ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/03/1998

תכנית לקליטת בני הפלאשמורה בישראל מימון קליטת בני הפלאשמורה בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום די. ו' באדר התשנ"ח. 4.3.1998. בשעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר נעמי בלומנטל

צבי ויינברג

אליעזר זנדברג

נעמי חזן

חנן פורת
מוזמנים
הרב ישראל רוזן, ראש מינהל הגיור, הרבנות הראשית

חנוך צמיר, סמנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

חיים פלץ, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יהודה גליק, דובר המשרד לקליטת העלייה

שלמה מולה, ממונה על יחידת האתיופים, המשרד לקליטת

העלייה

חביב קצב, המשרד לקליטת העלייה

ז'ק רווח, מנהל מחלקת אפריקה1, משרד החוץ

רפאל כהן, מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

מיכל יוספוב, משרד הפנים

יחזקאל לביא, מנהל האגף לתכנון אטטרטגי, משרד הפנים

יוחנן בן-יעקב, ראש הרשות לקליטת עלייה, משרד החינוך

והתרבות

ד"ר ניצה אברמטון, עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור, משרד

הבריאות

ד"ר אלכט לבנטל, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד

הבריאות

מולה מגיטטו, יועצת שר הבריאות

אלי דליצקי, רכז שיכון, משרד האוצר

שוקי שי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ברוך יפה-נוף, אחראי תקציבים, משרד העבודה והרווחה

דליה לב-שדה, מנהלת השירות לעבודה קהילתית, משרד העבודה

והרווחה

רחל שיצקובטקי-אובקר, משרד העבודה והרווחה

חנן חטיד, ראש המועצה האזורית באר-טוביה

אפרים ברנט, טגן ראש המועצה האזורית באר-טוביה

גילה זילר, מנהלת מחלקת חינוך, המועצה האזורית

באר-טוביה

נחמה מרדכי, מחלקת רווחה, המועצה האזורית באר-טוביה

יצחק צאלון, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, המועצה

האזורית באר-טוביה

יעקב ברודר, ממלא מקום ראש מינהלת חצרות יטף

נירה דגני, מנהלת מחלקת רווחה, מועצה מקומית חצרות יטף

אטתר טולומון, מועצה מקומית חצרות יטף

יהודה שביט, ראש מועצה אזורית מטה אשר



יצחק בן-דב, יו"ר מועצת המנהלים, "עמידר"

חנן ברטל, מנהל אגף משתכנים, "עמידר"

תמר מיארה-הרטוב, מנהלת אגף נכסים, "עמידר"

אהרן בינון, עוזר מנכ"ל עיריית ירושלים

אתי דהאן, מנהלת אתר הקרוואנים גבעת המטוס, עיריית

ירושלים

תמי כהן, מנהלת פרויקט קליטה בגבעת המטוס, עיריית

ירושלים

מוטי אמר, גזברות עיריית ירושלים

יוסי שרעבי, סגן מנהל אגף חברה ונוער, עיריית ירושלים

מוריס איבגי, ממלא ראש העיר קריית מוצקין

מלכה בן-ציון, עיריית קריית מוצקין

אבי מזרחי, מנהל אגף צעירים, מחלקת עלייה וקליטה,

הסוכנות היהודית

יגאל אסף, סגן מנהל אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי

והשיכון

יואב הס, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

משה באטה, רכז ארצי, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

יפת אלמו, יו"ר ארגון "מכנף דרום לציון"

אברהם נגוסה, ארגון "מכנף דרום לציון"

יוסף פייט, מרכז נושא הפלשמורה, ארגון צפון אמריקה למען

יהודי אתיופיה

מיה מן, יו"ר המחלקה לקליטה, ויצ"ו

אללי אדמסו

הרב מנחם ולדמן, מינהל הגיור

דניאל פקדו, משרד ראש הממשלה

חיה שמיר

דוד מהרט, יו"ר מרכז היגוי של עולי אתיופיה

שלומי אשכנזי, מנהל תפעולי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

תכנית לקליטת בני הפלשמורה בישראל

מימון קליטת בני הפלשמורה בישראל



תכנית לקליטת בני הפלשמורה בישראל

מימון קליטת בני הפלשמורה בישראל

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה

והקליטה.

אני רוצה לברך את כל הגורמים שנמצאים כאן, שלמעשה מסייעים. נכון, יש

התקדמות גדולה, יש לנו הרבה מה לעשות, אבל תדעו שהישיבה הזאת שמתקיימת

היום היא לא לגמרי רק ביקורת, אלא להפך, היא אמורה להיות מאוד

קונסטרוקטיבית ולראות איך אנחנו מקדמים את הנושא. אנחנו שומעים שהעלייה

מתקיימת בקצב משביע רצון, ואנחנו רק רוצים לראות שכל הקצוות סגורים.

לכן אני רוצה להודות לכל אלה שלוקחים יד במפעל הזה. אמרתי בעבר, הוועדה

ביקרה בחצרות יסף. היה מאוד מרגש לראות את העולים החדשים. זה בכל-זאת

מפעל ציוני ממדרגה ראשונה, אבל כמובן שיש קשיים, יש בעיות, ואנחנו

רוצים להמשיך ללוות את התהליך בצורה הראויה.

אני רוצה להודות גם למשרד החוץ, ואני רוצה לקרוא מברק שקיבלתי ממשרד

החוץ, לאחר פנייה שלנו כאשר נודע לנו שיש בעיות תקציביות לגבי מימון

האבטחה באדיס אבבה, ובעיות המימון היו לגבי המאבטחים; הייתה שאלה אם

משרד החוץ מממן או משרד הפנים. אנחנו פנינו בדחיפות למשרד החוץ, ואני
רוצה להביא בפניכם את תשובתו
מאז שהתפרסמה ההודעה שבה אנחנו יצאנו

ופנינו למשרד החוץ, חשב משרד הפנים העביר התחייבות לחשב משרד החוץ,

לפיה משרד הפנים יממן את המאבטח כל חודש שני. כלומר, חודש אחד יממן

משרד הפנים וחודש אחד תממן הסוכנות, שאיתה לא היו בעיות בנושא המימון.

משמע, הנושא הזה נפתר, והקצב בהחלט משביע רצון. אני מתארת לעצמי שתוך

ארבעה-חמישה חודשים, כפי שצפינו, המחנה באדיס אבבה יתבטל, וזה חלום של

כמה שנים.
ז'ק רווח
אני רוצה לציין שמשרד החוץ לא המתין

להתחייבויות ולא הקטין את פעילות העלייה

ושיגר את האבטחה בעוד מועד. לא הייתה שום פגיעה בשום דבר.

רפי בהו; יש לנו באתיופיה שגריר נהדר. בכל הדיונים

שלנו עם משרד החוץ, משרד החוץ בצדק בא ואמר

שהמטלה או המשימה להעלות את הזכאים לארץ היא משימה אלוהית, ומשרד החוץ

ביקש ממשרד תפנים להירתם למשימה ולעשות ככל אשר ניתן כדי להביא אותם.

יותר מכך, בכל שיחה עם משרד החוץ, נמסר לנו על-ידי משרד החוץ שהוא

יעמיד לרשותנו את כל הכלים, את כל המשאבים, את כל מה שאנחנו נזדקק לו

לצורך המשימה הזאת. חבל יהיה מאוד על האקורד הצורם הזה, אחרי שהגענן

להישגים. אני מצטנע, אבל בסך הכול, משרד הפנים עשה פה מהפכה בשנה

האחרונה, והגרף, שתכף אני אחלק אותו, מדבר בעד עצמו. דברים שלא נראו

בעבר נעשים היום, וחבל שבסוף הקונצרט התחילו להישמע צלילים חורקים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה. זה הגרף, ואני חושבת שהוא מדבר בעד

עצמו, וטוב לראות את זה. זה עד סוף דצמבר,

ויש לנו עוד חודש ינואר.

אני נותנת את רשות הדיבור לחבר הכנסת אליעזר זנדברג, שהיה לפני כחודש

באתיופיה. בוא תאמר לנו מה היה ואיך אתה רואה את הדברים.



לפני שחבר הכנסת זנדברג יאמר את דברו, אני רוצה לברך את חבר הכנסת חנן

פורת, שהוא חבר נמרץ של ועדת העלייה והקליטה, אבל לשמחתנו נבחר

ליושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט. אנחנו רוצים לברך אותך, חבריך מן

הוועדה, ואני בטוחה שכך כל משרדי הממשלה שנמצאים כאן ושותפים בוועדה

הזאת. אנחנו רוצים לאחל לך הרבה הצלחה, ואנחנו בטוחים שיש לך האמונה,

ערכים, כישורים המתאימים לתפקיד הזה; ומאוד שמחתי שהסכמת לקחת על עצמך

את התפקיד הנכבד הזה.
חנן פורת
אני רוצה לומר שמתוך כל הדברים, אני ויתרתי

על כל תפקידיי, אבל על תפקיד אחד אמרתי שאני

לא מוותר, למרות שוודאי לא אוכל להיות פה זמן רב, וזה תפקידי כחבר ועדת

העלייה והקליטה. אני ממשיך להיות חבר בוועדה הזו. אם יהיו דברים שיחברו

בתחומי החקיקה, הלב פתוח.
אליעזר זנדברג
אני רוצה להתמקד במספר דברים. אני מסכים

וחושב שבאמת יש שינוי מהותי מבחינת הטיפול

של משרד הפנים בבקשות ובעליית הממתינים באדיס. אני חושב שהשילוב של

שגריר טוב ומודע ומעוניין לסייע לפתרון הבעיה יחד עם ראש מינהל

אוכלוסין שמבין את המשמעויות האמיתיות, מביא לתוצאות.

אני חושב שהיום אפשר לתת צפי סביר לסיום הטיפול במובן של בדיקת זכאות

והיכולת להעלות ארצה את האנשים שממתינים. כובד המשקל עובר אל הטיפול

בקליטה, כלומר, אל העיסוק כאן בתוך מדינת ישראל.

אני יודע ומודע לכך שלא פעם הובא המצב הקשה של האנשים החיים כאן בארץ,

בעיות שמתעוררות, אבל דבר אחד מאוד חשוב לזכור, וזו נקודת המוצא, שאלה

שנמצאים שם, תנאי חייהם, מצבם, הרבה יותר קשים מהתנאים המינימליים

שמדינת ישראל מציעה ומבטיחה למי שמגיע דקה לאחר שהגיע למדינת ישראל.

הדבר הזה הוא מאוד חשוב, כי שמעתי רינונים, אולי לא בצורה רשמית אבל

בצורה חצי רשמית, שבמספר משרדי ממשלה המחשבה היא שאולי צריך, למרות

שיטפלו ויאשרו ויקבעו את הזכאות של כל האנשים, לעכב בצורה כזאת או אחרת

את קצב הגעתם ארצה, על-מנת שאפשר יהיה לתת להם את התנאים האופטימליים

ביום שבו הם ינחתו. רבותיי, תנאים אופטימליים, להערכתי, על-סמך מה

שראיתי שם, זה להביא אותם. להיות כאן זה כבר שיפור דרמטי לעומת תנאי

החיים שם, הייתי אומר אפילו מבחינת סכנת חיים של אלה שנמצאים שם. אני

חושב שהתמונות מוכרות לכל מי שעוסק בנושא, ולכן אני לא אכביר מילים,

אבל עדיין לי לפחות קשה לבוא למקום, ומדדתי, 2.5 מטרים על שלושה מטרים,

זה יותר קטן אפילו מהחדר שלי, ושם מתגוררות שש נפשות או שמונה נפשות.

אנשים שמחוץ לתכנית, התמיכה בהם היא יותר נמוכה, והם צריכים להשתכר שכר

עבודה באופן אקראי כאן או שם. הם נאלצים להתגורר בתת-תנאים - אין מים,

שלא לדבר על שירותים, על מקלחת וכולי. במצב הזה הסכנה הרבה יותר גדולה

מאשר הקשיים שהם עלולים להיתקל בהם אם הם יגיעו לכאן ותנאי הקליטה בעצם

לא יהיו אופטימליים.

אולי בישיבה אחרת אני גם אוכל להביא תמונות ולהראות איך זה נראה, אף על

פי שבתמונה זה נראה אחרת; אבל יש לי גם סרט וידאו ואולי אפשר להקרין

אותו, כי שם זה נראה כבר בצורה יותר מוחשית - אבל קשה לתאר את המראה

הזה כשאתה נכנס, אתה מגיע לאיזה כוך אפלולי, אתה רואה שם שישה או שמונה

אנשים, חלקם חולים, חלקם בריאים, תינוקות, הורים, לפעמים זוג וההורים



שלו והילדים של הזוג והילדים האחרים שאינם נשואים, והם חיים בצפיפות

איומה ולמצב הזה יש גם השלכות בריאותיות ואחרות.

לכן אני אומר, בואו נצא מנקודת הנחה שלהביא אותם לכאן ולחסל את

הקומפאונד באדיס זו המטרה החשובה ביותר, גם אם כאן לא יזכו האנשים

לתנאים אופטימליים ביום הראשון. בואו נאמר, אנחנו הראשונים שנאמר שעדיף

שיהיו כאן קודם כול.

יותר מאוחר, אם יעלה הנושא התקציבי, אני אשמח לפרט למה לדעתי בעניין

הזה יש לראות את הדברים בצורה אחרת מהרושם שמבקשים להציג.

נמצא כאן מר ג'ו פייט. "נאקוטג'" זה ארגון שמסייע היום באחזקתם

ובמימונם של האנשים שמתגוררים באדיס וממתינים לעלות לישראל. "נאקוטג'"

יכול גם לסייע כאן, אם שם לא יהיו יותר אנשים שצריך לסייע להם. אני

חושב שזו נקודה שצריך להביא אותה במסגרת הכללית של הסיכומים שלנו,

שמסייעים כאן כוחות שהיום נמצאים שם ופועלים שם, והם יכולים לפעול כאן.

כמה שיותר מהר נסיים ונביא את האנשים לכאן; זה בבחינת הצלת חיים,

ולדעתי זה חשוב הרבה יותר מאשר התלבטות שלנו. אולי אנחנו יכולים לעשות

יותר אבל באיחור. עדיף פחות, אבל עכשיו.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה לחבר הכנסת אליעזר זנדברג. אני

רציתי לתת את רשות הדיבור למר יוסף פייט וגם

להודות לך על כל מה שעשיתם עד היום בארגון "נאקוטג'", בו אתה מרכז את

הנושא של הפלשמורה. באמת שמענו הרבה דברים טובים על עשייתכם במקום,

ורציתי רק לשאול מה אתם תעשו לטובת העלייה, ואם אתה רוצה לומר לנו כמה

מילים על כך. באמת הרבה הרבה תודה ויישר כוח, אבל כשיתחסל הקומפאונד

נברך אותך שוב.
חנן פורת
יש לי מה לומר, אבל אני עוצר ברגע זה, ואני

רק רוצה לומר משהו בקשר ל"נאקוטג'" וג'ו

פייט. אני יכול לומר במלוא האחריות ובמלוא הידיעה, שאלמלא ארגון

"נאקוטג"' והפעילות הנפלאה שלו, חלקה מתוך גיבוי של מדינת ישראל

והמוסדות וחלקה גם מתוך התנגדות מעבר לכך. לא היינו זוכים היום לעלייתם

של בני הפלשמורה ארצה ולקיומם ולשיבתם ליהדות באותה דרך מופלאה שהם

עברו באדיס אבבה. כל מי שהיה שם בקומפאונד וראה את הדברים וראה את

הפעולה שעושה "נאקוטג"', את בית-הספר, את האחזקה, את עבודות הפרנסה

שניתנו לאנשים, את מסירות הנפש שהוקדשה לעניין הזה, צריך לומר ואני

אומר לך על כך, יוסף, שאם כתוב שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל

עולם מלא, אתם הצלתם, לפי הערכתי לפחות, סדר גודל של 7,000-6,000-5,000

נפש. אז תאר לעצמך בכמה עולמות זכית. תודה.
יוסח פייט
תסלחו לי על העברית המשובשת שלי. ראשית, אני

רוצה לשבח את כל הארגונים שנמצאים כאן, אבל

במיוחד אני רוצה לשבח את רפי כהן. מזמן שהוא נכנס לעבודה, היה שינוי

בעבודה ואין סוף לתודות שלנו ושל כל העדה הנמצאת שם לכל מה שהוא עשה

מזמן שהוא נכנס לעבודה. אני רוצה להודות גם לשגריר אבי גרנות, שגם הוא

טיפל בעניינים כדי להגביר את קצב העלייה, וגם לו מגיע הרבה שבח. רציתי

להביע מראש את הכרת התודה.



כמובן אני חושב שכולם כאן יודעים שהמתחם ב"נאקוטג'" הוא בפיקוח ובמימון

שלו. אנחנו עשינו מאמצים גדולים לחנך את העדה, ואני חושב שהצלחנו במידה

רבה; אבל זה פחות בגלל העבודה שלנו ויותר בגלל שהילדים שם וכולם שם הם

מאוד כישרוניים. אני רוצה שכולם ידעו כאן שהעלייה מאדיס אבבה תהיה

עלייה איכותית מאוד. הם באמת יוצאים מן הכלל. המורים בבתי-הספר כאן,

אלה שדיברתי איתם ואני שומע מהם דיווחים, מתארים את הילדים שלנו

כגאונים קטנים, ורציתי שכולם ידעו את זה. זו עלייה מאוד טובה.

רציתי לומר שאנחנו מאוד רוצים לסגור את המתחם, ובאמת התחייבנו לסגור

אותו, כמובן אס לא יהיו עיכובים בעלייה. אם אפשר לסגור את המתחם, אני

רוצה להתחייב בשם הארגון, ואני מדבר בשם הארגון, שאת כל הכספים

המשוחררים מהטיפול בעניין אדיס אבבה, אנחנו נשמח להקדיש לצורכי הקליטה

כאן בארץ.

היו"ר נעמי בלומנטל; סליחה, אני רוצה להיות עניינית. על כמה

מדובר?

יוסח פייט; תגידי לי קודם מתי ייסגר המתחם. אנחנו

מדברים במאות אלפי דולרים ולא במיליוני

דולר. עכשיו אנחנו מקדישים בערך מיליון דולר לחינוך בארץ, וישתחררו

מאות אלפי דולרים נוספים, אבל אני לא יודע את המספר המדויק.

הבעיה היחידה שאני רואה, למרות המאמצים הגדולים של משרד הפנים, היא שיש

עדיין קצת יותר מאתיים משפחות שמחכות לפתיחת תיקים. זה מאוד חשוב

שמישהו יצא לשם לפתוח תיקים למשפחות האלה, כדי שנוכל לסגור את המתחם.

אני מודה לך על שנתת לי הזדמנות לדבר.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה. הייתי רוצה לשמוע איפה אנחנו

בכל-זאת צריכים להיערך טוב יותר ואיך יהיה

ריכוז המשאבים לקליטה הזאת. משמע, יש בעיות קשות של בריאות, של דיור,

של חינוך, של מה שנעשה בחצרות יסף. אולי חנוך צמיר ייתן לנו תמונה

כוללת. אני מבינה שיוצא שמשרד משרד עומד מול האוצר. אגב, חיים פלץ יגיע

לכאן בהמשך, אבל בינתיים נמצא כאן שוקי שי, שהוא נציג האוצר, והוא שומע

את הדברים. אני הייתי רוצה לשמוע ממך, חנוך, איך אנחנו מרכזים את

הנושאים השונים. האם כל משרד והרשויות המקומיות עומדים אל מול האוצר,

ואיפה אנחנו כאן יכולים לסייע בזה, או שאתם מרכזים את הפעילות ואתם מול

האוצר מרכזים אותה. למשל, אם אנחנו מדברים על בריאות, ואני מבינה שיש

הוצאות בריאות גדולות מאוד, עד עכשיו קופת-חולים לאומית לקחה על עצמה

מה שקשור בחצרות יסף. כאשר אנחנו מדברים על גבעת המטוס, מי לוקח את זה

על עצמו? לא בהכרח זו תהיה קופת-חולים לאומית. האם אנחנו צריכים ללחוץ

על משרד הבריאות לתת את המשאבים הדרושים שהם עודפי משאבים לקופת חולים

מסוימת, למקום מסוים? בוא תצייר לנו את המפה.

תנוד צמיר; לפני שאני נכנס לפירוט התקציבי, אני אתן

איזושהי תמונת מצב ומה התכנון שלנו לשבועות

הקרובים.



סדר הגודל של אלה שנשארים באדיס הוא כ-1,500 נפש. זה המצב, כולל, ההגעה

האחרונה של יום ראשון האחרון. בקצב הזה, כפי שאמרה היושבת-ראש, תוך כמה

חודשים באמת יגיעו כולם, כל מי שנמצא ברשימות.

מנקודת המבט של היערכות גורמי הקליטה השונים, ובכוונה אני אומר גורמי

הקליטה השונים, וזה בהמשך לדיון שהתקיים בוועדה, קיבלנו מרכז קליטה

מהסוכנות היהודית, מרכז הקליטה "תפוז" בנהריה, והתחלנו כבר לאכלס אותו

ביום ראשון האחרון. אפשר לאכלס שם כ-250 אנשים. הראשונים כבר יגיעו

ביום ראשון הקרוב, ויש לנו מבחנים מי מגיע לשם. זה בהחלט בסיס אכלוס

חדש וטוב, ואנחנו מברכים עליו. היינו שמחים לקבל עוד איזה מרכז- קליטה

או שניים, אבל בינתיים זה מה שקיבלנו, וגם זו התקדמות.

גבעת המטוס ירושלים - בהמשך לדיווחים שמסרתי כאן, העסק מתקדם, והייתי

אומר שהוא מתקדם אפילו יפה. נוצרו כל החיבורים וכל צוותי העבודה

המשותפים לעיריית ירושלים ו"עמידר" עובדים בקצב מואץ על שיפוץ

הקרוואנים, שחלקם כבר הגיע לאתר; והתכנון שלנו הוא להתחיל לאכלס את

האתר בשבועות הקרובים, ותוך שבועיים עד שלושה שבועות להתחיל להפנות לשם

משפחות.
חנן פורת
אני רוצה להציע שנצא לביקור בגבעת המטוס.

חנוך צמיר; זה לגבי גבעת המטוס. זה בהחלט בכיוון נכון

ובתנופה סבירה.

בכל-זאת אנחנו צריכים עוד אתרי קליטה נוספים. אנחנו בשיחות עם מספר

מועצות אזוריות, שכרגע לא אפרט אותן. התחלנו, כפי שזכור לכם, בבת חצור,

וזו הייתה אלטרנטיבה ראשונה מבחינתנו, ולאור כל הדיונים הראשונים השתנה

סדר העדיפויות; וכרגע בת חצור, כפי שאני רואה את התמונה, היא לא

בעדיפויות הראשונות. אם לא תהיה בררה, איזשהו מספר קטן בכל-זאת נפנה

לשם, אף על פי שאנחנו עושים מאמצים לא להגיע למצב הזה. לכן אני לא אדבר

על בת חצור.

בהמלצת הוועדה בחנו שנית את עניין גבעת כוח, חצרות כוח, מזור מרו שאנשים

מכירים; וכפי שצפינו, לצערי, תשובת משרד השיכון הייתה שלילית בפעם המי

יודע כמה; וגם התאגדויות של חלק מחברי הוועדה, למיטב ידיעתי, לא

הועילו, וחבל; כי על-פניו זה אתר קליטה טוב שנותן תשובות בהרבה מאוד

תחומי קליטה שרצינו, בעיקר אל מול החינוך הממלכתי-הדתי באזור ואל מול

היכולות להגיע לבית-החולים קפלן, שאגב, אתמול חגג את פתיחת המרמז הארצי

לטיפול במחלת האיידס. האתר הזה מבחינתי לפחות ירד מעל הפרק, ואני לא

יכול לבנות עליו שום תכנון.

מזה שבועיים אנחנו בשיחות עם המועצה האזורית עמק חפר, כדי להחיות שנית

את האתר שאנחנו קוראים לו חצרות חפר. כבר היו מספר מפגשים, {על: פניו יש

נכונות עקרונית של המועצה שהיא חיובית, אבל היא צריכה להיות מלווה

בחבילה תקציבית מאוד ברורה, מאוד מדויקת ומאוד מחייבת. כרגע אנחנו

בעיצומו של התהליך הזה עם משרד האוצר, ועוד לא סיימנו אותו. אני מקווה

שנצליח, אבל אני לא בטוח.

מכאן אני עובר לשאלה היותר ספציפית של היושבת-ראש לענייך המערך

התקציבי. אני מדבר בשם הוועדה הבין-משרדית, שהגישה דוח מאוד מפורט כבר

בספטמבר 1997, ושם הוגשו כל הצרכים התקציביים של כל המשרדיים בצורה



המפורטת ביותר; ולשאלתך, היושבת-ראש, אני באמת צפיתי שהדיון יהיה

אינטגרטיבי מול משרד האוצר, כי יש בו איכויות אחרות; ואז תבוא באמת

התמונה הכוללת, ואתה יודע איפה ללחוץ יותר ואיפה לוותר, על-פי הצורך

כמובן. לצערי, לא הצלחנו להגיע לדיון האינטגרטיבי הגדול על-פי התכניות

שהגשנו בזמנו, ולאחר מכן הגשנו חלופות תקציביות נמוכות יותר. אגב,

כשאני אומר נמוכות יותר, אני מדבר על עשרות מיליוני שקלים. אחר-כך

הגשנו כל מיני חלופות נמוכות. הנמוכה ביותר הייתה 40 מיליון שקל. אבל

הדיון האינטרגטיבי שאני רציתי להגיע אליו, ולכן השקענו בו הרבה מאוד

שעות, חלק מהחברים שעשו את זה יחד איתי יושב כאן, לצערי לא הצלחנו

להגיע אליו.

למה כן הצלחנו להגיע. הצלחנו להגיע? למה שאני קורא מימוני ביניים,

כמובן בהסכמת אגף התקציבים באוצר. ומימון הביניים הבולט שהופשר וכבר

נמצא בפעולה זה מימון הביניים מול משרד הקליטה, שנותן תשובות אל מול
שתי מטרות
הוא מיועד בראש ובראשונה לשיפוץ הקרוואנים דרכנו אל

"עמידר", ולכן "עמידר" יכלה להיכנס לפעילות מאוד מואצת של שיפוץ

הקרוואנים. מימון הביניים בנתיב השני שלו נותן לנו אפשרויות, וגם אותן

אנחנו כרגע מקיימים, להגיע להתקשרויות מול הרשויות המקומיות או מול

הסוכנות היהודית, שאיתם כבר יש לנו הסכמות, ואנחנו ממש בימים אלה בשלב

של חתימת החוזים על המפרט התקציבי שלהם, כמובן, אל מול עיריית ירושלים,

אל מול הסוכנות היהודית, אל מול חצרות חפר, אם נגיע לזה. לצורך הכללי

הזה הופשרה לנו מסגרת של 15 מיליון שקלים, והיא כבר קיימת, היא שמישה,-

וכפי שאמרתי היא הולכת אל כיוון השיפוצים ואל כיוון ההסכמים שלנו מול

הרשויות, וזה עובד באור ירוק של אגף התקציבים.

מאחר שראינו שהדיון המקצועי-אינטגרטיבי לא מתקיים, הגענו להסכמה עם אגף

התקציבים שהוא או המשרדים המקצועיים כמו חינוך או בריאות, עבודה

ורווחה, דתות, גיור, וכל מי שנוגע לעניין, יפתח בקו קצר כזה של משא

ומתן מול אגף התקציבים אל מול צרכיו הוא. זאת גם כדי לקבל מימון

ביניים, כי הצרכים כבר צועקים וקיימים, ופשוט צריך לתת תשובות

תקציביות; ולזה אגף התקציבים היה מוכן, והוא פתח את הדלת. כמובן שמדובר

בתקציבים נוספים מעבר לתקציב הקיים, וזה ברור לאגף התקציבים, ועל-בסיס

ההבנה הזאת מתנהלים הדיונים. עד כמה שאני מעודכן ממש לימים האחרונים,

אני יודע שכבר במשרד החינוך המכניזם הזה עובד, ויוחנן בן-יעקב יפרט

אולי יותר ויאמר לאיזה רמה של סיכומים כבר הגיעו. אני הפניתי ופניתי אל

כל נציגי המשרדים שהיו שותפים בוועדה הבין-משרדית כדי שייכנסו לתהליך

מואץ מול אגף התקציבים, כדי לעשות את הדיון הקטעי הזה אל מול מימוני

ביניים, עד לסיכום מלא של תכניות גדולות יותר וארוכות טווח.
יחזקאל לביא
אני רוצה לציין שני דברים. בתקציב משרד

הפנים ישנו תקציב לקליטת עלייה ברשויות

המקומיות, שזה חלק ממה שאנחנו קוראים - מענק קליטה - והוא בא לכסות את

החלק היחסי מאי-גביית ארנונה מאותם עולים, ועל-ידי כך להשלים להוצאות

הרשות. בסופו של דבר, בחלק גדול מהמקרים, עולים שמגיעים, הפלשמורה או

עולים קווקזיים ואחרים, ישנה גם בעיה מתמשכת, שהיא לא רק הטיפול

העכשווי, והיא כוללת גם את העובדה שהם לא משלמים לא רק את הארנונה, אלא

גם לא את המים; ולרשות המקומית יש הוצאות מעבר לזה. הרשויות המקומיות

אומרות, ובצדק, שיש להן התחייבות ממשרד האוצר, של שר האוצר, שנתן הצהרה

שכל מטלה חדשה המוטלת עליהן תכוסה. כיוון שמדובר פה במטלה חדשה, קרי

במטלה שלא תוקצבה בשנים עברו, יש פה עניין של הוצאה כספית. יש לזכור גם



שגם בבת חפר וגם אם יחליטו על אתר אחר, כל אתרי הקרוואנים מבחינת

התשתיות שלהם, קרי התשתיות של הרשות, ביוב, סילוק שפכים של הביוב,

הסדרת מערכת חשמל והמדרכות במקום, חייבים שיפוצים ניכרים, ויש צורך

לכסות אותם. כל הדברים האלה מגיעים לסדר עלות שסיכמנו עם מנכ"לית משרד

הקליטה ועם חנוך צמיר שיש סכום שצריך להעמיד אותו. אנחנו לא שמענו

ממשרד האוצר שהוא מעמיד לנו את הסכום הזה בשלב זה.
הי"ור נעמי בלומנטל
הסכום הזה אמור להיות מול כל רשות ורשותו

יחזקאל לביא; מול כל רשות ורשות. אנחנו קוראים לזה פר

קפיטה. אנחנו נותנים לפי ראש שמגיע. יש לנו

נוסחה מתמטית שמחלקת את התקציב הזה. יש צורך בתגבור בנוסחה המתמטית,

כדי שנשלים מעבר למה שנותנים לעולים אתיופים רגילים, משהו בסדר גודל של

1,700 שקל לעולה, לנפש. זה לשנה עד סוף הקליטה. הווה אומר, כל שנה, כל

עוד הוא לא עבר למגורי קבע, וכל עוד הוא לא נקלט, הסכום הזה ניתן.
חנן פורת
מה סכום התגבור לפלשמורה בשנה הקרובה?

יחזקאל לביא; כרגע מה שאנחנו צריכים זה משהו בסדר גודל של

שלושה וחצי מיליון שקלים שהם חסרים.

היו"ר נעמי בלומנטל; אתם מרכזים את זה במשרד הפנים או כל רשות

מגיעה לחוד לאוצר?

יחזקאל לביא; לא. כל רשות מגיעה אלינו. אנחנו עומדים מול

משרד האוצר.
יוחנן בן-יעקב
אני אומר מילת הקדמה אחת. זה לא סוד שבשביל

משרד החינוך העניין הזה היה הפתעה מוחלטת.

כשהעולים היו בחצרות יסף, מישהו נזכר לצלצל ולהגיד למה אנחנו לא

נערכים. זה קצת מצער, אבל זאת העובדה, וזה בערך היה התהליך.

היו"ר נעמי בלומנטל; חבל שלא היית כאן.

יוחנן בן-יעקב; לא, אני הייתי כאן, אני שמעתי על התכניות,

ואני הייתי שותף לוועדה. היינו בכל הישיבות

האלה, כולל בכל הישיבות אצל חנוך צמיר, והשתתפנו בגיבוש המסמך של

הוועדה הבין-משרדית, שהכלל היסודי שלה היה שתהיה גם תשובה תקציבית.

התהליך היה הפוך.

לעצם העניין, הבעיה הראשונה הייתה קליטת ילדים בפנימיות. כפי שידוע, יש

קיצוץ בהיקף קליטת התלמידים בפנימיות בכלל; והיה סיכום ראשוני עם אגף

תקציבים באוצר על קליטת מאה תלמידים בפנימיות באופן מיידי, אלה שפשוט

לחצו על האתר שם,- והייתה החלטה מיידית להוסיף שם 16 כיתות לימוד על-מנת

לאפשר בכלל לילדים האלה ללמוד. התהליך של בניית כיתת לימוד והצבתה

בקרוואן לוקח כמה שבועות טובים, ובינתיים פשוט אין, פיזית אין. היום זה

בתהליכי שינוע אל האתר והתארגנות.

בפועל, משרד החינוך הגיש לאגף התקציבים באוצר תכנית שמגיעה לכ-20

מיליון שקל לשנת הלימודים תשמ"ח בלבד, שמדברת על קליטת ילדים, כמאה



ילדים בפנימיות עליית הנוער, אלה שעוברים את תהליך השלב הראשון של

הלימודים בתוך האתר, שעות לימוד לגני ילדים, לבתי-ספר יסודיים,

לבית-ספר על-יסודי, עם תכניות בסיסיות ביותר כמו תכנית אתגר ועוד משהו

לתכניות הקיץ. זה המינימום הכי מינימלי.
נעמי חזן
על כמה ילדים אתה מדבר?

יוחנן בן-יעקב; אנחנו מדברים על 300 ילדים בגני ילדים בשלב

הראשון, על אלף ילדים בבית-ספר יסודי, ועל

כ-500 תלמידים בגילאי התיכון. הנתונים הם לפי הוועדה הבין-משרדית.

חנוך צמיר; אלה הם נתונים שהם הנגזרת של ה-4,000. אלה

מסמכי היסוד של הוועדה. כשהיא עבדה, היו

עדיין 4,000 בקומפאונד.

יוחנן בן-יעקב; אני חייב לומר שיש מבחינת משרד החינוך כמה

נעלמים גדולים. האחד - כמה מתכוונים להגיע.

שנית - לאן הם מתכוונים להגיע; ואני רק אתן דוגמה אחת. אם ילדים יושבים

בחצרות יסף וצריכים משלב מסוים להיות מוסעים - אתמול היה דיון כאן

בוועדה אחרת על נושא ההסעות - למרחק גדול, זאת עלות מאוד גדולה. אם

מביאים אותם למקום שמערכת החינוך בו חזקה וההסעה היא קרובה מאוד,

העלויות הן אחרות לחלוטין. מבחינתנו, יש שורה של נעלמים שלא הצלחנו

לקבל תשובה עליהם, לכן אמרנו שהוצאות המינימום, המינימליות, על-פי

הנתונים שקיבלנו בוועדה הבין-משרדית, שזה היקף האוכלוסייה שעתידה להיות

פה עד סוף מרץ, על-פי הנתונים האלה שקיבלנו ממשרד הקליטה, הכנו תכנית.

חלק מהילדים האלה כבר פה בארץ, חלק נכבד מהם אפילו, והתהליך הוא תהליך

שמשתנה כל יום. לכן לקחנו הערכה. נדמה לי שאז דיברנו על 3,600 על-פי

חלוקה גילאית ברורה שהוצבה בפנינו, ועל-פיה עשינו את ההערכות, ואני

אומר שהן המינימליות שיש.

אליעזר זנדברג; מה הייתה ההערכה שלכם או ההוצאה שלכם בשנת

1997?

יוחנן בן-יעקב; לשנה מלאה, 60 מיליון שקלים. ב-20 מיליון של

שנת תשנ"ח לא נכנסו כמה דברים מאוד

בסיסיים.
נעמי חזן
ה-60 מיליון זה לפלשמורה?

יוחנן בן-יעקב; ל-3,800 או 3,400 שלקחנו אז בגלגול הראשון.

לקחנו את זה בשני שלבים.

אליעזר זנדברג; משתו כאן לא ברור לי. אתה מתוקצב כל שנה

על-מנת לבצע מדיניות שהיא רלוונטית לאנשים

שנמצאים במדינת ישראל. האנשים האלה שהיו במדינת ישראל בשנת 1997, בוא

נאמר שחלקם עד יוני או יולי 1997, הם כאן. תוקצבת, ומן הראוי היה

שתתוקצב הלאה כדי לטפל בהם, כי הם כאן. אני חושב שהבעיה המרכזית שלנו

זה הדיון בשאלה כיצד אנחנו מוצאים ומאתרים מקורות כספיים על-מנת לטפל

באנשים החדשים שמגיעים.



השאלה שלי אליך היא לכמה כסף זקוק משרד החינוך על-מנת לטפל באנשים

הנוספים שמגיעים. אולי החשבון הפשוט הוא לבוא ולומר שאלה שכאן, ההוצאה

הכספית לגביהם היא כך, ומכאן ההפרש שיהיה עבור האנשים הנוספים.

יוחנן בן-יעקב; יש תשובה פשוטה מאוד. ממשלת ישראל לקחה

בחשבון ירידה בהיקף העלייה בלפחות עשרה

אחוזים, ואולי קצת יותר מזה, כי העלייה מברית-המועצות יורדת. יש עלייה,

מעט, אבל היא יורדת. לכן כל תקציבי העלייה ירדו. הייתה ישיבה של ועדת

שרים לעלייה וקליטה שדנה בנושא קליטת בני הפלשמורה; ושם התקבלה החלטה

ברורה שקליטתה של אותה קבוצה שעתידה להגיע מהקומפאונד תתוקצב בנפרד

ושהמשרדים לא יגישו את זה כעלייה רגילה שלהם. זאת אומרת, תנתקו את זה,

תראו את זה כקבוצה נפרדת.

נוסף לזה, משרד החינוך מקצה משאבים ליוצאי אתיופיה בכלל. אין להם שום

פרופורציה לשום קבוצת עלייה אחרת.

אליעזר זנדברג; עדיין 1,800 אנשים שאמרת שאתה זקוק בשבילם

ל-20 מיליון, כמה מתוכם צפויים וכמה מתוכם

כבר פה ולמעשה לפחות היו אמורים להיות מתוקצבים במסגרת התקציב השוטף?
יוחנן בן-יעקב
אף אחד לא היה מתוכנן להיות מתוקצב, משום

שכל העלייה מאתיופיה, להוציא מספרים מאוד

מאוד קטנים, פחות או יותר ירדה למינימום בתחילת שנת 1997, לפני

כשמונה-תשעה חודשים, ומדובר בקבוצות מאוד מאוד קטנות. הקבוצות האלה

נבלעו בתקציב, ומדובר בכשישים בחודש, ולא לקחו אותן בחשבון. לכן כל הגל

הזה הוא גל בלתי מתוקצב מבחינת משרד החינוך, וזאת הייתה החלטה של ועדת

שרים, שאמרה שיתייחסו לזה כגל בלתי מתוקצב לחלוטין. מכיוון שכל קליטת

העלייה - תקציבה ירד מאוד, למשל כל אולפני חינוך מבוגרים, מכיוון

שהעלייה מברית-המועצות יורדת מאוד, הורידו באופן משמעותי את תקציב אגף

חינוך מבוגרים, שצריך עכשיו להתנדב עם אוכלוסייה של כ-1,800 מבוגרים,

שצריכים לפתוח עבור כולם אולפנים. יוצא אתיופיה מקבל אולפן כפול מיוצא

ברית-המועצות בהיקפו, במשך הלימוד בו, ובהיקף התלמידים בתוכו. לכן כל

הדברים האלה למעשה אינם מתוקצבים במערכת של תקציבי משרד החינוך.

ההערכה שלנו אמרה, על-פי ניתוח מאוד מדויק, שבשנת תשנ"ח, היא השנה

הנוכחית, יש לנו למעשה חצי שנת פעילות, כולל תכניות הקיץ, על-פי פירוט

של כך וכך ילדים, כך וכך ילדים במועדוניות יום, כך וכך כיתות אולפן

לחינוך מבוגרים, וזה בהיקף של כ-20 מיליון שקל לשנת תשנ"ח. לגבי שנת

הלימודים תשנ"ט, אם אנחנו מתייחסים לזה כשנה מלאה, זה סדר גודל של 60

מיליון. אני מדגיש שיש שאלות שאני לא יודע לתת עליהן תשובה היום. אם

כולם יישארו בחצרות יסף ויבחרו בחינוך הממלכתי-דתי, כפי שאתמול הוכרז

שם בוועדת החינוך של כנסת, זה אומר הסעות מאוד גדולות. אין לנו שום

עניין שבית-הספר בחצרות יסף יהפוך להיות בית-ספר קבע, אנחנו מעוניינים

ככל האפשר מהר להוציא את הילדים למערכת החינוך החיצוני. לעומת זאת, אם

מביאים אותם לגבעת המטוס בקבוצה מאוד גדולה, הסעות בתוך ירושלים במערכת

מאוד חזקה, יש להן עלויות אחרות. יש גם שאלה של אגרות חוץ. ילד שיוצא

מרשות מקומית אחת לשנייה, יש עליו אגרות חוץ מאוד גבוהות. אם הוא גר

בירושלים בגבעת המטוס, לומד בירושלים, כל ההוצאות האלו לא קיימות בכלל.

זאת אומרת, יש הרבה נעלמים מבחינתנו לגבי שנת הלימודים תשנ"ט. לכן



חילקנו את זה לשנת תשנ"ח, לה אנחנו צריכים לתשובה מיידית, ותשנ"ט שאז

צריכים לקבל תשובות ברורות, ובהתאם לזה נגיש הצעת תקציב.
אליעזר זנדברג
מה העמדה שלכם לגבי האתרים החלופיים

האחרים?
יוחנן בן-יעקב
אנחנו הבהרנו אותה בוועדה באופן מאוד מאוד

ברור וגם בחדר הזה לפחות פעמיים. עמדתנו

הייתה להיצמד לדיווחי דוח מבקר המדינה משנת 1985. יש דוחות רצופים של

מבקר המדינה האומרים את הדבר הבא: ריכוז יוצאי אתיופיה באתרים מרוכזים

רוויי עולים באזורים שמערכת החינוך בהם חלשה פוגע פגיעה משמעותית

בקליטתם ובהתערותם בחברה. המבקרת אחת לשלוש-ארבע שנים מצטטת את עצמה

ועוד מוסיפה וכותבת שהמצב החמיר.
נעמי חזן
אני רוצה לשאול שאלה מעשית. אתה יכול לתאר

איזה פעולות נעשות עכשיו בשטח מבחינת החינוך

היום-יומי?

יוחנן בן-יעקב; בית-הספר בחצרות יסף קולט את כל הילדים.

בימים אלה יוצאים מאה ילדים מפנימיות,

מסיעים לשם 16 קרוואנים על-מנת פיזית לקיים כיתות.

נעמי חזן; מסיעים ברגע זה?
יוחנן בן-יעקב
אני לא יודע. זה בוודאי המועצה תדע, אבל יש

אישור ל-16 כיתות קרוואנים על-מנת שיהיה שם

מקום. חנן פורת אומר שזה דבר מצוין, ואני מקבל שזה דבר מצוין, אבל צריך

להבין שבפרוצדורה של מדינת ישראל בין הרשויות השונות, להציב קרוואנים

לוקח זמן. אם אתה מביא קודם את הילדים, ואחר-כך מתחיל לטפל בכלל בגיוס

הקרוואנים, זאת התוצאה.
חנו פורת
בדבר אחד הם היו מאוד מתוכננים משרד השיכון

והאוצר. קודם כול, לא מעבירים יותר

קראוואנים לשום מקום, לא להתיישבות, לא בתוך הקו הירוק ולא מעבר לקו

הירוק, וזאת משום שהכול מגויס לנושא של האתיופים.
יוחנו בן-יעקב
אילו יכולנו לעשות את זה מראש בצורה מבוקרת

יותר, בוודאי שהטיפול היה מקדים.
היו"ר נעמי בלומנטל
רציתי לשאול מה הפרופיל של האוכלוסייה.

חנוך צמיר! יחסית מעט קשישים ובדרך כלל הם מצורפים אל

משפחות צעירות, והרבה ילדים, כמו ששמענו.

שלמת מולה; משפחות עם מעל שמונה ילדים. יש לנו בסביבות

85 משפחות עם מעל שישה ילדים. יש לנו דיווח

מדויק שנוכל להראות לכם.
אליעזר זנדברג
אתה אומר שבעצם כאשר מביאים אנשים נוספים

אנחנו מממנים את האנשים שנמצאים כאן כבר



לפחות שנה, כי הלא לפחות מחצית מהמספר שנקבת נמצא כאן כבר שנה, ואתה

אומר שלא תוכנן לתקצב אותם בכול. זה נראה לי קצת לא הגיוני.
אברהם נגוסה
אני רוצה להוסיף שאלה. חילקו לנו כאן את

הגרף. אנחנו יודעים שהמספר גדל, וזה נעשה

בחודשים האחרונים, אבל לפני כן אנחנו רואים שהייתה עלייה. איך זה שלא

קיבלתם תקציב אם כל הזמן הייתה עלייה?
מנחם ולדמן
חלק הגיעו בשנה הקודמת, ורק היום יש להם

פתרון.
יוחנן בן-יעקב
כאשר העלייה הייתה בהיקף קטן, משרד החינוך

קלט אותם בלי בכלל לתבוע תוספות תקציביות,

וזאת כדי לא לעשות רעש סביב העניין. כאשר אתה במסה קריטית מסוימת יוצר

מצב שבית-ספר שעובד עם 150 תלמידים, תוך חודש-חודשיים צריך לקלוט עוד

400 ילדים, אתה יוצר מצוקה על כל המערכת.
נעמי חזן
בנובמבר ודצמבר בלבד, לפי הנתונים האלה,

הגיעו כ-800 ילדים. השאלה מה נעשה איתם.
יוחנן בן-יעקב
הם נקלטו. הם ישבו שלושה-ארבעה חודשים .

בחצרות יסף, אחר-כך יצאו לבתי-ספר באזור

ונקלטו באופן פתוח. מתי היו העצירות הגדולות? כאשר התברר בחצרות יסף

שמספר הילדים שמגיעים ומיועדים להיקלט בפנימיות הוא בהיקף של 400-300,

ובו זמנית הבית הזה קיבל החלטה, אמנם בחדר אחר, על קיצוץ של 700 ילדים

בפנימיות עליית הנוער. שני הדברים האלה ביחד יצרו פקק בנושא קליטת

ילדים נוספים בעליית הנוער. זה ברור לגמרי.
חנן פורת
אני רוצה להתייחס באמת לסוגיות הקונקרטיות

של קליטת העולים מבחינת ההיבטים התקציביים

שהייתה לי הרבה מעורבות בהם, אבל לפני כן אני מרשה לעצמי לומר איזשהו

ביטוי של הרגשה אישית.

אני הייתי לפני קרוב לשנה באדיס אבבה, זה היה ערב פסח תשנ"ז, וראיתי

מצד אחד את המצוקה הגדולה, את הציפייה, ובעיקר את המפעל הגדול, שאני

אומר שגם על רקע קליטת יהודי אתיופיה, אין דומה לו. בקומפאונד באדיס

אבבה, אנשים שעברו ממציאות מנותקת לגמרי, חלקם אפילו מגלגולים של נצרות

וכדומה, לשיבה ליהדות בתהליך ממושך של למעלה משבע שנים. כשאתה עמדת שם

וראית כיצד אנשים מתפללים, קוראים "שמע ישראל", קוראים בתורה, את מערכת

החינוך המפותחת המדהימה שנעשתה שם בתנאים תת-אנושיים, באמת היה ברור לך

שהמציאות הזאת חייבת לשוב ארצה. לעתים נדירות אדם עומד - ואני אומר את

זה גם כחוויה אישית - מול אנשים ומבטיח להם, בלי שאתה יודע אם יש לזה

כיסוי מלא; אתה לפחות מבטיח שתעשה כל אשר לאל ידך. הייתי שם עם חברנו

אברהם נגוסה, ואתה אומר להם שבעזרת השם, בשנת היובל הזאת תשובו איש אל

אחוזתו ואיש אל משפחתו. שנת היובל למדינת ישראל היא השנה, ובעזרת השם,

בשנה הבאה בירושלים, תגידו כשאתם מסובים בליל הסדר כאן בארץ-ישראל.

כמובן שאתה מסייג את הדברים עם כל הזהירות הראויה, כי לא הכול בידך,

ובחסדי השם יתברך והשליחים הנאמנים של ריבונו של עולם, זה בסך הכול

מהלך שהוא מהלך של קיבוץ עם ישראל, והשליחים הנאמנים שיושבים כאן סביב

השולחן - הוזכר כאן ארגון "נאקוטג"' והוזכרו החברים שעושים עבודה מסורה



- ובעזרת השינוי הדרמטי, ואני רוצה לומר זאת ברשות יושבת-ראש הוועדה,

השינוי הדרמטי במשרד הפנים עם כניסתו של רפי כהן, באמת אנחנו ניצבים

היום במצב שאנחנו יכולים לראות לנגד עינינו את החזון מתגשם, וזאת הרגשה

עצומה שאתה מרגיש כדוגמתה לעתים נדירות, ואפילו בפרק זמן כל כך מרוכז.

אני סובר שמלכתחילה באמת הצדק היה עם יוחנן בן-יעקב. אילו מדינת ישראל

הייתה נערכת כראוי, וכך רצינו שיהיה, וכך היה כאשר ישבנו מול הוועדה

בראשותו של השר נתן שרנטקי וכשהוטכם על תכנית העבודה, הייתה הממשלה

צריכה לאשר את התקציב, לשבץ אותו; ואז, בעקבות זה, הכול היה נעשה טוב

יותר. מי כמונו יודע שכל מדינת ישראל עובדת מאז היווטדה בשיטה של מכבי

אש ליגה די. מה לעשות? זאת המציאות. במציאות כזאת, אילו היו ממתינים

לשלב שבו יאושרו כל התקציבים וכדומה, אז הם לא היו מגיעים הנה עד היום,

ומי יודע כמה היו מתוטפים שם לשורה הארוכה של הקברים באדיט אבבה. היינו

שם בבתי הקברות וראינו את הקברים של האנשים שמתו שם מתת-תזונה ובמציאות

של מחלות, ולאן הם הגיעו, עד איזו חרפת רעב הם הגיעו, כפי שטופר כאן,

ובאיזה תנאים הם היו.

לכן היה ברור לנו שמוכרחים ללכת בדרך הזאת של "נעשה ונשמע", אבל כאן

הדבר הרלוונטי לדיון. רובם המכריע כבר הגיע ארצה, ויש עוד 1,500 עד

2,000 שאמורים להגיע - אני אומר עד 2,000 כי אני יודע שיכול להיות

שיהיו עוד איזה מקרים מטוימים שיצטרכו להתמודד איתם, אבל זה טדר הגודל,

ואל ננפח את המטפרים למטפרים אטטרונומיים. חלק מהטיפור של הוועדה היה

באמת טגירת הקומפאונד, ועל זה כל הגורמים האחראיים נותנים את הדעת,

ואלה לפעמים דברים לא פשוטים, כי כאשר יש שמועה שהנה עולים ארצה, אז

באופן טבעי המחנה הזה יכול להתמלא מחדש, והדברים האלה מטופלים בצורה

אחראית מאוד, דווקא חלקם על-ידי יוצאי אתיופיה עצמם. אני אומר שבמצב

כזה, עכשיו מדינת ישראל צריכה להיערך לדבר לא רק עם תשובות מן היד אל

הפה.

אני ישבתי על זה עם הממונה על התקציבים, דוד מילגרום, ובעקבות זה ישבתי

גם עם שר האוצר עצמו. יתר על כן, בישיבת הנהלת הקואליציה שהייתה בלשכתו

של ראש-הממשלה העליתי את הדבר הזה בצורה הכי חריפה ואמרתי שעכשיו

מוכרחים ליישר קו ולטדר את הדברים בצורה כוללת. אמנם נכון, הטכום הזה

של 110 מיליון שקלים שהוצע כאן, גם לטעמי נראה טכום מופרז, אבל אני לא

אתווכח על העניין הזה וגם לא אכנט לאותם ניואנטים שהוצעו כאן, אבל

לפחות המינימום בשלב ראשון, שזה גם כן לא הטכום הכולל, של טדר גודל של

בין 40 ל-50 מיליון שקל, צריכים להיות מתוקצבים מראש, שלא יהיה מצב שבו

כל משרד מהיד לפה יצטרך להיאבק על עוד קרוואן או על עוד תקן לגבי הנושא

הזה של עליית הנוער, אלא שיהיה צדק בעניין.

נכון לעכשיו, כפי שצוין כאן על-ידי חנוך צמיר, הטכום הראשוני שניתן

למשרד הקליטה לצורך שיפוץ המחנה והוטפת דברים ניתן בטדר גודל של 15

מיליון שקלים, ואנחנו כעת נמצאים לקראת הטיכום הטופי גם בקשר למשרד

החינוך, כפי שהוצג כאן לגבי הנושא הזה של התקנים.

אני לא יודע בדיוק איפה עומדים הדברים לגבי הנושא הזה של משרד הבריאות,

כי הבנתי ששם עדיין הדבר הזה לא נטגר טופית, אבל אני אומר שוב שלא יהיה

טוב אם על כל צעד נוטף נצטרך להידפק על הדלתות ונצטרך לחפש כל מיני

דברים. מוכרחים לקבוע בתור חלוקה לטדר גודל של שנתיים-שלוש את הטכומים

חטבירים. אמרתי את זה לראש-הממשלה.



הדבר הזה שהוא באמת בשורה כל כך יפה, כל כך גדולה, שי למדינת ישראל

בשנת החמישים שלה, יכול בגלל הבעיות התקציביות להפוך עוד פעם לנושא

שהוא מרירות והפגנות ודברים כאלה, שיהיו כאלה שאין להם את בית-הספר

המתאים ושאין להם הסידורים הנאותים, ושוב ניווכח איך יש לנו הכישרון

להפוך כל הצלחה אחר-כך למין תדמית של כישלון. אני לא מדבר על כך שיש כל

מיני אנשי תקשורת, וזה מאוד מאוד מכביד, ואני מוכרח לומר את הדברים

האלה. יש אנשי תקשורת שיש להם עניין לחפש כל הזמן את תחלואיה של הקליטה

הזאת. אז עיתון "הארץ" מפרסם על אנשי פלשמורה מלפני חמש או עשר שנים

שהגיעו ארצה, שהם הולכים לכנסיות נוצריות.
אליעזר זנדברג
לפי עיתון "הארץ" 75 אלף בני פלשמורה עדיין

בדרך לאדיס אבבה, וזה כבר שלוש שנים,

חנן פורת; לא אנקוב בשמותיהם, אבל זאת הוצאת לשון הרע.

למי שקרא את הכתבה הזאת בעיתון "הארץ" אומר

שמדובר על כאלה שנמצאים כבר חמש או עשר שנים בארץ, יכול להיות שיש

ביניהם בודדים כאלה שהולכים לכנסייה נוצרית פה בירושלים. שניים-שלושה

אנשים תפסו, ואת זה הם רוצים לפרסם. מפרסמים את זה עכשיו על רקע העלייה

הזאת של חבריה שעברו שבע שנים שיבה ליהדות, וכשאני פונה אל המוסדות

שלנו בבקשה לקלוט את עולי הפלשמורה, אומרים לי שקראו בעיתון שהם נוהגים

מנהגים של נוצרים, שהם הולכים לכנסיות. זאת אומרת, יש כישרון כזה להרע.

כנ"ל, לצערי הגדול, בקשר להודעות ולדיווחים שכאילו אמרו שאנחנו כבר

מילאנו את חלקנו, מדינת ישראל כבר הגיע לסיומה, ועכשיו העדין הפוסט

ציוני, ואנחנו לא צריכים להוסיף ולקלוט. חנוך צמיר יודע, ואין צורך

לפרט את הדברים, שיש, ברוך השם, האצות בכל רחבי הארץ. נרתמים לנושא הזה

של קליטת העלייה ושל קליטת בני הפלשמורה, וברוך השם, באמת עיריית

ירושלים הייתה נכונה ללכת לעניין הזה של גבעת המטוס, וצריך לציין זאת

לשבחה, מפני שהיו לה תכניות אחרות לגבי גבעת המטוס לגבי בינוי קבע שם,

והיא הייתה מוכנה להשהות את זה. כך גם לגבי נהריה. אבל כרגיל אצלנו

נוהגים תמיד להבליט רק את הרע ורק את הדברים השליליים. אני אומר שפה

צריך לשים את הדברים על השולחן.

אני רוצה להציע שתיים-שלוש הצעות לסיכום. אני רוצה להדגיש שאנחנו

מוכרחים לקרוא למשרד האוצר יחד עם המשרדים הרלוונטיים לדבר לסגור עכשיו

על נושא של תקציב על-פי ההצעה שגם הציע שר הקליטה, על תקציב מינימלי של

50-40 מיליון שקלים שיוועדו לשלב הראשון של הקליטה לכל המשרדים השונים

הנוגעים בדבר. האמן לי, שכאן נלקחו כבר בחשבון ההערות שאתה אמרת.

כלומר, לא מדובר פה בסכומים פנטסטיים אלא בסכומים מאוד סבירים. לוועדת

הקליטה יש משקל, אם תהיה פנייה לראש-הממשלה ולוועדת שרים לענייני קליטה

ולמשרד האוצר, לסגור את העניין הזה.

השאלה היא לא רק שאלה כספית. השאלה היא איך האנשים נקלטים הן במקומות

השונים ובעיקר איך הם נקלטים במוסדות. ייאמר לשבחו של מרכז ישיבות בני

עקיבא, יצא מכתב מטעם הרב חיים דרוקמן שהוא ראש מרכז ישיבות בני עקיבא

אל כל המוסדות שלנו, גם הישיבות, לקלוט את התלמידים, בעיקר את תלמידי

התיכון. לא מדובר כאן בהיקפים גדולים, אבל מדובר על לקלוט אותם במוסדות

שאני אקרא להם היוקרתיים, כדי שלא יהיה מצב שבו רק במוסדות אופייניים

לעליית הנוער, שלפי טיבם גם הרמה בהם היא פחותה, ייקלטו התלמידים. אני

ראיתי דוח עם נתונים מאוד קשים לגבי העניין הזה של עליית אחוז הפשיעה

והנשירה בתוך המערכות של יהודי אתיופיה, ובמידה מסוימת זה נזקף



לחובתנו, עם כל המאמץ שנעשה. אני חושב שבאמת מדובר כאן על אותם בני

הפלשמורה שהם למדו יהדות במשך התקופה הזאת והם חיים כיהודים לפי תפיסתם

לכל דבר, והם הרבה יותר פתוחים, ואתגר גדול של החינוך הדתי,

הממלכתי-דתי, הוא לקלוט אותם, אבל בתנאי שהקליטה הזאת תיעשה בפריסה בכל

המוסדות שלנו. אני אומר שוב שצריכה להיות קריאה של ועדת העלייה והקליטה

אל המוסדות השונים להירתם לאתגר הזה, כי פה לפנינו אתגר שאפשר להצליח

בו אם יעבדו עליו כמו שצריך.
נעמי חזן
אתמול היה דיון ארוך בוועדת החינוך בנושא

קליטת יהודי אתיופיה, ואני שוב חוזרת ואומרת

מה שאמרתי שם, וזה שיש זכות בחירה גם לעולי אתיופיה.

חנן פורת; אני רוצה להבהיר, העקרון שנקבע בשעתו על-ידי

השר זבולון המר המנוח היה שעולי אתיופיה,

המסלול הטבעי שלהם הוא בחינוך הממלכתי-דתי בגלל האופי של העלייה הזאת,

שהיא לפי טיבה עלייה דתית. מי שמהם יבקש, ניתנת לו הבחירה החופשית לגבי

מי שירצה ללכת גם למסגרת הכללית.

לגבי בני הפלשמורה, אני רוצה לומר זאת בצורה כי ברורה והכי חריפה,

הואיל ובאמת הם אותם אלה שעברו את המסלול של אדיס אבבה, גם בבית-הספר

שהם התחנכו בו היה חינוך מסורתי דתי, זה יהיה דבר לא טבעי שהם יעברו

למסלול אחר אלא לאחר תקופה מסוימת, אם הם ירצו בכך. אבל האתגר והמבחן

הוא של המערכת של החינוך הדתי. היא לא תוכל לבוא בתלונות אם היא לא

תיערך לקליטה, כולל במוסדות היוקרתיים שלה, היא לא תוכל לבוא בטענה ולא

יהיה לה שום פתחון פה אם הם ייקלטו במסגרות שהן ממלכתיות רגילות, אם

היא לא תירתם לעשות מה שצריך לעשות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני בכוונה לא מקיימת דיון על מה שהתפרסם

בעיתון "הארץ" לגבי הליכה לכנסיות של עולי

הפלשמורה, כי לא רציתי שיהיה לזה עוד ועוד פרסום שלילי. ולכן לא רציתי

לדון בזה, משום שמהנתונים שקיבלתי מהאנשים שמעורבים במערכת מבני

הפלשמורה לא יודעים על אחד שהולך לכנסיות. אם יש אחד או שניים, זה

בהחלט סותר לחלוטין את מה שהתפרסם בעיתון "הארץ". לכן לא רציתי לתת לזה

עוד ביטוי ולא קיימתי על כך ישיבה. אני חששתי שאם נקיים ישיבה, זה

יצבור עוד הד ועוד הד.

את התייחסת לגבי רשויות, ואולי לא היית בישיבה הקודמת ולכן אני רוצה

להגיד לך. אנחנו בפירוש רוצים להגן על העולים מאתיופיה, גם הפלשמורה

וגם העולים האחרים שלא להגיע לאותם אזורים שהם רוויים בעולי פלשמורה

ואתיופיה, וזאת כדי לחזק אותם ולא להחליש אותם. אני בהחלט תומכת

ברשויות שאומרות - לטובתם אי-אפשר יותר -, אבל אנחנו בהחלט לוחצים, וזה

בא לידי ביטוי כאן בוועדה, וכך גם נערך משרד הקליטה והרשויות המקומיות,

שרשויות אחרות יקלטו אותם. יש מספיק רשויות חזקות שעוד לא קלטו בכלל

מעולי אתיופיה. אין שום סיבה שהם לא יהיו ציונים.

אלמו יפת; אני מודה ליושבת-הראש. קודם כול, ברשותך,

אני רוצה להודות לרפי כהן שהוא מיישם את

התפיסה של הרב הגאון של הדור, הרב עובדיה יוסף, בזה שמביאים את העולים

ארצה. אני מאוד מודה לכם בשמם של אותם העולים. אני מודה גם כמובן

לראש-הממלשה שמבצע את הפעולה ומביא אותם כפי שהתחייב לנו. מה שאמרת



בהתחלה, שהייתה איזו שמועה, זה בוודאי לא יעלה על הדעת, וצריך להביא

אותם.

אני רוצה להגיד שישנה הרבה עשייה. נביאי השקר שהיו, כל מיני שקרים

שדיברו, ימשיכו גם עכשיו לדבר, אבל זה הבל הבלים, ואין לזה שום בסיס,

ואפשר לבדוק את הדברים. ברוך השם, האנשים באים ארצה, ואני בטוח שנעשית

עבודה.

לענייני חינוך, ואני פונה למר חנוך צמיר שאחראי על קליטת העולים, אני

חושב שזה שוב נושא של קליטתם באותם אזורים, ועכשיו אני שומע על אותו

מקום ליד נהריה. אנחנו אמרנו שמערכת החינוך קורסת, ומצד שני אנחנו שוב

נתקלים באותן בעיות ועוברים מבעיה לבעיה. למה כפי שדיברנו לא קולטים

אותם בכפר סבא? יש שם מרכז קליטה, עשיתי עבודה, הלכתי לראות את מרכז

הקליטה, וזה מרכז קליטה גדול, ענק, שאפשר לקלוט אותם בו. למה לא לקלוט

אותם שם? שם מבחינת העבודה, מבחינת המרכז, מבחינת פיזור העולים, זה

מרכז שראוי לקלוט אותם בו. אני מבקש, כבוד יושבת-הראש, להביא את זה

לדיון. שם המקום פתוח; יש בניין ענק שעומד.

דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו הוא נושא הבריאות. באותו אתר שהיושבת-ראש

ראתה יש בעיה בנושא הבריאות. אתמול הייתי שם באותו אתר, ושוב אותה

בעיה, שום דבר לא השתנה. מעט האנשים שרוצים לחיות שם נתקלים באותה

בעיה. אלפי עולים שבאים לא מקבלים טיפול. אני חושב שזה לא יכול להיות.

אני מבקש בנושא הזה לתגבר שם את הצוות. עד עכשיו זה לא תוגבר כי אין

תשתית לבריאות ואין צוות שממונה על בריאות.

אנחנו צריכים לדעת במה נכשלנו. יש כישלון במערכת החינוך ויש יותר מאלף

תלמידים שנפלטו ממערכת החינוך. מה שיהיה, אנחנו אנשי העדה רוצים להיות

שותפים כדי שלא תהיה הידרדרות, ואנחנו רוצים לתרום את חלקנו. אני אומר

את זה באחריות, מפני שיש רצון מצדנו לתרום את חלקנו. עכשיו למען הקליטה

אנחנו רוצים לעשות את המאמץ, להביא תועלת לעדה ואחר-כך לישראל ואחר-כך

לעולם הגדול, כי אנחנו אנשים טובים, אנשים בעלי יכולת, ואנחנו רוצים

לראות את העדה שווה בין שווים. תשתפו אותנו, אל תראו אותנו שאין לנו

יכולת, כי לנו יש יכולת. ראו בנו אנשים שיש להם יכולת לתרום. תנו לנו

להיות שותפים בכל המהלך.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו קיימנו דיון על הגנה משפטית ליוצאי

אתיופיה; ואם אתם זוכרים, לא היו לנו

עורכי-דין ששולטים בשפה האמהרית, אבל יש לנו עכשיו עורך-דין שסיים

עכשיו את הסטאז' שלו, וביקשתי ממנו להצטרף לסניגוריה הציבורית. אני

מקווה שהוא ירכז את הנושא ויהיה גם עורך-דין בסניגוריה הציבורית.
יעקב ברודר
אני רוצה לבשר לוועדה שאתמול זכינו בחצרות

יסף בפרס ניהול ממשרד הפנים. קיבלנו גם

גרעין נח"ל בעזרה יוצאת מן הכלל של משרד הקליטה ו"עמידר".

יש לנו בעיה לגבי החינוך, ויש היום בחצרות יסף, מחוץ לאותם תלמידים

שיוצאים מחוץ לאתר, באתר עצמו, 696 תלמידים, מתוכם 402 נמצאים

בבית-הספר, ואנחנו לא יכולים להפעיל את התלמידים בבית-הספר מבחינת

מבנה. אין לנו מבנים כדי להכניס אותם לתוכם. הסתדרות המורים, נכון

לשלשום, הכריזה סכסוך עבודה בגלל מה שהם מגדירים כצפיפות, והם הכריזו



על שביתה אצלנו ב-18 במרץ בגלל הצפיפות במבנים, מה שמאוד מכביד עלינו

בעבודה. הבעיה היא שאם אין רצפת בטון, אומרים שאי-אפשר לעשות מזה כיתה.

הסתדרות המורים לא מוכנה שילמדו בקרוואנים. הם רוצים כיתות, ועל זה

השביתה. הם רוצים כיתות מרווחות וגדולות. הסתדרות המורים הכריזה שביתה

ב-18 במרץ בגלל הצפיפות בקרוואנים והמבנים. נתתי אתמול ליושב-ראש ועדת

החינוך את המכתב של הסתדרות המורים.

קריאה; אלה הם מורים דתיים?

יעקב ברודר; כן.

קריאה; ארגון המורים הדתיים לא מחויב לכל מה שנאמר

כאן. הם ימשיכו ללמד.

יעקב ברודר; חבר הכנסת פורת דיבר על ההרשמה לישיבות.

היום מסיימים את ההרשמה לאולפנות בשנה הבאה,

והם אומרים לנו שהם ישמרו לנו מקום בתנאי שנתחייב על התקציב. אף אחד לא

יכול להתחייב על התקציב, ואז הם לא מוכנים לשמור מקום. אמרו לחצרות יסף

שלא יכולים לעשות רישום בשנה הבאה.

היו"ר נעמי בלומנטל; יוחנן, מה התשובה לגבי תקציב האולפנות?

יוחנן בו-יעקב; התשובה היא מאוד פשוטה. היה קיצוץ של 700

תקנים לילדים. אומרים מוסדות החינוך שיש להם

תקציב מוגבל לקליטת ילדים במוסדות עליית הנוער בכלל. אם אנחנו נותנים

עדיפות מוחלטת אוטומטית לכל בני הפלשמורה, אנחנו מודיעים לילדים בירוחם

ובדימונה שבשנה הבאה הם לא ייקלטו, אלא אם כן יהיה ברור, מה שדרשנו,

שתהיה תוספת עד לשנת תשנ"ח. סיכמנו את זה עם חיים פלץ בשיחה ביני

לבינו, וזה סוכם וגם בוצע. השבוע אנחנו אמורים לגמור את זה גם לגבי שנת

תשנ"ט. לכן הטענה שלי הייתה שצריכה להיות ראייה כוללת לשנת תשנ"ט.
יעקב ברודר
לפחות צריך להוציא מכתב ממשרד החינוך והאוצר

או מכל מקום אחר לגבי 300 הנוספים שצריכים

להיקלט בספטמבר מחצרות יסף בפנימיות. יש לנו 360 ילדים ליתר דיוק, והם

צריכים להיקלט, מעבר לאלה שכבר נקלטו. אני מבקש להוציא התחייבות

לפנימיות כדי שישמרו לנו את המקומות, כי אחרת לא יהיו לנו מקומות

בספטמבר.

יוחנן בן-יעקב; אנחנו יכולים להוציא מכתב כזה רק בתנאי אחד,

או שיש סיכום מסודר עם האוצר, או אם אין

סיכום מסודר עם האוצר, על-חשבון ילדים מירוחם ודימונה. אלו הן שתי

האופציות ואין אחרת.

שלמה מזלה; אני רוצה לתת הערת הבהרה. ברור לגמרי שבכל

הנושא הזה של חצרות יסף, אנחנו דנים במיוחד

בנושא החינוך. במרכז קליטה ליד נהריה אנחנו לא הולכים לקלוט ילדים, שם

האוריינטציה תהיה אוריינטציה תעסוקתית של אנשים בגילאים מסוימים שילכו

למסגרות של הכשרה מקצועית, ואנחנו יודעים מי סוג האוכלוסיה שאמורה

להגיע. כלומר, במרכז קליטה "תפוז" אנחנו יודעים שאין צורך במערכות

החינוך.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה לרכז את הדברים שנאמרו עד עכשיו.

הכול משמעותי, אבל אנחנו דיברנו בזמנו על כך

שצריך לאתר, ואיתרו כבר, אתר קרוואנים שקיים וצריך להכשיר אותו לקליטה

של עוד כ-500 עד 600 עולים מבני הפלשמורה, שאמורים להגיע תוך חודשיים.

יש לנו חצרות יסף, יש לנו גבעת המטוס, יש לנו מרכז קליטה, נבדוק גם את

מרכז הקליטה בכפר סבא, אבל רציתי לשאול. אנחנו מדברים על אתר חצרות

חפר. ממה שהבנתי, עשו עבודה מצוינת, נמצאים במגעים, הכל בהתקדמות,

התושבים בסביבה מוכנים לקלוט, וגם יצא לי לדבר עם תושבים בסביבה. מה

שחסר למועצה האזורית עמק חפר הוא שתהיה להם חבילה תקציבית ברורה

ומדויקת ומחייבת.

אני פונה אליך חיים פלץ, כי אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב שהם

מגיעים לכאן ואין להם איפה לישון. הכול כבר מוכן, כולם מוכנים, וזה לא

קל, משום שהיו לנו תגובות שליליות מאזור - אלה לא מוכנים, אלה לא

מוכנים - אבל שם מוכנים, נכונים, הסביבה מוכנה, ראש המועצה מוכן, הדבר

היחידי שמבקשים זה שתהיה התחייבות עד שהאתר יחוסל, ואני מקווה שבמהרה,

שתהיה להם מסגרת תקציבית ברורה. נמצא פה חנוך צמיר, סמנכ"ל המשרד, והוא

יוכל לשבת מולך ולהגדיר בדיוק את ההתחייבות הזאת. זה מאוד דחוף.

לגבי הרשויות המקומיות, אנשים שמגיעים עכשיו מתחלקים, חלק יגיעו לגבעת

המטוס, חלק יגיעו לחצרות יסף, והם נקלטים ברשויות השונות. אותן רשויות

לא מקבלות לפי מה שבעצם התחייבו לו, וזה צריך לעבור דרך משרד הפנים.

משמע, הם משחררים מארנונה עד קליטת אותם עולים במגורי קבע והם משחררים

מעוד כל מיני מסים. הובטח להם שכל מטלה חדשה שתוטל עליהם בקשר לעלייה

הזאת תתוקצב. מר לביא אמר שמדובר בהתחלה בכל אופן ב-1,700 שקלים לנפש.

זה דבר נוסף שעלה כאן.

לגבי משרד החינוך, מתברר שיש פה לקונות והגיעו תלמידים. על הבעיה של

הפנימיות כבר שמעת, ואנחנו מבקשים התחייבות לאותם תלמידים, כ-500

תקנים בפנימיות. אני רוצה לומר לכם, אנשי האוצר, נעשית פה עבודה יוצאת

מן הכלל. תנו יד לזה. אלה מצוקות שאנהנו מסוגלים להתמודד איתן, לקחנו

על עצמנו, הממשלה לקחה על עצמה, ראש-הממשלה, השרים ערים לזה, זה לא דבר

שצמח פתאום, אלא חיכינו לו, ואלה אנשים שחיכו, וחלק גדול מהם שילם

בחייו. עכשיו הם מגיעים לכאן. תיאר קודם חבר הכנסת זנדברג את התנאים

התת-אנושיים בהם הם מצויים, ואנחנו מבצעים כאן פעילות לא רק ציונית,

אלא גם הומניטרית ממדרגה ראשונה. אנחנו צריכים את הסיוע שלכם, וכולם

נרתמו למשימה הזאת. פה נקודתית אנחנו עוברים דבר דבר.

משרד הבריאות, מינהל הגיור, אלה הם עוד שני דברים שלא דיברנו עליהם.

באשר לחינוך, יוחנן בן-יעקב דיבר על כ-20 מיליון שקלים, שזו הלקונה

כרגע לגבי הצרכים המיידיים לשנת הלימודים תשנ"ח.

אלכס לבנטל; אני חושב שמטרת מערכת הבריאות היא לומר מה

צפוי ומה הן העלויות, ואחרי זה, כשנופלת

ההחלטה, לתת את הפתרונות הכי טובים שיש. הדברים היו צפויים מראש, וגם

התקציבים, וזאת מתוך הנחה שיהיו שני ריכוזים גדולים, ויש יתרון לגודל

בנושא של בריאות ציבור, כשעושים סריקה, הסברה וכולי. לזה יש יתרון

דווקא כשהם לא מרוכזים, וזה לא תמיד יתרון מבחינת הקליטה, אבל מבחינת

הבריאות, לדעתי, זה כן נכון בשלב הראשון.



זה מאוד מוזר שמדברים על כמה ענפים שקשורים בתקציבים. עשיתי חישוב

אפידימיולוגי. לגבי מערכת בריאות, זה כאילו שנפלו עליה עוד כשני מיליון

איש, מבחינת התחלואה ודברים אחרים. אני רוצה להיות מספיק עדין ואני

מקווה שאני לא דורך על מהמורות, אבל אני רוצה להגיד שזו אוכלוסיה

שמוכרחים לעשות לה סריקה מסיבה אחת פשוקה, יש היום טיפולים לכל המחלות

שלהם, ואם יש מחלה שאי-אפשר לרפא, בכל-אופן אפשר להשהות אותה להרבה

שנים, ואז יבוא גם הריפוי. הסריקה הזאת לא נעשית לשם סטיגמטיזציה, אלא

לשם טיפול; ובאמת בזה מצטיינת כאן מערכת חב:ריאות.

קופת חולים לאומית לקחה את הטיפול בהתחלה בחצרות יסף. אני לא חושב

שבהתחלה הם הבינו מה העלויות שנופלות בחלקם, אבל הם עומדים בזה, ואני

חושב שנוצרה להם שם עלות, כולל שירותי- בריאות הציבור, ואני מדבר על

כ-2,500 אנשים. קופת חולים לאומית ספגה את מה שהיא ספגה, ואני חושב שיש

לה גירעון של בין 9 ל-10 מיליון שקל במקום הזה, כולל גם לנו, אבל זה

עושים רק במרכז אחד. כשמגיעים למרכז השני, קופת חולים השנייה אומרת

שהיא לא תעבור את זה עוד פעם: - אם אתם רוצים שאני אעשה את הסריקה,

שאני אעשה את הטיפולים היקרים האלה, אנחנו מבקשים לשים כסף על השולחן

-. זה מה שקורה בגבעת המטוס. אני חושב שיכולים לשחק עם זה פעם אחת, אבל

לא בפעם השנייה והשלישית, ואני חושב שמדובר פה בעלויות שמוכרחים לעשות

אותם, כי אחרת נגיע פה לדיון בישיבת תוועדה, כמו שהגענו לדיון במחלה

מסוימת, לדיון בעוד כמה מחלות, ויהיה רעש ציבורי וכולי. אני חושב שאפשר

לעשות את זה בצורה טובה, שקטה, לטפל באנשים, לטפל במטופלים שלהם עם כל

הסריקות שהם צריכים לעבור. ככל שיהיו לנו מרכזים יותר קטנים, העלויות

שלנו תהיינה יותר גדולות, כי יש יתרון לגודל. אני חושב שהתקציב שהגשנו

מראש לשנה הראשונה, של 11.5 מיליון שקל, הוא צריך להיות יותר גדול רק

בגלל הפיזור.

אני אומר עוד פעם. אני לא חושב שצריך לכנס אותם בגלל שירותים, אבל אם

מפזרים אותם, צריך לתת על זה את הדעת ואת המענה. המטרה שלנו היא שתוך

שנה מאז שהם באים הם נמצאים בהרבה מאוד מדדים של בריאות, כמו כל תושבי

מדינת ישראל; וזה גם נכון לגבי העדה האתיופית שבאה לפני כן, שהיא מאוד

דומה לאוכלוסייה האחרת, והיא השתלבה מהר מאוד. זה הרצון שלנו, להגיע

אנשים מהעולם הרביעי ושהם יקבלו את שירותי בריאות שיש בארץ מערבית.

לנו יש כרגע קשיים. כשאני מדבר עם קופת חולים זה לגבי מקום מסוים אחד,

על מקום מסוים שני הם אומרים לי דבר ראשון שהם רוצים לראות אם הם בכלל

יירשמו אצלם. הדבר השני שהם אומרים - רוצים סריקה? שישלמו כסף על זה.

זה מעל ההוצאות הרגילות . אני לא רוצה להזכיר את המחלות, אבל אני אומר

שיש לזה משמעות תקציבית. במערכת הבריאות שיש לה גירעון, אפשר לעשות שני
דברים
או שהגירעון יגדל או שקופות החולים לא יעשו את המוטל עליהן, ואז

יש לזה מחיר הרבה יותר גדול.

יעקב ברודר; לאור מחלת השחפת, בחצרות יסף, בצורה צינית

לטעמי, החליט משרד בריאות שהוא לא עושה

בדיקות לעובדים ושכל עובד ילך ויעשה בדיקה בעצמו. וזה אומר הפסד ימי

עבודה. אתה יודע יותר טוב ממני איזה בעיה זאת ללכת ולעשות בדיקה

בקופת-חולים רגילה. זה מפריע לנו בעבודת, ואני מבקש להחזיר בחזרה את

הבדיקות באמצעות הלשכה שלכם באתר לכל העובדים. זה מאוד מפריע לנו

בעבודה. יש הוראה של ד"ר הדיה ברקאי להפסיק את העניין בעקבות מה שהיה,



וזה במקום ההפך, לחזק את העובדים ולבדוק, הפסיקו את הבדיקות. זה מקשה

עלינו מאוד.

אלכס לבנטל; זה חדש לי, ואני צריך לבדוק את הנושא.

היו"ר נעמי בלומנטל; בבקשה תברר ותודיע לנו.

ד"ר לבנטל, לא רצינו להזכיר את כל המחלות,

אבל אלה הן מחלות שהן ברות ריפוי? מלבד האיידס.

אלפס לננטל; המחלות האחרות הן ברות ריפוי, אבל זה דורש

טיפולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
זאת אומרת שבטיפול מתאים בתוך שנה הם כולם

יבריאו, מלבד האיידס, שאנחנו יודעים את

הבעייתיות שלו וגם למדנו להכיר טוב את הקוקטייל שמאריך את החיים.

אביתם נגוסה; ברוך השם, הגענו בזמן הזה למצב שכולם עובדים

בשיתוף פעולה וללא מלחמות כמו שהיו פה במשך

כל השנים. זה באמת הישג גדול, ואני באמת מצטרף לברכות לרפי כהן על

השינויים שנעשו עם כניסתו לתפקיד, והשינויים שנעשו הם בצורה מאוד

משמעותית.

צייו קודם חנוך צמיר, שהוא פונה לכמה ראשי מועצות אזוריות ומקבל תשובות

שליליות לא לקבל את העולים. להערכתי, הגורם הבעייתי זה השם שאנחנו

מוציאים לקהילה הזאת. אנחנו שואלים אם מוכנים לקלוט עולי פלשמורה,

וברגע שאנחנו אומרים זאת, האיש לא רואה את זה כמשימה לאומית.

היו"ר נעמי בלומנטל; את הבעיה הזו סגרנו. על הדימוי נדון בישיבה

אחרת.
אברהם נגוסה
האנשים האלה הולכים בזכות ולא בחסד. כל משרד

צריך לראות את זה כמשימה לאומית. אני שומע

אנשים שאומרים שהם מתנגדים, אבל יש החלטת ממשלה ולכן יבצעו. זה לא צריך

להיות כך. כל אחד צריך להתגייס לקליטה.

צריכים להיזהר מהכללות. משרד החינוך ומשרד הבריאות במיוחד, אל תעשו

הכללות. יכול להיות שיש אנשים חולים, אבל אל תשימו סטיגמה לקהילה שלמה

כאילו היא חולה בשחפת, איידס וכולי. ניזהר בזה, כדי שנצליח לקלוט

אותם.

איש משרד החינוך היה צריך לצאת לאתיופיה, והוא לא יצא, ואני רוצה לשאול

את רפי כהן למה הוא לא יצא.

היו"ר נעמי בלומנטל; הוא יוצא.

ישראל רוזן; משרד הדתות לא מיוצג, ולכן נדמה לי שבכל מה

שקשור למדינה, אין גורמים שעובדים מול

האוצר. ההכשרה לקראת גיור נמצאת על כתפי משרד החינוך, וכמובן שהדברים

מבוצעים טוב, והם כלולים במטלות החינוך. את הגיור עצמו, בתי-הדין וכל

הקשור בזה אנחנו עושים. הייתה איזושהי דרישה תקציבית של סדר גודל של



מיליון עד מיליון וחצי שקל, והדבר הזה לא מטופל, והוא לא יכול להיות

מועמס על תקציבנו השנתי, כי זה מכביד ויותר מאשר מכביד.
היו"ר נעמי בלומנטל
תעביר לנו את זה בכתב.
חיים פלץ
קליטת עולי הפלשמורה מתבצע על-ידי משרדי

הממשלה ככל האפשר במסגרת התקציבים שלהם.

צריך לעבור משרד משרד ולראות את זה לגופו של עניין. אנחנו נמצאים
במגעים הדוקים עם שני משרדים
למעשה את כל הבקשות של משרד הקליטה אלינו לגבי הכשרת אתרים קיימנו

ובצורה מיידית, ולפי בקשת משרד הקליטה. הם ביקשו 15 מיליון שקל, ואת כל

מה שהם ביקשו הם קיבלו מיד. אנחנו נמצאים במגעים עם הנהלת המשרד לגבי

חצרות חפר, וצריכים לקבל חומר מסוים בנושא, ללמוד אותו ולהגיב ולראות

איד אפשר לקדם את הנושא הזה.

אנחנו נמצאים במגעים עם משרד החינוך. בשבוע שעבר אישרנו מיידית, לפי

בקשת יוחנן בן-יעקב, שהציג את זה כבקשה דחופה, קליטה של מאה ילדים

בפנימיות. הדגש הוא על המיידיות של זה, וסיכמנו יוחנן בן-יעקב ואני

שמשרד האוצר יקבל תכנית מסודרת איך משרד החינוך נערך לקליטת הפלשמורה.

טרם קיבלתי את התכנית, אבל ברגע שאקבל את התכנית, אשב עם משרד החינוך

ונסכם את הביצוע שלה. אני רק רוצה לתת דוגמה לגבי פנימיות. למשרד

החינוך - ויוחנן בן-יעקב יתקן אותי אם אני טועה - כ-15 אלף ילדים

בפנימיות, מתוכם כל שנה נקלטים כ-5,000-4,000 תלמידים חדשים. יש עכשיו

המשימה של כמה מאות בני הפלשמורה. בלתי מתקבל על הדעת להגיד שמהמחזור

החדש של ה-5,000-4,000, כולם בסדר עדיפות יותר חשוב מהפלשמורה. לא.

משרד החינוך בעצם מתבקש לעשות סדרי עדיפויות בקליטת ילדים בפנימיות.

אין דבר כזה בפנימייה שהכול תפוס. הרי משרד החינוך קונה מכסות

בפנימיות, הוא זה שקובע מי ילך לפנימייה, ואם הוא לא יממן, הילד לא

ילך. הוא צריך לקבוע סדרי עדיפויות. יכול לבוא משרד החינוך ולומר שמתוך

ה-400 הצלחתי לסדר 300, תעזרו לי במאה, זה הגיוני. אבל לבוא ולהגיד שכל

ה-4,000 הקיימים הם יותר דחופים מהפלשמורה, זה איננו הגיוני.

אנחנו נקיים דיון תקציבי בין שני המשרדים ונמצא את המימון המתקבל על

הדעת. יהיה דיון מסודר בין המשרדים.

היו"ר נעמי בלומנטל; אבל יש בעיה. הם צריכים עכשיו להירשם לשנה

הבאה.
חיים פלץ
משרד החינוך צריך להקפיד ולא ליצור עכשיו

מצב שהוא מחלק כבר את אותן 5,000-4,000

מכסות שיש לו. הוא צריך להקפיד וצריך לשבת בימים הקרובים, השבוע או

בתחילת השבוע הבא, וללבן את זה.

נושאים נוספים שהוצגו כאן - המשרדים צריכים לספוג את הדברים הללו. יש

לנו לשכות בריאות אזוריות, והן צריכות לתת את סדרי העדיפויות שלהן.

אליעזר זנדברג; אתה יודע שראש-הממשלה אמר בשיחה עם שרים,

שאני הייתי נוכח בה, בדיוק את ההפך ממה שאתה

אומר.



חיים פלץ; אני נשאלתי, ואני עונה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו חייבים לסיים את הישיבה. אנחנו נהיה

איתך עוד בקשר לגבי הנושא הזה. בנושא של

הבריאות נמשיך לעקוב אחרי הדברים וגם במה שקשור לחינוך.

מר רפי כהן שקיבל כל כך הרבה תשבוחות, מנהל לשכת האוכלוסין, משפט

אחרון.
רפי כה;
חבר הכנסת חנן פורת הזכיר את שנת היובל.

משרד הפנים נערך לקראת יום העצמאות החמישים

למדינת ישראל שזה ב-30 באפריל. משרד הפנים יסיים את הטיפול שלו

בקומפאונד וייתן את כל האישורים שלו.

חנן פורת; יישר כוח. זו בשורה גדולה.

היו"ר נעמי בלומנטל; תודה רבה לכל העוסקים במלאכה.

הישיבה ננעלה בשעת 30;10

קוד המקור של הנתונים