ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/04/1998

איכלוס בני הפלאשמורה בהתנחלויות

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 141

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי ב' באייר תשנ"ח (28.04.98). שעה 10:00

נכחו: חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

נעמי חזן

אופיר פינס - to

מרינה סולודקין

אדיסו מסאלה

חנן פורת

מודי זנדברג

אלכס לובוצקי

שמואל הלפרט
מוזמנים
שלמה מולה - ממונה על קליטת עולי אתיופיה

חנוך צמיר - סמנכ"ל משרד הקליטה

ניצה אברמסון - סגנית ראש שירותי בריאות

דייר אלכס לבנטל - ראש שירותי בריאות הציבור

יוחנן בן-יעקב - ראש הרשות לקליטת עליה במשרד

החינוך והתרבות

דליה לב-שדה - מנהלת מח' לעבודה קהילתית במשרד

העבודה והרווחה

חיים פוזנר - מנהל האגף לשירותים אישיים

וחברתיים

יונה הופמן - עפרה

משה יוגב - אפרת

אסתר כריש - קדומים

מיכל יוסיפוב - משרד הפנים

יהושע שי - משרד האוצר

יפת אלמו - ארגון "מכנף דרום לציון"

אברהם נגוסה - ארגון "מכנף דרום לציון"

ניסים אלון - מנהל מחוז ירושלים קופת חולים

לאומית

דניאל פיקדו - עוזר ראש הממשלה
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
איכלוס בני הפלאשמורה בהתנחלויות



איכלוס בני הפלאשמורה בהתנחלויות
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העליה והקליטה. ח"כ אופיר פינס - פז ביקש

להעלות באופן דחוף את הנושא של איכלוס בני הפלאשמורה בהתנחלויות.

נודע לי זה עתה שהממונה על העליה והקליטה במשרד החינוך קיבל מכתב ממשרד

האוצר, בעקבות פנייה שלו לגבי קליטת הפלאשמורה, שאין שום תקצוב מיוחד לנושא של

קליטתם של עולי הפלאשמורה שהגיעו זה מכבר.

לפי מיטב זכרוני אפשר למצוא בפרוטוקולים שדובר על כך. אחד ממשרדי הממשלה

אמר באותן ישיבות, שהתקצוב לקליטתם של עולי הפלאשמורה נע בסביבות ה-150 מיליון

שקל.

חנוך צמיר;

אף אחד לא אמר שזה מתוקצב. זאת היתה הבקשה. דיברו על 100,110 אבל אף אהד

לא אמר שזה מתוקצב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נפנה בדחיפות למשרד האוצר כדי לקבל מענה לגבי השאלה הזאת, כי זה

מהותי ומשמעותי. העולים נמצאים כאן. לא יתכן שהאוצר מתנער מהסכום שדיברנו עליו

בנוגע לקליטת עולי הפלאשמורה.
חנוך צמיר
לא דובר על 150 מיליון אף פעם. המספר שאני דיברתי עליו ייצג תוכנית כוללת

בין משרדית, והוא דיבר על 110 ולא על 150. היא אמר שזה ברמת הצעה ולא ברמת

תקצוב.
יוחנן בן יעקב
היתה הודעה שנרשמה כהחלטה של יושב ראש הוועדה, השר שרנסקי, בדיון שדיבר

על הבאתם של עולי הפלאשמורה, שההחלטות כולן על הבאתם כפופות לאישור תקציב

הפעולה כפי שהוגש בוועדה אל הרפרנטים מעליה וקליטה. היתה התנייה ברורה, שהבאתם

מותנת באישור התקציב כתקציב מיוחד לקליטתם.
נעמי חזן
אולי נשמע מהאוצר כמה הס הקציבו.
יהושע שי
הוועדה שדנה בזה הביאה הצעה בסדר גודל של 110 מיליון שקל. זה אחרי שהם

ריכזו את הדרישות מכל המשרדים לגבי תוספת תקציב. לא התקבלה החלטה בשום פורום

להקצות את סכום הכסף הזה. מה שהוחלט הוא: שכל משרד בתיאום עם אגף התקציבים

יקצה סכומי כסף לקליטת הפלאשמורה.

כל משרד ומשרד היה אמור לפנות לרפרנט ולאגף התקציבים ולפתור את הנושא.

אני יכול להגיד שמשרד הקליטה פנה אלי, ואנחנו טיפלנו בכל הדרישות התקציביות



שלהם וסגרנו כדי שיהיה כסף לתחומי האחריות של משרד הקליטה. כנ"ל גם היה צריך

להעשות עם משרד החינוך.

דיברתי עם רפרנט של משרד החינוך, והוא אמר שהם קיימו דיונים בנושא הזה.

היו הרבה דרישות ודיונים, ובינתיים משרד החינוך מבצע את הפעולות האלה וקולט את

העולים מהתקציב שלו.

קיים בתקציב משרד החינוך תקציב לקליטת עליה. הוא מתבסס על הערכות

מסויימות לגבי היקף העליה בשנת התקציב 1998. הערכות האלה עדיין לא השתנו, ובני

הפלאשמורה הם עולים ככל העולים, ולכן התקציב הזה אמור לשמש גם לקליטת בני

הפלאשמורה.

לא קיים מצב שבמשרד החינוך אין תקציב לנושא הזה. בני הפלאשמורה הם עולים

כמו כל העולים האחרים, והתקציב שמיועד לנושא של קליטת עולים אמור גם לשמש

לקליטת הפלאשמורה.

אם התחזיות לגבי היקף העליה בשנת 1998 יהיו חריגות לגמרי ממה שמתוכנן, אז

נצטרך לטפל בכל המשרדים השונים.
יוחנן בן-יעקב
זה נכון שתקציב הקליטה במשרד החינוך הולך לקראת קליטת העולים, אבל הוא

מותאם אוטומטית להיקף העולים. הוא מותאם לקליטת יוצאי ברית המועצות או ארצות

הברית וכוי. קליטת עולי אתיופיה שונה לחלוטין. ילד יוצא אתיופיה מקבל שעתיים

שבועיות תוספת למשך שנים ארוכות. ילד יוצא ברית המועצות מקבל שעה שבועית תוספת

לשנת לימודים.

אנחנו חייבים לתת ליוצאי הפלאשמורה יום חינוך ארוך מלא, עם פנימית יום

אחר הצהריים באתר הקרוואנים בחצרות יסף או בגבעת המטוס. החשבון שמשרד החינוך

הגיש ב-25 לפברואר למשרד האוצר לחצי שנה דיבר על 19 מיליון שקל מאתים. החשבון

השנתי מדבר על 44 מיליון שקל. זה הוגש כמה פעמים למשרד האוצר בכל מיני

וריציות.

לכל יוצאי אתיופיה מאפשרים ללמוד בפנימיות. היתה החלטה לקיצוץ מאסיבי

בהיקף התלמידים בפנימיות. או שההחלטה תיפול על בני הפלאשמורה והם לא יוכלו

להגיע לפנימיות, או שזה יפגע בילדים יוצאי ירוחם או דימונה. הדברים האלה הם

בלתי אפשריים מבחינת משרד החינוך.

אופיר פינס-פז;

כל הנושא של החינוך הפנימייתי מחייב דיון רציני.

יוחנן בן-יעקב;

לכן היתה החלטה ברורה, בוועדת שרים- לעליה וקליטה, על תקציב מיוחד

לקליטתם.

חי ים פוזנר;

אני מדבר על סכומים הרבה יותר צנועים. אני מדבר על 2 ורוצי, 3 מיליון שקל

לבסיס השנתי. אנחנו מדברים על קבוצה מאוד קשה ומאוד יחודית, ואם אנחנו לא נקבל

תוספת תקציב מיוחדת, המשמעות היא שאנחנו נעביר תקציבים מרשויות מקומיות אחרות

שעוסקות בקליטת עליה לטיפול בפלאשמורה. אז אנחנו נוזמן לישיבה, ויאמרו לנו למה

אנחנו מקצצים בתקציבי קליטת עלייה מישובים אחרים. זה מה שהולך להיות. יש לנו



תוכנית איך להעביר את התקציבים. זאת עליה מאוד קשה שצריכים להשקיע בה הרבה

וחייבים לקבל את התוספות האלה.
אופיר פינס-פז
זאת פעם ראשונה שמדינת ישראל קולטת עולים מאתיופיה? אז מה אם זה עולי

פלאשמורה, יש להם קרניים על הראש?
ר1י ים פוזנר
זאת אוכלוסייה שהצורך להשקיע בה הוא גדול. צריך להשקיע בה הרבה יותר

מהשקעה בעולים שבאים מארץ אירופית. עולי הפלאשמורה צריכים לעבור תהליכים כמו

אולפני גיור ואולפנים אחרים ומישהו צריך ללוות אותם. יש כאן השקעה מיורודת.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת גם היתה הדרישה שלנו.

הי ים פוזנר;

אני מדבר על רשימה של 7 תקנים לעובדים סוציאליים, בעלות של 2 וחצי מיליון

שקל. אם אנחנו לא נקבל את זה אז אנחנו ניקה ממקומות אחרים, ואז תהיה ישיבה

מדוע קיצצנו בשדרות או במקום אחר.

יהושע שי;

הדוגמה של הפנימיות היא דוגמה טובה. כאשר משרד החינוך בא ודן עם אגף

התקציבים בנושא הזה, אז אגף התקציבים הוסיף כסף מיוחד לנושא הזה. יש נושאים

אחרים שאולי חשבו שהם נכללים בתקציב שמיועד לקליטה של כלל העולים, ולכן לא

ניתן לזה תוספת מיוחדת שצריכה היתה להיות לפלאשמורה.

למשרד החינוך יש כסף לקליטת עלייה, ומהמקורות האלה הוא אמור לקחת. אי

אפשר שישאר לו כסף והוא יגיד שהוא לא עושה פעולות לחינוך כי הכסף מיועד לקליטת

עולים אחרים.

אם יש איזה שהוא שינוי בהקצבה של משרד החינוך בגלל עולי אתיופיה, אז יש

מקום לדיון. אני יודע שלא עלתה דרישה כזאת באגף התקציבים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בתום הישיבה אני אבקש שנשב ביחד על-מנת לראות אם לקיים ישיבה בנושא הזה,

או לקיים פגישה בין משרד האוצר עם אגף התקציבים.

חנוך צמיר;

הבוקר היתה אמורה להיות ישיבה.

יוחנן בן-יעקב;

אילו הישיבה עם שר האוצר שתוכננה להיום היתה מתקיימת, אז לא הייתי מעלה

את הנושא הזה. עד שיהיה תאריך לישיבה נוספת, הילדים כבר צריכים להרשם

לפנימיות.
יהושע שי
אנשים אמרו לי שילדים לא זוכים לחינוך בגלל שאין תקציב במשרד החינוך. זח

חמור מאוד אם למשרד החינוך יש כסף לקליטת עליח, אבל בגלל שהוא לא קיבל תוספת

הוא לא מנצל את הכספים שיש לו. אם תתקן אותי ותגיד לי שאין מצב כזה אז אני

אהיה יותר רגוע.
אברהם נגוסה
יש מצב כזה. ילדים לא הולכים לבית הספר כבר 4 חודשים. בגלל שהילדים לא

הלכו לבית הספר, ההורים לא יכלו ללכת לאולפן או לתהליך ההשבה ליהדות. בחורים

ובחורות לא הלכו לפנימייה בגלל שמשרד החינוך אמר שאין לו תקציב מיוחד לקליטת

העולים בפנימייה.

בשבוע שעבר הביאו את הילדים מחצרות יסף לחופית, אבל הם לא למדו בגלל שלא

היו מורים. עד שבוע שעבר הילדים לא היו מסודרים בבית ספר.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסוף הישיבה אני ארצה לשמוע מה האיתוי המדוייק לישיבה נוספת. אנחנו לא

נרפה מזה כי זה בנפשי נו. זה דבר שחשבנו שהוא פתור, מסתבר שהוא לא פתור. אם לא

נרגיש שיש התקדמות עד תחילת שבוע הבא, אנחנו מיד נקיים על כך ישיבה, והאוצר לא

יוכל לנקות את ידיו מההחלטה שהיתה.

עלתה הצעה לסדר היום של ח"כ אליעזר זנדברג וח"כ מרינה סולודקין בקשר

לאיכלוס בני הפלאשמורה בהתנחלויות. ח"כ אופיר פינס-פז פנה לשר אדלשטיין ופנה

אלי לקי ים על כך ישיבה.
אופיר פינס-פז
העניין מצדיק ישיבה מיוחדת, משום שאנחנו נמצאים בתהליך. העניין לא התחיל

והסתיים, אלא העניין כל הזמן מתקיים. כל שבוע מגיעים עולים להתנחלויות. כמדובר

על עולי הפלאשמורה שמגיעים להתנחלות עפרה ואמורים להגיע לקדומים ולאפרת. אני

חושב שזאת מדיניות ממשלתית חמורה ביותר. לפי דעתי היא חסרת תקדים בשנים

האחרונות. היא היתה מקובלת אולי לפני הרבה מאוד שנים.

אני מתנגד לתופעה שבה לוקחים אנשים שהם עולים חדשים ומביאים אותם למוקד

הוויכוח בחברה הישראלית, דבר שהוא בעיני לא בא בחשבון. אדם רוצה להיות מתנחל

זאת זכותו. הוא צריך להגיע להכרה אידיאולוגית, להאמין בדרך הזו ולהיות מתנחל.

אתם רוצים להגיד לי שהפלאשמורה באתיופיה חלמו להיות מתנחלים בעפרה.

הולכים להפוך 700,800 אלף עולי פלאשמורה מאתיופיה למתנחלים בעל כורחם ומאיזה

טעמים? הטעם שאני שמעתי אותו הוא פשוט שערורייתי. שמעתי אותו משר הקליטה, והוא

לא אמר את זה בוועדה הזו אף פעם בצורה כזו. הוא אמר שאין לו ברירה, מכיוון

שהחברה הישראלית לא רוצה לקלוט אותם, ושאין מספיק מקומות בגבולות מדינת ישראל.

אני שואל את עצמי, מדוע מטיחים כאן דופי בחברה חישראלית כולה. מתי בא שר
הקליטה לוועדת העליה והקליטה ואמר
אני לא מקבל הענות ושיתוף פעולה מהחברה

הישראלית, ואין לי ברירה ואני הולך להביא אותם להתנחלויות. הוא עשה את זה

בהסתר ומאחורי הגב. הוא לקח מאות אנשים והפך אותם למתנחלים בניגוד לרצונם ובלי

ידיעתם והבנתם את המשמעויות.

הוא מסכן במו ידיו את המשך העליה. למרות שאנחנו כאילו מדברים על סוף גל

העליה הזאת, עדיין אנחנו מסכנים את המשך העליה הזאת והמשך עליות אחרות. אנחנו



בעצם משקרים את העולם. אנחנו אומרים לממשלת אתיופיה ולממשלת ארצות הברית עיזרו

לנו להביא יהודים וחזרה לארץ הקודש. מה שאנחנו עושים הוא שאנחנו" משתמשים בהם

להרחבת ההתנחלויות, ליצירת התנחלויות חדשות ולהחרפת הויכוח סביב תהליך השלום

והקונפליקט יהודי ערבי. מי יתן לנו יד ומי יעזור לנו מחר כאשר נצטרך את העזרה

של האו"ם או של ארצות הברית לחלץ יהודים ממקומות אחרים.

אני עוסק בעליה ובקליטה הרבה שנים, כל פעם שממשלה עסקה בקליטת עליה נטו

בלי שיקולים פוליטיים העסק הצליח. כל פעם שממשלה אמרה: אני לא מסתפקת להביא את

העולים לארץ ואני רוצה להגשים באמצעותם את המטרות האידיאולוגיות שלי, העסק

נכשל.

מדינת ישראל צריכה להביא עולים כדי שיקלטו במדינת ישראל ולא כדי להגשים

כל מיני אידיאולוגירת שלא קשורות באופן אישי לעניין. צריך לחשוב על טובת העולה

וטובת התהליך, ולא לייעל את הנגב, לא לייעל את הגליל, לא להעיף את הבדואים

מהנגב ולא להרחיב את ההתנחלויות וכו'. צריך לקלוט עולים על-מנת שיהיה להם בית,

מקום עבודה ושירגישר פה טוב.

בעניין הזה שר הקליטה נכשל כישלון חרוץ. לשר הקליטה יש תפיסת עולם ימנית,

שאני מכבד אותה, אז שהוא ילך ויגור, אבל זה לא אומר שצריך לכפות זאת על אחרים.

באפרת, בקדומים ובעפרה אין אמצעי קליטה. אין להם איפה לגור ואין להם

מוסדות חינוך. מה שצריך לעשות זה להביא כמה מאות קרוואנים. באים אנשי מועצת
יש"ע ואומרים
יש לכו הזדמנות על הגב של הפלאשמורה להביא עוד 200 קרוואנים,

להרחיב את ההתנחלניות ולייצר פעילות אידיאולוגית של גוש אמונים, של יש"ע

ותנועת אמנה. אתם פשוט משעבדים את האנשים התמימים האלה. אנחנו מכניסים אותם

למסלול חיים של אומללות, לפי דעתי, למציאות שהיא לפי דעתי אכזרית, צינית,

שהשימוש המרכזי שלה הוא שימוש פוליטי.

אני מבקש שהוועדה הזאת תקבל החלטה, שהיא פונה ודורשת משר הקליטה להפסיק

לאלתר את שליחת עולי הפלאשמורה להתנחלויות, ושמשרד הקליטה יקלוט את העולים

האלה במסגרת מדינת ישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם אנחנו מדברים על עליה מעולה, אז אני חושבת שזאת תהיה אחת הקליטות

היותר מוצלחות שיש לעולים, בין אם זה עולי הפלאשמורה או עולים אחרים. אני לא

הייתי חושבת שראוי להכניס שיקולים פוליטיים, אלא לראות את טובתם של העולים

בראש ובראשונה.

אם אנחנו מדברים על טובתם של העולים מבחינת חינוך, מקום עבודה וקליטה

בחברה, ההיקלטות בהתנחלויות היא בוודאי תהיה הטובה ביותר. אם אתה מדבר על

שיקולים פוליטיים אז יכול להיות שדברים אחרים מנחים אותך ולא טובתם של העולים.
אדיסו מסאלה
?

בסופו של דבר זאת מדיניות של משרד הקליטה. שר הקליטה רוצה להגשים ציונות

על גבם של עולי אתיופיה. אתמול ביקרתי בעפרה וראיתי שם אנשים מפוחדים, שקטים

שלא יודעים מה רוצים מהם. אישה אחת אמרה לי שהיא לא מאמינה שהיא הגיעה לארץ

ישראל. איש אחד אמר לי שהיה עדיף לחכות באתיופיה. אישה אחת שבאה לבקר את אחותה

לא יכלה לחזור הביתה. אישה אחרת אמרה שהיא פוחדת שממשלת ישראל תבוא ותיקח אותם

לכפר ערבי.

מי שאומר שהעולים שם מרוצים זה שקר גס. אנשים שבאו לפני שבועיים, מה הם

יכולים להגיד. כאשי- אני הסתובבתי שם, היו צריכים לתרגם למזכיר הישוב מילה



במילה מה אני אומר. איפה אנחנו נמצאים? האם אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית

חופשית או במדינה טוטליטרית?

לא יכול להיות שכדי להרוויח רווח פוליטי יהיה ניצול ציני על גבם של עולי

אתיופיה. אני הייתי רוצה לראות את שר הקליטה לוקח עולים חדשים, שמגיעים מחבר

מעמים, להתנחלויות. הוא לא יעיז לעשות זאת, אבל הוא מרשה לעשות זאת עם

האתיופים.

האתיופים הם תמימים ושקטים, ולכן הם עוברים את זה בשקט. לפי דעתי הוועדה

הזאת צריכה לפנות לשר הקליטה ולממשלת ישראל להפסיק את קליטת עולי אתיופיה

באותם הישובים.

מלבד השימוש הפוליטי והציני, ראיתי את הקליטה החברתית. זאת חברה

הומוגנית, וכל האידיאולוגיה שלה היא אידיאולוגיה פוליטית. אין לה אידיאולוגיה

חברתית, אין לה אידיאולוגיה חינוכית ואין לה אידיאולוגיה של קליטת עליה. זאת

לא חברה הטרוגנית ולא חברה ישראלית.

כל האנשים שבאו למקומות האלה, המניעים שלהם הם מניעים פוליטיים. החברה

הזאת לא יכולה לעשות קליטת עליה. עולי אתיופיה היו צריכים להקלט בישובים

חזקים. הייתי רוצה לראות שלממשלת ישראל יש את האומץ לקבל החלטה לקלוט את עולי

אתיופיה בצפון תל-אביב, בהרצליה, בפתח תקווה או ברמת-גן. האם עולי אתיופיה הם

הפקר?

יש כאלה שאומרים לי שישובים אחרים לא רצו לקבל אותם, האם זאת סיבה? מי

מנהל את המדינה הזאת? האם העליה והקליטה של יהודי אתיופיה תהיה תלויה בראש עיר

זה או אחר, או האם ברצונם של האזרחים? אם ממשלת ישראל החליטה לעלות אותם,

צריך לעלות אותם לישובים שמסרבים לקלוט את בני העדה.

התופעה הזאת התחילה במבצע משה וזה מלווה אותנו עד היום. אם ראש עיר

מסויים לא היה רוצה אותם אז לא היה צריך לעלות אותם, זה תירוץ חלש מאוד.

האם הייתם מאמינים שהאנשים האלה לא יכולים להכנס למכולת, בטענה שהם לא

עברו בדיקה רפואית. תראו איפה אנחנו נמצאים. אמרו להם במפורשות שהם לא נכנסים

למכולת כי הם לא עברו בדיקה רפואית. זאת קבלת פנים יפה? זהו שימוש פוליטי וגם

אנטרס כלכלי. שר הקליטה עומד להזרים לעפרה מיליון שקל. זה שוחד פוליטי וכלכלי.

ראש הממשלה צריך להראות לאזרחי מדינת ישראל ולמתנחלים שהוא מחזק את

ההתנחלויות. לבוא ולהגיד לנו שבתל-אביב לא רצו לקבל אותם זה לא נכון. מישהו

ניסה על-מנת שבתל-אביב יקבלו אותם? אף אחד לא ניסה. בקיבוצים לא רצו לקבל

אותם. הימין תמיד אוהב להאשים את הקיבוצים. מישהו פנה לקיבוצים לקלוט את בני

העדה? האם הקיבוצים לא קלטו 500 ילדים יוצאי אתיופיה במערכת החינוכית

הקיבוצית?

שר הקליטה שבא ממשטר קומוניסטי רוצה להגשים את הציונות שלו. שר הקליטה

פנה לחמישה ישובים ורק שניים ענו בחיוב. באלון שבות, איפה ששר הקליטה גר,

התנגדו התנגדות נחרצת לקבל את בני העדה. יכול להיות שבין המתנגדים זה שר

הקליטה שמפעיל את הכוחות שלו רק לא לקבל את בני העדה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני לא מאמינה לך, משום שאם היית רוצה את טובת העולים, אתה היית לוחץ.

היית רץ לרעננה, לכפר סבא או למקומות אחרים.
אדיסו מסאלה
בשביל זה יש ממשלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הקליטה שם היא הקליטה הטובה ביותר שכרגע יש לבני הפלאשמורה. אני לא

מאמינה לאנשים שאמרו שהם מפוחדים ושהם לא יודעים מה קורה איתם מחר. אתה מכניס

לדמיון שלך את הדברים האלה.
אדיסו מסאלה
אין לי שום כוונה לשכנע אותך.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה משתמש בעולי הפלאשמורה כדי להביע עמדות פוליטיות. אני חושבת שזה לא

הוגן מבחינתך להשתמש בהם לצרכים האישיים שלך.
אופיר פינס-פז
מי פה משתמש במי? אתם לקחתם אלף איש לשימוש לצרכים הפוליטיים של יש"ע ושל

גוש אמונים.
היו"ר נעמי בלומנטל
היינו במצב שנשארו כ-600 עולים מבני הפלאשמורה, שמשרד הקליטה לא מצא

עבורם מקום.
מרינה סולודקין
כולנו רוצים קליטה מוצלחת של בני הפלאשמורה במדינת ישראל. ח"כ אדיסו

מסאלה, כאשר אתה אומר שקליטה בכפר סבא וקליטה בהרצליה זאת קליטה הכי טובח לבני

העדה, אני חושבת שאתה עושה טעות חמורה.

עשינו כמה טעויות בקליטה של בני הפלאשמורה בכך שהבאנו אנשים מאיזור של

כפרים ומאיזור של חקלאות למדינה מאוד מפותחת. מהם יכולים לעשות? הם לא עובדים

בתעשייה, במדע ובחינוך. הם גרים בעיר, אבל מה כלפי מעמדם החברתי וכבודם העצמי?

אני חושבת שעשינו טעות שמהתחלה לא קלטנו אותם באי זורים כפריים, בקיבוצים

ובהתנחלויות. עכשיו אנחנו מדברים על פרויקט פיילוט. אתה רואה שלא כל

ההתנחלויות קלטו את בני חעדה. הם לא משתמשים במטרות פוליטיות בנושא זה, אבל

אתה כן משתמש.

אני מבינה את הזעם, הכעס של האנשים ואולי הדאגה, אבל זה שלב התחלתי. כולם

בשלב הראשון מפחדים. כל אחד מאיתנו רוצה את טובתם של האנשים. מדוע אתם לא

נותנים לאלף איש לחיות בתנאים אחרים?

אני מייצגת במפלגה שלי איזור של דרום. אני לא חושבת שטוב שהעדה נקלטת

בקירית מלאכי, מכיוון שיש אבטלה נמוכה, מעמד נמוך, חוסר כבוד ונשירה מבתי

הספר. בגלל זה אולי כדאי לעשות משהו חדש.

גם אני מבינה את הבעייתיות של ההתנחלויות, אבל כל עוד אין הסדר קבע אז

למה לא לקלוט שם, למה לא לקלוט במקומות שרוצים אותם. אני חושבת שכדאי לכם לרדת



מהעץ המדיני כי אנחנו מדברים על טובת העדה,
נעמי חזן
המאבק על העלאת הפלאשמורה למדינת ישראל זהו מאבק שמתמשך כמה שנים. הייתי

מעורבת בו ולהצתי למימושו. עכשיו הפלאשמורה מגיעים, אבל הם לא עולים למדינת

ישראל. אין עליה של הפלאשמורה למדינת ישראל, יש הבאת פלאשמורה להתנחלויות. אלה

שהולכים להתנחלויות הם לא עולים למדינת ישראל. לא שאלו אותם, לא התייעצו איתם,

לא דיברו איתם ולא דיברו עם בני משפהותיהם, אלא פשוט לקהו אותם להתנחלויות

כברירת מהדל. זה מעבר לציני, זה שימוש מבוזה בעולים למטרות פוליטיות בנושאים

ששנויים במחלוקת.

אני דוחה בשעת נפש את הביקורת על ח"כ מסאלה, על כך שחברי כנסת מדברים

וגורמי העליה הם אלה שחייבים לעשות. לא מקובל עלי שאין מקום בתחומי מדינת

ישראל לפלאשמורה, ואנחנו חייבים למצוא פתרון אלטרנטיבי. אני לא מוכנה לקבל את

הפטרוניות של מה טוב לעולים מאיזור זה או אחר.
היו"ר נעמי בלומנטל
את עושה את הפטרוניות. את אומרת פה כן ופה לא.

שמואל הלפרט;

מי הקים את ההתנחלויות, הליכוד הקים אותן?
נעמי חזן
כן, ח"כ חנן פורת.
שמואל הלפרט
מפלגות השמאל הקימו את ההתנחלויות.
נעמי חזן
להזכירך, אני חברת כנסת ממר"צ, ומבחינתי צריכים לפרק את ההתנחלויות ולא

לשלוח עולים לשם.
שמואל הלפרט
ח"כ יוסי שריד היה חבר במפלגת העבודה כאשר מפלגת העבודה הקימה את

ההתנחלויות.
נעמי חזן
קודם שהילדים שלך ילכו לצבא ואז נדבר.

אני חושבת שעם כל ההתנגחות הפוליטית, וזה רק ההתחלה, שכחו כמה דברים שהם

תוצאות לוואי של המעשה המחפיר הזה. עצם העברת הפאלשמורה להתנחלויות מסכן את

המשך העליה מאתיופיה. מי שלא מבין את זה, כנראה לא למד דבר וחצי דבר, בכל מה

שקשור לעליה מאתיופיה.



חנן פורת;

זה עומד להסתיים.
נעמי חזן
זה לא הסתיים כי יש עוד יהודים באתיופיה. תוצאה נוספת של העניין הזה,

מעבר לסיכון המשך העליה לא רק מאתיופיה אבל גם ממדינות רגישות אחרות, זה

שהמעשה הזה מחבל ביחסים של מדינת ישראל עם מדינות אפריקה השחורה.

כמי שעקבה ופיתחה את היחסים בין מדינת ישראל למדינות אפריקה שנים רבות,

חלק מהבעיה של העליה מאתיופיה היתה בגלל החשש שיובאו עולים להתנחלויות. עצם

העובדה שהיום מעבירים עולים להתנחלויות כמדיניות ממשלה, מסכנת את מהות היחסים

שלנו עם מדינות אפריקה. אין לנו מספיק ידידים בעולם. המעשה הזה מהווה בעיה

נוספת, חמורה, במערכת היחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל. הפאן הזה לא הוזכר

בכל הדיון.

אני תמהה על העובדה שנציג משרד החוץ איננו כאן. כדאי ששר החוץ בפועל,

שהוא ראש הממשלה, יתמצח טיפה במערכת היחסים שלנו עם מדינות אפריקה כדי להבין

את חומרת העניין.

צר לי על כך שבעינים כרוכות אנחנו מנצלים עולים למטרות פוליטיות, ולא

מבינים את המשמעויות המדיניות של המעשים שאנחנו עושים, שלא לדבר על המשמעויות

האנושיות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אולי כדרכה של מר"צ תלכו ותלשינו למדינות אפריקה.
נעמי חזן
הם לא קוראים עיתונים?

אני מצטרפת להצעתו של ח"כ אופיר פינס-פז להפסיק לאלתר את העברת הפאלשמורה

להתנחלויות.
חנן פורת
צר לי ועצוב לי על עצם הדיון הזה, ועוד יותר צר לי על חוסר היושר, שאולי

אפשר לתלות פה גם בחוסר ידיעה, בקשר לכל מה שנידון.

סעדי במרומים שהפעילות שלי ושל חברים במשך שנים רבות למען יהודי אתיופיה

בכלל ולמען יהודי הפלאשמורה בפרט, לא נגעה כלל לכל הנושא של קליטתם בהתיישבות.

אני מודה ומתוודה שהמחשבה הזאת אפילו לא עלתה על דעתי.

היסוד שבשלו אנחנו מתיישבים בכל רחבי ארץ ישראל, הוא אותו יסוד שבשלו

עולים יהודים לארץ ומתקבצות גלויות. בדברים שלי בשעה שנפגשתי איתם, לא הוזכר

דבר וחצי דבר בקשר לעליה להתיישבות שביהודה ושומרון.

בכל מקום שיקלטו בארץ, אם זה בחצרות יסף, אם זה בגבעת המטוס בירושלים ואם

זה במקומות אחרים, זה מבורך. היוזמה להצעה לקלוט את יהודי אתיופיה ואת הקבוצות

של הפלאשמורה הובאה אלינו ביוזמה של משרד העליה והקליטה. נמצאים פה אנשים

שיעידו על כך.



הופתעתי במידה מסויימת, לא בגלל שאני חושב שיש איזה שהיא סירחה או איזה

שהיא בעיה בקליטה בהתיישבות שלנו, אלא מפני שכבר אז חששתי שעלולים לבוא אנשים

שמטעמים פוליטיים, ציניים ינסו לתלות את הדברים האלה ולצייר תמונה מעוותת.

זו לא שאלה שאתה כופה על אי זורים מסויימים לקלוט, במקום שאין רצון ובמקום

שיש התנגדות והתקוממות, אז אחר כך אתה יכול להסביר את הדברים ואתה יכול להביא

משטרה וכדומה. הקליטה צריכה להעשות ברצון.

היו הרבה שאלות בנוגע לאנשים האלה. היו שחשבו שהם נוטים לנצרות ועלתה

השאלה של המחלות. אלה בעיות אמיתיות שכרוכות בקליטת עדה עם מרהק כזה גדול

מבחינת האוכלוסייה בארץ ומבחינת הדימויים שלה. הדבר הזה נתקל בקשיים גדולים.

אובייקטיבית, הקליטה שלהם במסגרות קהילתיות, וזה לא משנה אם זה בגליל,

בנגב או ביהודה ושומרון, היא קליטה הרבה יותר אורגנית, של כניסה לבתי הספר ושל

קליטה עם אימוץ משפחות. זאת קליטה שהיא בוודאי הרבה יותר טובה מבחינתם.

הייתי בכנס בקדומים ובכנס באפרת. היו שאלות קשות מאוד. הישובים בכלל לא

ששו, מנקודת מבט אישית שלהם, לקלוט. אין לנו שום בעיה עם קליטה בהתיישבות

ביהודה ושומרון, להפך, יש פניות שאנחנו לא יכולים להענות להם. על אחת כמה וכמה

כאשר אתה קולט כאן אוכלוסייה, שלפי טיבו של ענין אני מעריך ששמונים אחוז ממנה

לא תקלט בישובים. מי שיקלט ברוך הבא.

בקדומים ישבנו עד שתיים לפנות בוקר, כאשר אנשים אידיאליסטים הציגו שאלות

בקשר למחלות ובקשר לבעיה של מנטליות. יש קליטה נהדרת בבית הספר "להבה"

בקדומים, של בנות אתיופיה, אבל זה אחרי שלבים ואחרי תהליכים.

זה הזכיר לי דיונים בקיבוצים או ביישובים בשנות החמישים, כאשר אנשים

אומרים נכון שזה קשה אבל איך נוכל להסתכל בראי של עצמי נו אם לא נרתם לדבר שהוא

כל כך בנפשינו.

אם הייתם באים לישובים והייתם אומרים שיש מקומות אחרים שבהם יכולים

לקלוט, בשמחה ובחפץ לב הם היו אומרים בבקשה. זאת האמת לאמיתה. זה לא פשוט.

כחבר קיבוץ אני יודע שלקיבוצים לא פשוט הדבר הזה. בחברת נוער זה יותר קל, אבל

מה קורה כאשר יש לך משפחות עם שמונה ילדים.

אנחנו קולטים עדה כל כך מוכה, שעברה כל כך הרבה יסורים ותלאות, ושיש

סימני שאלה לגבי היהדות שלה. מה אתם חושבים, שזה דבר כל כך פשוט. הם הרי

צריכים לעבור גיור לחומרה.

הלוואי ויהיו עוד עשרה מקומות בארץ שבהם תהיה קליטה באהבה כזאת,

באיכפתיות כזאת, כמו במקום כמו עפרה. הילדים אמורים להקלט בבתי הספר בימים

אלה. המערכת נערכת כדי לקלוט אותם עם כל הקשיים שבכך.

האם נותנים פה מיליון שקל לישוב, הרי כל הכסף הזה מיועד, ואין מספיק ואין

די, רק לצורך הקמת המערכת שתקלוט אותם. בצדק באו אלינו בביקורת ואמרו שהבטיחו

לנו שיהיו נתונים. אין את התשובות לכך. יש דברים שהובטחו על ידי האוצר ולא

מתקיימים לגבי קליטתם באולפנות. ביקרנו בבתי הספר שלנו בכל הארץ על-מנת לקלוט

אותם במוסדות הכי טובים של הציונות הדתית. הדברים האלה עומדים לעלות או ליפול

בגלל שאין את התקציב לכך, אפילו לא במסגרת רגילה של עלית הנוער.

חוד החנית של הציונות הדתית מבחינת האתוס החברתי היא גם ההתיישבות
ביהודה ושומרון. אותם ישובים אומרים
נשתדל ונעשה כל שביכולתינו על-מנת לקלוט.



אנחנו לא מבקשים הכרת טובה, אבל שתהיה הטחה כזאת?
אופיר פינס-פז
ההטחה היא לא בהם, ההטחה היא בכם.
חנן פורת
בשיקול אובייקטיבי, המקומות שמדובר בהם חם המקומות הטובים ביותר מבחינת

הנכונות של הציבור לקליטת האנשים האלה. זה המפתח.

אופיר פינס-פז;

למה אתה מטיל דופי, הרי עשרות אלפי עולי אתיופיה ועולי פלאשמורה נקלטו

בכל מדינת ישראל. אתה רוצה לומר שרק בעפרה יודעים לקלוט אנשים?
חנן פורת
זה לא מה שאמרתי. אני אומר לך שעושים בהרבה מאוד מקומות מאמצים. לגבי

העדה של הפלאשמורה היו קשיים עוד יותר גדולים בגלל דימויים, חלקם מעוותים,

ואתה יודע את זה היטב. יחד עם זאת יש הפקת לקחים.

אנחנו נצטרך לקיים בוועדה הזאת דיון רציני בקשר לבעיות קליטה קשות של בני

העדה האתיופית. אנחנו יודעים שהיו פה ליקויים לא פשוטים. כאשר אנחנו עוברים

במוסדות שלנו על-מנת לקלוט אותם, זה בגלל הפקת לקחים בעניין הזה.

ח"כ אדיסו מסאלה, זה שבאת לעפרה במגמה לנסות ולשדל את האנשים שהגיעו לשם,

שבמאמצים גדולים שמתרחשים כעת עושים את הכל על-מנת לקלוט אותם באמת בצורה

חטובה ביותר, זהו מעשה נבלה. אסור לעשות דבר כזה. אסור לבוא לאנשים ולשדל

אותם כאשר אתה יודע שאתה לא יכול למצוא להם מהיום למחר אלטרנטיבה. יהיו שם

שנה, שנתיים ואז תציע מקום קליטה אחר.

אדיסו מסאלה;

אתה היית שם? האם אתה יודע מה אמרתי להם?

חנן פורת;

ניסית לשדל אותם לעזוב את המקום. זה דבר שלא יעשה. הניחו לעניין הזה.

הויכוח הפוליטי בנושא חיזוק ההתיישבות והרחבת ההתיישבות קיים ועומד וימשיך

להיות. הניחו ליהודים האלה. יש המון אנשים שחשבו שאנחנו לא מסוגלים לקלוט

אותם. תנו אפשרות למשרד הקליטה ולמשרדים אחרים לעזור כדי שהם יקלטו על הצד

הטוב ביותר. וכל מקום אחר שימצא, אם זה רעננה, כפר סבא, פתח תקווה ובוודאי

ישובים קהילתיים, יבורך על ידי כולנו.

ישבנו וסיכמנו עם האוצר דברים לפני בואם. אתם אינכם יכולים, כאשר העולים

נמצאים כבר בארץ, לאטום את ליבכם. מוכרחים להגיע לסיכום עם משרד החינוך

והבריאות על-מנת לגמור את הדברים האלמנטריים האלה. זה בנפשי נו. לא צריך לחכות

שעל זה תהיה הפגנה של האתיופים ואחר כך נשאל את עצמינו מי אשם.

מודי זנדברג;

הסיבה שהעלתי את הנושא היא מכיוון שלדעתי יש פה צביעות כפולה ומכופלת.

מפלגת העבודה ישבה בשילטון במשך 4 שנים והיא לא הביאה את האנשים לכאן. פתאום



כאשר אנשים מגיעים היא מתעוררת.

אדיסו מסאלה;

"במבצע שלמה" ראש הממשלה יצחק שמיר אמר לא להעלות אותם מכיוון שחם גויים.
היו"ר נעמי בלומנטל
כאשר יאיר צבן היה שר הקליטה כמעט ולא העלו מבני הפלאשמורה.
מודי זנדברג
"במבצע שלמה" האנשים לא עלו. בממשלת שמיר היתה החלטה שלא יבואו חאנשים,

אבל לאחר מכן היתה ועדח ששינתה את מדיניות הממשלה. היה תהליך של שיבה ליהדות,

ששינה את המצב הבסיסי וגרם לשינוי. מאותו רגע, הפקידות תחת השילטון הקודם לא

עבדה בשביל לעלות את האנשים.

בסמוך לפירסומים על הקליטה של בני הפלאשמורה בהתנחלויות, היתה כתבה

שמתייחסת לתנאים הקשים של הקליטה שלהם בישראל. התנאים שם הם חרבה יותר קשים.

לבוא לישראל ולעורר קרב על התנאים שקולטים את אלה, שהאלטרנטיבה שאם הם ימשיכו

להיות שם מעמיד אותם בסיכון חיים, זה לא צודק.

יש לי את העיתון מ-10 ליוני 1997. אז החליטו להביא אותם, ואז אתה ח"כ
אדיסו מסאלה אמרת
"זח בלוף, זה לא יביא לעלות אותם." הנה הם עולים, אז בוא

נפקח את העיניים ונראה את חמציאות.

יש לחץ, והאנטרס שלנו בוועדת הקליטה צריך להיות שכולם יגיעו לכאן כמה

שיותר מהר כי שם יש סיכון חיים. אני לא שמעתי את חברי הכנסת ממפלגת חעבודה שכל

כך חורה להם שאנשים הועברו בחלקם להתגורר בשלבים הראשונים בהתנחלויות. אם יש

לכם בעיח תביאו תוכנית אלטרנטיבית. המטרה בשלב הראשון היא שכולם יגיעו לכאן.
נעמי חזן
כמח חגיעו לחיפה?
מודי זנדברג
בנווה כרמל נקלטו עד שהמחנה היה מלא. אתם, נציגי מפלגת חעבודה, האדמה של

נווה כרמל היא אדמה של קיבוצים, בואו תשכנעו את הקיבוצים להאריך את החוזים כדי

שנוכל לקלוט שם. חוץ מלקבל תמונה וכותרת בעיתון וברדיו, חוץ מאשר לנגח את

הממשלה בצורה לא רצינית, אתם לא עושים שום דבר. הצביעות שלכם, רק היא בלבד,

מחייבת לדחות כל נסיון למנוע את המעבר של בני הפלאשמורה להתנחלויות ולכל מקום

אחר בארץ.
אלכס לובוצקי
אני תושב אפרת.
אדיסו מסאלה
זה ישוב שהתנגד לקלוט את בני הפלאשמורה.
אלכס לובוצקי
אפרת זה ישוב של כ-1100 משפחות וכ-7000 איש ברמה סוציו-אקונומית מאוד

גבוהה, אולי הגבוהה ביותר ביהודה ושומרון. מדובר על ישוב שבו למעלה מ-85% הם

אקדמאים. זה דבר שלא קיים בארץ. הבתים באפרת הם בסדרי גודל של 400-500 אלף

דולר לבית. יש בתים ששווים גם 600-700 אלף לבית. משהו שבחברה הישראלית לא

מקביל לסביון אבל מקביל לרמת השרון.

היה רעיון לקלוט את בני הפלאשמורה באפרת. היתה התנגדות מסויימת באפרת.
אנשים אמרו
מה אתה מביא לשכונה יוקרתית אנשים שאין להם סיכוי להקלט כאן, חם

הרי לא יקבלו כאן בתים. באו אנשים ממשרד הקליטה ואמרו: צריך לקלוט אותם כי זאת

משימה ציונית. נכון שהיה ויכוח, אבל הרוב הגדול אמר; אנחנו נקלוט אותם. זה

נותן מסר ציוני לילדים שלנו לא להיות בשמנת ובקצפת. היו אנשים אנוכיים שאמרו

שזה יוריד את ערך הבתים.

בא ישוב שרוצה לעשות מעשה ציוני, ואומרים לו שזאת עבירה לעשות מעשה ציוני

במדינת ישראל. פתאום אנחנו נאשמים על הדבר הזה. הילדים שלי עסוקים בהכנה

לקליטת הילדים. הם מדברים איך לקלוט אותם ולשבץ אותם בענייני שפה. הישוב

מתגייס כדי לקלוט אותם, וח"כ אדיסו מסאלה, הנציג שלהם, בא ומסית נגד הקליטה

שלהם.

ההתיישבות ביש"ע ובאפרת לא תדרדר מבני הפלאשמורה. הביקוש לדירות באפרת

הוא עצום. אין דירה פנויה באפרת.
אופיר פינס-פז
זה שיש לכם אהבת ישראל, זה הכל נכון, אבל למה אתם מכניסים אותם לויכוח

הפוליטי. תן להם לבחור לבוא אליך. אל תכריח אותם לבוא אליך.
אלכס לובוצק'
גוש עציון מוחרם במדינת ישראל?
נעמי חזן
לא, אבל במחלוקת כן.
י ונח הופמן
אני מזכיר עפרה במשך הרבה שנים. התבקשתי על ידי מועצת יש"ע, אמנה וכו'

להתגייס לסייע בקליטת עולים מאתיופיה בישובים. פנו אלי, כאחד שהוא מנוסה כמה

שנים בקליטת יהודי אתיופיה, לסייע בהקמת אותם מרכזים. שמחתי מאוד לעסוק עם

אפרת.

התחלנו בעפרה למרות שאין לנו עוד מקום. פינינו את המדרשה מכל הקבוצות

בפסח, למרות שזה כסף טוב. זאת לאור בקשת משרד הקליטה. בערב פסח קלטנו עולים

מאדיס לעפרה, מעבדות לחירות.

בשבוע שעבר הגיעה אישה עם 8 ילדים לעפרה, ולפתע פתאום מצאה את אחיה מדריך

את אותה קבוצה שהגיעה. מה יותר טוב מזה? האח שלה הוא זה שמדריך אותה, הוא זה

שמסביר לה מה לעשות, הוא זה שמלמד אותה יהדות, והוא זה שמסביר לה שבעפרה

לצערינו הרב לא ניתנת משכנתא מועדפת, כך שאין לה סיכוי לקנות בית בעפרה. זאת

למרות שאנחנו עוד רחוק מאפרת, ואצלי נו אפשר לקנות במחיר של אפרת 4 דירות. זה

לא מאפשר ליהודים מאתיופיה או ממקום אחר לקנות דירה במשכנתא. הביקורת שלי היא



על הממשלה שלא נתנה משכנתא מועדפת ביש"ע.

אופיר פינס-פז;

לקנות דירה בהתנחלויות לא עולה יותר מ20,30 אלף דולר,

יונה הופמן;

עפרה היא ישוב חזק ביותר, מבוסס ביותר ועם 0% אבטלה. מי שאומר שישלחו

אותם לישובים חזקים כמו ברמת השרון, אז גם ברמת השרון יש איזה שהוא אחוז

אבטלה. בעפרה אין אף אחוז, כי כאשר אחד עומד להתפטר הוא כבר מגיע למזכירות על-

מנת שידאגו לו.

ח"כ אדיסו מסאלה היה צמוד אלי כי פחדתי שהוא יסית עולים. הוא לא הסית

עולים, הוא רק שלח פתק שבעפרה אין תעסוקה, חינוך וכו', ולכן לא כדאי להיות שם.

בעפרה צוות הקליטה, בשוני גדול ממקומות אחרים להוציא את מזכיר עפרה

שהצטרף לעניין, כולם עולים ותיקים מאתיופיה. איך שנוהגים עם האנשים בעפרה זה

על פי החלטת צוות העבודה של העולים הוותיקים מאתיופיה. אותו אח שקלט את אחותו

הוא זה שקובע איך יקלטו אותם ומה יעשו איתם. אנחנו עושים את זה טוב.

אותו הדבר יעשה בקדומים. בקדומים קלטו בשנים האחרונות הרבה עולים

מאתיופיה. אני הייתי באסיפה בקדומים. ישבו שם בנות אולפנה ממוצא אתיופי שגרות

בכל רחבי הארץ ולומדות שם מצויין, והן באו לאסיפת חברים. האם יש איזה שהיא

שכונה אחרת בארץ שמקיימים בה אסיפת חברים שכל התושבים באים לקבל את העולים

מאתיופיה. בעפרה היתה אסיפה חברים, לא היה אחד שהתנגד לקליטה הזאת, למרות שעל

כל נפש שתגיע לעפרה יש רק משפחה אחת.

בקדומים היו הרבה שאלות, אבל מי לא שואל שאלות. גם אני עוד שואל שאלות כי

גם אני לא מכיר. גם לי יש טענות נגד הקליטה שאני עכשיו מייצג. שלא יצטטו אותי

אהר כך שבריאות לא מסודר, נושא הבריאות לא סגור.

חנן פורת;

האם לא נותנים להם להכנס למכולת?

יונה הופמן;

בחצרות יסף פגשתי עשרות נערים בגילאי הנוער שלא לומדים. בעפרה הסכמנו

לקלוט כיתה נוספת של 30 בנות מחצרות יסף, לאור בקשה של חצרות יסף. לאור הנסיון

שיש לנו, שנה שעברה גמרו אצלינו 5 בנות עולות מאתיופיה כולן עם בגרות באולפנה

עפרה.

יש הרבה ישובים שירצו לקלוט אותם בכל מקום, ביש"ע מי שלא גדול ולא חזק לא

יקלוט אותם.

בנושא המכולת, היות שצריך להיות מתורגמן וצריך להסביר לעולים על המכולת

ואי אפשר לשלוח אותם למכולת ביום הראשון, ביקשנו בימים הראשונים שאנחנו נכנס,

נלווה אותם ונלמד אותם כמה עולה מצרך, איך בודקים מחיר, איפה נמצא היין ואיפה

נמצא הלחם. במקום שהמכולת תסגר בצהריים אנחנו נהפוך את המכולת למרכז למידה

לקניית מוצרים.



אברהם נגוסה;

האירגון שלנו מטפל בנושא זה מזה 7 שנים . היה מאבק על-מנת להביא את האנשים

האלה. האירגון שלנו לא לוקח שום צד לויכוח הפוליטי הקיים. המטרה שלנו ו האנטרס

שלנו זה רק עניין העדה נטו. לכן אנחנו רוצים שהאנשים האלה יעלו בהקדם.

אחרי שהאנשים האלה יגיעו לישראל, משרד הקליטה יראה איפה לשים אותם. אנחנו

לא מעורבים בהחלטות ולכן אין לנו שום עמדה. אנחנו רואים במקומות כמו חצרות יסף

שיש בעיות קשות. יש רופא אחד ל4000 איש. אנשים לא מקבלים טיפול רפואי בגלל זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בנוגע לחצרות יסף אנחנו נקיים דיון נוסיף.

אברהם נגוסה;

כנ"ל גם בעניין החינוך. ילדים נשארים ללא מסגרת חינוכית 4 חודשים.

יונה הופמן;

בעפרה כל מערכת הלימודים התחילה.
אברהם נגוסה
האנטרס שלנו הוא טובת העולים ולכן אנחנו נעקוב אחריהם איפה שהם יהיו. אם

יהיו בעיות אנחנו נביא את זה לידיעת הציבור ונמחה על כך.
יפת אלמו
אני מצטער לשמוע שמדברים מאחורי גבם של העולים. צריכים לשמוע מאיתנו

אודות האנשים האלה מכיוון שאנחנו הם אלה שמתעסקים יום יום עם אותם עולים. ח"כ

אופיר פינס עזר לנו ונאבק איתנו, אבל היום דבריו לא היו לעניין, כנ"ל גם דבריו

של ח"כ אדיסו מסאלה.

אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף לטובת העולים. הויכוח הזה לא מביא תועלת

לעדה. ישנם מקומות כמו כפר סבא, בת חצור, חצרות חפר שהתנגדו. אתם הח"כים הייתם

צריכים לזעוק, למה שם לא קלטו אותם. אבל היום לבוא לדבר כנגד אנשים שרוצים

לקלוט אותם, זה דבר שלא יעשה. אין לי עניין פוליטי, אבל מה שמעניין אותי זאת

העדה האתיופית.

עכשיו, כאשר מדינת ישראל חוגגת 50 שנה, היא צריכה לחשוב קדימה. כדי לקלוט

את כולם אני חושב שצריך לחשוב נטו על העולים ולא על צד פוליטי זה או אחר.

הייתי רוצה לראות ישובים אחרים שקולטים כמו הישוב עפרה שקולט אותם ביחס חם.

אני מבקש מאנשים שעזרו לנו שיתייעצו עם אנשיי העדה.
דניאל פיקדו
לפי דעתי הדיון היום מיותר. ביום חמישי היתה צריכה לעלות איתי בחורה

ולבסוף היא מתה והמטוס הגיע ריק. אם לפני שבועים או חודש היו מעלים אותה אז

היא היתה מגיעה לפה.

העיקר הוא להביא את כל העולים. אף אחד- לא מחייב אותם לחשאר בהתנחלויות.
יוחנן בן-יעקב
כאשר משרד החינוך קיבל את ההחלטה להפנות את האוכלוסייה הזאת לאותם

מקומות, הוא קיבל אותה על בסיס ההנחה שזאת אוכלוסייה מוכשרת וערוכה לקלוט את

העולים האלה. זה בניגוד מוחלט למה שנאמר כלפיהם פה.

הוועדה הזאת דרשה ממשרד הקליטה להביא תוכנית פריסה רחבה ככל האפשר של

יוצאי אתיופיה במקסימום מקומות בארץ.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו- נמשיך לפעול. היתה הצעה של ח"כ אופיר פינס-פז שאומרת שהוועדה לא

תומכת בהמשך קליטתם של בני הפלאשמורה ברחבי יש"ע. אני מאידך רוצה להעלות הצעת
החלטה שבאה ואומרת
שתהיה קליטה של בני הפלאשמורה בכל רחבי הארץ, זה כולל

כמובן את יש"ע, ופנייה לכל הישובים בארץ ולכל המסגרות ההתיישבות על-מנת שיפתחו

את ליבם לקלוט את בני הפלאשמורה. זאת ההחלטה של ועדת העליה והקליטה.

הצבעה

בעד - 5

נגד - 3

ההחלטה התקבלה

הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 11:50

קוד המקור של הנתונים