ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 31/03/1998

ירידים בנושאי תעסוקה ודיור בקהילות היהודיות בחו"ל -פעילות הירידים בדרום-אפריקה לעידוד העלייה משם

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 137

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. די בניסן התשנ"ח (31 במרץ 1998). שעה 10:00



נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

מוזמנים; ד"ר שמשון שושני - מנכ"ל הסוכנות היהודית

מייק רוזנברג - מנכ"ל מחי העליה

חיים ניראל - אחראי פרוייקטים במחי לישראל, הסוה"י

יוחנן סימון ~ יו"ר ועדת עליה וקליטה של חבר הנאמנים

ז'אק רווח - משרד האוצר

אברהם ארץ קדושה - עוזר סגן נציב מס הכנסה

רונן דוד - משרד האוצר

נדיה פריגת - מנהלת המח' לתושבים חוזרים, המי לקליטת העליה

שועי אדומי - מינהל מקרקעי ישראל

דן סתיו - סמנכ"ל ומנהל אגף תכנון ופיתוח, ממ"י

סולי סאקס - יו"ר מחי עליה וקליטה, התאחדות עולי דר"אפ

סידני שפירא - מנכ"ל התאחדות עולי דרום אפריקה

עדי אלפנדרי - סגן מנהל שיכון עובדים בת"א

יעקב אייזנר - מנכ"ל בנק ירושלים למשכנתאות

יונה גושן - יועצת משפטית, בנק ירושלים למשכנתאות

דן הרצוג - יזם

אילנית ששון-מלכיאור -יו"ר התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית

אשר סלע - המכון הישראלי לדמוקרטיה

גילה אשכר - מינהל הסטודנטים

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; ירידים בנושאי תעסוקה ודיור בקהילות היהודיות בחו"ל -

פעילות הירידים בדרום-אפריקה לעידוד העליה משם.



ירידים בנושאי תעסוקה ודיור בקהילות היהודיות בחו"ל -

פעילות הירידים בדרום-אפריקה לעידוד העליה משם

היו"ר נעמי בלומנטל;

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה.

למעשיו הקמנו ועדת משנה שתטפל בנושא העלאת היהודים מדרום-אפריקה, אבל ראינו

שהוא יותר מדי חשוב כדי להשאיר אותו בידי ועדת משנה ולכן אנחנו מזמנים את מליאת

הוועדה.

בינתיים דיברתי עם השגריר שלנו בדרום אפריקה. היה מבצע ייחודי וראשון ברמת

ההיקף שלו, ואני רוצה לשמוע כמובן את נציגי הסוכנות שנמצאים אתנו ואת נציגי

התאחדות עולי דרום-אפריקה ולראות איך אפשר להתקדם בנושא.

הייתי רוצה שתוך חודשיים-שלושה נכין יחד תוכנית ברורה ומגובשת, עם מה אנחנו

יכולים לבוא אל יהודי דרום-אפריקה, מבצע מיוחד שנציע להם. אני רוצה שנגיע להסכמה

שאנחנו מאד צריכים את עזרת הסוכנות כדי לבוא עם הצעות ייחודיות ליהודי

דרום-אפריקה, שהממשלה תהיה שותפה להן ושתצא בענין זה החלטת ממשלה. אני שואפת

ופועלת לקראת הדבר הזה.

אני רוצה להתנצל בשם חבריי חברי הכנסת. אנחנו נמצאים בפגרה ואף-על-פי-כן לא

רציתי לא לקיים את הישיבה הזאת, כך שאנחנו נתקדם וייתכן שבהמשך יגיעו עוד כמה

חברי כנסת.

הייתי רוצה לשמוע מד"ר שושני מה אתם בסוכנות עשיתם ועושים עד עכשיו, ומי וחנן

סימון שניצח על המלאכה שם, וממי יק רוזנברג - כולכם תתנו לנו תמונת-מצב נכון

לעכשיו, ומה אתם מצפים מאתנו. אני רוצה שנפעל יחד כדי להביא לתוצאה ממשית לגבי

העולים מדרום-אפריקה. ד"ר שושני, בבקשה.
דייר שמשון שושני
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה שאת מכנסת ישיבה על הנושא החשוב הזה, וזאת בהמשך

לישיבת הוועדה שהתקיימה בחדר הסמוך עם צעירים מדרום-אפריקה, שבה הוועדה ניסתה

לברר את הסיבות מדוע יהודים מדרום-אפריקה לא מגיעים לישראל אלא למקומות אחרים.

בהמשך לישיבה זו, הסוכנות היהודית כמי שמופקדת על נושא העליה, כינסה את כל

הנוגעים בדבר להיבטים האופרטיביים, כי המדיניות די ברורה. בישיבות שאנחנו ערכנו

ניסינו להביא לדבר אחד, שניצור תנאים כאלו שאף יהודי מדרום-אפריקה לא יוכל לומר

שהוא קיבל תנאים טובים יותר להגירה למדינה אחרת ולא למדינת ישראל. שהתירוץ הזה

י ירד מסדר-היום. ניסינו לתהות מה הם בעצם המכשולים שעומד"ים בפני צעיר/ה שאתם

הוועדה נפגשה כאן, וגם אהרים שיכולים למנוע מהם מלהגיע למדינת ישראל.

היו כמה תוצאות פראקטיות לישיבות שקיימנו. האחת, בתחום הדיור, שבה היה השותף

המרכזי שלנו בנק ירושלים. מנכ"ל הבנק יושב כאן ואולי אחר-כך יוכל לומר מה נעשה

בינתיים. בישיבה שקיימנו יצרנו תנאים שאני חושב שהם לא קיימים כרגע לגבי אף גורם

אהר, והוא שאנחנו מכנסים את המשכנתה במלואה, ופירוט על כך ימסור מנכ"ל הבנק. יחד

עם נציגי הפדרציה שיושבים כאן הלכנו לנושא היריד שבעצם היה צריך למסור

אינפורמציה מדוייקת על מה שקורה כאן.

נושא שלישי שבו חלה התפתחות משמעותית, מלבד בתחום המשכנתאות, הוא ההשכלה

הגבוהה, שאחד המעצורים שעיכבו עלייתם של צעירים היא אי-הכרה בתעודת הבגרות שלהם

בישראל, קשיי שפה ראשוניים, ובחירת מגמות מסוימות. הגענו להסכם עם רקטור

אוניברסיטת . בר-אילן פרופ' יהודה פרידלנדר, ואני מקווה שיצטרפו אליו גם

אוניברסיטאות אחרות. אוניברסיטת באר-שבע נוטה לכך.



אילנית ששון-מלכיאור

היא הצטרפה.
דייר שמשון שושני
בעצם אין שום מכשול בפני צעיר או צעירה שרוצים להתקבל לאוניברסיטה.

האוניברסיטאות יתאימו עצמן לכל בוגר בית-ספר על-יסודי בדרום-אפריקה, גם לפי

מקצועות הלימוד, גם בגמישויות של הוראת השפה האנגלית והעברית. בכל אופן, לא תוכל

להיות מניעה לצעירה או צעיר שרוצים לעלות לארץ וללמוד כאן - מלבד זה שיש כאן שפה

זרה והיא השפה העברית, שהיא שפה קשה - לא תעודת בגרות, לא פסיכומטרי ולא כל מיני

פטנטים כאלו יעכבו את לימודיהם בארץ.

המישור השלישי שקשור גם הוא אולי בדיור וגם באיכות החיים בישוב, הוא שאנחנו

מחפשים ישובים בצפון, בדרום ובמרכז, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, שיאפשרו לקבוצות

של יהודים וצעירים מדרום-אפריקה שרוצים לעלות לארץ להתיישב בקבוצות ולשמור על

הייחודיות הקהילתית, אם זה בהרחבות ישובים באזור ירושלים ואם זה בישובים

עירוניים, ואם זה ישובים בצפון ובדרום. אנחנו עכשיו במיפוי ובדיאלוג עם מינהל

מקרקעי ישראל על קבלת קרקע שתוכל לאפשר התישבות קהילתית.

תחום רביעי הוא התעסוקה, שאולי אלו שהיו ביריד גם ידברו על כך. אחד הרעיונות

שעלה בישיבות המוקדמות, לפני היציאה שלנו לשם - ואת זה הפדרציה לקחה על עצמה ואני

משוכנע שהיא תעשה את זה בצורה יפה מאד - שכל יהודי שעלה מדרום-אפריקה יאמץ משפחה

או איש בתחום המקצועי שבו הוא עוסק ויעזור לו להיקלט בארץ. על היריד עצמו, על מה

שקרה ועל מה שעשינו מבחינה פראקטית בארבעת התחומים האלו אולי מי יק רוזנברג יפתח

ויוחנן סימון ימשיך.

מייק רוזנברג;

על היריד אני רוצה להשאיר ליוחנן סימון ולסידני שפירא לדבר, כי הם היו שני

הנציגים הבכירים שם.

