ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/05/1998

הקצאת קרקעות לעידוד העלייה מדרום-אפריקה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. ט"ו באייר התשנ"ח (11 במאי 1998). שעה 00;10



נכחו;
חברי הוועדה
נעמי בלומנטל - היו"ר

סופה לנדבר
מוזמנים
ברטי ברודו - מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל

משה אדרי - סמנכ"ל שיווק וכלכלה, ממ"י

גדעון מאיר - מנהל מח' תפוצות, משרד החוץ

אחז בן-ארי - יועץ משפטי, משרד התשתיות הלאומיות

מאיה יפה - מרכזת תחום - אגף תכנון פיזי, ממ"י

ירון ביבי - רכז מינהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר

יגאל ירושלמי - מנכ"ל המח' להתישבות, הסוכנות היהודית

חיים ניראל - אחראי פרוייקטים במחי לישראל, הסוה"י

יוחנן סימון - משנה למנכ"ל, הסוכנות היהודית

סידני שפירא - מנכ"ל התאחדות עולי דרום-אפריקה

יגאל אסף - סגן מנהל אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי

והשיכון

עדית בר-יוסף - מח' תכנון, משרד הפנים

זאב ברמץ

לאה לוי

דן רובין

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; הקצאת קרקעות לעידוד העלייה מדרום-אפריקה.



הקצאת קרקעות לעידוד העלייה מדרום-אפריקה

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה. זו ישיבת המשך לדיונים שכבר קיימנו בעבר.

אני רוצה להודות לחברת-הכנסת סופה לנדבר גם על השתתפותה הנמרצת בכל הישיבות

שמתקיימות בנושא עליית יהודי דרום-אפריקה ואנחנו מקווים לראות פירות כתוצאה

מהפעילות הזאת.

היום נדבר לא רק על דרום-אפריקה, משום שאנחנו מדברים על תוכנית מהותית יותר

שהשלכותיה אמורות להיות הרבה מעבר לעליית יהודי דרום-אפריקה בלבד, אבל התחלנו

לטפל בכיוון הזה ואני רוצה לומר לגבי הכותרת של הישיבה הזאת, שאנחנו נדבר גם על

עולים מארצות אחרות. אין כאן כוונה לסמן חלקות או אדמות לקהילה זו או אחרת ולכן

הדיון יורחב.

אני מוכרחה לומר שאני רואה תקווה גדולה בהצעות חדשות שקראנו עליהן גם

בתקשורת, שעניינן הקצאת קרקעות בצורה שתהיה נוחה יותר מזו שאנחנו נתקלים בה היום.

במצב של מחסור בדיור - לצערנו נוסף עכשיו עוד מרכיב והוא האבטלה שהתרחבה. אני

מקווה שבכל-זאת נצליח לעצור אותה, אבל כרגע היא מצויה במצב לא נוח. הבעיה

העיקרית שאנחנו נתקלים בה הן לגבי עולים חדשים והן לגבי הדור השני והשלישי של

העולים הוותיקים, היא דיור. כשמדברים על דיור תמיד אומרים: מינהל מקרקעי ישראל.

למה המדינה לוקחת כל-כך הרבה כסף בעד קרקעות. אילו המדינה היתה חפצה ביקרו של

האזרח, היא היתה נותנת את הקרקעות במחיר אפס, והקבלנים יקחו על עצמם דברים כאלה

ואחרים, ואז היינו מוצאים את הדיור הרבה יותר זמין לאוכלוסיה הרחבה.

זה המצב כרגע. אנחנו רוצים לשמוע, בוודאי לגבי קליטת עלייה, מה הן ההצעות

החדשות שעומדות היום על סדר-היום. אני מציעה שנשמע תהילה את יגאל ירושלמי, שאני

מבינה שאתם עובדים בשיתוף-פעולה מלא עם מינהל מקרקעי ישראל, ואחר-כך נשמע מפי

מנכ"ל המינהל איפה אתם עומדים בהקשר הרחב יותר. מר יגאל ירושלמי, בבקשה.

יגאל ירושלמי;

תודה רבה. אני בא לספר לכם על רעיון שמתחיל לקרום עור וגידים. לא המצאנו את

הגלגל, אבל גילינו מספר אפשרויות, שלפי דעתנו יכולות להוות מנוף רציני לתוספת

עולים ולעלייה יותר רחבה ארצה. מדובר בשילוב העולים בכל המגזר הכפרי והקהילתי.

למעשה, עד היום, רוב העולים שעלו ארצה, בייחוד לאחו- שב-1988 שר הקליטה דאז,

הרב פרץ, פתח את המסלול של קליטה ישירה, רוב העולים הופנו לערים. מטבע הדברים,

רוב הערים שהיו אטרקטיביות יותר, נמצאות במרכז הארץ.

היות ואנחנו במחלקה לישראל, שלפי הארגון החדש בסוכנות היהודית אמורה לתפעל

את רוב הפעילויות של הסוכנות היהודית בארץ, עסקנו שנים רבות בנושא התישבות ואנחנו

ממשיכים בכך, בדקנו את השטח וגילינו שיש לנו היום כמעט 35 אלף מגרשים מאושרים

לבנייה במגזר הכפרי והקהילתי. זה אומר הרחבות מושבים, הרחבות של ישובים

קהילתיים. הנתון הזה, כפי שהוא טוב לישראלים, הוא אמור להיות טוב גם לעולים

חדשים.

אנחנו לא מתכוונים בשום פנים ואופן להתעסק עם ההרחבות שנמצאות במרכז

הארץ. קשה מאד לשכנע משפחה לעלות ארצה ולהציע לה במרכז הארץ מגרש של חצי דונם

במחירים כל-כך גבוהים. אנחנו מתכוונים לגליל, לנגב - ובעיקר לנגב הצפוני,

לעדולם, מטה יהודה סביב ירושלים. אלה שלושת אזורי הפריפריה שאנחנו מתמקדים בהם

כעת, כשהכוונה שלנו לגרום לכך שיהודים מכל רחבי העולם, יקבלו בקהילות שלהם את

המידע על האפשרויות שיש בידינו להציע להם, לעלות ארצה ולרכוש חלקת אדמה ולבנות

עליה את ביתם, מתוך ידיעה שבשלב זה לפחות המחירים שאנחנו יכולים להציע להם הם

עדיין אטרקטיביים.



אם ניקח את הגליל ואת הנגב הצפוני, אנחנו עדיין יכולים לדבר היום, במקומות

רבים, על מגרש של חצי דונם במחיר שנע בין 40 ל-60 אלף שקל, שזה כ-17 אלף דולר,

תוסיפו לזה את הפיתוח ואנחנו מגיעים עד 30 - 40 אלף דולר מחיר הקרקע והפיתוח.

