ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/02/1998

הצעות לסדר היום; שידורי האוניברסיטה הפתוחה במדינות חבר העמים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום רביעי, ט"ו בשבט התשנ"ח (11 בפברואר 1998), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז
מחמנים
טובה הרצל - אחראית מחלקת מזרח אירופה, משרד החוץ

טלי סם-אש - אחראית מחלקת קשרי תרבות, משרד החוץ

עמוס להט - ראש היחידה לחבר העמים, הסוכנות היהודית

חיים צ'סלר - יו"ר ועדת עליה וקליטה של חבר הנאמנים

יוחנן בן-יעקב - ראש הרשות לקליטת עליה,

משרד החינוך והתרבות

פרופ' יצחק דותן - ראש תוכניות האוניברסיטה הפתוחה במדינות

חבר העמים, האוניברסיטה הפתוחה

סמיון אוגוסטביץ- האוניברסיטה הפתוחה

ויקטוריה ליבין - האוניברסיטה הפתוחה

טניה קרונגאוס - האוניברסיטה הפתוחה

אורית מור סלע - המשרד לקליטת עליה

גיורא מנדלר - ההסתדרות
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
אריאלה אהרון
סדר היום
1) הצעות לסדר היום.

2) שידורי האוניברסיטה הפתוחה במדינות חבר העמים.



הצעות לסדר היום
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מתכבדת לפתות את ישיבת ועדת העלייה והקליטה.

הוועדה תדוו היום באוניברסיטה הפתוחה במדינות תבר העמים. אנו נדון בשני

תווומים האחד, הסטודנטים, שמחתי לשמוע שיש סטודנטים מצטיינים הלומדים

באוניברסיטה הפתוחה והם רק קבוצה אחת בתוך מספר גבוה של סטודנטים. התחום האחר

הוא התקציב, אין מדובר בתקציב גדול וחבל שקיימת תוכנית מו טובה, ברוכה ומוצלחת

אשר עלולה מאוד לא להתרחב בגלל משאבים מועטים.

הישיבה תהיה קצרה, לכן אני מבקשת מכולם לקצר בדבריהם ולנסות לדון בעיקר,

אבל לפני כן ניתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת סופה לנדבר ואופיר פינס-פז, הרוצים

להגיש הצעה דחופה לסדר היום.
סופה לנדבר
כבוד היושב ראש, היום שמענו בשורה מאוד לא סימפטית על עולה חדשה החיה

במצוקה נוראית. היא אם חד-הורית ויש לה שישה ילדים. מרוב מצוקתה היא נאלצה לתלות

מודעה מתחת לבית הכנסת ובה רשמה בקשה לעורה. כאשר באו אליה, אלו שקראו את

המודעה, מצאו את המקרר שלה ריק, זאת אומרת שהמשפחה למעשה רעבה. אנחנו חושבים,

לאור המקרים שכבר ראינו, כמו אותה אישה שהבאתי אתמול לירושלים, יש מאות משפחות

החיות במצוקה. יש כאלה שהם מחוסרי בית, ואת הצגת אותם בוועדה. לכן חה"כ פינס-פז

ואני רוצים להמליץ על הקמת קרן מיוחדת עליה ידבר חה"כ פינס-פז.
אופיר פינס-פז
אני מכיר את כל הבעיות של החברה הישראלית ואני מוכן לשים את נפשי בכפי

ולומר, שאין כיום מצוקה קשה יותר ממצוקתם של העולים החדשים. אמנם אין מדובר בכלל

העולים, רבים מתוכם הסתדרו. ראינו סקר לפיו 40% מעולי 1996 רכשו דירות, תהו נתון

אדיר הראוי לכל שבח והוא מוכיח על קליטה נהדרת, אבל בשולי העלייה הזו יש עוני

נוראי ומצוקה קשה, אשר מדינת ישראל פשוט איננה מבינה את מידת חומרתה. יש רעבים

ללחם, ללא קורת גג. האנשים נמצאים בתחתית שבתחתית החברה הישראלית והם זקוקים

לעזרת רשויות הרווחה, אבל לא תמיד קיימים הכלים החוקיים על מנת לעזור להם. לכן

חשבנו לדרוש משר האוצר, ואנו מבקשים לקבל לדרישתנו את גיבוי התעדה, להקים קרן

מיוחדת בסכום של כ-100 מיליון ש"ח. בראש הקרן אנו מבקשים להציב שופט בדימוס מבית

המשפט העליון או איש ציבור אחר שהוא בעל שם ומעמד. הקרן שתקום תהיה מעין ועדת

חריגים, על פי המתכונת של משרד השיכון, והיא תוסמך לבחון מקרים קשים של אנשים

הרעבים ללחם או משפחות שמתקשות למצוא את מקומן. על מנת להציל נפשות הטיפול של

הקרן יהיה נקודתי, היא תסייע באופן חריג, שלא על פי הנהלים של המשרדים. אנו

מבקשים לקבל את גיבוי הוועדה והיושבת ראש שלה להצעתנו, וכן אנו מבקשים את גיבוי

הוועדה בפנייה לממשלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מבחינת גיבוי הוועדה, אתם, כמובן, יכולים להפנות לאוצר את הצעתכם. אני רוצה
להעלות בפניכם איזה עניין
ישנם גופים ובכלל זה הגוף שאת עומדת בראשו, חה"כ לנדבר,

שאנו נתקלים בהם פת, כמו "המועצה למען עולי ברית המועצות" עם תוכנית "סלע" שלהם

וכן גופים אחרים העושים עבודה מצויינת. גם כאשר אני עומדת בראש גוף התנדבותי אני

שואלת את עצמי, האם לא כדאי להגדיל את תקציבם של הגופים הקיימים בסכומים

משמעותיים ולבדוק כיצד אפשר ליעל כל גוף מה על מנת שיהיה הטוב ביותר. ידוע לנו

על עמותות שהכסף המוקצה להן לא תמיד מגיע ליעדו, אבל יש גם עמותות העושות

עבודה בלתי רגילה.
סופה לנדבר
אבל לגופים האלה אין אמצעים.
אופיר פינס-פז
אפשר להקים.
היו"ר נעמי בלומנטל
יכול להיות. לכן כדאי לבדוק את האפשרויות. נבדוק בדיוק אילו גופים מטפלים

בנושאים אלה. "סלע'/ לדוגמא, הוא גוף קלאסי המטפל בעניין זה.
סופה לנדבר
עם כל הכבוד ל"סלע", אבל יש גופים אחרים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני חייבת להעיר שהקציבו תקציב ענק לנושא מסוים באחד ממשרדי הממשלה,

בעוד שקיימים גופים התנדבותיים המטפלים בו והממשלה, כדי למלא את התקציב, צריכה

להקים מערכים שלמינו שקיימים בפועל בתוך הגופים המתנדבים הנגישים לשטח.
סופה לנדבר
אין שום בעייה שנקים אותם במסגרת התאחדות יוצאי ברית המועצות.
היו"ר נעמי בלומנטל
נכון, אז בואו ונבדוק כמה גופים, או שאני עצמי אבדוק אלו גופים קיימים; יחד עם

זאת אפשר בהחלט לפנות לאוצר או באמצעות הגופים או באמצעות הקמת קרן מיוחדת.
אופיר פינס-פז
אנחנו לא נאמר להם היכן לעשות זאת.
סופה לנדבר
צריר להקים בדחיפות גוף בגלל המצב.
אופיר פינס-פז
הגופים האלה אינם מסוגלים להתמודד עם הבעיות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם אתם רוצים אתם יכולים לפנות לאוצר בשם הוועדה, בגלל המצוקה הקשה.
אופיר פינס-פז
נשמח אם הוועדה היא שתוציא פנייה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסדר, אציין את שמותיכם.
אופיר פינס-פז
תודה רבה.
היו"ר נעמי בלומנטל
נעבור לנושא הדיון של הישיבה בעניין האוניברסיטה הפתוחה. אני חוזרת ומציינת

שמאוד התרשמתי מהעבודה שעושים כל אלה העוסקים במלאכה זו בחבר העמים. לצערי,

הנושא אינו נחשב תקשורתי, אף על פי כן חשבתי שמן הראוי לדון בו בוועדה. אומנם אנו

דנים במצוקות, בתחלואים ולפעמים בנושאים פרטניים, אבל הפעם מצאתי לנכון להעלות

את נושא האוניברסיטה הפתותה בכנסת על מנת שידעו עליו ושהכנסת תדע שקיים פרוייקט

מה. יש לברך את האוניברסיטה הפתוחה, את "נתיב" ואת הסוכנות היהודית, קרן "יד

הנדיב" - כולם נתנו יד להצלחה. אני מבקשת לשמוע מפי פרופ' דותן, העומד בראש

התוכנית של האוניברסיטה הפתוחה במדינות חבר העמים, על הפרוייקט, תוכנית ההרחבה

שלו, מה הן הבעיות העומדות בפניו והאם אנו יכולים לעוור.
יצחק דוש
אני מבין שהחומר ששלחנו לכם נמצא בידכם, לכן אתאר במלים ספורות את

הפרוייקט. האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד ל"הוראה מרחוק" כיום בארץ אנו מלמדים

כ-29 אלף סטודנטים בשיטת ההוראה מרחוק. השיטה הבסיסית כוללת ספרי לימוד

המתחברים במיוחד בעבור הסטודנט על מנת שהוא יוכל ללמוד לבדו בביתו וכן יש מערכת

תמיכה רחבה מאוד. ניסינו להפעיל תוכנית דומה גם בחבר העמים. למען האמת, כאשר

התחלנו איש לא שער למה אפשר להגיע, הכל היה בגדר של ניסיון. אנשי לשכת הקשר,

יעקב קדמי ורוברט זינגר, פנו אלינו ואנו מצידנו הצענו לפעול על פי המתכונת הקיימת

בארץ, דהיינו לשלוח לסטודנטים חומר לימוד, לקיים פגישות הנחיה, כאשר על הסטודנטים

לעמוד במטלות, שבסופן עליהם להבחן ולקבל קרדיט מלא מאת האוניברסיטה הפתוחה. על

כל אלה היינו יכולים להתחייב. כיום האוניברסיטאות מכירות בקרדיט שלנו וכבר הנפקנו

אישורים לעולים חדשים שלמדו שם ולימודיהם מוכרים על ידי האוניברסיטאות בארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם הלימודים מוכרים גם על ידי האוניברסיטאות שם או שרק בארץ הם מוכרים?
יצחק דותן
בחלקם הגדול, כן. כל סטודנט שמסיים את לימודיו מקבל תעודה על סיום קורס.

האוניברסיטה הפתוחה מוכרת, מבחינה זו אין בעיה. הבעיה היא כאן, כמו בכל העולם, של

הכרה בין אוניברסיטאית, אך אין היא קשורה לפרוייקט הזה. בנייר העבודה הראשון

שהכנתי רציתי להתחיל בפיילוט של 500 סטודנטים ושלושה קורסים, שחלקם פותחו

באוניברסיטה הפתוחה, כדי לבחון איך העניין יתפתח. הפרוייקט שהיה חדש לחלוטין מומן

על ידי הג'וינט. מבלי להרגיש, כפי שתראו בטבלה, נרשמו בשנה הראשונה 1300 סטודנטים

ומידי שנה הכפיל הפרוייקט את עצמו. אם השנה לא הכפיל הפרוייקט את עצמו, המונה

כפי ששמתם לב "רק" 7000 סטודנטים, זה בגלל קשיי תקציב. למעשה השמיים הם הגבול,

הרחבנו את ההיצע של הקורסים - כולם בנושא יהדות - והיא נמצאת בידכם. הסטודנטים

לומדים ואנו נמצאים ב- 260 ערים, כמעט בכל מקום של ברית המועצות לשעבר.

הסטודנטים של האוניברסיטה שלנו נמצאים במקומות שבהן לא קיימת שום פעילות

ישראלית, בכל מיני מקומות קטנים שאפילו הסוכנות או לשכת הקשר לא היו שם מעולם.

אולי גב' ויקטוריה ליבין תרחיב על כך.

לפני ארבע חודשים התחלף נשיא האוניברסיטה הפתוחה. בדבריי הסיכום שלו

הודה הנשיא הקודם, פרופ' מנחם יערי לצוות הפרוייקט על כי "גייר" אותו בעת שלקח

אותו לסיור בחבר המדינות. אני חושב שכולנו "התגיירנו". האוניברסיטה איננה זקוקה

לסטודנטים נוספים, יש לנו מספיק, אנו פועלים מתוך הכרת חשיבות העניין וחשיבות

התרומה שאנו תורמים
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לפרופ' יצחק דותן. ויקטוריה ליבין, האם את רוצה להתייחס לנושא?
ויקטוריה ליבין
הזמן שלנו הוא מאוד קצר ואנחנו הבאנו איתנו תגבורת, סטודנטים של

האוניברסיטה הפתותה וגם אנשים מקומיים שלהם בנויה התוכנית. מעניין מאוד לשמוע

אותם כי הם באים מהשטח, הם נמצאים היום בברית המועצות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אולי תתארו לפנינו איך זה פועל. אם אנו מדברים, למשל, על הקורס "תולדות

יהודי מזרח אירופה" או "ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל", כיצד זה נעשה מבחינה

טכנית? איך מגיעים לסטודנטים?
יצחק דותו
אלה הם קורסים של האוניברסיטה הפתוחה הקיימים בשפה העברית, הם

מתורגמים לרוסית ומעובדים בארץ. כל המערך הלוגיסטי בחבר המדינות נעשה בעזרת

לשכת הקשר. היא גייסה קואורדינטורים שהם מצידם גייסו מנחים וסטודנטים. זו רשת

שפרוסה על הכל. אנחנו עובדים דרך המרמים הישראליים. החומר נשלח באמצעות לשכת

הקשר למרמים הישראליים ומשם הוא מופץ לכל הסטודנטים. בחזרה הסטודנטים שולחים

מטלות דרך הקואורדינטורים, דרך המרמים הישראליים, לארץ. אותו הדבר לגבי הבחינות.

פעם בשנה אנחנו שולחים קבוצה של מרמי הוראה שמסיירים בחבר המדינות ונפגשים עם

סטודנטים. פעם נוספת אנו מביאים קבוצה נבחרת של סטודנטים לארץ, והחברים שיושבים

כאן יסבירו לכם.
היו"ר נעמי בלומנטל
מהי העלות של הפרוייקט חזה?
יצחק דותן
עלות הפרוייקט מתחלקת לשלושה חלקים. בשנה האחרונה, מבחינת פיתוח

הקורסים החדשים העלות היתה כ-200 אלף דולר. הוצאות האוניברסיטה הפתוחה בארץ

וכל ההוצאות האחרות שאנחנו מממנים בעזרת תרומה של יד הנדיב, הו עוד 200 אלף דולר.

תקציב לשבת הקשר להפעלה שם הוא 200 אלף נוספים. דהיינו, ההפעלה השוטפת היא

ב-400 אלף דולר, בעזרתה אנחנו מגיעים ל-7,000 סטודנטים. בלומר, העלות בעבור סטודנט

אחד היא ב-60 דולר.
אופיר פינס-פז
כמה משלם סטודנט?
יצחק דותו
הוא איננו משלם.
עמוס להט
תגבו ממנו 30 דולר ובכך תוכלו לסגור את הפער של 120 אלף דולר.
סופה לנדבר
זה יוצא 21 אלף דולר.
עמוס להט
ב-30 דולר אפשר לסגור את הפער של 120 אלף דולר.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני חושבת שלא נתקלנו בהרבה תוכניות שהן כל כר זולות, שב-600 אלף דולר

מגיעים ל-7000 סטודנטים.
סופה לנדבר
סטודנט עולה רק 60 דולר במשך שנה.
עמוס להט
אפשר לגבות מהסטודנטים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תיכף נדבר על זה. גברת ויקטוריה ליבין, תציגי לנו בבקשה את הסטודנטים.
ויקטוריה ליבין
יש כאן שני אנשים. גברת טניה קרונגאוס, סטודנטית מצטיינת של האוניברסיטה

הפתותה, ומר סמיון אוגוסטביץ שהוא עמוד התווך של הפרוייקט בחבר המדינות, הוא עובד

בו מהרגע הראשון.
סמיון אוגוסטביץ
קשה מאוד לדבר בזמן בל בך קצר על תוכנית כה גדולה. אין אף תוכנית שיכולה

להשתוות עם התוכנית הזאת. הייוזוד של התוכנית הזאת הוא קודם כל בכו שהיא תוכנית

אקדמית, שנותנת מושג גם על ההיסטוריה של היהודים וגם על היהדות של היום. יש לזה

גם משמעות פרגמטית לאנשים שמצטרפים לתוכנית, כל סטודנט מקבל קרדיט אקדמי שהוא

יכול אחר כך לנצל בארץ. זה נותן ליהודים בחבר המדינות ראייה של ישראל כמדינה

אקדמית. ישנם מקומות רבים בחבר המדינות, באוקראינה וברוסיה שכל המידע על ישראל

מגיע רק מהמכתבים של אנשים שעלו. אין תמונה מלאה על מדינת ישראל, על היחסים בין

האנשים, על ההיסטוריה של מדינת ישראל. התוכנית שלנו נותנת אפשרות לקבל ידע

אובייקטיבי ואקדמי על מדינת ישראל. אם נצרף את כל הדברים, נגיע למסקנה שזו תוכנית

מיוחדת במינה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך שזו לא תוכנית קלילה כל כה מי שמצטרף

לתוכנית, יודע שהוא צריך ללמוד, לכתוב מטלות ולעבור בחינות. למתת זאת, כמות

האנשים שמצטרפים לתוכנית גדלה משנה לשנה. אף פעם לא היתה בעיה לגייס אנשים.

הגורם היחיד שמגביל את הרחבת התוכנית הוא חוסר כסף וגם כמות הספרים שאנחנו

יכולים להביא לאנשים. מהרגע הראשון שהתוכנית הזאת פועלת היתה לנו הרגשה שאנחנו

יכולים לרשום גם 10,000 וגם 20,000, כאילו אנשים ציפו לתוכנית הזאת כדי להצטרף

אליה ודרכה להצטרף לישראל.
טניה קרונגאוס
אני רוצה להוסיף שהיום בחבר המדינות פועלות הרבה מאוד תוכניות של

אוניברסיטאות זרות, כמו אוניברסיטאות מאמריקה ומאנגליה וממדינות אחרות. יש הרבה

מאוד אנשים צעירים שהולכים לאוניברסיטאות האלה וכנגד קיימת רק תוכנית אחת של

אוניברסיטה ישראלית, התוכנית האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה. זה חשוב מאוד

שהסטודנטים לא משלמים כסף, שנותנים ליהודים בחבר המדינות ללמוד בחינם. אני גם

חושבת שיש אנשים רבים שאינם מסוגלים לשלם בעבור התוכנית ויש הרבה מאוד צעירים

יהודים שבכל זאת מאוד רוצים לדעת על ישראל, לקבל חינוך יהודי וחשוב להם ללמוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם זה ביקורך הראשון בארץ?
טניה קרונגאוס
לא.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר ציסלר מהסוכנות, בבקשה.
חיים צ'סלר
במשך ארבע שנים שבהן הייתי ראש המערכת בברית המועצות לשעבר, אני מאוד

התרשמתי מהתוכנית הזאת ואני מכיר את ויקה משם. חשבתי שזו אחת התוכניות היותר

אפקטיביות שדרכה ניתן להגיע לקהל גדול יחסית שאנחנו לא מגיעים אליו ובעלות מאוד

נמוכה יחסית כפי שזה בא לידי ביטוי. הדבר היחיד שאני יכול לומר, שיהיה לנו חבל מאוד

להפסיק את התוכנית הזאת ואנחנו נעשה הכל על מנת לא לתת לה ליפול.
היו"ר נעמי בלומנטל
מהי ההשתתפות שלכם בתוכנית?
חיים צ'סלר
בשנת 1996 היתה לנו השתתפות בפרוייקט של "אופק" חה יצא לנו לא מעט כסף.

אבל יכול להיות שלאור הדברים שנעשים כאן אנחנו נצטרך לעשות חשיבה חדשה בתוכנו

על מנת לעשות הכל כדי שהתוכנית הזאתלא תיפול, כי מהניסיון שלנו האפקטיביות שלה

היא מאוד גדולה יחסית למחירה הנמוך.
היו"ר נעמי בלומנטל
באמת, ההשקעה הכספית בתוכנית היא נמוכה יחסית לתפוקתה האדירה.

מר להט, יש לך מה להוסיף?
עמוס להט
קודם כל, אנחנו באמת מברכים על התוכנית ויהיה חבל אם היא תיפסק. אני רק

רוצה לחדד את הניסיון שיש לנו. אנחנו מקימים בכל שנה מחנות קיץ ל-10,000 ילדים לפרק

זמן של עשרה ימים וההורים משלמים מכיסם סדר גודל של כ-30-25 דולר ליום. לפי חישוב

קצר שעשיתי כאן, אם תהיה השתתפות מסוימת - ואני מקבל שלא כולם יכולים, ואפשר

למנות ועדת חריגים שתחליט מי כן ומי לא - אני חושב שאפשר להיכנס היום לפרוייקט

בברית המועצות כשחלק זעום ממימון התקציב יכול לבוא מכיסם של התלמידים.

דבר שני, אם יש מצוקה, צריך לבחון האם צריך לעשות זאת ב-260 ערים או

להתמקד בערים שיש לנו בעיה מבחינת העלייה, אם זה במוסקבה, בקייב, בסנט פטרבורג.

אבל פה חסרים לי שני נתונים: אחד, מבחינת החלוקה - כמה יש בערי השדה וכמה בערים

המרכזיות. שניים, האם יש לכם מישהו שיכול להשכיל אותנו האם יש מעקב מבחינת

העלייה; כבר חמש או שש שנים שאנחנו מפעילים את התוכנית, מה מגמות העלייה מתוך

אלה שלומדים.
חיים צ'סלר
אני רוצה להעיר בעניין הכסף. העניין הוא לא תוספת לתקציב, שזה בוודאי עחר,

אלא זה עניין חינוכי ממדרגה ראשונה. היום ברוסיה במיוחד, אפילו באוקראינה - ואנחנו

רואים את זה לא רק בהשתתפות במחנות הקיץ אלא גם במפעלים אחרים שלנו - דווקא

מעורבותם של אלה שמשתתפים בכסף היא גדולה יותר. יש לך רספקט יותר גדול לדבר

שחלק מהמימון שלו בא ממך. לכן זה לא רק עניין כספי, זה קודם כל עניין חינוכי.
רוברט זינגר
רק בשביל ההקצנה - הבעיה של התוכנית הזא שהיא הצליחה יותר מדי. היא החלה

כפיילוט של 500 איש, הגיעה ל-7000 ובפוטנציאל היא עשויה להגיע ל-15 אלף בשנה

הבאה אם היא תימשך. העלות מבחינת המדינה היא של 25 דולר לסטודנט, כי חלק



מהפיתוח בא מתרומות "יד הנדיב". זהו למעשה פיתוח לטווח ארוך, משום שגם העולים

שמגיעים לאדץ לומדים באן בדיוק על פי אותן התוכניות. הנושא שהעלו עמוס להט וחיים

צ'סלר נבדק. מאחר שמדובר בעלות של 25 דולר לסטודנט, ההתחשבנות שונה. זה לא כמו

להגיע למחנה ולשלם עבור המחנה. מדובר באנשים שפזורים בכל חלקי ברית המועצות

לשעבר, כר שהעלות של מנגנון הגבייח, הקבלות וכל הדברים האלה בוודאי תעלה על

סכום של 25 דולר לאדם ובוודאי לא שווה להקים מערכת שלמה של התחשבנות על 20

דולר. צריך גם לזכור שככל שמספר הסטודנטים יעלה - אם זה יגיע ל-15 אלף - העלות פר

סטודנט תרד גם מ-25 דולר אפילו לסכומים יותר נמוכים.

מבחינת הפיזור, כמובן שכולנו מדברים על ריכתים של אוכלוסייה יהודית. אם אני

לוקח לדוגמא את רוסיה, מתוך 1754 סטודנטים ברוסיה, 1259 הם ממוסקבה ועוד 300 מסנט

פטרבורג. כלומר, הרוב המכריע, 90% מהסטודנטים ברוסיה, באים מהערים הגדולות. צריך

לזכור שכ-60% מהסטודנטים הם מתחת לגיל 40, ומדובר על אוכלוסייה תורמת שזקוקה

לנושא הזה.

מבחינת אחחי עליה, אין לפניי נתונים אבל אנחנו בדקנו את זה. אחחי העלייה הם

מאוד גבוהים והדבר מורגש באוניברסיטאות, משום שכשהם באים אלינו הם ממשיכים

ללמוד. הקרדיטים של האוניברסיטה הפתוחה מקובלים על כל האוניברסיטאות כאן בארץ,

כך שיש קשר פרגמטי מאוד בין הסטודנט הפוטנציאלי לבין ישראל. כשהוא מגיע לארץ כבר

יש לו כמה קרדיטים של אוניברסיטה ישראלית שמוכרת כאן בכל מקום.

בשורה התחתונה, זהו פרוייקט מאוד מוצלח שכולל 265 ערים שונות. הריכחים

הגדולים הם באמת בערים הגדולות. זה עובד לפי כל הכללים ואני חושב שהאוניברסיטה

מאוד מרוצה מהפרוייקט הזה. זה עומד על סדר גודל של אותם 20 דולר לסטודנט, האם

הפרוייקט ימשיך ולאלו היקפים הוא יגיע. הוא היה מתוקצב בלשכת הקשר ולכן הוא

ממשיך גם עכשיו. כל נושא ההפעלה הוא באחריות לשכת הקשר, כל הנושא הקדמי הוא

באחריות האוניברסיטה. כתוצאה מהקשיים התקצוב מלשכת הקשר היא אשר מחזיקה את

המשר פעילותו עכשיו, אבל החל מה-1 במאי קיימת סכנה ממשית להמשך קיומו תו

המשמעות העיקרית בשלב זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה יחסר לכם אם לא תרחיבו את התוכנית?
רוברט זינגר
כדי לסיים את השנה יש צורך כ- 120 אלף דולר, כולל הוצאות על ספרי לימוד

וכיו"ב. אגב, יש לציין כי נעשים ניסיונות לשמור על הספרים ולהעבירם הלאה. לפעמים

יש הצלחה, זה אומנם מקשה מאוד, אבל בסך הכל זה נעשה. הקצבנו עד סוף השנה, כולל

ספרים 120 אלף דולר וללא ספרים 80 אלף דולר.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר יוחנן בן-יעקב, בבקשה.
יוחנן בן-יעקב
יש לי כמה הערות. הראשונה: את גרעין התוכנית הזו התחיל בסוף שנת 1991 פרופ'

לב-ציון ביחד עם ברוך ברמן ז"ל, מראשוני העולים אשר תרגם את הקורס הראשון. לשניים

מגיע קרדיט על הפרוייקט. כמו כולם, אני חושב שהתוכנית טובה, מוצלחת וראוייה לכל

עידוד ותמיכה, אך יש כאן שתי שאלות שאותן אינני מבין. האם מדינת ישראל רואה

בתוכנית הזו ערך ומבינה את חשיבותו, אם כן לא ברור לי למה היא מקצצת בתקציב של

המשרד הממשלתי הממונה על הנושא הזה, זה פשוט בלתי מובן במיוחד אם הנושא הוא

בעל ערך ואם יש לו משמעות ואם יש לו ייצוג מספיק בקרב אוכלוסיית העולים ולאלה

שיש אינטרס כלפי ברית המועצות גם בבית הזה. הצמצום ב- 120 אלף דולר נראה לי



משונה מאיו כמוהו. אני גם לגמרי לא מבינ מדוע לא ניתן במוסקבה, שם הייתי, ובסן

פטרבורג שבהן יש ביחד 1900 סטודנטים, לגבות דמי השתתפות מהסטודנטים? איך ייתכן

שאפשר להביא להם ספרים ומצליחים בכך ולהביא להם מבחנים, אבל אי אפשר לגבות

מהם דמי השתתפות? אני עצמי תלמיד האוניברסיטה הפתוחה, היא מסתדרת מצויין. היא

מצליחה בקורס האחרון לגבות את הכסף בצורה מעולה יותר טוב מכל גוף אחר במדינה, כך

שאין הצדקה לפטור בחבר העמים.
חיים צ'סלר
יש משרדים של הסוכנות.
סופה לנדבר
בטח שיש הצדקה. מ- 30 דולר המדינה תהיה יותר עשירה? זוהי השקעה בפוטנציאל

של העלייה. למה אנחנו צריכים לחשוב על כמה גרושים שהמדינה יכולה לקחת מהם?
יוחנן בן-יעקב
אני אומר את דעתי. בערים כמו מוסקבה וסנט פטרבורג - ואנחנו מכירים את

האוכלוסייה בערים האלה , אני חייתי שם - אין שום הצדקה לא לגבות מסטודנט סכום

שבין 25 ל-30 דולר. ואלו ערים מרכזיות, זה לא שצריך לגבות את הכסף בעיר נידחת

ורחוקה. בערים הנידחות לפי דעתי לא צריך לגבות אף פרוטה, אבל בערים המרכזיות

שמשם העלייה קטנה והיהודים עשירים, ממש עשירים, זו תופעת פשוט מדהימה שלא

גובים כסף, זה לא קורה בשום מקום אחר. גם ברוסיה לומדים שמה שאינו עולה גם לא

שווה, בשנים האחרונות אנשים שם לומדים את זה. כשבאים למחנות קיץ - ואני ישבתי שם

מטעמו של עמוס להט - אנשים שילמו בלי שום בעיה.
וילמה מאור
עובדה שזה מצליח.
ויקטוריה ליבין
אי אפשר להשוות מחנות קיץ עם ספרים.
יוחנן בן-יעקב
החנויות במוסקבה מוצפות באנשים שקונים ספרים. בברית המועצות אנשים יודעים

לכבד ספר, הם יודעים גם לשלם על זה. אז יש פה בעיה מהותית. אתה יכול להתחיל: אני

מתחיל ב-20 דולר, אני לא מתחיל בהרבה כסף, אני מתחיל בערים הכי גדולות והכי

עשירות. בשום פנים ואופן לא בעיירות שדה ובמקומות הרחוקים, שם איו לי ספק שצריך

לתת את זה בחינם.

אני רוצה לומר יותר מזה. יש לנו בחבר המדינות כ-10,000 תלמידים שלומדים

במערכת החינוך שמדינת ישראל משקיעה בה סכומים - אני לא רוצה להגיד פה לאלו

היקפים זה מגיע - בפרוייקט שאני ממונה עליו יחד עם אנשי לשכת הקשר וכל המערכת.

אנחנו הצענו בזמנו לאוניברסיטה הפתוחה להפעיל את הקורסים האלה בכיתות העליונות

של בתי הספר היהודיים שפועלים שם. אמרנו שזה יכול להוות קרש קפיצה שמשרד החינוך

ישתתף בחלק מהעניין. כי אחרת הוא איננו יכול להשתתף בחינוך העל יסודי, משרד החינוך

לא מממן חינוך על יסודי.

דבר נוסף - בד בבד עם התוכנית הזאת יש משא ומתן, כולל החלטה של ועדת

השרים לעלייה וקליטה, על שני פרוייקטים. החלטה אחת, שהועכרה בשבוע שעבר - וגם

היא עולה הרבה מאוד כסף - על פרוייקט גדול של האוניברסיטה העברית בירושלים עם

האוניברסיטה הבכירה במוסקבה. יש צוות בין משרדי, בהחלטה של ועדת שרים לעלייה



וקליטה, שיגבש תוכנית. יש תוכנית של בר-אילן להיכנס לאתד מהמקומות בברית

המועצות. זה לא נכון שהפרוייקט של האוניברסיטה הפתורוה הוא פרוייקט האקדמי היחיד.

יש אוזרים והם עובדים, אבל נכון שזה הפרוייקט הכי מוצלוז.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם הוא הכי מוצלוו, בואו גם נעודד אותו.
יוחנן בו-יעקב
אני מסכים. אני בעד לעודד אותו ואני בעד לקבל פה החלטה שזה בלתי נזתקבל על

הדעת שהגוף הממשלתי שממונה על הנושא הולך לקצץ 120 אלף דולר.
עמוס להט
ושלא נזדקק לעזרת הסוכנות.
יוחנן בן-יעקב
זה לא קשור לתשלום של הסוכנות.
היו"ר נעמי בלומנטל
בעצם עלו פה שתי שאלות שעלינו לתת להן תשובות. האחת, ההשתתפות העצמית

של הסטודנטים, והדגישו את הערים הגדולות. הדבר השני, בנוגע להצעתכם להכניס

לימודים של האוניברסיטה הפתוחה לכיתות הגבוהות, כר שמשרד החינור יוכל גם

להשתתף בעלות.
יוחנן בן-יעקב
ואז זה גם קרדיט למי שסיים שם בית-ספר, בא לארץ ולומד כאן באוניברסיטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מכיוון שהיום מציינים את יום חגה של הכנסת וכל הזמן אני מקבלת הודעות להיות

ב11:00 במליאה ולא לאחר, אין לנו כבר הרבה זמן. אז אולי תשבו ביניכם עכשיו?
יוחנן בן-יעקב
אנחנו יושבים בינינו כל הזמן.
רוברט זינגר
שלוש פעמים ביום.
יוחנן בן-יעקב
הכנסת תפתור את בעיית ה-120 אלף דולר. התוספת של משרד החינור תהיה כדי

להרחיב את התוכנית.
היו"ר נעמי בלומנטל
. בסדר גמור.
חיים ציסלר
אני רוצה לומר משהו מעבר לנושא הספציפי. עכשיו אנחנו נמצאים בחלון

הזדמנויות לגבי חבר המזינות. זה סימפטום אחד ויש עשרות ומאות סימפטומים אחרים.

אני פונה אלייך, גבירתי היושבת ראש, אולי זו הזדמנות לישיבות עתידיות. הבעיה

העיקרית היום בחבר המדינות העצמאיות היא שאיו לנו את במות הבסף שאנחנו צריכים

כדי לבצע את העבודה שלנו שם - לא לסכונות, לא ללשכת הקשר ולא לכל הגופים

הממשלתיים האחרים. כואב לי הלב שבכלל דנים פה עכשיו, בתקופה שהעלייה מברית

המועצות לשעבר ממשיכה בסדר גודל של 55,000 איש בשנה. מאיזה מקום אחר בעולם

נוהגים מגיעים בכמויות כאלה? ואני מקווה שהקצב הזה יימשר עוד שלוש-ארבע שנים.

כרגע לא רק שאסור לחסוך ולו אגורה אחת, אלא צריך לפי דעתי להכפיל את הסכום, כי

אני לא יודע אם חלון ההזדמנויות הזה יימשך. לכן אני פונה אליכם לקיים דיון מיוחד, וזה

לפי דעתי הדבר העיקרי, לא ה120 אלף דולר לפרוייקט הזה שהוא פרוייקט נהדר. יש עוד

עשרות ומאות פרוייקטים אחרים שהולכים להיעלם, וזו הנקודה העיקרית. על זה בואו

ונקדם את הדיון.

סופה לנדבר-.

אני תומכת בכל מילה שאמר מר חיים צ'סלר, אסור לשכוח שהוא אחד השליחים

הבולטים ביותר של מדינת ישראל במוסקבה בתקופה האחרונה; הוא ריכז את כל הפעילות

של הסוכנות. אני לא מדברת על משמעות התפקיד אלא על המשמעות של הגדלת העלייה.

אסור לנו לשכוח שהיום, למרות שמר ציסלר מדבר על 55,000 עולים, יש ירידה משמעותית

בעלייה לעומת השנים הקודמות ויש פוטנציאל. אני בהחלט חושבת שאנחנו צריכים לקיים

על הנושא הזה דיון מיוחד. אם הפרוייקט הזה יכול להגדיל לנו את העלייה למדינת ישראל

בעוד כמה אלפי אנשים, כל אגורה שאנחנו משקיעים אנחנו צריכים לדאוג להשקיע

במדינות חבר העמים.

עוד דבר. גבירתי היושבת ראש, לפני מספר חודשים היה פה אברהם בורג. הוא אמר

שלפני כמה שנים היו מתדפקים עולים חדשים על דלתות הסוכנות, והיום הסוכנות צריכה

להתדפק על הדלת של כל עולה. אם הפרוייקט הזה יכול לעזור לנו בהגדלת העלייה, אני

חושבת שהוא מבורך ואנחנו צריכים להשקיע בו כל אגורה שאנחנו יכולים לאסוף כדי

להכפיל את הפרוייקט. החובה שלנו היא לדאוג לא רק לפרוייקט הזה אלא גם לפרוייקטים

נוספים, כפי שאמר חיים צ'סלר. זאת דאגה לעלייה, ומי יודע מה יהיה בעוד כמה שנים. כל

זמן שאפשר להוציא את היהודים משם, החובה שלנו לעשות זאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
רציתי לשמוע את נציגי משרד החוץ, אתם היחידים שעוד לא דיברתם. יש לכם מה

להוסיף?
טלי סם-אש
אין לנו מה להוסיף, באנו לשמוע.
יצחק דוש
בנושא של משרד החוץ אני רוצה להעיר: בעקבות הפרוייקט הזה יש לנו פניות

מהרבה מאוד אוניברסיטאות שם לשיתוף פעולה. כבר נחתם הסכם אחד, הסכם שני על סף

חתימה. הם מאוד-מאוד מעוניינים בשיתוף פעולה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה להודות לכם. על סדר היום נשארו שני דברים בהקשר הזה: אחד, לנסות

להשיג שלשכת הקשר לא תקצץ את ה-120 אלף דולר כדי שהפרוייקט יוכל להימשך. בעניין

הזה אני אבוא בדברים גם עם משרד ראש-הממשלה, מטעם הוועדה. הדבר השני, התעורר

כאן ויכוח, שבשלב זה אני לא רוצה להיכנס אליו, לגבי האפשרות שהסטודנטים כן ישתתפו

במימון של התוכנית. מכיוון שאני מבינה שאתם נפגשים הרבה, את הוויכוח הזה תמשיכו

בלעדי. אם אתם זקוקים לעזרת הכנסת לכאן או לכאן, אנא תודיעו לי. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים