ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/05/1998

מצב האבטלה בקרב העולים החדשים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 142

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני. ח' באייר התשנ"ח (4 במאי 1998). שעה; 10:00



נכחו: חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

רומן ברונפמן

שמואל הלפרט

צבי ויינברג

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

יורי שטרן
מוזמנים
יוסף פרחי - מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה

שמואל פרידמן -סגן מנהל אגף שירותים אישיים וחברתיים

במשרד העבודה והרווחה

נטאשה מיכאלוב- סגן ממונה על תקציבים במשרד האוצר

עוזי גדור - רכז לענייני אבטלה במשרד ראש הממשלה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה לעולים במשרד הקליטה

עמוס אפרתי - סגן מדענית ראשית במשרד התעשייה והמסחר

יעקב ליפשיץ- מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים במשרד התעשיה

משה דימרי - מנכ"ל שירות התעסוקה

אברהם כהן - מנהל המרכז לתעסוקת אקדמאים בשירות

התעסוקה

ד"ר יוסף מנדלביץ - מנהל מרכז תעסוקה לעולים

אהובה בלזר - רכזת תעסוקה במרכז תעסוקה לעולים

מניקר ודים - הרשות לקליטת עלייה בעיריית ירושלים

סילבינה מנקר- מנהלת מטה עליה 2000

יעקב בלום - יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

מיכאל בלום - רכז תעסוקה במועצת ארגוני העולים

ברנרד זנזורי- רכז פרויקטים בהתאחדות עולי צרפת

אסתר טובול - התאחדות עולי צרפת

אלכסנדר ברמן- עמותת "שילוב"

מיכאל וקסלר - סגן יו"ר איגוד מהנדסים עולים

אנטולי קומיסר- יו"ר איגוד מהנדסים עולים

אלכסנדר איכטיימן - מהנדס מובטל
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
מצב האבטלה בקרב העולים החדשים



מצב האבטלה בקרב העולים החדשים
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה.

היום ננסה להתמודד עם בעיית האבטלה בקרב העולים החדשים. אנחנו ביקשנו

לזמן לישיבה היום את אנשי שירות התעסוקה, ומר משה דימרי שהוא מנכ"ל שירות

התעסוקה נמצא כאן איתנו והוא ימסור לנו נתונים עדכניים לגבי האבטלה בקרב

העולים. אני חושבת שזוהי הפעם הראשונה בה הוא מתארח בוועדת העליה והקליטה. כמו

כן, נמצאים איתנו אנשי משרד העבודה והרווחה.

לפי הנתונים המצויים בידינו, מצב האבטלה בקרב העולים החדשים הוא לא יותר

גרוע ממצב האבטלה בקרב התושבים הותיקים. המספרים נשמעים יחסית נמוכים, אבל

צריך לזכור כי כל מובטל ומובטלת הם עולם ומלואו והקושי שלהם להשיג עבודה הוא

אדיר. אני כל הזמן מקבלת פניות, גם מעולים וגם מותיקים, בהן יש בקשות לעבודה

ולתעסוקה וזה מתבטא גם בסטטיסטיקות. אני שומעת גם מאנשים אחרים איתם אני

נפגשת, כי הקושי הגדול שלהם היום הוא התמודדות עם הפניות לתעסוקה.

מרבית העולים אינם עובדים במקצוע שלהם, ואם הם כבר עובדים בארץ במקצוע בו

הם הוכשרו, אז הם מועסקים בדרגות הרבה יותר נמוכות מבחינת סטטוס, מהסטטוס לו

הם היו רגילים בארצות מוצאם. בארץ הם גם משתכרים משכורות יותר נמוכות וכתוצאה

מכך הססטוס החברתי שלהם נמוך יותר. הוא לא בהתאם למקצוע שלהם. לדעתי, זוהי

הבעיה העיקרית בקרב העולים החדשים. העולים החדשים חשים שהם אינם מפיקים מעצמם

את היכולות שיש להם מבחינה מקצועית. לצערנו, ראינו גם התאבדויות על רקע זה.

חבר הכנסת יורי שטרן, בבקשה.
יורי שטרן
מהנתונים שנמצאים בידי אני מבין כי הם מתייחסים רק לעולים שהגיעו בשנתיים

האחרונות, האם זה נכון?
משה דימרי
אצלנו מוגדר עולה חדש כמי שנמצא בארץ שנתיים.
יורי שטרן
אני מבקש ממר דימרי להתייחס לנתוני האבטלה ותעסוקה של עולים חדשים שהגיעו

בכל העלייה הגדולה שהגיעה בשבע-שמונה שנים האחרונות. אני גם מבקש לקבל,

במושגים יחסיים, את נתוני אבטלה בקרב עולים שהגיעו בשנתיים האחרונות. כלומר,

לא רק בכוח העבודה. בנתוני שירותי התעסוקה נכתב כי העולים מהווים סך הכל 7%

מדורשי העבודה ולדעתי זה נתון מטעה. לפי החישוב הפשטני שעשיתי עכשיו יוצא כי

רמת האבטלה בין העולים האלה היא עד 15%, שזה פי שניים מהממוצע הארצי. על פי

הנתונים, יש למעלה מאחד עשר אלף דורשי עבודה בקרב העולים. במשך שנתיים מגיעים

מאה ועשרים אלף עולים מתוכם כוח העבודה הוא לא יותר משמונים או תשעים אלף,

מכאן ששעור האבטלה מקרב העולים הוא גבוה מאוד וזה לא מופיע בנתונים.
משה דימרי
לפני שאכנס לנתונים ולמספרים, וככלות הכל כל מספר מייצג אדם מובטל, אני

רוצה לומר כמה מילים מקדימות. לצערנו הרב, בתקופה האחרונה יש לתושבי מדינת

ישראל יצר הלקאה עצמית. יש לנו נטייה לצבוע כל דבר ועניין בצבע שחור, למרות

שהמצב הוא לא כל כך גרוע. העלייה הגדולה מאוד ממדינות הבר העמים ומאתיופיה

בשנים האחרונות, תרמה תרומה גדולה והיא הביאה ברכה למדינת ישראל. בסך הכל, רוב

העולים החדשים נקלטו במדינה ונקלטו במקומות עבודה. למעלה מ-85% מכוח העבודה כן

נקלט בעבודה. בהתייחס למגבלות של מדינת ישראל, ובהתייחס לקצב הצמיחה וההתפחות,

אנחנו רואים פה ברכה גדולה מאוד שיכולה לשמח אותנו. מצד שני, עדיין לא פתרנו

את כל הבעיה ולכך אני אתייחס.

לפני לא מעט חודשים השתתפתי בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בו

טענתי כי ישנה קלות בלתי נסבלת בקבלת דמי אבטלה במדינה. הדעת גם לא סובלת מספר

כה עצום של עובדים זרים, חוקיים ולא חוקיים. אנחנו גם רואים חוסר רצון מצד

צעירים ישראלים בלתי מקצועיים להשתלב בעבודות שנחשבות עבודות פשוטות כגון:

עבודות בענף הבניין, החקלאות והתעשייה. לעומת זאת, אנחנו ראינו לא מעט פעמים

שמהנדסים ורופאים שבאו עם גל העלייה ממדינות חבר העמים כן התפשרו וכן הסכימו

לקבל לתקופת ביניים כל עבודה, אם זה בשטיפת מכוניות או בשטיפת חדרי מדרגות,

כי הם ידעו שהמצב הוא קשה. אני רוצה לציין זאת לשבח ולהעלות על נס את הרצון

שלהם לעבוד בכל עבודה, אפילו בעבודה פשוטה. אני חושב שהנכונות שלהם לעבוד בכל

עבודה היא תוצאה של חינוך.
סופה לנדבר
מדינת ישראל מקבלת את העולים אך היא מנצלת אותם על ידי כך שהיא מעסיקה

אותם בעבודות שחורות. אין מדינה בעולם שמנצלת אותם כפי שאנחנו מנצלים אותם.
משה דימרי
חס וחלילה.
סופה לנדבר
אתה מדבר פה על כך שהעולים הביאו ברכה למדינת ישראל וזאת אנחנו שומעים לא

פעם אחת. אנחנו רוצים לשמוע ממך נתונים, לא רק לגבי השנתיים האחרונות, אלא

לגבי כל העלייה. אנחנו מעוניינים לדעת מדוע המצב הקטסטרופלי נמשך כבר שנתיים?

יש רגרסיה באבטלה. לא נראה לי שאתם נוקטים בפעולות כלשהן למניעת המצב הזה.
משה דימרי
חברת הכנסת לנדבר, אין תקדים בעולם לכך שמדינה עם חמישה מיליון אזרחים

קלטה עוד מיליון אזרחים, בנתוני אבטלה כאלה. כדאי לראות גם את חצי הכוס המלאה.

לא כדאי לבטל את הדברים הטובים בהינף יד, ולהתמקד רק בדברים הקשים, למרות

שטבעי שהם יהיו קשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
חברת הכנסת לנדבר, נדמה לי שלא נכון לומר שמדינת ישראל מנצלת את העולים

החדשים.
משה דימרי
אני מתייחס לנתוני האבטלה של חודש מרץ 1998. בסך הכל 11,512 עולים חדשים

התייצבו בלשכות, מהם כ-3,565 עולים אקדמאים. כששאני אימר עולה חודש אני מתייחס

להגדרה של עד שנתיים בארץ. העולים מהווים 7.1% מסך כל דורשי העבודה במדינת

ישראל. בהתייחס לנתונים של שנת 1997, אין גידול. אנחנו לא מזהים איזשהו תהליך

של גידול באבטלה בקרב העולים החדשים. אחוז האבטלה בשנת 1997 עמד על 7%,

וב-1998, נכון לעכשיו, הוא עומד על 7.1%.
יורי שטרן
סליחה, זה לא אחוז האבטלה בין העולים, אלא זהו אחוז העולים בין המובטלים,

בין דורשי העבודה.
משה דימרי
אכן. חברי הכנסת שטרן, עולה חדש לא מקבל אצלנו קוד של עולה חדש לאורך

זמן. מבחינתו, לאחר שנתיים הוא כבר לא עולה חדש. הנתון שמדבר על 15% מכוח

העבודה מקרב מיליון העולים שהגיעו, הוא נתון נכון.
אופיר פינס-פז
מר דימרי, למה אתם מדברים על תקופה של שנתיים ימים בלבד? אני לא מכיר אף

מוסד ממשלתי שההגדרה שלו לגבי עולה חדש היא עד שנתיים בארץ. אני מכיר הגדרה

שמדברת משלוש שנים ועד חמש שנים, וישנה אפילו הגדרה שמדברת על שבע שנים.

סופה לנדבר;

ההגדרה של משרד הקליטה מדברת על שבע שנים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בשנים הראשונות יש בדרך כלל קורסים להסבה מקצועית, ועוד כהנה וכהנה, ולכן

הנתונים שמדברים רק על שנתיים יכולים להטעות. אנחנו רוצים לשמוע מהי

הסטטיסטיקה לגבי עולים שנמצאים בארץ ארבע-חמש שנים, משום שנראה לנו שבקרב

עולים אלו הבעיה היא גדולה יותר. לעיתים, העולים האלה הם גם מעל גיל 45 ואז גם

בעיית התעסוקה שלהם מחריפה. להערכתנו, הנתונים כאן לגבי העולים החדשים מטעים

מאוד משום שהם לא נותנים תמונת מצב אמיתית. למשל, בתחומי הדיור ובתחומים

אחרים.
משה דימרי
אנחנו מדברים על תקופה של שנתיים, משום שאנחנו בדרך כלל כפופים לתקנות

הביטוח הלאומי לצורך זכאויות בדבר דמי האבטלה, ופרק הזמן שנקבע הוא פרק זמן של

שנתי ים.

אם נבדוק את נתוני האבטלה מתחילת גל העלייה אז נכון הוא שנגיע לנתון של

15% כפי שאמר חבר הכנסת שטרן. וזה נתון גבוה בהתייחס לכלל העלייה. המאפיינים

של הגידול באחוזים האלה הם בעיקרם: אוכלוסית עולים מבוגרת, שהיא מעל גיל 45,

ולצערי, מעסיקים מסתייגים מהעסקת עולים מבוגרים, מעל גיל 45. כושר התחרות של

הציבור הזה הוא בדרך כלל נמוך יותר. אנחנו גם זיהינו תופעות בהן מעסיקים

ישראלים, לעיתים, מתייחסים בהסתייגות לתעודות מקצועיות ממדינות חבר העמים

שמוצגות על ידי העולים החדשים.



סופה לנדבר;

על יוה לא נעבור לסדר היום ולא נשתוק.
היו"ר נעמי בלומנטל
מנכ"ל שירות התעסוקה אומר שבשל הדימוי הנמוך שיש לתעודות מקצועיות שהוצאו

בארץ המוצא של העולים, המעסיקים נרתעים מלהעסיק עולים חדשים. אנחנו נצטרך

לפעול בנושא הזה משום שלא יתכן מצב שבו מראש מטילים ספק ביושרן של התעודות

המקצועיות המוצגות על ידי העולים החדשים.
מרינה סולודקין
המצב הזה נובע מבורותם של המעסיקים.
יורי שטרן
הממסדים השונים, כולל הממסד הרפואי ומשרד הבריאות, יצרו את הסטיגמות האלה

ועכשיו העולים החדשים סובלים מאותן סטיגמות. במשך שנים, הרשו לעצמם מנכ"ל משרד

הבריאות ושר הבריאות לומר כי דיפלומות של אחיות הן מזויפות, ועכשיו אנחנו

רואים את התוצאות של הדיבורים האלה.
משה דימרי
אנחנו זיהינו גם כי העולים החדשים הם קורבן ראשון לפיטורין משום שהם הכי

פחות ותיקים. עם כל זאת, התופעות האלה, שהן תופעות חמורות, מתגמדות באופן

יחסי כאשר אנחנו מתייחסים למכלול נתוני ההעסקה והתעסוקה, ולהשתלבותם של עולים י

חדשים במעגל העבודה.
סופה לנדבר
באילו פעולות נוקט שירות התעסוקה במטרה לפתור את הבעיות?
משה דימרי
שירות התעסוקה אינו מפלה בין איש לאיש בהכוונה למקום עבודה. שירות

התעסוקה אינו מבחין בין מין, גיל ודת של הפונים אליו. אדרבא ואדרבא, אני

כמנכ"ל שירות התעסוקה קלטתי מספר עובדים לשירות התעסוקה מקרב העולים החדשים

יוצאי חבר העמים ואתיופיה, כדי שהם יסייעו לעולים החדשים לשווק את עצמם בקרב

מעסיקים. אנחנו גם פיתחנו תוכנת מהשב יחודית וחדשנית שמסייעת למובטל להכין את

קורות חייו ביתר מקצועיות. אנחנו מייחסים לכך חשיבות רבה.

בחודש מרץ הפננו למעלה מ-3,995 עולים חדשים למקומות עבודה.

סופה לנדבר;

לאילו מקומות עבודה הפנתם אותם?
משה דימרי
הפננו אותם, ללא הגבלה, לכל הצעות העבודה שיש לנו, לתעשייה ולשירותים.



סופה לנדבר;

מה קורה עם עולים אקדמאים, האם גם אותם הפנתם למקומות עבודה?
משה דימרי
גם אקדמאים הפננו למקומות עבודה.

סופה לנדבר;

כמה אקדמאים הופנו לעבודה?
משה דימרי
אני לא יכול לומר לך מהו המספר המדויק של אקדמאים שהופנו לעבודה. מכל

מקום, במהלך הדיון אני אוכל לענות לך על כך.

סופה לנדבר;

אתמול ביקרתי בירוהם, במהלך הביקור שאל אותי בחור צעיר בן 25 שנים, מה

הממשלה הזו חושבת שאנחנו צריכים לעשות? האם אנחנו צריכים לגנוב? אנשים אלה לא

מקבלים דמי אבטלה משום שהתקופה המזכה אותם בעד דמי אבטלה כבר הסתיימה. אין להם

כסף לחיות. אדוני המנכ"ל, אתה נאמת פה נאום יפה ו ניתחת את המצב, אבל אולי תענה

לי מה האנשים האלה צריכים לעשות? אני רוצה לשמוע מהם הפרויקטים שיזמתם כדי

שיתווספו מקומות תעסוקה?
משה דימרי
חברת הכנסת לנדבר, יש לנו אלפי מקומות עבודה פנויים אבל הבעיה היא

שישראלים מסרבים לעבוד בהם, וכתוצאה מכך אנחנו נאלצים לאשר הבאת עובדים זרים.
סופה לנדבר
אני חושבת שצריך לתת מחמאות לעלייה מברית המועצות. במשך שנים רבות

העולים האלה הסכימו לעבוד בעבודות שחורות, למרות שהם היו עובדים מקצועיים בעלי

דיפלומות. אני לא חושבת שהמצב הזה צריך להימשך. בשנתיים האחרונות יש רגרסיה

במצב האבטלה. אנחנו חוזרים למקום ממנו יצאנו. תאמר לנו בבקשה מה אתם עושים

למען המובטלים? אנחנו זוכרים כי בתקופתה של השרה לשעבר אורה נמיר שמענו ממנה

ומהלשכה שלה פרטים שונים על פרויקטים שהביאו מקומות עבודה.
היו"ר נעמי בלומנטל
חברת הכנסת לנדבר, בזמנה של שרת העבודה והרווחה לשעבר היו הרבה די תלונות

על כך שהכיוון של הסבה מקצועית הוא לכיוון המקצועות הפשוטים ביותר. היו הרבה

מאוד ביקורות על עבודה יזומה.

סופה לנדבר;

עם כל התלונות שהיו, האבטלה ירדה לאחוזים נמוכים ביותר. נראה לי כי

בינתיים שירות התעסוקה לא נוקט בפעולות כלשהן לבלימת האבטלה בקרב העולים. אני

מבקשת מכם שתעשו ותפעלו למען תעסוקה לעולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו כן נוקטים בפעולות.

סופה לנדבר;

אתם לא עושים שום דבר, עובדה שהגענו ל-15% מובטלים מקרב העולים החדשים.

המצב בתחום הזה הוא סופר קטסטרופלי. הוא יכול גם לגרום להתאבדויות בקרב

העולים. אתם היום אחראים למצבם של העולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
חברת הכנסת לנדבר, את שמעת שאין גידול מבחינת אחוזי האבטלה בקרב העולים

החדשים, ואולי לא נוח לך לשמוע זאת. אנחנו תיכף נשמע מהם על הפעולות בהם הם

נוקטים. אנחנו גם רוצים לשמוע ממנהל האגף להכשרה מקצועית, מר פרחי, על

תוכניות הממשלה לטיפול באבטלה.
משה דימרי
חברת הכנסת לנדבר, משרד העבודה ושירות התעסוקה לא מייצרים מקומות עבודה.

ביחס למדינות אחרות בעולם, אחוזי הקליטה בעבודה במדינת ישראל הם גבוהים, הם

אפילו גבוהים מאוד. טבעי הוא שמהגרים נקלטים בעבודות שהן קצת יותר נמוכות

מהרמה המקצועית בה הם עבדו בארצות מוצאם. בארץ הפער הזה מצטמצם, והוא מצטמצם

מהר מאוד. אנחנו לא יכולים להתנתק ממצבו של המשק העולמי וממצבו של המשק במדינת

ישראל. אין פה אפלייה מכל סוג שהיא.

יש לנו תוכניות רבות מאוד של הסבה והכשרה מקצועית במטרה להגדיל את סיכויי

התעסוקה של המובטלים בכלל, ושל העולים החדשים בפרט. נמצא פה מנהל המרכז

לתעסוקת אקדמאים והוא יכול להרחיב את הדיבור בנושא הזה. נמצא פה גם מנהל האגף

להכשרה ופיתוח כוח אדם של משרד העבודה, וגם הוא יוכל לפרט בעניין הזה. הוא גם

יוכל לספר לך על תוכנית חדשה שאנחנו מתכוונים להוביל בתחום ההסבה של מובטלים,

בעיקר בקרב עולים חדשים, לתחומי ההיי-טק. שוב אני אומר כי המצב הוא לא כל כך

שחור.

סופה לנדבר;

אתה מנסה לצייר את המצב בצבעים ורודים, אבל לצערנו המצב הוא שחור.

אופיר פינס-פז;

המצב ברובו שחור.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר פרחי, בבקשה.
יוסף פרחי
זה לא יהיה נכון לשפוט את מצבם של העולים רק לפי אחוזי אבטלה כאלו או

אחרים. הבעיה המרכזית ביותר שאנחנו מאבחנים בקרב העולים היא אי העסקה של

העולים במקצוע שבו הם הוכשרו בארצות מוצאם. הנתונים שלנו מראים כי 70% מהעולים

האקדמאים לא מועסקים במקצועם. לדעתי, ניתן להגדיר את התופעה הזו כפשע ברמה

הלאומית.



לפני כמה דקות חישבתי את הערך הכספי של שנות השכלה שקיבלנו מהעולים

מרוסיה והגעתי לשווי כספי בסך 24 מיליארד שקל. במצב כיום ניתן לומר ש-20

מיליארד שקל מתוך ה-24 מיליארד ירדו לטימיון, כי המדינה לא מנצלת אותם.

אנחנו סיכמנו עם משרד הקליטה, עם כל הגורמים במשרד העבודה, עם נציגי

המועצה להשכלה גבוהה והאקדמיות במדינת ישראל, על תוכנית לאומית למיון של כלל

העולים הבלתי מועסקים במקצועם. כמו כן סוכם על הסבה של 6,000 איש, כאשר מרביתם

אמורים להיות עולים חדשים. 6,000 האנשים האלה אמורים ללמוד תשעה מקצועות שהם

המקצועות הכי מבוקשים היום בעולם ההיי-טק. אנחנו מדברים על שלוש רמות, כאשר

בכל רמה יהיו אלפיים עולים.

בתוכנית הזו אנחנו משיגים שלושה יעדים. ראשית, אנחנו מסירים מעלינו את

הבושה של אי ניצול מהנדסים שנמצאים בארץ. שנית, אנחנו אמורים להביא לצמיחה

מאוד מאוד משמעותית של המשק. מדברי התעשיינים עולה כי הפרוייקט הזה עשוי להביא

לצמיחה של 2-3%. שלישית, הפרויקט הזה בוודאי יוריד את רמת האבטלה בקרב אותם

אנשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
התוכנית הזו נראת תוכנית טובה. אני מבקשת לדעת מתי מתחילים במיון ובאילו

מקומות ברחבי הארץ הוא יתקיים?
יורי שטרן
אני מעוניין לדעת האם הקורסים הם קורסי ערב או קורסי בוקר, והאם הקורס

מיועד גם לאנשים שעובדים או רק למובטלים?
י וסף פרחי
בהמשך דבריי אני אתייחס לשאלות שהעלתם.

אנחנו סיימנו את כל עבודת המטה שקשורה בתוכנית הזו. קרי, קיימנו דיונים

עם נציגי האקדמיה ועם ות"ת. אנחנו בחנו יחד עם שירות התעסוקה את מכלול

אוכלוסית העולים המובטלים ואת אוכלוסית העולים הלא מובטלים. ישנו גם סיכום

לגבי החברה שאמורה למיין את האנשים וקיבלנו מחיר מאוד טוב.

סיכמנו שאנחנו ניערך להכשרה בשלוש רמות. הרמה הראשונה תוכשר באקדמיה
והיא תתעסק בארבעה מקצועות והם
הנדסת מחשבים, מיקרו אלקטרוניקה, הנדסת תקשורת

והנדסת תוכנה. מדובר בשלוש מקצועות הומרה ומקצוע אחד תוכנה, משום שזה העתיד של

מדינת ישראל בתחום ההיי-טק.

הרמה השנייה אשר תוכשר במכללות האקדמאיות מדברת על שלושה מקצועות נוספים

והם: ניהול מערכות הפעלה, ניתוח והנדסת מערכות מידע והסבה לתוכנה. הרמה

השלישית תוכשר בבתי ספר למחשבים והיא תטפל בישומי מחשבים, בתכנות ובמקצוע

האלקטרוניקה כמקצוע נלווה לתחום ההיי-טק.

יושבת ראש הוועדה שאלה מהו לוח הזמנים שלנו ואני אומר כך. אנחנו דיברנו

על כך שסיום כלל ההכשרה יהיה תוך שנתיים-שנתיים וחצי. המחזור הראשון ירוץ

בחודש אוקטובר הקרוב, והמחזור הבא מתוכנן לאביב 1999.
היו"ר נעמי בלומנטל
לפי הערכה שלכם, כמה אנשים יקלטו במחזור הראשון?
יוסף פרחי
אנחנו מדברים על כ-3,000 איש בכל מחזור.
יורי שטרן
כמה זמן תמשך התוכנית?
יוסף פרחי
התוכנית היא בת שנה. הכוונה לקהת אדם שהוא כבר מהנדס במקצועו ולהכשיר

אותו עוד שנת בתהום ההיי-טק כדי שהוא יתאים לדרישות השוק בתחום הזה.
יורי שטרן
האם מדובר בלימודי יום או בלימודי ערב?
יוסף פרחי
אנחנו מדברים על לימודים במשך היום. בתקופת הלימודים הם יקבלו דמי

אבטלה. אני מקווה שנמצא הסדר לגבי אותם אנשים אשר יצטרכו לעזוב את המקצוע שלהם

כך שהם יוכלו לקבל דמי אבטלה שלא יחשבו להם כשלושה חודשים ראשונים בעייתים.

ועדת שרים לענייני קליטה אמורה להעביר תקנה שתאפשר את ההסדר הזח למי שמתפטר

ממקצועו, בהנחה שהוא עובד במקצוע נחות. אנחנו גם צריכים לאשר את ההתפטרות הזו.

התוכנית הזו אמורה לעלות סדר גודל של כ-120 מיליון שקל ברוטו. אנחנו

לקחנו על עצמנו לממן מתקציבי משרד העבודה את שלב הנעת התוכנית. אנחנו נממן את

כל הקורסים הראשונים שאנחנו רוצים לפתוח. כלומר, קורס אחד בכל מסגרת.

בישיבת הממשלה הבאה שבה הממשלה תמשיך לעסוק בנושא האבטלה אנחנו אמורים

להציג לשרים את התוכנית, ולהציע אותה כאחת החלופות לתוכנית הממשלה שהוצגה

אתמול. התוכנית שהוצגה אתמול לממשלה דיברה אך ורק על תשתיות. אנחנו סבורים

שכאשר מדובר על תשתיות במדינה מתוקנת, מדובר גם על תשתית ההון האנושי. אי אפשר

לנהל מדינה מתוקנת בעולם מודרני מבלי להבין שתשתית ההון האנושי היא זו שקובעת

בעולם ההיי-טק. תשתית ההון האנושי לא פחות חשובה מתשתית רגילה.

אנחנו לא רוצים לעכב את התוכנית ולכן אתמול ישבנו עם נציגי האוצר ואנחנו

אמורים לקבל מהם אישור לגבי תעריפים. פה מדובר על תעריפי אקדמיה כאשר עלות כל

שעת לימוד באקדמיה היא בסך אלף שקלים, ועלותה של שעת לימוד במכללה היא כ-600

שקל. אנחנו רוצים להריץ את הפיילוט, אבל לשם כך אנחנו זקוקים לאישורו של משרד

האוצר. התקציב הוא על חשבון משרד העבודה. טיוטות החוזים עם האקדמיה כבר

מסוכמות. ברגע שהאוצר יאשר את התעריפים אנחנו נצא לדרך עם הפיילוט.

אנחנו זקוקים לאישורה של הממשלה לכלל התוכנית, ולעניין הקצאת המשאבים.

התוכנית הזו אמורה לעלות לדיון בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב. אם הוועדה

תפנה קריאה לממשלה לקבל את התוכנית, אנחנו נברך על כך. עד עכשיו דיברתי על

פרויקט "מחשבה". אנחנו חושבים שהוא יטיב עם העולים מכיוון שאנחנו אמורים למיין

פה כעשרים אלף עולים. מיון העולים הוא דבר טוב משום שהוא נותן לעולים אפשרות

להוכיח שהם מסוגלים לעבור למעגל מודרני מבחינת תעסוקתית.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם תהיינה הגבלות גיל בפרויקט הזה?
יוסף פרחי
ההגבלות הן לא הגבלות גיל. ההגבלות תהיינה בעיקר בתחום ההשכלה. כלומר,

השכלתו הקודמת של העולה צריכה להתאים לפרויקט. אני די אופטימי בעניין ההשכלה

לגבי העלייה מברית המועצות לשעבר מפני שלפחות לחמישה-ששה מקצועות מתוך כל

המקצועות שאמורים להילמד, יש קשר למתמטיקה, ואנחנו יודעים שבתחום הזה למהנדסים

ולעולים יש נתונים טובים מאוד. אני מקווה, שבעזרת השם, הפרויקט הזה יצליח כי

יש בו כדי להשפיע בצורה מאוד ממשית על הצמיחה הכלכלית במדינת ישראל. הוא יכול

להשפיע על מעולים. הוא אמור רק להטיב עם עם ישראל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נניח שישנו עולה שעובד בעבודה פחותה מבחינה מקצועית, לעומת המקצוע בי הוא

עבד בארץ מוצאו. אותו עולה מרוויח משכורת, אמנם לא משכורת גבוהה אבל הוא בכל

זאת מרוויח משהו. אם אותו עולה ילך לקורס שעליו אתה מדבר קורס, ואני מניחה שזה

אינטרס שלנו ובוודאי שזהו גם אינטרס שלו, הוא ירוויח בתקופת הקורס שכר שהוא

נמוך יותר מהשכר בו השתכר כאשר הוא עבד. אני לא חושבת שמבחינה כספית יהיה

לעולה תמריץ לעזוב את מקום עבודתו. האם אתם חשבתם על הנקודה הזו?
יוסף פרחי
כתוב: "בזעת אפך תוכל לחם". כלומר, כל מי שרוצה להיכנס לתוכנית הזו חייב

לרדת ברמת החיים בשנת הלימודים הזו. הוא יקבל דמי אבטלה שהם בשיעור של כ-70%

ממשכורתו הקודמת. הירידה ברמת החיים שלו היא ירידה זמנית, שבסופה הוא יראה

הרבה אור בקצה המנהרה. אנחנו יודעים כי במדינת ישראל חסרים היום כ-3,000

אנשים בשוק העבודה בתחום ההיי-טק. 3,000 אנשים המועסקים בענף ההיי-טק מסוגלים

לייצר מקומות עבודה בתחום ההיי-טק לעוד 3,000 אנשים, וכן לעוד עשרות אלפי

אנשים בענפי שירות אחרים הנמצאים סביב ענף ההיי-טק. כלומר, זהו אחד הכיוונים

שאנחנו צריכים לעבוד עליו כשאנחנו מתכננים את המשק הלאומי.
יורי שטרן
איך תתבצע ההשמה?
י וסף פרחי
אנחנו שיתפנו את התעשיינים בעניין ההשמה. אנחנו אמורים לגבות מהתעשייה

תשלום עבור- כל סטודנט שלומד. התשלום הזה אמור להיות בהסכם חוזי עם התעשייה

שאמורה לתעסיק את אותו סטודנט. אנחנו לא מתכוונים לפתוח קורס אם לא תהיה

התחייבות של המעסיקים לכך שהם יעסיקו את הסטודנטים. התעשיינים הם אלה שדוחפים

אותנו לפרויקט הזה.

כאשר אנחנו מדברים על תעסוקת עולים חדשים, אנחנו צריכים להבחין בין ארצות

המוצא השונות של העולים החדשים. אני לא רוצה להישמע לא יפה בעניין הזה, אבל

בכל זאת ישנו שוני ברמת התעסוקה של עולה שהגיע מאתיופיה, לרמת התעסוקה של

עולה שהגיע מרוסיה הלבנה, או מקווקז. אנחנו כממשלה מצוווים להבין את האבחנה

הזו וללמוד אותה כדי שנוכל לתת תשובות מתאימות לכל מגזר ומגזר של עולים.

אנחנו, בשיתוף עוד כמה משרדים, מתכוונים להריץ עוד פרויקט שהוא מאוד מאוד

חשוב, והוא פרויקט "פלא". הפרויקט הזה מיועד רק לעולים אתיופים. אנחנו

מתכוונים להכשיר אלף עולים אתיופים וכל זאת מתקציב משרד העבודה. הפרויקט הזה

מתייחס להכשרה ולהשמה של העולה מאתיופיה. שיטת הלימוד בפרויקט הזה מותאמת

לעדה האתיופית.
מיכאל וקסלר
מהו שוויו של הפרויקט הזה?
יוסף פרחי
עלות הכשרה מקצועית רגילה של כל תלמיד במשרד העבודה היא כ-10,000 שקל.

עלותו של תלמיד באקדמיה היא יותר גבוהה, והיא בסביבות 24-22 אלף שקלים. כלומר,

הכשרה מקצועית היא עסק יקר מאוד למדינה. עם כל זה, צריך לזכור שאם רוצים

להילהם לעומק באבטלה, צריך לתת לאנשים יכולת לרכוש מקצוע מבוקש בשוק העבודה.

כדי שאדם יהיה מבוקש בשוק העבודה צריך שתהיה לו השכלת יסוד, ואם אין לו צריך

לתת לו השכלת יסוד. על בסיס השכלת היסוד הוא צריך גם לרכוש מקצוע. זהו הכיוון

שעל פיו אנהנו עובדים. אנחנו לא רואים הלופה אחרת. לדעתי, בשנות החמישים אנחנו

נכשלנו משום שהעסקנו אלפי אנשים ללא השכלה. היום אנחנו קוטפים את הפירות

הרקובים בעניין הזה, לצערי. אנחנו לא רוצים לחזור על הטעות שנעשתה אז. כדי שלא

נחזור על הטעות הזו, אנחנו צריכים להסתכל על כל איש ואיש כפרט, ולתת לכל אחד

ואחד הכשרה מקצועית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר פרחי, לא אמרת לנו מהי העלות של פרויקט "פלא"?

י וסף פרחי;

בפרויקט "פלא" מדובר על אלף עולים, ועלותו של כל עולה היא בערך 10,000

שקל.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם נמצא כבר התקצוב לתוכנית הזו?
יוסף פרחי
רוב התקצוב של פרויקט "פלא" בא ממשרד העבודה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם התוכנית הזו כבר יצאה לדרך?
יוסף פרחי
בוודאי.

אני מבקש לעדכן את הוועדה על עוד שני תוכניות המיועדות לעולים. תוכנית

אחת מיועדת לטכנאים ולהנדסאים. משרד העבודה והרווחה מופקד גם על כלל המכללות

במדינת ישראל. 30% מהלומדים היום במסגרות שלנו הם עולים חדשים. היום ישנם

כ-5,530 עולים במגמות הנדסאים הלומדים במסגרות של משרד העבודה. המספר הזה הוא

מספר מרשים מאוד. המדינה מאפשרת היום לכל עולה שרוצה ללמוד במסגרת הנדסאים

לעשות כך, ובעניין הזח אפשר באמת לשבח את המדינה. אנחנו מאשרים קורסי הכנה

מתוגברים לקראת קורס הנדסאים במשך חצי שנה.



משרד העבודה גם מטפל בהכשרה של 360 מקצועות שונים במדינת ישראל. בתוכנית

העבודה של שנת 1998 אמורים ללמוד במשרד העבודה 8,692 עולים חדשים. זהו מספר

מרשים מאוד, והוא גם עומד בפרופורציה נכונה בין האוכלוסיה הרגילה לאוכלוסית

העולים.

סופה לנדבר;

באילו ערים אתם מקיימים את הקורסים האלה?
יוסף פרחי
בכל הערים במדינת ישראל, החל משלומי וכלה באילת.
סופה לנדבר
האם הקורסים האלה מתקיימים גם באשדוד ובאשקלון?
יוסף פרחי
בוודאי.

סופה לנדבר;

האם העולים מודעים לכך שהקורסים האלה מתקיימים?

י וסף פרחי;

העולים כבר נמצאים בקורסים השונים. את יכולה לקבל את שמותם של 8,692

העולים החדשים שלומדים בקורסים.
סופה לנדבר
אני רוצה לקבל את שמות העולים שכן רוצים להתקבל לקורסים, אבל הם לא

מתקבלים בסופו של דבר.
אהובה בלזר
אנחנו כרגע מטפלים במספר נשים בגילאי 45 פלוס, שבאו לארץ בשנות התשעים

כשברשותם תעודה מקצועית של מתכנת. באותו זמן נאמר להם שהן בגיל מסוים ולכן לא

כדאי להן להיכנס לתחום הזה כי הן לא תעמודנה בתנאי השוק. כמו כן, אמרו להן כל

הן מתאימות לקורס של הפעלת משרד ממוחשב. הנשים האלה למדו בקורס הזה, אבל הן לא

נקלטו במקומות העבודות אליהם הן הופנו, וכאשר עברו שש-שנים מאז הקורס האחרון

בו הן למדו, הן פנו וביקשו קורס חדש, אבל אז נאמר להן מפורשות על ידי הגברת

אלישבע נחמיה שהן לא תקבלנה קורס אחר.

יורי שטרן;

לשירות התעסוקה יש הנחייה סודית שמי שכבר קיבל קורס לא יקבל קורס נוסף.
משה דימרי
מר אברהם כהן יתייחס לנושא הזה.
אהובה בלזר
אנשים המתגוררים באשקלון, באשדוד ובקריית גת כלל לא יודעים על קיומם של

הקורסים האלה. אנחנו יכולים להוכיח זאת.
יוסף פרחי
אני לא אמרתי כי כל העולים החדשים במדינת ישראל משובצים היום בקורסים.

תקציב משרד העבודה כלל לא גדל, למרות שמספר המובטלים עלה. אנחנו כל הזמן

נמצאים בכלכלת מחסור. יחד עם זאת, בתוך המסגרת הקיימת אנחנו נותנים עדיפות

לעולים דרך פרויקטים שונים. אנחנו יוזמים הרבה מאוד פרויקטים שמכוונים לעולים.

באמצעות הפרויקטים האלה אנחנו יכולים לבצע עדיפות מתקנת לעולים. עם כל זאת, יש

היום במדינת ישראל עולים שניתן לעזור להם יותר. אנחנו לא מסוגלים לתת פתרון

מלא ימוחלט לכלל המובטלים או לכלל העולים במדינת ישראל.

סופה לנדבר;

האם חברי הוועדה יכולים לקבל ממך רשימה של מקומות בהם הפרויקטים האלה

נפתחים?

יוסף פרחי;

אני אשמח מאוד לתת לך רשימה כזו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה.

אופיר פינס-פז;

נדמה לי שאנחנו נתונים במצב מאוד מאוד קשה בתחום האבטלה. המצב הוא קשה לא

רק בגלל המספרים האסטרונומים שמתקרבים ל-200 אלף איש, אלא בעיקר משום שאנחנו

מזהים אובדן עשתונות מצד הממשלה. אם הייתי בטוח שהממשלה יודעת איך היא יוצאת

מהמצב, אז הייתי יותר רגוע. אבל בינתיים אני רואה שאין שום סימן מעודד במשק

הישראלי, ואני לא רואה שממשלת ישראל מסוגלת לתת תשובות.

מה שקרה אתמול בישיבת הממשלה הוא דבר מדהים. אתמול שר האוצר הציע לממשלה

לשנות כיוונים כך שיהיה קיצוץ בתקציבי הצריכה של הממשלה, והכסף שיתפנה יועבר

להשקעה בתשתיות כדי שהמשק יתחיל לעלות על פסים של צמיחה ויצירת מקומות עבודה.

אבל, כל שר שומר על תקציבי משרדו ואף אחד מהם לא מוכן שיקצצו בתקציבי משרדו.

זה הרי דבר נורא. זה ציניות, אטימות וחוסר התחשבות שאני לא יכול להבין.

קל למנכ"ל שירות התעסוקה וגם למר פרחי, ולשר העבודה והרווחה לומר שמישהו

אחר אשם בעלייה בנתוני האבטלה, אבל זה לא רציני. מנכ"ל שירות התעסוקה אומר,

ובצדק, שהם לא אחראים על יצור מקומות תעסוקה. נכון שבאופן פורמלי שירות

התעסוקה לא אחראי ליצירת מקומות תעסוקה, אבל אם אתה, מר דימרי, אינך מסוגל

להתמודד עם בעיות האבטלה של המשק, אז תסגור את שירות התעסוקה. אם שירות

התעסוקה הוא שירות האבטלה, אז לא צריך שירות תעסוקה. אם שירות התעסוקה, על פי

ניסיוני וידיעתי, מתעסק בעובדים זרים הרבה יותר מבעולים חדשים, אז לא צריך

שירות תעסוקה. אם אף אחד במדינת ישראל לא מסוגל לעצור את התופעה שבה עולים

חדשים נזרקים כמו זבובים ממקומות עבודה, ובמקומם קולטים עובדים זרים בשכר זעום

שהוא פחות בהרבה משכר המינימום, אז לא צריך אתכם.
משה דימרי
חבר הכנסת פינס, אנחנו אלה שמקצצים במספר העובדים הזרים.
היו"ר נעמי בלומנטל
חבר הכנסת פינס, נדמה לי ששר העבודה מטפל בצמצום מכסות העובדים הזרים

והוא מאוד עקבי בנושא הזה.
משה דימרי
חבר הכנסת פינס, איפה היית כשהביאו 300 מאות אלף עובדים זרים?
אופיר פינס-פז
אני לא הייתי אז בכנסת. תאמין לי שאם הייתי אז בכנסת לא הייתי נותן לזה

לקרות.
משה דימרי
גם אני לא הייתי אז מנכ"ל.
אופיר פינס-פז
מר דימרי, האסטרגיה של תקיפת ממשלה קודמת על מחדלים של ממשלה נוכחית לא

תעזור. אתם נמצאים היום בשלטון ולכן אתם צריכים לטפל בנושא הזה. אל תטיל את

הטיפול עלינו.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אתה רוצה שנטפל באבטלה בצורה של עבודות יזומות ובהבאת עובדים זרים?

אף אחד כאן לא במיוחד מתגעגע לעבודות יזומות.
יורי שטרן
אורה נמיר עשתה עוול גדול לעלייה.
אופיר פינס-פז
אני שואל, מי עוצר היום את הפיטורין ההמוניים של עולים חדשים ממקומות

עבודה במדינת ישראל. יש לי סקר לפיו נזרקים אנשים מהתעשייה מחודש לחודש. לפי

דעתי הגענו לירידה של 10% במספר העובדים בתעשייה.

מר פרחי, אתה אומר שזה נורא כאשר אנשים אינם עובדים במקצועם. 70% מהעולים

האקדמאי ים עובדים כפועלי יצור פשוטים בתעשייה, ואני אומר לכם שהם ימשיכו לעבוד

כי הם רוצים פרנסה. אל תאמרו לי כי העולים החדשים לא רוצים לעבוד בעבודות

פשוטות, אני לא מאמין בזה.
משה דימרי
חבר הכנסת פינס, אני לא אמרתי זאת. אני אמרתי שהעולים החדשים הם מצוינים

ולמרות מקצועם המכובד, הם מוכנים לעבוד גם בעבודות פשוטות. אני גם אמרתי כי

ישראלים נעדרי המקצוע יכולים ללמוד מהעולים החדשים.
אופיר פינס-פז
מר דימרי, אני רוצה להציע לך הצעה. אל תיתן היתרים ואישורים לעובדים זרים

בענפי הבנייה וההקלאות.
משה דימרי
אנחנו קיצצנו 20 אלף עובדים בענף הבניין בשנה אחת.
אופיר פינס-פז
חיילים משוחררי צה"ל מתלוננים בפניי שהם לא מסוגלים לעבוד בעבודות

נדרשות, כי מעסיקים לא מוכנים להעסיק אותם. המעסיקים מעדיפים להעסיק במקומם

כוח עבודה זול בשכר אפס, ובשכר מביש ומשפיל, וזה על חשבון כולם.

אנחנו שמענו על תוכניות הכשרה מקצועית לאלף איש, אבל כולנו יודעים

שבהכשרות לאלף איש לא נוושע. הכשרה מקצועית היא לא הקסם הגדול. הכשרה מקצועית

איננה תעסוקה. כשאדם הולך ללמוד קורס מסוים, הוא עדיין לא מועסק במקום עבודה.

אני לא נגד קורסים להכשרה מקצועית. אני בהחלט חושב שהם חשובים, אבל הם לא ראות

הכל, והם לא התשובה האולטמטיבית והמכריעה. אסור לברוח מהבעיות המרכזיות

והבעיות המרכזיות הן התמודדות עם הנתונים הקשים. אסור לטייח ואסור לדחוק מתחת

לשטיח את נתוני האבטלה בקרב העולים החדשים. הנתונים האלה הם נתונים קשים

ומדינת ישראל לא יכולה לעבור עליהם לסדר היום, ולהשלים עם קיומם. יש לי תחושה

שהממשלה עושה מעט מידיי. היא מתייחסת לעניין הזה בשיוויון נפש מסוים, ובחוסר

נחישות. אני מקווה שבעקבות הדיון שמתקיים היום בוועדה נראה מעשים של ממש,

במיוחד בשירות התעסוקה. שירות ו;תעסוקה צריך להתחיל להשקיע את כל תשומת הלב,

ואת כל הכלים שעומדים לרשותו בתחום ההשמה של עולים החדשים בעבודה.
היו"ר נעמי בלומנטל
חבר הכנסת פינס, תודה רבה. רשות הדיבור למר אברהם כהן, מנהל מרכז השירות

לתעסוקת אקדמאים בשירות התעסוקה,
אברהם כהן
אני יושב פה בישיבה ואני שומע טענה לפיה כאילו בעית התעסוקה של העולים

היא בעיה נפרדת המנותקת ממצבו של המשק וממצבו של שוק העבודה הישראלי. רבותי,

זה לא יכול להיות משום שזה לא נכון. נכון שאוכלוסית העולים היא אוכלוסיה חלשה,

כושר התחרות שלה הוא קטן יותר, צריך למצוא דרך לתגבר אותו, אבל צריך גם לראות

את הבעיתיות על רקע המציאות של כל דורשי העבודה. מי שלא עושה זאת לא רואה את

הדברים נכון והוא לא עושה צדק ויושר עם עצמו.

בכל הארצות הגירה אליהן מגיעים מהגרים מבחינים בתופעה לפיה בתקופה

הראשונה המהגרים לא עוסקים במקצועם, הם עוסקים במקצוע שהוא יותר נמוך והם

משתכרים משכורות נמוכות יותר מהמשכורות אותן השתכרו בארצות מוצאם. מדינת ישראל

דוחפת היום את כל דורשי העבודה לעסוק בעבודות שהן אינן במקצוע, כדי שהם יוכלו

להיקלט בשוק העבודה ולהתפרנס. זה מה שאנחנו עושים לכל האקדמאים, ונכון שגם

העולים הם חלק מהם.

על פי תקנה שתוקנה על ידי המחוקק, לא על ידינו, כל חאקדמאים וכל דורשי

העבודה עד גיל 35 צריכים ללכת לכל עבודה לאחר חודשיים, גם אם הם רופאים וגם אם

הם מהנדסים. אם הם לא ילכו לכל עבודה תשלל מהם הזכות לביטוח אבטלה. אנחנו

נדחפים לעשות זאת ואנחנו עושים שמיניות באוויר לנצל את הששים או שבעים יום.

לפעמים אנחנו גם מעלימים עין, ובשל כך אנחנו ננזפים. רבותי, לא אנחנו חוקקנו



את התקנה הזו.
יורי שטרן
זה היה בתקופתה של אורה נמיר.
סופה לנדבר
אתם צריכים להגיד לאורה נמיר תודה על כל מה שהיא עשתה. יתכן מאוד שהיא

עשתה טעיות, קורה שעושים טעויות. אתם לא עושים, ולכן אתם לא עושים טעויות.
היו"ר נעמי בלומנטל
היא קיבלה הרבה מאוד מחמאות גם בוועדה הזו.
אברהם כהן
מבלי להתייחס לרמת הפוליטית, אני יכול לומר לכם כי חלק מהצרות שלנו

צומחות במשרד האוצר ונגמרות במשרד האוצר, ולמיטב זכרוני לא כל פקידי האוצר

התחלפו.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר כהן, אנחנו רוצים לשמוע ממך מה אתם עושים למען העולים?
אברהם כהן
במשך כל השנה יש מערכת של קורסים לאקדמאים. בשנה, מוסבים ומוכשרים כחמשת

אלפים עד ששת אלפים אקדמאים בכלל. בהערכה גסה, בערך מחציתם הם עולים בהגדרה

שהיא קצת יותר רחבה משנתיים ימים.
יוסף פרחי
כ-80% מהאקדמים המוסבים ומוכשרים הם עולים.
אברהם כהן
אני מקבל בשתי ידיים את דבריו של מר פרחי. אתם צריכים להסתכל גם על הנתון

הזה.

עלתה פה טענה שאנחנו לא נותנים לאנשים להיכנס לקורסים. רבותי, אין שום

מדיניות סודית. יש החלטה שאומרת שנותנים את מקסימום האפשרויות להסבה

למועמדים.
יורי שטרן
מדובר פה על כאלה שיש להם זכאות.
אברהם כה ן
המדיניות אומרת שאנחנו רוצים לפתוח את האפשרויות לרוב האנשים. אנחנו לא

מעוניינים לתת לאדם אחד ארבע הסבות ולאחד אחר רק הסבה אחת. אני מציע להפנות את

המקרה שעלה כאן לפורום משפטי.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר כהן, אני בטוחה שיש חרבה מאוד מקרים כמו המקרה שהועלה כאן. זה לא מקרה

אחד מתוך שני מקרים, אנחנו מדברים פה על אוכלוסיה פגיעה שבוודאי אין לה כושר

לרוץ למשפטים,
אברהם כהן
אבל השאלה היא, האם ניתן לאדם אחד ארבעה קורסים ולאדם אחר לא ניתן בכלל?
דייר יוסף מנדלביץ
אם יש לו זכאות אז צריך לתת לו מה שמגיע לו.

סופה לנדבר;

אני חושבת שמר כהן צריך לומר לנו מה הם עושים בעקבות מצב החירום שישנו

עכשיו?
היו"ר נעמי בלומנטל
כן, ואני גם רוצה לשמוע האם אתם מגבילים במספר הקורסים שבהם ניתן להשתתף?
אברהם כהן
ישנו נוהל שאומר שאדם שעבר הסבה מקצועית או הכשרה מקצועית וסיים אותה

בהצלחה, אז בשלוש שנים שלאחר מכן לא ניתנת לו הסבה נוספת.
אהובה בלזר
יש כאלו שלא נותנים להם הסבה נוספת לאחר שבע שנים שהם נמצאים בארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו שומעים כאן שאנשים לא מקבלים הזדמנות נוספת.
אברהם כהן
זה לא נכון.
משה דימרי
השאלה היא כמה שנים עברו מתום ההכשרה?
אברהם בלזר
עברו שבע שנים.
משה דימרי
המקרה שעולה פה דורש בדיקה.
אברהם כהן
נניח ואדם עבר הסבה ולמיטב שיפוטתנו יש לו עבודה בתחום בו הוא הוסב, אלא

שהוא מבחינה אישית רוצה להחליף את המקצוע. השאלה היא, האם המדינה מחייבת לסבסד

לו את הלמוד הזה על חשבון אחד שלא קיבל הסבה.
ד"ר יוסף מנדלביץ
יש חוק שקובע זכאות ואתם מבטלים את הזכאות שמגיעה כחוק. שירות התעסוקה

הוציא חוזר שמנחה את האנשים שנותנים את הקורסים לא לתת קורס, למרות שמגיע

לאותו מובטל לקבל את הקורס. הוא לא מוצא עבודה בתחום שהוא למד.
משה דימרי
אם אין עבודה במקצוע שהוא למד ועברו שלוש שנים, אז הוא יכול לקבל עוד פעם

הסבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
כשאזרח ותיק הולך להסבה מקצועית הוא יודע, פחות או יותר, לקראת מה הוא

הולך. לעומת זאת, כאשר עולה חדש מגיע לארץ הוא בכלל לא יודע מה קורה בארץ, ולא

אחת הוא נדחף לאיזשהו קורס משום שהוא זמין. לאחר זמן מה, אותו עולה מוצא את

עצמו ללא עבודה במקצוע אליו הוא הוכשר, או שהוא רואה שהמקצוע בו הוא הוכשר כלל

לא מוצא חן בעיניו. חייבים לתת לעולה כזה הזדמנות נוספת.
אברהם כהן
אדם שעבר הסבה, אבל להערכתנו הוא לא יקלט בשוק העבודה, יקבל מייד הכשרה

או הסבה אחרת. אנחנו מקבלים מספר מועט של פניות מאנשים שהתעייפו מהמקצוע בו הם

עוסקים, או שהם כבר לא רוצים לעסוק בו יותר, והם אומרים לנו שהם רוצים ללמוד

מקצוע אחר. אנחנו לא מחזיקים את המערכת הזו כמו שמחזיקים אוניברסיטה. אנחנו

מייעדים את המערכת הזו לאוכלוסיית יעד. לכן אנחנו אומרים שאם השיקול הוא שאין

עבודה או אין קליטה, אז אין ויכוח בעניין, ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת כי אני

הוא זה שמפעיל את המערכת שלי. אם השיקול שלנו אומר שיש עבודה, אז תואילו אתם

בטובכם לומר לנו מה עדיף?

אהובה בלזר;

באותה תקופה, פנתה האישה עליה אני מדברת מספר פעמים ללשכת התעסוקה והיא

לא קיבלה אף הפנייה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בתום הישיבה, נטפל במקרים האלה באופן פרטני. אם המקרים האלה הם אומנם

יוצאי דופן, אני משערת שנמצא להם פתרון, עוד היום. אם יתברר לנו שזוהי בעיה

עקרונית, אז אנחנו נצטרך לטפל ולהתמודד איתה.
אברהם כהן
כושר התחרות בשוק של אוכלוסית העולים החדשה הוא נמוך ולכן בתקופה מסוימת
הפעילו מערכת כגון
סובסידיות, קידום פרויקטים, מתן אפשרויות למעסיק לבחון את

העולה בתקופה הראשונה, מתן תקופת התמחות של חודשיים שלושה אחרי לימוד מקצוע

חדש. המערכות האלה תגברו את כושר התחרות של העולים החדשים. אנחנו יודעים כי

מערכת תמריצים כזו כן עזרה לנו לקלוט עולים והיא אכן הגדילה את כושר התחרות



שלהם. אני מציע ליצור שוב מערכת כזו שתעזור להם לעבור את השלב הראשוני במקום

העבודה, ושתאפשר למעסיק לקבל ההלטה לגבי העולה החדש גם אם הוא פוחד ומסתייג

ממנו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר כהן, אתה העלת פה נקודה חשובה לגבי המעסיקים. מר דימרי, האם יש לך

איזשהי בשורה לבשר לנו בקשר למתן תמריץ למעסיקים שקולטים עולים שעשו הסבה

מקצועית או לגבי עולים שהתקדמו מבחינה מקצועית?
משה דימרי
אנחנו רוצים לקדם את ההצעה הזו משום שאנחנו תומכים במתן תמריץ מסוים

למעסיקים שיתנו עדיפות לעולים חדשים, בקבלת עובדים, שסיימו הכשרה מקצועית

בארץ, וזאת דווקא בגלל הסטיגמה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש צורך בתקנות לשם כך?
משה דימרי
בוודאי. יש צורך בתקנות משום שכל העניין הזה קשור גם למוסד חלאומי ולמשרד

האוצר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

על מה בדיוק תדברנה התקנות?
משה דימרי
אנחנו מדברים על תקופה של חודשיים-שלושה חודשים ראשונים בעבודה שבה

המעסיק יקבל תשלום כדמי אבטלה שאותו הוא ישלם למובטל שמופנה על ידי לשכת

העבודה לאותה עבודה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם התוכנית הזו מדברת רק על עולים שהם אחרי קורס להסבה? האם גם עולים

שלא עברו קורס להסבה יכנסו לתוך המסגרת הזו?
משה דימרי
אנחנו מדברים על עולים שהם לאחר הכשרה מקצועית, אנחנו מדברים גם על עולים

שעברו הסבה, ואנחנו מדברים גם על עולים שהם בעלי מקצוע שנרכש בארץ מוצאם.

לעולים האלה אנחנו רוצים לתת סיכוי להוכיח את עצמם במקצוע שלהם.
יורי שטרן
אני מעוניין לדעת מהי הגדרת עולה חדש במקרה הזה.
משה דימרי
כרגע הגדרה של העולה מדברת על שנתיים ימים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו צריכים לפעול לכך שהגדרת העולה תשונה,
היו"ר נעמי בלומנטל
התוכנית שמדברת על מתן תמריץ למעסיק במשך חודשיים-שלושה חודשים ראשונים

נשמעת הגיונית. מדוע היא לא יוצאת כבר לדרך?
יוסף פרחי
גברתי היושבת ראש, אני רוצה לעדכן אותך כי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת

אישרה, לפני כחודש ימים, תקנה שמאפשרת לשלם במשך תקופת זמן מוגדרת דמי ביטוח

לאומי, בנוסף למשכורת שהעובד מקבל מהמעסיק. התקנה מדברת על כלל אזרחי מדינת

ישראל. יתכן כי התקנה תיושם תחילה לגבי עולים, ולדעתי זה רעיון טוב מאוד. כמו

כן, צריך לדעת כי לפי ההסכם שישנו עם משרד האוצר הישום מותנה בהסכמה בין משרד

העבודה למשרד האוצר. התקציב שמיועד לעניין הזה הוא כ-50 מיליון שקלים והוא

יבוא מתקציב הביטוח הלאומי.
משה דימרי
אנחנו מדברים על תשלום דמי אבטלה בתקופת הניסיון אצל המעסיק החדש.
חזקיה ישראל
העובד מקבל את. התשלום ולא המעסיק.
משה דימרי
אם לא היה שידוך בין המעסיק לעובד בתום התקופה, המעסיק לא מחויב להעסיק

אותו. אני חושב שבצורה הזו אנחנו נאפשר ליותר ויותר מעסיקים לקלוט עובדים

בצורה בלתי מוגבלת,
קלאודיה כץ
אנחנו נוקטים בטכניקה הזו כבר חצי שנה. יכול להיות שצריך בכל זאת לחייב

את המעסיקים לקלוט את העולים החדשים במקומות העבודה.
משה דימרי
אי אפשר לחייב מעסיק לקלוט עובד שהוא לא מעוניין בו.
היו"ר נעמי בלומנטל
חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

יורי שטרן;

שירות התעסוקה לא קובע את מדיניות התעסוקה, הוא לא יוצר מקומות עבודה.

הוא יכול לאפשר לי ותר אנשים להיות כשירים יותר לשוק העבודה. היכולת של שירות

התעסוקה היא מוגבלת, שירות התעסוקה לא יכול לפתור את בעיית האבטלה ולכן לא

צריך להאשים את שירות התעסוקה בתחום הזה. משרדי הממשלה השונים הם אלה שאחראים

על יצירת מקומות העבודה וטיפול באבטלה, ולדעתי כרגע הם נוקטים במדיניות מאוד

מאוד לא נכונה.



שמחתי לשמוע ממנכ"ל שירות התעסוקה כי הוא רואה את עיקר הבעיה בקרב ציבור

העולים בתחום התעסוקה המקצועית לפי הכשרונות שיש לעולה, ולא בתעסוקה כלשהי.

אני רואה פה הבדל עצום בין הגישה הקודמת שהוזכרה פה משום מה לברכה.

אני מציע להקדיש מקום צנוע מאוד למלחמה בעובדים הזרים באסטרטגיה של טיפול

באבטלה. מלחמה בעובדים זרים חוקיים רק מגבירה את התעסוקה של עובדים זרים לא

חוקיים, והיא בסך הבל מצמצמת ולא מגדילה את התעסוקה במשק. עובדים זרים לא

עובדים בעבודה מקצועית אלא הם עובדים בעבודות לא מקצועיות, ולכן פינוי עובדים

זרים מעבודות לא מקצועיות לא יביא ברכה לעולים מקצועיים. חבל לי מאוד שאחת

הנקודות בתוכניתו להתמודדות באבטלה מדברת על צמצום העובדים הזרים במשק, משום

שזה לא שייך בכלל לעניין התעסוקה המקצועית.
מרינה סולודקין
לצערי הרב, עניין העובדים הזרים כן שייך לנושא שעליו אנחנו מדברים.
יורי שטרן
לדעתי שירות התעסוקה לא צריך לתת רשיונות להבאת עובדים זרים שיעסקו

בעבודות בתעשייה, משום שאלה עבודות שישראלים כן מוכנים לעבוד בהן.

התוכנית שהוצגה פה היא תוכנית בכיוון הנכון ואנחנו כנבחרי ציבור צריכים

לתמוך בה. אנחנו צריכים לבקש מהממשלה לאשר אותה במהירות. עם זאת, צריך להוסיף

לה כמה מרכיבים. למשל, שמעתי כי עניין ההשמה בנוי על התחייבות המעסיק, והיא

בדרך כלל לא כל כך עובדת, במיוחד כאשר מדובר על הכשרה בטווח של שנה שלמה.

המעסיק לא יודע מה יהיה איתו בעוד שנה, ולכן הוא לא יכול להתחייב לגבי העתיד.

מערך ההשמה צריך להיות מערך מובנה. אנשים צריכים לרכוש גם מיומנות תוך כדי

הקורס, כפי שנעשה בסדנאות לחיפוש עבודה שמאורגנות על ידי יוסף מנדלביץ שיושב

פה. לדעתי, הוא יכול ללמד את שירות התעסוקה כיצד לעשות עבודה פרטנית כך

שסיכויי ההשמה יהיו גבוהים יותר.

אני דורש לשים דגש על עניין קורסי הערב. המערכת שלכם עובדת היום על

מובטלים, ומי שעובד אין לו הכשרה. התוכנית שהצגתם פה שונה מהבחינה הזו שהיא

לוקחת אדם שכבר נמצא במעגל העבודה, והיא מכניסוז אותו לקורסים. לא כולם ילכו

לתוכנית הזו ויש לכך כל מיני סיבות. למשל, לאותו עולה שכבר נמצא במקום עבודה

והוא כבר עובד, יש משפחה לכלכל, יש לו התחייבויות כספיות, משכנתא וכדי, ולכן

לא בטוח שהוא ירצה לעזוב את מקום העבודה שלו וללכת ללמוד. מתן אפשרות של

לימודים בשעות הערב הוא פתרון מאוד חשוב עבור אותם אנשים, משום שאז הם יוכלו

להמשיך לעבוד במקום עבודתם במשך היום והם גם יוכלו ללמוד בערב. פתרון שכזה הוא

גם טוב למשק.

אתם מסרבים לתת עוד קורס לאנשים שעברו קורס לפני שלוש או חמש שנים. אני

מחזיק בידי מכתב שבו מסופר על מקרה כזה. נכון להיום, במצב האבטלה הנוכחי,

הקורסים שעברו אותם אנשים לפני כמה שנים לא יכולים לעזור להם במציאת מקום

עבודה. הם בכלל לא מהווים פתרון. לכן, אתם צריכים לפתוח את האופציה של מתן

קורס נוסף, לא בדרך של ועדת חריגים, אלא באופן שיטתי. אדוני מנכ"ל שירות

התעסוקה, אני מבקש שתוציא לשם כך הנחייה ברורה וחד משמעית.

התוכנית שהוסיפה למעסיקים כסף אם הם לוקחים עובד נוסף היא פחות או יותר

המתכונת שצריך להפעיל גם היום, במיוחד לגבי מהנדסים, ובמיוחד עבור בעלי מקצוע

פוטנציאלים. במשרד הקליטה יש תוכנית כזו, אלא שהיא מוגבלת בהיקפים. אפשר

להרחיב את התוכנית הזו גם מבחינת אורך התקופה.



אני חושב שאנחנו צריכים לפעול לשינוי ההגדרה של עולה חדש שמדברת על מי

שהגיע לארץ לפני שנתיים. עולה שהגיע לארץ לפני שנתיים עדיין לומד באולפנים.

הוא רק מתחיל להתחכך במציאות החדשה שבארץ, אבל, גם עולה שהגיע לארץ לפני שבע

שנים הוא עדיין עולה חדש. מצבם של עולים רבים, ובמיוחד מצבם של העולים

המבוגרים, אינו משתפר עם הזמן, אלא הוא מצב מתמשך. לכן, הטיפול בכל האוכלוסיה

הזו צריך להיות כולל מאוד.

הרשות לעסקים קטנים הציגה תוכנית שמצד אחד, מטפלת במובטלים כך שתהיינה

להם יכולות לפתוח עסק, לחלק מהעולים הפתרון הזה הוא פתרון טוב, מצד שני, טיפול

בעסקים הקיימים כך שהם לא יסגרו, וכדי שהם יוכלו אפילו להתרחב.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם ישנו שיתוף פעולה בין כל הגורמים שמטפלים באבטלה?
משה דימרי
כל הגופים יושבים ביחד במסגרת ועדת מנכ"לים.

יורי שטרן;

אנחנו נתקלים במציאות של הפרות חוקי עבודה כגון: הפרות בנוהלי תעסוקה, אי

תשלום משכורות מינימום, קיומן של חברות כוח אדם לא ממוסדות. מה שנעשה בשטח הוא

בגדר שערוריה, משום שהכסף מתגלגל, אבל הוא לא מגיע לעובד בסופו של דבר. מר

דימרי, אתם קשורים לשטח ואתם חייבים לנקוט פה עמדה הרבה הרבה יותר פעילה

ופיקוח יותר הדוק.

מר פרחי אמר כי בטיפול באבטלה בקרב עולים חדשים יש לעשות אבחנות בין

ארצות המוצא של העולים. לדעתי, אי אפשר לעשות אבחנות בארץ המוצא של העולים. אי

אפשר לומר כי עולה שבא מקווקז שונה מעולה שבא מרוסיה הלבנה, כי לכל אדם יש

נתונים אישיים משלו. אי אפשר לדבר בהכללות על אוכלוסיה של עולים מארץ מוצא

מסוימת, ואסור שהמדיניות שלכם תעשה זאת. אסור להדביק סטיגמות לעולים. עולים

בעלי דיפלומות מארצות מוצאם, לא מתקבלים לעבודה בגלל הסטיגמות שהודבקו ליזם

ולארץ ממנה הם עלו. יש אנשים שהגיעו ממוסקבה והם בורים גדולים, ולעומתם יש

עולים ממקווקז שהם מאוד משכילים, אבל עליהם חלה סטיגמה נוראית ובגללה הם לא

מתקבלים לעבודה, למרות שהם בעלי מקצוע.
מרינה סולודקין
ההבחנה בין עולה שבא מקווקז לעולה שבא מרוסיה הלבנה היא ממש שערוריה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנ י בהחלט מסכימה.
מרינה סולודקין
גברתי היושבת ראש, מצבם של העולים בשוק התעסוקה הוא מאוד קשה. אנחנו

רואים כי רוב העולים שנמצאים בארץ כבר שבע ושמונה שנים עדיין לא השתלבו במשק

הישראלי.

אנחנו קיבלנו נתונים של סקר לפיו רק 20% מהעולים מרוצים מהתנאים במדינת

ישראל. 30% מהעולים הם פסימיסטים מתונים, ו-48% הם אנשים חסרי תקווה שלא מצאו

את מקומם בארץ. המצב הזה מסוכן לחברה, והוא מאוד מפריע לנו.
משה דימרי
אני מתפלא מאוד לשמוע שרק 20% מהעולים מרוצים.
מרינה סולודקין
אני חושבת שעניין העובדים הזרים גם קשור לתעסוקה של עולים חדשים. בבית

אריזה "יכין" שבאשקלון עבדו עולים, אבל הם פוטרו ובמקומם מעסיקים עכשיו עובדים

תאילנדים. גם מפעל "אשקלון פלסט" העולים פוטרו, ובמקומם מעסיקים עובדים זרים.
משה דימרי
אני יכול לומר במלוא אחריות כי אין בית אריזה במדינת ישראל שמעסיק עובדים

תאילנדים. אם נמצא כי ישנו בית אריזה שמעסיק תאילנדים, אנחנו נפעל לכך שהם לא

יעבדו בו משום שזה לא חוקי. אני מציע לך לתת לי את שמו המדויק של בית האריזה

עליו את מדברת כדי שאני אוכל להפנות לשם פקחים עוד היום ובאופן מיידי.
מרינה סולודקין
תוכנית הממשלה למאבק באבטלה מדברת רק על השקעה בתשתיות, ולדעתי אנחנו

כוועדה צריכים להתנגד לכך משום שהכיוון של התוכנית הוא לא כיוון נכון. מצבה של

מדינת ישראל כרגע אינו דומה למצבה של ארצות הברית בשנות השלושים. מצבנו שונה

לגמרי.
משה דימרי
חברת הכנסת סולודקין, אני רוצה לעדכן אותך כי ברגע זה ממש מטפלים בעניינם

של שני המקומות אותם ציינת.
יוסף פרחי
הממשלה עדיין לא אישרה את התוכנית, ולכן אני, כפקיד ממשלתי, יכול להעיר

הערות לגביה. הוועדה בהחלט חייבת להתייחס לתוכנית הזו, תוכנית שמתייחסת רק

לכבישים, לא תעזור הרבה לאבטלה ולעולים. תוכנית שמדברת רק על זיפות כבישים

תביא לכך שיהיו כאן יותר עובדים זרים. אני לא רואה מצב שבו עולים אקדמאים

מזפתים את הכבישים. התוכנית שהוצגה אתמול חייבת להיות חלק מתוכנית כוללת.

הוועדה חייבת לקרוא לממשלה להביא לכך שהתוכנית תתייחס גם לנושא העלייה והקליטה

של העולים במדינת ישראל. עברנו את השלב הראשון של קליטת העלייה, ונכון

שהמדינה עשתה דברים טובים ונפלאים בקליטת העלייה. אבל, עכשיו צריך להעלות

בדרגה את נושא העלייה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בהחלט מקובל עליי.
מרינה סולודקין
אני מתנגדת בחריפות להטלת סטיגמות על עולים מארצות מסוימות.

לא כל העלייה חלשה. חלק מהבעיה שלנו נעוצה בכך שאנחנו OVER QUALIFIED

בכמה תחומים יחסית לחברה הישראלית. מתן תנופה ומעט תמריצים, כמו תוכנית

אקשטיין למהנדסים, יעזרו לנו לצמוח ולהתקדם.
היו"ר נעמי בלומנטל
חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.

סופה לנדבר;

הבל מאוד שהשר נתן שרנסקי לא נמצא פה בדיון. אם הוא היה פה איתנו, הייתי

מזכירה לו את הנאום היפה והסוער שלו לפני שנתיים לקראת הבחירות. בנאום שלו הוא

אמר כי העולים החדשים מברית המועצות באו למדינת ישראל על מנת שהם יוכלו לעבוד

במקצוע בו הם הוכשרו. אבל, אנחנו רואים שהם לא עובדים במקצועם. ניצולם של

העולים על ידי כך שמעסיקים אותם בעבודות שחורות הוא פשע.

יכול להיות שתוכניות להכשרה של עולים בתהום ההיי-טק הן תוכניות טובות,

אבל לדעתי הן לא מספיקות. יכול להיות שאנחנו צריכים לאמץ כמה פרויקטים שהיו

לפני כמה שנים. חלק מהתוכניות שהיו לפני כמה שנים היו טובות, וחלק לא היו

טובות.

אני לא שמעתי כאן פתרונות לתעסוקה של עולים בגילאי 45 פלוס. אני גם לא

שמעתי שיש תוכניות לעולים בני ארבעים פלוס. אנחנו נמצאים היום במציאות שבה

אנשים בני ארבעים לא יכולים למצוא פתרון תעסוקתי. גם צעירים לא יכולים למצוא

עבודה, אבל מצבם של המבוגרים יותר קשה יותר. יש רגרסיה במצב התעסוקה של

העולים.

יכול להיות שאתם, ובצדק, רוצים להילחם בעובדים הזרים. אבל אני רוצה לומר

לכם כי יש היום במדינת ישראל אנשים שעובדים כמו עבדים בחברות כוח אדם. יכול

להיות שהגיע הזמן לחסל את חברות כוח האדם. יתכן מאוד שזה יתן פתרון. לפני כמה

ימים ביקרתי במפעל בקריית גת בו נערכה הפגנה משום שהוא עומד על סף סגירה.

הפועלים שהפגינו שם טענו כי הגיע הזמן לסגור את חברות כוח האדם, משום שהעובדים

שמועסקים דרך חברות כוח אדם הם העבדים השחורים של מדינת ישראל. נוצר פה מצב

שבו כסף של משרדים שונים מולבן דרך חברות כוח אדם, וזה לא יתכן במאה בה אנו

חיים.
משה דימרי
אני מסכים איתך, אם כי זה לא קשור לעניין. אני מציע לכם להכין חוק בעניין

הזה.
סופה לנדבר
אני כבר מכינה את החוק הזה.

אני חושבת שהממשלה לא צריכה רק ללכת לכיוון של תשתיות. הממשלה צריכה

להשקיע גם בהון האנושי שהגיע לארץ, וגם בהון האנושי שנולד במדינת ישראל. השקעה

בהון אנושי היא לא השקעה מבוטלת.

מצב התעסוקה באשדוד ובאשקלון הוא קטסטרופלי. אני חושבת שמימון נסיעות

למובטלים באותן ערים שירצו לעבוד במקומות עבודה שהם מרוחקים ממקום מגוריהם

יכול להוות חלק מפתרון הבעיה.
משה דימרי
זה כבר קיים. כל מובטל שגר באשקלון יכול ליסוע לכל מקום עבודה שהוא מחוץ

לאשקלון וזאת במימון של המדינה. מובטלים מקריית גת ומאופקים יכולים ליסוע

לתל-אביב על חשבון המדינה. המובטל מקבל את התשלום הזה באופן ישיר.
היו"ר נעמי בלומנטל
ממתי קיים ההסדר הזה?
משה דימרי
ההסדר הזה קיים כבר חודשיים ימים.
סופה לנדבר
יכול להיות שצריך לפרסם את העניין הזה באמצעי התקשורת כדי שאנשים ידעו על

כד-

משה דימרי;

הבעיה היא שגם במרכז הארץ מספר מקומות העבודה מצטמצם.

סופה לנדבר;

בכל זאת, האבטלה בתל-אביב פחותה מזו שבאשקלון ובצפון הארץ.

גברתי היושבת ראש, כולנו מקבלים מכתבים ופניות, אבל כאשר קראתי את המכתב

שאני מחזיקה בידי הרגשתי כי כבר אין חשק להתעורר בבוקר. הרגשתי חסרת אונים

מול המקרה הזה. אני פניתי למשפחה ששלחה לי את המכתב וביקשתי מהם להגיע לישיבה,

אבל אני רואה שהם לא הגיעו. אני מאמינה שהם לא הגיעו לכאן משום שלא היה להם

כסף עבור נסיעות.
במכתב נכתב כך
סופה, אני פונה אלייך משום שאין לי לאן לפנות. אני לא

מאמין שתוכלי לעזור לי, את נמצאת באופוזיציה, אבל אין לי לאן לפנות ואני פשוט

כותב לך את הטרגדיה שעוברת על הבנים שלי.

שני הבנים שלי הם מהנדסי בנייה. שניהם בני חמישים. בשנים הראשונות לאחר

עלייתם ארצם הם התחילו לעבוד והם רכשו דירה, אבל הם פשטו את הרגל והם לא

יכולים לשלם את התשלום עבור הדירה. בעבר הם עבדו בעבודות שחורות, אבל היום הם

לא מתקבלים לעבודה אפילו בעבודות שחורות. אין להם כסף לשלם עבור משכנתא, אוכל,

וכד'.
משה דימרי
האם הם לא זכאים לדמי אבטלה?
סופה לנדבר
כנראה שהתקופה שמזכה אותם בדמי אבטלה הסתיימה.
משה דימרי
מה עם הבטחת הכנסה?
סופה לנדבר
אני לא יודעת אם הם זכאים להבטחת הכנסה.
משה דימרי
צריך לבדוק זאת.
סופה לנדבר
אנחנו מקבלים הרבה מאוד מכתבים כאלה. אתמול הייתי בירוחם ואני רוצה לומר

לכס שהמצב הוא פשוט קטסטרופלי. במהלך הביקור בחור צעיר בן 25 שאל אותי: מה אני

אמור לעשות? האם אני צריך לגנוב או להרוג? הוא הוסיף ואמר שאין לו מקום פרנסה.
עוזי גדור
אנחנו מחפשים מועמדים לקורס טבחים בירוחם, אבל אנחנו לא מצליחים למלא את

הקורס. הקורס הזה אמור להיות עם הסעה לים המלח. אני מציע לבדוק את הנתונים.

סו פה לנדבר;

לא כל אחד יכול להיות טבח. אני מציעה לך לבדוק אם יש שם עוד קורסים.
משה דימרי
בתי המלון בים המלח משוועים לידיים עובדות, אבל צעירים מירוחם לא רוצים

לעבוד שם.
עוזי גדור
בבאר שבע אירגנו קורס מתכת לאנשי אופקים, אבל מועמדים מאופקים לקורס לאי

הגיעו, ולכן אנשים מבאר שבע למדו בקורס הזה. בשירות התעסוקה רשומים 870

מועמדים, אבל למרות זאת לא הצליחו למלא את הקורסים.

סופה לנדבר;

לא צריך להאשים את המובטלים בכך שהם לא עובדים. אנשים טוענים שהם לא

מוצאים עבודה. אני מכירה משפחה שבה האמא היא נכה בדרגה של 100%, ולמשפחה אין

כסף עבור תרופות. למשפחה הזו אין כסף לנסיעות לבית החולים כדי שהאם תוכל לקבל

שם טיפול. אי אפשר לומר לאנשים במצב שכזה כי ראש הממשלה הוא אשם במצבם או

שאורה נמיר היא האשמה. לאנשים האלה כלל לא משנה מי אשם במצבם. אנשים לא

מסוגלים למצוא היום עבודות שהן הכי פשוטות, הכי שחורות. מגיעה לעלייה מברית

המועצות מחמאות על כך שהם עובדים בכל עבודה. אבל הם לא יכולים לאורך זמן לעבוד

רק בעבודות שחורות.

אי אפשר לדבר רק על תוכניות שמדברות על תשתיות, צריך לדבר גם להשקיע בהון

האנושי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חברת הכנסת לנדבר, כולנו מקבלים מכתבים ופניות. יש בשטח בעיה קשה מאוד

בתחום האבטלה וקשה מאוד להתמודד איתה.

חבר הכנסת הלפרט, בבקשה.



שמואל הלפרט;

אין ספק שבעיית האבטלה היא בעיה קשה מאוד, במיוחד כאשר אנחנו שומעים

שאנשים לא מסוגלים למצוא עבודה אפילו בעבודות שחורות, כפי שמספרת לנו חברת

הכנסת לנדבר. הדבר הוא גרוע עוד יותר, במיוחד כאשר מדובר במשפחות של עולים

שאין להם חסכונות.

במדינת ישראל קורה מצב מוזר מאוד ואני לא רואה שמוצאים לו פתרונות. ישנם

160 אלף מובטלים, אבל ישנם גם 300 אלף עובדים זרים. זו ממש מדינת חלם. מצד

אחד, יש המון מובטלים שלהם יש בעיות קשות, ומצד שני, יש כ-150 אלף עובדים זרים

חוקיים וכ-150 אלף עובדים זרים לא חוקיים. זהו מצב אבסורדי.
משה דימרי
יש היום פחות מ-80 אלף עובדים זרים שקיבלו רישיון מהממשלה.

שמואל הלפרט;

תאר לך שהיינו יכולים להפחית את מספר המובטלים ב-80 אלף.
יורי שטרן
עובדים זרים עובדים בעבודות הכי שחורות. האם החלום שלנו הוא שעולים חדשים

יעבדו בעבודות שבהן היום עובדים הפועלים הזרים?
שמואל הלפרט
לא כל העובדים זרים עובדים בעבודות שחורות.
יורי שטרן
רוב העובדים הזרים עובדים בעבודות שחורות.
שמואל הלפרט
אני מציע למשרד העבודה והרווחה להרחיב יותר את הקורסים להסבה מקצועית

בתחומים בהם יש ביקוש לעבודה. זהו אחד הפתרונות לבעיית האבטלה בקרב העולים

החדשים. מגיעים לישראלים עולים חדשים עם ידע רחב מאוד, אבל הידע שלהם הוא

בתחומים שהם בכלל לא רלוונטים למדינת ישראל. למשל, מגיעים לארץ אנשים עם ידע

בטיפול ביערות או עם ידע בטיפול במכרות. לאנשים מהסוג הזה אין סיכוי להגיע

למיצוי מקצועי בארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר מיכאל וקסלר, בבקשה.
מיכאל וקסלר
גברתי היושבת ראש, אני מבקש ממך לקיים ישיבה מיוחדת שתדון אך ורק בבעית

אבטלה בקרב מהנדסים עולים. לפני העלייה של סוף שנות השמונים היו בארץ שמונים

אלף מהנדסים, וזה היה מספר די מכובד. עם גל העלייה הנוכחי, הגיעו ארצה עוד 82

אלף מהנדסים. אנחנו נמצאים היום במקום הראשון בעולם בכמות המהנדסים פר קפיטה.

אנחנו גם במקום הראשון בכמות המהנדסים המובטלים פר קפיטה.



הנתונים שיש בידנו מראים כי יותר מחמישים אלף מהנדסים מבין שמונים אלף

ומעלה מהנדסים, הם או מובטלים לגמרי, או עובדים במשרה חלקית, או שהם עובדים לא

במקצוע שלהם. כלומר, הם לא עובדים כמהנדסים או כטכנאים והנדסאים, אלא הם

עובדים בעבודות פשוטות. לחמישים אלף מהנדסים יש תפקיד מאוד מאוד חשוב בקביעת

עתידה של מדינת ישראל, ולכן אני מציע להקדיש לנושא הזה ישיבה נפרדת.

בזמן האחרון אנחנו עובדים על בניית תוכנית כוללת שתעזור לא רק לקלוט

בעבודה מקצועית את המהנדסים האלה, אלא גם תפתור חלק מבעיות האבטלה בשאר המשק

הישראלי, ותיקים כעולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני בהחלט מקבלת את ההצעה לקיים ישיבה מיוחדת לדיון בנושא הזה. מר דימרי,

האם תיאות לבוא לישיבה מסוג זה?
משה דימרי
אני בהחלט מוכן להשתתף בישיבה הזו. מכל מקום, אם אני לא אגיע לישיבה הזו,

יגיעו אליה אנשי מקצוע מטעמי.
ניצה בן צבי
אנחנו הולכים לבצע פיילוט מעניין לגבי מובטלים בני 45+. היום, בניגוד

לעבר, אנחנו לא יכולים לחייב מעסיקים לקבל אנשים מבוגרים יותר לעבודה. אני

מציעה לקיים דיון מיוחד בשיתוף המעסיקים שבו נבחון כיצד ניתן בכל אופן להביא

לכך שמעסיקים יקבלו לעבודה אנשים מבוגרים יותר. המצב בתעסוקה של נשים מעל גיל

ארבעים הוא יותר קשה משום שבמדינת ישראל אישה בגיל ארבעים נחשבת לאישה זקנה .

לדאבוני הרב, בעיית האבטלה של אנשים מבוגרים בגילאים 45 פלוס לא קיימת רק בקרב

עולים, אלא היא קיימת בכלל האוכלוסיה. צריך לפעול לכך שיהיה פתרון לבעיה הזו.
יעקב פייטלסון
מר פרחי הציג בפנינו תוכניות שהן בהחלט בכיוון הנכון. אחת התוכניות מדברת

על הכשרה של 6,000 מובטלים, ולדעתי זהו רק קצה הקרחון. הרי בתחילת הדרך מדברים

על מיון של כ-20 אלף איש.
היו"ר נעמי בלומנטל
לדעתי, אפשר יהיה להשתמש בנתונים שיתקבלו מהמיון של אותם עשרים אלף

אנשים. כלומר, יוכלו כבר לדעת מהו המקצוע שמתאים לכל אחד מהאנשים שמוינו.
יעקב פייטלסון
השאלה מה עושים עם הנתונים האלה היא גם שאלה חשובה. השאלה היא האם

הנתונים ישארו ללא כל טיפול, כאבן שאין לה הופכין, או שהם ינוצלו בעתיד?

כשמדברים היום על תשתית צריכים להתייחס בעיקר אל ההון האנושי. השקעה

בכבישים היא דבר חשוב, אבל צריך לחשוב גם במונחים של עלות-תועלת. אותם 6,000

עולים אקדמאים שיעבדו בתחום ההיי-טק יכולים לתת בסביבות 2,5 מיליארד שקל, כאשר

ההשקעה בכל זה היא כ-130 מיליון שקל. זה המפתח שצריך להנחות את הממשלה בבואה

לדון בסדרי עדיפויות של השקעה בתשתיות.



לא כל העולים הם מהנדסי יערות. פעם צחקו גם על מהנדסי רכבות. היום מסתבר

כי ישראל בסוף שנות התשעים גילתה שהרכבת היא כלי תחבורה יעיל יותר מאוטובוס.

אהד הדברים שאנחנו מבזבזבים ואי אפשר להסביר את הבזבוז הזה הוא עניין השלמת

הלימודים. קורסים להסבה הם בהחלט חיוניים וחשובים, אבל עלות ההשלמה של לימודים

נמוכה יותר מעלות ההסבה. הרבה יותר זול להשקיע בהשלמת לימודיהם של אחיות,

רופאים, מהנדסים וטכנאים, כך שהידע שלהם יותאם לידע בארץ, מאשר להסב אותם אחר

כך. אנחנו כבר בזבזנו בתחום הזה שבע שנים.

יעקב בלום;

בנוסף לעלייה מברית המועצות, יש גם עלייה מארצות המערב, וגם העולים

מארצות המערב סובלים מאבטלה. האבטלה פוגעת בדימוי של העלייה. רוב העולים

מארצות המערב שירדו מהארץ טענו כי הם ירדו מהארץ בגלל חוסר תעסוקה.

מר דימרי אמר כי יש היום כ-11 אלף מובטלים דורשי עבודה, אבל אני רוצה

לתקן את הנתונים שלו. בשנתיים של עלייה יש בערך 60 אלף אנשים שהם כוח עבודה.

זאת אומרת, שאנחנו מגיעים כמעט ל-20% של אבטלה בקרב העולים. אנחנו מרגישים

בשטח את הנתון של 20% אבטלה בקרב העולים. המשרדים שלנו מטפלים היום רק בנושא

תעסוקה. אנחנו לא מתעסקים היום לא בדיור ולא בקליטה חברתית.
ניצה בן צבי
הם גם נעזרים בנו.
יעקב בלום
תעשיית ההיי-טק לבדה לא תפתור את כל הבעיה. צריך גם להתייחס למקצועות

אחרים, הרי בין העולים יש גם אחיות ורופאים. צריך להרחיב את רשת המקצועות של

ההשמה. אני מאוד ממליץ לקיים עוד ישיבה לנושא.
עמוס אפרתי
יש תוכנית להסבת אלפיים עובדים לרמות הגבוהות ביותר של תעשיית ההיי-טק.

התעשייה הזו מיועדת לתת צמיחה במדינת ישראל, ובאופן כללי זה מה שיביא להקטנת

האבטלה. אבל, התעשיות האלה לא תוכלנה לקלוט את העובדים האלה אם לא יהיה להם

כסף להשקעת במחקר ופיתוח. יש פער תקציבי אדיר בצרכי התעשייה הזו בתחומי המחקר

והפיתוח. לתקציב לשכת המדען הראשי חסרים השנה 700 מיליון שקל. אני חושב

שהוועדה הזו היא הפורום המתאים לדרוש שבמסגרת השקעה בתשתיות תהיה השקעה במחקר

ופיתוח. השקעה במחקר ופיתוח זו התשתית הכי פרודוקטיבית לתעשייה.

דייר י וסף מנדלביץ;

לפני כשלוש שנים הקמתי מרכז תעסוקה לעולים. המרכז שלנו נמצא בירושלים,

אבל אנחנו מטפלים בעולים מכל הארץ. הניסיון מוכיח שלמרכז תעסוקה מסוג זה יש

צורך. שירות התעסוקה מצליח לחשים במקומות עבודה עד כ-6%, אבל אנחנו מצליחים

לעשות כמעט 30% השמה במקצועות של העולים. בהשקעה קטנה מאוד אנחנו מצליחים

להעלות פי כמה וכמה את הנתונים בהשקעה אנושית. אנחנו נותנים יחס אנושי ופרטני

לכל מי שפונה.

מרכז התעסוקה שלנו חוא אחד הכלים שיכול להביא לפתרון בעיית האבטלה או

האבטלה הסמויה בקרב העולים. למעשה, אבטלה סמויה היא תעסוקה שלא במקצוע. למרות

הניסיון שרכשנו ולמרות ההשגים שהשגנו, אני נאלץ לסגור את מרכז התעסוקה משום

שמשרד העבודה והרווחה ומשרד הקליטה לא זקוקים לנו. ולכן. אני תורם למר דימרי

את מרכז התעסוקה שלנו ואת כל הניסיון שרכשנו במשך שלוש שנים. כולם אומרים לנו



שמכיוון שאנחנו פועלים מטעם עצמנו, אז אין לנו זכות קיום. בעוד חודש ימים

המרכז שלנו כבר לא יהיה קיים, אבל לאף אחד לא איכפת מזה.

למעשה, מדינת ישראל לא מעוניינת בקליטה בתעסוקה. אם היא הייתה באמת

מעוניינת בכך אז לפני שהיא היתה משקיעה מיליארד שקל בתשתיות, היא היתה משקיעה

חצי פרומיל מזה לפיתוח מרכזי תעסוקה. אני פניתי לכל משרדי הממשלה והצעתי להם

להקים מרכזי תעסוקה לעולים, כחלק ממערכת התעסוקה, אבל ההצעה הזו כלל לא עלתה

לדיון.

כאשר מדברים על אבטלה צריך להזכיר כי יש גם ביקוש. בעבודה יום יומית

שאנחנו עושים אנחנו מגלים כי יש ביקוש. ישנו פער בין הביקוש לבין ההשמה, אבל

אפשר לקצר את הפער. כלומר, במקום שאדם יחפש עברדה במשך שלושה חודשים, הוא

בעזרתנו יכול למצוא עבודה תוך חודש.

אנחנו דיברנו עם מר פרחי, ואני מקווה שהתוכניות שהוא מתכנן לעשות הן

תוצאה של שכנוע שלנו ושל חברי כנסת. מר פרחי מדבר על תוכניות שיהיו בעוד שנה,

אבל לי עכשיו יש דרכים לפתור את הבעיה, אבל לא נותנים לי ליישם אותן.
משה דימרי
מר מנדלביץ, שירות התעסוקה הוא שירות ממלכתי וקבוע. הוא נותן שירותים

לכלל דורשי העבודה במדינת ישראל. אם יש לך פטנט לצמצום האבטלה, אז דלתי פתוחה

לפניך.
דייר יוסף מנדלביץ
אני לא מוכר רעיונות. אני מוכר עבודה, פרופר.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר דימרי, אני מציעה שתפגש עם מר מנדלביץ'.
משה דימרי
אני מברך אותם על כל מקום עבודה שהם מוצאים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה לסכם את הישיבה, אבל לפני כן תרשו לי לברך בברכת מזל טוב להולדת

הבן את העוזרת שלי, הגברת פזית אשכנזי אלול, אשר מלווה אותי הרבה שנים.

אני רוצה לברך את שירות התעסוקה על כך שהוא עושה מאמצים גדולים מאוד

בהבאת פתרונות לאבטלה הגואה. מר דימרי, אתה שנוגעת את הדוברים השונים שדיברו כאן

בוועדה. הדוברים השונים העלו כאן נושאים שאתה לא שומע אותם במקום אחר. היתה לך

הזדמנות לשמוע כאן את העולים החדשים בעצמם. לעיתים, אנחנו לא קשובים מספיק

לנעשה בקרב העולים החדשים ולבעיותיהם המיוחדות, ולכן חשוב שאנשי המקצוע

שיושבים פה ישמעו את רחשי הלב שקיימים בקרב אותו ציבור.

אני רוצה לברך ולקדם את אותה תקנה שמאשרת תשלום של תמריץ על ידי הביטוח

הלאומי למעסיק במשך חודשיים שלושה ראשונים של הקלטות העובד במקום העבודה.

אנחנו נפנה לשר האוצר בעניין הזה כדי שאישור תתקנה הזו יזורז.



אני גם מבקשת לתת הזדמנות נוספת למתן הכשרה מקצועית לעולים אשר עברו כבר

פעם אחת הכשרה מקצועית. אני מבקשת לא להקשות בעניין הזה. אתם צריכים לחיות

קשובים יותר לכך. אנחנו נטפל באופן פרטני במקרים שעלו כאן.

אנחנו רוצים למנוע הדבקת סטיגמות על תעודות מקצועיות של עולים מסוימים.

אנחנו כאן בוועדה, נאבקים נגד הדבקת דימוי שלילי על עולים חדשים.

אנחנו קוראים לממשלה לא להסתפק, בשום אופן, בתוכנית ההשקעה בתשתיות כדרך

לצמיחה או כמאבק באבטלה, אלא להשקיע בהון האנושי. העולים החדשים הם הבסיס להון

אנושי מצוין. ולכן, הוועדה קוראת לממשלה לאשר את פרויקט "מחשבה" של האגף

להכשרה מקצועית. אנחנו קוראים לממשלה לאמץ את התוכנית להכשרת עולים אקדמאים

לתחום ההיי-טק ולתחומי מדע אחרים שיגבירו את כוחנו האנושי.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.

קוד המקור של הנתונים