תרשו לי לומר תחילה כמה מלים באידיאולוגיה. אחת האכזבות הגדולות ביותר שיש

לנו היא מה קורה עם יהדות דרום-אפריקה, קהילה שנחשבה כציונית, שרק כ-% 20 מן

היוצאים בשנתיים האחרונות הגיעו לישראל והיתר הגיעו לתפוצות של דוברי אנגלית

בעולם. זה אחד הדברים שמבחינה ציונית מקשים עלינו להתמודד עם המציאות הזאת. לכן

הסוכנות היהודית, על כל מחלקותיה, החליטה לפני כשנה להתארגן ולהתגייס למבצע ענק

במאמץ מרוכז בנושא דרום-אפריקה.

התוצאות של שנת 1997 הן עגומות מאד. עלו לארץ בסך-הכל 370 עולים, ש-% 20 מהם

ישראלים חוזרים. אני שמח שגבי נדיה פרי גת ממשרד הקליטה נמצאת כאן, כי אנחנו

משתפים פעולה כמובן עם משרד הקליטה בכל התחומים, ובמיוחד בתחום הזה אנחנו רואים

אחד הדברים החשובים ביותר.

%20 מהיהודים שהגיעו מדרום-אפריקה היו ישראלים חוזרים. ביריד עצמו קצת פחות

מ -%20 מאלה שנרשמו לפחות ליריד ביוהנסבורג, כ-800 או 900 איש היו בקטגוריות של

תושבים בפוטנציה, תושבים חוזרים למדינת ישראל. יש ביניהם משפחות מעורבות, כמובן,

ומכל הסוגים.

בהזדמנות זו, למרות שזה לא נושא ספציפי לדרום-אפריקה, חשוב לי לומר את זה כאן

בוועדה, ואולי גבי פרי גת תוסיף על כך. הוקמה ועדה בין-משרדית שאני חבר בה,

בראשות שלומית כנען מנכ"ל משרד הקליטה, כדי לטפל בתושבים החוזרים בשנת היובל.

אמנם זה קטע מהבעיה וזה לא ספציפי לדרום-אפריקה, אבל גם בדרום-אפריקה הנושא הזה

חשוב מאד. אני חושב שבענין זה הוועדה הזו יכולה לתת כתף, כי אנחנו יושבים בכנסת

והבעיה העיקרית שאנחנו מאתרים, כמי שמטפלים בבעיה של תושבים חוזרים, זה לא נושא

של עידוד אלא חוסר אחידות בין משרדי הממשלה. מי שלא יודע, ברגע שלעולה חדש יש



סטוס של עולה חדש, הזכויות די ברורות ואפשר להסביר לו בדיוק איפה הוא עומד.

לתושב רוו זר, קטין חוזר וכו', לכל משרד ממשלתי יש קריטריונים אחרים: גיל, כמה

שנים הוא בהו"ל, מכס, שירות צבאי, משרד הבריאות, ביטוח בריאות ממלכתי, ועוד.

בעני ן זה אני פונה לוועדת העליה והקליטה של הכנסת שתקדיש לו תשומת-לב, כי אני

מניה שהבלבול וחוסר האחידות מפריעים לנו להחזיר את הבנים הביתה.

נדיה פריגת;

זה נכון רק לגבי קטינים חוזרים.

מייק רוזנברג;

רוב האנשים הצעירים שאנחנו מדברים עליהם הם בקטגוריות אלה.

בכל אופן, אנחנו קיימנו שני ירידים גדולים. ליריד ביוהנסבורג היתה הצלחה

גדולה מעל ומעבר לציפיות אפילו שלנו, מעל לתחזיות שקבענו לעצמנו, שהיו תחזיות לא

צנועות. ההצלחה של היריד בקייפטאון היתה קטנה קצת מבהינת השתתפות, אבל אני מציע

שעל כך ידברו יוחנן סימון וסידני שפירא ששלחנו אותם במיוחד לשם. הם היו בוועדת

היגוי מיוחדת שהקמנו כדי לתכנן את הירידים, וסידני שפירא יצא אפילו שבועיים

לפני-כן כדי להכין את השטח. אני רק רוצה לציין, לפני שהם ייכנסו לפרטים על

היריד, שוועדת ההיגוי תמשיך לעבוד וללוות את מה שאני רואה כדבר חשוב ביותר והוא

המעקב. יש כבר עשרות מכתבים של שליחים שלנו בשטח, פניות ספציפיות של אנשים שבאו

ליריד והם מבקשים מהשליח לברר פרטים בכל התחומים שד"ר שושני הזכיר: דיור, תעסוקה

ולימודים. ואני יכול להגיד בשמחה שיש עומס גדול על הדסק, לטפל בפניות. אני

מקווה שבהמשך אוכל לבשר גם שבכל המאמץ הזה גם נצליח לפחות להכפיל את מספר העולים

מדרום-אפריקה, שזה היעד שלנו. אני חושב שזה אפשרי.

כידוע, זה לא פשוט. יש מתחרים, וגם אם נוריד את התירוץ הזה שלא יוכלו להגיד

שלא הצענו להם כל מה שכל מקום אחר בעולם מציע, הנושא של הנוחיות, אפילו הנוחיות

של השפה הוא מתהרה רציני לנו. אני אומר את זה בצער, שאין לנו הרבה לעשות עם זה,

ואני חוזר עם מה שהתחלתי, שאנחנו עדיין מקווים שיהדות דרום-אפריקה שהיא ציונית,

ואני חושב שאם נעשה באמת את כל הדברים האלה ונוריד את כל התירוצים, אנחנו נצליח.

זאת בכל אופן הכוונה שלנו, להצליח, ולא רק לעשות ירידים ולראיין מועמדים, אלא

להביא אותם לארץ.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

אני דווקא יותר אופטימית משהייתי בתחילת הדרך. אני באמת רואה התלהבות ורצון

אמיתי של כל הגורמים, גם בארץ וגם אצלכם, שהמבצע הזה יצליח ונביא לכאן את יהודי

דרום-אפריקה.

מר יוחנן סימון, קיבלנו דיווחים שהיתה הצלחה בלתי-רגילה בעצם קיומו של היריד,

וזו פעם ראשונה שכל-כך הרבה יהודים נחשפו למעשה בצורה חיובית כל-כך לישראל בצורת

הפרסום, כמעט השיווק הייתי אומרת, של המדינה. זה מה שאמרנו גם בוועדה, שהארצות

האהרות מנסות לשווק את עצמן בדרום-אפריקה ואנהנו משום-מה לא על המפה. אני מעריכה

שעכשיו לפחות אנחנו שם על המפה. מר סימון בבקשה.

יוחנן סימון;

הייתי רוצה לדבר על שני הירידים, אבל גם על הטכניקה, כי בעצם מדובר בטכניקה

יחסית חדשה. אני לא זוכר מצב כזה שהסוכנות היהודית יזמה בשיתוף עם כל הגורמים,

ואסור לשכוח את השותפים, אבל הסוכנות יזמה התמודדות כדי להגיע למקסימום יהודי

דרום-אפריקה ולהביא אליהם את המסר של ישראל. אני אנסה לפתח ולהסביר למה אני חושב

שהצלחנו.



לפני חודש בדיוק הסתיים היריד השני בקייפטאון ולפני כחודשיים וחצי היינו

בוועדה זו והצגנו את התוכנית. אני זוכר שיצנאנו מהחדר כשבאוזנינו מהדהדות הערותיה

של חברת-הכנסת נעמי חזן שאמרה שממילא אנחנו לא עושים מספיק, וגם כותרות שאמרו שלא

שי ו וקנו "על אמת" את ישראל בדרום-אפריקה.

אני חושב שהיום הצלחנו להתמודד עם זה ושינינו את הדברים. זה לא אומר ששי נ י נו

את נתוני העליה, ואני אפתח את זה.

אנחנו שקדנו ועבדנו תשעה חודשים עד לביצוע הירידים, והסיבה שזה לקח כל-כך

הרבה זמן לא היתה בשליטתנו, כי שני חלקים היו צריכים להיות מחוברים כדי לבצע.

החלק הישראלי שעמד בלוח הזמנים ובכל ההתחייבויות, אם זה משרד הקליטה, אם זה מחלקת

ישראל בסוכנות, אם זה משרד העבודה או משרד הבריאות, מעסיקים ואהר-כך נושא הנדל"ן,

מי נהל הסטודנטים והאוניברסיטאות - כולם היו מוכנים בזמן, גם בספטמבר וגם בנובמבר.

הצד השני שצריך להיות לעני ן הזה הוא האנשים שמארחים אותנו. הקהילה, הפדרציה

הציונית. המצב לא היה ברור עד הסוף. ביקשנו מהם להקים ועדת היגוי במקביל

לוועדה בארץ, וזה נעשה בצורה לא מספיק טובה. נפגשנו כאן עם הסטודנטים שהיו

בסמינר של מחי העליה בארץ, ושמענו שאותם סטודנטים לא היו מעורבים, לפחות עד השלב

שנפגשנו, בארגון החלק שלהם, ואלה דברים שהי י נו צריכים לשנות ולעבוד עליהם.

יש פה דו"ח שקיבלת מיושב-ראש ההנהלה, וגם רשימה, כולל כל מי שהשו1תף ביריד מהצד

הישראלי.

המשלחת הישראלית מנתה 51 איש, כולל נלווים ומשפחות. זה עשה רושם אדיר

בקהילה. ראו את המשלחת הגדולה מישראל, מורכבת לא רק מאנשי הסוכנות היהודית או

מאנשי הממסד שזה תפקידו, אלא מכל התחומים החשובים בחברה הישראלית:

האוניברסיטאות, בנקים או נדל"ן, וזה עשה רושם אדיר.

ליריד היתה טכניקה של פרסום מקסימלי , וזאת היתה כל הנקודה שלנו, פעם ראשונה

לצאת למסע פרסומי חסר-תקדים. ביוהנסבורג שלחנו פעמיים 20 הזמנות לבתי-אב של

היהודים שרשומים בקהילה היהודית. פעם שנייה, כולל עתון "עליון" מיוחד, מגאזין

שכולל את כל האינפורמציה על עליה, שאותו גם הבאנו לכאן וחלק מכם מכירים אותו.

דבר שני, בפעם הראשונה הדבקנו אלפיים פוסטרים ברחובות יוהנסבורג. דבר שלישי,

הכנסנו 17 מודעות פרסומת בעתו נ ים הלא-יהודיים, כי אין כבר עתו נ ים יהודים

ביוהנסבורג, כולל בשני עתונים שמופצים ב-4 . 1 מיליון עותקים, שזה דבר לא שולי.

דבר נוסף, הדפסנו את ההזמנות בסד-נאות ושמנו אותן בכל כסאות בתי הכנסת

ביוהנסבורג ביום ששי, כך שכל מי שבא לבית הכנסת באותו ערב היתה לו הזמנה נוספת עם

הנושאים המהותיים.

כמו-כן היה פרסום בראדיו 702 ששייך למשפחת קירש, שנתנו לנו בחינם 25

"ספוטים". זאת אומרת, שהדבר הזה פורסם ובאופן מאסיבי ואי-אפשר היה כיהודי עם קצת

רגש לעבור על-יד היריד הזה.

בנוסף לכך, ביום ששי היו בבית הכנסת כ-700 עד אלף איש. 50 אנשי המשלחת באו

לבית הכנסת ביום ששי, וזה היה ערב נהדר, כולל ארוחת ערב חגיגית אהר-כך. הרב

הראשי נתן דרשה עם קריאה דראסטית לעלות: לישראל, דבר שעשה רושם אדיר. אף פעם לא

התבטא הרב הראשי של דרום-אפריקה בצורה כזו, כשלמעשה הוא אומר: אין שלמות יהודית

בלי עליה לישראל. זה היה דבר לא רק מרגש אלא גם משמעותי. הוא גם קרא כמובן

לאנשים לבוא ליריד.

יש עתון שמחולק בבתי-הספר היהודיים ב-9,000 עותקים, וגם בו הוכנסה הזמנה

ליריד. כל .ההורים קיבלו את ההזמנה מילדיהם, עם פרשת השבוע" והסברים. והיה מבצע

טלפוני של השליחים והפעילים שלנו להזמין את כל החברים. כך שהיתה פעילות מאסיבית

שנתנה את אותותיה. התחלנו לרשום את האנשים בטופס, כדי לעשות מעקב, אבל אחרי רבע

שעה הפסקנו לרשום את השמות במחשב ורשמנו אותם ידנית.



יש לנו היום, משני הירידים, למעלה מאלפיים טפסים של המשפחות, וזה מאושש את

המספר של 3 - 4 אנשים לטופס, כי באו בין 6,000 ל-7,000 איש בכל הירידים. חלק מהם

גם לא מילאו את הטופס.

היריד היה יריד מקצועי, שיכול לעמוד בכל הסטנדרדים של יריד שמוכר דבר-מה
לשיווק. שמענו זוג שהאשה אומרת
אני לא רוצה לעלות לישראל, כי זו ארץ מהעולם
השלישי. ובעלה אומר
מה את מדברת? תסתכלי מה שיש פח. וחבריי מחברות הנדל"ן

שרגילים לדברים כאלה, הרגישו כמוני ואני מקווה שחם יאשרו את דבריי.

היריד ביוהנסבורג נמשך שלושה ימים, כאשר ביום השלישי היה מיני יריד בבתי-הספר

היהודיים, לשם הובאו התלמידים של הכתות הרלבנטיות למפגש עם נציגי האוניברסיטאות

ועם מי נהל הסטודנטים. אני מעריך שבין 4,000 ל-5,000 איש הגיעו למרכז הקהילתי,

גלים-גלים. היה גם אולם של נדל"ן בבנקים, אולם של היי-טק ואוניברסיטאות ואולם של

תעסוקה, ואנשים הלכו לכל הדברים ונרשמו.

בקייפטאון עשינו מבצע קצת שונה, כי שם הלכו על מדיניות אחרת, שהם לא מזמינים

את כל הקהילה אלא רק את מי שמתעניין בעליה באופן מוצהר, וזח חיח עני ן של שיווק.

אני חושב שהם קצת טעו. לדעתי זה מבוסס על כך שיוהנסבורג וקייפטאון הן שתי ארצות.

יוהנסבורג היא עיר עם הרבה מאד פחד ואלימות ותפיסה מאד קשה, וקייפטאון היא עדיין

עיר שלווה. מישהו מהקהילה הציג את זה שם שדרום-אפריקה היא כמו הטיטניק. אנשים

מיוהנסבורג נמצאים בקומה השלישית והמים מגיעים כבר לרגליים, ובקייפטאון מןומה

השלישית הם עוד שומעים את המוסיקה.

בקייפטאון יש כ-18,000 יהודים. פעם אחת שלחנו 7,500 הזמנות לבתי-אב, ופעם

שנייה בתוך העתון המקומי. שלחנו 5,000 עותקים של העתון "עליון". היו פוסטרים

במרכזים הקהילתיים ובבתי הכנסת. פירסמנו גם בעתונות הכללית מודעות "דרושים"

בנושאים ספציפיים, לפי המקצועות. יחד באו, לפי הערכתנו, כ-7,000 איש בשני

הירידים. היו אצלנו שני רישומים. רישום בכניסה של כל מי שבא, ורישום על-ידי

ראיונות אצלנו בתעסוקה ובאוניברסיטאות. בנדל"ן זה נעשה בנפרד, כי זה ענין עסקי.

קיבלנו כ-600 טפסים של מעוני י נים בהמשך טיפול בעליה, ומייד עם תום הירידים

עשינו במקום התארגנות כזו שכל שבוע קבוצה אחרת מקצועית או אוניברסיטאות מוזמנים

לשיחת חמשך, עם שיחת ועידח עם הארץ. כבר קיימנו שיחת ועידה עם רואה-חשבון ועם

לשכת רואי-חשבון בארץ והבאנו את חשב משרד חקליטה, שהוא גם רואה-חשבון וגם מרצח

באוניברסיטה בתחום חזח והוא עוזר לנו בקורס מסוים.

אתמול עשינו שיחת ועידח עם סטודנטים. בשבוע הבא זה יהיה עם רוקחים. אחד

הדברים היפים שהם תוצאה של היריד הוא, שנציגת משרד הבריאות, שהיא רוקחת מחוזית

ויושבת-ראש ועדת המבחנים לרישוי רוקחים הציעה לבנות, אחרי היריד, קורס בהתכתבות

כדי להכין את הרוקחים לפני עלייתם לארץ. נרשמו בערך 30 רוקחים לעליה. זה אחד

ההישגים הראשונים של היריד.

אני חושב שמשכנתח של % 100, עד 200 אלף דולר נתן את אותותיו. נציג הבנק ישב

שם וריאיין אנשים בלי הפסקה במשך היריד. אוניברסיטאות בן-גוריון ובר-אילן יצאו

עם פרוייקטים לפיהם שנת הלימודים הראשונה תהיה בשפה האנגלית, דבר שמוריד את הפחד

מלימוד עברית, וזאת בלי לחפסיד זמן לגבי כלל חלימודים שלהם בארץ.

אני חושב שכל חדברים חאלה יחד הביאו לכך שהיתה הערכה שזאת הפעולה הגדולה

ביותר שזכו לה בקהילה היהודית, לא רק בתחום העליה אלא בכלל.

היו גם קבלות פנים אצל ראשי הקהילה, ואני חושב שזח חשוב, כי זה נתן לעליה

לגיטימציה שלא תמיד ניתנה בדרום-אפריקה.



דרך אגב, חברות היי-טק הוציאו בפרסומים 20 אלף דולר לפני היריד כדי לגייס

קורות חיים. לצערנו, לא קיבלנו כמעט אף יהודי שיש לו קורות חיים מתאימים, ונציגי

חברות תדיראן ומוטורולה ריאיינו 13 עד 15 איש ביוהנסבורג, ועוד 7-6 אנשים

בקייפטאון. לא היתה הצדקה להמשך פעילות בתחום הזה. עם זאת, אנחנו כן עושים

קורסים לאקדמאים, בשיתוף משרד העבודה בתחום ההיי-טק. בדרום-אפריקה אין קורסים

בתחום היי-טק ולצערנו כך -זה נראה.

בסך-הכל היתה הצלחה גדולה. אני חייב לומר שמספר הישראלים שהגיעו לשם היה מאד

גדול. הגיעו משפחות מעורבות, הרבה קטינים חוזרים. אני מעריך שבשתי הערים היו

700 - 800 ישראלים. היה שם ביתן של משרד הקליטה לתושבים חוזרים, והנציגה של "בית

ישראל" בשגרירות תמשיך במעקב, וגם אנחנו נשתמש בשירותיו הטובים של השגריר שהיה

שליח עליה בשנות השבעים, שיעזור לנו לציין את נושא העליה כנושא מרכזי.

ערב לפני חזרתי ארצה היינו בבית-קפה במרכז העיר יוהנסבורג עם השליח וישבה

לידינו בחורה. היא שמעה שאנחנו מדברים עברית, ושאלה אותנו מה אנחנו עושים. היא
היתה ביריד. שאלנו אותה
איך היה ביריד? והיא אמרה: יוצא מן הכלל, אבל זה

מפחיד. למה זה מפחיד? - כי עכשיו אני צריכה להחליט אם לעשות עליה.

המשפט הזה חזר אתנו לארץ. כי גם אם נעשה שורה של תוכניות המשך, זה מאבק על

כל נפש ונפש. פה אי-אפשר לצאת עם פרוייקטים ורק לחכות שאנשים יירשמו. צריך

לרשום את האנשים אחד-אחד, לעשות פיקוח ומעקב וטיפול קבוצתי ופרטני כאחד כדי

שאנשים יעלו.

השליח שלנו כותב לנו על בקשות ותשובות על אנשים ספציפיים, וכך זה צריך להיות.

עכשיו זה מעקב אישי על 600 השמות הראשונים.

לבסוף, בעני ן הנדל"ן, אני חושב שזה היה דבר מאד נבון ומאד מוצלח שהם היו

שותפים לדבר הזה, כי זה נתן שלמות לכל העני ן. היו שם: השכלה גבוהה לילדים,

תעסוקה להורים ודירות למשפחות, ואפילו משכנתה טובה. ראיתי שאנשים הלכו אל אנשי

הנדל"ן, ואני חושב שכבר קנו, או יקנו, ונקשרו הרבה מאד קשרים. אני מקווה שהדברים

האלה יעזרו לנו להעלות את האנשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה ליוחנן סימון. אני חושבת שנעשתה עבודה יוצאת מן הכלל ואני רוצה

לשבח את הסוכנות היהודית על הרצון שאחז בכולנו לנסות לא להיכשל בקטע הזה. כי

כולנו הרגשנו שזה נשמעט מידינו. זה עדיין כך, כי עוד לא עשינו מספיק. עכשיו

אנחנו צריכים לעקוב אחר הנעשה ולדאוג לכך שהאנשים אמנם יגיעו לכאן.

נפגשתי עם השגריר ערב יציאתו לדרום-אפריקה, כי התרשמתי מהדברים שאמרתם

בוועדה, ואמרתי לו מה המצב. הוא בעצמו התלהב, כי הוא מאד ער לנושא העליה והוא

אמר שהוא יעשה כמיטב יכולתו כדי לסייע.

אני חושבת שיש גם התקדמות מבחינת העברת הכספים לארץ. מעבר לזה, גם הרב הראשי

של דרום-אפריקה היה בביתי באחד מביקוריו בארץ והוא אמר שגם הוא יעשה כמיטב יכולתו

כדי שאנשים יעלו לארץ. אני מבינה שהוא קיים את הבטחתו וימשיך לפעול בכיוון זה.

רשות הדיבור למר סידני שפירא, בבקשה.
סידני שפירא
אני חושב שחשוב מאד לשמוע את אנשי הנדל"ן, כי אנחנו נפגשים בינינו מדי פעם.

אני רוצה להעיר הערה בענין העברת כספים. כולנו שמחים שסוף-סוף יצאנו לדרך, אבל

עדיין לא הגענו למטרה שלנו. בענין האוניברסיטאות, למשל, יש עדיין בעיות בהכרת

תעודת הבגרות שלהם, או המבחן הפסיכומטרי.



גם בנושא הדיור, למרות שיש אולי היבט חדש בעקבות היריד. כפי שאת יודעת,

ישבנו אצלך לפני שבוע וחצי ועוד לא הגענו לנושא של פרוייקט דיור לדרום-אפריקאים.

זה אולי אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו צריכים להסדיר.

בעני ן ההסברה, תיגבור השליחים והפצת מידע שם. אחד הדברים שאני ראיתי במו

עיניי הוא שהיהודים שם צמאים למידע. זה אחד הדברים שדחף אותם להגיע אלינו.

לפני-כן, כפי שאנחנו יודעים, הם הגיעו לכל מיני סמינרים וירידים של ניו-זילנד

ואוסטרליה. הפעם אנחנו היינו שם ולכן הגיעו המוני יהודים.

אני חושב שאף ארץ לא הצליחה כמו שאנחנו הצלחנו - לגבי מספרים לפחות. אני

יודע שבדרך כלל מגיעים 300 - 400. אבל הפעם הגיעו 6,000, וזה לא מסתיים בזה, כי

אלה מספרים לחבריהם ולקרוביהם. הגענו ממש לחלק ניכר של הקהילה ועכשיו אנחנו

צריכים להמשיך עם זה.

יש לי רשימה של כל מיני דברים שבוודאי נעלה אותם בוועדת ההיגוי שלנו, או

בישיבות שנקיים אתך, גברתי היושבת-ראש.

העברת כספים משם לכאן - אני חוש-ב שזה הזמן, גם מפני שהעיתוי היה מצויין. כי

לפני תשעה חודשים הממשלה שם החליטה על הקלות מסוימות בהעברת כספים, בעיקר לגבי

השקעות באופן אישי לדרום-אפריקאים. כל משלם מס הכנסה בדרום-אפריקה רשאי היום

להשקיע מחוץ לארצו סכום פעוט, 200 אלף ראנד, שזה 40 אלף דולר. זה נתן תנופה גם

לאנשי הנדל"ן שיצאו מישראל, שבהתחלה הם לא רצו לבוא אתנו, כי הם אמרו: בשביל מה

להגיע לדרום-אפריקה? הסברנו להם שתייר שיוצא מדרום-אפריקה, הוא וכל בני בני

משפחתו יכולים להוציא כסף באופן רשמי. אפשר להגיע לסכום של 100 אלף דולר די

בקלות, וזאת התחלה לדירה. אנחנו מצפים שבימים הקרובים יעלו את הסכום מ-200 אלף

ל-500 אלף ראנד, דבר שיתן דחיפה בשבילנו. לכן, זה הזמן לפעול עכשיו.

אנחנו תמיד מדברים על ענין הזמן- נכון, היהודים עוזבים ומעט מאד מהם מגיעים

לישראל. זה גם הזמן מבחינת התדמית של ישראל, שהיא לא כל-כך טובה, אבל זה לא

ישתפר, בעיקר בגלל המדיניות של הממשלה הדרום-אפריקאית כלפי ישראל. אני באופן

אישי לא מאמין שזה ישתפר בקרוב, וגם לא בשנים הקרובות. לכן אנחנו הייבים להמשיך

לפעול בדרום-אפריקה. אנחנו נגיש הצעת עבודה ויש לנו די הרבה רעיונות, אבל בעיקר

כפי שאת עזרת לנו להגיע לגורמים שרנים - ואני מאד שמח לראות כאן נציג של מינהל

מקרקעי ישראל - זה מאד-מאד חשוב. צריך להביא לידיעת הגורמים בארץ את המצב היום,

שצריך לפעול ולהביא את הדברים לידיעת היהודים בדרום-אפריקה.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לך. אני מציעה שנשמע כעת את מנכ"ל בנק ירושלים למשכנתאות, מר יעקב

אי י ז נר. האם גם אתה היית בדרום-אפריקה?

יעקב אייזנר;

לא. היה נציג שלנו, סטיוארט הרקוביץ, שנמצא עכשיו בארצות-הברית.

הרקע הוא שיהודים בדרום-אפריקה שהיו בעלי נכסים מאד גדולים, כפי שהבנתי ממנו,

אותם ארמונות או נכסים או מבצרים קריש להם שווים היום כ-50 אלף דולר לעומת מאות

אלפי דולר בעבר. וכמו שאמר מר שפירא, מותר להם להוציא משם, לאחר מכירת הרכוש, עד

100 אלף דולר. בכל אופן, ברור שמבחינה כספית יש להם בעיה.

דבר שני, כנראה שבאופן טבעי הם לא מגיעים למדינת ישראל כבחירה ראשונה וצריך

איך שהוא לזעזע אותם. לכן, בשיחות עם הסוכנות היהודית עלתה התוכנית לממן להם

משכנתה ב-100. יותר מזה, חשבנו שביריד, שבו המשפחה חוזרת הביתה ושמעה שאפשר

לקבל % 100 מימון, זה נושא שיעלה ליד השולחן בארוחת ערב, כי אי-אפשר להתעלם מדבר

כזה.



הצלחנו להגיע ל-100%, לא רק משיקולים בנקאיים, גם בהסדרים מסוימים עם

הסוכנות.
דייר שמשון שושני
שיהיה ברור שלסוכנות יהיה כסף.

יעקב אייזנר;

זו הגנה מאד-מאד דקה, ואני הושב מאד מתוהכמת, שאיפשרה את מתן ההלוואות האלה.

אבל אין ספק שזה מבוסס ברובו בתפיסה בנקאית שהאוכלוסיה הזאת היא ברמה גבוהה, עם

יכולת להשתלב במדינת ישראל ולהחזיר את הכסף.

הבאתי אתי טבלאות של רכישת דירות ובהן פירוט כמה כל אחד יצטרך להחזיר. אני

אהלק אותן לחברי הוועדה. אתן רק שתי דוגמאות קיצוניות. כזכור, בבית-שמש, מעבר

למענק שמגיע לעולה כעולה, מגיע לו גם מענק מקום. זאת אומרת, מי שקונה דירה

בבית-שמש ב-100 אלף דולר ולוקח את % 100 המימון, מגיע להחזר חודשי של כ-500 דולר

לחודש, למשך 20 שנה. זה פנטסטי. מי שקונה בבית-שמש עם אותם מענקים דירה ב-200

אלף דולר, שהוא הסכום המכסימלי בתוכנית המשותפת עם הסוכנות, מגיע להחזר חודשי של

4,100 שקל, קצת פחות מ-1,200 דולר. בשאר אזורי הארץ, שבהם אין מענק מקום, זה עוד

100 דולר בהחזר החודשי.

עד היום הגיעו אלינו ארבע פניות. העני ן עדיין לא קיבל תאוצה, הוא מתבשל

כנראה.

אני רוצה להעיר משהו לגבי ישראלים חוזרים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אבל אני מבינה שמבחינתכם אין הבדל ביניהם.

נדיה פרי גת;

יש ר1בדל.
יעקב אי י ז נר
הם לא כלולים בהסכם. במשכנתאות הממומנות על-ידי המדינה לא מגיע להם מה שמגיע

לעולים, ויכול להיות שבתחום הזה אתם כן יכולים לעשות משהו.
היו"ר נעמי בלומנטל
נשמע את משרד הקליטה בעני ן הזה, ואת האוצר. לפני-כן נשמע את מר עדי אלפנדרי,

סגן מנהל "שיכון עובדים". בבקשה.
עדי אלפנדרי
לפני שיצאנו ליריד עשינו כמה בדיקות, כי הרי יש ירידים למכביר בכל הארצות.

בבדיקות המדגמי ות שלנו לגבי היריד הזה מצאנו דבר מעניין שהתבסס על שתי הנחות

יסוד. האחת, רמה של ציונות, שנראה מאד חי בקרב הקהילה הזאת. דבר שני, זו קהילה

באמת במצוקה. אלה היו הנחות היסוד שלנו, שמעבר להן בדקנו את השאלה שמר שפירא

העלה - היכולת של האנשים להוציא כסף באופן חוקי ולשלם, והיכולת לבצע חתימות,

התקשרויות ברמה המשפטית, אם זה תקף וקביל. אחרי שהתנאים האלה התקיימו מבחינתנו

יצאנו ליריד.. בשטח באמת הופתענו. כל התיאור של יוחנן סימון הוא אומדן חסר, כי

אנחנו באנו בראייה של ביזנס. למכור דירות, לעשות עסקים, ואגב זה באמת לתרום

למטרה ציונית שהיא מבחינתנו היתה מוצר לוואי, להבדיל מאחרים שאנחנו היינו מוצר

הלוואי שלהם.



ביוהנסבורג נתקלנו בצורך מאד ברור של אנשים ומשפחות שבאים לחפש. חלקם
אומרים
אנחנו עולים תוך חצי שנה ובואו נראה איך מוצאים פתרון. חלקם שואלים

בחלל שאלות של 'אני לא אומר לך שאני עולה, אבל אני רוצה לדעת בדיוק את הפרטים'.

והשאלות לא היו שאלות של נימוס, אלא לשורש הענין, של מי שמתעניין לבצע את המהלך.

ביוהנסבורג סגרנו עסקה מעניינת מאד עם משפחה שהגיעו לברר על לימודים לבת,

ועברה באזור של החינוך, ומכל האפשרויות מצא חן בעיניהם בית-ספר מוסנזון בהוד
השרון. הם שאלו
איפה זה, איך גרים, מה עושים? אמרו להם: תיגשו לחברת שיכון

עובדים, חברת הבנייה הגדולה בארץ, בטח יש להם משהו. הם הגיעו ואני ישבתי אתם.

אני במקרה תושב הוד השרון, בוגר בית-ספר מוסנזון. לקח מעט מאד זמן והעסקה נסגרה.

קצת מקריות תרמה לענין, אבל הסגירה היתה יפה. זאת משפחה שמדברת על לטעת את השורש

הראשון של עלייה, כי ברגע שהבת תעלה ותהיה לה דירה והיא תלמד בארץ, אולי אחר-כך

תבוא יתר המשפחה.

מבחינתנו היריד היה בסך-הכל מוצלח עסקית. סגרנו שם חמש עסקאות, מתוכן אתמול

כבר הבשילו שלוש לכדי חוזים חתומים. יש לנו רשימות של עוד 102 אנשים, מתוכם

כבר ארבעה הגיעו ארצה ויצרנו קשר על רקע היריד.

לגבי העתיד, יש מכשולים שאנחנו בפורום הזה בעצם יכולים לתרום לנסות לקדם.

גברתי היושבת-ראש, לקראת הישיבה העברתי לך תקציר מהרעיונות, והנחתי שלשם כך אנחנו

צריכים גם את נציג האוצר.

יש בעיה עם אותן משפחות, והן רבות, שלא באות בריש גלי ואומרות: אנחנו עולות,

החלטנו מה עושים. הם מתלבטים, וצריך ליצור מעמד של מעין עולה על-תנאי. לתת איזה

שהוא חלון זמן שאומר להגיע להחלטה ברמה מאד כבדה. בואו נעזור לכם לעשות את

ההחלטות הקטנות ברמה העסקית של דירה, של מגורים, של לימודים, שהן לכאורה החלטות

יום-יומיות. והיה ותוך 3 או 5 שנים תבשילו לכדי החלטה גדולה שאומרת: כל ההחלטות

הקטנות מובילות אותנו לעשות את הצעד, באותו יום בעצם תזכו רטרואקטיבית לכל

ההטבות, שלא ייווצר מצב שהפסדתם. כי היום יש מצב של ביצה ותרנגולת, שעד שהאדם

מחליט שהוא עולה הוא לא מבצע פעולות. מצד שני הוא לא מבצע פעולות, כי זה מאלץ

אותו לההליט שהוא עולה, והוא לא בשל להחלטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. רשות הדיבור לדן הרצוג.
דן הרצוג
אני מייצג את חברת "מישורים" שיצאה על רקע יוזמה פרטית של פרוייקטים שאנחנו

בונים ברעננה ובסביבתה, הואיל ורעננה הוא יעד מאד-מאד מועדף, כפי שהתרשמתי, על

יהדות דרום-אפריקה. אליה וקוץ בה, שהמחירים שם גבוהים ליכולתם. 80% מהם, אם היו

יכולים, היו קונים דירות באזור שלנו.

זה נוגע למשכנתאות, שעם כל הרצון לתת מימון של 200 אלף דולר, שהיא מהפכה

בתחום המשכנתאות, ברעננה את מקבלת בסכום זה אולי דירת שלושה חדרים יד שנייה, כאשר

שם מדובר במשפחות ומשפחות לא יכולות להסתפק בזה. אם היתה אפשרות להעניק להם

משכנתה מוגברת במספרים סבירים, אני חושב שהיתה היענות משמעותית הרבה יותר.

היום כל 50 אלף דולר זה סכום גבוה בשביל דרום-אפריקאים. זה בערך מחיר וילה

שיש לו ביוהנסבורג.

משיחות שקיימתי אתם התרשמתי שהם מאמינים שבפריסה של זמן יכולת המימוש שלהם

אולי תהיה יותר טובה, וגם יכולת ההשתקמות בארץ תאפשר להם להחזיר סכומים יותר

גדולים. אבל עד 200 אלף דולר זה פשוט מונע מהם אולי לבוא למקום שהם רוצים לבוא.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם בונים רק ברעננה או גם במקומות אחרים?
דן הרצוג
אנחנו בונים ברעננה ובסביבתה. יש ברעננה קהילה דרום-אפריקאית חזקה מאד,

והסכום של 200 אלף דולר לא מאפשר להם להגיע לשם.

יש לנו כמה משא-ומתן טובים. אנחנו גם הלכנו חזק על הפלח של הישראלים, שלדעתי

הם פוטנציאל רציני, כשאצלם אין בכלל השיקול של ארצות דוברות אנגלית. הישראלים

מאד רוצים לחזור. מה שמטריד אותם זה תעסוקה ויכולת החזר המשכנתה.

הדגש בדיון הזה הוא על עולים חדשים, כשאני הבנתי שיש קהילה של 15 עד 17 אלף

ישראלים בדרום-אפריקה.
חיים ניראל
אחרי עליית השלטון החדש היה גל עזיבה גדול והיום מדברים על 10,000.
דן הרצוג
יום אחרי היריד הייתי באסיפה שהשגריר קיים שם לקבוצה הישראלית והוא עצמו

נקב במספרים האלה - בין 15 ל-17 אלף. הענין הוא שההטבה היחידה שהוא הזכיר היתה

שהם יקבלו פטור משנת מילואים, והם גיחכו.

אני חושב שטיפול פרטני הוא גורם חשוב בענין הזה. אגב, כמו שאנחנו עושים.

אנחנו במעקב עם לפחות 30 עד 50 נציגי משפחות שאמורים להגיע אלינו בחודש-חודשיים

הקרובים, בעיקר בפסח. אני מאמין שהיריד הזה יביא לנו בין 5 ל-10 מכירות. אלה

המכירות היותר קשות, כי אנחנו מדברים על סכום של למעלה מ-300 אלף דולר.

חיים ניראל;

אנחנו יצאנו ליריד לאחר שגיבשנו חסכמות עם המינהל הן ברמה של שר התשתיות והן

ברמה של מנכ"ל המינהל וסמנכ"ל התכנון, של שיריון מגרשים באותם ישובים שבהם מתחיל

שיווק, או קיים שיווק של מגרשים ל"בנה ביתך".
ד"ר שמשון שושני
אני מציע שלא ניכנס עכשיו לענין הזה, עד שיהיה משהו מעשי.
חיים ניראל
יש משהו מעשי.
ד"ר שמשון שושני
נניח לזה עכשיו. יש לנו מכתב שבו לכאורה יש הצהרת כוונות שניתנת

לאינטרפרטציות שונות. כשיהיה לנו משהו תכליתי שיכול לענות, נדבר. אני עוד לא

ראיתי בזה משהו תכליתי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני אשמח מאד אם בפגישתי הבאה עם השר מישהו מכם יצטרף אלי בנושא הזה, כדי

לבוא עם דברים ממש קונקרטיים.
ד"ר שמשון שושני


נכון מאד. זה יכול לעזור.�
חיים ניראל


יש מספרים של מגרשים בישובים. הוצאנו חוברת עם מידע, עם מחירים בישובים.

אני חושב שזה בסיס לאיזו שהיא התפתחות, והיתה התעניינות בדרום-אפריקה.�
היו"ר נעמי בלומנטל


יכול להיות שגם השר יגיע לכאן לישיבה ונפתח את הנושא הזה. תודה רבה.�

רשות הדיבור לגילה אשכר, נציגת האוניברסיטאות.�
גילה אשכר


אני ייצגתי ביריד את מינהל הסטודנטים. ישבתי בביתן ההשכלה שכלל את נציגי

האוניברסיטאות במינהל הסטודנטים.�

רציתי לומר כמה מלים בענין הצעירים. עלייה של משפחה הוא דבר מאד מורכב והרבה

יותר קשה כאשר האב צריך אולי רשיון לעסוק ברפואה, בדיור, סידור של ילדים קטנים

בבית-ספר. צעירים וסטודנטים, להערכתי, צריכים להיות בפוקוס של תיעד שלנו. ההתחלה

היתה באמת בבניית תוכניות בשפה האנגלית. אני גיליתי שם חרדה יוצאת-דופן מלימוד

השפה העברית, שלא נתקלתי בה אצל צעירים שבאים מחבר העמים וצריכים ללמוד גם עברית

וגם אנגלית.�

הם גם לא נחשפו לנושא הפסיכומטרי. הם גם לא עושים S.A.T כדי להיכנס

לאוניברסיטאות שם. תנאי הקבלה שם הרבה יותר פשוטים. הם מציגים תעודת בית-ספר,

ואם היא טובה, הם יתקבלו למה שהם רצו. אם היא פחות טובה, אולי קצת יתפשרו, אבל

זה כרטיס הכניסה היחיד לאוניברסיטאות.�

לכן, יחד עם פיתוח תוכניות שיתחילו בשנה ראשונה באנגלית, לדעתי אנחנו צריכים

להשקיע שם בלימוד השפה העברית ובהכנה לפסיכומטרי. המרכז הארצי בוחן

בארצות-הברית, בצרפת ובדרום-אמריקה, הוא לא בוחן בדרום-אפריקה. לדעתי אנחנו

צריכים לתת לצעירים מעין אולפן שיהווה מרכז שיהיה מחובר לאוניברסיטה. זה לא יהיה

סתם אולפן, אלא אולפן אוניברסיטאי שיחבר אותם לנושא ההשכלה פה, וגם יכין אותם

למבחן הפסיכומטרי.�
היו"ר נעמי בלומנטל


מבחינת האוניברסיטאות אי-אפשר לקבל הקלות בנושא של הבחינה הפסיכומטרית?�
גילה אשכר


בחינה פסיכומטרית הוא תנאי קבלה. האוניברסיטאות לפעמים מקלות בשפות שלא

נבחנים בהן, אבל באנגלית יש מבחן פסיכומטרי בארץ והם יכולים להיבחן באנגלית.�

זו פריבילגיה של אוניברסיטה להחליט איפה היא מקלה ואיפה לא. נכון להיום,

מבחן פסיכומטרי הוא תנאי קבלה, ואם סטודנט רוצה להתקבל למקצוע יוקרתי הוא צריך

ציון גבוה. אין לדרום-אפריקאים תנאי כניסה כמו ליוצאי אתיופיה, וזה מכשול מאד

גדול ומכשול פסיכולוגי אצלם, כי הם לא נחשפו למבחן הזה.�
ד"ר שמשון שושני
אוניברסיטת בר-אילן אמרה שהם מוכנים לתת את המבחן הפסיכומטרי רק אחרי שנת

לימודים.
גילה אשכר
כן, אבל עדיין הם יצטרכו להיבחן.
יוחנן סימון
אוניברסיטת בן-גוריון מוכנים לתוצאה הכי טובה, או של המבחן הפסיכומטרי או

S.A.T.

גילה אשכר;

S.A.T הוא ציון קביל לכל האוניברסיטאות, גם פה, והי ומרות שלהם הן מאד

גבוהות. הם מעוניינים ללמוד מקצועות שדרישות הקבלה אליהם בארץ הן מאד גבוהות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני לא בטוחה שהשיטה נכונה. אם יתחילו ללמד לקראת הבהינה הפסיכומטרית

בדרום-אפריקה, לפי הדרישות שיש כאן, הם ייבהלו יותר.
גילה אשכר
או שזה יקטין את החרדה.

מייק רוזנברג;

שנת מכינה בארץ שבסיומה הבחינה הפסיכומטרית, אני חושב שזה דבר טוב.
גילה אשכר
שנת מכינה זה המסלול הרגיל והמקובל לעולים חדשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני חושבת שאפשר לשכנע אותם בענין הזה. לדעתי יש בזה הקלה.

גילה אשכר;

הצעירים שם הם מאד תכליתיים. הם מסיימים בית-ספר תיכון ורוצים ללמוד. אפילו

אם הם ייבחנו פעם אחת שם, זה יתן להם איזו שהיא אינדיקציה על היכולות שלהם ואז הם

ייבחנו עוד פעם פה וישפרו את הציון.

דבר נוסף, אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת עם הדגל של מערכת ההשכלה ברמה הגבוהה

בארץ. לדעתי הם לא מספיק ידעו על מגוון האפשרויות.

גם התוכניות באנגלית הן במסלול מאד מסוים. צעירים באים ואומרים; אני רוצה

ללמוד את זה או את זה. הם לא ישנו את התוכניות. לאוניברסיטת בר-אילן יש מסלול

במדעי ההברה. לאוניברסיטת בן-גוריון יש מסלול באנגלית בפקולטה לניהול. אלה

עדיין מסלולים מאד מוגדרים, זה לא פתוח לרווחה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוף מאד את מערכת ההשכלה, את הרמה הגבוהה של הארץ,

את מגוון האפשרויות. ביריד היינו במצב שמה שצעיר רוצה ללמוד הוא יכול ללמוד

בארץ, כי אין כמעט מקצוע שאי-אפשר ללמוד פה, והם לא מספיק מודעים לזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הייתי אומרת שהקשר הפרטני יכול מאד להועיל במובן של הורדת רמת החרדות ולהראות

את מגוון האפשרויות.
גילה אשכר
אבל עדיין, מכיוון שהעלייה של צעיר היא הרבה יותר קלה מעליית משפחה, כדאי מאד

להתמקד בנושא הזה.
ד"ר שמשון שושני
גם אוניברסיטת בר-אילן אמרה שאם תהיה קבוצה מספיק גדולה כדי לקיים לימודים

באנגלית, הם יקיימו במקצועות השונים לימודים באנגלית, בתנאי שהקבוצה תהיה יעילה

מבחינה כלכלית.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נבדוק מה ניתן לעשות.

אילנית ששון-מלכיאור;

אנחנו פנינו להתאחדות הסטודנטים בארץ, הסברנו להם את המצב, ויש עכשיו משלחת

שיוצאת לקראת פסח במסגרת פרוייקט עם אחד, קבוצה של כמה חבריה ישראלים

מהאוניברסיטאות בארץ שיתארחו אצל משפחות יחד עם הסטודנטים לערוך את ליל הסדר,

ואפילו הוצאנו הגדה לפסח בנושא הקשר של ישראל והתפוצות. הרעיון היה שסטודנט

ישראלי נפגש עם בן גילו מדרום אפריקה, ואולי זה יהיה קשר אישי חברתי שיכול להיות

קטליזטור לפעילות כלשהי אחר-כך. יוצאים בינתיים 10 צעירים. אני חייבת לומר

שההתאחדות הישראלית היתה נהדרת.. הסטודנטים הישראלים משלמים 70% ממחיר הכרטיס

וההתאחדות הישראלית בשיתוף עם איסתא משלמת את השאר. זה פרוייקט שאנחנו עושים עם

צעירים בכל העולם, אבל הפעם התמקדנו בדרום-אפריקה.

מלבד זה אנחנו רוצים לעבוד עכשיו עם תנועת עליה על איזה שהוא פרוייקט, שברגע

שהסטודנטים כבר יגיעו לארץ אנחנו נהווה בית חם בשבילם, לעשות פעילות של סופי שבוע

שהם ירגישו שהם לא סתם הגיעו לארץ ואין קשר כלשהו. אבל אני חושבת שאנחנו נתמקד

על פיתוח הקשר עם ההתאחדות הישראלית,ואז סטודנט מול סטודנט אהר זה קשר אישי מאד

טוב שיכול גם לעזור להם באוניברסיטאות ובכל הפעולות היום-יומיות. וכאן אני אהיה

מוכנה להיפגש עם החבריה ממינהל הסטודנטים וגם להעביר כל חומר שתרצו במסגרת הדיוור

הישיר שלנו לסטודנטים שנמצאים שם. יש לנו עתון שיוצא בעשרות אלפי עותקים, וכל

חומר שתרצו נשמח להכניס למעטפות שלנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר רווח, נציג משרד החוץ, האם יש לך להוסיף משהו?
ז'אק רווח
לא. אני בעיקר לומד ונדהם מההצלחה הגדולה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה גם לשבח את השגריר שלנו ואת הנציגות שלכם שם. התרומה שלהם לעידוד

העלייה היא באמת משמעותית בקטע הזה. תודה רבה.

גב' פריגת, בענין התושבים החוזרים. גם את קיבלת שבחים רבים. בבקשה.
נדיה פריגת
קודם-כל אני רוצה לברך את כל העוסקים במלאכה על ההצלהה האדירה.
היו"ר נעמי בלומנטל
את היית שם?

נדיה פריגת;

אני לא הייתי שם. היתה לנו שם נציגה מאד מוצלהת ונאמנה, ותיכף אתייחס לזה.

אני חושבת שההעזה להעלות את הקשר בין מדינת ישראל ליהדות העולם באופן גלוי,

ציבורי, פומבי, הוכיחה שזאת הדרך אולי הנכונה ביותר לפעול, וזה בעצם ההידוש הגדול

בכל המבצע הזה.

לגבי הישראלים, אנחנו מקיימים קשר עם ישראלים בעולם כולו באמצעות נציגריות

משרד החוץ. בדרום-אפריקה, עם יציאתו של אורי אורן נפגשנו וסיכמנו על חידוש

הפעילות בנושא ישראלים באופן מאד אינטנסיבי. הנציגה שלנו שם ממומנת בחצי מישרה,

וגם הפעילות. הם עשו עבודה יוצאת מן הכלל. תוך היערכות מאד קצרה הם הגיעו

להמוני ישראלים. המספר המוערך בתקופת אלון ליאן היה כ-25 אלף ועכשיו המספר הוא

בין 15 ל-17 אלף. קשה לנו לעמוד על זה מפני שאין לנו מידע מדוייק.

היריד הזה היה מנוף להתגייסות אינטנסיבית לאיתור הישראלים. הפרסום לגבי

ישראלים נעשה בעברית, כפי שאנחנו נוהגים בעולם כולו. גם בעתונות העברית שם וגם

בעתונות הכללית היו מודעות בעברית. חולקו "פלאיירים" לכל הישראלים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אולי תתרכזי בנושא של החוזרים. בישיבה שקיימנו בנושא ישראלים חוזרים היייתי

מאד פסימית, משום שאני רואה שלשנת החמישים לא יהיה שום דבר. המכס לא ידע במה

מדובר, מס הכנסה לא כל-כך בענין. אני רוצה שנהיה ענייניים. אני רוצה לדעת לגבי

דרום-אפריקה מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו שהם במצב של עזיבה ואנחנו רוצים שהם

יגיעו לכאן - במה אנחנו כוועדה יכולים לסייע.

נדיה פריגת;

אני רק רוצה להשלים את דבריי. אנחנו העברנו שם טופס הרשמה. מלבד ההשתתפות

המאסיבית של האנשים שם, כולל ישראלים, 489 אנשים נרשמו ומילאו שאלון להמשך קשר- עם

השגרירות. אני חושבת שבמבצע אחד זה הישג מאד גדול.

לגבי המשך הפעילות, יש לנו נהלים בקשר לקליטת ישראלים. אני לא כל-כך פסימית

כמוך לגבי ועדת היובל. אני חושבת שנגיע להישגים, וכבר יש לנו סיכומים עם משרדים

שונים. אני מקווה שחלק מהמשרדים יהיו פתוהים יותר, כולל משרד החינוך והתרבות,

הנושאים העיקריים שעלו כאן הם דיור וחינוך.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מה מקבל ישראלי חוזר? אני מבינה שמשכנתה בסדר-גודל של 200 אלף דולר הוא לא

יכול לקבל.

נדיה פריגת;

נכון. ישראלי חוזר לא מוגדר לפי קטיגוריות של ארץ מוצא. ישראלי הוא אזרח

ישראלי ומשרד השיכון נוהג בו בנושא דיור כאל כל אזרח ישראלי, כדי לשמור על איזה

שהוא איזון.



האפשרות היחידה שאני רואה לעשות כאן משהו לגבי ישראלים היא לכלול אותם

בפרוייקט מיוחד של דרום-אפריקה, כפרוייקט ולא כיחידים, כי כיחידים יחולו עליהם

בדיוק הקריטריונים שחלים על כל אזרח ישראלי.

יוחנן סימון;

ביריד תפסה אותי קבוצת אנשים שנמצאים שם למעלה מ-10 - 15 שנה, והם תקועים.

כלומר, אלה לא אנשים עשירים שלא צריכים דבר, אלא אנשים תקועים. הם אמרו: תנו

לנו את אותה משכנתה, בלי הזכאויות, ואז נוכל לחזור ולהתישב בארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
בנושא דרום-אפריקה נצטרך ללכת על פרוייקט מיוחד לישראלים חוזרים. גב' פריגת,

אני מבקשת שתהיי אתי בקשר כדי לראות איך להזיז את הענין משרד-משרד. אני לא רוצה

שהם יהיו בקטיגוריה של ישראלים חוזרים, כי זה יכול לקחת זמן. פה מדובר ביהודים

שהבטחון האישי שלהם על-פי פחת ואנחנו לא יכולים להתייחס אליהם כאל שאר הישראלים

החוזרים.

סולי סאקס;

אני רוצה לדבר על פן אחר של היריד. אני מודה שזו היתה הצלחה גדולה. כל הזמן

אמרנו שאין התעניינות ופתאום ראינו שיש התעניינות גדולה ושהקהילה היהודית היתה

צמאה לאינפורמציה. בישיבות קודמות דיברנו על ההתחרות עם אוסטרליה וניו-זילנד

ועכשיו פתאום יש לנו התשובה כך שאנחנו עוברים לשלב אחר.

אבל חסר כאן משהו. בית בודד ברעננה - זה מצוין. נאמר כאן, ובצדק, ש-80%

מהקהילה רוצים לגור שם. אבל 2 -4 בתים, זו עלייה לגבי קהילה? אנחנו כבר פספסנו

כי הבריחה משם התחילה כשמנדלה עלה לשלטון, ואנחנו לא נותנים אותם תנאים שאוסטרליה

נותנת. קבלת הפנים שלהם במקום אחר היא הרבה יותר טובה.

אין ספק שהיריד היה מוצלח מאד, אבל מה עכשיו? אני מברך את סידני שפירא ואת

יוחנן סימון שעשו עבודה נפלאה. אני עדיין לא יודע אם יש לנו בדרום-אפריקה את

נציג הסוכנות הטוב ביותר. לי יש הרבה ספיקות בקשר לכך, אני כמעט סבור שאין לנו.

ומה יהיה בהמשך? יש לנו עדיין בעיות עם האוניברסיטאות. יש לנו עדיין בעיות עם

דיור. מה אנחנו רוצים, שמישהו ישלם 4,000 שקל בחודש? הוא לא יכול. העשירים

שיכולים לעמוד בהחזר כזה לא צריכים את המשכנתה. זה המצב.

אנחנו יודעים שהיה גרעין של רוב הקהילה מדרום-אפריקה. בואו נתמקד ברוב

הקהילה שהם זוגות צעירים ואנשים צעירים, והם לא יכולים לעמוד בכל התנאים האלה.

80 אנשים שרצו לבוא לבית-שמש באו לארץ, סיירו בכמה מקומות, ראו שהמחירים גבוהים

מדי וחזרו. שניים מהם עברו לאנגליה והאחרים יבואו לארץ.

דייר שושני מכיר את המצב. ואני מברך את יושבת-ראש הוועדה חברת-הכנסת נעמי

בלומנטל. את היחידה שיכולת להביא לישיבה כאן את מנכ"ל משרד השיכון. אברהם בורג

הבטיח לעזור לי. שלחתי אליו מכתב ולא קיבלתי תשובה.

פעמים רבות דיברנו על משכנתה בתנאי חו"ל. עזבנו את זה כי אומרים שזה לא

יילך, אבל כפי שנאמר כאן, זה יתן לו את הבטחון שהוא יודע שהוא מתחיל לבנות את

הבית, פותח תיק עלייה ואהר-כך הוא יעלה.

אני חושב שאנחנו צריכים להקים פרוייקט מיוחד. הם לא יבואו לרעננה, כי הם לא

יכולים לעמוד במחיר. יש קבוצה שהלכה עכשיו לתל-מונד, שם קצת יותר זול. אנחנו

מוכרחים ללכת עוד פעם על פרוייקט. אנחנו באמצע הפרוייקט של צור נתן שעדיין תקוע.

יש 200 משפחות מדרום-אפריקה ו-400 משפחות רוסיות, ואין להן פתרון. לכן, בואו

נעשה משהו מאסיבי כמו היריד, שאנחנו יכולים לבוא ליהודי דרום-אפריקה ולהגיד להם:



רבותי, יש לנו 1, 2, 3 פרוייקטים. יהודי דרום-אפריקה רוצים בדרך-כלל להתרכז

במקום אחד, ולכן יש ריכוז ברעננה ובכמה מקומות אחרים. בכוכב יאיר יש 125 משפחות

מדרום-אפריקה, כי זה היה מוצלח. אריק שרון נתן להם מגרש בזמנו, וזה היה בסדר.

קיבוץ תובל, או אפרת. אני אתן לך את רשימת כל הפרוייקטים, שבכל אחד מהם יש למעלה

מ-60 משפחות.

לאור ההצלחה של היריד והתקווה שאנחנו יכולים להציל את הקהילה, בואו נמשיך

באותה מתכונת ועם קצת יותר דחיפה. הסוכנות היהודית צריכה להיות יותר פעילה

בדרום-אפריקה. אני חושב שהענין צריך לקבל סדר עדיפות אחר. . אני כל הזמן אומר

שאנחנו יכולים אבל לא עושים. עכשינו התחלנו את הדרך, ולהגיע לפתרון שאנחנו באמת

יכולים להציע להם, זה לא כל-כך רחוק עכשיו. אז בואו ניתן לזה עוד "פוש".
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה להודות לכולכם. אני מרגישה שכולנו שותפים לעשייה. אני רוצה

שגם אנשי העסקים תתנו כתף בכל דרך, כי זה חשוב מאד. יש פה ממש עשייה ציונית

והייתי רוצה שתישארו שותפים לענין.

אני רוצה שבקרוב נצא עם פרוייקט מיוחד ליהודי דרום-אפריקה, כולל ישראלים

חוזרים. מתחיל להתגבש פה משהו, והמשכנתה המיוחדת היא הוכחה לכך.

נפגשתי עוד פעם עם השר שרון ואני בטוחה שתוך זמן לא רב נוכל לבוא עם

פרוייקטים למקומות מסוימים שבהם נוכל להציע מגורים לעשרות משפחות ואלה יהיו

פרוייקטים מיוחדים במחירים שיהיו בהחלט סבירים. אנחנו הולכים לקראת זה ולהערכתי

זה יצליח.

לגבי סטודנטים, אנחנו נמשיך לפעול בכל הרמות.

אין ספק שהיריד הצליח. הענין עכשיו הוא להישאר בקשר עם המשפחות. זאת אומרת,

עד שנוכל לבוא אליהם עם הצעות, חשוב הקשר. אני שואלת את ההתאחדות, שאתם

השושבינים העיקריים לענין הזה, איך אפשר להביא למצב שכל משפחה תהיה בקשר עם משפחה

ישראלית בארץ? כי זה חשוב מאד. אולי נעשה כנס של משפחות עולי דרום-אפריקה,

ברעננה או במקום אחר, בהשתתפות ד"ר שושני, וגם אני אבוא. אתם מצד אחד תהיו

המשפחות הישראליות שתהיו בקשר עם 600 המשפחות. אני יודעת, למשל, שבעלי כרופא

עיניים נמצא בקשר עם רופא עיניים ישראלי מאד מצליח שם, וממש "יושב" עליו שיחזור

לארץ ומנסה לעזור לו במציאת מקום עבודה.

היו עכשיו ניצנים ואנחנו רוצים לבוא עם משהו קונקרטי. עד שתהיה התארגנות

לישוב זה או אחר, לסטודנטים שיירשמו כבר לאוניברסיטאות, יש שלב מעבר שגם

פסיכולוגית הוא קשה מאד. לכן אנחנו חייבים להגיע למצב, לפחות לגבי אלפיים

משפחות, אלה שקצת התעניינו, שנהיה אתם בקשר אחד לאחד.

אני מציעה שתעשו כנס גדול ובאמצעותו נוכל לדרבן אותם. כוונתי לאמץ משפחה כדי

להמשיך עם זה. לפי דעתי גם הקשר הטלפוני יכול לעזור, ואפשר לעשות את זה פעם

בשבוע. זה יעודד אותם. אני בטוחה שיש היסוסים, אבל אם כל שבוע מישהו מתקשר אליך

ומחזק אותך, אני חושבת שזה יכול להועיל מאד.

לגבי תושבים חוזרים, אנחנו חייבים לצאת אליהם עם הצעה. מעבר לזה, אתם תשבו

יחד עם נציגי האוניברסיטאות, עם אילנית ועם מינהל הסטודנטים. אם צריך עוד סיוע,

להיפגש עם ראש ות"ת ועם הרקטורים של האוניברסיטאות השונות, אני מוכנה לבוא לכל

פגישה כדי לשכנע אותם לבוא לקראת העולים מדרום-אפריקה.

נדיה פריגת;

דרך אגב, הנושא של קשיי הקבלה באוניברסיטאות עולה בכל ארצות המערב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה שנתמקד עכשיו בדרום-אפריקה.
ד"ר שמשון שוני
עקרונית יש הסכמה של השר לתשתיות לאומיות, לכאורה, לגבי מקומות יוקרתיים. הם

מציעים מקומות בצפון ובדרום, ואנחנו חושבים שצריך להציע גם מקומות במרכז הארץ.

אם לא נסכם על מקרמות שיהיו לשביעות-רצוננו, נודיע לך.

עדי אלפנדרי;

אם זיהיתי פרז כפפה להרים, אז אנחנו בתור הברה שבונה מצפון עד דרום ובתור חברה

שעשה פרוייקטים כאלה ואחרים לכל מיני אוכלוסיות מיוחדות, מוכנים בכל קונספציה

שהיא לתרום ולהירתם לענין הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים