ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/02/1998

תכניות לעידוד העליות מדרום-אפריקה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. כ"ח בשבט התשנ"ח (24 בפברואר 1998), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

מרינה סולודקין
מוזמנים
ברטי ברודו - מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל

שועי אדומי - סגן מנהל אגף חקלאי, ממ"י

מרון ראובן - משרד החוץ

ז'אק רווח - מנהל מחי אפריקה, משרד החוץ

רונלד להב - עוזר מנהל אגף דיור ארצי, משרד הקליטה

אירית פרידלנדר - עוזרת לסמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד השיכון

שוקי שי - משרד האוצר

אילנית ששון-מלכיאור-יו"ר התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית

ויקי אנג'ל - הסוכנות היהודית

סולי סאקס - יו"ר מח' עלייה וקליטה, התאחדות עולי דרא"פ

דני רבין - מנכ"ל עמותת "צור נתן"

לאה לוי

ירדנה פלאוט - אחראית על ראש מדור תכנון פיזי, משרד

התשתיות הלאומיות
מזכירת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
עפרה הירשפלד
סדר-היום
תוכניות לעידוד העלייה מדרום-אפריקה.



תוכניות לעידוד העליית מדרום-אפריקה
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה.

אנחנו מדברים שוב על תוכניות לעידוד העלייה מדרום-אפריקה. למעשה זו היתה

צריכה להיות ועדת משנה שאמרנו שהיא תעקוב ותטפל בנושא. אנשים רואים חשיבות רבה

בנסיונות שלנו להביא לכאן את יהודי דרום-אפריקה ולפיכך אנחנו בכל-זאת עושים ישיבה

של מליאת הוועדה. בזמני פניתי אל חברת-הכנסת מרינה סולודקין המאד נמרצת, בנושא

זה, והיא אכן נותנת ידה לענין ואני שמחה שהיא כאן.

יש בלבי כאב לאור העובדה שאנחנו לא מצליחים להביא לכאן את יהודי דרום-אפריקה

שעוזבים. אני עוד מרגישה את המיוחד שמתרחש לגבי דרום-אפריקה, בכך שהם עוזבים

אותה, ודיברנו על כך בעבר.

נמצא אתנו מנכייל מינהל מקרקעי ישראל. זה תפקיד בעל חשיבות מדרגה ראשונה, גם

בהקשר שלנו. לגבי דרום-אפריקה אנחנו רוצים לקדם את הנושא במהירות, עד כמה שאפשר.

אני הבנתי שבעקבות הישיבות הדי אינטנסיביות שלנו בנושא הספציפי הזה, יש גם

התעוררות גדולה בתוך הסוכנות היהודית. נדמה לי שיוחנן סימון נמצא עכשיו

בדרום-אפריקה וויקי אנג'ל תדווח לנו מה מתרחש.

אנחנו לא גוף מבצע. אנחנו לא יכולים לקבל החלטה ולבצע אותה. אין לנו תקציב.

אבל נושאים רבים שהעלינו בוועדה למעשה הועלו על סדר-היום הציבורי ולא מעט נושאים

גם מצאו את פתרונם. לכן אני מאד מקווה שגם בנושא זה הפעילות המשותפת של ועדת

העלייה והקליטה עם התאחדות עולי דרום-אפריקה, בוודאי עם הסוכנות כמרכיב מרכזי, עם

משרדי הממשלה השונים, תניב פירות ובאמת נזכה לראות עלייה יותר משמעותית משם ולא

מעבר שלהם מתפוצה אחת לתפוצה אחרת.

הזמנו לדיון זה את ברטי ברודו, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, והייתי רוצה לשמוע

ממך סקירה כללית מה אתם יכולים לעשות. נניח שאתם נרתמים למשימה המסוימת הזאת.

למדנו שיהודי דרום-אפריקה אוהבים לגור יחד, להיות במסגרת הקהילה שלהם. ראינו

פרסומים בעתונות המקומית היהודית בדרום-אפריקה - של יוהנסבורג, קייפטאון ודרבן -

שם מראים להם בית נחמד עם עצים, שם נערכת מסיבת בת-מצווה, ואתה רואה שאנחנו

יכולים בעצם להציע אותו דבר. היינו רוצים מאד שמינהל מקרקעי ישראל יירתם למבצע

המיוחד הזה של קליטת יהודי דרום-אפריקה.

נפגשתי עם השר שרון, עדיין פגישה לא רשמית, והוא אמר לי: תבואו עם משהו

מוסדר שאתם רואים כתוכנית ואנחנו נבוא לקראתכם.

תאמר לנו כללית מהי הדרך שלכם, מה קורה עם העמותות השונות ומה אתם יכולים

להביא לנו כבשורה. בבקשה.

ברטי ברודו;

בהחלט מוצדק להשקיע מאמצים רבים ככל האפשר על-מנת להביא את העלייה הזו, שהיא

עלייה מבוססת ומשכילה. מבחינתנו זו עלייה שמתבזבזת, וחבל.

בלי לדעת שדיברת עם השר, ביוזמת הסוכנות היהודית התחלנו - כנראה שגם הם שמו

עין על העלייה הזו - - -

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו יחד, בישיבות משותפות, וכל אחד ואחד הוא זרז של השני.



ברטי ברודו;

כי היו לנו ישיבות עם הסוכנות, בין היתר בנושא עלייה מדרום-אפריקה.

מתוך התבוננות בפרוטוקול של הישיבה הקודמת אני לומד שאחת הבעיות העיקריות היא

הדיור, ומבחינתנו - בעיית המקרקעין. אסביר לכם איפה הבעיה. חוץ מהסוכנות אין

לנו דרך להקצות קרקע עם פטור ממכרז, ואנחנו רוצים למצוא את הפתרון לעלייה

הספציפית הזו בצורה מרוכזת.

אנחנו יכולים לצאת במכרזים לעמותות. אפשרות אחת היא, למשל, שעמותת עולים

מדרום-אפריקה תשתתף במכרז. אזי יש השפעה על מחיר הקרקע, משום שכשאנחנו יוצאים

במכרזים, מחיר הקרקע נקבע על-ידי השמאי הממשלתי, ופה אי-אפשר לתת הנחות, כי האוצר

לא מאפשר. ומאחר שזה מכרז פומבי, פתוח, תוצאת המכרז יכולה להיות שעמותה זו תקבל

את הקרקע, או עמותה אחרת.

אפשרות אחרת, והיא האפשרות המומלצת - לעבוד דרך הסוכנות היהודית, משום

שלסוכנות יש כלים להקצות בישובים קיימים מגרשים בהתאם לנהלים שלהם. מבחינה

משפטית זה מקובל. הסוכנות עובדת בשיטה זו כבר עשרות שנים, ובהצלחה.

לאחרונה היו לנו פגישות עם אנשי הסוכנות, שבאו אלינו עם רשימה של ישובים

שונים, גם באזורי ביקוש, גם בפריפריה, גם ישובים קהילתיים וגם בפרברי הערים, והם

ביקשו מאתנו שנשריין להם לצורך הקצאה לעליות השונות כמה אלפי יחידות דיור, בעיקר

צמודות קרקע.

אנחנו עובדים כעת עם הסוכנות על התוכנית הזו. יש לפני בדיקה ראשונה, כי

הפגישה האחרונה היתה לפני מספר ימים. יש לפני איתורים של כ-1,500 יחידות דיור

צמודות קרקעי ומגרשים של בין 300 ל-600-500 מטר, הן בישובים עירוניים כמו בית-שמש

והן בישובים קהילתיים כמו גזר, לא רחוק מתל-אביב, או ישוב כמו משואות ג'וברי ן

באזור בית גיוברין שאנחנו רוצים להקים כעת, בריכוזים שאני מניח שיספיקו לקבוצות

שמתארגנות, של 100 יחידות למשל, שאנחנו יכולים להקצות לסוכנות במטרה שהיא תעביר

את זה הלאה.

בנושא עלייה מדרום-אפריקה, שהיא ללא ספק עלייה מיוחדת, אני מציע שנקים קבוצת

עבודה עם הסוכנות ועם הגופים שתחליטו עליהם, כדי לראות איך אנחנו מתקדמים. הדרך

הזמינה, הטובה ביותר והנקייה ביותר מבחינה משפטית, והפראקטית ביותר היא דרך

הסוכנות היהודית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. מאחר שמר ברודו צריך לעזוב אותנו בשעה עשר בערך, אני מציעה שתרכזו

את השאלות ונשמע גם את התשובות. מר סולי סאקס, בבקשה.
סולי סאקס
אני הייתי ראש הקהילה בדרום-אפריקה ועליתי לפני שש שנים וחצי. אני גר עכשיו

בכוכב יאיר.

אני רוצה להודות לך, גברתי היושבת-ראש, וגם לחברת-הכנסת סולודקין, שאתן מנסות

לעזור ובאות לכל ישיבה. כל הכבוד לכן.

אני רוצה להגיד למר ברודו ולכל היושבים פה שפיספסנו, כי זה לא ענין שיש עוד

אפשרות ועוד הזדמנות. נכון שיש. לפני שבועיים הייתי בדרום-אפריקה ודיברתי שם עם

ראשי הקהילה בכל בתי הכנסת. כעת גם מתקיים כנס של חבר הנאמנים.



אני יודע שבסוף שנת הלימודים שלהם אוסטרליה עשתה עבודה מצויינת. אני מנכ"ל

המזרחי העולמי ואני יודע מה נעשה שם. אוסטרליה עושה עבודה מצויינת והיא מתחזקת

מיום ליום. הם קיבלו עכשיו כ-182 ילדים מבית-ספר יהודי בדרום-אפריקה. שלחו כמה

משלחות, גם עם מנהל בית-הספר "הר הצופים" ממלבורן, וגם "מוריה" מסידני, ועכשיו

כולם עוזבים לפרס באוסטרליה. אתה יודע מה זאת אומרת 182 תלמידים מבית-ספר אחד? -

פיספסנו, גמרנו. וזו לא שנה ראשונה אלא שנייה.

יוהנסבורג מוגדרת עכשיו כעיר מס' 1 בעולם מבחינת פשע, כשבעבר היא היתה מס'

35. כשהייתי שם עשינו חצי יום צום כי שמונה יהודים נהרגו באותו שבוע והרב הראשי

של הקהילה הכריז על חצי יום צום. היהודים עוזבים ואנחנו לא עושים דבר.

היה שם גם יריד. באו בערך 5,000 אנשים ויותר לבדוק 50 מישרות באוניברסיטאות

בישראל. ליריד היתה הצלחה בלתי-רגילה. אבל אין לנו מה להציע להם.

אנחנו קיימנו ישיבה עם הרב פרוש ואני עוד פעם תוקף אותו. קבענו את הישיבה

חודשיים מראש, ויום לפני-כן הוא ביטל אותה. המנכ"ל שלו הרב גינצבורג קבע אתנו

ישיבה שלושה שבועות לפני-כן, ואחר-כך הוא אפילו לא ביטל אותה אלא פשוט לא הגיע.

זאת ההתייחסות של מדינת ישראל לקהילה.

בשנת 1976 נפגשנו עם אריק שרון בדרום-אפריקה. זה היה בתקופת פסח. אמרנו לו:

אתם לא רציניים, כמו שאנחנו אומרים עכשיו. אריק שרון אמר: בוא נראה מי רציני

ומי לא רציני. קיבלנו את כוכב יאיר. הוא אמר לנו לבוא לישראל. באנו ביוני, הוא

לקח אותנו עם 16 מכוניות לכוכב יאיר, שהיה אז רק אבנים ושאל: אתם רוצים את זה?

אמרו: כן, והוא אמר: קחו. לקחנו את זה. היום יש לנו כ-120 משפחות

דרום-אפריקאיות בכוכב יאיר.

אותו דבר עשינו עם צור יגאל, לא דרך אריק שרון. יש לנו שם 38 משפחות.

אותה עמותה רוצה לבנות בצור נתן, על-יד כוכב יאיר. יש לנו 1,500 משפחות

רשומות, מהן 200 משפחות דרום-אפריקאיות. אני יודע שארבע מהן עזבו לאנגליה, לאחר

שאשתו של ראש הגרעין קיבלה שם ג'וב מצויין כרופאה. כמה משפחות הלכו לבית-שמש,

אלה שיכולים. כשאני הייתי שם, שני חברים שלי מהקהילה מכרו את ביתם ב-360 אלף

ראנד, שזה פחות מ-60 אלף דולר. הבית היה על שטח של דונם וחצי, בן 9 חדרים,

בריכה, ובאחד הבתים היה גם מגרש טניס.

אנחנו צריכים להבין שכל יום שעובר אנחנו מפסידים עוד כמה יהודים. העמותה

קיימת כבר שנתיים. הרב פרוש לא רוצה להיפגש אתנו, יש לו דברים אחרים, אבל למדינת

ישראל לא איכפת מיהודי דרום-אפריקה.

משפחות רבות מהרשימה שהכנו עזבו לאוסטרליה, כמה מהן עזבו לאנגליה, ולארץ

הגיעו כמה משפחות בודדות לבית-שמש. משפחה אחת או שתיים באו לתל-סטון, שם יש כ-60

משפחות מדרום-אפריקה, מהקהילה היותר חרדית.

יש לנו עמותה בהתנדבות, עם אנשים טובים ואנחנו לא מצליחים להזיז דבר.
ברטי ברודו
אני מבין שהבעיה העיקרית היא מגורים.
סולי סאקס
כן, ויהודי דרום-אפריקה רוצים לגור יחד, כפי שאמרה חברת-הכנסת בלומנטל.



היו"ר נעמי בלומנטל;

נדמה לי שאז הם הצליחו להגיע עם יותר משאבים והיום, בגלל ירידת הנדל"ן שם, הם

מגיעים עם סכומים כסף קטנים יותר.

טולי סאקס;

אבל בכל-זאת, אם נקבל את השטח בצור נתן, העמותה עובדת בהתנדבות, אף אחד לא

מרוויח חוץ מהמנכ"ל שהוא מקצוען, זה יתן להם הזדמנות לקבל משהו קצת יותר זול. יש

לנו היום 200 משפחות וכל יום אנחנו מפסידים עוד משפחה.

דני רביו;

העמותה הזאת מונה 1,500 משפחות. יש בה עולים מחבר העמים, מדרום אמריקה, יש

בה חיילים משוחררים. הקליטה היא לא רק דיור, היא גם אווירה חברתית, כמו שקרה

בצור איתן.

אנחנו לא מבקשים סובסידיות, לא מבקשים הנחות. אנחנו בסך-הכל מבקשים שתקצו את

הקרקע בדרך של מכרז לעמותות ונוכל לגשת למכרז בצורה מאורגנת. תקצה לעמותה של אלף

משפחות. מי שיש לו עמותה אמיתית יזכה. לא קבלן ולא עמותת עורך-דין, אלא אם אתה

מקדיש את הקרקע לעמותות בכמויות, עמותה אמיתית יכולה לגשת למכרז ולזכות בו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש לנו כל הזמן בעיה עם עמותות. הם חוזרים על אותו ענין עם העמותה שקשורה

לצור נתן, אבל לא ראיתי שיש פריצת-דרך בנושא של עמותות. למעשה משרד השיכון עצר

את נושא העמותות, משום שהיו שם גם רמאויות.
מר ברודו אומר לנו
אני רוצה ללכת במסלול אחר. אני לא בטוחה שהמסלול הזה

יתפוס לגבי מה שכבר קיים, וזה כואב לכם ואני מבינה את זה, והלוואי ונפתור גם את
זה. מר ברודו אומר
אני יכול להקצות את הקרקע לסוכנות והיא תתן אותה לכם.

מר ברודו יענה לכם גם על זה, אבל יכול להיות שפה אנחנו תקועים בגלל העמותה.

ייתכן שאותה עמותה יכולה לקבל קרקע לא דרך עמותה ולא דרך מכרז, או דרך

אנשים אחרים במקום אחר דרך הסוכנות. אני רוצה רק לברר את שתי הנקודות האלה.
סולי סאקס
לפני ארבעה חודשים נפגשנו עם יגאל ירושלמי, אחראי על המחלקה בסוכנות ושום דבר

לא יצא מהפגישה.
ברטי ברודו
אני אתייחס גם לזה.

לצערי, מה שנעשה בשנות השבעים והשמונים לא יכול להתבצע היום, קרי - הקצאה

ישירה, וכו', בגלל חוק חובת מכרזים שנחקק ב-1993. זאת אומרת שהחל מ-1993 אנחנו

מחוייבים להקצות בצורה פומבית, אך ורק דרך מכריזים.

אשתקד יצאה בקורת די חריפח של מבקרת המדינה על עמותות, ומאז גם משרד השיכון

וגם המינהל מאד נרתעים מלצאת עם מכרזים לעמותות, וזה פוגע לאו-דווקא באוכלוסיה של

עולים, אלא גם באוכלוסיות אחרות שבהחלט יש הצדקה לתת להן עדיפות, כמו חיילים

משוחררים.



המינהל מחפש כעת דרכים לצאת עם מכרזים מיוחדים לאוכלוסיה מיוחדת. יצאנו עם

מכרז דומה לחיילים משוחררים. כעת אנחנו נמצאים בבדיקות נוספות עם האוצר, משום

שהאוצר, בהסתמך על דו"ח מבקרת המדינה, עצר כרגע את המכרז. אני מקווה שבקרוב נמצא

את הדרך גם לצאת עם מכרזים לעמותות. זה אפיק אחד שאנחנו עובדים עליו.

האפיק הזמין יותר הוא דרך הסוכנות. לפני כחודש פנה אלי יגאל ירושלמי, עם

הרשימה שציינתי, והוא דיבר ספציפית על עלייה מדרום-אפריקה.

אני מאד מקווה שעדיין לא פיספסנו את העלייה הזו ואולי אפילו, במקומות שהעלייה

הזו הגיעה ועדיין לא התאקלמה, נוכל לפעול. אולי יש לנו מה ללמוד מהאוסטרלים,

והמינהל בהחלט מוכן להירתם כדי לעזור ככל האפשר.

לגבי הקצאת קרקעות. יש כבר מספר איתורים. אני מוכן, תוך התראה קצרה, להביא

לכם את האיתורים. אולי נקים אפילו קבוצת עבודה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מוכנה להשתתף בכל ישיבה, ואני מקווה שגם חברת-הכנסת סולודקין. נשב כל

שבוע באופן קבוע ותוך חודש אנחנו יכולים אולי לצאת עם בשורה כלשהי. הבעיה

המרכזית היא איתור הקרקעות והתחלת בנייה, שאז נצטרך את הסיוע של משרד השיכון

מבחינת הלוואות, הלוואות משלימות, משכנתאות ועוד כהנה וכהנה.
דני רבין
אפילו את זה אנחנו לא צריכים. אנחנו רק רוצים שיקצו קרקע במחיר נורמלי.

ברטי ברודו;

אנחנו נאתר את הקרקעות. אנחנו נעבוד בשני אפיקים מקבילים: 1. דרך להקצות את

הקרקעות במכרז, כשהמכרזים יהיו לעמותות. צריך לחפש את הדרך לעשות את זה. אנחנו

עובדים כרגע על אפיקים שונים, כמו למשל חיילים משוחררים. אין לי בעיה להכניס גם

את עמותות העולים.
דני רביו
זו הצעה אחרת. בעמותה כמו שלנו יש גם חיילים משוחררים, גם זוגות צעירים, גם

עולים. יש הכל.
ברטי ברודו
בסדר. אני מדבר על מאפיינים של עולים חדשים. נתחיל לעבוד גם עם הסוכנות.

אנחנו נאתר את הקרקעות ונעביר את רשימת הישובים לסוכנות. למעשה כבר העברנו ליגאל

ירושלמי חלק מהם לפני כשבוע. אנחנו נעשה כל מה שצריך.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נקים פה צוות עבודה ונזמין אותך כבר בשבוע הבא אפילו לחצי שעה כדי

שנוכל לקדם את הענין.

יש לנו בעיה אובייקטיבית. הרעיון של העמותות בבסיסו היה נכון, כי אתה אומר

שהרוב נעשה בהתנדבות כדי לחסוך בעלויות. מבקרת המדינה עלתה על הרבה מאד

אי-סדרים. חשבתי להזמין לכאן את מבקרת המדינה ולדבר על הכשרת עמותות, כי זאת

הבעיה שלנו.



סולי סאקס;

או שיטה אחרת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש לנו בעיה לגבי הוותיקים. לגבי עולים תהיה לנו פחות בעיה, אם אנחנו יכולים

לנתב את זח דרך הסוכנות.

סולי סאקס;

לפני ארבעה חודשים נפגשנו עם יגאל ירושלמי ומאז לא זז דבר.

ברטי ברודו;

חוא דיבר אתי וביקש את חרשימח, וחוא ציין גם את חעלייח מדרום-אפריקח.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בשבוע חבא נשב עם יגאל ירושלמי ועם חרב גרינברג.

סולי סאקס;

נראח אם חוא יבוא לישיבח.

דני רביו;

מבקרת המדינה מציינת בדו"חות שלח את חעמותות ככלי טוב ויעיל שאכן משרת את

חבריו. חיא רק מבקשת שחוא יחיח כלי מקצועי, שיהיו קריטריונים, שלאותם אנשים יחיח

נסיון לחפעיל את חעמותות. חיא לא פוסלת את חכלי.

ברטי ברודו;

יש בעיח אחרת עם חעמותות. חקצאת קרקע דרך עמותות משמעותח באיזח שחוא מקום

פגיעח בחכנסות חמדינח, ופח יש בעיח עם חאוצר. לכן, אם נדון בשאלח איך לחקצות דרך

עמותות ומכרזים, גם חאוצר צריך לחיות נוכח.

היו"ר נעמי בלומנטל;

שוקי שי חיח פח ויצא. אני אבקש לקיים ישיבח כבר בשבוע חבא, גם עם נציג

חאוצר.

ויקי אנגיל;

אני מבקשת לדחות את חישיבח לעוד שבועיים, כי יש גופים נוספים שרוצים לחשתתף

בישיבח, כמו חברות למשכנתאות ובנק ירושלים שיצא ליריד וכבר מכר דירות.

סולי סאקס;

אולי נקיים שתי ישיבות כדי לחתקדם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בשבוע חבא נשב אתכם ועם משרד השיכון בנושא העמותות ובנושא חסוכנות, איך אפשר

לחקצות קרקעות באמצעות חסוכנות חיחודית. אני אבקש גם מהמנכ"ל לבוא, מישהו שיוכל

לינת לנו תשובות ברורות לגבי חעמותות.



ויקי אנג'ל;

ולהזמין ג0 את האוצר. חייבים לנווט את האוצר כדי שיחליטו על מתן משכנתאות

בתנאי חו"ל.

היו"ר נעמי בלומנטל;
היה פתרון אחר, שאמרו
אנחנו נמצא דרך אחרת. היתה להם אותה בעיה עם

משכנתאות חו"ל, כי הם אמרו שאנשים לקחו את המשכנתאות ולא הגיעו לארץ. הם רוצים

להציע דבר אחר. בסדר, שיציעו דבר אחר.

סולי סאקס;

את צודקת בהחלט, אבל שוקי שי שאל אז אם נהיה מוכנים לתת ערבות. אמרנו שאין

לנו בעיה, יכול להיות שכן ניתן, והוא השיב שזה יפתור את כל הבעיה. אנחנו זה

הפדרציה הדרום-אפריקאית, דרך הסוכנות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אפשר לקחת שני מסלולים. אנחנו לא צריכים להיות מקובעים בדבר אחד.

סולי סאקס;

ומר ברודו יציע לנו גם כן דבר אחר כדי לעזור לנו.

ברטי ברודו;

אנחנו נעבוד בשני מסלולים. בדיקת מסלול העמותות גם הוא פתרון. המסלול הזמין

יותר כרגע הוא דרך הסוכנות. אבל נעבוד במקביל.

סולי סאקס;

בסדר.

וילמה מאור;

אני שואלת אם האוצר הוא זה שמעכב היום מכרז לעמותות.

ברטי ברודו;

בעקבות דו"ח מבקרת המדינה שהיה דו"ח חמור ביותר, כולם קיבלו רגליים קרות.

לכן, כמו שנאמר כאן, זה גם האוצר וגם גופים אחרים בתוך המשרדים. דיברתי עם הרב

גרינברג ורצינו לעשות משהו במשותף. גם בתוך משרד השיכון וגם במינהל אנשים פשוט

פוחדים. צריך לשבת יחד - אנחנו, משרד השיכון ומשרד האוצר - כדי לבנות איזה שהוא

גוף ולמצוא דרך איך לעבוד עם העמותות בצורה תקינה. כרגע כולם עוצרים את העמותות.

אני קיבלתי את ההחלטה לצאת למכרז לחיילים משוחררים משום שביום שהתמניתי אמרתי

שזו אחת המטרות שלי. יצאנו עם המכרז ויום-יום אני מקבל פניות מגופים שונים לעצור

את המכרז ואני לא עוצר אותו, אבל אני נמצא בהתדיינות, בחיכוכים עם כל הסביבה בגלל

המכררז הזה.

וילמה מאור;

המכרז הזה לא יכול להוות תקדים למכרזים של עמותות?



ברטי ברודי;

אם הוא יעבור - כן, אבל לעשות עוד פעם מה שעשיתי, אני שואל את עצמי אם זה

הגיוני.
שועי אדומי
מי מבטיח שעולי דרום-אפריקה יזכו במכרז? - אף אחד. כולנו יוצאים פה מנקודת

הנהה שהנצחון בכיס.

ברטי ברודו;

למשל, אם אנחנו יוצאים במכרז לעמותות של עולים ברעננה, סביר להניח שלעמותות

מסוימות יש איזה שהוא יתרון. אם נצא במכרז בגזר או בנחושה, או בביתרים בדרום,

לכל העמותות יש פהות או יותר אותם סיכויים. ממילא אנחנו רוצים ליישב גם את

הישובים האלה. לכן זה לא משנה כרגע אם זו עמותה של דרום-אפריקאים או אחרת.

ההצעה הספציפית יכולה להתבצע אך ורק דרך הסוכנות, וזה גם מסלול שצריך לנצל אותו.
מרינה סולודקין
אני מבינה את ענין המכרזים ושמשרד השיכון הוא רק תירוץ.

ברטי ברודו;

תירוץ של מי? אנחנו פעלנו בנפרד ממשרד השיכון.
מרינה סולודקין
כי אנחנו רואים בוועדת העלייה והקליטה שכל ענייני העמותות והמכרזים תקועים.

לפי המצב כעת אנחנו רואים שכאשר יתקבלו החלטות לא יהיו יהודים בדרום-אפריקה, כי

כולם יעזבו.

אנחנו כאן כוח פוליטי. מהו בשבילך המוקד של כוח וקבלת החלטות? אולי אנחנו

יכולים ללחוץ ולהשפיע.

ברטי ברודו;

בתחום הציבורי הכוח בהחלט עוזר, אבל בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטה ומעביר

אותה חלאה הוא זה שצריך לתת דין-וחשבון.

לגבי עמותות כרגע זה כמו תפוח-אדמה חם. אף אחד לא רוצה לגעת בו. אנחנו

עשינו את זה ואנחנו מתמודדים עם לחצים אדירים.

אני מציע שנבדוק עוד פעם את הסוגייה הזו. נשב עם משפטנים ונבנה גוף שיכול

לבצע את הבקורת הפומבית-ציבורית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אבל זה יקח זמן. במקביל אפשר להמשיך את ההידברות עם הסוכנות.

סולי סאקס;

כן, ושמר ברודו יבוא עם הצעה אחרת. אריק שרון נתן לנו פתרון תוך חמש דקות.



ברטי ברודו;

גם אני יכולתי אז לתת לך פתרון בחמש דקות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר סאקס, זה לא נכון. אם אתה מדבר על ציבור וחברת-הכנסת סולודקין דיברה על

כוח פוליטי, יש הרבה מאד עמותות במגזר החרדי, והכל נעצר. להערכתי, השר דווקא

מעוניין שיהיו עמותות.

סולי סאקס;

שיתן את הקרקע.

ברטי ברודו;

מר סאקס, אתה דיברת על 1977, אז אפשר היה לעשות. גס היום, אם לא היה חוק

חובת מכרזים, הייתי יכול לקחת נניח אלף יחידות דיור במקום כלשהו ולהקצות אותן

לעמותה בת אלף משפחות עולים חדשים. אך אנחנו לא יכולים לעשות את זה כמינהל,

ואילו הסוכנות כן יכולה לעשות את זה. לכן, בואו נשתמש בכלי - הסוכנות, ובמקביל

נבדוק עוד פעם את המכרזים דרך עמותות.

רונלד להב;

אני נציגו של מר חביב קצב. אנחנו מאד מקדמים בברכה את היוזמה של הסוכנות

היהודית להעלות את יהודי דרום-אפריקה בשילוב נדל"ן, ונראה לנו שהפרוייקט הזה הוא

לא רק פרוייקט ייחודי בפני עצמו. לדעתי, מר ברודו, חשוב מאד שזה יהיה גם מעין

"פיילוט" לכלל עליית התפוצות אפילו מחבר המדינות, איך להביא עולים מעבר לענין של

תעסוקה וחברה, שהם לא פחות חשובים. אבל אנחנו נתקלים יום-יום בבעיות דיור,

ולדעתי צריך לראות את זה כמודל לחיקוי, כתוכנית מגירה כלל-ארצית ליהדות העולם,

ואפילו חבר המדינות.

לגבי העולים אני חושב שזו מגמה מאד ברוכה ורצינית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר ברודו, אני רוצה שתדע שאנחנו מעלים את זה שוב ושוב בוועדה. הבעיה מס' 1

לא רק של עולים, גם של ותיקים, היא דיור. זו בעיה מאד קשה. אבל זה מעבר למה

שאנחנו דנים עכשיו, כי אני מוכנה לתקוף את זה מיגזר-מיגזר.

ברטי ברודו;

לגבי דיור כללי יש פה בעיה, משום שאנחנו משווקים את הקרקעות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתה יודע שיש אליכם טענות קשות מאד. אני יודעת את המגבלות שלכם. אני עוסקת

הרבה גם עם מחוסרי דיור, לא עולים חדשים, וכל פעם נאמר לנו; רוב הקרקעות הן בידי

מינהל מקרקעי ישראל, הם לא משחררים, המחירים גבוהים. אלה הטענות.

ברטי ברודו;

אני רוצה לענות על זה בקצה המזלג. לגבי שיווק קרקעות על-ידי המינהל,

נכון, באים אלינו בטענות שלא משווקים מספיק ומה שמשווקים משווקים ביוקר, וכו'.

תדעו שאנחנו מתוקצבים על-ידי משרד האוצר. את הקרקעות אנחנו משווקים בכמויות.

עובדה, השנה הוצאנו לשוק קרקע ליותר מ-50 אלף יחידות דיור, מזה נרכשו כ- 40 אלף.

עשרת אלפים חזרו.



מחיר הקרקע הוא לא הגורם שמכביד, משום שאנחנו משווקים את הקרקע במכרזים בהתאם

להערכה של השמאי הממשלתי, כשהמכרזים תקפים החל מ-50% מההערכה של השמאי הממשלתי.

כך שמחיר הקרקע בבאר-שבע למשל, בלי פיתוח, הוא כמעט אפסי. במודיעין יזמים זכו

בקרקעות במחיר- של 2,000 דולר ליחידת דיור.

הבעיה היא שהפיתוח יקר. הוא עולה 35 - 40 אלף דולר, ולפעמים יותר, ליחידת

דיור, ואנחנו לא יכולים לסבסד את הפיתוח, כי כמינהל אין לנו כלים. האוצר הוא

שקובע והמינהל לא יכול לטפל בבעיות סוציאליות. את זה עושה משרד השיכון.

אני שומע את הטענות שמופנות למינהל. המינהל יכול אך ורק לדאוג לקרקע זמינה,

לשווק אותה, ופה ושם באמצעות כלים - אם זה קק"ל, אם זה הסוכנות או אם זה בסיכום

עם האוצר, מכרזים ספציפיים - לשווק את הקרקע הזאת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מי עושה בפועל את הפיתוח? למי הדייר משלם עבור פיתוח?

ברטי ברודו;

או למשרד השיכון או לנו.
דני רביו
משרד השיכון נותן את זה לחברה שלו, שבדרך-כלל גובה מחיר שהוא ב-40% למעלה

ממחירי השוק. בצור יגאל הצענו ל"שיכון ופיתוח" לקחת 3 מיליון דולר מזומן בלי

לעשות כלום ולצאת, ועוד היינו יכולים להוזיל, אבל משרד השיכון לא נתן. אותו דבר

לגבי צור נתן. נתנו את זה לחברת ערים. אני מראש יודע שהמחיר יהיה לא תחרותי,

יכתיבו לי איזה פיתוח אני מקבל, באיזו רמה, ולשלם הכל מראש.

רונלד להב;

בבאר-שבע, ליד בית הקברות המחיר הוא לפחות 90 אלף דולר יחידת דיור, עם מגרש

מפותח.

ברטי ברודו;

מגרש מפותח בבאר-שבע, לבנייה רוויה, קרקע ליחידת דיור עולה בסביבות 30 - 40

אלף דולר, כשמחיר הקרקע ללא פיתוח הוא כמעט אפסי. זה לא ייאמן. מישהו מרוויח,

אבל זה לא בשליטתנו.

סולי סאקס;

הרב גרינברג והרב פרוש.

ברטי ברודו;

גם לא, משום שמחירי פיתוח נקבעים גם על-ידי הדרישות של העירייה. מי שקובע את

רמת הפיתוה זו הרשות המקומית, ואנחנו תמיד נמצאים במשא-ומתן קשה עם הרשות המקומית

על-מנת להוריד את הדרישות כדי שהמחירים יגיעו לרמות סבירות. אם זה תלוי רק ברשות

המקומית, הם רוצים אפילו לצפות את עמודי החשמל בזהב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לך. גבי ויקי אנג'ל בבקשה.
ויקי אנג'ל
אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של אירוע מאד גדול בדרום-אפריקה, גם כסוכנות

היהודית וגם כמדינת ישראל. זה אירוע מאד מרגש כי זו פעם ראשונה שיש לנו אירוע

כזה גדול. יצאו 50 נציגים ממדינת ישראל, 12 על-חשבון הסוכנות והיתר נסעו

על-חשבונם. יצאו נציגים של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת

באר-שבע, היפה, מכללת "הדסה", מכון לב, נציגת מינהל הסטודנטים ומכון ווג'ס. תיכף

אדווח גם כמה סטודנטים נרשמו ולאיזו אוניברסיטה, מאיור שיש כבר רישום וקבלה

לאוניברסיטאות.
יצאו אחראים לפרוייקטים של תעסוקה
פרוייקט רוקחות - משרד הבריאות; פרוייקט

להכשרה מקצועית לאקדמאים וללא-אקדמאים; קורסי שיווק "היי-טק"; פרוייקטים של

מלונות ותיירות; פרוייקט מרכז קליטה רעננה; קורס תוכנות של "אורט קריירה"; נציגים

של "בית ראשון במולדת"; "טאואר סמי קונדוקטור", "מוטורולה" ונציגי "תדיראן"; נציג

החטיבה להתישבות - יגאל ירושלמי, נציג המחלקה לפיתוח, הפדרציה הציונית, נציגי

מחלקת העלייה, הקליטה, נציג מט"י רעננה, אלה הארגונים והמוסדות שיצאו.

מלבד אלה יצאו גם נציגי נדל"ן. בנק ירושלים יצא עם בשורה מאד מעניינת של 200

אלף דולר משכנתה, עם החזר חודשי מינימלי מאד.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם מכירים את התוכנית של בנק ירושלים?

סולי סאקס;

כן. נפגשנו כמה פעמים עם מר בלומברג. הוא הציע לנו פעם ראשונה משכנתה 100%

בסכום של 200 אלף דולר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה כבר סכום מכובד.

סולי סאקס;

כן, בהחלט. רצינו לראות איך זה יעבוד, ואני מניח שניפגש אתו כשהוא יחזור.
ויקי אנגיל
בסוף החוברת שהגשתי לך, גברתי היושבת-ראש, יש ההלק של הנדל"ן. יצאו לשם הרבה

מאד חברות בנייה, על-חשבונן, והאנשים שלהם עסקו שם בראי רנות. ביום יריד העלייה

שהיה לנו ביום ראשון השתתפו קרוב ל-6,000 יהודים. ביום ששי בערב היו בבית הכנסת

700 מתפללים. הרב הראשי אמר שאין שלמות יהודית בלי עלייה, ועצם העובדה שהרב

הראשי אומר דבר כזה, זו מהפיכה, כי בדרך-כלל לא דיברו על עלייה לישראל בצורה

כל-כך אידיאולוגית. הגיעו ליריד משפחות שלמות, וסטודנטים רבים, ומתוך 6,000

שהשתתפו כבר באו 400 קונקרטית לפתיחת תיקי עלייה. 200 יהודים כבר ממש בשלבים

מתקדמים של עלייה, מתוכם 60 סטודנטים כבר התקבלו לאוניברסיטאות.

היום יש מיני יריד עלייה בבתי-ספר יהודיים ל-450 צעירים שייחשפו גם כן בפני

אפשרויות עלייה לישראל.

נושא מאד מעניין הוא קניית דירות. 600 אנשים כבר התקשרו עם חברות נדל"ן

על-מנת לרכוש דירה, ו-12 משפחות מתוכם כבר קנו דירות. זה דבר מאד מעודד.



היו"ר נעמי בלומנטל;

האם נסע גם מישהו ממשרד החוץ?

ויקי אנגיל;

השגריר היה והוא נתן תמיכה מאד גדולה ומלאה.

הבאתי אתי את "ניו-עליון" לתת לכם, שבתוכו כל המידע. חילקנו שם את "ניו

עליון" ל-7,500 בתי-אב. את כל הפרסום עשינו דרך הברת "גיתם" בדרום-אפריקה.

15,000 הזמנות יצאו לבתים, 2,000 פוסטרים הודבקו ברהובות יוהנסבורג.

יצאו 5,000 הזמנות לסדנאות שעשינו, כי לא הסתפקנו רק ביריד. בנוסף לכך, הערב

יש באהת מתהנות הרדיו המקומיות שם תוכנית ישירה לישראל על היריד. מלבד זה הקלדנו

את כל הטפסים של אנשים שפנו, וזו אוכלוסיה מאד גדולה שלא כל-כך ידענו עליה.

אני חושבת שהצלחנו לזעזע את הקהילה היהודית מבחינת אווירת העלייה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני באמת מתרשמת כך מהמברק ששלה השגריר למשרד ההוץ.

ויקי אנגיל;

בימים המישי, ששי וראשון נעשה יריד עלייה בקייפטאון, ובו אנחנו מצפים

להשתתפותם של קרוב ל-2,5000 - 3,000 איש. מלבד שני הירידים הגדולים האלה,

הישראלים שנמצאים שם בימים אלה, נציגי המוסדות, פוגשים את היהודים שם אהד על אהד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני חושבת שלא היה תקדים למבצע כזה.

רונלד להב;

זה מודל לחיקוי פנטסטי.

ויקי אנגיל;

לסיכום אני רוצה להמליץ על מספר דברים. 1. אם יש אפשרות בעוד שבועיים לארגן

ישיבה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנהנו נקיים ישיבה ונזמין אותך אליה. אחר-כך נקיים עוד ישיבה עם יוחנן

סימון.

ויקי אנגיל;

אני מבקשת להזמין לישיבת הסיכום את סגן השר פרוש, את נציגי הקבלנים, אלה

שהיו שם, ואת נציג בנק ירושלים למשכנתאות.

אני רוצה להוסיף דבר ששכחתי. פנו הרבה ישראלים-יורדים, שלמדינת ישראל אין

תשובה להם, ואני הושבת שזה אהד התפקידים של ועדת העלייה והקליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתמול דנו על זה. עדיין אין לנו תשובה.
ויקי אנג'ל
חייבים לתת תשובה גם לישראלים שחוזרים.

בענין הסטודנטים ובענין תעסוקה יש לנו פתרונות. כלומר, כל חברות התעסוקה

שיצאו לשם אמרו שהתעסוקה לא תהווה בעיה. הדבר היחיד שאין לנו פתרון- הוא כמובן

דיור ועסקים קטנים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

גם מט"י נמצאים שם. נזמין גם אותם לישיבה.
ירדנה פלאוט
אני מנהלת אגף התכנון הפיסי במשרד התשתיות הלאומיות.

אני עוסקת למעלה מעשרים שנה בנושא התכנון. כדי לקבל את יחידות הדיור, הקרקע

היא מרכיב אחד מכל הספור הזה. יש הרבה מאד דברים בדרך, כאשר מדובר על פיתוח,

ועדות מחוזיות, תכנון, איזה סוג של דיור רוצים, אם זה בנייה רוויה או בנייה צמודת

קרקע. זה דבר מאד-מאד מורכב.

בשנה שעברה הגיעו אלינו כמה פניות מעמותות שנתקעו בדרך עם הסוכנות. הסוכנות

עושה עבודה נפלאה, אבל צריך שיהיה איזה שהוא גוף, גם נציג של משרד השיכון, משרד

הפנים ומינהל מקרקעי ישראל, שיעבוד ליד הסוכנות ויעזור להם, כי כל פעם נתקעים

בדבר אחר.

מינהל מקרקעי ישראל הוא רק ההתחלה של כל הספור. צריך להיות גוף שילווה את

הנושא הזה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

גוף נשמע לי מעט מסורבל. אם יהיה בן-אדם אחד שמתמצא טוב ומלווה פרוייקט כזה,

זה יכול לסייע?

ירדנה פלאוט;

בהחלט. מישהו שישמע את הדברים, יאתר ויפנה למי שצריך לפנות. אני חושבת

שנכון לעשות את זה, אבל מישהו צריך ללוות את הגוף. כמו שמר אדומי אמר, נתקעים

לכל אורך הדרך. זה לא רק ענין של עמותות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

את יכולה אולי לבנות לנו לישיבה הבאה איזה שהוא מסלול שצריך לעבור אותו?

נגיד מסלול אחד שהולך עם הסוכנות ומסלול אחר שהולך עם בנייה פרטית?

ירדנה פלאוט;

בנייה פרטית זה כבר ספור אחר.



ויקי אנג'ל;

אנחנו הוצאנו, וגם התאחדות הקבלנים הוציאה פרסומים על מקומות שבהם מוכרים

דירות.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה שיווק ישיר, כמו קליטה ישירה. אנחנו לא שוללים את זה כמובן, אבל אנחנו

מחפשים עוד דרכים.
לאה לוי
מי שיכול לעשות את זה יותר טוב ממני אלה אנשי המינהל, כאשר הם באים במגע עם

הסוכנות היהודית ועם כל ההקמה של המסלול הזה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מר אדומי, אתה מוכן לעזור לנו בענין הזה?

שועי אדומי;

אני מוכן לעזור. אבל אני רוצה להוריד קצת את האנשים מהגבהים שהם טיפסו

אליהם. קודם-כל שמחתי לשמוע את הסקירה על עבודת הסוכנות. חבל שהיא לא נמסרה

בהתחלה כי אז מסתבר שהפדרציה לא בעננים וגם היא מתקשרת כמו על עם ישראל בשיטות

המקובלות בשוק, לטוב ולרע.

אני רוצה לחזק קצת מה שמר ברודו אמר. חוק חובת מכרזים הוא בעוכרינו. אני

לא רוצה לפגוע פה באף אהד, אבל אני מניח שכולם פה בני-ברית והסוכנות היהודית באה

לעזרתנו בנושא אכיפת חוק חובת מכרזים. לא נעים לומר בבית הנבחרים "אכיפה", אבל

זו עובדה.

כדי להיות מעשיים, חייבים למנות צוות שיהיו בו נציג המשתמשים, כמובן, נציג

הסוכנות שהוא האלמנט החוקי שבלעדיו שום דבר לא יעזור. מבחינת המינהל אתם תקבלו

סיוע לכל אורך הדרך. לא צריך לבוא בשביל זה עד לכאן.

היו"ר נעמי בלומנטל;

היינו רוצים לעשות פה מפגש.

שועי אדומי;

אני יכול לעשות את זה, למרות שזה לא המנדט שלנו, ודאי לגבי השלבים הראשונים.

זה לא מסובך כל-כך. זה מסובך מפני שבסוף נתקלים בביורוקרטיה, ובנקודה הזאת אני

מסכים עם גבי פלאוט. תרשים הזרימה עצמו הוא מאד-מאד ברור. אבל כדי להגדיר את

זה, חסר לי פה נציג מחי ההתישבות של הסוכנות, כי הוא יכול לתת את הפתרונות גם

בעין, כמובן בשיתוף אתנו.

לפני שנצייר את התרשימים למיניהם צריך להסביר לכם איך עושים את זה בסופו של

דבר, כי אין הבדל, לצערנו, ביני כמי שרוצה להתישב בנגב לבין עולה מדרום-אפריקה.

אבל כדי להראות להם בדיוק צריך לדעת גם מהו הכוח האמיתי. אני מבין שהסוכנות רוצה

להתישב, נניח, מקו קרית-גת ודרומה, ולא בצור נתן שנמצא עדיין באזור הביקוש. האם

יחיו לזה צרכנים מעולי דרום-אפריקה או לא? זה מסוג הדברים שלא נצא פה עם הבטחות

ואחר-כך יגידו; אתם אמרתם. זה לא הולך כך.
דני רביו
אני הייתי שליח בדרום-אפריקה ארבע שנים. אני לא מכיר הרבה דרום-אפריקאים

שיילכו לגור אחרי באר-שבע.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני יודעת. לכן אני אומרת שלא נקבל פתרון כזה. שמענו כאן על מקומות אחרים -

גזר, בית-שמש או משואות ג'וברין.

שועי אדומי;

לפני שהמקומות האלה יהיו רלבנטיים, אני חייב לעשות חושבים. ראיתי את הרשימה

של מר ברודו. אני לא יודע מהי הטכניקה בבית-שמש או במקומות אחרים. להערכתי היא

יותר קשה.

אם רוצים למצוא פתרון מיידי במקומות שלסוכנות הרבה יותר קל, להערכתי זה גם

הרבה יותר מהיר. ככל שאנחנו מתרחקים משלוש ערי המטרופולין כך זה הרבה יותר קל.

מי שחושב שאפשר יהיה לגור בין גדרה לחדרה מפני שפה יצאנו עם בשורה חדשה, אני

מעוניין להוריד אותו מהעץ, כי אהרת זה יהיה הרבה יותר קשה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מכירים אותם קצת. הם לא יילכו ללהבים. אולי כן יילכו ללהבים אם תהיה

שם אטרקציה מיוחדת. זה בעייתי.
מרינה סולודקין
אולי אשקלון.
רונלד להב
אשקלון, קרית-גת - "אינטל". קרית-גת זח קו חם היום. הוא נושק לשדרות,

לבאר-שבע, ללהבים.
שועי אדומי
כשאמרתי שזה קל התכוונתי לטכניקה הסוכנותית, ולכן חסר לי פה נציג מחי

ההתישבות של הסוכנות. הוא עובד אתנו ביום-יום, בוודאי בנושא הזה.
רונלד להב
אני מושבניק מניר חן באזור לכיש. יש מגרשים רבים בהרחבה במושבים ואין קונים.

לא כל הבנים קונים. יש קרקעות מופשרות. נדמה לי שהסוכנות באמצעות מח' ההתישבות,

והחיבור של המינהל, בין אשקלון לקרית-גת, להערכתי זה יהיה מאד אטרקטיבי בעוד 10

שנים, ולדעתי במחירים של היום זה כדאי. אני לא יודע מה יהיה בעוד עשר שנים.
שועי אדומי
כדי להיות ממוקדים בנושא הספציפי הזה, כי היום ההרחבה למגורים במושבים הוא

להיט - המינהל והאגודות השיתופיות, הקיבוצים, נתנו למושבים את הזכות להיות

המקצים. זה מעוגן בהחלטת מועצה, וברגע שבניר חן יש אדם שלא רוצה שהבן שלך יגור

שם, אתה נותן את הזכות שלך למישהו אחר, אתה רוצה למכסם את המחיר, ויהדות

דרום-אפריקה באותו רגע עומדת בצד. צריך להיזהר עם כל ההכרזות האלה, זה לא י ילך

עם הרחבות במושב. אף מושב לא רוצה לתת את האדמות שלו ליהודי דרום-אפריקה בלי

לקבל את ה"ראנדים" שלו. אני מעדיף לומר את הדברים פה כדי שבישיבה הבאה לא תאמרו

שלא אמרנו. עדיף לומר את הדברים כמות שהם, אבל לפתור את הבעיה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

נכון, אני מסכימה אתך.
סולי סאקס
מרכז הקליטה באשקלון כמעט מלא עכשיו בעולים חדשים מדרום-אפריקה, מפני ששם

יותר זול ויש שם אוכלולוסיה שמקבלת אותם.
היו"ר נעמי בלומנטל
בשבוע הבא אנחנו ניפגש ושבוע לאחר מכן נשב כבר עם יוחנן סימון ואני מקווה

שנשמע בשורות.

1

אני רוצה לקרוא באוזניכם חלקים מהמברק ששלח השגריר בפרטוריה. רוב הדברים

נאמרו כאן על-ידי ויקי אנג'ל. הוא כותב: היריד הישראלי שנפתח אתמול, יום א'

ביונחנסבורג, זוכה להצלחה גדולה. פעולת ההכנה ושיווק היריד היתה גם היא בהיקף

ללא תקדים וכללה פרסום מקיף בעתונות, בבתי הכנסת ובכל המוסדות היהודיים

הציבוריים. השתלבו בה גם כל הרבנים. קדמה לפתיחת היריד ארוחת ערב שבת, חגיגית

ורבת משתתפים, ועוד כהנה וכהנה. התוצאה, כאמור, היתה בנהירה המונית של אלפי

אנשים למרכז הקהילתי הגדול שהיו בו חברות הבנייה, ועוד. היריד יימשך ביוהנסבורג

עד מוצאי יום ג' (היום בערב) ויירד לקייפטאון לשלושה ימים נוספים. היו גם פגישות

הכנה. דיווח מפורט ומלא על תוצאות היריד בשתי הערים אשלח במחצית השבוע הבא, לאחר

שיחת סיכום עם ראש מחי העלייה יוחנן סימון, שהוא בלי ספק הרוח החיה והמפעילה של

המבצע כולו.

בכוחות משותפים אולי בכל-זאת נצליח.

סולי סאקס;

זו פעם ראשונה שהקהילה היהודית יצאה לעתונים לא-יהודים. אין שם עתון יהודי,

לאחר שהעתון האחרון נסגר לפני שבועיים.

ז'אק רווח;

לא נוכל לתרום הרבה לפעילות שהועלתה בישיבה זו מלבד לברך על המבצע הגדול,

וכמובן התרומה של הירתמות השגרירות במקום, ולאחל המון הצלחה לכל מה שנעשה במהלך

המבצע ומעבר לו. אני מקווה שבאמת לא פיספסנו ונוכל עוד לעלות על העגלה שבדרכה

לאוסטרליה.

מבחינת האגף במשרד החוץ, לא נוכל לתרום קרקעות ולא הקלות בקבלה לאוניברסיטה.

כל מה שנוכל לעשות הוא רק להדליק נורה אדומה קטנה, תמרור אחד, כדי שכל העוסקים

במלאכה המבורכת הזאת - דבר שאני בטוח שכולם מודעים אליו אבל לא מזיק להגיד זאת

כשיש הזדמנות - שמהמעידות האפשריות במהלך היציאה-הגירה של יהודי דרום-אפריקה לא

להיות מעורבים, בעיקר גופים ממלכתיים, במלכודות שיכולות להיות בדרך מבחינת הוצאת

כספים ודברים ידועים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

הם מאד מתמצאים ומאד שותפים.

זיאק רווח;

שמא לא ישורבב השם של ישראל באירועים שיכולים להיות.



סולי סאקס;

היה לנו נסיין עם זה ואנחנו נתרחק מזה ככל האפשר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

היה לנו נסיון במקומות אחרים.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 30;10

קוד המקור של הנתונים