ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/05/1998

מדיניות משרד הפנים להעלאת יהודי אתיופיה מאזור קוארה במחוז גונדר

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 143

מישיבת ועדת העלית והקליטה



שהתקיימה ביום ג', ט' באייר התשנ"ח, 5.5.1998 בשעה 00;09

סדר היום; מדיניות משרד הפנים להעלאת יהודי אתיופיה

מאזור קוארה במחוז גונדר
חברי הועדה
היו"ר נעמי בלומנטל

נעמי חזן

. אדיסו מאסלה

יצחק וקנין

אליעזר זנברג

מוזמנים; אליעזר זנברג

רפי כהן - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

שלמה מולה - ממונה על יחידת אתיופים,

המשרד לקליטת עלייה

ז'אק רווח - מנהל מח' אפריקה, משרד החוץ

שמואל פרידמן - סגן מנהל אגף שירותים אישיים וחברתיים,

משרד העבודה והרווחה

ד"ר אלכס לבנטל - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

אברהם מגיסטו - יועץ השר, משרד הבריאות

עופרה חבקין - משרד הבריאות

מייק רוזנברג - ראש מח' העליה, הסוכנות היהודית

עמי ברגמן - הג'וינט

שרי בשי - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

יפת אלמו - יו"ר ארגון "מכנף דרום לציון"

שושנה בן-דור - יו"ר ארגון צפון אמריקה

למען יהודי אתיופיה

מוזמנים שונים!

הרב מנחם ולדמן

טקלה מקוני

יוסף פייט

גי'ין מרלי

אליאס ברוך

אמונה לנדאו

נרשם על ידי; פרוטוקול בעי'מ



היו"ר נעמי בלימנטל; אני פותחת את הישיבה. הויכוח הגדול יהיה

אם נושא יהודי קוארה ייקרא נושא חדש או

המשך העליה הקודמת, וכאן בוודאי יהיו ויכוחים בענין הזה.

אני רוצה בראשית דברי לברך את משרד הפנים, שעל סמך פנייה שלנו

שנזעקנו, אני מקווה מבעוד מועד, נשאיר את הנציג של משרד הפנים

באדיס אבבה. אנחנו נטיל עליו מטלות נוספות לפי מה שאנחנו

חושבים. משרד הפנים יכול לאמץ את התחלטות שלנו, או להיות מושפע

מאיתנו או לא להיות מושפע, אבל בכל אופן אנחנו מתחילים נושא.

זה נושא שבעבר דיברו עליו ברמזים- נושא יהודי קוארה. בחיים יש

הרבה אי צדק, ואני מבינה שמדובר באבשים שהם יהודים לכל דבר,

שהוכרו כיהודים. אבל יצא שקבוצה אחרת, שלגביה היו ספקות פה ושם,

דוקא אותה קבוצה כבר בארץ, גם בשל לחץ גדול שלנו וגם בשל החלטת

ממשלה שהתקבלה בהמשך. זה לקח די הרבה שנים ויש אנשים שנפגעו

כתוצאה מההשהיה. אנחנו יודעים שבקומפאונד באדיס אבבה, אנשים מתו

ממחלות וממצוקות ממצוקות שונות, לאחר ששנים נמשכה שהותם במקום,

בשל העובדה שלא היתה החלטת ממשלה סוחפת.

נשמע מאנשים שונים שהיו במקום מה קורה היום בשטח. מה קורה

לאמיתו של דבר בקוארה, מה קורה בגונדר. אני הייתי מגדירה את

הישיבה הזאת כפתיחת הדיון, אני לא אומרת שנצא היום עם החלטות

לכאן או לכאן, אלא זאת מעין יריית פתיחה, בין השאר מבחינת

המחויבות שלנו שקיימת ותהיה תמיד. מדובר ביהודים בעלי זכות

שיבה, ורצוננו להביא את כל יהודי התפוצות ארצה. זאת המגמה שלנו,

זאת התקווה שלנו, זאת ועדת העליה והקליטה וזה הקו. זה אחד

המסרים העיקריים או האידאולוגיה העיקרית של מדינת ישראל ולשם כך

היא קמה.

עלי לא מקובל שנאמר אלה פחות יהודים ואלה יותר יהודים, או לאלה

מגיע יותר ולאלה מגיע פחות. בודאי יתברר לנו גם כאן בישיבה,

שכאשר מדובר ביהודים, וכשמדובר ביהודים במצוקה, בודאי שהמדינה

תמיד נזעקה. אני לא חושבת שאנחנו יכולים לקבל איזו החלטה שנשמעת

קצת פטרנליסטית של כאלה או אחרים, לפי נסיבות אלה או אחרות.

לכן הדיון יהיה עניני, אבל, זאת תהיה פתיחה של סדרת דיונים

שאנחנו נלווה את הנושא. בין השאר מתוך הסיבה שמנכ"ל מחלקת

העלייה בסוכנות נוסע לאתיופיה ביום חמישי, סביב הנושא הזה. יש

אנשים אחרים שהיו כאן לא בתפקידים רשמיים, גם השגריר היה, ונמצא

כמובן בקשר. היה גם יועץ ראש הממשלה לנושא האתיופים, וגם הוא

היה שם.

אני חוזרת ואומרת, לכם משרד הפנים, אני מברכת אתכם על ההחלטה

להשאיר את הנציג של משרד הפנים באדיס אבבה.

הדברים שאמרתי בתחילה מכוונים קצת למה שנאמר כאן בועדה בעבר,

סביב הנושא של הקומפאונד באדיס אבבה, שרובו זה הפלשמורה ביתא

ישראל.

בעבר כשהיה כאן לחץ מאסיבי, גם של- הועדה, של אנשים שעוסקים

בנושא, הרב ולדמן, אנשים אחרים שנמצאים כאן, חברי כנסת, ארגוני

עולי אתיופיה, בכיוון שחייבים להעלות את בני הפלשמורה, נאמר לנו

כאן: תדעו, זאת החלטה להעלות את כולם. הממשלה נענתה לאתגר,

מדובר באמת בתקציבי ענק, אנחנו יודעים את זה. עכשיו נלחמים על

הקליטה הנאותה, עם תקציבים מאוד מתוגברים. אבל אנחנו בזה

סיימנו את הטיפול בעולי אתיופיה, כבקבוצה. מעכשיו והלאה הם

יוכלו לעלות בתוקף זכות השיבה, בתוקף חוק השבות ובתוקף פניות

לאיחוד משפחות, משמע באופן אינדבידואלי אישי. אין ספק שזו

התחלת הדיון, מה תהיינה ההחלטות הבאות לגבי הנושא הזה.



אני רוצה לתת את רשות הדיבור לך מר רפי כהן, לגבי החלטות שהיו,

שהתקבלו, ואיפה אתם עומדים עכשיו, משרד הפנים, מבחינת הנציג

שלכם, ומבחינת מה אתם מתכוננים לעשות בנושא. יושבים שם אנשים

ואני חושבת שהפנייה שלנו תהיה בודאי שהנציג ישאר באתיופיה. גם

לפי מה שהתרשמתי, מן הראוי היה שהוא יגיע לגונדר פעם פעמיים

בחודש, אפשר להתווכח כמה, כדי לבדוק את הנושא, את התיקים השונים

ואת מצב האנשים שם מבחינת זכאותם.

בבקשה מר רפי כהן.

רפי כתן; אני מבקש להזכיר, שההתחלה היתה מאוד רחוקה

ולא כל כך מוצלחת. אבל מבחינת הממשלה

הנוכחית, הקדנציה הנוכחית, היתה החלטה של ועדת שרים לעניני

תפוצות, שהיא קיבלה החלטה עם שני מרכיבים. המרכיב הראשוני שלה

היה לטפל בזכאים לעלייה מבני הפלשמורה ששהו באדיס אבבה

בקאומפאונד, וחלק שני של ההחלטה היה זה שבאחרית הימים - אף אחד

לא ציפה שההחלטה תמומש בהצלחה כזו - כשיגמר הנושא של העלאת

הזכאים מבני הפלשמורה ששוהים באדיס אבבה, ימשך הטיפול בשאר

הזכאים מאתיופיה בכלל, מכל אתיופיה, בהתאם לנהלים ולכללים

שנהוגים בכל מדינה ומדינה.

משרד הפנים לקח את ההחלטה הזו ברצינות, כפי שנטלנו על עצמנו

וכפי שהובטח, והחודש בעזרת השם אנחנו מסיימים את העלאת כל

הזכאים מבני הפלשמורה. זה היה מבצע לא קל, מבצע שמשרד הפנים לא

תוגבר בגינו, ובכלים העכשוויים המצומצמים שהיו לנו, נרתמנו היות

והאמנו שצריך לתת פתרון חיובי לנושא הזה.

ברוך השם, זה מסוג ההחלטות שמתקבלות וגם מתממשות, ואני שמח על

החלק שלנו, של משרד הפנים, שאני נטלתי בו חלק. בעשייה הציבורית

לא תמיד יוצא ליטול חלק בדברים כאלה מרגשים וחיוביים.

אנחנו מסיימים החודש את העבודה שם לחלוטין, וישנה גם התחייבות

של כל הגופים שסייעו ועזרו, כולל הג'וינט , לסיים את הפעילות

שלהם שם. זאת כדי לא ליצור מחויבות כזו או מציאות כזו של

קומפאונד שיצר ציפיות ותסכולים ובעיות למכביר.

החלק השני של אותה החלטה כאמור, שהתקבלה בוועדת שרים לעניני

תפוצות, התקבלה גם בממשלה. ההחלטה קיבלה תוקף של החלטת ממשלה,

וכשיסתיים הטיפול בהעלאת הזכאים, בני אתיופיה בכלל וזה אומר

גונדר וקוארה וכל מה שאינו הקומפאונד, העליה תהיה במתכונת

הרגילה.

היתה כוונה של משרד הפנים להחזיר את הנציג שלנו ששהה שם, מאחר

שהבנו שלמרות שסיימנו את הטיפול בקומפאונד עדיין צריך לתת מענה

לאוכלוסיות נוספות. אומנם זה מענה אחר, בצורת עבודה שונה, זהו

מענה פרטני לא קבוצתי. העלייה היא מכוח חוק השבות ולא מכוח חוק

הכניסה, וההבדלים הם מהותיים, רבים ומגוונים.

אבל עדיין הרגשנו שמוטלת עלינו החובה להמשיך את התפקיד הזה,

והתקבלה אצלנו החלטה במשרד, בניגוד להחלטה המקורית להביא את

נציג המשרד במאי, להמשיך את ההעסקה שלו בינתיים עד לדצמבר.

עדיין לא גיבשנו במשרד נוהלי עבודה מסודרים, מפורטים ומגובשים,

כיצד תיעשה העבודה הזו במהלך החודשים הקרובים. אבל אני מניח

שכבר בימים הקרובים אנחנו נדרש לזה ואנחנו נגבש נוהלי עבודה

מסודרים, עם שאר הגופים שמתעסקים עם זה.

שאמורה להתכנס ועדת שרים לעניני תפוצות, לקבל דיווח מקביל,

ואמורים לחזור אליה שוב גם כדי לקבל החלטה לגבי המשך.



היו"ר נעמי בלומנטל; אולי אנחנו זרז שלהם, כרגיל.

רפי כהן; זה מבחינתנו כמשרד הפנים. הקונסול שלנו

שנמצא שם יהיה מפעם לפעם בצפון, בתדירות

שנקבע. לעת עתה הוא יטפל רק בבקשות שימסרו לו בצפון, כי אנחנו

לא רוצים ליצור מציאות חדשה של קומפאונד חדש. לכן ההנחיה תהיה

בינתיים שהוא יטפל רק בבקשות של אנשים בצפון. ברור שהבקשות

יטופלו בהתאם לחוק השבות, עם כל הבקשות הנדרשות והברורים פה

בארץ, התאומים והתחקורים.

אני מניח שבמהלך החודשים הקרובים עד סוף השנה, לאחר שהממשלה

תקבל את ההחלטות הרלבנטיות, ועדת השרים, הכנסת וכוי, נעמוד גם

במשימה שתוטל עלינו, במידה ותוטל.

היו"ר נעמי בלומנטל; נכון לעכשיו, מעבר לאותו קומפאונד שנמצא

באדיס אבבה, יש לכם כבר בקשות מונחות של

יהודים נוספים שנמצאים באתיופיה וביקשו לעלות ארצה?
רפי כהן
במהלך כל החודשים שטיפלנו בקומפאונד, לא

זנחנו לחלוטין את הצפון. זה נכון שמירב

תשומת הלב, על פי הנחיה שאנחנו נתנו במשרד, היתה לטפל

בקומפאונד. ידענו שיש חובה מוסרית, או לפחות הסטורית, שנמשכה

שבע שנים לטפל באוכלוסיה זו. מירב המאמצים ותשומת הלב הופנו

לטיפול בהעלאת הזכאים בני הפלשמורה. עמדנו בזה, ואנחנו מסיימים

את העבודה הזאת, כפי שאמרתי.

יחד עם זאת במהלך כל החודשים האלה, הנציג שלנו באתיופיה יצא

לצפון מעת לעת בהתאם לדרישותינו, וקיבל בקשות במינון מאוד

נמוך, אבל קיבל אותן, כדי לא לסתום את הגולל על הטיפול בצפון.

היום לאחר שהנושא של הקומפאונד הסתיים, יתחילו לעבוד בהתאם

לכללים שנקבע ובהתאם להנחיות שנקבל מועדות השרים וכוי.
אברהם מגיסטו
הייתי בגונדר באמצע ינואר, היינו שם כמה

אנשים, גם רפי כהן היה, וראינו מצבים מאוד

קשים של הקהילה בקוארה שנמצאת בגונדר. חלקם נמצאים שם משנתיים

עד חמש או שש שנים, הם נמצאים שם ללא שום סיוע כלכלי, ללא שום

סיוע וטיפול רפואי.

אני רוצה לתאר מקרה אחד שראינו שם. הסוכנות היהודית הזמינה

משפחה מקוארה להגיע לגונדר כדי לעלות לישראל. הם הגיעו אחת עשרה

נפשות במשפחה, אחר כך הסוכנות אמרה להם 'לא תעלו, אתם לא

זכאים'. המשפחה נשארה שם כי אין לה לאן לחזור, ומתוך אחת עשרה

נפש במשפחה, נשארו שש, חמישה כבר קברו שם בגונדר.

זה מקרה אחד מתוך כאלפיים איש שנמצאים בגונדר שם, שעזבו את הבית

שלהם ומחכים שם. קהילה שאין שום מחלוקת עליה, קהילה ששמרה את

יהדותה, ואנשים שהיו בקוארה בזמן האחרון כתבו דו"ח ואני חושב

שכולנו יודעים על כך.

לממשלת ישראל יש חובה להעלות את האנשים האלה, זה לא ויכוח של מה

שקראו פלשמורה, זה לא בגדר הויכוח. אני חושב שההחלטה הקיימת של

ועדת השרים, היא המשך עלייה בענין פלשמורה ולא בענין קוארה.

קוארה זו קהילה מוגדרת שצריך להעלות אותה, ללא שום ויכוח. כולם

צריכים להגיע.



זה ידוע, כל הזמן אמרנו שהמשך העלייה ימשיך בגונדר, העדיפות

הראשונה היתה להביא את אנשי הקומפאונד ולסגור את הקומפאונד

ולהמשיך בגונדר. לכן אני מציע, שכשאנשים מתים ברעב, מיד לתת להם

סיוע. כשאני הייתי באדיס אבבה היתה פגישה בשגרירות עם אנשי

הג'וינט, שעמי ברגמן השתתף בה, ואנחנו ביקשנו שהג'וינט יתן סיוע

לאלה שנמצאים בגונדר. אמרו לנו שהג'וינט מתקפל, מעביר את כל

תוכנית הסיוע שלו מאתיופיה לרוסיה. אנחנו מתנגדים לזה, אנחנו

דורשיים שהסיוע יועבר מיד לגונדר לטפל באנשים " האלה, כי העברת

תוכנית הסיוע מאתיופיה לרוסיה לא הוגנת. גם ליהודי אתיופיה מגיע

סיוע; בצורה שוויונית כמו כל העולם.

דבר נוסף, אני מציע לטפל בעלייתם בצורה מזורזת ולא לעכב, כי כבר

הפסדנו הרבה מאוד אנשים שמתו.

נעמי חזן; חסרות עובדות בסיסיות ואני רוצה לדעת אם

יש נתונים.

א' כמה יהודים יש בגונדר? הערכה,

אברהם מגיסטו; אלפיים בערך,

נעמי חזן; האם זו אותה קהילה של קוארה, או שיש

יהודים נוספים בקוארה שאינם קשורים לאומדן

של היושבים בגונדר? חשוב מה הקשר בין גונדר לבין הקהילה שנמצאת

בקוארה. האם מישהו ביקר בקוארה בתקופה האחרונה?

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו נשמע דיווחים, חבר הכנסת מאסלה

אומר שיש לו תשובות.

אנחנו נזעקנו בין השאר כי היה את הקומפאונד באדיס אבבה והיו גם

תנאים למטה מכל ביקורת. השאלה שלי האם היום בגונדר, נוצר מחנה

כזה, קומפאונד, כמו שהיה באדיס אבבה, והאם מתחילים לזרום עכשיו

אנשים לגונדר, או לאדיס אבבה. שלא נמצא את עצמנו שוב במצב הבלתי

אפשרי הזה, במין מחנה כזה שאחר כך מוצאים התפשטות מחלות,

הדבקות. חשוב שנדע איפה העובדות עכשיו ומה אנחנו צריכים לעשות.

אדיסו מאסלה; אני מברך על הדיון הזה, בנושא יהודי

קוארה. סוף סוף אנחנו דנים בנושא, מעלים

את מנושא על סדר יום הממשלה וגם הציבור הישראלי. שלא יווצר רושם

שאחרי שסוגרים את הקומפאונד העלייה של יהודי אתיופיה תמה ונסגרה

וכל יהודי אתיופיה עלו.

לשאלה של חברת הכנסת נעמי חזן. בגונדר בעיר עצמה יש כאלפיים

יהודי קוארה שעזבו את הכפר קוארה בתקווה לעלות למדינת ישראל. הם

וחשבו שהם יהודים ולא תהיה שום בעייה מבחינת מדינת ישראל להעלות

אותם. לצערי הרב גם הממשלה הקודמת וגם הממשלה הנוכחית, וגם

אנחנו הנהגת העדה, נתנו עדיפות לבני העדה שהיו באדיס אבבה

במחנה כבר הרבה שנים. התנאים היו קשים, והעדיפו לעלות אותם

קודם. הובטח לנו על ידי כל הממשלות לטפל אחר כך ביהודי קוארה,

בכפר קוארה עצמו. היו שם שני צעירים ישראלים שנסעו ממניעים

שונים, והביאו רשימה של כאלפיים חמש מאות יהודים, רשימה שמית,

מכפר קוארה. אותם אנשים נמצאים בביקור באתיופיה.
נעמי חזן
אז בסך הכל אנחנו מדברים על כארבעת

אלפים חמש מאות.

אדיסו מאסלה; בין ארבעת אלפים חמש מאות לחמשת אלפים

יהודים, יהודי קוארה.

לשאלה של ח"כ נעמי חזן, אותם האלפים שממתינים בגונדר בעיר עצמה

באו בתקופות שונות. אחרי מבצע שלמה אפשר להגיד שזרמו והם נמצאים

היום בגונדר במקומות שונים. אני מתכוון בגונדר לא בעיר עצמה אלא

בכפרים שונים, כי התנאים בעיר מבחינה כלכלית מאוד קשים. לאנשים

קשה להחזיק את עצמם בעיר מבחינת שכר דירה, חשמל, הוצאות מים.

לכן הלכו גם לכפרים הסמוכים לעיר גונדר.

הכפר קוארה הוא כפר מאוד נידח בצפון אתיופיה, בגונדר, והיהודים

שם היו יהודים מאוד מחמירים מבחינה דתית. לצערי הרב הגישו

לסוכנות היהודית שתי רשימות, רשימה של יהודים ורשימה של

מתנצרים, וזה היה מקור הבעיה בזמנו. האנשים האלה יכלו לעלות וגם

הבעיות האלה יכלו להיפתר.

חלק מהיהודים מכפר קוארה הלכו למקומות מסוימים לחקלאות, יש

מקומות חמים ששם מגדלים שומשום, כותנה. האנשים האלה הלכו ונציגי

הסוכנות היהודית בזמנו, דרשו מהנהגת יהודי קוארה, כולל קס הקסים

בכפר קוארה, להביא רשימה של יהודים שלא עזבו את הכפרים שלהם והם

תחת שליטה שלו ויהודים שעזבו את הדת היהודית.

אני לא מבין למה זה קרה, אבל הוגשו שתי רשימות: רשימה של

מתנצרים ורשימה של יהודים שלא התנצרו. אחרי בדיקה ממש מעמיקה

התברר שקסטאי, איש מאוד מבוגר, לא אמר בכלל שהאנשים האלו

התנצרו, אלא אמר שהם הלכו לעבודה בחקלאות במקומות הללו. הוא אמר
הרבה פעמים כשהיה כאן
הם יהודים לכל דבר, שלא עזבו את הדת

היהודית.

מקור הבעיה הם אותם אנשים שנשארו שם. חלקם עלו. למעלה מאלפיים

יהודים מקוארה עלו למדינת ישראל. רובם גרים בגדרה, באשדוד,

ביבנה, ברמלה. נשארו שם אחים אחיות והורים, ויש כאלה שהשאירו

ילדים. זאת קהילה מגובשת. נעשתה חלוקה מאוד מוטעית, ולכן האבא

פה יהודי וכביכול הבן שלו התנצר, לפי הרשימה שהגישו.

היום שוחחתי עם אותם הפקידים של הסוכנות היהודית, הם משוכנעים

שנפלה טעות חמורה מאוד, ואנשי הסוכנות היהודית מוכנים לבדוק את

הנושא הזה ולטפל בו.

לפי דעתי אם סוגרים את הקומפאונד, ומדינת ישראל לא תצא במהלך

מהיר מאוד להעביר את הפקידים לגונדר, אנשי הקומפאונד יעלו כולם

למדינת ישראל. אני מבטיח וגם מזהיר, האנשים האלו עלולים ליצור

עובדה חדשה גמורה, שתגרום לממשלת ישראל לשבור את הראש שלה.
האנשים שם אומרים
'ככה אנחנו בגונדר סובלים, ואם אנחנו כבר

סובלים אנחנו נגיע לאדיס, ניצור עובדה חדשה, כדי להפעיל לחץ על

ממשלת ישראלי.

קרובי משפחה שלהם שכבר איבדו את האמון, הם חסרי אונים, יכולים

להגיד להם הקומפאונד נגמר, תבואו לאדיס, ואחרי שתקבעו בשטח

עובדה חדשה ממשלת ישראל לא תשאר אדישה.

לכן מיידית כשסוגדים את הקומפאונד, הפקידים הללו שצריכים לנסוע

פעם בתקופה מסויימת כמו אסטרונאוט לגונדר, צריכים לרדת מיד

לגונדר, לפתוח משרד. ברגע שממשלת ישראל פותחת משרד בגונדר, היא

כמו אומרת, 'הטיפול רק פה, אין טיפול באדיס אבבה'.



הצהרה על סגירה באדיס איננה מספיקה, להיפך, היא מזמינה את יהודי

קוארה להגיע לאדיס אבבה. את אדיס אבבה תארת, והיו כל מיני

השלכות לא נעימות, בעיקר המצב הבריאותי.

אני אומר שהמצב בגונדר מבחינת מצב בריאות, הוא הרבה יותר טוב,

גם מבחינה כלכלית אנשים יכולים להתקיים שם. כמובן מיידית צריך

לשלוח סיוע כלכלי לאנשים האלו.

נדמה לי שאלה שנשארו בכפר קוארה יתחילו לזרום לגונדר, כי אלה

שמגיעים לבדוק יוצרים תקווה מסוימת להגיע לגונדר בתקווה לעלות

למדינת ישראל. אנשים ימשיכו לבוא לגונדר. לכך המהלך הראשון של

ממשלת ישראל צריך להיות לסגור את הקומפאונד אחרי שבני הפלשמורה

מגיעים למדינת ישראל, ומיידית או בו זמנית, לפתוח משרד בגונדר.

כל הגורמים שעסקו בבני העדה שהיו בקומפאונד, התחייבו לצאת

מהטיפול באדיס, הם מוכנים לצאת. אני אפילו כתבתי מכתב לנקוי,

והנשיא לשעבר שתרם רבות למען עליית בני העדה שהיו באדיס אבבה,

ואני מעריך את היוזמה הזאת, והם מוכנים לשקול אפשרות לסייע

ליהודי קוארה גם בגונדר.

נפגשתי עם מנכ"ל מחלקת העליה והקליטה בסוכנות היהודית, אני

מעריך את היוזמה של הסוכנות היהודית לביקור שלהם, בינתיים אין

להם דעה מגובשת מה לעשות בנושא הזה. אבל עצם עובדת השליחות הזאת

והביקור הזה, זו יוזמה מבורכת.

לפי דעתי ממשלת ישראל צריכה להיות ערוכה, כי להגיד לנו שהטיפול

ביהודי אתיופיה, בעלייתם, יהיה כמו הטיפול בכל התפוצות, זו טעות

גסה, זו אמירה אומללה. את התנאים של יהודי אתיופיה אי אפשר

להשוות לתנאי יהודי רוסיה, יהודי צרפת, יהודי קנדה, זו בושה

וחרפה. אלה אנשים שעזבו את הכפר שלהם. המצב הכלכלי, הבריאותי

והחברתי הוא לא דומה בכלל. לא ייתכן להגיד לנו, כמו אותם פקידים

של משרד הפנים או גורמים שונים בממשלה שיהודי קוארה יעלו באותו

תנאי שיש ליהודי רוסיה. זו טעות פטאלית, האנשים האלה נמצאים

בתנאים לא תנאים, עזבו את הכפר שלהם, אין להם מה לאכול, אנחנו

מדברים על תנאים מינימליים.

לכן מדינת ישראל צריכה להיות ערוכה, למה כאשר מדובר ביהודי

אתיופיה במספרים כאלו ואחרים, ממשלת ישראל צריכה להיות מודאגת?

אני לא מבין את זה. כשיש מספר יהודים, שלושה מליון חמישה מליון

בגולה, בתפוצה זו או אחרת, המדינה מברכת, כשזה מדובר ביהודי

אתיופיה, המדינה מודאגת? אני לא מבין את זה, אני יודע שמדינת

ישראל משקיעה יותר מבחינה כלכלית, מבחינת כוח אדם. אנחנו בני

העדה מודעים שהקליטה של יהודי אתיופיה מורכבת, מכל הבחינות, גם

מבחינה כלכלית, אני מבין את זה. אבל ההשקעה היא שווה לחלוטין,

זו עלייה מאוד חיובית למדינת ישראל. אז למה המספר צריך להפחיד?

כשאני אומר חמשת אלפים יהודים, בממשלת ישראל אומרים: 'אדיסו

מאסלה עושה הסתה בקרב העדה, זורק מספרים שלא קיימים במציאותי.

איזה אינטרס יכול להיות לנו, ליהודי אתיופיה, לזרוק סתם מספרים?

אולי לדרוש להעלות יהודים או אנשים שלא שייכים לדת היהודית?

איזה אינטרס?

אני האדם הראשון שנרתע מלהביא אנשים שלא שייכים לבני העדה. לא

רק אני, כל בני העדה כולה. לכן האינטרס הוא שלנו, אנחנו לא

רוצים להיות אדישים לבני העדה שלנו, ועד אחרון היהודים שיגיע

למדינת ישראל, אנחנו נעשה את המאבק הראוי.

תמיד אמרתי ואני גם אומר לבני העדה, זה יהיה תלוי רק בנו, בבני

העדה, זרוז עלייתם, ובואם למדינת ישראל. לפני שבע שמונה שנים מי



היה חושב שבני הפלשמורה יגיעו למדינת ישראל, לולא המאבק שלנו

והמאבק של הרב ולדמן ונקוד, ואברהם נגוסיה וכל הגורמים שעסקו

בדרישה להעלות אותם.

לכן גם היום אני אומר, שבואם של יהודי קוארה, עלייתם, המהירה

תלייה בנו, ואנחנו נעשה את המאבק הדרוש כדי להעלות אותם.

אני לא רוצה שתהיה הפרדה כאן במדינת ישראל. אני חושב שיהודים

שבאו במבצע משה, מבצע שלמה, וגם יהודים שבאו מצרפת, כולם עם

אחד. מבחינת תהליך העליה, מבחינת המסגרות, אלו יהודים שצריכים

לעבור במסגרת חוק השבות.

אני יודע שיהיו כל מיני גורמים אינטרסנטים, אולי לעשות גיור פה

וגיור שם, ולא יודע איזה אינטרס יכול להיות. יבואו ויגידו שכל

יהודי אתיופיה זה בני פלשמורה אחד, מבחינת הרבנות הראשית אנחנו

באמת כולנו בני פלשמורה וכולנו ספק יהודים. פעלנו עפ"י הדרישות

שהם דרשו לבני הפלשמורה. ולמרות שאנחנו בני העדה חושבים שאנחנו

יהודים לכל דבר וסרבנו לעבור את כל הטקסים שדרשו מאיתנו. פה

הדבר תלוי בממשלת ישראל, זה לא מוסד רבני, צריך להעלות את יהודי

קוארה במסגרת חוק השבות, בעלייה מסודרת. צריך לסדר את בואם

ולזרזו. מדובר באנשים שעזבו את הכפר שלהם, מדובר באנשים שאין

להם מה לאכול, מדובר באנשים שמתים כל יום. כל יום יש בשורה מרה

מאוד לאנשים. ביבנה ומקומות הללו שיש ריכוז גדול של יהודי

קוארה, יש אנשים שמתאבלים, הם מקבלים את הבשורה המרה, אבא מת

והאח שלו נפטר שם, והכל בגלל התנאים והמצב הבריאותי באתיופיה.

לפי דעתי גם צריכה להיות פנייה לג'וינט, הג'וינט עשה עבודה בלתי

רגילה בעלייה של יהודי אתיופיה, בעיקר מבחינת התמיכה הכלכלית

והרפואית. למשל עמי ברגמן הוא מומחה גדול לא פחות ממני ליהודי

אתיופיה, אפילו יותר, ולפי דעתי צריכה להיות דרישה לתמוך בהם

כלכלית, ממשלת ישראל צריכה לסייע להם. מדובר פה ביהודים שיכולים

לעלות במסגרת חוק השבות, ואנחנו יודעים שמי שמפעיל את חוק השבות

זו הסוכנות היהודית, להוציא כמה מדינות שמשרד הפנים פועל

בעניין.

אני הייתי רוצה שהנושא הזה יצא מידי משרד הפנים, משרד הפנים

נכשל כשלון טוטלי בטיפול ביהודי אתיופיה. הבירוקרטיה איומה,

חוסר יחס, ושתיאר פה רפי כהן, גם חוסר האמצעים.

אם אפשר לתת את הנושא הזה לסוכנות היהודית - היא פחות

בירוקרטית, צריך לערב את בני העדה שמכירים את האזור הזה מקרוב.

לערב אותם וקודם כל לתת סיוע כלכלי ולפתוח משרד בגונדר על מנת

לטפל בהם.

היו"ר כעמי בלומנטל; דיברת דברים בגנות משרד הפנים, ואני רוצה

לתת לרפי כהן להשיב.

רפי כהן; המצלמה לא נמצאת פה, אז אני מניח שנוכל

לשמוע יותר אחד את השני. אולי היה כדאי

להוציא את המצלמה מההתחלה ואז הדברים לא היו נשמעים.

הראיה היא שברגע שמשרד הפנים נטל על עצמו את הטיפול, אני לא

מכיר בהסטוריה של העדה הזו הצלחה כפי שהיתה במהלך החודשים

האחרונים. אז או שאמרת מה שאמרת בגלל המצלמה, או בגלל חוסר ידע,

או בגלל דברים אחרים, בכל אופן אני שולל מכל וכל את מה שאמרת.

משרד הפנים זה לא משרד פרטי, הוא מייצג מדיניות ממשלה, ואני

חושב שהוא הראשון שנשא בגאון ובהצלחה מרובה את העלאת הזכאים בני



הקומפאונד, ואני לא מנסה לחשוב על אפשרות אחרת שניתן היה להצליח

בשיעורים כאלה. כך שאני חושב שהיה כדאי שתחזור בך, לפחות בחלק

מהדברים.

היו"ר נעמי בלומנטל; אתה חוזר בך?

אדיסו מאסלה! בזמן האחרון עשו עבודה טובה, את העבודה

הזאת היו יכולים לעשות' לפני שנה ולפני

שנתיים.

היו"ר נעמי בלימנטל; חבר הכנסת אדיסו מאסלה, מה שאומרים הוא

שיש החלטת ממשלה. היו ממשלות קודמות,

החלטות כאלה או אחרות, משרד הפנים לא תלוש ממציאות.
יצחק ועקנין
בסך הכל, לגבי אותה בוצה שהיתה באדיס

אבבה בקומפאונד, דוקא הממשלה הזאת טיפלה

טיפול מהיר יותר.
היו"ר נעמי בלומנטל
היתה החלטת ממשלה.

יצחק ועקנין! ארבע שנים לפני כן היתה ממשלה אחרת וגם

הממשלה הקודמת עשתה הרבה לגבי יהדות

אתיופיה, וכולנו מחויבים פה.

אני מציע שלא נחפש אשמים בענין, ננסה לעשות כולנו כועדה את

המוטל עלינו ואת החובה עלינו, להעלות כל יהודי מאתיופיה. לא

להשאיר יהודי אחד בשום מקום בעולם, בטח ובטח באתיופיה שזה מקום

שקשה לחיות בו. המצב הכלכלי של אותם יהודים הוא באמת ירוד, חובה

עלינו דוקא במקום הזה להשקיע את כל המאמצים, להעלות את כל יהודי

קוארה, לעשות את הכל כדי להעלות את ארבעת אלפים וחמש מאות

היהודים שנשארו שם. אני חושב שחובה עלינו לעשות את הדברים האלה.

אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, אבל בוא לא ננסה להדביק תוויות

לאף אחד, כל אחד מאיתנו מחויב לעשות את הדברים.
אליאס ברוך
בשנת 1976 היה מפקד אוכלוסין בקוארה,

מטעמי - היו כששת אלפים יהודים.

היו"ר נעמי בלומנטל! איפה היו כששת אלפים?

אליאס ברוד! באזור קוארה. היום היו צריכים להיות יותר

ולא פחות מזה. בסוף 1979 עד 1981, אני

הייתי פעיל בסודן, פעיל עלייה. ביקשתי מאיש המוסד האחראי להביא

אותם. אבל בזמנו היו הרבה אנשים מתים, והיה סבל, הוא אמר לי זה

לא הזמן, תחכה.

לאחר מכן ב-1983 עד 1984 חזרתי בתקווה להוציא אותם מקוארה

ולהעביר אותם לסודן, גם זה לא התאפשר לי בגלל שהמורדים שלטו

באזור.

לאחר מכן בשנים 1990-1991, לאחר מבצע שלמה, הלכתי לסוכנות,

ביקשתי להעלות יהודי קוארה, אמרו לי - אין יהודים בקוארה, כולם

התנצרו.
רפי כהן
מי אמר לך?

אליאס ברוד; בסוכנות, פניתי במכתב לראש הממשלה, לכל

הגורמים פניתי, לאחר מכן החליטו להעלות

אותם. באותו זמן איפשרו לי להצטרף, אני לחצתי להצטרף ושלחו אותי

לגונדר. שבוע לפני עכבו אותי. פקידי הסוכנות הלכו לגונדר, מצאו

שלושה ארבעה אנשים שבאו מקוארה לגונדר כדי לבדוק את הדרך, אם

אפשר לעלות. תפסו אותם, לחצו, ביקשו מהם רשימה. האנשים האלה

אמרו - ישנם שבעה שמונה כפרים, אנחנו לא יודעים, לא יכולים לתת

את כל הרשימה המלאה- הפקידים לחצו שיתנו להם מה שהם יודעים, את

האזור שהם חיים בו. לקחו רשימה חלקית, וכשאני הגעתי לגונדר,

אמרו לי זו הרשימה, אמרתי למה זה, היו ששת אלפים, היום צריכים

להיות שבעת אלפים או שמונת אלפים יהודים באזור קוארה, למה

אלפיים חמש מאות? אז אמרו לי זה לא התפקיד שלך, אנחנו לקחנו

רשימה. ברגע שכל הקהילה והקסים והנציגים שלהם יגיעו, אנחנו

נשלים, כרגע אתה שולח רק לפי הרשימה הזאת, זה התפקיד שלך.

עיקר הפעילות שלי היה לפעול להביא אותם לגונדר. מצאתי אנשים,

שלחתי נציגים, שלחתי מכתבים, כשלושים ארבעים מכתבים לאנשים

מבוגרים, לקסים. תוך חודש וחצי הם התקרבו לגונדר, ברגע הזה

הסוכנות לא רצתה בי, לקחה את הדרכון שלי, דרכון דיפלומטי, עשו

אותו תוך עשרים וארבע שעות לצאת מהמדינה. הייתי שבע עשרה שנה

פרוד מהמשפחות שלי ולא נתנו לי לראות אותם.

אני יודע מה הסיבה, "הפרד ומשול", סלקציה, הוציאו אותי שלא

אפריע, והמשיכו בעבודה.

נעמי חזן; מתי זה היה בדיוק?

אליאס ברוך; סוף 91', ב-92' הגיעו וכבר התחילה העליה.

ב-92' ביקשו מהקסים, לחצו עליהם, שיעירו

על כל יהודי שמגיע, שנעלה אותו, אבל היו פקידים שמה שהיו מומחים

בנושא יהודי קוארה, שאמרו אנחנו מכירים את היהודים, ואמרו לקס

בן 86 שיישב שם ויעיד על כל יהודי. אז ברגע מסוים הבן אדם הזה

נשבר וגם היו שאלות, כמו מי אכל בשר, מי לא היה איתך, חקירה.

ממש עשו הרבה דברים והפרידו רשימות.

הקס נשבר, הוא לא רצה למות שם, כל הקסים רצו לבוא לפה, והעידו-

זה מה שיש, זה מה שנשאר זה אכל בשר, התנצרו, אנחנו לא רוצים

להשאר לשבת פה להעיד לכל אחד, תקחו אותנו בצורה כזאת.

הסוכנות סגרה את המשרד, בינתיים הגיעו אנשים לעלות אך המשרד

נסגר, המחנה נסגר, אין מענה. כיום יש כמעט מאה משפחות, יש לי

רשימה, אני יודע על ארבעים וחמישה אנשים שמתו, ילדים, אנשים

שנרצחו. כל העדה התכנסה היום, כל שבוע ביום חמישי מקבלים בשורות

מרות, ואנשים באבל. ארבעה קסים שהיו אמורים להגיע היום, לא

הגיעו בגלל שמישהו נפטר.

אנחנו מבקשים לבדוק את הנושא מהשורש, לאפשר להם לעלות בתור

יהודים. כמו שחבר הכנסת אדיסו מאסלה אמר, הקסים אמרו על מי שלא

היה לידם שהוא רחוק, הוא אכל בשר, זה מה שהתכוונו.

אנחנו דורשים היום מבני העדה גם, שיהיו מעורבים בהבאתם, מי

יהודי, מי לא יהודי, אנחנו מכירים את כולם, ישנם אנשים שיודעים,

שנולדו שם, שגדלו שם, כל החיים עברו שם, וכל מיני פקידים שהיו

שם, היו להם אינטרסים. מאז 1991 בשם יהודי קוארה עלו אנשים



אחרים. יהודי קוארה שלא דיברו יפה במשרד, הוענשו בשלוש שנים

ארבע שנים של ישיבה בגונדר, לאחר מכן העלו אותם. אפילו ישנם

אנשים ששילמו כסף ובאו ולא רוצים להעיד פה על כך כי הם חוששים

לגורל של האחים שלהם שנשארו שם. הרבה דברים יש.
היו"ר נעמי בלומנטל
למי שילמו כסף?

אליאס ברוך; לפקידים שם,

היו"ר נעמי בלומנטל; לפקידי הסוכנות?

אליאס ברוד; יש פקידים בסוכנות, יש פקידים שמעורבים

בנושא הזה.

רפי כהן; פקידים או מתורגמנים?
אליאס ברוך
יש פקידים שעובדים שם, הם המתווכים.
רפי כהן
פקידים או מתורגמנים?

אליאס ברוך; יש פקידים אתיופים, שעובדים במשרד. הם

המתווכים בין הפקידים לסוכנות, בנושא הזה.

אומרים להם "אם תשלם, נזרז לך את הענין, יגיע האישור ואתה

תעלה".

היו"ר נעמי בלומנטל; אבל איזה פקידים?

נעמי חזן; הם קסים?

אליאס ברוך; לא קסים.

נעמי חזו; הם בני העדה שצריכים להעיד על היהדות של

היהודים?

אברהם מג יסטו; הוא מתכוון לפקידים מקומיים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי מממן אותם?

אליאס ברוד; המשרד מחזיק אותם.

היו"ר נעמי בלומנטל; איזה משרד?

אליאס ברוך; הם יודעים את הבעיות של האנשים, זה לקח

להם שלוש, ארבע, חמש שנים, הם כל פעם

מגיעים למשרד ושואלים, ברגע מסוים אומרים "אם אתה תשלם ככה

וככה, העניו יזורז לך".

היו"ר נעמי בלומנטל; שמענו דברים כאלה.

רפי כהו; יש שחיתות.
יפת אלמו
קודם כל אני רוצה להודות לאחראי על

הקליטה. שמונה שנים נאבקנו בנושא עלייתם

של אותם היהודים. לא היתה לנו אוזן קשבת, אבל עכשיו כשזה נפתח

בצורה כזאת - מאז שרפי כהן לקח את התפקיד, אני חושב שמשרד הפנים

עושה עבודה טובה ונאמנה.

אני לא רוצה להכנס להסטוריה עכשיו, עברנו את ההסטוריה הקשה

ביותר שאמרו שיהדות אתיופיה נגמרה, אין עלייה, אני זוכר שבכינו

ואף אחד לא היה ניגש אלינו, הגיע הזמן לפעול בצורת נאמנה, שנפתח

מרכז אחד. כמה מרכזים יש ברוסיה? שמעתי שיש יותר מאלף מרכזים,

מרכזים במקומות השונים, אני לא נגד, זו הדרך הטובה ביותר. אבל

באתיופיה אנחנו רוצים לפתוח מרכז אחד. ואז קודם כל שני שלבים,

שלב אחד - יהודים שנמצאים בגונדר מהר מאוד להעלות אותם, מתוך

אנושיות, מתוך יהדות. השני - להתחיל חינוך ואז להביא אותם לארץ

ישראל.

אני פונה למשרד הבריאות, לפני שיהיו גלגולים ובעירת אחרות, אני

חושב שמשרד הבריאות גם צריך לפתוח הנחיה או הדרכה בנושא בריאות,

כפי שכיום רואים בעיות שאפשר למנוע אותן בצורה טובה ויעילה.

אני מאוד מבקש שמכל הגורמים, להתחיל היום חינוך יתודי.

רפי כהו; מה זה חינוך יהודי?

יפת אלמו; כוונתי להתחיל מרכז לימודי שם, זה מה

שאמרתי.

אדיסו מאסלה; הם לא יהודים?

היו"ר נעמי בלומנטל; הוא לא מתכוון להגיד שהם לא יהודים, הוא

מתכוון לאמר כמו שאנחנו לומדים

באוניברסיטה ובבתי הספר.

אדיסו מאסלה; בשביל מה להתחיל שם?

יפת אלמו; חבל, עד עכשיו גם ישנת, עכשיו אתה קם, אל

תלמד אותי מה זה ענין יהודי, אל תלמד אותי

איך לעשות, איך להאבק, נאבקתי כמו שצריך, כמו גבר, לא ישנתי, לא

ביקשתי תפקיד שיתן לי זה, ולא שיניתי את עצמי.

לכן כבוד היושב הראש, זה הזמן לפעול להתחיל ולעשות מאמצים, אני

פונה לסוכנות היהודית, לג'וינט, עשו מעשה יהודי, אל תפנו לנו

גב, עכשיו ג'וינט צריכה לפעול, גם הסוכנות היהודית, באמת אני

פונה לכל הגורמים היהודים.

הרב מנחם ולדמן; הנושא של קבוצת יהודי קוארה הוא טרגדיה

שקשה לתאר אותה.

הייתי בשליחות המדינה ב-1992 כאשר החלה עליית יהודי קוארה,

והדברים היו נכונים. הגישה היתה - שאחרי מבצע משה אין יותר

יהודים, ואני לא רוצה עכשיו לספר את ההסטוריה, אמרנו שיש יהודים

בקוארה. וכמו שחז"ל אומרים, המציאות קמה, אותם אלה שאמרו שהם

אינם, באו ברגליהם עם שישה קסים. נוצר מצב שאנשים שנקראו לעלות

כיהודים, חלק מיהודי קוארה, נותרו שם. אני הייתי עד ב-1992,

והדברים בכתובים על ידי אנשי הסוכנות, טרגדיות, אנשים נפטרו. הם



נקראו ונתקעו באמצע ללא שום סיוע. חלקם אינם בין החיים, וחלקם

נמצאים בגונדר.

אני רוצה לתאר בפניכם מצב, הייתי לפני שבועיים בגונדר, במשך

כשלושה ימים בקרב הקבוצה הזו. ישנה קבוצה שמונה קרוב לאלפיים

נפש בעיר גונדר, לא במקומות אחרים, יש שכונה מסוימת במבואות

העיר. רבים מהקבוצה של יהודי קוארה, להערכתי, ואני אומר את זה

במלוא האחריות והזהירות, זו קבוצה שנוהגת כיהודים, ככל יכולתם.

היכולת היא דלה מאוד, אבל ככל יכולתם הם שומרים על יהדותם בעיר

גונדר. אין לי ספק שחלק ניכר מהם מעולם לא התנצרו, כך שהם

מוגדרים ככל יהודי אתיופיה, עדת ביתא ישראל.

אני לא מתייחס לאלה שבכפרים, אין לי תמונת מצב מעודכנת, אני לא

הייתי שם. דברים נרמזו פה, איך הוכחות שאנשים הלכו לדת אחרת, זו

טרגדיה שאפשר לבדוק אותה ולזהות אותם כקבוצה יחודית שצריכים

לטפל בעלייתם באופן זריז.

המצב הוא סטטי. לגבי קוארה, הקבוצה שנמצאת עדיין בכפרים לא

זורמת לגונדר ולא לאדיס אבבה. הקבוצה שנמצאת בגונדר מחזיקה את

עצמה שם ולא יורדת לאדיס אבבה, היא מצפה לפתרון, כך שהמצב הוא

סטטי. גם אלה שהיו בכפרים לא גרמו לנהירה או משהו כזה.

לגבי מצבם הרפואי, מצבם הרבה יותר קשה מאלה שבאדיס אבבה, אין

להם טיפול רפואי, אין להם שום עזרה. העזרה היחידה שיש להם זה

קרובים ששולחים כסף, מעבר לזה מצבם קשה ביותר. כך שחייבת להנתן

- עד שיעלו - עזרה מכל כיוון שהוא, כדי להשרד. קודם כל מבחינה

רפואית, סיוע רפואי, ואני פונה לג'וינט שעשה רבות באתיופיה,

שיעשה ככל האפשר כדי להציל נפשות.

ביקרתי גם בבית הקברות שבו קבורים עשרות רבות. בהתחלה היו

קוברים מתחת לעצים, בשכונה. אחרי כן בבית הקברות היהודי

בוולאקה. היו חמישים נפטרים, חלקם הגדול, ללא שום סיבה, אנשים

צעירים שיכלו להיות איתנו, חלק משפחות עם אנשים שנמצאים פה.

הדבר העיקרי הוא הצלת נפשות, פיקוח נפש מבחינה רפואית, ואחרי כן

להשרד שם כיהודים עד שיעלו.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה, אני מקבלת את החלטות הממשלה

בענין הזה וגם מה שהיה בועדה. מיד אדווח

לכם.

עמי ברגמן; המדיניות של הג'וינט, היא לפעול לפי

מדיניות ממשלת ישראל, אנחנו לא עובדים לפי

מדיניות עצמאית שלנו. הג'וינט התחיל לפעול באתיופיה לפני הרבה

מאוד שנים, והיה מעורב ומעורב עד היום בכל הטיפול בעלייתם

ובטיפול של יהודים באתיופיה, כמו גם ביהודים בכל מקום בעולם. גם

ברוסיה.

אין שום החלטה, אברהם נגוסה, לשנות ולהעביר תקציבים מאתיופיה

לרוסיה.
אברהם נגוסה
אתה שמעת באותה פגישה שהוא אמר את זה.
עמי ברגמן
באותה פגישה נאמר והוסבר מה הג'וינט עושה

בישראל, מה הג'וינט עושה באתיופיה, ומה

הג'וינט עושה ברוסיה. הגיוינט להיפך, בא ואומר שהוא מעונין יותר

ויותר ללכת ולהפנות משאבים לקליטת יהודי אתיופיה בישראל. הוא



משקיע בזה הרבה מאוד מליונים של דולרים, על מנת שהפעילות הזאת,

הקליטה, תהיה עד כמה שיותר טובה. אבל אין שום כוונה ללכת ולקחת

את פת הלחם של יהודי אתיופיה, מאתיופיה לרוסיה, יש לנו מספיק

תקציבים לרוסיה. התקציבים שם הם אחרים וממקורות אחרים. זה באמת

לא רלבנטי לחלוטין.

אנחנו מכירים את הנושא, ותודה לכל מי שהחמיא לג'וינט. אנחנו

מכירים את הנושא ויודעים כמה הדבר עלול להיות בעל השפעות

עתידיות, אם תתחיל איזו שהיא פעילות מאורגנת בצפון. הפעילות של

הג'וינט וארגונים אחרים לדעתי, אבל אני אומר בשם הג'וינט, גם

לפני מבצע משה, גם במבצע משה, גם אחרי מבצע משה, גם טרום מבצע

שלמה ואחריו, נעשו בעיקר עד מבצע שלמה, מכיוון שהמצב הפוליטי

בין ממשלת ישראל לאתיופיה, היה שונה מהמצב היום. היה מצב שהיתה

מלחמה באתיופיה בין הצפון לדרום, היה מצב שלא היתה מערכת יחסים

בין ישראל לאתיופיה, מערכת יחסים דיפלומטיים. היום הגבולות

פתוחים, אפשר ללכת, אפשר לבוא, נציגי ממשלת ישראל יכולים להגיע

לכל פינה.

היום יש גם החלטות של ממשלת אתיופיה, כל אחד זכאי לעזוב את

אתיופיה, אם יש לו לאן להגיע.

לכן אני מאוד תומך בגישה ובעמדה שהושמעה פה על ידי כמה גורמים,

גם חבר הכנסת אדיסו מאסלה אמר את זה. אנחנו בעד קבלת החלטה

מהירה מי זכאי ומי לא זכאי, הנושא לא כל כך ברור ובהיר כמו שחבר

הכנסת שאדיסו מאסלה אומר, כי כבר הרב ולדמן אומר: רובם, חלקם,

צריכה להעשות בדיקה.

נעמי חזן! מי יושב שם היום? יש לך נציג שם?

עמי ברגמן; לנו אין נציג.

נעמי חזן! למי יש נציג?
עמי ברגמן
יצירת קומפאונדים ומתחמים, שלוקחים

עלויות גם של בריאות וגם של חינוך, עלולים

לגרום נזק רב שנים לאותם אנשים שנמצאים שם מכל מיני בחינות. אז

כולם יודעים שיש מי שמטפל בהם, לא צריך להתייחס. אם ממשלת ישראל

מחליטה שהאנשים האלה זכאים ויכולים להגיע, בתוך שבוע, עשרה

ימים, כל אחד יכול להגיע למדינת ישראל, לא צריך להתחיל פעילות

שם. אפשר להחליט שמי שזכאי מגיע מחר בבוקר לישראל. התהליך אורך

שבוע עשרה ימים והוא בארץ. לא צריך פעילות חינוך, בריאות, אנחנו

בבריאות מחר מגייסים, תשעים אחוז מאזור גונדר מגיע לקומפאינד

הזה לקבל טיפול. ואז מי יחליט מי יהודי ומי לא? מי נכנס ומי לא

נכנס? ואני לא רוצה לחזור על דברים שאמר אליאס, עם כל החשדות מה

הולך מסביב מתחת לקרקע, באנדרגראונד כדי לקבל זכאות לעלות

לישראל.

כדי למנוע את המצבים האלה, מי שזכאי יעלה לישראל, לא צריך

פעילות, לא של נקאו, לא של הגיוינט, לממשלת ישראל יש נציג של

משרד הפנים ואנחנו גם עוזרים בזה. אנחנו גם עוזרים למשרד הפנים,

עד היום, ונמשיך לעזור לו, כדי לתגבר את הכוח שלו כדי שיוכל

לקבל החלטות לגבי זכאויות מהר יותר.
היו"ר נעמי בלומנטל
מאה אחוז, תודה רבה.
עמי ברגמן
לדעתי הועדה צריכה לפנות גם לג'וינט וגם

לנקאו, ולכל ארגון וולונטרי אחר, כמו שאמר

רפי כהן, ולבקש מהם להמנע מכל פעילות בצפון.

אברהם מגיסטר; דוקא הארגונים האלה שעזרו בעבר ימשיכו גם

לעזור, כדי שהאנשים האלה יעלו את בני

האדם, כי הם מתים.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסדר אברהם, גברת בן דור.

שושנה בן דור; הבנתי שקודם כל עומדת על הפרק השאלה של

הזהות של האנשים שמדובר בהם, יהודי קוארה.

אם הם יהודים טהורים או לא. יושבות כאן שלוש נשים שביקרו בזמן

האחרון את היהודים מקוארה, בגונדר או באזור קוארה עצמה. הן

הביאו דו"חות שלדעתי מגלים רצון טוב לבדוק את הענין. לפי יכולתן

לשפוט את הדברים הן הביאו דו"חות חיוביים. אם יש ספק צריכים

לדעתי לשלוח למקום מיידית מישהו בעל ידע מתאים, כדי לבדוק את

המצב. שזה ייעשה מאוד מהר ושתצא מכאן החלטה.

אם כבר הוחלט שמדובר ביהודים שאין ספק לגבי המשך נאמנותם

ליהדות, אני חושבת שאנחנו פשוט צריכים לבקש מכל הגורמים לזרז את

עלייתם, ושרוב הטיפול ייעשה כאן.

עמי, לצערי הרב אני יודעת שגם אם מבחינה תאורטית ניתן תוך שבוע

לזהות, ברור שזה יהיה תהליך ממושך יותר. אני חושבת שצריכים בכל

זאת למצוא דרך לסייע לאנשים בתקופה שיש לקוות שהיא תהיה קצרה

מאוד.

עמי ברגמו; היום יש טיסות שבועיות.

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו יודעים.

שושנה בו דור; מדובר בכמה אלפי אנשים, אני חושבת

שצריכים, אם אין ספק לגבי הזהות שלהם, אני

מקווה שאפשר יהיה להוכיח את זה בקרוב ביותר, יש פשוט להעלות

אותם במהירות האפשרית. מדובר בכמה אלפי אנשים, אז צריכים גם

לדאוג שלא ימותו עד שיוכלו לעלות ארצה.

היו"ר נעמי בלומנטל; את לא מבינה מה אנחנו עושים פה? אם את

חושבת שאין מקום שועדת העליה והקליטה תשב

על הנושא הזה, אז לא היית צריכה להגיע לכאן. כך התחלת את דבריך,

את לא מבינה למה אנחנו יושבים.

נעמי חזן; היתה אי הבנה.

שושנה בו דור; לגבי שאלת זהותם, לא נשלח מישהו שיבדוק

בוודאות את השאלה הזאת, ומעבר לזאת שנחליט

פה אם יש לנו את האפשרות להמליץ שהטיפול יהיה מהיר ביותר.

היו"ר נעמי בלומנטל; מייק רוזנברג בבקשה.



מייק רוזנברג; אני פשוט רוצה להבהיר את העמדה של הסוכנות

היהודית. כמה שהבעיה הזאת מסובכת, נראה לי

שאנחנו מסבכים אותה יותר ממה שצריך. הסוכנות היהודית עובדת קשה

מאוד בכל העולם לחפש יהודים ולהעלות אותם לארץ. העמדה שלנו היא

ברורה, אם יש יהודים באתיופיה בצפון, אז צריך להביא אותם לארץ

כמה שיותר מהר. אם הם רוצים לבוא, כמובן גם אם לא רוצים לבוא,

הייתי משכנע אותם. אבל אני יודע שאנחנו מדברים על מקום יותר

מסובך.

הדבר הזה לא פשוט, והסוכנות היהודית לא יכולה לעשות את זה לבד.

כפי שהיא פעלה בעבר יחד עם ממשלת ישראל ויחד עם הג'וינט, שנתנה

סיוע במקום, אני חושב שאלה הגופים העיקריים שצריכים לעסוק בזה

גם היום. כפי שנאמר פה, הדבר הזה לא ייפתר בתוך שבוע שבועיים,

למרות שכולנו היינו רוצים. אם היינו יודעים בוודאות שיש זכאי

עלייה בחוק השבות, היינו מעלים אותם מיד, היינו מביאים אותם

לאדיס, מעלים אותם על מטוס, יש טיסות ישירות היום, מביאים אותם

לארץ.

כיוון שזה יקח זמן, צריכה להיות הערכות משולבת של כל הגופים

המטפלים בענין. זה משרד הפנים בראש ובראשונה, כי עליהם מוטלת

האחריות לפסוק מי כן ומי לא. הסוכנות היהודית, ברגע שמשרד הפנים

נותן אישור, מעלה ארצה, אז זה באמת יכול להיות תוך שבוע

שבועיים.

יש בעיה של טיפול באנשים בינתיים, בזה טיפל עד עכשיו הג'וינט,

בנאמנות לעם היהודי, ואני חושב שהם צריכים להמשיך לעשות את זה.

מה שעמי אמר זה גם נכון, אבל צריך לקחת בחשבון כל מיני שאלות גם

טקטיות ואיך זה יראה ומה זה יעשה, ואיך זה ישפיע על העבודה.

צריך לכנס פורום מקצועי, שיעסוק בכל הנושא הזה. הגוף הרביעי

שצריך להוסיף הוא משרד הקליטה. יש להם גם חלק, משרד הקליטה צריך

אחרי זה לקלוט את האנשים בארץ. יש גם משמעות ללוח זמנים בענין

הזה, לא כל כך פשוט, יש בעיה של תקציבים שעוברים או לא עוברים

למשרד הקליטה כדי לטפל בזה.

אנחנו עובדים עם משרד הקליטה בנושא הזה, ואני יודע שיש בעיות

תקציביות גדולות מאוד למשרד הקליטה, אולי בגלל זה הם לא נמצאים

פה היום.
בכל אופן אלה ארבעת הגופים
הסוכנות, הג'וינט, משרד הפנים ומשרד

הקליטה. הם עובדים ביחד טוב מאוד כרגע, לפחות בחיסול בקאומפאונד

באדיס אבבה. מה שעמי אמר זה גם נכון, ממשלת ישראל או ועדת השרים

צריכה לקבל החלטה, לטיפול במה שקורה בצפון, אנחנו שותפים ואנחנו

ניתן את כל כוחנו בתוך השילוב הזה לפתור את הבעיה על ידי העלאת

היהודים לארץ.
נעמי חזן
מה אתם עושים עכשיו בגונדר?

מייק רוזנברג; ברגע שיש אישור של משרד הפנים אנחנו מיד

מעלים אותם למטוס.

ח"כ נעמי חזן; אני שואלת בדיוק מה אתם עושים, מה הפעילות

של הסוכנות עכשיו בגונדר, ואולי גם

בקוארה.
מייק רוזנברג
קודם כל יש לסוכנות היהודית נציג מקומי

בגונדר שבעצם אין לו מה לעשות כרגע. אם

אני אנתח איך אני רואה את הבעיה כרגע, הבעיה המיידית הדחופה

ביותר, אולי הדחופה ביותר הוא הנושא הבריאותי, לאלה שבגונדר.

אני רוצה לברך את משרד הפנים על שינוי ההחלטה שלהם, לפחות עד

סוף השנה, להאריך את מנדט הקונסול שמטפל מטעמם בנושא זכאות,

ולברך על מה שרפי כהן אמר, שהוא יגיע לגונדר לעתים קרובות.

מה שחבר הכנסת אדיסו מאסלה אמר זה בדיוק המצב,' ברגע שיתפרש שאין

לנו נוכחות, שאין תקווה, שלא מטפלים או שחס וחלילה מנסים לטפל

באתיופיה כמו שמטפלים בפילדלפיה, בנושא עלייה, העסק הזה יגרום

לקואמפאונד נוסף.

נעמי חזן; במלים אחרות, אם הבנתי אותך נכון, כרגע

יש נציג של הסוכנות בגונדר.
מייק רוזנברג
אין נציג, יש עובד מקומי.

נעמי הזן; יש עובד מקומי שלא עושה שום דבר?
מייק רוזנברג
הסוכנות היהודית לא יכולה לעשות דבר

כדי להעלות מישהו לישראל אם אין לו זכאות,

הוא צריך לקבל זכאות ממשרד הפנים.
נעמי חזן
ואין שרותים או משהו כזה. הג'וינט יצא

מגונדר, נכון?
היו"ר נעמי בלומנטל
לא היה, היה רק באדיס.
נעמי חזן
הג'וינט לא נמצא שם.
מייק רוזנברג
נציג הסוכנות נמצא באדיס אבבה, הוא נוסע

מדי פעם לגונדר, הוא נסע גם עם נציג משרד

הפנים, והוא יכול להמשיך לנסוע. אבל הסוכנות מטפלת בנושא הזה

טכנית בהעלאת היהודים לארץ ישראל. זה התפקיד של הסוכנות, נקודה.

הסוכנות לא יכולה לעשות יותר מזה. לכן הסוכנות תלויה במשרד

הפנים, ואם משרד הפנים לא נמצא בצפון, הסוכנות היהודית לא יכולה

לעשות הרבה.

הבקשה שלי, אני חושב שגם של כל אלה שעוסקים בנושא הזה, שארבעת

הגופים שהזכרתי אותם, יקבלו הנחיה של ממשלת ישראל להמשיך לטפל

ביהדות קוארה, שחלק ממנה נמצא בגונדר, חלק בכפרים, לקבוע את

זכאותם ולהעלות אותם לישראל.
נעמי חזן
מה מונע ממך לעשות את זה עכשיו?

אתה נתת את הדוגמא של פילדלפיה, יש לך

שליח עליה בפילדלפיה, זה המנדט שלו. מדובר בחוק השבות, אני

מזכירה לכם.
מייק רוזנברג
הסמכות לקביעת זכאות לפי חוק השבות

היא בעצם של משרד הפנים. משרד הפנים נתן

את הטיפול בנושא זה ברוב מדינות העולם, גם משרד החוץ בתמונה,



דרך שליחי הסוכנות היהודית. בפילדלפיה למשל השליח של הסוכנות

היהודית מטפל, אבל המנדט שהוא מקבל זה ממשרד הפנים.

בחמ"ה, המנדט הזה ניתן ללשכת הקשר, לא הסוכנות היהודית קובעת מי

זכאי ומי לא.

נעמי הזו; אנחנו מדברים עכשיו על אתיופיה.

מייק רוזנברג! באתיופיה הסמכות הזאת יושבת במשרד הפנים.

רפי כהו; מאז 1991.

מייק רוזנברג; לכן הם היום הסמכות הבלעדית לקבוע זכאות

או אי זכאות. ברגע שיש זכאות, הסוכנות

היהודית מטפלת בעלייה.

היו"ר נעמי בלומנטל; חבר הכנסת זנדברג.

אליעזר זנדברג; בעיסקת ארבעת הגופים לא הזכרת את נקוג'

לפחות באדיס אני חושב שמאז שנקוג' קיים,

הוא הרבה יותר דומיננטי מכמה גופים אחרים שהזכרת.

מייק רוזנברג; בסדר, אני מוסיף, יש גם משרד הבריאות.

אליעזר זנדברג; מה עמדתך לגבי נקוג' בענין הזה?

מייק רוזנברג; אנחנו נשמח לקבל עזרה מכל גוף שעוזר בצורה

מתואמת למפעל הזה. זה פשוט בגלל המציאות

של אתיופיה. ח"כ נעמי חזן, הדבר לא כמו בפילדלפיה, כי אתיופיה

היא מדינה קצת שונה, יש בעיות בשטח, בעיות לוגיסטיות. לכן אסור

לפרש את החלטת הממשלה או הקבינט הקודם, שמטפל באתיופיה כרגע כמו

בכל המדינות. גם בחמי'ה זה לא כמו כל המדינות. יש סידור מיוחד,

גם באתיופיה נדרש סידור מיוחד.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני רוצה לתת לכמה אנשים שהיו במקום לדבר.

שרי בשי; אני ודמלה היינו באתיופיה עד לפני

שבועיים. ביקרנו שם בביקור פרטי באזור

גונדר. בילינו חמישה ימים עם המשפחות שם, זה היה התחלת חג הפסח.

ראינו אותם אופים את המצה שלהם בערב פסח. ראינו שהם לא אכלו חמץ

כל החג. הם גם הסבירו לנו שהאוכל שלהם -זה חלק מהתרבות שלהם.

הקשבנו לסיפור שלהם על יציאת מצרים, ראינו שבשבת הם לא נוסעים

ולא מדליקים אש. ראינו את בית הקברות שלהם, שהוא בית קברות

יהודי, ויש עוד בית קברות באפונטנוס איפה שהם קוברים את הילדים

הקטנים, אמרו שהיו בין חמישים למאה ילדים עד גיל שש, שנקברו שם.

הם שומרים על מסורת ביתא ישראל ככל יכולתם, למרות היותם ללא

קסים. המשפחות האלה, כאלף שש מאות נפש, לפי נציגת הסוכנות

בגונדר, העובדת המקומית, יצאו מקוארה תחתון בהזמנת ישראל לעלות

ארצה. אלה שהגיעו מוקדם, כלומר ב-1992, הובאו לישראל וגרים פה

היום. אלה שחיכו למכור את רכושם ולאסוף את משפחתם נדחו או בטענה

שהם פלשמורה, או בהסבר שהם צריכים לחכות עד שהפלשמורה יעלו



לארץ. כתוצאה מכך הרבה משפחות הופרדו, הילדים בישראל וההורים

באתיופיה או הפוך.

המשפחות האלה יהודיות ולהן יש אותה זכות לעלות כמו שהיה לכל

יהודי קוארה ב-1992 ולכל היהודים שעלו במבצע משה ושלמה. כל עוד

שהם נשארים בגונדר בלי קסים, קשה להם לחיות כיהודים. מעבר לזה,

המשפחות האלה מכרו את בתיהן ועזבו את כפריהן, בהבטחה שיגיעו

לישראל, הרוב לא יכולים לחזור לקוארה, כי הנוצרים שלהם מכרו את

בתיהם סרבו להחזיר אותם.

בקוארה הם היו איכרים ובעלי קרקעות, בגונדר לרוב אין עבודה

בכלל, אלה שעובדים מרויחים כחמישה בליון שזה עשרה שקלים, משכורת

מאוד נמוכה יחסית למחירי אוכל ובית. הם חייבים לשכור בית ולקנות

מיס. העיריה לא מאשרת להם לקנות את הבתים כמו שהם רוצים. אין

להם מספיק לאכול. היחסים בינהם לבין הנוצרים התדרדרו, גם כי הם

חדשים וזרים בגונדר, וגם כי רוב קהילתם עזבה כבר.

כל זה כתוצאה ישירה מהתערבותה של ישראל, מהזמנתה לעלות ארצה.

לישראל יש אחריות לשלוח שליחים לאזור לבדוק אותם ולהביא את

היהודים שרוצים לעלות.

היו"ר נעמי בלומנטל; תאמרי מה ההתרשמות שלך, אחר כך נחליט מה

על ישראל לעשות.

שרי בשי; שלחו הזמנות לקוארה עליון ולקוארה

תחתון, היהודים הגיעו, אבל אלה שהגיעו

באיחור לא היו זכאים לעלות.

אמונה לנדאו; אני הייתי בקוארה לפני שנה בדיוק.

אני מאוד מקווה שהועדה תתכנס שוב לדבר על

אותו נושא עם תמונות עדכניות מקוארה. אני מאוד מקווה שהמשטרה או

המחתרת במקום לא עצרו אדם שנמצא שם עכשיו עם וידאו ולא החרימו

את הוידאו, כי אחרת לא תוכלו לראות כלום. כך שתבינו שיש גם

כוחות אופל באזור, יש כוחות קשים באזור.

בניגוד לנציגי העדה שעלו לארץ ב-1992 ואולי גם אחר כך, אני

הייתי שם בשנה שעברה. הגעתי לשם בטעות, והלכתי ברגל שבועיים,

ותאמינו לי הלכנו ברגל ביערות עד וראינו דברים מדהימים. הגענו

לשלושה כפרים מרכזיים. כפר אחד נקרא בדלה, בטעות ירדנו מהאוטו,

זה היה סוף הכביש, הקיפו אותנו חבורת אנשים, פעם ראשונה שראו

אדם לבן, שאלו אותנו מאיפה אתם, אמרנו מישראל, והם השיבו גם

אנחנו מישראל. יושבים אני מדברת קצת אמהרית, מירו מדבר אמהרית

שוטפת, דיברנו איתם, התברר שכל הכפר יהודי, מדובר על כחמש מאות

נפש.

הלכנו ברגל עוד כשבוע, עשינו איזה שהוא סיבוב בקוארה לחפש עוד

יהודים, כי הופתענו מהענין הזה. הגענו בסופו של דבר לכפר הגדול

גיאגו, שם יש בסביבות תשע מאות אנשים.

כשחבר הכנסת אדיסו מאסלה אומר כפר קוארה, הייתי רוצה לדייק

ולהגיד שזה אזור קוארה. יש לי כאן סקיצה של מפה, שזה גם מופיע

אצלנו. קוארה נמצאת על הגבול הסודני, ומי שמכיר את ההסטוריה של

אתיופיה יודע שקוארה היתה סגורה עד 1992, בגלל פעילות של מחתרת.

ב-1992 כבשו כוחות הממשלה את האזור, באופן רשמי, תצליחו לצאת כל

היהודים שחיים בקוארה עילית. בדו"ח שלי שאני גם מחלקת לכם, וזה

חלק קטן מהדו"ח, אנחנו מפרטים פחות או יותר מה קרה שם.



החלק העליון הוא קוארה עלית, הגיעו משם רוב הקסים, ששת הקסים

שנמצאים היום בארץ הגיעו מאזור קוארה עלית. היהודים שנשארו

נמצאים בקוארה תחתית.

האזור מופרד על ידי מצוק של יותר מאלף מטר. לנו לקת כמה ימים

כדי לרדת אותו כי הוא מאוד מסוכן ומאוד קשה. אנחנו לא יכולים

לצפות שהיהודים יעלו את המצוק כדי להגיע לכביש. אלה התנאים

הגאוגרפיים של המקום.

היו אנשים שהעירו על כך שמדובר בפלשמורה, שמדובר באנשים לא

יהודים. אני לא אוטוריטה דתית, אבל עבדתי עם יהודי אתיופיה

בארץ. הייתי עם הפלשמורה בפסח שעבר עם הרב ולדמן. באתי ליהודים

ואני רואה הבחנה ברורה, כאן מדובר ביהודים, כאן מדובר בפלשמורה.

יהודי קוארה הם יהודים, את זה אני יכולה לקבוע על בסיס מה שאני

ראיתי. יש להם בתי נידה, האישה בזמן נידתה יוצאת מחוץ לבית במשך

שבעה ימים, לא חוזרת לבית, ראיתי בתי נידה וציינתי בתי נידה.

ראיתי שם ציון של שבת, מעבר לענין שלא מדליקים אש בשבת, אנשים

גם לא הולכים מרחקים ארוכים. אז במקום שכל הכפר מאות אנשים

יתגודד סביבנו, מהבוקר עד הלילה, לא הגיעו אנשים בשבת, היתה

מנוחה, אנשים דיברו בשקט. בצאת השבת אנשים עשו טקס הקפה הראשון,

מעין הבדלה כמו שאנחנו עושים היום.

דיברנו איתם על שחיטה, דיברנו על ברכות שונות, דיברנו על כל

מיני דברים, כל הדברים האלה כתובים בחלק הקטן הזה של הדו"ח שיש

לכם כאן.

אליאס ברוך דיבר על איזה שהוא ענין פוליטי, משהו שקרת, האשמות

הדדיות. זה ענין של פוליטיקה פנים עדתית, והיום הוגדה מגובשת

מאחורי היהודים האלה. היום העדה יודעת ומבינה מה קרה ב-1992

שהיתה מריבה פנימית, ומריבה שהולכת אחורה כמעט מאה שנה, מריבה

שמדברת על המנהיגות הפוליטית והעדתית של עדת קוארה. מת שקרה היה

נקמנות ולדאבוננו הרב הסוכנות היהודית בזמנו האמינה לקסים ולא

העלתה את שאר היהודים לארץ. אבל זה לא אומר שהם לא צריכים היום

לעלות לארץ.

אני חושבת שהדברים שאתה אומר הם דברים לא נכונים, כשאתה אומר

לא נפתח עוד מתחם בגונדר, מצד שני יש בעיה מאוד קשה. כמו ששרי

אמרה, יש יהודים בגונדר, חס ושלום שהיהודים מהכפר יבואו לגונדר,

בגונדר יש איידס, בגונדר יש עוני, בגונדר יש רעב ובגונדר אין

עבודה ואין לחם ואין מים. לאנשים בכפרים אין את כל המחלות, אין

את כל הבעיות האלה ויחסית המצב הכלכלי הוא טוב.

בואו תבחינו כמו שהבחנתם עד עכשיו, יש בעיה בגונדר, יחסית אין

בעיה בכפרים. בואו לא רק נדבר על קהילה במצוקה מבחינת כלכלית.

דיברתי אתמול עם אח של מנהיג הקהילה, אמרה איוב. הוא נמצא עדיין

בכפר גלגו בתוך קוארה. לפני כחודשיים לאמרה איוב נשרפו השדות,

הוא אדם אמיד, יש לו ארבעים ראשי בקר, יש לו אשה, יש לו המון

נכדים, הבנות שלו מתו בלידה, ויש כמובן בעיות בריאות שאנחנו לא

נדבר עליהם כאן. נשרפו לו השדות ואני לתומי חשבתי שנשרפו לו

השדות בגלל בעיות טבע. אמר לי אתמול אחיו לא נשרפו לו השדות

בגלל בעיות טבע, נשרפו לו השדות כי היתה כאן התארגנות מלוכדת

לשרוף לו את השדות. משהו נגד היהודי, נגד המנהיג היהודי של

המקום, לבוא ולשרוף לו את השדות. אנחנו שלחנו כסף והאחים שלו

בארץ שלחו כסף והכסף הגיע לידי אמרה איוב.

זו רק דוגמא קטנה של מה שקורה שם. יהודי קוארה מונים על פי

הרשימות שיש לי 2200 אנשים באזור קוארה, ועוד יש 1600 אנשים, מה



ששרי אומרת, של נציגת הסוכנות. לדעתי הרשימות מצטלבות, מישהו

צריך לבדוק ולעדכן את הדברים האלה.

אתם חייבים להבין דבר מאוד חשוב, יהודי אתיופיה לא מתחתנים

אחורה שבע דורות, ואם אתם מדברים על זה שנשארו שלושת אלפים,

ארבעת אלפים אנשים מאחורה, אין לאנשים עם מי להתחתן היום, ואם

מישהי מתחתנת עם מישהו בקרבה של חמש דורות זה נחשב גילוי עריות,

חלילה כמו שאנחנו נתחתן עם אח שלנו.

היום בוכים לנו ראשי הקהילה, ארבעת האחים איוב, ואומרים לנו אין

לנו עם מי לחתן את הבנות שלנו, אין לנו המשכיות של דורות.

לדאבוננו יש לי ברשימה מספר אנשים שהתחתנו עם גויים, והעדה

יודעת בדיוק מי זה הנוצרים האלה ומגבילה אותם משאר האנשים. אבל

שתבינו, יש כאן סכנת התבוללות ממדרגה ראשונה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מקוני, אתה רצית להגיד משהו.
טקלה מקוני
כולם דיברו על זה, נכון לעכשיו מה אנחנו

צריכים להגיד לנציגי העדה. אני חושב

שצריכה להיות החלטה לפחות ברמה כללית מה האנשים צריכים להגיד

לגבי האנשים שנמצאים בגונדר, לגבי אנשים שנמצאים בכפר. אם אין

החלטה, המצב עכשיו נמצא בבלבול נוראי. אני בטוח שאלה שנמצאים

בגונדר יודעים על סגירה של מחנה אדיס אבבה, ויש חשש שהם יזרמו

לאדיס אבבה, חשש גדול.

יתרה מזאת, אלו שנמצאים בכפר, יודעים שהם עוזבים והם עלולים

להגיע לגונדר. לכן צריכה להיות החלטה מיידית ומהירה. לדעתי,

צריך לערב את נציגי העדה, נציגים של אזור קוארה בועדות של

הסוכנות היהודית, ואפילו לשלוח אותם. אם יש משלחת שיוצאת בקרוב,

צריך לקחת נציגים, לארגן את הנושא, והנציגים האלה גם יכולים

להגיע לאזור קוארה, ויכולים לארגן את הנושא עד שתתקבל תמונה.

בנוסף לזה אסור לחכות, הם מתים ברעב. בגונדר המצב מאוד גרוע,

צריך להביא אותם מיד. הנושא הוא נושא חוק השבות ולא נושא אחר,

זה חוק השבות. יש קסים, יש נציגים, אפשר לשבת עם הסוכנות, עם כל

הגורמים, למנות האנשים במספרים, מדובר באלפיים נפש שנמצאים

בגונדר, אפשר לדעת מי יהודי, מי לא יהודי. מי שיהודי מיד להעלות

אותו, חבל על הסחבת.

נעמי חזן; אני חושבת שיש פה תמימות דעים ואני רוצה

רק לסכם את הדברים על פי ראייתי.

יש חובה להעלות במהירות האפשרית את יהודי גונדר ויהודי קוארה,

ואני עושה בכוונה כרגע את ההפרדה הזאת, כדי לא ליצור בלבול.

נראה לי שיש חוסר תיאום או חוסר בהירות לגבי מי צריך להנחות מה.

אם מדובר בהנחיה של משרד הפנים, ואני מברכת על השארת הנציג של

משרד הפנים באתיופיה, צריך לעשות את זה, וזה יבהיר גם לנציגי

הסוכנות מה עליהם לעשות.

כרגע יש לי הרגשה שיש תיאום בין השניים, אבל בהירות אין, אין

הנחיה. אני מבקשת שאנחנו פשוט נבקש הנחייה מוועדת השרים לעניני

קליטה ועליה בענין הזה, כדי שהדבר יהיה ברור לחלוטין ויזרז את

כל המהלכים. זה דבר שאנחנו עושים טוב ביחד.

אני מאוד מופתעת מכל הגורמים שמעורבים בנושא אתיופיה, עד כמה דל

המידע שעומד לרשותנו. גם לגבי המצב בגונדר, אבל יותר טוב המצב

בגונדר מאשר המצב בקוארה. בעצם יש לנו רק עדות אחת, במקרה של



סטודנטית שלי לשעבר. אני באמת מבקשת ואני חושבת שחלק מהסיכום

צריך להיות שאנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיה בצורה הרבה יותר

שיטתית איסוף מידע ועובדות לגבי שתי הקהילות הגדולות שנותרו

באתיופיה, אני חושבת שזה יסייע.

אם נוכל להסכים על הדברים האלה, עשינו מעשה יעיל.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו רוצים לסכם את הישיבה, אני רוצה

להודות לכל המשתתפים כאן. אני מבינה שמשרד

הקליטה לא שלח נציג, אני מבקשת למחות על כך, זאת ועדת עליה

וקליטה, זאת החובה שלהם להגיע לישיבות עליה וקליטה. אני לא

נתקלתי בזה בעבר שלא מגיע נציג. אני מקווה שזה לא מצביע על איזו

שהיא אפליה בין יהודים ליהודים, אני ממש נדהמת שמשרד הקליטה לא

שלח נציג לישיבה ואנחנו רוצים למחות על כך. אנחנו לא נסכים לכך

ואם זה יקרה עוד פעם אנחנו נפנה ליושב ראש הכנסת, חובתם להיות

בועדת הקליטה והעליה. בכל ועדה, משמוזמן נציג ממשלה, הוא חייב

להיות כאן.

איו ספק שעלו כאן בעיות סבוכות, אי אפשר להתעלם מזה. דובר על זה

בעבר, אמרו לנו שיהיו דברים כאלה וכאלה. אחת הבעיות שעלתה שוב

ושוב היתה שאמרו יתראו, עכשיו יבואו אנשי הפלשמורה', זה עלה כאן

בועדה בעבר, 'ואחר כך יבואו עוד אלפים, ויבואו עשרות אלפים

ומאות אלפים ויאמרו אנחנו יהודים, מתוך המגמה להגיע למדינת

ישראל בשל התנאים הטובים יותר'. אני לא מאמינה שזה המקרה במקרה

הזה, כאן יש טרגדיה אנושית של אנשים שבשל נסיבות פוליטיות שהיו

אז בגבול, היו מורדים ופשוט היו כאלה שנתמזל מזלם אני מקווה,

אנחנו נוכיח את זה בעוד עשר שנים שהמזל שלהם שפר עליהם. לא תמיד

היום המצב כל כך טוב מבחינה בריאותית, אבל אני מקווה שתוך כמה

שנים כל עולי אתיופיה ידעו שבאמת שפר עליהם גורלם לעומת אחיהם

שנשארו שם. המגמה שלנו שלא ישארו אחיהם, מי מהיהודים באתיופיה.

לכן אני מציעה לא לצאת בשלב הזה באיזה שהן החלטות, אלא לחכוונ

שיגיע נציג הסוכנות, מנכ"ל מחלקת העליה, מייק רוזנברג, שיוצא

עכשיו לאתיופיה. נקבל תמונת מצב עוד יותר ברורה, נוכל לראות גם

איך אנחנו יכולים לקדם את הנושא.

הנושא לא פשוט, משום שאם עכשיו תהיה החלטה שגופי הסיוע השונים

נותנים סיוע, מה שיקרה שיכולות להיות גם רמאויות ויבואו אנשים

שאינם יהודים ושאינם זכאים והם בעצם יגרמו לאלה שזכאים עוול

אדיר. הם יבואו לקבל סיוע, יכול להיות שיהיו מקרי שחיתות, ואז-

שוב פעם יגידו זה לא אלפיים איש, יש כאן ארבעת אלפים איש, ומי

יצא ניזוק? אותם אלפיים שנמצאים שם וזכאותם ברורה לחלוטין,

אנחנו נקיים עוד דיון, אין ספק שהזכאות של אותם יהודים, וזאת

תהיה המגמה שלנו, היא כפי שהיתה בעבר. יש לנו החלטת ועדה לגבי

הפלשמורה, אני רוצה להראות שהזרוז וההחלטות שלנו הן בהחלט

משמעותיות. יש כאן החלטה של ועדת העליה והקליטה מיום 2 ביוני

1997 לגבי העלאת בני הפלשמורה. הלחץ שאנחנו הפעלנו, מיד לאחר

מכן כעבור שלושה שבועות היתה החלטת ממשלה חד משמעית בנושא הזה,

זה מה שהביא לכך שבאמת הנושא הזה נגמר.

אני רוצה כן לשבח אתכם, משרד הפנים, על הפעילות שלכם, על כך

שהנציג נשאר. לא נאפשר שנציג מטעמכם לא יהיה במקום, כדי להמשיך

ולהעלות את אותם יהודים שזכאים על פי חוק השבות לעלות למדינת

ישראל. זאת תהיה המגמה שלנו, אבל אני בכל זאת רוצה שנקבל עוד

הבהרות.



אלכס לבנטל; אני שם לב שכל פעם, נציג אחד ילך עם

הסוכנות, השני ילך עם משרד הפנים, השלישי

ילך מפה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם גם רוצים לנסוע?

אלכס לבנטל; אני לא רוצה לנסוע, לא הייתי באתיופיה,

אבל כדאי שפעם אחת תהיה נציגות אחת.

היי"ר נעמי בלומנטל! בשביל זה יש לנו עוד ישיבה.

שושנת בן דור; אני מקווה שהנציגים של הסוכנות יגיעו לא

רק לגונדר, אלא לקוארה.

היו"ר נעמי בלומנטל; עלו פה שתי גישות שהן תמשכנה ללוות

אותנו. גישה אחת שאומרת בואו ניתן סיוע

כבר עכשיו, בשל המצב הגרוע מאוד שהם נמצאים בו, בסכנה, מצוקה

ועוד כהנה וכהנה. גישה אחרת אומרת, כדי שלא נסחף עוד פעם עם

הסיוע הזה, שיכול להביא לקומפאונד, מחלות והסיפור שעברנו אותו,

בואו נעלה אותם מיד לארץ.

אלה שתי הגישות העיקריות שעלו כאן בישיבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11

קוד המקור של הנתונים