אני סבור שזו הצעה נהדרת ואטרקטיבית מאד לישראלים ולעולים חדשים כאחד,

כשמיפינו את השטח גילינו שבכל המקומות שאנחנו רוצים להציע לעולים, אנחנו

יכולים בהחלט להיות שקטים הן מבחינת המחיר והן מבחינת אפשרויות התעסוקה באזור,

כשהכוונה שלנו היא להציע לעולים ספרייה של אפשרויות, הן בדיור, הן התעסוקה, הן

בנושא חינוך הילדים, וכן הלאה, אנחנו לא מתכוננים בשום פנים ואופן לעודד עליית

יהודים לנגב העמוק, או לגליל העליון, משום שאנחנו יודעים שבאותם מקומות קשה מאד

היום לשכנע ולשריין מקומות עבודה בטווח של חצי שנה - שנה, עד שהעולה מגיע ועד

שהוא מתארגן ומקבל עבודה, אבל במקומות כמו גבעת שמשית, קציר, יתיר וסנסנא, מיתר,

אנחנו בהחלט יודעים שמרחב התעסוקה נותן אפשרויות סבירות ולמעלה מזה, גם במצב שלנו

היום.

בסקר שעשינו רק לפני שבועיים באזור באר-שבע, אופקים, שדרות, נתיבות ודימונה,

הגענו למצב שיש לנו למעלה מ-350 הצעות עבודה קונקרטיות לטכנאים, הנדסאים

ומהנדסים, והכל בענפי התעשייה "לו טק" ו"היי טק".

מבחינת החינוך, במיגזר הכפרי והקהילתי אנחנו יכולים להציע לעולים אפשרויות

חינוך איכותיות בהחלט, ובמקומות רבים הרבה יותר איכותיות וטובות מאשר במקומות

הנפוצים היום במדינת ישראל,

הגענו למסקנה שזה יכול להיות טוב, חברנו למחלקת העלייה ואנחנו עובדים אתה

בשיתוף-פעולה מלא, אנחנו צריכים לספק את הסחורה והם צריכים לשווק אותה לעולים,

חברנו למינהל מקרקעי ישראל, הגענו אתם להסכמות מתקדמות מאד, עם רשימה עקרונית של

מקומות שבהם אנחנו כסוכנות יהודית יכולים לממש את הפטור שיש לנו בחוק חובת

מכרזים, ובסיכום עם המינהל לשריין מגרשים לעולים במקומות אלה,

אני לא נכנס כרגע לאופרציה מתי הקבוצה מגיעה, איך היא בונה ומי בונה וכוי, זה

כרגע לא הנושא העיקרי, לפי דעתי אנחנו יכולים לדבר כרגע על רעיון שקורם עור

וגידים ושבתקופה הקצרה ביותר ייהפך לתוכנית עבודה, שבאמצעותה נוכל להגדיל את

העלייה ואת אפשרויות הקליטה הטובה בארץ, תודה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה, זה נשמע מצוין, אבל נראה מה הלאה,
יגאל ירושלמי
דרך אגב, אני מבקש שלא תהיינה אי-הבנות, אין לזה שום קשר עם הרעיונות שקראנו

בכל העתונים על איזו שהיא עסקה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לחכור

קרקעות כאלה ואחרות. זה ספור לגמרי אחר. אנחנו מדברים פה על מקומות שאושרו

מבחינת החוק להרחבה, מקומות שעברו את התב"א ויש להם אישור, אנחנו עובדים אך ורק

במסגרת החוק, אנחנו לא לוקחים רבע דונם מאף אחד אחר. כך שאני מבקש שתפרידו,

לפחות בדיון הזה, בין שני הדברים.

סופה לנדבר!

של מי האדמות, של המינהל?

יגאל ירושלמי;

כן, הכל מינהל.



היו"ר נעמי בלומנטל;

הנטייה פה היתה, מבחינת התאחדויות העולים, שיהיו מקבצי מקומות. זאת אומרת,

אם אפשר היה לשווק את המקומות, או ישובים חדשים לגמרי. גם היו אלינו פניות של

תושבים חוזרים לגבי הקמת ישוב חדש, או לגבי הישובים שקיימים, שלא יינתנו חלקה אחת

או שתיים פזורות, אלא בצורה מרוכזת. זה חשוב במיוחד ליהודי דרום-אפריקה, שאצלם

יש כמיהה לגור בצורה מרוכזת, וגם מהבחינה של קירבה רבה יותר לעיר.

דבר נוסף שאליו ניכנס בהמשך הדיון הוא השיווק. באיזו צורה נשווק את זה ומה הם

האמצעים שלנו לשיווק בין הקהילות השונות ברחבי תבל.

דבר נוסף, עלה רעיון לזמן קצוב שנוכל לשווק או לתת קרקע במחיר אפס, שיהיה

מכרז בין הקבלנים מי הולך על הפרוייקט וכך נגיע למחיר עלות הבנייה בכלל.

סופה לנדבר;

למי מקצים את הקרקע? לארגוני עולים, לסוכנות? ובאלו תנאים?

ברטי ברודו;

גברתי היושבת-ראש, בפתיח אמרת, בצדק, שהמינהל הוא מטרה ללחצים של כל המשק

בנוגע למחירי קרקע, שהמדינה לא מקצה קרקעות ולכן המחירים עולים.

יש החלטת ממשלה, לפיה המינהל יחד עם משרד השיכון חייבים לשווק קרקע ל-50 או

60 אלף יחידות דיור בשנה, ואת זה אנחנו עושים. הבעיה היא אחרת. אנחנו, המינהל,

לא יכולים לשווק קרקעות למגורים מתחת למחיר השמאות, או במכרזים לפי מחיר השמאות,

ואזי כל הצעה שהיא מעל 50% ממחיר השמאות, ההצעה הגבוהה זוכה.

יש לנו קשרי עבודה מצויינים עם הסוכנות היהודית. לאחרונה העברנו רשימה של

ישובים בהם יש מקבצי מגרשים שאנחנו יכולים להקצות לסוכנות על-מנת לאפשר לסוכנות

לטפל במה שהיא אמורה לטפל, בישובים קהילתיים וכוי, לעולים חדשים.

גיאוגרפית, השטחים שהצענו לסוכנות פרוסים על פני כל המדינה, ההל מקרית-שמונה

בצפון, דרך בית-שמש למשואות גוברין, מיתרים בדרום, באר-שבע. לאחרונה היתה הצעה

של כמה מאות יחידות דיור בבית-שמש בשלב זה, ואינני מתייחס רק לעלייה

מדרום-אפריקה.

האמצעים שעומדים לרשותנו. אמצעי אהד, כפי שאמרנו, שיתוף-פעולה עם הסוכנות,

הקצאה לסוכנות של מקבץ מגרשים. אמצעי נוסף, שנמצא עדיין בתהליכי גיבוש, הוא דרך

מכרז לעמותות. לאחרונה התקבלה החלטה שבאזורי קו העימות מחיר הקרקע, ללא פיתוח,

יהיה אפס, חינם. באזורי עדיפות אי מחיר הקרקע יהיה 31% מהערכת שמאי, ובאזורי

עדיפות ב' - 51% מהערכת שמאי. קחו בחשבון שבאזורים אלה בלאו-הכי המחירים נמוכים.

אנחנו מגבשים כעת במועצת מקרקעי ישראל את התנאים לפיהם נוכל לצאת גם במכרזים

לעמותות, במחירים שהם 31% מהערכת שמאי באזור עדיפות אי. זה מחיר נמוך, כמעט

אפסי. ברגע שהנושא יסוכם במועצת מקרקעי ישראל וההחלטה תאושר על-ידי שר האוצר,

אין שום סיבה שאותם עולים לא יקבלו קרקע גם כעמותות וישתתפו במכרזים לעמותות.

סופה לנדבר;

מה זה מכרזים לעמותות?

ברטי ברודו;

על-מנת לייעל את הבנייה ולהוזיל אותה וללחוץ על הקבלן, אנחנו מוכנים להוציא

מכרזים לקבוצה שמתארגנת כעמותה, מלכ"ר. במלים אחרות, קבוצה שתתאגד תחת חוקים מאד

מאד נוקשים, בפיקוח נוקשה, על-מנת להגיע למחירי פיתוח ובנייה נמוכים יותר.



אנחנו יכולים לפעול אך ורק ברמת מחירי הקרקע. לגבי הפיתוח ולגבי מחיר

הבנייה, המינהל איננו יכול להתערב, כי אנחנו מקצים את הקרקע ומשווקים אותה.

לכן, אם מתארגנת קבוצה מספיק גדולה, למשל 200 יחידות דיור, היא מהווה אמצעי

לחץ על הקבלן על-מנת להוריד את מחיר הבנייה, ועל החברה שמפתחת את הקרקע על-מנת

להוריד את מחיר הפיתוח. זה עוד אפיק אחד. נכון להיום, כאפיק עיקרי אני רואה את

שיתוף הפעולה עם הסוכנות היהודית.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש כאן כמה חידושים שאני רוצה לדעת איפה אנחנו עומדים אתם. קודם-כל, עד היום

עצרו את העמותות. האם יש חידוש בענין זה? 2. הערכות שמאי. אנחנו מתחילים מאפס

עד שאנחנו מגיעים באזור עדיפות ב' ל-51% מהערכת שמאי. האם אלה כבר החלטות

שהתקבלו? איפה אנחנו עומדים מבחינה זו?

סופה לנדבר;

ומה פירוש החוק של הקצאת קרקע לסוכנות היהודית, האם זה פטנט חדש?
אחז בן-ארי
זה לא פטנט חדש. מחירי הקרקע הם לא דבר חדש. אני חושב שהם אושררו לפני שנה

בגלל שינוי במפת העדיפויות הלאומיות. יש ישובים שנכנסו ויש ישובים שיצאו.

המינהל נוהג, כמובן, על-פי החלטות הממשלה. לכן, זה לא דבר חדש.

מה שנוגע לסוכנות היהודית, גם זה לא דבר חדש. לפי תקנות חובת מכרזים יש

אפשרות לתת בפטור קרקע לסוכנות היהודית. היום זה מוגדר כהקמת ישובים, ביסוס או

הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים. הדבר הזה, כמובן במקרה הזה, יכול

לשמש מכשיר גם למטרה שאנחנו מדברים עליה היום.

התקנות שבהן מדובר הותקנו לפי חוק חובת מכרזים ב-1993 ואושרו על-ידי

ועדת החוקה, חוק ומשפט.

סופה לנדבר;

האם העמותות שהיו פטורות קודם ממכרז היו במסגרת אותו חוק?

אחז בן-ארי;

לא. העמותות לא פטורות ממכרז בתור עמותה. מאז שיש חוק חובת מכרזים העמותות

אינן פטורות בתור שכאלה מחובת המכרז. יכולנו לעשות מכרז בין עמותות. כלומר,

שרצות עמותות שונות.

סופה לנדבר;

בשנים 1992-1990, בתקופתו של השר אריק שרון, היו עמותות שקיבלו פטור.

אחז בן-ארי;

זה היה לפני חוק חובת מכרזים והיתה על זה בקורת קשה, ובג"צים. התקופה הזאת

היא מאחורינו, ואני מציע לא לחזור אליה.

אפשר לתת קרקע לעמותות, כמובן במכרז. הדבר העיקרי שעדיין מעכב את הביצוע

באמצעות עמותות הוא הצורך להבטיח את ההשקעות, שלא יהיה מצב שבו הנהלת עמותה מקבלת

כסף מהרוכשים, מתקשרת עם קבלן ועושה מעשים לא אחראים וגורמת להסתבכות של כל חברי

העמותה.



במיוחד היתה בקשה כזאת מחברי הכנסת נציגי העולים, לאפשר את הדבר הזה של

עמותות עולים. שם הדבר הזה עוד יותר מסובך, כי עולים חדשים לא מכירים את המציאות

בארץ וצריך לא ליצור מכשול בפני עיוור.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוועדה נאמר לנו שלמעשה נעצר הנושא של העמותות.

אחז בן-ארי;

הוא לא נעצר, הוא חזר לעבודה של הכנת הנהלים והמכרזים לצורך שיווק באמצעות

עמותות.
היו"ר נעמי בלומנטל
ומה לגבי עמותות קיימות שנמצאות באמצע או בשלב יותר מתקדם? נמצאים כאן כמה

נציגים של עמותות שממש נעצרו באמצע העבודה. מה קורה אתם?
אחז בן-ארי
אינני יודע. אני מניח שמה שהוקצה הוקצה.
היו"ר נעמי בלומנטל
יושבים כאן כמה נציגי עמותות שנשמע אותם בהמשך.

מר ברודו, בבקשה.
ברטי ברודו
אני רוצה לעשות סדר בענין העמותות. לאחרונה קיבלנו החלטה במועצת מקרקעי

ישראל לחדש את ההקצאה דרך מכרזים לעמותות. לא בפטור ממכרז, כפי שציינת, אלא דרך

מכרזים, דרך חוקים וכללים נוקשים וברורים. כעת יושבים אנשי המינהל יחד עם האוצר

על-מנת לקבוע את הנחלים לפיהם נבטיח את הבקרה על העמותה ו נבטיח את ההשקעה של חברי

העמותה, כפי שאמר אחז בן-ארי, שמישהו לא ינהל אותה בצורה לא ישרה.

לשאלה אם התקבלה ההחלטה לגבי התשלומים באזורי עדיפות בקו העימות - 0%, 31%

ו-51% - ההחלטה הזו נתקבלה במועצת מקרקעי ישראל, אך שר האוצר צריך לחתום עליה,

וכל עוד הוא לא חותם עליה אנחנו לא יכולים להפעיל אותה.
משה אדרי
מה שנעשה זו השוואת תנאים, השוואה של כל ההחלטות, אבל ההחלטה בדבר מתן הנחות

שרירה וקיימת.
ברטי ברודו
נכון. המינהל משווק קרקעות באזורי עדיפות בהנחות מהערכת השמאי. נתקבלה

החלטה בממשלה לפיה תהיה אחידות במתן הנחות באזורים שונים, כי לפני-כן היו החלטות

פרטניות לכאן או לכאן. כשמועצת מקרקעי ישראל דנה על אחידות במתן הנחות, בסופו של

דבר הוחלט שלאורך כל קו העימות זה יהיה 0%. לאורך כל אזור עדיפות א' - 31%,

ובאזור עדיפות ב' - 51%. זה עדיין לא יושם משום ששר האוצר טרם חתם. בינתיים יש

מערכת הנחות אחרת באזורים אלה.



יגאל אסף;

אני רוצה להתמקד בנושא העמותות. מזה למעלה משנה משרד השיכון פועל להכנת שני

מסמכים. מסמך אחד - תקנון מחייב לעמותות לבנייה. התקנון הובא לפני כחודש-ימים

לרשם העמותות כדי שהוא יהווה דעתו. בנוסף לכך הכינונו הצעת נוהל להקצאת קרקע

לעמותות במכרז, כאשר הנוהל מבוסס על התקנון. התקנון מאגד בתוכו את כל הממצאים של

כל דו"חות מבקר המדינה בנושא העמותות, ורק לאהר שהתקנון יאושר על-ידי רשם

העמותות נוכל להביא אותו לאישור ולהתחיל בשיווק.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת אומרת שמבחינה מעשית אנחנו נמצאים היום במצב ביניים, הן מבחינת הקרקעות

והן מבחינת העמותות. או שבענין הקרקעות אנחנו דווקא מתקדמים יותר, כי למעשה

הקרקעות זמינות, קיימות, ויש גם נהלים. לפי האחוזים שאמרת אני מבינה שזה אושר

כבר. זאת אומרת, אם באזור עדיפות א' אתה מציע 31% ממחיר הקרקע, אתה למעשה יכול

לקבל את הקרקע. עכשיו חסרים לנו הנהלים הסופיים לגבי העמותות, אבל בתור פרטים לא

צריך נהלים. אם אני כאדם פרטי רוצה לרכוש חצי דונם באזור עדיפות בי, אני יכולה

לקנות.

ירון ביבי;

בוודאי. אין שום מניעה לעמותות להשתתף במכרזים קיימים. פשוט אין העדפה

לעמותות. אין היום מכרזים שמוקצים רק לעמותות, אבל אם קבוצת אנשים רוצה להתאגד

ולגשת למכרז של מינהל מקרקעי ישראל, דבר שקורה בשטח, עושים את זה וניגשים.

הבעיה העיקרית שהתגלתה בעבר בהפעלה של מכרזים לעמותות היתה שאין אפשרות

מבחינה חוקית להבטיח את הכספים של המשתכן הבודד. לפי חוק המכר, בנייה באמצעות

עמותה זו בנייה עצמית, חוק המכר לא חל עליהם, וקרו מקרים שמשתכנים תמימים איבדו

את כל רכושם.

סופה לנדבר;

הם איבדו את רכושם גם אצל קבלנים.

ירון ביבי;

יש דוגמאות בדו"חות מבקר המדינה. הבעיה של המדינה, של המינהל ושל משרד

השיכון היא איך להבטיח את המשתכנים התמימים, ובייחוד עולים חדשים שלא כל-כך

מכירים את מה שקורה בארץ מההיבט החוקי, כדי שההשקעה שלהם בסופו של דבר תתממש.

דן רביו;

בצור יגאל עשינו עמותה של קרוב ל-500 משפחות, והכסף מהרגע הראשון היה בחשבון

ששועבד לבנק "טפחות", וכל גרוש שיצא, כולל התשלום למינהל מקרקעי ישראל, לשיכון

ופיתוח ולקבלנים ולמינהלה - להוצאות המשרד, הכל עבר תחת עיניו הבוחנות של בנק

"טפחות".
סופה לנדבר
אתה שופך בוץ על עמותות בכך שאתה אומר "גנבים, רמאים". אני רוצה לשמוע איפה

היו גנבים ורמאים.
דן רבין
היו עמותות לא ישרות.

סופת לנדבר;

אתה מדבר על מכרז בין עמותות. אותם תנאים לאותן עמותות שמשתתפות במכרז הזה,

כאשר הקרקע הרבה יותר זולה מאשר קרקע שקבלן יכול לרכוש ממינהל מקרקעי ישראל. מפני

שהמטרה של העמותה היא לאחד מאות משפחות כדי להוזיל את המחיר של הדירות האלה, וכדי

להוריד את מחיר הדירה, בסופו של דבר צריכה להיות ירידה של מחיר הקרקע, ירידה

במסים וגם ירידה של מחיר הבנייה. כאשר הם לוקחים את הקבלן הם בעצמם דואגים שהוא

יתן להם בנייה טובה מאד במחיר הרבה יותר זול, אבל יש כאן כמה דברים שמרכיבים את

הענין.

דו רביו;

שאלת מה המצב נכון להיום.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מה מתקדם בצור נתן?
דו רביו
לא מתקדמים. יש עמותה שמונה 1,500 משפחות, קרוב ל-35% עולים חדשים, לא רק

מדרום-אפריקה, מכל העולם, ואנחנו מחכים שיגמרו את כל הנהלים כדי שנוכל לגשת

למכרז. מה שמפחיד אותנו, שבינתיים עשויים להוציא את זה לקבלנים. 1,500 משפחות

יושבות למעלה משנה וחצי, מתעניינות ושואלות מה קורה, ובסופו של דבר האנשים האלה

ימצאו עצמם משלמים לקבלן 40% - 50% - 60% יותר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מי בעל הבית על האזור הזה?

יגאל אסף;

משרד השיכון. קודם-כל, בפרוגרמה לשנת 1998 הוכנה תב"א שלא קיבלה תוקף.

כשהיא תהיה בתוקף היא תשווק. אם עד אז יהיה תקנון מאושר, נוהל וכן- הלאה, אני

צופה שהמשרד יקח בחשבון שיווק של מתחמים כאלה ואחרים גם לעמותות בכל הארץ.

היו"ר נעמי בלומנטל;

וכשהמכרזים האלה יוצאים, הם יוצאים לעמותות ולקבלנים בו-זמנית?

יגאל אסף;

יכול להיות שיהיו מתחמים מיוחדים רק לעמותות ויהיו מתחמים רק לקבלנים.
אחז בן-ארי
לא כל אחד רוצה להיות חבר בעמותה. יש בזה גם חסרונות.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אין ספק. כל פעם עולה כאן הנושא של העמותות. אבל למעשה, אם בא אליך קבלן

ומציע לך את אותה דירה במחיר- זול יותר- מאשר העמותה - - -
דן רבין
אין סיכוי. נהפוך הוא. בצור יגאל, למשל, שיווקנו יחידת דיור ב-90 אלף דולר,

כאשר הקבלן התחיל מ-140 אלף דולר. הוא זכה בקרקע, הוא חיכה שלא יהיה יותר שיווק

דרך העמותות, ואז הוא הקפיץ את המהיר, ועד היום יש קבלנים שטרם סיימו את השיווק,

והישוב קיים שלוש שנים והוא מאוכלס.

יגאל אסף;

לפני-כן דיברו על איתור קרקע לעולים חדשים, וגם לוותיקים. יש נתון שכדאי

שהוועדה תדע אותו. במרכז הארץ יש אלפי דירות חדשות ריקות והן עומדות ללא קונים.

דירת שלושה חדרים באשדוד עולה 100 אלף דולר.

אני מאמין שאם עמותה כלשהי תיגש לקבלן ותגיד לו: יש לי 100 מועמדים ויש לך

100 דירות, בוא נעשה עסקה - - -

היו"ר נעמי בלומנטל;

דיברנו על זה בישיבה הקודמת. זיז נכון.

יגאל אסף;

מעבר לזה, צריך לקחת דבר ארוז- בחשבון. אי-אפשר ללכת על הקונספט של בנייה

צמודת קרקע בלבד. כפי שאני מבין, מדברים רק על בנייה צמודת קרקע.
היו"ר נעמי בלומנטל
תלוי למי.
יגאל אסף
אני מדבר על מגרש חצי דונם, רבע דונם או שמונה דונם. צריך להבין שהקונספט

השתנה היום במדינת ישראל והיום בונים לגובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו התרכזנו בכמה ישיבות ביהודי דרום-אפריקה, שבודדים מביניהם יילכו לדיור

לגובה, אבל אנחנו הרי רוצים לנסות להביא לכך שהם יבואו לארץ במקום שיסעו

לאוסטרליה או לניו-זילנד. היית צריך לראות את הפרוספקטים שהם מקבלים, את הבית

החמוד ואת הגינה שמציעים להם שם. לכן אנחנו רוצים לבוא אליהם עם אותן הצעות

ולהגיד להם שכאן לא פחות טוב.
יוחנן סימן
במיתר ובשמשית לא בונים לגובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסדר גמור. ובכל זאת, אנחנו מחכים עכשיו שיגמרו את הנהלים. על מי צריך

ללחוץ בענין הזה?



יגאל אסף;

אין פה ענין של לחץ. הוא אומר כך: יש לי עמותה של 1,500 משפחות. הוא התמקד

על נקודה שנמצאת בתכנון כבר כמה שנים - צור נתן. צור נתן הוא ישוב שיהיו בו בין

7,000 ל-10,000 יחידות דיור. יגמרו את התוכנית. בפרוגמה של משרד השיכון השנה

נדמה לי שיש כאלף יחידות דיור. עדיין לא קבעו באיזו שיטת שיווק זה ייעשה, אם

במכרזי קרקע או ב"מחיר למשתכן".

דן רביו;

זו בנייה רוויה, לא צמודת קרקע.

יגאל אסף;

זו בנייה רוויה. כבר למעלה משנה עובדים על התקנון. בוועדת נהלים יהיו החודש

עוד דיונים. אני מאמין שתוך חודשיים - שלושה חודשים יתקבל אישור סופי, ועד סוף

השנה יהיה שיווק, לאחר שהתב"א תאושר גם לעמותה.

יגאל ירושלמי;

אני מבקש, אם אפשר, להפריד בדיון הזה בין הרעיון שלנו לבין העמותות. נושא

העמותות הוא חם. צודק או לא צודק, אבל עם כל הכבוד, הוא לא מעכב ולא מטרפד, ואני

לא בונה עליו בכלל בכל הרעיון הגדול הזה שלנו.

כדי לא להיות נתון לחוק עמותות כזה או אחר, אנחנו אומרים בצורה פשוטה ביותר;

הסוכנות היהודית מממשת את החוק ופונה למינהל לא להקצות לנו, אלא לשריין לנו

מגרשים לעולים. אנחנו אומרים למינהל; העולה לא עולה מהיום למחר, אז אנא תנו

לנו שיריון עד 18 חודש. אומר המינהל; בסדר. ואז אנחנו צריכים לגרום לכך שעולים

מכל רחבי העולם יידעו על הפתרון הזה, ירצו לחיות באותו מקום, יפקידו אולי איזה

שהם דמי רצינות, שלא מעניין אותי כרגע מה הגובה שלהם, ואז אנחנו באים למינהל

ואומרים דבר פשוט מאד; הנה קבוצה של 80 משפחות מסן-פטרבורג או מבואנוס-איירס

שרוצה לעלות בעוד חצי שנה עד שנה וחצי, הם ישלחו חלוץ, וכן הלאה. הם רוצים לגור

במיתר או בשמשית, או במקום אחר, הם מציעים דמי רצינות, המינהל יחתום עם העולים על

החוזה אחר-כך. כשהם יגיעו ארצה הם יקבלו תעודת עולה, בהמלצה שלנו - אנתנו נתעסק

בשלב זה אך ורק עם עולים - הם יילכו למינהל בליווי שלנו ובהדרכה שלנו, ויחתמו על

חוזה עם המינהל.

לכן, אין לי בישיבה זו ויכוח על המחירים וגם אין לי שום ענין כרגע לעכב את

הרעיון שלנו עד שנושא העמותות יתבהר. זה לא מעכב אותנו בכלל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נושא העמותות עולה בוועדה זו כל פעם, ואתה בהחלט צודק.

מר ברודו, בבקשה.

ברטי ברודו;

אני רוצה לומר שעמותה זו טכניקה אחת והשיטה שאנחנו עובדים מול הסוכנות זה

נתיב אחר.

לגבי הנושא שהעלה משרד השיכון - בנייה רוויה או בנייה צמודת-קרקע, נכון שיש

קבוצות עולים שונות עם צרכים שונים. אם אנחנו מדברים על עלייה מדרום-אפריקה

ורוצים בנייה צמודת-קרקע, מקומות כמו בית-שמש או סביב חברון, משואות גוברין

ומיתרים - - -



יגאל ירושלמי;

בתוך הקו הירוק.

ברטי ברודו;

כן. דרך אגב, אנחנו כמינהל עוסקים רק בתוך הקו הירוק. אלה בהחלט פתרונות

צמודי-קרקע טובים.

סופה לנדבר;

היתה לנו ישיבה לפני חצי שנה ומאז לא התקדמנו.

ברטי ברודו;

קודם-כל, הנושא של עמותה מתקדם, הן בהקשר של המינהל יחד עם האוצר, וגם בנושא

משרד השיכון, ומשרד השיכון והמינהל. כי לעמותות יש בהחלט יתרון. עמותה שמתקשרת

עם קבלן פותרת את בעיית הסיכון השיווקי של הקבלן. נניח שהקבלן בונה 200 יחידות

דיור לחברי העמותה, כל היחידות מכורות מראש. לכן הקבלן מוכן להוריד את המחיר, כי

אין יותר סיכון שיווקי. זה בא לידי ביטוי בהפרשים של עשרות אלפי דולרים ליחידת

דיור, כפי שנאמר כאן.

אבל כרגע, עד שנושא העמותה יסוכם, הנתיב העיקרי הוא עם הסוכנות היהודית.

סופה לנדבר;

משהו פה לא מסתדר לי. בעצם אתה אומר שפטור ממכרז לעמותות הוא דבר אסור. פה

מתארגנות קבוצות דרך הסוכנות היהודית, שמראש הן מקבלות פטור ממכרז.

ברטי ברודו;

נכון. הסוכנות היהודית רשאית להקצות, לפי החוק, דבר שאנחנו כמינהל לא יכולים

לעשות. על המינהל חל חוק חובת מכרזים ואנחנו יכולים לשווק אך ורק לפיו. ודאי

שישנם סעיפי פטור, שכרגע לא נוגעים לנושא שאנחנו דנים בו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

למעשה יש כאן יתרון לעולים.

סופה לנדבר;

ודאי שיש פה יתרון, אבל יש פה גם דבר שלא מסתדר אצלי. אני אבדוק את זה עם

יועץ משפטי ואחר-כך אחזור לזה. מה שקורה הוא, שאותן קבוצות שמתארגנות במדינות

אחרות ומגיעות ארצח, זה דבר מצוין, אבל הדרך שבה זה נעשה לא מסתדרת לי.

יגאל ירושלמי;

ההגדרה של עולה חדש, לצורך דיור, היא היום עד תשע שנים. תבוא מחר קבוצה של

עולים שהגיעה ארצה לפני שלוש שנים, אנחנו ניקח אותה לפי אותו הסדר. אני לא צריך

עמותה כרגע, כי אני לא מתעסק עם הבנייה. יכול להיות שבשלב מאוחר יגידו לי; רגע

אחד, אתה חייב להיכנס לנושא הזה. אבל אם עשרים משפחות שעלו לפני שלוש שנים או

שנתיים וחצי אומרות לי; אנחנו מבקשים לחיות בגבעת שמשית, קודם-כל הסוכנות

היהודית, כמו שאמרתי, עם המינהל, קיבלה שיריון, נניח, של 100 מגרשים. אני אבוא

עם הקבוצה הזו, אחרי שאבדוק מי האנשים - לא מבחינת העמותה - מי האנשים, ואני אקח

את הקבוצה הזו אתי לגבעת שמשית ואגיד; זה מהקווטה שלי של מאה מגרשים

ששיריינתי.



לכן אני אומר, אנחנו לא מתעסקים בנושא העמותות, משום שהעמותה היא מכשיר

להוזלת העלות. תבוא אותה קבוצה, תתקבל לגבעת שמשית, היא לבד תיקח קבלן. אם היא

תהיה בתור עמותה או בתור קבוצת לא עמותה, ברגע שהקצינו לה את הקרקעות במחיר של

השמאי, היא תחליט אם כל אחד מחברי העמותה ירצה לחוד, היא תיקח קבלן לעשרים משפחות

- זה לא ענייני, כל הכבוד לה. לכן זה לא פוסל אחד את השני.

סופה לנדבר;

זה מצוין, אני רק לא מבינה למה הם צריכים לגשת לסוכנות ולא ישירות למשתכן.

יגאל ירושלמי;

משום שהחוק נותן לי את האפשרות לשריין לעולים חדשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
הסוכנות היא לא ממשלה, בעוד שהמינהל הוא כן ממשלה, ולכן הסוכנות יכולה להיות

גמישה יותר.

ברטי ברודו;

יש לי רעיון. אולי את יכולה להציע שינוי בתקנון, שיהיה בו פטור ממכרז, שגם

קבוצות עם איפיונים כאלה או אחרים יהיו פטורות ממכרז.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה לסיים את נושא ו"עמותות ולראות איך אנחנו משווקים עכשיו את הקרקע.

נשמע עכשיו את מר ברמץ ואחריו את. גב' לוי. בבקשה.
זאב ברמץ
אני יושב-ראש עמותה שנקראת "נוה ערים", שהוקמה ב-1991. הובטחה לנו קרקע,

בהחלטת ממשלה, במזור, שהיום קוראים לה אלעד. היינו 1,600 משפחות, חיילים

משוחררים זוגות צעירים, עולים חדשים - מיטב הנוער. התארגנו והכל היה בסדר.

במקום לתת לנו את הקרקע, היא ניתנה למיגזר החרדי.

במקום זה הממשלה הבטיחה לנו את שוהם, והסכמנו. לא הקמנו צעקות ולא היפגנו.

לאחר זמן קצר הקרקע הועברה למבני תעשיה ולקבלנים. הממשלה התחלפה, כמובן.

פנינו גם לממשלה הקודמת, אבל שם אמרו לנו; מי שהבטיח לכם צריך לקיים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ולכן השלטון התחלף עוד פעם, כדי שיהיה לכם למי לפנות.
זאב ברמץ
לפני כשנה הובטחה לנו עוז- חתיכת קרקע, אבל מספר המשפחות בינתיים ירד ואנחנו

ספגנו את כל הצעקות והקללות.

פעם שלישית קיבלנו עוד חתיכת קרקע במכתב מהשר שכתב "תבורכו", בצירוף מפה,

ותצאו לדרך, הכל בסדר. מ-1,600 משפחות נשארנו 150, העקשנים ביותר שלא רצו

להתפזר.

אני לא נכלל בין אלה שרוצה לעבור להתישבות, כי אני גר ברמת-גן. דרך אגב, אני

עובד בעמותה בהתנדבות, וכך גם גבי לוי.



חשבנו שהגענו למנוחה ולנחלה, ולכן אמרתי לאנשים: אני מעביר לידיכם את העסק.

לא דובים ולא יער.

ברטי ברודו;

איפה היקצו לכם את הקרקע?

זאב ברמץ;

3 ק"מ מערבית מבית אריה. אני רציתי שאותו שר ששלח לנו את הברכה יתן לנו אחת

משלוש הנקודות. יצאנו לשטח ובחרנו את המקום הקטן ביותר והכי פחות אטרקטיבי, לא

רחוק מבית אריה. שמחנו, קראנו לכל החברים ואמרנו להם: היה כדאי לחכות, נצא

לדרך.

עדיין לא אמרו לנו לא, ולא כן, אבל מאחורי הקלעים שמענו: תסתלקו מכל הספור.

אני רוצה להוסיף משהו. לא עושים מספיק בשביל הנוער בארץ. יש צעירים שאין

להם אבא עשיר.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לך. אני בכל זאת אומרת, אם כבר חיכיתם עד היום, כדאי לחכות עוד כי

הדברים עכשיו מתגבשים. היו בעיות עם עמותות, וזה מופיע בדו"ח של מבקרת המדינה

והחליטו לפעול בצורה יותר נמרצת, עם נהלים יותר נוקשים ועם פיקוח יותר צמוד.

לאור ההיכרות שלי אתכם אני משערת שאתם תעמדו בכל הנהלים ובכל הבקורות ותצאו

לדרך. מר ברודו גם אומר לי שהוא מוכן לבדוק את זה. אני מציעה שתדברו אתו אחרי

הישיבה.
עדית בר-יוסף
אני שמחה שהכיוון הוא תוכניות מאושרות ליחידות דיור שלא הצליחו עד היום לשווק

אותן מסיבות כאלו ואחרות והיום הכוונה היא לשווק אותן לעולים חדשים. הרעיון

מצוין, אני רק רוצה להעלות פה שאלה. העולים שהגיעו למגרשים האלו הם האוכלוסיה

הקצת יותר חזקה מקרב העולים. אני רוצה לשאול מה יקרה לערים כמו קרית-גת שלידה

יקימו, או עם בוא העולים החזקים יותר, במקום להיכנס לתוך קרית-גת ששם אולי יש

תעסוקה, הם ייצאו מחוץ לקרית-גת. מה יקרה לבית-שמש, במקום להיכנס לתוך בית-שמש

שבה מקימים אזור תעסוקה, הם דווקא ייצאו מתוך בית-שמש ויעברו למקומות אחרים?
היו"ר נעמי בלומנטל
מר ירושלמי ישמח לענות לך. אבל אני רוצה להעיר שאילו היית באה לעתים יותר

תכופות לוועדה לא היית שואלת שאלה כזאת, אלא היית חלק מכל המסכת שמתרחשת כאן. כי

יש לנו עולים כאלה וכאלה, והעיקר שיבואו.
עדית בר-יוסף
אני מסכימה אתך.
יגאל ירושלמי
השאלה נכונה, אבל יש פה כמה נקודות בסיס, שאם את בקיאה בהן, תביני שאנחנו לא

ממציאים שום גלגל. אני לא מקים שכונה חדשה לעולים - בשום פנים ואופן לא. אני בא

לאותם מקומות שמשרד הפנים אישר אותם למי שיש האפשרות.



אותה שאלה משרד הפנים יכול היה לשאול את עצמו. אם היעד המרכזי הוא לאכלס את

קרית-גת, למה משרד הפנים כרשות תכנון ארצית אישרה סביב קרית-גת למעלה מ-700

מגרשים בהרחבות של המושבים? משום שיש אנשים כאלה ויש אנשים כאלה. יש אנשים

שרוצים לחיות בעיר ויש אנשים שרוצים להיות מהוץ לעיר, ואנחנו לא יכולים היום, ערב

המאה ה-21, להגיד לעולים: אנחנו רוצים שתגיעו רק לכאן. אני חייב לפתוח בפניהם

את כל האפשרויות כמו שאני פותח לישראלים.

מה יקרה עם עולים שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם לקנות חצי דונם ולבנות עליו את

ביתם? כאן כולנו צריכים להיכנס למאמץ, לבדוק את האפשרות של הורדת מחירים. הסוכנות

היהודית צריכה להיכנס למאמץ של מימון ביניים כזה או אחר, של הלוואות כאלה ואחרות,

כל זאת בכדי לאפשר לא רק לעולה שיש לו כל הכסף לחיות במקום הזה, אלא גם לעולים

שידם כרגע לא משגת, אבל יש לו מקצוע מבוקש, הוא עולה ארצה, אנחנו יודעים

ומשוכנעים שתוך שנתיים - שלוש שנים הוא יתבסס בעבודה שלו והוא יוכל להחזיר את

ההלוואה. גם לאנשים כאלה אנחנו רוצים לעזור. אנחנו פתוחים למגוון עצום של עולים

שתהיה להם אפשרות לבחור איפה לגור, כמו שאנחנו עושים עם ישראלים.

לסיום אני רוצה לומר למר ברמץ. הסוכנות היהודית עם מינהל מקרקעי ישראל קולטת

כל שנה למעלה מ-600 משפחות ישראליות בגליל. גם משוחררי צה"ל, גם זוגות צעירים

שהם טיפה יותר מבוגרים. זה לא פרוייקט ייחודי לעולים. האסימון נפל לנו בעקבות
ההצלחה עם הישראלים. אמרנו
אם זה הולך עם הישראלים, בואו נציע את זה גם

לעולים, ולא להיפך.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר שפירא, אתה רוצה להוסיף משהו?
סידני שפירא
לא.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם לא מרוצים, אבל אין לכם מה להוסיף.

מר יוחנן סימון, בבקשה.
יוחנן סימון
קודם-כל, הדיון הזה חידד את הקושי שיש בחברה הישראלית בכלל לאנשים שנמצאים

פה, ותיקים או אפילו חדשים, אז תחשבו על הקבוצה של היהודים שאנחנו רוצים לפנות

אליהם, שאין להם מושג על מה אנחנו מדברים. הם מכירים רק את הסוכנות היהודית,

אחר-כך הם עוברים לממשלה וקשה מאד להכניס את האנשים בצורה מסודרת לפרוייקטים

האלה.

מצד שני, מבחינה שיווקית, למה האנשים מקימים עמותות? כי זה בעצם צריך להכיל

את כל התהליכים. למה אנשים יבואו לפרוייקטים האלה? כי זה נותן שני דברים: איכות

חיים ודרך קלה יותר להיקלט בארץ.

שם המשחק הוא עלייה קבוצתית במסגרת פרוייקטים, או עלייה במסגרת פרוייקטים שזה

הופך לקבוצה. זה נותן לאנשים שאנחנו מגיעים אליהם אפשרות לתכנן, עוד כשהם

בחוץ-לארץ, את התהליך של הכנה לעלייה, עלייה וקליטה ראשונית, כשהם גם יודעים לאן

הם מגיעים בארץ.

אנחנו נמצאים למעשה בתהליך התארגנות משותפת, כי אין לנו עדיין את כל התשובות.

לפני כחודשיים קיימנו שני ירידים בדרום-אפריקה ודיווחנו על כך בוועדה. המחלקה

לישראל הכינה חוברת שנותנת את הטעם הראשון של החברות האלה.



אני רוצה לומר לחברת-הכנסת סופה לנדבר, שיצאה, אבל אמרה קודם שהיא חשבה

שאנחנו עוסקים רק ביהודי דרום-אפריקה. אנחנו משחקים על כל המגרש העולמי של

העלייה מכל העולם. למעשה השיטה שאנחנו משתמשים בה היא להציג את הפרוייקטים ואת

התוכניות, וככל שהם יותר מגובשים כך קל יותר לארגן קבוצות.

אנחנו מקיימים ירידים בכל העולם. לפני שלושה שבועות חזרנו מלונדון, שם היה

יריד כזה. בחודש הקרוב יהיה יריד כזה במוסקבה ובפריז, ביקתרינבורג,

בנובוסיבירסק, בקייב - בכל מקום שאפשר לאסוף אלפי יהודים אנחנו מציגים את

התוכניות האלה.

הכוונה היא - א. להעביר את המסר; ב. לגבש קבוצות ראשונות. יש לנו כרגע,

בטיפול משותף של הסוכנות, קבוצה של יהודים אורתודוכסים שמתגוררים באזור ניו-ג'רזי

בארצות-הברית. הענין הזה מאד מתאים להם. לפי הערכתי, בבית-שמש אנחנו מדברים על

מאות משפחות. גם בנק ירושלים בקשר עם האנשים. זאת אומרת, אנחנו מתחילים להרכיב

את הענין.

דרך אגב, מאד ייתכן שבשלב מסוים הם יהיו עמותה, אבל בשלב זה הם מתארגנים סביב
פרוייקט שאומר
בית-שמש הוא מקום טוב לקליטה, בית-שמש הוא מקום טוב להיכנס

למסלול הישראלי, נבנה את הבית בסטנדרדים שלנו. הם רואים את הבאת הרב שהוא חשוב

להם לענין הזה. זאת אומרת, הם רואים גם את הצד החברתי. זה יקל עליהם את תהליך

העלייה והקליטה וזה יגדיל את מספר האנשים. אין ספק שבתוך הקבוצה יש אנשים חזקים

יותר וחלשים יותר שבאים יחד עם הקבוצה. זה נכון גם לגבי דרום-אפריקה.

אנחנו מטפלים עכשיו בקבוצה, לא בתוך הקו הירוק, שהתארגנה בעקבות היריד

האחרון, ובסוף החודש יתקיים סמינר של 25 משפחות שרוצות לגור בתקוע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתם למעשה עוסקים עכשיו בצד השיווקי.

יוחנן סימון;

שיווקי וארגוני לפני עלייה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

התוכנית היא די חדשה והתגבשה, והיא מתגבשת. אם באמת זה קיים, האם אתם

מצליחים לשווק, להוציא חוברות, להבהיר לאנשים במה מדובר?

יוחנן סימון;

ברגע שיש לנו את המעטפת הסגורה, נושא סגור שיש מגרש ויש תהליך ויש אפשרות,

אין לנו קושי. יש לנו קושי למצוא את האנשים המתאימים וכו'. זאת אומרת, יש קושי

שיווקי, אבל אין קושי טכני. להיפך, זה דבר מאד אטרקטיבי.

יגאל ירושלמי ואני עסקנו בעבר בעלייה קבוצתית כזו בגליל, וזה תמיד מצליח, אם

יש לנו מה להציע. עלייה קבוצתית מקלה על תהליך העלייה והקליטה, וזה אחד המגזרים

שלנו. אם רוצים להצליח בעידוד עלייה צריך להביא לאנשים פרוייקטים סגורים, עד כמה

שניתן לסגור אותם לפני העלייה. זה מושך קבוצות, זה מושך אנשים, שלבד חוששים

לעשות את הצעד הזה. זה המסר ושם המשחק.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רואה שיש התקדמות ואני שמחה על כך. אנחנו לא מרגישים בישיבות שלנו את

ההתקדמות באותו רגע, אבל בסך-הכל אנחנו מנסים לזרז את כל התהליכים ואני מקווה

שבכל-זאת אנחנו מצליחים במשהו. קיבלנו דיווח שהוא בהחלט מעודד.

לעתים תכופות דנו בוועדה, וגם היום דיברנו על נושא העמותות. באשר לתוכניות

שהוצגו כאן על-ידכם ושיתוף הפעולה בין המינהל לבין הסוכנות היהודית - אני לא

בטוחה שצריך ללכת על זה בעמותות. לפי דעתי יוצא שזה מסבך ומקשה על הענין. אם

אנשים יוכלו עכשיו באופן מרוכז למצוא קבלן שיעשה להם את העבודה יותר בזול, כאשר

הם מאורגנים וכל אחד מול הקבלן פועל ומנסים להשיג יחד את המחיר הטוב ביותר, זה

נראה לי, בנתון הנוכחי, פתרון יותר טוב מאשר עמותות. כי הכוונה היא להשיג את

המחיר הנוח ביותר, כמובן, עם בנייה באיכות גבוהה, ואני חושבת שאפשר היום להגיע

לכך.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים