ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/03/1998

"בהלצ'ין" - מרכז ליהדות אתיופיה פעולות ותכניות המרכז

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום בי. י"ח באדר התשנ"ח, 16.3.1998. בשעה 10:00
נבחו
חברי הוועדה; היו"ר נעמי בלומנטל

מוזמנים; מאיר אזרד, סמנכ"ל משרד הדתות

חנוך צמיר, סמנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

שלמה מולה, ממונה על קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת

העלייה

שוקי שי, משרד האוצר

יהושע ישי, מנהל מועצות דתיות, משרד הדתות

שרה נידם, עוזרת למחלקת מועצות דתיות, משרד הדתות

רזיאל פרי-גן, יועץ תקשורת, משרד הדתות

חן ליפשיץ, ג'וינט

יהודית קינג, ג'וינט

דניאל פיקדו, משרד ראש-הממשלה

אבי מזרחי, מנהל אגף צעירים ורווחה, מחלקת העלייה

והקליטה, הסוכנות היהודית

עמי גלילי, ניתוח מערכות, משרד הבינוי והשיכון

עליזה הבר-פיש, ממונה ארצית למוסדות ציבור, אגף תכניות,

משרד הבינוי והשיכון

שלמה אקלה, מנכ"ל מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

חיה שמיר, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

שלמה אשכנזי, מנהל תפעולי וחבר הוועד המנהל במרכז ליהדות

אתיופיה, "בהלצ'ין''

שושנה בן-דור, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

הרב יצחק זגרי, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

שמואל ילמה, חבר הוועד המנהל, מרכז ליהדות אתיופיה,

"בהלצ'ין"

טדסה ימרות, מרכז ליהדות אתיופיה, ''בהלצ'ין"

אליהו יפה, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

רות לביא, הנהלת המרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

שמואל מהרט, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

מורי גרינפילד, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

אליס מתי, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"



קייס אביו עזריה, מרכז ליהדות אתיופיה, "בהלצ'ין"

מיכאל קורינאלדי, חבר הנהלת מרכז ליהדות אתיופיה,

"בהלצ'ין"

יורם אדלר, קליטת שלמה, משרד החינוך והתרבות

דפני מושינב, משרד העבודה והרווחה

שמואל פרידמן, משרד העבודה והרווחה

משה באטה, רכז ארצי, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

שושנה בן-דור, יו"ר ארגון צפון-אמריקה למען יהודי

אתיופיה

יואב הס, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

מרגרט חיון, חוקרת מסורת יהודי אתיופיה, אוניברסיטת

לונדון ואוניברסיטת חיפה

דוד מהרט, יו"ר מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה וחבר

בהנהלת "בהלצ'ין"

אילנית שבו, שדולת הנשים בישראל
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

"בהלצ'ין" - מרכז ליהדות אתיופית

פעולות ותכניות המרכז



"בהלצ'ין" - מרכז ליהדות אתיופיה

פעולות ותכניות המרכז
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה

והקליטה.

לאחר הישיבה אנחנו נערוך סיור בגבעת המטוס.

אולי יש מומחים גדולים ממנו בנושא של "בהלצ'ין", ולכן אני לא אומר יותר

מדי. מבחינת היכרותי עם הנושא כבר כמה שנים טובות, הרעיון המרכזי הוא

להקים בית מורשת ליהדות אתיופיה. כולם הכירו בצורך הזה ובמחויבות שלנו,

המחויבות הרגילה של מדינת ישראל לעולי אתיופיה. אני מבינה שגם היה בג"ץ

בענייו חזה, ואנחנו נשמע את הפרטים. אנחנו נמצאים היום במצב שהתכנית די

מדשדשת במקום, ואנחנו צריכים לעשות משהו כדי לתת לה איזו תנופה ולהחיות

אותה. רציתי מאוד שגם מנכ"לית משרד הקליטה תהיה בישיבה היום, - ואני לא

רוצה יותר מדי להרחיב - ואני לא חושבת שזה בסדר שהיא לא הגיעה לישיבה

הזאת. לא לחצתי על השר עצמו, אם כי יכולתי גם לעשות את זה, אבל בכל-זאת

רציתי שהמנכ"לית תבוא, ואני לא חושבת שזה נכון שהיא לא הגיעה. אני

משערת שהיא מאוד עסוקה, היא אמרה לי שיקשה עליה, ואני מבינה שבסוף היא

לא יכלה להגיע לכאן.

בכל אופן, גם בלי המנכ"לית, ניגש למלאכה. אני מקווה שגם בכוחותינו

הדלים נצליח להרים את המשא ולקדם את הנושא של "בהלצ'ין".

הייתי רוצה לשמוע בראש ובראשונה ממר אקלה, מנכ"ל "בהלצ'ין", מה היו

התכניות, איפה אנחנו נמצאים היום מבחינת התכניות ומה המצב העכשווי.

שלמה אקלה; אני בתפקיד רק מה-18 בנובמבר 1997. אנחנו

יושבים ברחוב בן-יהודה 9, תל-אביב; שם קיים

המשרד הזמני שלנו. רצינו השנה להרחיב את הפעילויות, וזה אומר תיעוד של

זקני העדה בקשר לאירועים שונים, אבל הדבר עומד במקום בגלל חוסר תקציב.

בית "בהלצ'ין" ממומן על-ידי הג'וינט, והוא כולל בתוכו נושאים כמו

בתי-הדיו הרבניים, עובדים סוציאליים, בתי-המשפט. בנושא החינוך אנחנו

רוצים לקיים הסברה בין כל הגורמים בארץ, כולל בתי-הספר. יש לנו ספרייה,

שזה מוקד מידע לאותם חוקרים וסטודנטים שרוצים לעשות עלינו עבודה, ובתוך

הספרייה ספרים רבים שקשורים לנושא של יהודי אתיופיה. הנושא הדתי עדיין

לא מוכר, ואנחנו ביקשנו תקציב ממשרד הדתות, אבל עדיין לא התקבלה תשובה,

ואני מקווה שהיום נשמע, ואולי יהיו לנו בשורות טובות. יש גם הנושא

שנקרא אילן היוחסין, ששם מספרים על שושלת המשפחות של יהודי אתיופיה;

ובפרויקט הזה אנחנו רואים פרויקט מאוד חיוני.

לגבי התקציב, שנה התקציב המאושר כעת, התקציב המובטח, זה 70 אלף דולר

מהג'וינט. מתוכו אנחנו צריכים להחזיר כ-17 אלף דולר, חוב משנת

1995. 20 אלף דולר מקבלים מהסוכנות היהודית ו-100 אלף שקל ממשרד העבודה

והרווחה. פנינו לקרנות שונות, ואנחנו עדיין במשא ומתן עם משרד הקליטה,

כי עוד לא הוחלט על תקציב. בשנה שעברה קיבלנו תקציב של 275 אלף שקלים,

אבל שנה עדיין אין החלטה; ואני מקווה שנשמע מנציג משרד הקליטה בשורות

טובות. ביקשנו גם ממשרד החינוך 150 אלף שקלים, וגם פה אין שום היענות

חיובית. העברנו למשרד הדתות תכנית לפרויקטים בסכום של 565 אלף שקלים,

ועדיין אין תשובה.



בנושא המוזיאון אנחנו צריכים לקבל תשובה ממוזיאון ישראל. אם יאשרו לנו

סופית, אנחנו צריכים להתחיל לתכנן את המוזיאון, וכבר ביקשנו מאדריכל

להכין לנו סקיצות, ואני מבין שזה כבר הוכן, אף על פי שעוד לא קיבלתי

אותן. בהזדמנות אני יכול להעביר את הסקיצות לוועדת העלייה והקליטה.

זה המצב נכון לעכשיו. המצב הקיים לא מעודד כל כך. במרכז הזה יש חשיבות

רבה לנושא של יהדות אתיופיה לשימור מורשת, מסורת וההיססוריה של יהודי

אתיופיה. מי כמוכם יודע שלנו אין היסטוריה כתובה מתוך העדה, ולכן יש כל

מיני גרסאות שמטילות ספק ביהדותם של יהודי אתיופיה. כדי למנוע את זה

וגם להשאיר משהו לדורות הבאים, שיראו שיש שורשים, שיש ערכים, שיש

מסורת, שיש היסטוריה של העדה, וכדי- שיחיו בגאווה ולא שיורידו את הראש

למטה, יש חשיבות רבה לדחוף את הנושא הזה קדימה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה. אני חושבת שפרופסור קורינאלדי מעורב

בנושא של "בהלצ'ין" מתחילתו. אולי תרחיב לנו

מעט את היריעה, ותאמר לנו מה הסך הכול. אני מבינה שמדברים על מוזיאון,

על הקמת בית מורשת. אנחנו מדברים גם על הקמה של מבנה, ומאידך יש

בינתיים פעולות שמבוצעות. יש לכם הנהלה ציבורית, שאני מבינה שזו עמותה

שהוקמה לצורך העניין, והיינו רוצים לשמוע איך אתם רואים את זה. האם

מדובר רק בהקמת מוזיאון, האם הקמת מוזיאון ובניית כל המכלול של מורשת

יהדות אתיופיה. אני מבינה שהפעילויות שמתקיימות היום, זה הנושא של

גישור בין בני זוג, ספרייה, מדור אור-קולי, אילנות היוחסין וכולי. נרצה

לשמוע מה הרעיון המרכזי, ואיך אתם פועלים לקראת הגשמתו.
מיכאל קורינאלדי
אני רוצת ברשותך לומר משפט אחד על החשיבות

של ועדה העלייה והקליטה בראשותך. אני רוצה

לומר שאם מתבצעת כיום העלייה של שבי ביתא ישראל, ואני מבקש לא לקרוא

להם פלשמורה, להפסיק עם המונח הזה, נקרא להם שבי ביתא ישראל, זה במידה

רבה בזכות ועדת העלייה והקליטה. אני- רוצה לומר לכם שההחלטה של ועדת

העלייה והקליטה הובאה בעתירה לבג"ץ, והבג"ץ אימץ את ההחלטה, ואני אמציא

לך את ההחלטה, כי אולי את לא מודעת לה.

תרשו לי לשבח את חברת הכנסת נעמי בלומנטל שעומדת בראש הוועדה הזאת, על

תרומתה המכרעת לפתרון הבעיה הזאת. היא העלתה נושא כזה במשך השנים

האחרונות. תודה רבה לך ולחברי הוועדה שבראשותך.

זה יוצא ללמד לא רק על העניין של שבי ביתא ישראל, אלא גם על הנושא

שאנחנו עוסקים בו כיום. אני חושב שהחלטה מתאימה תוכל לקדם את הנושא

במידה רבה.

אני רוצה להזכיר את ההיסטוריה של העניין. הדברים היו כך שבשנת 1985

התאספו כל יהודי אתיופיה מול היכל שלמה, ושם הייתה בעיה קשה של הקליטה

הדתית של יהודי אתיופיה, שנדרשו כולם, כתנאי לקבלתם בחברה הישראלית,

לעבור גיור לחומרה. הייתה מחלוקת קשה אז עם הרבנות. בסופו של דבר נעשה

הסכם: מצד אחד הרבנות הסכימה למנות את הרב חיים דוד שלוש, הרב הראשי של

נתניה, כרושם נישואין ארצי של יהודי אתיופיה, והיה ידוע שעמדתו היא

עמדה מקלה בעניין הזה, כמו שהקל אז גם הרב עובדיה יוסף בעניין הזה,

ובנוסף לכך, כדי לתת לקייסים ולמנהיגים של העדה להשתלב במערכות

הישראליות, מה שלא יכלו לעשות בשלב ההוא, הפשרה קבעה שיוקם מכון למורשת

לימודי אתיופיה, שישולבו בו המנהיגים, אני מרשה לעצמי לומר, הרבנים של



העדה עוד מאתיופיה, הקייסים, וגם זקני העדה וכמובן גם הצעירים. דובר על

מכון שיונהג על-ידי הנהגת העדה עצמה. אז ההסכם נחתם, אבל, לצערנו, כמו

שקורה לפעמים, כאשר השביתה התפזרה, הצדדים הלכו כל אחד לדרכו, ואחר-כך

שלבי הביצוע היו מאוד צולעים.

יש תכנית ממשלתית משנת 1985 של כל נציגי המשרדים הממשלתיים,שקובעת את

האגפים השונים ואת התקציב של המכון. אני זוכר שמדובר ב-300 אלף דולר.

300 אלף דולר זה לתכנית האב של המכון. מאחר שהמכון למעשה לא הוקם,

למרות ההסכם, קבוצה מסוימת של בני העדה הגישה עתירה, שאני ניהלתי אותה;

והוגש בג"ץ נגד משרדי הממשלה בעניין הזה.ובסיומו של הבג"ץ הזה, שעסק גם

בנושאים אחרים, אימץ הבג"ץ את תכנית האב של משרדי הממשלה, כולל התקציב,

כולל התכנית של האגפים השונים וכולי.

היו"ר נעמי בלומנטל; מתי הייתה הפסיקה הזאת?
מיכאל קורינאלדי
הפסיקה הזאת הייתה בשנת 1989. יש לי כמובן

תיעוד מלא, שאוכל להמציא לך ולוועדה. אני

מוכרח לומר שאחרי ההחלטה הזו היה שיתוף פעולה מאוד נאמן יחד עם מאיר

אזרד ומשרד הדתות, וזה היה ניסיון ראשון להקים את המכון הזה, וכבר

שוריינו בתקציב משרד הדתות תקציבים מסוימים, שבינתיים כנראה נבלעו,

ואני לא יודע איפה. זאת אומרת, היה ניסיון. עדיין אולי לא בשלה הקרקע

באותו שלב, בשנת 1990-1989, כנראה מטעמים שונים. היו מחלוקות גם בתוך

העדה בין הארגונים השונים, וכל שלב היה קשה. בסופו של דבר, שוב העניין

נתקע, אפילו בשלבי ההתארגנות. קשה לקבוע מי היה אחראי לזה, ואני לא

מטיל בשלב הזה את האחריות לא על מאיר אזרד ולא על מישהו אחר, ואז היה

צורך בעוד עתירה אחת.

העתירה השנייה שהוגשה בשנת 1993, אם אני זוכר נכון, גם היא הסתיימה בכך

שהממשלה הודיעה באופן חד-משמעי שאכן בהתאם לפסק-דין, כי היה פסק-דין

בדבר הקמת המכון, המכון הזה יוקם. אז היה כבר שר הקליטה יאיר צבן,

ויאיר צבן הודיע באמצעות הפרקליטות שאכן הממשלה תבצע את הקמת המכון,

והוא אפילו כבר קבע מסגרת מתאימה. במהלך הבג"ץ עצמו הוקמה העמותה,

עמותה חדשה לעניין הזה, עם מבנה ארגוני, עם תכנית אב, והועמד בראש

המכון הזה אלי בן-גל. אכן, אלי בן-גל הריץ את העניין ועסק בתקופת

ההרצה. היה ברור שהמכון הזה חייב להיות בהנהגת העדה, אבל כולם הבינו

שבתקופת מעבר, ייתכן מאוד שצריך לתת לאיש ביניים כזה לפעול. כך קבע שר

הקליטה דאז.

מה שמעניין הוא שמשום מה משרד הדתות יצא מהתמונה, וזה דבר לא טוב, כי

אינני רואה סיבה, גם מבחינת תקציבים, שהוא יהיה בחוץ.

מאיר אזרד; הוציאו אותו מן העניין.
מיגאל קורינאלדי
גם מבחינה תקציבית, אני חושב שהיה צריך

להיות שיתוף של שני המשרדים. אני חושב שגם

משרד החינוך צריך להיות שותף בנושא הזה, גם מבחינת העול התקציבי וגם

מבחינת הארגון למעשה.

ובכן, אחרי שאלי בן-גל הקים את המכון הזה, יש שם מוסדות מאוד מעניינים

שאין להם מקבילות במציאות הישראלית, כמו למשל מועצת הקייסים; והכוונה



של הבג"ץ, ועל כך יש גם ציטוטים מפורשים בפרוטוקולים, הייתה במפורש

שבמסגרת המכון הזה ימצאו את מקומם ואת תפקידם אותם קייסים של העדה שקשה

להם מסיבות של שפה או תקופת מעבר להשתלב במערכות הרגילות של מדינת

ישראל, ועל-כן הם ישתלבו במועצת הקייסים הזאת שבמסגרת המכון. כמובן,

לצורך זה יש צורך בתקציבים, יש צורך בהנהגה מתאימה. זה היה אחד הקווים

שהותוו שם. בנושא של מורשת יהודי אתיופיה, הייתה הדגשה, שתהליך הקליטה

צריך להיות דו-סטרי, לא מצב כזה שאנחנו באים וקולטים את יהודי אתיופיה

ואומרים - קבלו את כל מה שהחברה הישראלית עושה, ואנחנו מבינים שיש שלבי

מעבר -. אנחנו רוצים שגם החברה הישראלית תקבל את התרומה שיהדות אתיופיה

יכולה לתת ונותנת למעשה לבנייה החדשה הזאת של מדינת ישראל היהודית

בשנות האלפיים, שתהיה מורכבת מכל פסיפס הקשת של עדות ישראל בארצות

השונות. וליהדות אתיופיה יש תפקיד מרכזי בעניין הזה בשל עתיקותה של

היהדות הזאת והמנהגים המיוחדים האופייניים לה. זה לא משפיע כלל על

האינטגרציה החברתית והדתית שנעשית, כלומר, התרומה של אורח החיים

והמסורת של העדה, אלא זה רק מוסיף לחברה הישראלית בכללותה, וזה לא גורע

כהוא זה מהמבנה המסורתי.

היו"ר נעמי בלומנטל; השאלה אם מדברים על הקמת מבנה פלוס פונקציות

שונות שצריכות לפעול בתוך המבנה, ובינתיים,

כל זמן שהמבנה לא קיים, הן פועלות בהנהלתו של שלמה אקלה, שהוא המנכ"ל

של הפונקציות האלה למעשה, כי המבנה. איננו עדיין.

מיכאל קורינאלדי; המגמה הייתה שמצד אחד יוקם באמת משהו בדומה

לבית התפוצות, שירכז את הנושא של המסורת של

מורשת יהודי אתיופיה, ומצד שני יוחל מיד בפעילות שוטפת, בפעילות של

הסברה, בפעילות של ריכוז החומר. אגב, אני מצהיר כאן בהזדמנות הזאת, אני

מקווה שיהיה למכון המקום המתאים. אצלי בעצמי, וכך גם לפעילים השונים

שעסקו למען יהודי אתיופיה, יש כעשרים קלסרים של חומר על המאבק של עליית

יהודי אתיופיה. זה עצמו פרק נפלא. זה פרק נפלא גם כלפי חוץ, מכיוון

שהיה מאבק קשה כלפי חוץ באתיופיה וסודן, וכולם כאן יודעים את הדברים,

והיה גם מאבק קשה כלפי פנים וגם אותו צריך לתעד. היום כבר עברנו את

השלב הזה, אבל כל התיעוד הזה הוא דבר להיסטוריה של מדינת ישראל. זה פרק

יפה, ואני חושב שצריך לתעד אותו. אני את כל החומר הזה אעביר לרשות
היו"ר נעמי בלומנטל
התרשמתי מדבריו של מאיר אזרד שבאמת לא תמיד

אנחנו מוצאים את הרצון של מעורבות כנה שלך

ומחויבות אישית בכל הנושא הזה. זה כבר קודם כל טוב ויפה, ואני מקווה גם

לקידום הנושא. אנחנו נראה אחר-כך איך לבנות את זה כך שתהיו גם שותפים,

על אף החלטות שונות שהתקבלו בעבר.
משה באטה
אני חושב שהמכון הזה, כמו שאמרו חבריי, הוא

מאוד חשוב לעדה, אבל כמו שביססו אותו היום,

הוא כמעט מנותק מהקהילה. אם תעשו סקר בקהילה תראו שלא שומעים עליו ולא

רואים אותו ולא יודעים איפה הוא נמצא וכולי; ובשביל הקהילה הוא כאילו

לא קיים. את זה צריך להבין. כל הדברים האלה שמאיר אזרד ציין נכשלו, כי

אני חושב שאת המכון הזה צריך להוציא מהעניין הפוליטי. אני לא משייך זאת

עכשיו למפלגה כזו או אחרת, אבל צריך להוציא את זה מהעניין הפוליטי.

צריכים לנהל את המכון אנשים מקצועיים מאותם שלושת המשרדים. אני חוזר

ואומר שצריך אנשים מקצועיים כדי לנהל את העניין, אבל מה שקורה הוא

שכאשר נכנסים אנשים פוליטיים, הדבר הזה מתמסמס. כל פעם הדבר הזה הולך

אחורה במקום שיתקדם.



היו"ר נעמי בלומנטל; אני מקווה שאתה לא מקל ראש בכישורים של

אנשים פוליטיים.
משה באטה
לא, לא זו הכוונה. הכוונה היא שכל אחד מושך

לכיוון שלו.
קריאה
הכוונה שלנו היא שתהיה ועדת כנסת בראשותך

והיא תלווה את העניו הזה. הכוונה שלנו שמכל

גווני המשק הפוליטי ישתתפו בזה, ולא כענייו של מפלגה זו או אחרת.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מבטיחה לכם מעורבות יתר של חברי הכנסת

בענייו הזה.

מיכאל קורינאלדי; בשנות העלייה הראשונות הייתה מועצת יהודי

אתיופיה, ואולי צריך לחדש פעולת חבר נאמנים

או ועד כזה שילווה את הפעילות הזאת. בוודאי התרומה של אנשי הציבור

וחברי הכנסת היא מכרעת, ואנחנו רוצים בה.

דוד מהרט; אני משתדל להיות אדם שרואה את הדברים

בפרספקטיבה די סבירה, כך אני מעיד על עצמי,

וזה לא הכישורים שלי שעומדים כאן לדיון, ויש כאן אנשים נוספים שהם

מהנהלת מכון ההיגוי של עולי אתיופיה.

אני חושב בעניין של "בהלצ'ין", אחרי שהקהילה נרמסה מבחינת הערכים

והתרבות והערכים היהודיים והדתיים וכל מה שהיא הביאה, למעשה היא עברה

משברים אחד אחרי השני וצריך לשקם אותה. אני חושב ש"בהלציין" זו אחת

המסגרות שדרכה אפשר לשקם ולשנות דברים. יש לנו אנשים מבוגרים שמכירים

את העבר שלנו בעל-פה, וכל יום שעובר הם לא נמצאים איתנו וצריך לתעד

אותם. צריך לשמר המון דברים, כי עוד כמה שנים, אם אנחנו נלך לחפש את

הדברים האלה, אתם תמצאו אותנו, הצעירים, שלא בטוח שאנחנו יודעים הרבה

על מה שהיה באתיופיה. זה משום שמדובר בדברים שמשתמרים בעל-פה. אני חושב

שהדבר הזה הוא מאוד חשוב. הדברים האלה בעיניי הם כל כך חשובים, שהם

עולים על כל מיני דברים שהם זניחים ביחס לחשיבות הדבר הזה.

באחת הישיבות שלנו ביקשתי לקיים את הדיון בעיקר בגלל כמה דברים. חשבתי

שמוכרחים הגופים שהבג"ץ החליט שהם צריכים לתמוך, ולא יעלה על הדעת

שבג"ץ יחליט והם לא יעשו זאת. זה לא עניין כבר של נדיבות לבם אלא בג"ץ

החליט והגופים האלה צריכים לתמוך. הגוף הזה, יש בו הנהלה, הנהלה שנבחרה

בבחירות דמוקרטיות. יכול להיות שזה משקף את ההרכב שלו מבחינת אני לא

יודע מה, את דעת החברים בעמותה. עוד זמן מה יתקיימו בחירות נוספות,

והחברים בעמותה ייבחרו וההנהלה תיבחר. אני חושב שבהנהלה שנבחרה יש

אנשים שיכולים לנהל את ענייני "בהלצ'ין". יחד עם זאת, אני חושב שאני

מקבל את האמירה של נציג משרד הדתות. גם משרד הקליטה בפעם הקודמת,

לדוגמה היו משתתפים כגוף שתומך בעניין הזה ויושבים שם כמשקיפים, נוכחים

בישיבות ההנהלה, שומעים ורואים את מה שקורה שם. אפשר לצרף אותם בפורמט

כזה, ואפשר לחשוב על פורמטים אחרים. אני יכול להגיד שאנחנו יכולים

להציע ולחשוב בהנהלה באיזו צורה לשתף אותם כי אני חושב שהתמיכה שלהם

היא חשובה.



באחת הישיבות שלנו, אחד הדברים שעלה בצורה עגומה, זה חוסר ההתקדמות

בהקמת מכון קבע. אתם יודעים שזה הרבה בירוקרטיה, מקרקעין, אישורים,

משרד השיכון ודברים מאוד מורכבים ומסובכים. חשבתי שאם יגיעו נציגי משרד

השיכון ומינהל מקרקעי ישראל וישבו כאן בנוכחות הוועדה הזאת, אולי נוכל

קצת להתגבר על תהליכים בירוקרטיים. המקום הפיזי שלו הוא כזה שאם רוצה

להגיע בן העדה למקום, הוא צריך לעבור מסע ניווטים בקורס קצינים. אני

רוצה להגיד שעברתי את הניווטים של בה"ד 1, אבל אני חושב שצריך יותר

מזה, ואני חושב שהוא נמצא במקום לא ראוי. לכן לא רק שזה לא מוסיף

לכבודה ולענייניה של העדה, אלא לדעתי זה אפילו הוא פוגע. לפעמים עדיף

לא לעשות דבר שלא יכול להיות דבר טוב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מדברים על ירושלים. תהיה מספיק נגישות

של בני העדה לכאן?
דוד מהרט
בהנהלה היו דיונים לא מעטים בעניין הזה.

הייתה התלבטות בין אפשרות נגישות המקום

לקהילה ובין השאיפה של הקהילה לבנות את המכון בירושלים, שלכל העם

היהודי מסמלת מקום גבוה, לא מבחינה גיאוגרפית, אלא מבחינה רוחנית.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת אומרת, מה שנצטרך לעשות, לפי דעתי, גם

בהמשך, גם אם יהיה בניין המורשת בירושלים,

תהיה הרבה פעילות והמרכזים הרוחניים של בתי הכנסת למיניהם יהיו במקומות

השונים.
דוד מהרט
צריך לדאוג שהמרכז יוקם, ואחר-כך צריך לקוות

שהדברים המוקמים יוכלו לינוק משהו ממנו. אבל

קודם כול צריך להיות משהו משם, צריכים להיות איזה מים שאפשר לשתות משם.

כרגע לא יודעים אפילו איפה הוא יהיה.

החלטת ההנהלה הקודמת - וראיתי את ההחלטה- היא שהעדיפות הראשונית של

האנשים שהצביעו שם היא ירושלים. ירושלים, נכון, זה לא תל-אביב;

ותל-אביב זה יותר נגיש, אבל האנשים החליטו על ירושלים; ואני חושב שזה

דבר חשוב.

עליזה הבר-פיש; בנושא של המינהל אנחנו לא יכולים להיות

מעורבים, והאגף הוא בפני עצמו והוא קובע את

הדברים. אני חושבת שמקום כזה יהיה לא רק עבור יהודי אתיופיה, אלא יביא

תיירות, בתי-ספר ומרכזים קהילתיים שצריכים לבוא לשם. זה צריך להיות

מקום נגיש לכלל הציבור הרחב, ולא רק ליהודי אתיופיה בפני עצמם. לכן אני

מסכימה שזה צריך להיות מקום מרכזי.

לגבי מעורבותו של משרד השיכון. לפי תקנות משרד השיכון ולפי הנהלים, בית

מורשת - אסור לנו להשתתף בבנייתו. בנייה של בתי מורשת היא בתחום משרד

החינוך.

מאיר אזרד; אם מדובר בבית-כנסת, אז גם משרד הדתות

יעזור.
עליזה הבר-פיש
נכון.



היו"ר נעמי בלומנטל; אני רואה שהתרומה שלך מכרעת.
עליזה הבר-פיש
אם זה ארגון כלל ארצי ולא שכונתי, זה לא

המנדט שלנו לטפל בנושא.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם לא צריכים לתת את כל אישורים הקשורים

בכך?
עליזה הבר-פיש
זה אישורי העירייה.

היו"ר נעמי בלומנטל; התכניות לא צריכות להיות בחלקן מאושרות

על-ידכם?

עליזה הבר-פיש; לא. שמעתי את הדברים כאן, ויש לי הרגשה שאין

בהירות מה צריך להגיש, איזה מבנה ואיזה

דברים. שמעתי כל מיני פונקציות חלקיות שעומדות להיות במבנה, אבל לא

ברור בדיוק איזה פעילות, באיזה היקף של כל דבר. אני חושבת שנציגי העדה

צריכים לרשום להם בדיוק מה הם רוצים לעשות, כמה עובדים, אם יהיו הדרכות

או לא וכולי.

היו"ר נעמי בלומנטל; כולם ערים לזה.
עליזה הבר-פיש
מדברים על מיליוני דולרים, אבל אם יתברר

שאין תכנית ופרוגרמה, אז כל זה באוויר.

היו"ר נעמי נלומנטל; לא, הדברים קיימים. זאת אומרת, אתם לא

מעורבים בכלל בשום שלבי את לא רוצה להיות

מוזמנת לטקסל

עליזה הבר-פיש; אני מוכנה להיות מוזמנת, אבל תקציבית אני

מוגבלת, ואני לא יכולה לתת.

היו"ר נעמי נלומנטל; מה מבחינה מקצועית היית יכולה לתרום?
עליזה הבר-פיש
ליווי תכנון למשל. אני מלווה הרבה מאוד

תכנוני מתנ"טים, דברים גדולים כאלה. בניית

פרוגרמה.

קריאה; בקניית השטח וזירוז ההליכים, אתם יכולים

לסייע?

עליזה הנר-פיש; לא. זה שייך לעירייה. העירייה היא זו

שקובעת. אנחנו עובדים תמיד מול עיריות.

היו"ר נעמי נלומנטל; זאת אומרת, את מוכנה לטייע לנו בקטע

התכנוני של המבנה.
עליזה הבר-פיש
הפרוגרמטי, או לפני התכנוני. שמעתי שיש

אדריכל, אבל אדריכל צריך לקבל פרוגרמה

תכנונית. אני יכולה לנדב עוד מישהו שיש לו ניטיון רב, ואני בטוחה שהוא



ישמח מאוד לעזור, וזה פרוז חביב מחברת המתנ"סים, שיש להם גם הניסיון

החינוכי וגם ניסיון מקצועי. אני מנדבת אותו מבלי לשאול אותו.

רות לביא; אני חושבת שבהרכב הזה שאנחנו נמצאים כאן,

מוכרחים בפעמים הבאות שיהיה נציג של עיריית

ירושלים כדי שנוכל לקדם יחד עם פרח חביב את הנושא.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת ישיבה כדי לראות איפה אנחנו נמצאים. אתם

תשבו ביניכם. להנהלה יש התפקיד שלה, ואנחנו

משמשים. רק בתור מזרזים כדי לכנס את המערכות יחד וגם כדי ללחוץ בכיוון

של התקציבים.
מאיר אזרד
אני חושב שהמכון עליו מדובר יכול לכלול

בתוכו גורמים נוספים. במכון הזה יהיה גם

מועדון, תהיה פעילות, ולכן אפשר אולי להוביל לזה שמפעל הפיס יכיר בו,

וחלק ניכר מהבנייה שלו תהיה שם, ואולי אפילו את כולו.

רות לביא; כבר היינו במפעל הפיס.

משה באטה; ממשלת ישראל צריכה לממן את זה.

היו"ר נעמי בלומנטל; לפי דעתי, אתה מאה אחוז צודק; ולפי דעתי, גם

ממשלת ישראל תרים את זה.

משת באטה; בשנת 1998-1997 מפעל הפיס הקים בשכונות

בירושלים שלושה מועדוני נוער גדולים ויפים.

אין לפי דעתי שום סיבה שמפעל הפיס ייכנס גם לכאן.

בתקציב משרד האוצר אין שום דבר? לפי בג"ץ, משרד האוצר צריך לתקצב ב-300

אלף דולר בשנה, ואני רואה שכרגע מה שיש רחוק מהחלטת הבג"ץ.

שוקי שי; זה שצריך ממני כסף, לא כך עובדים המשרדים.

יש משרד החינוך, קליטה; דתות וזה אמור

להיעשות מהתקציבים שלהם. אני לא רואה שום אפשרות שהם יקבלו את הכסף

לנושא הספציפי הזה, כי נושאים חשובים אחרים לא מקבלים תוספת. אני לא

רואה איך המשרדים האלה משתפים פעולה בקשר לארגון שלהם, אבל הם צריכים

לשתף פעולה בנושא הזה.

היו"ר נעמי בלומנטל; זה שהם ישתפו פעולה, בסדר; אבל יכול להיות

שאנחנו כן נרצה איזושהי תוספת תקציב. בוא

תגיד לי איפה יש לכם איזה רזרבות, או למשל מבנים לדוגמה, יש לכם בטח

איזה קרנות סודיות למבנים. עזוב עכשיו את המשכנתאות ואת הגדלת

המשכנתאות והמענקים, ותגיד לנו מה יש לכם. בוא תאמר לי איפה יש לכם,

תגלה לנו. אתה יושב כאן בישיבות, ותמיד אתה אומר שאין. אז אני מבינה

שקצבאות אין, זה הכול פול כללי של קצבאות, ועוד כהנה וכהנה, אבל בעניין

הזה, בעניין מבנים למשל, משרד האוצר לא מתקצב שום מבני מורשת? מחליטים

שיש עדה שמגיע שיהיה לה מבנה, אין דבר כזה?

שוקי שי; משרד האוצר מתקצב את המשרדים השונים ולכל

משרד יש תחום האחריות שלו. אם יש נושא מסוים



שהוא בתחום אחריות משרד הדתות או משרד הקליטה או משרד החינוך, אז פונים

לאותו משרד, והתקציבים מוצאים מתקציבם.
מאיר אזרד
מי אחראי על בניית המורשת?
שוקי שי
על בניית המכון?

מאיר אזרד; כן.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי בונה בתי מורשת?

שוקי שי; משרד החינוך. אני יודע שבשנה שעברה הוקצב

סכום להקמת המכון. לפי מיטב זיכרוני הוא לא

נוצל עדיין, אבל אני צריך לבדוק את זה כי אני לא זוכר.

שלמה מזלה; היה לי הכבוד להיות חבר הנהלת העמותה הזאת

עד לפני חודשיים, אז עברתי למשרד הקליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אז אתה מתמצא.

שלמה מולה; כן. היי.תי רוצה לומר הרבה דברים, אבל אני לא .

אגיד אותם.

לגופו של עניין, אני חושב שבלי משרד הקליטה בכלל לא היינו מגיעים למקום

שבו אנחנו נמצאים כרגע.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה היית אומר גם לפני חודשיים או רק עכשיו?

שלמה מולה; כל הזמן. גם קודם וגם עכשיו. אמרתי שבלי

משרד הקליטה לא היינו יכולים להיות במקום בו

אנחנו נמצאים. בכל-זאת היה מנהל שתפקד, אחר-כך היו בחירות ומשרד הקליטה

תקצב. היו איזה תהליכים שבכל-זאת קרו, שכל החלק הזה שלפחות מגשר על מה

שקורה בתוך העדה, התהליך הזה הוא היה חשוב מאוד. אני חושב שמשרד הקליטה

תפס יזמה, הלך ותקצב, הג'וינט היה שותף, משרד העבודה נכנס לפרויקט

ומשרד הקליטה תקצב את העמותה הזאת במשך שלוש שנים מיום הקמתה וזאת

על-פי התחייבות של שר הקליטה הקודם. גם השר הנוכחי וההנהלה הנוכחית של

משרד הקליטה במידה מסוימת המשיכו פחות או יותר את מה שהיה.

לגבי 1998, צריך לזכור, אנחנו בהידברות יחד עם שלמה אקלה, היו איזה שהם

תהליכים בירוקרטיים שקשורים גם בניירות מסוימים שהיו צריכים להיות

מסודרים. אני מאוד מקווה שעברנו גם את השלב הזה. אנחנו כרגע במשרד

קליטה נמצאים באיזה דיון האם אנחנו יכולים להמשיך עם מה שהיה עד היום,

האם אנחנו לא יכולים ולא מסוגלים. הדברים נמצאים כרגע בדיון אצלנו בתוך

המשרד לגבי תקצוב שנת 1998. בשנה שעברה היה תקצוב של 275 אלף שקל. אני

מוכרח להגיד שלגבי התקציב האחרון של 1997, רק לפני שבוע הם קיבלו את

הכסף. החברים יודעים למה הכסף הזה התעכב, הדברים התעכבו בגלל נסיבות

אובייקטיביות. הדברים סודרו, והכול תקין. התכניות שנמצאות כרגע, מה

שאנחנו רואים, ייבדקו לגופו של עניין.

אני יכול להגיד לכם באחריות מלאה שאם משרדים אחרים לא ייכנסו, קרנות

אחרות לא ייכנסו, משרד הקליטה בכלל הוא שותף בתהליך ההקמה, והוא לא



המשרד היחיד שיטפל או יטפח את מרכז מורשת יהודי אתיופיה. זה לא

בסמכותו.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני הבנתי שבג"ץ קבע שמשרד הקליטה לוקח את

זה על עצמו. אם אתם לא תבצעו את ההובלה כפי

שצריך, ההובלה תעבור למשרד אחר. איו לנו בעיה עם זה.

שלמת מולה; לכן בתחילת שנת 1998, אני יודע שמנכ"לית

המשרד מתכוונת לקיים דיון עם מנכ"לי משרדים

אחרים של משרד החינוך ומשרד הדתות וגם עם משרד העבודה והרווחה, ואני

מעריך שתקצוב 1998 יהיה נגזרת של אותה ישיבה שתקיים המנכ"לית.
היו"ר נעמי בלומנטל
מתי היא אמורה להתקיים?

שלמה מולה; אני מעריך שהדיון הזה יתקיים תוך

שבועיים-שלושה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מבקשת ממך להעביר למשרד הקליטה שאנחנו

מקווים לשמוע תוך מקסימום שלושה שבועות מה

נעשה בתחום הזה, כי אחרת אנחנו נחשוב על אפשרות לומר שמשרד אחר מבין

משרדי הממשלה הוא זה שיוביל את המהלך. ההובלה הנוכחית לא נראית לי,

ואני מוכרחה לומר את הדברים.

אני מוכרחה לומר שהתקציב הזעום הזה הוא תקציב נמוך מאוד. הג'וינט נותן

קצת את חלקו, יש חלק של הסוכנות במידה מסוימת, ותכף נשמע גם את משרד

העבודה והרווחה. במקום 300 אלף דולר אנחנו רואים פה בקושי, אני רואה

מכל מה נעשה פה, כ-120-100 אלף דולר. זה לעג לרש, וזה לא מקובל עלינו.
דוד מהרט
יש עובדים שכמה חודשים לא קיבלו משכורות.

שלמה מולה; אתה רוצה שאני אגיד כאן את הכול?

דוד מהיט; אני לא מדבר עליך. למה אתה מרגיש שאני מדבר

עליך? אני מדבר על המצב. המצב הוא עגום, ויש

שם עובדים שלא מקבלים את משכורתם. הם לא יכולים להשבית את העירייה, כי

הם לא עובדי עירייה, אבל יש שם עובדים שצריך לדאוג להם לפרנסתם.

שלמה מולה; אני חושב שזה נושא מאוד רגיש, אדם שלא מקבל

משכורת. יכול להיות שצריך היה לבדוק למה הוא

לא מקבל, מי היה אחראי לזה שהוא לא מקבל את משכורתו, אבל זאת לא שאלה

לעניין. אתה יודע בדיוק, לפחות ממחויבות של משרד הקליטה, זה לא שאין

כסף לשלם את המשכורת. אתה יודע שהניירות לא היו מסודרים. אתה רוצה שאני

אגיד הכול? לא היה דוח רכש, גם לגבי עזבונות. הייתה בקשה לעמותה בקשר

לעזבונות. בדרך כלל המלצות העזבונות במהלך ינואר; הייתה נכונות של משרד

הקליטה להמליץ על העזבונות. אני מעריך שהניירות היו יכולים להיות

מסודרים, ואז ההמלצה הזו הייתה מתקבלת. בגלל שלא היו ניירות, יכול

להיות שפספסנו עוד 250 אלף שקל. זה לא אומר שאני פוטר את משרד הקליטה

מהאחריות שלו למכון הזה, זה לא זה, זה יהיה, אבל יחד עם זאת בואו נבקש

מנציגי משרד הדתות ומשרד החינוך שיפסיקו להתלונן על מה שהיה לפני שנה.

אני הייתי יושב-ראש המכון, וזה לא קשור לעניין. גם בתקופה שלך, שאתה



יושב-ראש המכון, שום דבר לא קרה, הכול היה על הנייר. לפחות היום יש

מנכ"ל, יש הנהלה שנבחרה, אפשר לשלב את הדברים. יחד עם זאת, אני חושב

שגם את המכון הזה אפשר לעשות מכון שבו רק לומדים יהדות, אבל מעבר

ללימודי יהדות יש לעדה גם פולקלור, יש לעדה מוזיאון, אפשר לאסוף את

החומר הרב, אפשר לראיין את הזקנים שיספרו את מורשת יהדות אתיופיה וכל

הדברים האלה. אני מעריך שיש נושאים שמטפלים בהם, אילנות יוחסין וכולי.

את הדברים האלה צריכים, את הדברים האלה צריכים לאסוף. אי-אפשר לחכות רק

לבניין שיקום, כי יש בינתיים דברים שבוערים, ואותם, בשוטף, צריך לרכז

ולעשות ולמצוא מקום ולהיות מאוד מרושתים. אני לא רואה שהולך לקום בניין

בעוד שנה וחצי או עוד שנתיים. זה לא יקרה, ואז הזקנים ימותו, ואת מי

תתעד? לכן אני חושב שגם משרד הדתות, גם משרד הקליטה, גם משרד החינוך,

צריכים לבוא ולהגיד - אני נותן את החלק הזה, אני נותן את החלק הזה,

ואני נותן את החלק הזה -, זה התקציב השנתי. אני לא חושב ששלמה אקלה,

המנכ"ל, צריך לעמוד מול משרד מסוים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני הבנתי שאתם אמורים לרכז את הכול. אם אתם

לא רוצים לקחת את ההנהגה על זה, אז לא, אבל

אתם אלה שצריכים לבוא ולהביא את משרדי הממשלה ביחד, כי זאת ההנהגה

שלכם. אתם צריכים לדאוג שהתקציב הזה יהיה ממשרדי הממשלה השונים. אני

שומעת עכשיו שמשרד הדתות, מאיר אזרד, אומר בפירוש שהם מעוניינים, הם

רוצים, אבל זרקו אותם מהעסק הזה.
שלמה מולה
לכן נתתי תשובה לגבי הטיפול בשנת 1998.

אמרתי שמנכ"לית משרד הקליטה מתכוונת לזמן את

כל מנכ"לי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וגם את הרפרנטים של האוצר כדי

לראות מה ניתן לעשות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מחכים לתשובה. גם אם נהיה בפגרה,

אנחנו מחכים לתשובה, ונקווה שנקבל תשובה עוד

לפני חג הפסח, ומקסימום מיד לאחר חג הפסח.
יורם אדלר
אני רוצה לברך על הפגישה. ממה ששמעתי הרעיון

של המרכז הזה נראה לי רעיון מצוין. בהחלט

נראה לי שהמרכז הזה שהציב לעצמו מספר מטרות, גם שימור המסורת, גם גוף

קולט קליטה רוחנית לבני העדה, וגם - וזה מאוד מצא חן בעיניי הרעיון -

הוא בעצם יהיה גוף חי, שבעתיד הלא רחוק יוכל בהחלט לשלב את מסורת העדה

בתוך קהל מסורות ישראל כחלק מתהליך חינוך, חלק מחומרי מחקר, ויצטרף

לתרבויות במדינת ישראל כשווה בין שווים.

בשביל להוכיח כמה לנו חשוב העניין, אנחנו הופענו כאן, אף על פי שאנחנו

לא ברשימת המוזמנים.

לעצם העניין, אני חושב שאנחנו צריכים להפסיק לטפל בעבר, לברך על הרצון

הטוב של כל הגופים פה לקדם את העניין, ואני רוצה בהזדמנות זו לאחל

לשלמה ולכל ההנהלה החדשה הצלחה רבה, כי אני חושב שזו משימה מאוד

רצינית. נראה לי שאנחנו צריכים לחלק את ההתייחסות בדיון הזה לשני

חלקים. יש הפעילות השוטפת, שצריכה להמשיך ולהתקיים בצד פעילות מקבילה

והמטפלת בנושא של הקמת המרכז, ולא נערבב בין הדברים. נראה לי נכון מה

ששלמה מולה אמר, ואני מקבל את זה כדבר אמיתי. משרדי הממשלה, להערכתי,

לא רשמו בבסיס התקציב שלהם לשנת 1998 תקצוב לגבי המרכז, והפעולה



המתבקשת היא שמשרד הקליטה שנקבע על-ידי הבג"ץ כמי שמרכז את העניין,

ירכז את המנכ"לים של המשרדים הנוגעים בענייו עם הרפרנטים של האוצר

וינסה לגבש את תקציב הפעילות לשנת 1998.

יחד עם זאת, אני חושב שצריך להעלות את העניין גם לרמה של הממשלה. זאת

אומרת, לא להישאר רק ברמה הזאת, אם רוצים לתת לזה את המשקל הראוי.

לגבי הנושא של הבנייה, יכול להיות שמשרד החינוך תוא הגוף שבונה מרכזים

מן הסוג הזה. לפחות עד כמה שידוע לי במינהל הבנייה והפיתוח של משרד

החינוך, יש נוהלי עבודה. נוהלי העבודה קובעים שבעצם בקשה אופרטיבית

להתייחסות היא בקשה שמתייחסת קרקע פנויה ומיועדת, יש תכניות מאושרות עם

היתרי בנייה, ואז המשרד בעצם מתייחס באופן אופרטיבי. יחד עם זאת, יש

לנו לפחות שני גורמים גדולים במדינה שהם לאו דווקא קשורים למשרד כזה או

אחר, וזה מפעל הפיס ונושא האפוטרופוס, ולדעתי אם ממשלת ישראל - בלי

מאבקים בין-משרדיים - תראה את העניין כחשוב, היא תמצא את הפתרון

התקציבי או באמצעות משרד החינוך או באמצעות אחד מהגופים האלה או בשיתוף

תקציבי של שלושת הגופים האלה. אני משוכנע שמאחר שפנים רבות למרכז הזה,

גם משרדים שלכאורה זה לא מעניינם, יוכלו להקצות את השתתפותם לבניית

המרכז.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מבינה שבמשרד החינוך לא מופיע איזשהו

סכום בתקציב שהוקצב לנושא הזה.

יורם אדלר; נכון, מאחר שלא הוגש, ראף אחד לא טיפל בנושא

של בסיס התקציב לשנת 1998 מבחינת המרכז,

הדרך הבאה הייתה להגיש את זה במסגרת הגשה לתמיכות. עד כמה שידוע לי,

במסגרת התמיכות שלנו של קליטת העלייה, לא הוגשה בקשה על-ידי המכון. לכן

הדרך הבאה להתייחסות, אני חושב, היא במסגרת הדיון שהציע שלמה מולה,

בוועדה בין-משרדית של מנכ"לית משרד הקליטה.

היו"ר נעמי בלומנטל; לאור הדיון שהתקיים כאן, הייתי מבקשת ממך

להעביר את מה שעלה כאן בדיון ולומר שיש

פסיקת בג"ץ, אבל לא רק פסיקת בג"ץ, אלא מחויבות של משרד החינוך לתת את

חלקו לתקציב השוטף. אנחנו מדברים בשלב זה על הו3קציב השוטף. אני מקווה

שעד תום השנה נמצא את עצמנו בכל-זאת, על-ידי זירוז תהליכים גם של הקרקע

וכולי, בתכניות; ומשרד השיכון יעזור לנו, כדי להביא איזושהי תכנית

מגובשת, שאפשר יהיה כבר להכניס את זה בשנה הבאה לתקציב. אבל חשוב מאוד

התקצוב השוטף; ולראיה, משרד העבודה והרווחה, שמיד ידבר אחריך, והוא

למשל נתן מאה אלף שקלים, ולכן אנחנו נבקש להכניס את זה רטרואקטיבית או

איך שאפשר לתקציב של השנה הנוכחית.

יורם אדלר; אם אפשר לקבל, אני חושב שכדאי לקבל את פסיקת

בג"ץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
פרופסור קורינאלדי ידאג לזה שמשרדי הממשלה

השונים יקבלו תקציר מפסיקת הבג"ץ.

אני רוצה להודות למשרד העבודה והרווחה. אני מבינת שאתם את חלקכם במידה

מסוימת ממלאים.
שמואל פרידמן
אכן ביצענו את זה, והתקציב מופיע. אנחנו

מחוברים חזק מאוד עם החברים בג'וינט, ורק

אתמול בערב לקראת הוועדה של היום ישבתי עם יחיאל לירן, שהוא הממונה על

הנושא מטעם הג'וינט, כדי לראות במה הדברים קיימים גם אצלנו וגם אצלם,

ואנחנו מעבירים את הכסף באמצעותם, מסיבות כאלה ואחרות של חשבויות; וזה

מסודר.

יש בעיה וזה מה שאמר קודם שלמה מולה. בגלל בעיית ניירות ובגלל זה שהיו

כל מיני דברים שהם לא מסודרים, היום יש הקפדה מאוד מאוד גדולה בעניין,

ואני לא נכנס לזה. זה כבר רץ בצנרת, וזה עניין של ימים ספורים עד שהכול

יהיה חתום, הכול יהיה מסודר.

אני רוצה לומר דבר חשוב. אנחנו לא מתעסקים - לא בגלל שזה לא חשוב ולא

בגלל שאנחנו לא מעריכים את הפעילות הזאת - אבל הנושא הזה של השימור

והתיעוד, זה לא כל כך העניין שלנו. אנחנו יותר בעניין של הפעילות היותר

טיפולית, שזה העבודה הקשה עם הבעיות המשפחתיות. וחוץ מזה, וזה מה שאני

רוצה שתדעו, בתקציב עצמו, לא זה של המאה אלף, אלא תקציב הקליטה, יש לנו

התייחסויות שונות, וכאן יושבת דפני מושינב שהיא מפעילה את הנושאים האלה

אצלנו, בתחום הזה של באמת סיוע בסעיפים שונים ובנושאים שונים שקשורים

כמובן ליהודי אתיופיה, אם זה הנושא של הזקנים האתיופים, אם זה נושא של

הטיפוח וקידום נשים ודברים מהסוג הזה. המאה אלף האלה נמצאים, והם

קיימים והם ירוצו.

אני רוצה לזרוק רעיון שיכול להיות שאולי כבר ניסו אותו. יש לנו קרן

ירושלים, ודברים שנבנים בירושלים, בהרבה מאוד דברים אפשר להיעזר לגביהם

בקרן הזאת. מאחר שזה לא אמור להיות מבנה שישרת רק את תושבי ירושלים,

יכול להיות שתהיה פה בעיה, אם כי הקרן הזאת גם עוזרת הרבה מאוד. לדעתי

כדאי לשוחח איתם, עם הגברת חושן ועם יוסי פישר. אלה הם אנשים מצוינים

ואנשים שלדעתי תמיד אפשר יהיה להיעזר בהם.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה. רעיון מצוין.
דפני מישינב
הפעילות נעשית בעצם דרך הלשכות, משום שהלשכה

עצמה בחלק מהיישובים נותנת חסות, ואני חושבת

שאחד הדברים המעניינים הוא שלמשל בראשון לציון יש תור של ממתינים באזור

רמלה-לוד. כלומר, השימוש שנעשה גם יוצר תור המתנה; ואחד הדברים שנעשים

למשל היום בעיריית רחובות זה שמכשירים אותם בכל הנושא, מכשירים את הקשר

עם בתי-הדיו הרבניים, שזה נושא שהוא מאוד חשוב והוא מאוד עוזר לעובדים

הסוציאליים.

היו"ר נעמי בלומנטל; אתם מתקצבים את זה?

דפני מושינב; כן. זה באמת אחד הפרויקטים המאוד ייחודיים

שנעשו שם, שלא הובן בקואליציה החינוכית של

הג'וינט. הם לא הבינו מה פתאום מכשירים, כי הרי זה דבר כל כך טבעי ואין

מקום להכשיר, אבל ההכשרה היא בדיוק בקטע של הקשר עם בתי-הדין

הרבניים.



היו"ר נעמי בלומנטל; אחד התפקידים שיש ל"בהלצ'ין" זה גם לעסוק

בזה, הפעיל אותם במקומות שונים, וזה התפקיד

שלכם.
דפני מושינב
חלק מהעניין הוא שאנשים כמו דוד יוסף, שאני

חושבת שהוא אחד האנשים שמובילים את התחום,

הם קצת מבוגרים; וההמשכיות כאן היא דבר שהוא מאוד מאוד חשוב. דיברו על

בניינים, אבל אני חושבת שגם צריך לדבר על אנשים; ואנחנו מאוד מאמינים

באנשים שנמצאים ובעשייה שלהם.
היו"ר נעמי בלומנטל
האנשים האלה מקבלים שכר?

דפני מושינב; כן.

היו"ר נעמי בלומנטל; אם הולך מישהו מהצעירים יותר ורוצה להכשיר

את עצמו לתפקיד הזה?

דפני מושינב; ההכשרה שאנחנו נותנים היא כלפי מוסדות

חיצונים, כמו בתי-דין רבניים. זאת אומרת,

צריך לדעת את המערך הארגוני הסובב. חלק מהתיווך המקצועי שלהם הוא

שלזוגות השונים יש מגע איתם.

היו"ר נעמי בלומנטל; הייתי רוצה שהגברת מרגרט חיוך תספר לנו על

המחקר שהיא עושה.

מרגרט חיון; אני באמצע המחקר. אני יכולה לספר על חשיבות

שמירת המסורת שמאוד קרובה ללבי. אני כבר חמש

שנים עוסקת במחקר מסורת יהודי אתיופיה, כסטודנטית באוניברסיטת לונדון,

והשנה אני גם לומדת מוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, בתקווה שבעתיד, בזמן

המתאים ובתנאים המתאימים אוכל לשרת ולעזור לעדה באופן מקצועי בעניין

המוזיאון ושמירת המסורת.

אחד הדברים שעשיתי ואני ועושה, אני בקשר עם זקני העדה, ואני מכירה את

הסיפור, שהם נתנו לי את הכבוד והם מוסרים לי ספרי קודש שלהם, כתבי יד

שלהם, שאני מצלמת אותם ואני יכולה לתת לכם דוגמאות של זה. אני עובדת על

הספרות הזאת, ולמעשה ספר אחד כבר תרגמתי לאנגלית. קניתי מדפסת סורק,

והתחלתי לסרוק את כל הטקסטים האלה. הכוונה שלי היא שבזמן המתאים אוכל

להעביר את זה לעדה. חוץ מזה, אני מדפיסה בשביל העדה ספרים, ולהם יש

עשרות ספרים כאלה שמסתובבים.

היו"ר נעמי בלומנטל; מה הם הספרים האלה?
מרגרט חיון
אלה תפילות.
אביו עזריה
היא מעתיקה את הספרים ומחזירה אותם, היא גם

מסתובבת בין הקייסים ושואלת שאלות, והם

נותנים לה את הספרים שאותם היא מדפיסה ומחזירה. בספר הזה יש תפילות

לשבת. אני בדקתי את הספר במשך שלושה חודשים, ויש כמה אותיות שצריך

לתקן. להערכתנו, היא עושה עבודה נפלאה.
מרגרט חיון
יש לי עזרה של סטודנט באוניברסיטת חיפה;

והוא עוזר לי לבדוק את תוכן הקלטות. יש לי

כבר שישים קלטות שהקלטתי בהן תפילות מסורת, ואני מקווה שהג'וינט יעזור

לי בזה.
שמואל ילמה
אני שמיו שיצא לי לדבר אחרי מרגרט חיון כי

אני מכיר את העבודה שלה, וזו באמת עבודת

קודש, ואנחנו באמת בודקים אפשרויות לסייע לה. אני גם ממליץ לבקר באתר

מאוד יפה שהיא הקימה באינטרנט, והמורשת מגיעה גם לרשת, כי היא בהחלט

מביאה מידע.

אני חבר בוועד המנהל של "בהלצ'ין" ואני גם מייצג את הג'וינט והייתי

רוצה לומר מספר מילים בשם הוועד המנהל שרובו נוכח כאן, ואולי עוד מספר

מילים בשם הג'וינט.

אני רוצה להצטרף לברכות שהיו כאן לגבי קיום הישיבה הזאת, מתוך תקווה

ש"בהלצ'ין" היה לפני הישיבה הזאת והוא יהיה מהישיבה הזאת והלאה, כי מה

שחשוב זה באמת מכאן והלאה. אני מאוד מברך את נציגי המשרדים השונים, אם

זה משרד הדתות ומשרד החינוך, שמביעים את הנכונות לקחת שותפות בפעילות

הזאת, כי בהחלט אנחנו מרגישים ב"בהלצ'ין" שצריכה להיות כאן שותפות,

בנוסף למשרד הקליטה, של כל אחד מן המשרדים האחרים, ואני לא רוצה לחזור

על דברים של אחרים.

אני רוצה לומר לשלמה מולה ידידי, והוא מכיר את הדברים מקרוב, וגם אני

הייתי חבר בקדנציה הקודמת, ובהחלט בקדנציה הקודמת של משרד הקליטה אנחנו

הרגשנו בוועד המנהל ליווי מאוד אישי ומאוד צמוד של שר הקליטה דאז,

ייאמר לזכותו, והוא באמת הביא את "בהלצ'ין" למקום שבו הוא נמצא. כאשר

משתנים דברים, לפעמים יש סדרי עדיפויות אחרים ולא כל כך הרגשנו לאחרונה

את הליווי הצמוד של משרד הקליטה, ואני מדבר ברמה של השר והמנכ"ל עצמו,

וזה מאוד חשוב. אנחנו מרגישים שמעבר לתמיכה הכספית, צריך להיות ליווי

הרבה יותר צמוד של המשרדים האלה, כי מעבר לתמיכה הכספית, כפי שנאמר פה,

יש פה הרבה דברים שהם בירוקרטיה, שצריך לברר; ומבלי שותפות קרובה ומבלי

ליווי קרוב, דברים שהם יותר מכסף, אנחנו לא יכולים להתקדם הלאה. אני

באמת מזמין בשם הוועד המנהל את הנציגים השונים כדי לראות איך אנחנו

מקדמים את זה, וגם מציע שנערוך ישיבה ממנה נוכל לצאת עם החלטה מי מתוך

המשרדים האלה באמת לוקח את הדברים, לוקח את המושכות, מי מוביל, כדי

שבאמת הדברים יהיו ברורים.

אני לא רוצה לחזור על חשיבות הפעילות עצמה, כי הדברים נאמרו.

עוד כמה משפטים בשם הג'וינט. הג'וינט, הקהילה של יהודי אתיופיה מאוד

יקרה לו, והוא מעורב בתחומי פעילות שונים. לפני ש"בהלצ'ין" קם, היה גוף

שריכז את הפעילות, זקני העדה שעוסקים בנושא של פישור ותיווך בין בני

זוג, וכאשר "בהלצ'ין" קם, בעצם אותו גוף הצטרף ל"בהלצ'ין", והג'וינט

בהתאם ליכולת שלו ממשיך לתמוך ב"בהלצ'ין". מבחינת הג'וינט, זה דבר מאוד

חריג. כלומר, התמיכה שלו, כי בדרך כלל התמיכה שלו בפרויקטים מהסוג הזה

נמשכת לא יותר משלוש-ארבע שנים; וכאן, במקרה הזה, בגלל העניין של

ההתאמה, הוא מלווה אותו יותר שנים, אם כי, וכולם יודעים, ושלמה מולה

יודע את זה, התקציב כל שנה יורד, כי כולם מכירים את מקורות הג'וינט והם

הולכים בצורה כזאת. אנחנו היינו מאוד שמחים שנושא כזה, מה עוד שהוא



מעוגן בהחלטת ממשלה, יעבור לידיים של הממשלה ושל המדינה, כי אמנם אנחנו

רואים חשיבות רבה בשותפות ובהמשך התמיכה בזה, אבל כפי אמרתי, לא לאורך

זמן. אם כן, אנחנו השנה ממשיכים לתמוך.
טדסה ימרות
אין שום צורך להוסיף, כי הדברים נאמרו; אלא

צריך לדאוג שאנשים יקיימו את מה שהם הבטיחו.

בתרבות שלנו, להבטיח ולא לקיים, זה דבר שלא קיים.

שרה נידם; רציתי להוסיף בנושא רישום נישואיו של הרב

שלוש. רק לפני שבוע הסתיימה ישיבה בנושא

הזה, והרבנים הראשיים התירו ל-12 רבנים שהוכשרו בזמנו על-ידי מכון מאיר

וחתמנו על-ידי משרד הדתות בכל קצוות הארץ לרשום נישואין וללוות את הרב

האתיופי, הרב הדנה יוסף, שהמרכז שלו בתל-אביב; והוא עוסק בכל הנושא של

נישואין וגירושין. בזמנו נעשה הסכם שוועדת שרים קבעה שהקייסים יקבלו את

שכרם במשרד הדתות. הם צמודים למועצות דתיות בארץ, והם אמורים לשרת את

הקהילה בקשר שלה עם כל משרדי הדת במדינה.
עמי גלילי
אני חושב שצריך להביא לתודעת הציבור את כל

מה שנעשה כאן דרך התקשורת. כל המכון הזה,

אני בעצם באופן אישי לא שמעתי עליו לפחות עד היום. אתמול ראיתי את

הסדרה "תקומה", ובסדרה הזו היה קטע שהראו איך הפסידו את תרבות יהדות

המזרח ועשו דברים שלמעשה עד היום אנחנו מצרים עליהם. כאן למעשה לומדים

מהניסיון, עושים פעילות מסוימת שהיא מאוד ברוכה, ואני חושב שצריך להביא

את זה באיזה מקום לתודעת כולם.
היו"ר נעמי בלומנטל
נכון. היום המגמה היא כזאת שצריך לבוא ולתת

לאותו אדם, אם זה הנוער ואם זה המבוגרים

יותר, את תחושת העבר וההיסטוריה והמורשת שלהם עם השילבו במדינה שלנו,

במדינת ישראל. היו לנו גם ויכוחים עם מוטי קירשנבאום בעניין הזה, האם

לתת שידורים בשפות אחרות ודברים שקשורים למורשת הקודמת, או לתת רק רק

עברית ולחתוך ולעבור לסדר היום. אני שמחה שהישיבה תרמה לך משהו.
חיה שמיר
אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה שבאמת

נענתה לבקשתנו לקיים את הדיון. אני חושבת

שכל המשרדים מיצו את מה שרצינו לשמוע ואני מאוד מקווה שעכשיו נפתח דף

חדש ונוכל באמת להתקדם. אני רוצה רק לבקש מהוועדה להמשיך וללוות אותנו,

וגם משלמה, שלישיבה של המנכ"לים, אני חושבת שחשוב שלפחות המנכ"ל שלנו

או יושב-הראש ישתתפו בדיון של ועדת המנכ"לים שאתם מתכוננים לזמן. אני

מקווה שמכאן נצא לדרך חדשה ונוכל באמת להקים במהרה את בית המורשת.
מיכאל קורינאלדי
מספר הפניות של בני העדה הצטמצם. היו ימים

שהיו בהם קשיים רבים בנושא הנישואין, אבל

אני שומע בשטח מה שקורה, והנושא של נישואין של יהודי אתיופיה נפתר

במידה רבה, ויש להאמין שבמרוצת הזמן הדברים האלה יגיעו לכלל שכלול,

ואכן נעשו מאמצים גם מצד הרבנות הראשית, ואני מאשר שהדברים באמת

התקדמו. זה לא רק היום, הרב שלוש הוא נקודה אחת, ויש עוד מספר נקודות

בכל רחבי הארץ והרב דהנה שמרכז את זה.

לסיכום רציתי לומר שיש רמה של מדיניות ויש רמה של ביצוע. אני חושב שלא

יפה וגם החומר לא מוכר שכל הזמן נגיד בג"צים. צריך להעלות, ברמה של



מדיניות קודם כול, החלטה של ועדת העלייה והקליטה, ושתעלה אחר-כך לרמה

של הממשלה שתחליט. אני ראיתי שכאשר הממשלה מאמצת החלטה מסוימת, אחר-כך

הגורמים הביצועיים יוצאים לדרך. זה ברמה של המדיניות להעלות מספר קווים

לנושא הזה ולקבוע מה ממשלת ישראל רוצה לעשות בתחום הזה. כמובן אפשר

להשתמש בחומר קיים. אני מוכן לסייע או נציגים של ההנהלה שלנו יסייעו

בזה, אבל שיהיה לנו מסמך שיאמר מה הם היעדים שממשלת ישראל תובעת בנושא

הזה, ואיזה תכנית חומש יש בעניין הזה.

ברמת הביצוע אני רואה שכל משרדי הממשלה, בזכות הוועדה הנכבדה הזאת

שריכזה את כולם היום כאן, מוכנים לצאת לדרך; ואני חושב שצריך פשוט

למנות מרכז לוועדה הבין-משרדית, שתנסה לא רק לפעול לטווח ארוך. שלמה

מולה בוודאי מקובל עלינו, וזה בהחלט טובן אבל הייתי מציע שהוועדה הזאת

- אני לא יודע אם צריך - תיתן לו גם את הגיבוי על מנת שיהיה מרכז

הוועדה ויפעל ברמת הביצוע, כדי לטפל בנושאים השוטפים הדחופים ביותר, כי

זה נכון שיש תשתית ארגונית, אבל היא תקועה כיום מחוסר תקציבים ומחוסר

אפשרויות ביצוע. לכן צריך באופן דחוף לטפל בעניין הזה לשנה הזאת וכבר

להיערך לשנת 1999 עם מסגרות הרבה יותר מסודרות, ולא ככה באלתורים כאלה

שעכשיו מוצעים.

הכנסת עצמה בראשותך, אם יורשה לי לומר בשם ההנהלה, למרות שלא דנו בזה,

אבל רוב חברי ההנהלה נמצאים כאן, אנחנו מעוניינים בעידוד של הכנסת

ובוועדה בראשותך, את בעצמך או שתצרפי איזה חבר כנסת או שניים, כדי שגם

תלוו את זה מפעם לפעם ושכל הגורמים גם ידווחו לוועדה על התקדמות

המהלכים בכל הרמות.
דוד מהרט
נמצא פה נציג של הסוכנות, ולא שמעתם אותו,

וזה חבל.

בסיכום שלך הייתי רוצה התייחסות באמת לטיפול של זירוז התהליכים. אנחנו

דיברנו על הבניין, ואני מדבר איתכם על התהליכים המקבילים לבנייה.

בסיכום שלך הייתי רוצה הדגש לעניין הזה, איך מקדמים את התהליכים

הבירוקרטיים.

לגבי אנשי משרד הדתות, אני מקווה שנגיע ליום שכל אחד ילך למועצה הדתית

בעיר המגורים שלו ויתחתן, ולא יהיו רשמים מיוחדים ליוצאי אתיופיה. אני

חוויתי זאת על בשרי. הייתי צריך לנסוע לנתניה. אנחנו אמנם התקדמנו, אבל

אני מקווה שנגיע למצב שכל יוצא אתיופיה ילך למועצה הדתית המקומית ויוכל

להתחתן.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני רוצה להודות לכולכם. כאמור, אני עוד פעם

מתנצלת בשם חבריי חברי הכנסת. זו פעם ראשונה

שאני מקיימת ישיבה בעצם בלי נוכחות של עוד חברי כנסת. בכל-זאת אני

חושבת שהישיבה הייתה מאוד פוריה. אני מוכרחה לומר שקצת נדהמתי לשמוע על

התקציבים הכל כך זעומים שמוקצבים לנושא החשוב הזה. אני בטוחה שכל יום

עוד עדות ועוד עדות הולכת לנו לאיבוד מבלי שאנחנו הספקנו לתעד את זה,

על אף העבודה החשובה שמרגרט חיון עושה. חבל על כך, ואנחנו נצר על כך.

אלה הם דברים שלא חוזרים בחיים; זה פעם אחת קיים, וכאשר בן-אדם הולך

לעולמו זה לא קיים יותר. אחר-כך אנחנו נצטער על כל יום שעבר שלא תיעדנו

בו עוד ועוד.

שאר הפעילויות שנעשות על-ידי "בהלצ'ין" הן פעילויות חשובות מאוד, ולכן

אני הייתי מבקשת, גם מההנהלה של "בהלצ'ין", לבוא עם תכניות מאוד



מוגדרות. הייתי רוצה לראות את התכניות המוגדרות שלכם, איפה אתם רוצים

לשים את הדגש. כאשר אנחנו מדברים על תכנית שוטפת בתנאים הנוכחיים עם

הגדלת תקציב, לא נהיה מוכנים בשום אופן להישאר בתקציבים שהובאו בפנינו

בוועדה, לא נרפה מזה. צריכים להיות תקציבים ראויים. אני מקווה שנוכל

בכל-זאת להגיע לתקציב כפי שמופיע גם בהחלטת הבג"ץ, אבל אם זה יהיה מעט

פחות, התקציב שנמצא כרגע הוא תקציב חסר לחלוטין. ככה אי-אפשר לתפקד.

אני חושבת שזה עוול עצום לעובדים שלא מקבלים את שכרם, מספיק שהם עובדים

כל כך קשה.

באשר למקום שאתם נמצאים היום, ברחוב בן-יהודה, אם יש אפשרות שנוכל

לסייע במשהו ואתם רואים את זה כריאלי לעבור למקום אחר, אם תאתרו מקום

אחר, אנחנו ננסה לעזור. אני מעלה את זה פשוט כאפשרות. אם יש דרך שאנחנו

יכולים לעזור בה, אם בעירייה אחרת, אם בעיריית תל-אביב, שנוכל למצוא

. משרדים יותר ראויים לפעילות שלכם, בהחלט אפשר לבדוק אפשרויות להיות

ממוקמים במקום אחר.

אני מבקשת מכם כהנהלה, ואתה כמנכ"ל, אני פונה אליכם, אנחנו רוצים לשמוע

על תכניות מאוד מוגדרות, גם באשר למבנה, ולכן הייתי מבקשת מכם לצרף

אנשים שהיו כאן והביעו את הנכונות שלהם לסייע. אני מוכנה שתשבו

בירושלים בוועדה כאן, תשבו ביניכם; יש משרד השיכון, לא כישיבת ועדה אלא

כישיבה שלכם, ואס אתם רוצים לשבת כאן, אתם יכולים לשבת כאן. את הצעת גם

לצרף את המתנ"סים כי אנחנו לא רוצים שייבנה מגדל שן שאין לו תכלית. אם

צריך בית-כנסת שיהיה כחלק מהמבנה, שיהיה בית-כנסת. אני מבינה שישבתם על

זה לא מעט, אבל אנחנו רוצים להתקדם. אנחנו בו-זמנית נלחץ על הבירוקרטיה

של מינהל מקרקעי ישראל ונפעל כדי לזרז את הנושא. נסייע לכם בעניין הזה.

נפעל כדי לזרז את התהליכים הבירוקרטיים שקשורים בבנייה עצמה, אבל חשוב

לנו שתכניות, הן לגבי הבנייה והן לגבי הפעילות עד שיהיה מבנה, יהיו

מאוד מוגדרות, שנדע על מה הולכים, על מה הולכים התקציבים, איזה פנים

אנחנו נותנים לעניין.

אני אפנה גם לראש-הממשלה ישירות בעקבות הישיבה הזאת, ונוציא מכאן החלטת

ועדה שאומרת שאנחנו תומכים בפעילות של "בהלצ'ין", אנחנו נותנים את

ידינו לפעילות הזאת. אנחנו רוצים לשמוע על תכניות, אנחנו נדבר על מה

הפעילות, מה אתם עושים היום, ופונים לראש-הממשלה שיפעל לכך שכל המשרדים

יתנו את ידם כדי למצוא אפשרות לתקצוב של המבנה, מבנה הקבע. ראש-הממשלה

היה במקום, הוא מכיר את המקום, הוא היה באזכרה שהייתה, הוא מכיר את

המקום, את השטח המאותר, ואנחנו נפנה אליו בהקשר הזה.

דבר נוסף שעלה כאן בוועדה, ועל כך תהיה ישיבה נפרדת, וזה מה שקשור

למפגש ולסיכומים שהיו עם הרב הדנה באשר להיתרי נישואין, לתת היתרי

נישואין לרבנים שונים מבין הקהילה. אני רוצה לברך על כך. אני חושבת שזה

צעד חשוב מאוד קדימה, ואנחנו נזמן לכאן את האנשים שנוגעים בדבר, את

נציגי הרבנות הראשית, כדי לשמוע יותר פרטים, ובשלב זה אני בהחלט רוצה

לברך על הרחבת אפשרויות שיש היום לנישואין תוך מגמה שתתקיים למועצות

הדתיות בכל רחבי הארץ.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 45;11

קוד המקור של הנתונים