממבשרת. אני מבינה שאתם אוהבים את המקום, אבל זה מקום יקר.
שמלה יוסף יצחק
אני עובד במוצא עלית כבר ארבע שנים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו ננסה לעבור משפחה-משפחה כדי למצוא פתרונות. אבל לגבי שכר הדירה, מובטח

שאתם תקבלו אותו חזרה.

מרים שניאור;

יש פסקי-דין של בית משפט. יומיים לפני-כן קיבלנו מכתב שמעלים את שכר הדירה

ל-2,080 שקל לחודש.

היו"ר נעמי בלומנטל;

את צודקת.

אלי אלקלעי;

אני מצטער, היא לא צודקת. אם רוצים לדון במקרה הספציפי, אני מוכן לתת את כל

הנתונים. 3 שנים הם לא משלמים שכר-דירה במרכז הקליטה.

חברת-הכנסת נעמי בלומנטל, אני ישבתי אישית עם גבי שניאור ועם בעלה לתת להם את

הצו של בית המשפט לבוא לדיון. הם לא רצו לקבל אותו, ואני אישית הדבקתי את הצו על

הדלת.



לכן, זה לא נכון לומר שלא הזמינו אותה לבית משפט. הם נמצאים למעלה מארבע

שנים במרכז קליטה. כל הנתונים העובדתיים קיימים. להציג כאן את עובדי הסוכנות

כאנשים שעושים דבר שלא ייעשה, אני חושב שזה עוול לעובדים שעושים עבודה נפלאה עם

העולים.
אלכסנדר נוביצקי
אמרת שאנהנו מוכנים להיפגש. תגידו לנו בבקשה למי אפשר לפנות אם מהר נקבל עוד

מכתבים שאנחנו יכולים להישאר עד 15 ביולי. שכר הדירה יעלה מ-1 ביוני.
היו"ר נעמי בלומנטל
תפנה אל אלי אלקלעי והוא יעזור לך. הצוות נמצא במקום, ותבואו גם אתם לקראת

הצוות. אם הסוכנות נהגה לא כשורה, אנשיה נמצאים כאן והם יתנהגו אליכם בצורה

נאותה, אבל גם אתם צריכים לבוא לקראת הפתרונות שמציעים לכם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים