ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/03/1998

הכשרה מקצועית לעולים

פרוטוקול

 
כנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 136

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. י"ט באדר התשנ"ח (17 במרץ 1998). שעה 09:00



נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

צבי ויינברג - משקיף

נעמי חזן

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

יוסי שריד

מוזמנים; שר העבודה והרווחה אלי ישי

אברהם כהן - מנהל המרכז לתעסוקת אקדמאים, משרד הע"ר

יוסי פרחי - מנחל חאגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

קלאודיה כץ - המשרד לקליטת עלייה

יוחנן לוי - משנכ"ל משרד חתעשייח והמסחר

אליהו טסמן - רכז פרוייקטים סל"ה וחלו"ם, הסוה"י

יהודית קינג - מכון ברוקדייל, הג'וינט

אלכס גולדפרב - מרכז השלטון המקומי

אלי כהן - הסתדרות ההנדסים, הועד הפועל של ההסתדרות

שלמה כהן-ארזי - " " " " " "

רם פרוכטמן - מנהל המח' לניהול תעשייתי, התא' התעשיינים

ז'רסי ארבלי - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

ברנרד זרזורי - רכז פרוייקטים בהתאחדות עולי צרפת

סיני טנא - התאחדות אמריקה הלאטינית

בקי קיפר

שרה גולד -

יוסף מנדלביץ - מנהל מרכז תעסוקה לעולים

שמחה גתהון - רכזת תחום בני-נוער יוצאי אתיופיה, על"ם

פאולינה צלניק - רכזת תחום נוער עולה

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; הכשרה מקצועית לעולים.



הכשרה מקצועית לעולים
היו"ר נעמי בלומנטל
בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה. נושא הדיון היום הוא הכשרה מקצועית לעולים

חדשים. מתחקיר שעשינו מתברר שיש ירידה באחוז העולים, בעיקר אלה שמועסקים

בתעשייה. ביוני 1996 עד יוני 1997 הלה ירידה ממשית במספר העולים שמועסקים

בתעשייה, מ-78 אלף ל-73 אלף. אם אנחנו מדברים על תעשייה באופן כללי, רק %2

מהעולים שמועסקים בתעשייה מועסקים במקצועות מדעיים אקדמיים, בשעה שב-1995 היו 6%.

מלבד זאת, ידוע לנו ש-70% מהעולים שמועסקים כפועלי ייצור הם במקור בעלי הכשרה

מקצועית הרבה יותר גבוהה.

זאת אומרת, מצד אחד אנחנו רואים שאין מספיק עולים שמועסקים במקצוע שהם למדו.

אין מספיק הכשרה מקצועית בכיוון המקצועות שהיו להם בעבר. ובכלל, יחסית, יש בעיה

גם של אבטלה, בעיקר בגילאים הגבוהים יותר, וצריך להתייחס בעיקר לבני החמישים

שמגיעים לארץ, שזה גיל מאד קריטי. אני רוצה להדגיש גם את מצבן של הנשים בגילאים

אלה, לא רק מקרב העולות החדשות, אלא גם בקרב ותיקות.

סקר שנעשה על-ידי הג'וינט מצא שאחד הגורמים להצלחה בהתערות בעבודה הוא קורס

להכשרה מקצועית. כך שזה דווקא תמריץ טוב לקבלה לעבודה ולכן היינו צריכים לעודד

את הקורסים האלה. הג'וינט, שעשה סקר על מידת ההצלחה במציאת עבודה אצל עולים

חדשים, מצא ששלושה גורמים מביאים לכך שאותו עולה חדש ימצא עבודה. גורם אחד הוא

שליטה בשפה העברית, או ידיעת השפה העברית. גורם שני - השתתפות בקורס להכשרה

מקצועית, והגורם השלישי - נכונות שלו להיקלט בעבודה שהיא לא בדיוק במקצוע שלו.

כפי שעולה מהסקר שנעשה, הסיבה העיקרית לכך שעולים חדשים לא הולכים לקורסים,

היא בשל קשיי פרנסה, כאשר הם צריכים לעבוד, ודמי ההשתתפות בקורס לא מספיקים כדי

לכלכל אותם. דבר נוסף שהייתי רוצה לשמוע עליו תשובה מכם הוא כמה זמן הם נחשבים

לעולים הדשים וזכאים לקורס להכשרה מקצועית.

אנחנו רוצים לשמוע סקירה כללית מה נעשה מבחינת הכשרה מקצועית, קורסים, אלו

תקציבים מוקדשים לכך. אני מבינה שאחוז גבוה מהתקציב הקיים במשרד העבודה והרווחה

מוקדש להכשרה מקצועית, והייתי רוצה לדעת איזה פלח מן האחוז הזה מוקדש לעולים

חדשים. וכמובן, שוב ושוב עולה השאלה של תעשיית ההיי-טק, כאשר מצד אהד יש מחסור

של כ-3,500 מהנדסי תוכנה, ומצד שני יש אבטלה בעיקר של עולים חדשים שיכלו להיות

מיומנים בתעשיות היי-טק. נשאלת השאלה איפה כאן הלאקונה בין כוח עבודה זמין לבין

מחסור בכוח עבודה מקצועי בתחום ההיי-טק שחסר במדינה.

חבר-הכנסת ויינברג, בבקשה.

צבי ויינברג;

כבוד השר, אם אתה זוכר, מיד לאחר שמונית לשר נפגשנו עם הרב מנדלביץ שנמצא כאן

ודיברנו על היי-טק. לפי הסטטיסטיקות של לפני כשנה היה מחסור בעובדי היי-טק בארץ

ואפילו היו תוכניות להביא עובדים מהודו. הפתרון שנראה לעין הוא שהגיעו לכאן

עשרות אלפי מהנדסים מחבר המדינות ושאולי עם הסבה מקצועית די מהירה אפשר להעביר

אותם לתעשיית היי-טק. אני יודע שהתחלת לפעול בנושא זה והרב מנדלביץ עבד אתך.

אני רוצה לדעת איפה עומדים הדברים היום. כמה עובדי היי-טק חסרים היום

לתעשייה בארץ ומהו מספר העולים שעברו הסבה מקצועית בתחום הזה. שאלתי מופנית,

כמובן, גם למר פרחי.



אופיר פינס-פז;

שאלתי מופנית לשר העבודה והרווחה ולמר פרחי, מנהל האגף להכשרה מקצועית. אני

למד שבשנה האחרונה עשיתם ממש פריצת-דרך בכל הקשור לנסיון לחדור לציבור החרדי כדי

להכניס אותו לשוק העבודה, כולל באופן יזום מאד קורסים מיוחדים, רק לחרדים. ודאי

יש לך הסבר מדוע אתם פועלים כפי שאתם פועלים. אבל זה לא דיון על הציבור החרדי

אלא דיון על ציבור העולים.

אני רוצה לשאול אם פיתחתם מסגרות מיוחדות בסדר-עדיפות גבוה של המשרד כדי

לצמצם את האבטלה בקרב ציבור העולים, שהוא כמובן גדול יותר מאשר בקרב הציבור

הישראלי באופן כללי, תוך יצירת כלים מאד מיוחדים לאוכלוסיה הזו, שתתאים גם לצרכים

שלה, גם לרקע שהיא באה ממנו, גם למציאות של המשק הישראלי. בקיצור, כלים ייחודיים

בקנה-מידה גדול שמתאימים לציבור העולים החדשים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני זוכרת שלשרה אורה נמיר היתה בזמנה מדיניות שלא לקיים יותר מדי קורסים

להכשרה מקצועית, כאשר הצפי לא ברור לגבי המשך הקריירה שלהם. היא אמרה: מה טעם

לעשות קורסים להכשרה מקצועית בספרות ובמקצועות מסוג זה אם אחר-כך אנשים שסיימו את

הקורסים לא מוצאים מקום עבודה.

רציתי לשאול אם יש לכם מדיניות בענין זה. אז לא חשבתי שזה נכון ולא קיבלתי

את עמדתח של השרה לשעבר נמיר. כבוד השר, בבקשה.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
אני אומר בגדול מהי המדיניות ומהו העקרון, ומר פרחי, מנהל האגף להכשרה

מקצועית, יפרט יותר בכל מה שקשור להכשרות לעולים, הסבה מקצועית לאקדמאים,

ותעסוקה.

ראשית, חבר-הכנסת ויינברג, גם בפגישות הראשונות שהיו לנו עם הרב מנדלביץ

הבהרתי את המדיניות, שיש לי ענין רב לשלב יותר ויותר עולים חדשים לפעול בקשר

לדברים שאמרה יושבת-ראש הוועדה בענין המקצועות הנדרשים במשק. ברור שחבל לעשות

קורסים במקצועות שאינם מבוקשים או שאין צורך בהם. לכן, חיום הכל מתואם עם שירות

התעסוקה אך ורק למקצועות נדרשים ולמצב במשק. זה ההיגיון שמנחה אותנו ושחייבים

לפעול על-פיו.

באשר לעובדים הזרים, הובהר בצורה הברורה ביותר, ואני גם לא אסתיר את המדיניות

שלי מול הזרים, שזה אחד הכלים שיכולים לעזור לי להתמודד עם הדרישה לעובדים זרים

בארץ. אני הפסקתי ואני לוחץ בצורה משמעותית בענין יבוא עובדים מומחים לארץ, בזה
שאני אומר
רבותי, אני מבקש שתאמרו לי באיזה מקצועות חסרים לכם אנשים. הגיעו

אלינו הרבה עולים חדשים, רובם אקדמאים, ואלה שאינם אקדמאים אין בעיה לעשות להם

הסבה אקדמאית. אם נעשה את זה, זה יהיה יותר טוב למדינה ויעלה יותר זול. אני לא

צריך לחזור פה על הבעיה של הזרים ועל יצוא של מיליארדים לחו"ל על-ידי המשכורות

האלה. זה האינטרס של המדינה, אינטרס שלנו ושלי במיוחד להתמודד עם שאלת הזרים.

לכן הנחיתי את יוסף פרחי, מנהל האגף להכשרה מקצועית, לפעול ביתר-שאת בענין

הזה. זה גרם למאבק בתוך שירות התעסוקה, כי אמרו: מה פתאום, זה גוף סטטוטורי

ואתה מכניס אליו נציג של משרד העבודה והרווחה שיבדוק ויתערב. אמרתי חד-משמעית

שאני רוצה לדעת באיזה מקצועות התעשייה רוצה עובדים זרים, ללמוד מקרוב איך אני

מאשר ובאיזה סדר-גודל. כי אם יש באמת מקצוע נדרש, שאין אותו כרגע, נמשוך אותו

מספר חודשים, ובמקביל נפתח קורס ללמד את המקצוע הנדרש. זאת המגמה, ולפי שעה נציג

ההכשרה המקצועית עוקב עם היד על הדופק איזה מקצועות נדרשים ובאלו מקצועות אנחנו

חייבים להזדרז ולהתאים אותם למצב השוק. כך שהעלייה המבורכת מברית-המועצות לשעבר

יכולה לסייע והיא מסייעת רבות בפרט בתחום של מומחים. א. זה דבר שמחייב אותנו

ומצדיק לפעול ולשלב אותם במעגל העבודה וברור שזה אינטרס של הממשלה ושל המדינה .

כולה. מה גם, כפי שאמרתי, מול הזרים.



לגבי פרטים, היקפים ומספרים של הקורסים, יפרט יוסי פרחי.

לשאלתך, חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, אינני יודע באיזו ועדה צריך להתנהל דיון על

ההכשרה של הסקטור החרדי ושילובם במעגל העבודה.

מרינה סולודקין;

ועדת העבודה והרווחה.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אני חושב שאתה צריך לא רק לברך על הדבר הזה, אלא להיות בין אלה שמחזקים,

מעודדים ומשבחים את המהלך הזה. אני תמיד מצטט מדברי שר החינוך לשעבר חבר-הכנסת

אמנון רובינשטיין, שכתב שזה אסון לאומי אם לא ישלבו את החרדים במעגל העבודה.

לדבריו, זה אינטרס לאומי לשלב אותם בעבודה.

לצערי הרב, לא עשו את זה במשרד בשנים האחרונות. באתי למשרד והתחלתי לשלב

אותם במקצועות. נכון, חצי אחוז מכל תקציב המשרד מוקדש למקצועות קודש. עם ישראל

הוא עם יהודי, האנשים רוצים מזוזות, רוצים שחיטה, ולכן עושים גם קורסים כאלה,

ונעשה אותם בגאווה.

אופיר פינס-פז;

אין לנו ויכוח על זה.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

רוב הקורסים הם במקצועות כמו הנהלת חשבונות, היי-טק, תדמיתנות, גרפיקה

ממוחשבת, מזכירות רפואיות ועוד שורה ארוכה של מקצועות. אני בעד שילוב הסקטור

החרדי במעגל העבודה ואמשיך לעשות את זה.

יוסי שריד;

כמה חרדים כבר שולבו במעגל העבודה?

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

מרגע שקיבלתי החלטה על יציאה לקורסים, זה לוקח זמן להכין את הקורסים ואת

האנשים. הקורסים טרם הסתיימו, הם בעיצומם. לקראת סוף השנה נדע כמה קורסים היו,

כמה אנשים השתתפו בהם וכמה מהם הושמו בעבודה.

אופיר פינס-פז;

השאלה אם פתחת מסגרות דומות ייחודיות גם לעולים חדשים.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

א. כן. ב. כמו בסקטור הערבי. יש לנו ענין רב לשלב את העולים החדשים

בקורסים הכלליים, כי העולים החדשים באמת רוצים להשתלב בעבודה.

אופיר פינס-פז;

החרדים לא רוצים להשתלב?



שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אני אסביר לך מה קורה בסקטור החרדי. העולים שמגיעים לארץ רוצים להיכנס

לקורסים, אבל אין להם בעיה של הפרדה - גבר ואשה. בקורס מחשבים לומדים באותה כתה

גם ישראלים וגם עולים חדשים, וזה דבר טוב, אבל יש גם דרישה של משרד הקליטה, וגם

של העולים, של קבוצות מסוימות שרוצות ללמוד יחד. אין לי שום התנגדות והדבר הזה

מתבצע.

לגבי חרדים, ברור שיש הפרדה בין גברים ונשים. אני לא מכיר גבר שרוצה ללמוד

בקורס דווקא עם חרדים, כי זו לא סביבתו הטבעית. הוא מעדיף ללמוד עם אנשים לא

דתיים, בכתה שיש בה גם נשים. אבל ברגע שבחורה או בחור מהסקטור החרדי רוצים

להשתתף בקורס, הנחיתי את האגף לקבל גם אדם לא-דתי לקורס של דתיים. מבחינתי, כל

בחורה מהסקטור החרדי שרוצה להיכנס לקורס, יכולה להשתלב. אבל מטבע הדברים, אשה,

בחורה או גבר רוצים להיכנס לסביבה שלהם, גברים ונשים יחד בקבוצה משולבת, אין לי

טענות.

בסקטור החרדי לעולם לא ניתן יהיה לשלב אותם יחד. גם בסקטור הערבי זה

היינו-הך. אנחנו פותחים קורסים על-פי הצרכים שלחם. גם אצלם יש קבוצות דתיות

שמעדיפות הפרדה בין נשים וגברים, ויש כאלה שלא מבקשות הפרדה. אני עושה הכל

על-מנת לתת להם בסופו של דבר הכשרה ולשלב אותם במעגל העבודה.

יוסי שריד;

כמה חרדים נמצאים עכשיו בהכשרה?
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
אין לי הנתונים כרגע, ואני חושב שהדיון היום הוא לא על החרדים. ליוסי פרחי

יש הנתונים.

יוסי שריד;

תמיד טוב לצאת מדיון עם השכלה כללית.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אני מבקש להתמקד בדיון הזה בעולים החדשים.

יוסי שריד;

אתה רוצה להתמקד, וגם אני רוצה להתמקד. כל אחד רוצה להתמקד. אני שואל שאלה

פשוטה. אם אין לך תשובה, תגיד שאין לך תשובה. שאלתי שאלה פשוטה ואפשר לענות

עליה במשפט אחד.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

חבר-הכנסת שריד, אני מבקש שוב להתמקד בכל מה שקשור לעולים החדשים, אלא אם כן

יושבת-ראש הוועדה תרצה לקיים דיון נוסף. תאמינו לי, אני מתמצא בזה היטב ויש לי

הרבה מה לומר.

יוסי שריד;

בסך-הכל שאלתי אותך שאלה שאתה יכול לענות עליה.



שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אני עונה לך. שואלים הרבה שאלות בענין הזה, ואני רוצה להתמקד בדיון בהכשרה

מקצועית לעולים, כפי שנקבע בסדר-היום של הוועדה.

לשאלתך, יש 1,600. אני מאד מקווה שיהיו עוד אלפים רבים במהלך השנה הזאת

ובמהלך השנה הבאה.

יוסי שריד;

אתה רואה כמה זה פשוט? שואלים שאלה, נותנים תשובה.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

חבר-הכנסת שריד, יותר פשוט להתמקד בדברים שלשמם התכנסנו היום.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר פרחי יתן לנו תמונת מצב גם על ההתפלגות של הקורסים. האם אתם גם עוקבים

אחר-כך כמה מבין בוגרי הקורסים נקלטים בעבודה ואת מידת שביעות הרצון שלהם?

צבי ויינברג;

גברתי היושבת-ראש, אני מבקש שמר פרחי ישיב ישירות לשאלתי, כי אני צריך ללכת.

יוסי פרחי;

כפי שהשר אמר, ההנחיה שלו בתחילת שנת העבודה היתה לתת עדיפות בכל מה שקשור

בקליטת עלייה. אנחנו נכנסנו לענין הזה ועשינו תוכנית עבודה משותפת עם המשרד

לקליטת העלייה, ואפשר לומר שמנכ"ל המשרד שלומית כנען היתה שותפה טובה מאד לבניית

התוכנית, כפי שאציג אותה.

אני רוצה לומר, לצורך הדיון, שאנחנו מבחינים בשלוש קבוצות של עולים. קבוצה

אחת של עולים בעלי השכלה אקדמית, קבוצה שנייה של עולים שבאו מברית-המועצות לשעבר

והם לא בעלי השכלה אקדמית, וקבוצה שלישית - עולי אתיופיה, שאתם אנחנו פועלים

בנפרד. זה נתון ראשון.

נתון שני. אחת המתנות אולי היפות ביותר שעם ישראל קיבל מאז קום המדינה היא

המהנדסים שהגיעו מרוסיה, ולטעמי הם השתלבו מאד נכון, ואמורים להשתלב מאד נכון

במשבצת הריקה בתחום הצמיחה הטבעית של מדינת ישראל, בכיוון ה"היי-טק".

נכון להשנה אמורים ללמוד במסגרות שלנו 4819,6 עולים, מתוכם 3,326 מהנדסים

שאנחנו עושים להם הסבה לתחום ה"היי-טק". אמנם 3,000 הוא מספר גדול, אבל אנחנו

עדיין מדברים על פוטנציאל של כ-16,000 מהנדסים מובטלים שרשומים אצלנו, ואנחנו

מעבדים כעת תוכנית דו-שנתית לאותה אוכלוסיה. נכון להיום פיטרנו 3,326 איש, וכל

האוכלוסיה הזאת אמורה להיות מוסבת ממקצועות כמו מהנדס מכרות, מהנדס כבישים וכו'

לטובת מהנדסי היי-טק.

אופיר פינס-פז;

כמה זמן אורכת ההכשרה הזאת?



שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

כשנה. צריך לזכור שכשאנחנו מדברים על מבצע להסבת עולים אנחנו מדברים על

שיעורי השמה של כמעט 98% - 99%. כי עצם ההתקשרות אצלנו היא התקשרות חוזית של

הכשרה והשמה ביחד. את התשלום האחרון לבתי הספר או למכללות אנחנו נותנים רק אחרי

שנה שאותו עולה מועסק במקצוע. הפרוייקט הזה מצליח מאד, יש לו שיעורי השמה מלאים.

כלומר, אם מישהו לא מושם, זה רק בעקבות מחלה או נשירה טבעית.

וילמה מאור;

באיזה גילאים מדובר?
יוסי פרחי
בכל הגילים. מגיל 30 בערך ועד 45 - 50.

אני גם יכול לעדכן אתכם במבצע יוצא מן הכלל שאנחנו עושים כרגע בשילוב עם

הסוכנות היהודית, שנקרא "פרוייקט אלפיים". עד היום עשינו אותו לאלפיים עולים.

אנחנו מגייסים אותם ברוסיה ועושים להם חבילה שלמה של קליטה בארץ בשילוב עם

הסוכנות, של הכשרה ושל השמה בקצה. לפני כחודש עשינו טכס לאלפיים בוגרים של

המחזור הזה. העולה מרוסיה יודע שתוך שנתיים מיום נחיתתו בארץ הוא כבר עובד

במקצוע אחרי שעבר את כל חבלי הקליטה.

אנחנו נמצאים בעיצומם של דיינים על פרוייקט נוסף שייקרא "פרוייקט מחשבה". זה

יהיה בחינה לאומית של כלל העולים שהגיעו למדינת ישראל, גם מובטלים וגם אלה

שמועסקים שלא במקצועם. כפי שאתם יודעים, 75% מהעולים לא מועסקים במקצועם במפעלי

התעשייה, והכוונה היא לבנות תוכנית שתנצל את המשאב הבלתי-רגיל שקיבלנו במתנה והוא

נאמד במיליארדים. זה באשר לאקדמאים.

נמצאים בלימודים 5,530 עולים בכל תחומי ההנדסאות. גם כאן מרבית ההכוונה

היא להיי-טק, אבל לא רק. בלימודים אלה משתתפים חיילים משוחררים, עולים-חיילים

משוחררים, ואוכלוסיה יותר מבוגרת.

קודם התייחסתי לאקדמאים והקבוצה הבאה שאדבר עליה הם עולים לא-אקדמאים שגם הם

באו מברית-המועצות לשעבר. כרגע נמצאים אצלנו במעגל ההכשרה 8,692 עולים מבוגרים

מאותרים כאלה.
אופיר פינס-פז
מה זה מבוגרים?

יוסי פרחי;

בהגדרה של משרד העבודה זה מג יל 18 ומעלה עם פטור מצה"ל.

אופיר פינס-פז;

חשבתי שאתה מדבר על גיל 45 ומעלה, שזו הבעיה העיקרית. הנתון החשוב ביותר

מתייחס לעולים המבוגרים למעלה מגיל 45. כי נכון שיש להם בעיה כבדה בעבודה, אבל

אם המדינה לא תעזור להם להונגבר על בעיית הקליטה, מה נאמר לסקטור העסקי? לכאן

בדיוק המדינה צריכה להיכנס, כי בחור בן 18 ימצא עבודה גם בלעדיכם, לדעתי, אם יש

לו הכלים. הבעיה היא אנשים שעברו את גיל 45, ובהם צריך להשקיע את כל המאמץ

ולפתוח בפניהם את שוק העבודה.



יוסי פרחי;

אני מקבל מה שאתה אומר, זה מאד נכון. כל מה שאמרתי הוא שאין בידי כרגע הנתון

המדוייק כמה אנשים הם למעלה מגיל 45.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר פרחי, כמה אנשים בסך-הכל נמצאים כרגע במערכת של הכשרה מקצועית?

יוסי פרחי;

השנה אנחנו מדברים על 19,600. 8,600 איש בהכשרת מבוגרים - גילאי 18 עד 50 -

60, שאצלנו נקראת הקניית מקצוע לאדם שלא בתהום של הסבת אקדמאים. הם מתוכננים

במרוצת שנת העבודה 1998 להיכנס למעגל הקורסים.

יוסי שריד;

כמה אנשים נקלטו בעבודה בשנה האחרונה לאהר שעברו הסבה מקצועית?

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

כל מי שעובר הסבה מקצועית אצלנו והוא אקדמאי, יש פה קליטה מלאה. כי את הכסף

אנחנו משלמים רק לאחר שנה שהוא נקלט במקצוע, ואז אנחנו מביאים לידי מצב שאותו

מכשיר רץ שנה שלמה לחפש לאותו אדם עבודה כדי שהוא יוכל לקבל את כספו.

יוסי שריד;

אתם אומרים שמבין האקדמאים שעברו הסבה מקצועית, ההשמה קרובה ל-100%. ומה

לגבי לא-אקדמאים שעברו הסבה מקצועית, כמה מהם נקלטו בעבודה?

יוסי פרחי;

בסביבות 60%- 70%. זה הממוצע. במקצועות היי-טק, למשל, הקליטה גבוהה מאד

ומתקרבת ל-86%. בבנין הקליטה היא 100%. במתכת הקליטה גבוהה מאד. יש מקצועות

שבהם ההשמה נמוכה יותר, אבל ממוצע ההשמה הוא 70%.

כדי לטפל בהשמה יותר גבוהה עשינו שינוי בשיטת ההכשרה שלנו. עד היום היינו

מכשירים באופן כללי בקורסים ושולחים אותם לשוק העבודה לחפש עבודה. היום עברנו

בחלק מהתקציב להכשרה ממוקדת, שאומרת, במקום שנכשיר את האנשים לחפש להם מקום

עבודה, בוא נחפש מקומות עבודה ונעשה הכשרה ממוקדת אל מול מקומות עבודה פנויים.

לדוגמה, כל התוספת שנתנו עכשיו קליטה של 150 עובדים ל-E.C.I, שמרביתם עולים

חדשים, שם עבדנו בהכשרה ממוקדת. ישבתי עם בעל המפעל, סיכמנו מה הוא בדיוק רוצה

בתחום המקצועות, שלחנו אותם למכללה בבאר-שבע והם לומדים עכשיו וכולם מיועדים

להיכנס לעבודה. לזה אנחנו קוראים הכשרה ממוקדת.

יש לנו גם בתי-ספר לנוער במסגרת משרד העבודה. במסגרת פרוייקט חלויים קלטנו

שלושה מחזורים של 2,100 נערים, ללא הורים, כאשר התקווה היא שההורים יגיעו

בעקבותיהם. הם מקבלים אצלנו הכשרה טכנולוגית. הענין הזה מתואם ומשולב בתוכנית

שלמה עם הסוכנות היהודית ועם הצבא, כאשר הסוכנות היהודית הביאה אותם לארץ ומשרד

העבודה קלט אותם בבתי-ספר שלו. כשהם יעזבו אותנו הם אמורים להיקלט בחיל חימוש.

מחזור אחד התגייס כבר בימים אלה ושני מחזורים נמצאים בקנה.

הפרוייקט הבא שאני מבקש לדבר עליו נקרא פרוייקט "פלא" והוא מדבר על הכשרה

והשמה לאלף בני העדה האתיופית. אנחנו לוקחים אלף איש מבני העדה, נותנים להם

הכשרה עד 18 חודש, וזה כולל מכינה לפני הקורס בכל מה שקשור במקצועות כלליים כמו

פיסיקה, מתימטיקה ועברית. לאחר-מכן הם ילמדו מקצוע ובתום ההכשרה הם גם ישובצו

על-ידינו בעבודה במסגרת חבילה כוללת.



התעשייה פתחה ביוזמתה פרוייקט מקביל לטיפול בבני העדה האתיופית, והשבוע הגענו

להבנה לשלב יחד את שני הפרוייקטים האלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
דרך אגב, אנחנו התחלנו את זה בוועדה, עם התאחדות התעשיינים. פנינו אליהם שיטו

כתף, והם נענו לנו והתוכנית אכן רצה.

רציתי לשאול לגבי פרוייקט "פלא". אני מבינה שהוא עוד לא התחיל, שיש עוד בעיה

שמשרד החינוך עוד לא נתן את חלקו. האם ידוע לכם משהו על כך?

יוסי פרחי;

העובדה שמשרד החינוך לא נתן את חלקו לא עיכבה אותנו ואנחנו כבר נמצאים

בעיצומם של המיונים והלימודים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מאד שמחה ומברכת על כך שהתחלתם. אני מנסה במקביל, עם משרד החינוך, לקבל

את החלק שלהם. מדובר על כמעט שני מיליון שקלים.

מרינה סולודקין;

מר פרחי, האם יש לך נתונים על אבטלה בקרב אתיופים מבוגרים?

יוסי פרחי;

אין לי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה להתמקד עוד קצת באקדמאים ולשמוע את מר מנדלביץ וקצת אתכם מן השטח.

אנחנו שומעים כאן נתונים שנשמעים לא רע, אבל אני רוצה לדעת מה קורה בשטח.

יוסף מנדלביץ;

אנחנו באמת מחזיקים יד על הדופק, ולדעתנו המצב בינתיים לא השתנה באופן

משמעותי בהשוואה לשנה שעברה, גם בהיקף הקורסים שנפתחו. אולי יש תוספת מסוימת,

אבל זה בוודאי לא משנה בהרבה את העובדה שבערך 150 אלף עולים אקדמאים אינם עובדים

במקצוע שלהם. בזה לא אשם השר אלי ישי אלא זו תוצאה של עשר שנות קליטה לא כל-כך

מוצלחת.

מכל מקום, אנחנו יודעים שהנתונים לגבי השמה אחרי הקורסים לא יכולים להיות

בדוקים, מכיוון שלמשרד העבודה אין כלים לבדוק, חוץ מדיווחים שמעבירים מפעילי

הקורסים עצמם שחייבים לדווח שהם כן עשו את העבודה. לא ניתן לבדוק, וכמו בדברים

רבים מסוג זה לא ניתן לבדוק לעומק עד כמה זה הצליח.

אנחנו יודעים שהקורסים הפנים-מפעליים, שמבטיחים ביותר את ההשמה, לפחות עד

עכשיו לא הצליחו, מסיבה פשוטה; המעסיקים לא יכולים ולא מעוניינים להתחייב לטווח

ארוך, מכיוון שהמגמה במשק תמיד מתחלפת וקשה להם להתחייב שהם יעסיקו מישהו שיתחיל

ללמוד אצלם ויסיים בעוד שמונה חודשים.



יוסי פרחי;

אני מעריך שלכבודו אין הראייה המלאה של הנתונים, כי המציאות הפוכה. כשאנהנו

עושים קורס במפעל, התשלום הוא תשלום חוזי של השמה. כלומר, כשאנחנו מביאים עובדים

למפעל, בעל המפעל מקבל את הכסף בסוף התעסוקה, ורבע מהתשלום הוא מקבל רק שנה לאחר

שהאיש עובד. אם האיש עבד 10 חודשים, בעל המפעל לא מקבל את התשלום.
יוסף מנדלביץ
על זה אמרתי, שיכול להיות שהתכנון יפה, אלא שהמעסיקים אינם מעוניינים לקבל את

ההתחייבות. הם אמרו לי בפירוש שמה שהם מקבלים כתוספת לקורסים לא מעניין אותם.

כשהם צריכים הם יכולים למצוא כוח עבודה מיד. מה שבניתם עד עכשיו לא מתאים לצרכי

התעשייה. צריך ללכת לאוצר ולהציע להם סעיפים אחרים כדי שהקורסים האלה יהיו

מציאותיים. כלומר, הבעיה היא כל המערכת המתוכננת של הפעלת הקורסים. זה לא תואם

את צרכי התעשייה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתם אומרים שני דברים הפוכים.
יוסף מנדלביץ
אני אומר שאם סוף-סוף מסכימים עם תעשיין שכן מפעיל את הקורס, יכול להיות שהוא

ישיג בסוף. הבעיה העיקרית של תעשיינים, במיוחד בהיי-טק, שהם לא מקבלים את התנאים

הקשוחים של התחייבות שהממשלה או המשרד מחייב אותם לקחת. זאת אומרת שהם צריכים

להתחייב שהם יעסיקו אותם בסוף, וכוי, כאשר הם אמרו בפירוש: הרי אנחנו לא יודעים

מה יהיה בעוד חצי שנה. היום אנחנו צריכים את העובדים. יכול להיות שבעוד חצי שנה

כל האגף יירד, ואז נצטרך לפטר את האנשים.

תבדקו מהי התוספת של הקורסים הפנים-מפעליים בהיי-טק, שהם אולי התעודה היותר

ברורה להצלחת המגמה.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
תמיד צריך להוסיף. אני רוצה להוסיף בענין הקורסים שאנחנו תמיד מתאימים את

הקורסים לצרכי מתעשייה. אני חושב שהתאחדות התעשיינים עושה עבודת קודש. היא מאד

משתדלת ומאד מעוניינת והיא משפיעה גם על התעשייה באופן כללי, לקבל ולשלב את

העולים בתעסוקה. יכול להיות שיש עדיין תעשיינים שלא מקבלים עולים חדשים, מסיבות

שונות, וייתכן שצריך להזמין לכאן את שר התעשייה והמסחר יחד עם נציגי התאחדות

התעשיינים, אבל אני חושב שבמקרה הזה, בשילוב, בחיבור ובהשמה אנחנו מצליחים בצורה

יוצאת מן הכלל, ואחד הגורמים החשובים ביותר לכך הוא התיאום עם התאחדות התעשיינים.

אין להשוות בינם לבין בעלי האינטרסים, כמו קבלנים למיניהם, אם בבנייה ואם

בחקלאות.
יוסף מנדלביץ
מא שאמרתי זוז על-סמך שיחה עם ראש התאחדות התעשיינים - היי-טק.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
יכול להיות שעדיין יש בעיות בתוך התעשייה, חלקים שלא רוצים לקבל עולים חדשים,

אם מסיבה של גיל ואם מסיבה אחרת, וזה מצריך בדיקה.



יוסף מנדלביץ;

לשנות את המתכונת של הפעלת קורסים.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אנחנו לא עושים קורסים סתם באוויר. אנחנו עושים קורסים על-פי מה שהתעשייה

אומרת שהיא צריכה.

אברהם כהן;

אני רוצה להתייחס בכמה מלים גם לאוכלוסיית האקדמאים וגם בכלל. אנחנו מדברים

פה על עולים, אבל צריך לראות את הענין גם בפרופורציה נכונה מה קורה בשוק היום. סך

כל העולים בקרב דורשי העבודה של שירות התעסוקה הם בערך 16%, על-פי הגדרה של עד

שנתיים בארץ. אתה יכול להוסיף 4% או להוריד 4%.

האקדמאים הם בערך %5.5 מסך כל דורשי העבודה האקדמאים בארץ. הווה אומר,

שאנחנו מתמודדים עם בעיות שהן כבדות לא פחות באוכלוסיות אחרות.

באשר לוויכוח שמתנהל כאן, אני רוצה להבהיר את הנקודה. כשעשינו קורסים ולקחנו

נושא והכשרנו אנשים ובדקנו את השוק, אמרו: זה לא טוב, כי המעסיקים לא מתחייבים

לקלוט ולא רוצים לקלוט ואנחנו נשארים עם אנשים בעלי תעודות.

האפיק החדש שפיתחנו בשנתיים האחרונות אומר: אנחנו מאתרים מקצועות שיש להם

ביקושים במשק. אנחנו מאתרים קבוצות של מעסיקים או מעסיק אחד גדול שמוכן להכשיר

את האנשים והוא שותף לתוכנית הלימודים ולבחירת המועמדים והוא מתחייב לקלוט אותם.

ההתחייבות שלו היא בין 75% ל-100% , והתשלום, כפי שאמר מר פרחי, יתבצע רק אחרי

הקליטה. אז בואו נחליט מה יותר טוב, המסלול הקודם - - -
היו"ר נעמי בלומנטל
זה נשמע טוב.
אברהם כהן
זה נשמע טוב, והוא גם ניתן לבדיקה.
יוסף מנדלביץ
השאלה היא כמה אתם מאתרים וכמה הם מוכנים לקלוט. כידוע, הם לא כל-כך מוכנים.
אברהם כהן
מר פרחי יוכל לומר לך, על השנה האחרונה, כמה כתות במפעל הוא ביצע - 10, 12.

אבל כתה במפעל בנוייה על עקרון מאד פשוט: שהמקצוע מאותר, המעסיקים משתתפים גם

בבחירת המועמדים וגם בתוכנית הלימודים, והם גם מתחייבים ל-75% קליטה. זה ודאי

עדיף על ההליך האחר.
יוסף מנדלביץ
לא הרעיון הבעיה אלא המימוש.



נעמי חזן;

הייתי מאד רוצה לשמוע את נציג התאחדות התעשיינים, אבל רק להעיר שגם לגבי מחפש

העבודה, המובטל, יש יתרון גדול בהכשרה שנעשית בתוך המפעל. כי אם הוא סיים בחברה

אחת קורס הכשרה, ולא נקלט באותה חברה, הניידות שלו מבחינת חיפוש עבודה בחברות

דומות היא חרבה יותר גדולה. לא רק זה, יש כאן הכנסת שיטות מאד נכונות מארצות

אירופה וארצות-הברית, ששם הרבה מההכשרה המקצועית ברמה הגבוהה ביותר, או האקדמית,

נעשית בתוך המפעלים על-ידי המפעלים עצמם. למשל I.B.M כבר מאתר בבית-ספר תיכון,

משלם עבור לימודים לתואר ראשון, מעביר הכשרה מקצועית, יכול אחר-כך להגיד: לא

רוצה אותך. אבל בכל-זאת, אותו אדם שקיבל את ההכשרה, היכולת שלו להתחרות בשוק היא

הרבה יותר גדולה.

אם ההערה שלך איננה עקרונית, מר מנדלביץ, אז צריך לדאוג לביצוע.
יוסף מנדלביץ
נכון. זה מה שאני אומר. העקרון טוב, הביצוע בעייתי.

רם פרוכטמן;

אתחיל מזח שהתעשייה בכלל לא מתבססת על ידיים זרות. זו תפיסת עולם, ואני חושב

שהיום מועסקים בתעשייה, כולל מומחים, על 400 אלף המועסקים שבה, פחות מ-1,700

עובדים זרים, כאשר מחציתם נמצאים דווקא במקצועות של עיבוד שבבי ומתכת ולא ברמה

של מומחים. כל יתר האנשים - ידיים מקומיות. זו נקודת המוצא.

אתחיל דווקא באתיופים ואחר-כך אעבור לאקדמאים. לפני כשלושה חודשים לקחנו על

עצמנו לעזור ליישם את בני העדה האתיופית בתעשייה, בכל הגילים, בכל הדרגות.

הפעלנו את הפרוייקט הזה לפני חודשיים. מצאנו והעסקנו 120 עובדים. חברנו לתעשייה

הקיבוצית, ולפי הדיווח האחרון שקיבלתי מהם, הם מצאו מענה לעוד 85 איש, שהם דווקא

המקרים היותר קשים, כי התעשייה הקיבוצית נתנה לנו מענה גם לאזורי מגורים מרוחקים

ואנחנו יכולים להלין אותם בקיבוץ ולהעסיק אותם במפעלים באזורים מרוחקים. התעשייה

הקיבוצית גם נתנה מענה ל"הומלסים" שאספנו בכל מיני מקומות.

0העבודה פשוטה - לאתר את האנשים ואת מקומות העבודה ולעשות את ה"מצ'יינג" בין

השניים האלה.

לגבי אקדמאים, כאן חייבים להבדיל בין שני דברים. תעשיית ההיי-טק מדברת על

מהנדסים. להכשיר מהנדס זה פרק-זמן של ארבע - ארבע שנים וחצי במקרה הטוב, ואנחנו

מדברים על מהנדסים ברמה היותר בכירה, אלה שאחר-כך מפתחים ועוזרים לשלב הבא או

לדור הבא.

ברוב המקרים כאשר אנחנו מדברים על הסבות, מדובר על הסבות מדרג הביניים, לא

מהדרג הבכיר. קשה מאד לקחת מהנדס מכרות ולהפוך אותו תוך שנה או תוך שנתיים

למהנדס אלקטרוניקה ברמה היותר בכירה. זאת אומרת, זה נותן מענה לדרג שמתחת למהנדס

בכיר או למהנדס שכל ייעודו באלקטרוניקה או בהיי-טק. כך שהצורך המיידי הוא באמת

ב-3,500 מהנדסיים על-פי ההגדרה של הכשרה מושלמת של מהנדס. ברוב המקרים זה גם

מתבטא בתואר שגי באותו תחום.

מה שקורה כרגע הוא שבחלק של ההסבה המקצועית יש לנו שני דברים שצריך להתמקד

בהם. האחד, המשק נמצא היום במצב של נדנדה וצמצום, וצריכים להיות ערים לו. ופה

הקריטריונים של משרד העבודה בחלק מהמקרים, מיידע שלי לפחות, גורמים לכך שלא כל

המעסיקים ששים להתחייב על דבר שהוא לא יודע מה יהיה, בייחוד בתקופה זו, וזה כולל

גם את כל הצמצומים שקורים היום בכלל בתוצרים הגולמיים הארציים ובמצב התעסוקה

בסך-הכל.



יש מעסיקים שבהחלט יכולים ונענים לבקשות של משרד העבודה להצטרף לתוכניות של

הכשרה פנים-מפעלית, או חיצונית, שאחר-כך באמצעות סטאז'. ובאמצעות השלמה נותנים

מענה לכוה האדם. אבל כרגע, בחלק של העשייה, לא כל המעסיקים משתלבים בזה. בחלקו

זה נובע מחוסר ודאות, מחוסר ידיעה. אני חושב שמה שמאפיין את ההתחייבויות זה

מפעלים שיש להם תוכניות לטווח ארוך, עם התחייבויות לטווח ארוך. כל אלה שנמצאים

היום בשלבי פיתוח של מוצר או בשלבים של אי-ודאות לא "כנסו למערכת.
היו"ר נעמי בלומנטל
בענין זה אני רוצה לשאול שתי שאלות. 1. מחסור של 3,500 מהנדסי תוכנה. האם פה

אפשר לעשות עוד משהו שעדיין לא נעשה? 2. האם יש דרך, תמריץ, למעסיקים שאולי

חוששים להיכנס לתוכנית? אולי יש משהו שאפשר כן להציע, שמשרד העבודה והרווחה יכול

לקלוט אותו וכן להמריץ את אותם מעסיקים?

יוסי פרחי;

בשבוע שעבר נפגשתי עם הגופים שאנחנו עובדים אתם כמעסיקים בהכשרה. מר פרוכטמן

אמר דבר נכון, ואולי זו הנקודה שמר מנדלביץ התכוון אליה, שהמעסיקים אומרים לנו

שהעובדה שאנחנו נותנים את הכסף רק אחרי שנה שאותו עולה מועסק בעבודה, היא מבחינתם

גזירה קשה. ולהיכנס אתנו לחתימה חוזית לענין, שאנחנו נחייב אותם להעסיק אותו

ובעוד חצי שנה לא תהיה לו עבודה - מנקודת מבטם הטענה הזאת נכונה.

יש פה דילמה. פעם אחת אנחנו רוצים לוודא שיעסיקו אותו, כי בשביל זה שילמנו

לו כסף טוב. פעם שנייה המעסיק אומי-: בתנאי השוק היום, עם המיתון, אני לא בטוח

שבעוד חצי שנה תהיה לי עבודה. זו בעיה שנצטרך לחשוב עליה ולדון בה.

נעמי הזן;

מה אתה מציע?

היו"ר נעמי בלומנטל;

המעסיק צריך להעסיק אותו שנה. מר פרחי אומר שצריכה להיות דרך, שמסיבה

מיוחדת, אם המפעל צומצם או צפי העבודה ירד, שאז הוא יוכל לרדת מההתחייבות הזאת.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

הענין הזה נמצא על שולחני. צריך לשקול ולבדוק את זה לעומק, מכל ההיבטים, כי

האינטרס שלנו הוא להעסיק אותו לפחות שנה.

נעמי חזו;

אבל אתה נמצא במצב של האטה רצינית במשק ומפעלים רבים לא יכולים לעשות צפי

לששה חודשים, שלא לדבר על שנה וחצי. והוסכם כבר שבעקרון ההכשרה שנעשית בתוך

המפעל היא עדיפה מכל הבחינות. אז צריך - וזאת הנקודה הראשונה שהעלה נציג התאחדות

התעשיינים, אם הבנתי אותו נכון - שהקושי נובע מכך שמצב המשק מעורפל.

איך מקבלים החלטות שלא יחסמו את התמיכות הנחוצות?

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מבינה מדברייך, חברת-הכנסת הזן, שאת היית מעודדת את השר - הוא אומר שזה

נמצא על שולחנו - כן לקבל החלטה בכיוון של הורדת הדרישות מהמעסיקים. מצד שני השר

חושש שאם יורידו את הדרישות, אותו מעסיק יספק עבודה לחצי שנה ואהר-כך הוא יפטר

אותו.



נעמי חזן;

אחרי שהוא השקיע כל-כך הרבה בהכשרה של אותו אדם זה יהיה הרבה יותר קשה לתת לו

לצאת.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אי-אפשר לקבוע את זה כך. צריך לבדוק את זה לעומק. כאמור, זה מונח על

שולחני. צריך לבדוק רק מפעלים שבאמת נמצאו בקשיים כאלת שמצדיקים את הצמצומים

האלה ואז המשרד יתחשב בהם. אבל החלטה גורפת ודאי לא תהיה פח .

נעמי הזן;

אני גם לא מחפשת החלטה גורפת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חברת-הכנסת חזן יוצאת מתוך הנהה שאם הוא כבר עבר הכשרה מקצועית ונמצא מתאים

למפעל כזה, יהיה לו קל יותר למצוא עבודה גם במפעל דומה. זאת אומרת שעצם ההכשרה

ועצם ההימצאות תקופה מסוימת במקום אהד, הניידות שלו למקום אחר תהיה גבוהה יותר

מאשר אילו לא התחיל בכלל את ההכשרה.

נעמי חזו;

לקחת מהנדס מכרות והפכת אותו לכמעט מהנדס אלקטרוניקה, או נתת לו הסבה

מקצועית. המפעל קורס. דרך אגב, עכשיו מפעלים יקרסו. האם הוא נייד מבחינת

הכישורים הרבה יותר ממה שהוא היה לפני שעבר את אותה הכשרה? על כן, עצם העובדה

שנתנו את זה למפעל מסוים, במקום לעשות את זה לבד בתוך המפעל, אותה השקעה עוברת

למקום אחר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה ברור.

חברת-הכנסת סולודקין, בבקשה.

מרינה סולודקין;

אני רוצה לחזור לנושא מאד כואב, לאבטלה בתקופת האטה בקרב העולים. כבוד השר,

אני חושבת שאולי אנחנו צריכים לחזור לרעיון שהיה באחד הפרוייקטים של הרב מנדלביץ,

שבנוסף לשירותי תעסוקה לכולם, אולי להקים במוקדי אבטלה ייעוץ מקצועי ואיתור

מקומות עבודה לעולים.

קלאודיה כץ;

אסור לשכוח עקרון חשוב מאד, כמו שאמר כבוך השר, שהקורס ים לא יכולים להיווצר

למען הקורסים עצמם אלא לחיפוש עבודה, ואם לא תהיה התחייבות של המעסיק להעסיק את

האיש, אין שום סיבה שהמדינה תוציא כסף שיירד לטמיון.

כמו שאמר מר פרחי, התוכנית נבנתה בשיתוף-פעולה אתנו, והיו שני עקרונות

שהובילו אותנו אליה. 1. שבאמת אנחנו נמצאים בעידן של אבטלה גבוהה ולעולים יש

קושי למצוא לעצמם עבודה, וכאן העקרון של השמה הוביל אותנו כעקרון החשוב ביותר. 2.

מכיוון שמדובר על מהנדסים שצריכים השלמה או עדכון טכנולוגי קצר-טווח, ניתן לשלבם

בעבודה בטווחים קצרים, ואז זה יענה גם על צרכי התעשייה.



יש לנו שתי בעיות. 1. הכשרה של 3,000 עולים מהנדסים, תרומה מאד-מאד חשובה

למשק, אבל עדיין אין לנו תשובה לתת-מועסקים, או לאלה שנמצאים מעבר לשנתיים בארץ

וללא עבודה, ואז הם לא 16% משוק העבודה אלא אחוז הרבה יותר גבוה. ובעיה נוספת

שלנו, שאילו למשרד העבודה ולנו היו תקציבים יותר גבוהים, היינו יכולים לעשות הרבה

יותר. זאת הנקודה שצריכה באמת להיפתר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רשות הדיבור ליוחנן לוי, משנה למנכ"ל משרד התעשייה והמסחר.

י וחנן לוי;

מדברים כאן על תעסוקת עולים, כשהתעשייה קלטה 73 אלף איש. אני מעריך שהעולים

בשוק העבודה מונים מאות אלפים, שמתוכם אנחנו מדברים רק על מיגזר אחד של 73 אלף

ולא על התמונה כולה.

כידוע, האבטלה גדולה. מסתבר שרובם הגדול עברו מרצונם, והסקר שלפנינו - "סקר

קליטת עולים בתעשייה 1997" - מדבר על כך, שלמעלה מ-64% עזבו מרצונם החופשי את

המפעלים. זאת אומרת, יש להניח שהם מחפשים לעצמם תנאים יותר טובים, וזה מה שקרה.

דבר שני, צויין פה ש-31% רובם נקלטו במקצועות שלהם, וזה לא אחוז שולי.

אני רוצה להתיחס להיבטים נוספים, לאו-דווקא תעשייה, או בחלקם תעשייה. המשרד

דיבר בהתחלה הרבה על המדענים הרוסים. אתם מכירים היטב את הכלי של החממות

הטכנולוגיות. המשרד פיתח 28 חממות, מתוכן הוקמו 600 פרוייקטים, מחציתם על-ידי

עולים. זאת אומרת, 300 יזמים מדענים רוסים הקימו 300 פרוייקטים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו נקיים על כך ישיבה בקרוב, עם השר.

אני רוצה לדעת כמה אקדמאים נשארו לנו בלי תעסוקה.

קלאודיה כץ;

יש לנו 80 אלף מהנדסים שעלו מאז שנת 1990, כש-25% מהם עובדים, ו-4% מהם

עובדים במקצועם. אנחנו מדברים על אבטלה בקרב העולים. הנתונים הם לגבי עולים

אקדמאים שנמצאים שלוש שנים בארץ, ולא-אקדמאים שנמצאים שנתיים בארץ. על כל היתר

אין לנו נתונים, אלא אם כן בעזרת משרד העבודה אנחנו מקבלים מדי פעם נתונים יותר

מדוייקים, וזו טירחה גדולה עבורם.

מה שנכון, מדוייק ובדוק, נעשה סקר ולפיו 80 אלף מהנדסים עלו ארצה מתחילת שנת

1990. יש עוד 45 אלף מורים, ואני לא מדברת על רופאים. 25% מתוך 80 אלף המהנדסים

מועסקים בכל מיני עבודות, ורק 4% מתוכם עובדים במקצוע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה נשמע רע מאד. זה מתנגש עם הנתונים שלנו.

אברהם כהן;

צריך לתת תשובה איפה מסתתרים 80% שאינם עובדים.
יהודית קינג
אני יכולה לתרום משהו. אני ממכון ברוקדייל ואנחנו עשינו מחקר גדול על מידגם

ארצי מייצג של מהנדסים, 1,452 משוקלל. 15% מהמועסקים מועסקים כמהנדסים. אני

מדברת על גילאי העבודה. כמובן שבגילאים צעירים יותר האחוז יותר גבוה. בקרב

הנשים האחוז יותר נמוך. אנחנו בדקנו גילאי עבודה בין 25 ל-64. שיעור התעסוקה

בכלל בקרב העולים הוא מאד גבוה. הבעיה היא לא כל-כך של אבטלה. הבעיה העיקרית של

כלל העולים היא שאנשים מועסקים לא במקצוע שלהם.

בין המועסקים 15% עובדים כמהנדסים ועוד 10% בערך עובדים במקצוע קרוב, שזה

אומר הנדסאים או במדעי הטבע, לא בעבודות לא-מקצועיות.

הבעיה שמתוך 70% האחרים, חלק גדול, גם בתעשייה וגם בענפי היי-טק - וכאן יש

טעות אופטית, שאומרים שעולים עובדים בהיי-טק, אבל גם בהיי-טק יש עבודה לא-מקצועית

בייצור, וחלק גדול מהעולים שעובדים באלקטרוניקה ובתעשיית מחשבים, שמוגדרים כענפי

היי-טק, לא עובדים במקצועם.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסך-הכל אנחנו מתרשמים שהיתה התקדמות גדולה אצלכם בהכשרה מקצועית.

יהודית קינג;

אני יכולה לתת נתונים על השתתפות מתוך המחקרים שלנו, ואנחנו התמחינו כבר.

מ-1991 עשינו הרבה מאד מחקרים בנושאי עולים, כשהפוקוס העיקרי הוא באמת התעסוקה,

גם לגבי כלל עולי ברית-המועצות, גם לגבי אוכלוסיה מיוחדת בתוכם של עולי קווקז,

שמוגדרת היום כאוכלוסיה מועדפת, וגם בקרב עולי אתיופיה.

ממהקר גדול שנעשה במחקר מעקב, שחזרו לאותם אנשים, 42% מכלל עולי ברית-המועצות

עברו קורסים של הכשרה מקצועית.

נעמי חזן;

בגילאי עבודה?

יהודית קינג;

ודאי, מדובר על גילאי עבודה. השאר לא זכאים בכלל. חזרו אליהם ב-1995. כל

מה שקורה בשנה - שנתיים האחרונות, ודרך אגב, אני מאד שמחה לשמוע את זה, כי הדברים

שרציתי להגיד, שמבוססים על ממצאי המחקר, כולל עולים וכולל מחקר שעשינו בקרב

מעסיקים, מאד מתאימים למה שמוצג כאן גם על-ידי מר פרחי וגם על-ידי השר. בהחלט,

אלה העדפות.

עד 1995 - 42% מכלל העולים מברית-המועצות לשעבר עברו הכשרה. מבין עולי קווקז

- 14% בלבד. מקרב עולי אתיופיה; גברים - 37%, נשים - 11% בלבד.

מה שמעניין הוא שבקרב העולים מברית-המועצות לשעבר, כולל עילי קווקז, נשים

משתתפות בקורסים יותר מגברים. בקרב האתיופים זה ההיפך.

אני רוצה להתיהס לקליטה במפעל, שגם המעסיקים וגם העולים חשבו שיש בה יתרון.

הבעיה היא בנוסף למה שנאמר כאן על החשש של המעסיקים להתחייב, מלכתחילה יש סינון

מאד גדול, כי מעסיק מתחייב לקלוט את העולים והוא יסנן ויקח את האוכלוסיה החזקה

ביותר. זאת אומרת, העולים הטובים ביותר, הצעירים - ומבחינה זו גילאי 45 לא

מתקבלים, אלא בתוכניות מיוחדות לגילאי 45, ובמשך שנים היה פרוייקט של משרד הקליטה

בג'וינט ישראל, פרוייקט 45 פלוס שהתמקד בתוכניות מיוחדות, בהכשרה מייחדת, במסגרת

מייחדת לעולים האלה. אבל כל כתה במפעל טובה לחזקים ומבטיחים שהמעסיק יתחייב .

לקלוט אותם. מלכתחילה יש סינון של האוכלוסיה הזאת.



נקודה נוספת שעלתה אצלנו, ואני הושבת שזה רעיון מעניין, ושוב זה הולך בהתאם

למה שהוצע כאן. מעסיקים הציעו לעשות חילופין. זאת אומרת, קידם יקבעו אתנו מה

הצרכים שלנו, כיוון שמעסיקים רוצים יותר השפעה על תכני הכשרת. אני פשוט רוצה

לחזק בממצאי מחקר מה שנאמר כאן, ולתמוך בזה. הם אומרים: אנחנו רוצים להשפיע,

אנחנו רוצים שהתוכנית תתלבש על הצרכים שלנו. ולכן כל התיאום של שיתוף המעסיקים

בקביעת התכנים והתלמידים הוא בהחלט מומלץ.

יש בעיה מאד גדולה שמרתיעה את העולים מהשתתפות בקורסים, הן האתיופים, הן

מקווקז, הן כלל עולי ברית-המועצות לשעבר, וזאת הבעיה של העברית, כיוון שהקורסים

הם בדרך-כלל בעברית. מתברר שהנשים הן אלה שלומדות בקורסים והן אלה שגם נוטות

יותר לסיים את האולפן, בעוד שהגברים יוצאים לעבודה קודם. הענין של חוסר ידיעת

עברית מאד מרתיע.

הועלתה הצעה על-ידי עולים ומעסיקים שבקורס הכשרה מקצועית לעולים תהיה

מודולה של ידיעת עברית, של הקניית עברית, כי הם לא גומרים את האולפן והם לא

יודעים מספיק עברית, ולכן הם לא מצליחים כל-כך. הם מפחדים ללכת לקורס בגלל

אי-ידיעת עברית.

אם אפשר יהיה להבנות באותם תנאים של דמי קיום איזו שהיא מודולה של הוראת

עברית כחלק מקורס ההכשרה, גם לעולים שאינם כל-כך נוטים ללמוד, כמו עולי קווקז -

ברגע שזה מתקשר לעבודה - הם יבואו.

נקודה אחרונה, שהועלתה על-ידי גבי כץ. יש לנו עולים שנמצאים בארץ כבר 7-6

שנים. חלק מהם לא מיצו את זכותם להכשרה מקצועית. הם רצו מיד למצוא עבודה, כי הם

הרגישו שהם חייבים לפרנס את משפחתם. נגמרה הזכאות שלהם, או כי הם כבר יותר מדי

שנים בארץ והם לא נכללים במסגרת האוכלוסיות המיוחדות כמו עולי קווקז, עולי

אתיופיה בגילאי 45 פלוס שבהוראת שעה מגיע להם עד חמש שנים, אלא שהם יותר משלוש

שנים בארץ והם לא זכאים.

סיבה שנייה - הם מועסקים, ולקורס זכאי רק מי שהוא דורש עבודה והוא מובטל.

זאת אומרת, המהנדס שעובד כפועל בלתי-מקצועי, הערוץ שלו לנטות להתקדם הוא באמצעות

שיעורי ערב. זה לא מספיק, הוא עייף מאד מיום עבודה עם שעות נוספות - זה לא ערוץ

ריאלי, זה ערוץ כדי ללמוד אנגלית טכנולוגית או עברית טכנולוגית.

אנחנו חושבים שכאן צריך להשקיע. נעשו כמה פרוייקטים קטבים כאלה של שידרוג

לעולים שכן מועסקים וכדי שהם יוכלו ללכת, ויש ענין בקרב עולים מועסקים שנמצאים

בארץ למעלה מחמש שנים.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
לגבי השפה, רוב העולים שהשתתפו בקורסים בשפה עברית השתלבו גם בעבודה, מטבע

הדברים. לעולים שיש קושי ללמוד מקצוע בגלל השפה אנחנו עושים מכינה.

אנחנו גם, מפתחים היום שיטה לעולים שהתקשו במשך השנים להסתגל לשפה - קורסים

ברוסית - אם כי אחר-כך תהיה להם בעיה להשתלב.בעבודה. אבל אני סבור שברגע שהוא

ילמד את המקצוע ויקבל תעודה בשפה רוסית, על-פי המתכונת של המשרד, אם העבודה הזאת

תתן לו תמריץ להיכנס לעבודה וללמוד את השפה אולי בצורה יותר מהירה, זה עדיף משהוא

יישאר ללא מקצוע.

לגבי הנתונים מרוסיה ומקווקז. אני חייב לציין שלעולים מברית-המועצות יש ענין

רב להשתלב וזה עוזר לנו לשלב אותם מיד, כי הקליטה היא מהירה וטובה. עולי קווקז

מאד נרתעים, העבודה אתם מאד קשה, ממש אינדיבידואלית.



לגבי האתיופים, כפי שנאמר כאן, בענין הקורסים והיציאה לעבודה יש הבדל בין

נשים לבין גברים. אחוז הגברים אצל עולי אתיופיה הוא שלושים וכמה, שהוא די מעודד.

אצל הנשים האחוז הרבה יותר קטן, קרוב ל-11%, כי זה ענין של מנטאליות. זה ייקח

זמן, ואני מקווה מאד שגם שם יהיה רצון להשתלב בקורסים. אנחנו כמובן לא מפרידים

אלא מעוניינים לשלב בעבודה גם את הגברים וגם את הנשים מכל העדות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רציתי לשאול, האם אתם בקשר, גב' קינג ומר פרחי?

יהודית קינג;

אנהנו בקשר עם משרד העבודה, תלוי באיזה אגפים. למשל בנושא של עולי קווקז,

האגף להכשרה מקצועית היה דווקא פחות שותף ויותר הצד של הרווחה, ויש לנו מחקר גדול

מאד על עולי קווקז, שהשלמנו אותו היום. אנחנו עובדים הרבה מאד עם משרד הקליטה,

וכל דו"חות המחקר שלנו הם זמינים לכל מי שמעוניין לעיין בהם.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אני חושב שחידוק הקשר רק יכול לתרום. אני גם אנחה את מנכ"ל המשרד שלי, שהוא

בקשר טוב עם המנכ"ל שלכם, להעמיק את הקשר, דבר שיכול להיות רק לברכה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני שמחה על ההתקדמות הזאת משום שבאמת חבל, אתם עושים עבודה יפה מאד.

יוסף מנדלביץ;

מספר ההכשרות הוא יפה מאד, אבל זאת בדיוק הבעיה. עולים רבים רוצים ללמוד

ומקבלים את ההכשרה. השאלה כמה מהם מקבלים עבודה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מהו אחוז האבטלה היום בקרב העולים לעומת שנים קודמות?

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

צריך לשאול את שירות התעסוקה.

וילמה מאור;

מהו אחוז דורשי העבודה של העולים ההדשים לעומת הישראלים?

קלאודיה כץ;

10.2% לעומת 7.3% באוכלוסיה הישראלית.

אברהם כהן;

סך הכל דורשי עבודה בחודשים האחרונים הוא 150 אלף. יש עשרת אלפים עולים בסך

הכל. כשבעת אלפים אינם אקדמאים ושלושת אלפים אקדמאים.

סך הכל העולים מסך כל דורשי העבודה הוא 6.7%, אחוז האקדמאים גבוה יותר.

מתוך האקדמאים, העולים הם 15%. מתוך האוכלוסיה הכללית הם 5.5%. בממוצע הם %6.7

- 6.8%, 10,000 מתוך 150 אלף.



נעמי חזן;

מהו שיעור וזאבטלה בקרב העולים?

אברהם כהן;

השאלה היא את מי את מגדירה כעולה. מ-1990, 1980 - זאת בעיה.

משתמשים פה בנתון מאד כבד של 3,500 מהנדסי תוכנה. אני מסתובב בשטה ואני לא

יודע מה מקור הנתון הזה ומי בדק אותו. לכן אני מציע להתיהס אליו מאד בזהירות.

בנוסף, הוא מתיחס לרמות מאד גבוהות, והבקשות של עובדים זרים הן בדרך-כלל ברמות

המאד נמוכות שכן נמצאות בארץ.

היו"ר נעמי בלומנטל;

למעשה אנחנו אומרים היום שאחוז המובטלים מקרב העולים החדשים ירד בשנים

האחרונות.

אברהם כהן;

ממוצע העולים בשנת 1995 מתוך סך הכל דורשי העבודה היה 9.4% ב-1996 -9.5%.

ב-1997 - 7.9%. ב-1998- 6.6% ו-6.7% בחודשיים הראשונים, אתם רואים ירידה.

קלאודיה כץ;

אבל זה מפני שמדובר בעולים שנמצאים שנתיים ושלוש שנים בארץ.

אברהם כהן;

אבל אני חייב לקבוע גבול סטטיסטי.

פאולינה צלניק;

אני מצטערת, אני צריכה להכניס אתכם לעולם לגמרי אחר. אנחנו בעל"ם עוסקים עם

נוער, אוכלוסיה הנמוכה ביותר שקיימת מבחינת המידע בארץ. אנחנו מדברים על נוער

עזוב, נטוש, מופקר, מוזנח, לפעמים עבריין. בעל"ם איני אחראית על תחום נוער עולה,

ושמחה גתהון שיושבת לידי אחראית על בני נוער יוצאי אתיופיה.

מזה ארבע שנים אנחנו מנהלים פרוייקט מאד גדול לנערות עולות במצבי סיכון

מברית-המועצות לשעבר. אחד הדברים שעלה די מהר, שהנערות האלה זקוקות באופן דחוף

להכשרה מקצועית מאד מיוחדת, מאד נפרדת. כמו שהחרדים לא יכולים להיות בקבוצה

מעורבת, הנערות האלה, לפחות בהתחלה, לא מסוגלות לתפקד בכתה מעורבת.

אנחנו פיתחנו פרוייקט חברתי והוא מאד מצליח, עד כדי כך שמשרד הקליטה פנה

אלינו וביקש לשכפל אותו בעוד כמה מקומות.

ועכשיו לשר. האוכלוסיה הקווקזית היא האוכלוסיה המסומנת כמי וחדת. האם אני

צודקת?

היו"ר נעמי בלומנטל;

הקווקזית והאתיופית.



פאולינה צלניק;

אני מדברת על האוכלוסיה הקווקזית. אספנו בחדרה 25 נערות קווקזיות בגילאי

14.5 - 17.5. הן לא לומדות ולא עובדות, הן יושבות בבית, מכבסות ומנקות. הן

עושות קריירה נפלאה של אמא בגיל 14.

מצאנו תורם. על"ם ומשרד העבודה, והנערה במצוקה, פיתחנו מודל מיוחד לטיפול

בנערות כאלה.

יש לי שאלה אליך, השר. דיברתי עם הנציג שלך במחוזי טובי פריזנט. התברר

שכשאני מביאה קבוצה כזאת לבית-ספר, כשאני מביאה תורם ואת תיידע שלי שהוא ייחודי

בארץ, ואת קבוצת הנערות המאותרת, משרד העבודה מבקש ממני להביא אתי 20 מחשבים. בשם

אלוהים, מאיפה אני אביא 20 מחשבים? הפרוייקט עומד להתפרק. הבנות הקווקזיות באזור

חדרה מחכות חודש שלישי, כולל טלפונים של איום אלי הביתה, כי את הבטחת גברת, אז

מה יהיה - יש לי תחושה שאני מכה על קיר של גומי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

וחסרים לך חיום 20 מחשבים?

פאולינה צלניק;

חסרים לי 20 מחשבים כדי לפתוח קבוצה. יש קבוצה, יש יידע, יש תורם, יש הכל.

הנציגים שלך כל פעם אומרים לי שהם לא מסוגלים לממן את המחשבים.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
אני שומע על כך לראשונה.

פאולינה צלניק;

תיארתי לי. אני לא מצליחה להגיע אליך ולדבר אתך, אבל אני זקוקה לעזרתך.

שר העבודה והרווחה אליהו ישי;

אני אבקש מיוסי פרחי לטפל בזה.

פאולינה צלניק;

בסדר. נושא נוסף שקשור למשרד העבודה והרווחה - ניסינו לפתוח חמישה פרוייקטים

מהסוג הזה בכל הארץ. איתרנו באזור רמלה ורחובות נערות אתיופיות, שגם להן נפתח

קבוצה. זה אותו ספור, אלא שכאן מדובר על 10 מכשירים. זה הפרוייקט של בית-הספר

של משרד העבודה.

אבל תוך כדי, בלי כוונה ובלי לשים לב, איתרנו קבוצה של 80 נשים צעירות,

גילאי 18 - 26, קווקזיות, בוכאריות, אתיופיות.- כל אלה שזקוקות לתחזוקה מיוחדת.

אלה נשים שאינן עובדות, יושבות בבית, חלקן באבטלה, חלקן בשום דבר. חלקן, כמובן,

כבר בלי בעלים, אבל עם ילדים.

כל גורם שפניתי אליו לפתוח עבורן קורס, דחה אותי ב"לך ושוב" בטענה; הן

גדולות, שיסתדרו לבד. הן לא תסתדרנה לבד. הן אוכלוסיית מצוקה קלאסית. אם לא

ייפתח עבורן קורס במתכונת הקורסים של הנערות הצעירות שלי, עם רכזת מיוחדת, עם

תוכנית ייעודית, כשהבעיה המרכזית היא עברית; רוב הקווקזיות והבוכאריות סיימו

בגרות בארץ המוצא שלהן, אבל העברית שלהן בעייתית. מציעים להן בלשכת העבודה עבודה

בתור עוזרת-מטפלת או מנקה קשישים בבית אבות. זה לא הוגן.



היו"ר נעמי בלומנטל;

בסדר, שמענו, וגם השר שמע. שמחה גתהון, בבקשה.

שמהה גתהון;

אני רוצה להתייחס לנערות יוצאות אתיופיה. יש שתי קבוצות. קבוצה אחת של

נערות במצוקה בגיל 14 עד 18, של נערות שאינן לומדות ואינן עובדות, הן יושבות בבית

והן מטופלות על-ידי שרות הנוער. קבוצה שנייה היא של גילאי 18 עד 25, גם נערות

אלה נפלטו מפנימיות ומבתי-ספר רגילים וגם הן לא עובדות ולא לומדות. אם לא ניתן

לקבוצות אלה תמיכה והן לא תקבלנה הכשרה מקצועית, אנחנו נמצא אותן ברחוב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה דומה לדברים שאמרה גב' צלניק.

שמחה גתהון;

כן.

ברנרד זנזורי;

אני רוצה לחרוג ממסגרת הדיון וגם ממסגרת ועדת העלייה והקליטה בכלל, כי באמת

הגיעו מים עד נפש. כבר הרבה זמן אנחנו באים לכאן וכל פעם שאנחנו מקבלים הזמנה

תחת הכותרת "הסבה מקצועית לעולים" וכוי, נשאלת השאלה מיהו עולה.

אני בטוח שכולם יודעים זאת, אבל אף פעם לא שומעים שיש עולים מצרפת, מדרום

אמריקה, מאמריקה עצמה וכו'. מדובר בעשרת אלפים עולים שמגיעים מדי שנה ואף פעם לא

שומעים עליהם. אפילו בקטגוריות שלכם שציינתם בתחילת הדיון זה לא מופיע. אולי

אתם חושבים שכולם אקדמאים. אם אתם חושבים כך, אני אאכזב אתכם ואומר שרובם אינם

אקדמאים.

עם כל הכבוד לעולים שבאים מברית-המועצות לשעבר או מאתיופיה, שיש להם המון

בעיות וצריך לפתור להם אותן, יש הרבה עולים מארצות רווחה כאילו, שיש להם בעיות

רבות. גם מי שאין לו בעיית קיום צריך לפתור את הבעיות שלו, לרדת לפרטי-פרטים

ולראות מה הוא צריך, לא רק מה המשק צריך אלא גם מה ההכשרה שהוא קיבל בצרפת או

באמריקה, מה אפשר לעשות כדי לשפר את מצבו. אף פעם לא שומעים סטטיסטיקה אחת על

העולים האלה ולכן מצאתי לנכון לציין את זה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אני בהחלט ערה למה שקורה. אנחנו עוסקים עכשיו ביהודי

דרום-אפריקה, ובענין זה אני רוצה להזמין את מר פרחי וגורמים אחרים ממשרד העבודה

והרווחה כדי למצוא להם מסלולים אטרקטיביים, כי הם נמצאים עכשיו בסכנה גדולה

בדרום-אפריקה.

לגבי יהודי צרפת אני מתכוננת מיד לאחר פגרת הפסח לקיים דיון מיוחד, כי אנחנו

רוצים להתחיל לטפל בזה בצורה יותר רצינית כדי לגרום לעלייה יותר מאסיבית משם.
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
אין שום אפלייה בין עולים מרוסיה לבין עולים מצרפת או ממדינות אחרות. אדרבה,

נשמח מאד לקבל מכם נתונים ואינפורמציה ברורה ומדוייקת. גם אני פניתי ביוזמתי לשר

הקליטה לפני כמה חודשים ודיברתי אתו לגבי קבוצת עולים יהודים מצרפת, שאם משרד

הקליטה באמת יתייחס אליהם, יש סיכוי טוב להביא הרבה עולים, כי יש להם רצון לבוא

לארץ. לכן אנחנו נעשה הכל במשרד על-מנת לגרום לכך שהם יבואו לארץ.



לגבי בני העדה האתיופית, אני רוצה לומר שבמשרד העבודה והרווחה ניתנת עדיפות

לאתיופים ולקווקזים, אפילו יותר מאשר לעולי ברית-המועצות לשעבר, כי בהם צריך

להשקיע הרבה יותר מאמצים.

אני אומר בפירוש שאם זו בעיה של מחשבים, הקורס ייפתח.
פאולינה צלניק
עם מי עליי לדבר?
שר העבודה והרווחה אליהו ישי
אני לא אסכים שלא ייפתח קורס בגלל מחסור במחשבים. תהיי בקשר עם מר פרחי,

מנהל האגף להכשרה מקצועית, ועם אנשיו. אם אתם לא מסוגלים לקבל החלטה ברמה שלכם,

אפשר להגיע אלי - אם לא באמצעות הטלפון או בפגישה - במכתב, ואני עונה לכולם.

לסיכום, אני חושב שאתם עושים עבודת קודש. גברתי היושבת-ראש, זה אינטרס שלנו

לסייע להם על-מנת לעזור לנו. אני מאמין שניתן לפתור את כל הבעיות. אם מנהל האגף

לא יוכל לקבל החלטה ויצטרך לקבל את ההסכמה שלי, לא תהיה שום בעיה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. גם בפעם שעברה סייעת בכיבוי שריפות. אני מודה גם להתאחדות

התעשיינים. בכל אופן יש התקדמות, אבל אנחנו נעבוד גם פרטנית על כל תחום בנפרד.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים