ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/02/1998

האיום לחידוש מלחמת המפרץ וההיערכות בקרב העולים: פעולות הסברה בקרב העולים, ריענון וחלוקה של ערכות מגן, הצורך במקלטים ניידים באתרי הקרוואנים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, י"ד בשבט התשנ"ח (10 בפברואר 1998). שעת 11:05



נכחו;

חברי הו ועדת; נעמי בלומנטל - היו"ר

אדיסו מאסלה

מרינה סולודקין

יוסי שריד

מוזמנים; תא"ל אבי בכר - ראש מטה פיקוד העורף

אל"מ יורי סופרי ן-ראש מחלקת התגוננות אוכלוטיה

ירמי אולמרט - מנהל מחי הקליטה, עיריית אשקלון

חנוך צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

אורי מנוס - קצין כבאות והצלה ראשי

יעקב בלום - התאחדות עולי אמריקה הלאטינית

אבי מזרחי - מנהל אגף צעירים ורווחה, הסוה"י

אפרים גנור - עורך עתו ן "נובוסטי"

אתי דהן - מנהלת אתר הקראוונים גבעת המטוס

חורי יפת - קצין בטחון, המשרד לקליטת עלייה

ויולטה קליינמן - הרשות העירונית לקליטה, עיריית י-ם

זאב רותם - מנהל האגף לשעת חירום, משרד החינוך

בני אלחלו - קב"ט מי נהל לחינוך התישבותי, עה"נ

אהרון אהרוניאן - שידורים ברוסית בירושלים, רשות השידור

שמואל בן-צבי - מנהל השידורים לחו"ל, רשות השידור

אסתר סופר - שידורים ברוסית - ערוץ 33, רשות השידור

נועם יפה - רשות השידור

עמוס גיורא - פרקליט פיקוד העורף

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; האיום לחידוש מלחמת המפרץ וההיערכות בקרב העולים:

1. פעולות הסברה בקרב העולים.

2. ריענון וחלוקה של ערכות מגן.

3. הצורך במקלטים ניידים באתרי הקראוונים.
האיום לחידוש מלחמת המפרץ וההיערכות בקרב העולים
1. פעולות הסברה בקרב העולים; 2. ריענון וחלוקה של ערכות מגן;

3. הצורך במקלטים ניידים באתרי הקראוונים
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה. הנושא הוא: האיום לחידוש מלחמת המפרץ וההיערכות בקרב

העולים. לי לא נראה שיהיה משהו, אבל עם זה אנחנו צריכים לבדוק את ההיערכות של

פיקוד העורף בקרב העולים, כולל פעולות הסברה, איך מתכוננים, איך מסבירים לעולים

מה קורה, ובאלו שפות. דבר נוסף, לגבי אתרי הקראוונים וחלוקת ערכות המגן. עולה

חדש מגיע לארץ, מתי הוא מקבל ערכת מגן, אחרי כך וכך ימים או חודשים? לפי המצב?

דבר נוסף שעלה משאלות ששאלנו הוא לגבי מקלטים ניידים, בעיקר באתרי הקראוונים.

נמצאים אתנו תא"ל אבי בכר, ראש מטה פיקוד העורף, וגם אורי מנוס, ראש מטה

פיקוד העורף לשעבר.

תא"ל בכר, אודה לך אם תענה על השאלות שהצגתי בשלב זה. בבקשה.

תא"ל אבי בכר;

כפי שנאמר, שמי בכר, אני ראש מטה פיקוד העורף. אל"מ יורי סופרי ן הוא ראש

מחלקת התגוננות אוכלוסיה והתחומים שהוא עוסק בהם הם המקלטים למיניהם, עם כל

התקנות והחוקים שקשורים לעני ן הזה. הוא גם אחראי על נושא ההסברה והוא ירחיב

בבגידת הצורך.

קודם-כל צריך לומר שאנחנו מתייחסים, כמובן, לעולים החדשים כמו לכל אזרח אחר.

כל אדם שהוא אזרח מדינת ישראל מבחינתנו צריך לקבל מענה מתאים מכל הבחינות.

מבחינת ריענון וחלוקת ערכות המגן, שזה הנושא שעומד היום על הפרק באופן יותר

הד, והסיבות ברורות, אנחנו למעשה מחלקים להם באותן תחנות כמו שאנחנו מחלקים לכלל

אוכלוסיית מדינת ישראל. דהיינו, יש תחנות, בדרך-כלל סמוך לאתרי הקראווני והעוליםם

נקראים לבוא ולהחליף את הערכות שלהם, לפי הדו"חות שיש לנו על האנשים השונים

שצריכים לבוא ולהחליף.

אני יודע, למשל, שבאתר הקראוונים חצרות-יסף בצפון היתה בתחילת השנה תחנה

מיוחדת לטיפול בקבוצה הזאת, בלי שום קשר למה שקורה היום, במסגרת תוכנית שלנו

לריענון ערכות מגן. כך שלמעשה הם אמורים להיות ממוגנים כמו שאר תושבי מדינת

ישראל. מי שממושמע יותר בא יותר ומי שממושמע פחות בא פחות.
היו"ר נעמי בלומנטל
בכל-זאת אני רוצה לשאול. מגיע עכשיו עולה פלאשמורה לאתר הקראוונים חצרות-יסף

והוא מדבר אך ורק אמהרית. מה קורה אתו? מתי הוא מקבל ערכת מגן? אנחנו התקשרנו

לאתרי הקראוונים, הם לא יודעים מה לעשות, הם לא יודעים על סדאם חוסיין; או שאולי

תם יודעים עליו ורק שמעו כבר מפחיד אותם. הם לא יודעים אם יש להם מקלטים, או

אין, לאן הם צריכים ללכת. היינו שם, אין שם מקלטים. האם יש דבר כזה שנקרא מקלטים

ניידים? האם אפשר לספק להם אותם ומתי? האם אנחנו קשורים לאולימפיאדה ביפאן, או

לא?

נניח שעולה הגיע עכשיו מרוסיה. מה קורה אתו?
מרינה סולודקין
יש עוד שאלה. תושבי גבעת המטוס בירושלים נכנסו לפאניקה ולהסטריה. הם יודעים

שאין להם מקלטים והם מתקשרים לכנסת ושואלים מה לעשות אם יהיו התקפות.



אני גם חושבת שהיחס שלך, אדוני, הוא לא נכון. אתיו אומר שזה ענין של משמעת של

העולים החדשים, ושהיחס שלך אליהם הוא כאל כלל הישראלים. אבל רמת המודעות נמוכה

מאד, והם גם לא יודעים את התנאים האזוריים ומה יקרה אם יהיו התקפות.

לכן אני חושבת שהעמדה שלכם מראש אינה נכונה. אנחנו זקוקים לעבודה בקרב

העולים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני רוצה לחדד את הדברים. פיקוד העורף אומר שההתייחסות אל העולים היא כמו אל

הוותיקים. אבל לעולים החדשים, כידוע, יש צרכים מיוחדים. הם מגיעים מתרבות שונה,

שפה אחרת, והם לא יודעים בפני מה הם עומדים.
יוסי שריד
אני רוצה לתת תשובה. חשבתי לחכות, אבל אני חושב שזה יהיה נכון להגיד עכשיו

כדי להסיר מפני ראש מטה פיקוד העורף מכשול שרבים וטובים נכשלו בו.

בשבועיים האחרונים נמסרה אינפורמציה כוזבת ביותר לציבור הרחב על-ידי ראש

הממשלה, שרים, ולצערי הרב גם ראשי צה"ל. אולי לא כולם, אבל בחלקם. בנסיבות כמו

היום הדיוק הרבה יותר חשוב, משום שכאשר רוצים בדיוק, הפוטנציאל, לפחות של הפאניקה

אם כן יהיה משהו, לא יהיה משהו, הפוטנציאל הוא יותר גדול.

ממש במקרה, ואולי לא כל-כך במקרה, אני מומחה לעני ן. מדוע? כי בשנה וחצי

האחרונות הגשתי שתי עתירות לבג"ץ בענין זה ולמדתי אותו, וגם מתוקף חברותי בוועדה

אחרת. כאשר ראשי ממשלה וראשי צה"ל מופיעים הם צריכים לומר את האמת לאמיתה, והאמת

לאמיתה היא שיש מחסור בערכות מגן, וכל אמירה אחרת היא שקרית. מדוע? משום שבשנה

וחצי האחרונות כמעט לא ייצרו ערכות מגן ולא ריעננו ערכות מגן.

הענין עלה פעמיים בבג"ץ, כפי שבוודאי ראש המטה יודע היטב, ויש היום פער של

מאות אלפי ערכות מגן. אשר-על-כן, כאשר מופיעים בטלוויזיה ובראדיו, צריך לומר

לציבור, מסיבה זו או אחרת, כרגע לא חשוב, שברגע זה יש מחסור בכמה מאות אלפי

ערכות. את המחסור הזה אנחנו מתכוונים למלא בדרך זו או זו.

שבועיים לאחר הקמת הממשלה בוטל לחלוטין התקציב לייצור ערכות. לאחר מאבק של

שנה וחצי ניתן קומץ שאיננו משביע את הצרכים, ועכשיו קרה מה שקרה. עכשיו אנחנו

רצים בכל העולם, מחזרים על הפתחים ומבקשים נדבות, ואומות העולם, שבדרך-כלל הן

אויבות גדולות שלנו, כידוע, מתנדבות לעזור, ומאות אלפי ערכות בדרך לישראל, וטוב

שכך. אבל זה יקרה רק בימים הקרובים, אני מקווה, ואני לא יודע אם זה ימלא את כל

הצרכים.
אשר-על-כן צריך לומר כך
פיקוד העורף לא היה ערוך למשימה שמוטלת עליו באופן

חמור. פערים חמורים מאד במלאים. אין ערכות לאזרחים רבים ובעיקר לעולים חדשים,

משום שהם עולים חדשים ולכן הם עדיין לא קיבלו. אין ערכות לפועלים זרים, אין

ערכות לילדים ולתינוקות. אני תמה איך אנשים אחראים שממלאים את התפקידים החשובים

ביותר במדינת ישראל מישירים את מבטם אל עיניו של הציבור בישראל ואומרים שקר. זה

נשגב מבינתי, אף פעם לא אוכל להבין את הדבר הזה.

לכן אני מאד מבקש שמפקד פיקוד העורף יאמר לנו בדיוק מה הם הפערים עכשיו, כמה

ערכות חסרות, לפי מה שאתם יודעים שאנחנו עומדים לקבל, ואני מבין שעכשיו יש ייצור

כפול ומכופל, שלוש משמרות - ומוטב מאוחר מאשר מאוחר מדי; כמה אתם מקווים שיתמלא,

ולמי חסר. אנחנו יודעים, למשל, שבעלי זקנים אין להם סיכוי נראה לעין לקבל ערכות,

למרות שיש בג"ץ בענין זה שמחייב לתת ערכות לבעלי זקנים, מטעמי דת או שלא מטעמי דת

- אנחנו יו-דעים שזה לא קיים וגם הסיכויים שזה יינתן בזמן הקרוב הם קלושים עד

אפסיים, אלא אם כן איזו מדינה תתנדב לתת אותן.



הייתי מבקש לקבל מספרים מאד-מאד מדוייקים בעני ן זה ולא הערכות כלליות, איך

מתייחסים לעולים חדשים ולאחרים, שכולם שווים עד שהם לא מקבלים את הערכה.

תא"ל אבי בכר;

התחלתי בהסבר מה אנחנו עושים.

יוסי שריד;

כדאי להתחיל בעובדות ולא בהסבר. קודם נותנים עובדות ואחר-כך מסבירים את

העובדות.

תא"ל אבי בכר;

אני התבקשתי לתת תשובה לגבי העולים. לזה התכוננתי, וזה מה שהתכוונתי להגיד.

בחלק הראשון י של דבריך, שרובם ככולם ידועים, כולל שתי עתירות לבג"ץ שהוגשו

בעני ן, שבוודאי עזרו בדרישה שלנו לקבל תקציב לטובת ריענון הערכות שבידי הציבור,

באמת לא קיבלנו את כל הכסף שהיינו צריכים לקבל ונוצרו חוסרים.

למה אני לא מתחיל מזה? כי בסך-הכל כל הציבור שפנה אלינו בזמן האחרון, ואף

מעבר לזה, קיבל מענה. גם היום יש בידינו מספיק ערכות כדי לתת מענה לציבור, בהנחה

שהוא בא בקצב שאנחנו קוראים לו. לגבי חלק מהערכות, כפי שאתה בוודאי יודע, השמרטף

נלקח מילד בן 3, במקומו הוא קיבל ברדס, והשמרטף הולך לילד אחר. זאת אומרת, יש פה

איזו שהיא מערכת סיבובית. מאחר שיש לנו שמרטף עד גיל 3 ויש לנו ברדס עד גיל 7,

ומסכת נוער עד גיל 14, יש ענין שמסכה צריכה לעבור מאחד לשני, ויש כל הענין

הסיבובי שצריך להתבצע. כשהוא מתבצע בלוחות זמנים סבירים הוא יכול להתקיים הרבה

יותר טוב מאשר בלוחות זמנים קצרים, וכשיש כזאת מערכת נוצרים חוסרים שאנחנו צריכים

לתת להם מענה.

לגבי ערכות למבוגרים, שלא עוברות מאחד לשני, באמת נוצר איזה שהוא חוסר,

שלמעשה כבר מילאנו אותו, כשרוב הערכות שאנחנו מקבלים היום מחוץ-לארץ, מבחינת

המספרים שאנחנו צריכים, דווקא מיועדות לעובדים הזרים ולא לאזרח מדינת ישראל.

אינני אומר שהכל בסדר ויש לנו לתת לכולם ומיד. יש תהליך, גם של השלמה, אבל

בעיקר בעני ן הזה של המערכת הסיבובית.

יוסי שריד;

יש כשבעה מיליון אנשים בישראל; ששה מיליון אזרחים, כ-250 - 300 אלף פועלים

זרים, יש פלשתינים שעל-פי בג"ץ חייבים לקבל, כל אלה שחיים עדיין תחת ריבו נ ותנו -

בסך-הכל אולי קצת פחות משבעה מיליון. יש כמובן התפלגות; ילדים, מבוגרים, בעלי

זקנים וכו'

תגיד לנו בעברית פשוטה כמה יש לכם עכשיו, כמה אין לכם, כמה הגיעו בימים

האחרונים, מה הם הפערים? תן לנו מספרים, שנדע.

תא"ל אבי בכר;

במדינת ישראל יש כ-330 אלף ילדים מגיל אפס עד שלוש. נולדים בערך 100 - 110

אלף תינוקות בשנה. לנו בסך-הכל יש למעלה מ-400- אלף שמרטפים שמתאימים לגיל הזה.

אם תשאל אותי אם יש מספיק שמרטפים, אגיד לך; במספרים יש מספיק. יש לך מספיק

לחלק עכשיו? - אגיד לך; לא. כי 130 אלף שמרטפים נמצאים מעבר לגיל שצריך להחזיק.



נכון, יש לי עוד כמה עשרות אלפים במחסן, שאותן אני מחלק עכשיו. את הערכות

שיגיעו אני אצטרך לרענן ולהחזיר, ובשביל לסגור את החלק שחסר לי, אנחנו קונים

עכשיו כדי שנוכל להגדיל את העודף התפעולי שלנו ולעמוד, אם נחליט שצריך לחלק, על

מאסות הרבה יותר גדולות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ואם דיברנו על עולים חדשים, איפה נכנסים כאן התינוקות? איך אתם מגיעים אליהם

בכלל?

תא"ל אבי בכר;

העולים החדשים, מבחינה מספרית, בוודאי לא מהווים בעיה, כי כשאנחנו מדברים על

מאות אלפי מסכות למבוגרים, ברור שמבחינה מספרית זאת לא הבעיה. הבעיה היא באמת

הטיפול הספציפי הממוקד באוכלוסיות אלה.

כשהמאסות הגדולות של העולים הגיעו אני הייתי מפקד עורף דרום וקלטנו אוכלוסיות

רבות באזור באר-שבע ובאזורים אחרים, ובאותה תקופה היו לנו מדריכות-מסבירות, מה

שאנחנו קוראים מלשקיות דוברות רוסית ואמהרית, כולל קצינה אחת. הן באו אל מקומות

הקליטה ושם הסברנו בשפתם ובהתאם לצורך איך להשתמש בערכה, וגם מעבר לזה.

בהמשך זה היה יותר לפי דרישה, אם עלתה. עם המדריכות שיש לנו אנחנו בדרך-כלל

עושים הדרכות בבתי הספר. זאת אומרת, יש לנו חיילות שתפקידן להדריך את נושא העורף

והן מלמדות בכתות הקטנות בבתי הספר מה צריך לעשות, איך משתמשים במסכה וכל מה

שקשור בזה.

במקומות שבהם עלה הצורך, נתנו הסברה והדרכה גם לעולים חדשים.

גם לחצרות-יסף, שיש שם קבוצה של עולים חדשים, אנחנו יכולים להגיע ולתת הסברה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם יש לכם נתונים מה קורה שם עכשיו, ואם הגיעו לשם המסבירות בשפות השונות?

תא"ל אבי בכר;

הן לא שם עכשיו.

אדיסו מאסלה;

אני יודע שיש חלוקה של ערכות מגן, אבל אין הסברה. העולים החדשים רק מקבלים

את החבילה וחוזרים איתה למגורונים שלהם. כל עוד אין הסברה ורק מחכים שהטילים, לא

עלינו, יפלו, אז יהיה בלבול רציני ותהיה שם קטסטרופה. אני חושב שכשנותנים את

הערכות צריך לתת הסבר. יש שם מתורגמנים של משרד הקליטה ואפשר להסתייע בהם.

חנוך צמיר;

יש לנו מידע משלים שמתיחס להערה של חבר-הכנסת מאסלה. מיד לאחר שהספור התעורר

היינו בקשרים עם פיקוד העורף והצבענו על בעיות שהן באמת ייחודיות לאוכלוסיית

העולים, ואני מקבל בהחלט את מה שנאמר כאן, שהם לא ככל האחרים, הם צריכים תשומת-לב

מיוחדת.

בעני ן חצרות-יסף, יושב לידי קב"ט המשרד והוא מדווח לי שהיום מתחילה ההדרכה

שם. זה עד-יין לא אומר שיש מלאי מספיק לכולם. אנחנו יודעים מה הם החוסרים.

פיקוד עורף צפון קיבל בדיוק את המספרים ואנחנו מאד מקווים שהוא יסדיר את ענין

המסכות בהקדם האפשרי.



היו"ר נעמי בלומנטל;

ומה לגבי מקלטים?

חנוך צמיר.'

לזה אחראי פיקוד העורף.
מרינה סולודקין
חבר-הכנסת יוסי שריד כל הזמן תופס את היוזמה, ואני רוצה לשמוע תשובות לשאלות

ששאלתי בנושא מקלטים לגבעת המטוס, כי בשבילי זה נושא בוער. אנשים פונים אלי

בטלפון, ואפילו פנו משתי תחנות ראדין, רק"ע וערוץ 7 ושואלים מה לעשות.

תא"ל אבי בכר;

רק מלה מקדימה. בעני ן השפה הרוסית, קודם-כל היא שפה קבועה בתוך עלוני ההדרכה

שלנו.

אדיסו מאסלה;

למה לא להכניס גם את השפה האמהרית? זה אבסורד. מבהינה מספרית אנחנו מסי 2

אחרי העלייה מברית-המועצות לשעבר.
תא"ל אבי בכר
בעני ן השפה האמהרית אנחנו יכולים לעשות תרגום ולחלק ישירות לאתרים. הרוסית

היא חלק מהעני ן.
היו"ר נעמי בלומנטל
תוסיפו את הנושא של אתרי הקראוונים. מעבר לכך, ברשויות המקומיות יש די

ריכוזים - לא שאנחנו כל-כך מעודדים את זה, אבל זאת עובדה. יש כמה רשויות שבהן יש

ריכוזים גדולים של עולים מאתיופיה.
אדיסו מאסלה
זה לא רק באתרי קראו ונים. יש 70 אלף בני העדה ואני חושב ששליש מהם לא מדבר

עברית, רק אמהרית.
היו"ר נעמי בלומנטל
בדיוק אמרתי את זה - ברשויות המקומיות שבהן יש ריכוזים.
תא"ל אבי בכר
חבר-הכנסת מאסלה, לנו יהיה קשה לעבוד מול כל קבוצה של עולים. לנו נוח ואנחנו

יודעים לעבוד מול הרשויות המקומיות. זאת אומרת, הרשויות המקומיות צריכות להיות

הצנור שדרכו אנחנו עובדים. יהיה לנו קשה כמערכת שיחסית לא מעורה בכל רשות ורשות.

אנחנו עובדים מול הרשות. שדרכה יבואו אלינו הפניות והדרישות.

יש לנו את התרגומים באמהרית. יש אפילו סרט הדרכה שנעשה בזמנו באמהרית בעקבות

גל העלייה הקודם. המסכה היא אותה מסכה, וההסבר טוב גם להיום. כך שאפשר לתת מענה

נקודתי לעני ן- הזה.



אדיסו מאסלה;

אם חלילה יפלו טילים, ואנחנו לא יודעים באיזה אזור יתקפו אותנו, צריך יהיה

להוציא במהירות האפשרית את מאות משפחות העולים שגרות באתרי הקראוונים. אין- מקלט

ואי-אפשר לאטום את המגורונים. צריך להוציא את העולים האלה לדירות חלופיות

בטוחות. המסכות לבד לא תעזורנה. אם תהיה סבירות גבוהה להתקפה של העיראקים עלינו,

צריך להוציא אותם בזריזות רבה. אם לא, תהיה קטסטרופה רצינית.

יש לי שאלה נוספת. בבת חצור יש 150 צעירים בני העדה שבאו בי'מבצע שלמה" ויש

שם שתי משפחות שגרות בתנאים-לא-תנאים. מה קורה ספציפית בבת-חצור?
אתי דהן
אני מנהלת אתר הקראוונים גבעת המטוס. רציתי להעלות את הענין- הזה שעד היום

לא קיבלנו הסברה. אני לא מדברת בכלל על החלום הזה שיגיעו מקלטים ניידים למקום.

אלי פז;

אולי תסבירי מה זה מקלט נייד.

אתי דחן;

זה רעיון שעלה בפיקוד העורף והם יתנו את ההסבר. יש סרטי הסברה ויש חיילות.

למה מחכים? אף אחד לא הגיע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מה קורה עם גבעת המטוס, בת-חצור ונווה-כרמל?

חורי יפת;

בנווה-כרמל מתחילים היום.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

יש לנו אתרי קראו ו נ ים ויש גם ריכוז של אוכלוסיות ברשויות המקומיות. יש

בת-חצור, חצרות-יסף, נווה-כרמל ובארותיים. בבארותיים יש 120 צעירים.

יוסי שריד;

אני מתנצל בפני חברת-הכנסת סולודקין, אבל בכל-זאת הייתי רוצה לדעת כמה ערכות

מגן הוזמנו על-ידי ממשלת ישראל בחוץ בשבועיים האחרונים.

תא"ל אבי בכר;

אני לא יכול להגיד את המספר, גם בגלל שהדברים עוד לא סוכמו עם השולח. אבל

אני יכול לומר שמתוך מה שהוזמן, הרוב המוחלט מיועד לאוכלוסיה הזרה, כולל חלק

שאנחנו כבר מתכננים לתת לאוכלוסיה באזור C. הרי אנחנו מחוייבים היום לפלשתינים

לאזור C בלבד. יש סיכום שחלק מהמערכות נקבל במתנה, אבל בעד הרוב נצטרך לשלם.

יוסי שריד;

בכמה מדובר? 200 אלף, 300 אלף, 400 אלף?
תא"ל אבי בכר
כ-300 אלף הו-זמנו בחוץ. אני אומר "ב-", כי אלה דברים שעוד לא סגורים. אבל

זה סדר הגודל. כאמור, זה בשביל לתת מענה גם לאוכלוסיות האלה שגם בעבר דיברנו

עליהן.
שמואל בן-צבי
יושבים פה נציגים של כלי התקשורת, וזה מאד קריטי מה שאני עומד להגיד. זה גם

משתלב עם מה שאתה משיב לשאלותיו של הבר-הכנסת יוסי שריד. יושבת פה אסתר סופר,

שהיא אהראית על השידורים בשפה הרוסית בטלוויזיה. יושב פה גם אהרון אהרוניאן,

אהראי על השידורים בשפה הרוסית בראדין, ונועם יפה, אחראי על שמונה שפות לעולים

וגם לפועלים זרים שנמצאים כאן. הרומנים ניזונים מהשידורים שלו ולפיהם הם יודעים

איך להתנהג.

התחושה היא נוראית. מאיזו בחינה? אנחנו בעצם לא קיבלנו הנחיות מה להגיד, איך

להתנהג, איך לשדר. אנחנו מתוך התחושה הפנימית מנסים להרגיע, אבל לא רוצים להיתפס

כאנשים שמעוותים את המציאות. כשיש לנו תרגום סימולטאני של "מבט", אנחנו מתרגמים

אותו כפי שהוא, מ-8 עד 8:30. ב-8:45 אנחנו מוצפים בטלפונים של רוסים מחבר
המדינות ששואלים
"מה לעשות? אנחנו שומעים בכלי התקשורת בעברית שאתם מתרגמים

שבעצם הדבר הוא נוראי ומתקרבת מלחמה ויש 10 ימים, שבועיים", ומצד שני אתם מספרים

על כל מה שקורה.

יש לי בקשה קונקרטית, ופה אני קורא S.O.S, למרות שאומרים לי שמוקדם מדי. אני

מרגיש שאם מחר-מחרתיים יקרה משהו, אנחנו לא יודעים איך לשדר את הסיסמאות, את

הדברים.

אני מציע, ויכול להיות שהצעתי לא תתקבל, לפחות לקבל ברוסית ובאמהרית מה שהצבא

רוצה שישודר ברגע אמת.
אפרים גנור
אני רוצה ללכת קצת אחורה ולהתיחס לנושא ההסברה. הוא לא נולד היום והוא לא

צורך שקיים כרגע מתוך האילוצים.

לפני שנתיים - שלרש שנים פניתי לא אחת לדובר צה"ל, כשהיה מבצע של ריענון

מסכות, שיעבירו דרך העתונות הרוסית את הדברים האלמנטריים, גם לציבור שלנו. אמרו
לי במפורש
אין תקציב. אמרתי: אבל תבינו, רבותי, הישראלים רואים את זה

ב"ידיעות אחרונות", ב"מעריב", או שומעים על כך בראדיו ובטלוויזיה, ואילו הציבור

שלנו ממש חסר ידע בנושא הזה.
שמואל בן-צבי
חסרים מונחים.
אפרים גנור
לא רק מונחים. הרי אני מקבל טלפונים מהמערכת. שואלים אם בשביל האנתרקס צריך

לקחת פניצילין או משהו אחר. יש בורות מוחלטת.
תא"ל אבי בכר
גם ישראלים שואלים את השאלות האלה.



אפרים גנור;

עד לרגע זה שום דבר לא נעשה מתוך המערכת ה-זו לציבור שלנו.

יעקב בלום;

אני רוצה להתיחס בקצרה לשתי נקודות. דיברו פה הרבה על אמהרית ורוסית, אבל יש

עולים שיודעים שפות אחרות. מנסיוני לפני שבע שנים בענין זה במשרד הקליטה, אני

אומר שצריך להיערך לנושא הזה ולשדר בספרדית, בצרפתית ובאנגלית.
שמואל בן-צבי
זה יותר קל.
יעקב בלום
זה לא יותר קל. לפני שבע שנים מיד היה הסבר ברוסית ובאמהרית. לגבי יתר

השפות, אחרי שצלצלנו כמה פעמים, רק ביום השלישי או הרביעי התחילו לשדר פה ושם

ביתר השפות.

כל יום מגיעים עולים והם הולכים לקליטה ישירה, וזה אולי שונה במקצת מהקליטה

של האתיופים. כי אולי יותר קל לאתר קראוונים, שם יש ריכוז. העולים האחרים, כמו

מברית-המועצות לשעבר הולכים לקליטה ישירה ומתפזרים בכל הארץ.

אני חושב שמשרד הקליטה צריך להכין דף הסבר בשפות השונות ולתת אותו לעולים

בשדה התעופה, אם צה"ל לא יכול להתכונן לזה, כדי שהעולה יידע מה לעשרת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה ברור לחלוטין.

מר ירמי אולמרט, בבקשה.

ירמי אולמרט;

במסגרת ועדת הבטחון של השלטון המקומי קיימנו בשבוע שעבר פגישה ופירסמנו אותה

אחר-כך לכל ראשי הרשויות. אין ספק שיש בעיה בענין ההסברתי. אני סבור שבדיון הזה

לא נוכל לפתור את כל בעיית ההסברה המוקדמת. אני חושב, תא"ל בכר, שאתם צריכים

לקחת את המסר הזה אתכם הביתה. אתם לפחות, עד לקבלת החלטה אם אצל ראש הממשלה או

שר הבטחון, חייבים להיות מוכנים עם אותם אמצעי הסברה בהיקפים ובכמויות, ואני חושב

שהסוגייה שעולה פה לגבי העולים היא מאד רלבנטית.

נקודה שנייה בהקשר הזה. בשבוע שעבר הפצנו בכל הרשויות בארץ את כל מספרי

הטלפונים החדשים של המוקדים הנוספים שנפתחו. כלומר, אנחנו בסך-הכל כלי עבורכם

כדי להגיע לכל הרשויות. ראשי הרשויות מפיצים חומר, עושים עבודה.

חשוב גם לדעת ולהבין שההיערכות ברשויות בתיאום עם פיקוד העורף ועם מטה מל"ח

לא התחילה רק בתקופה זו. כל הזמן עושים תרגילים והיערכויות. בחודש מארס תוכנן

ממילא תרגיל התגוננות בבתי-הספר. אנחנו הנחי נ ו את כל הרשויות לקיים מערכת של

פעילות בבתי-הספר. יש עוזרות בטחון, פינוי מקלטים וכן הלאה.

כאן עולה ללא ספק נקודת העולים בהיבט אחד של ההסברה, ובהיבט השני שעלה פה

קודם - אותם אתרים שבהם אין ממ"דים. אני לא מדבר כלל על מקלטים. שלא נחיה

באשלי יה. אני הייתי מזכיר צבאי של שר הבטחון ערב המלחמה ולאחר המלחמה. הייתי

שותף לדיונים שבהם נתקבלו החלטות, והוחלט אז על שינוי המדיניות: אין יותר



מקלטים, רק ממ"דים. עברו למצב חדש. בשנים האחרונות לא בנו מקלטים. בתי-ספר

חדשים נבנים היום בלי מקלטים ולא יבנו מקלטים. בבית פרטי לפעמים אנשים בונים

מקלט, לפעמים מסתפקים בממ"ד.

אבל אין ספק שאתרי הקראוונים חושפים אותנו שוב לבעיית הדיור, כפי שאמר

חבר-הכנסת מאסלה בדיון הקודם, והיא בוודאי לא תיפתר פה, כי כאן אין פתרון אחר.

ככל הנראה אי-אפשר לאטום את הקראוון.

במלחמה הקודמת הייתי שותף להחלטה היומית שהיתה בעני ן לימודים. בסופו של דבר

השר המר ז"ל, ושר הבטחון ארנס נתנו למנכ"ל המשרד שלו ולי לרכז את עבודת המטה

ולקבל החלטה אם למחרת בבוקר יתקיימו לימודים. השאיפה היתה להגיע או להחלטה עד

חצות, או לכל המאוחר עד שש בוקר, לפני שיוצאים לבתי-הספר.

אני מרשה לעצמי להניח או להעריך, שאם בסופו של דבר ההיערכות של האמריקאים אז

היתה בכיוון שברור שהולכת להיות מלחמה, היום זה לא ברור, ואולי מוקדם מדי לעשות

הרבה מהפעולות שנעשו אז . אבל אני מניח שבסופו של דבר המטוסים האמריקאים יתחילו

לתקוף, ואז גם פה יקבלו החלטות בקפיצת מדרגה.

אין לי ספק שמערכת החינוך לא תפעל בתקופת מלחמה, או התקפה. אבל בתי-הספר

אמורים להיות ערוכים למקרה של הפתעה לשעות הראשונות שקרה משהו בזמן הלימודים,

שלילדים האלה יהיה משהו לעשות, ולהוציא אותם אחר-כך הביתה. בתי-הספר אינם ערוכים

לתפקד לאורך זמן בתנאים של חשש למלחמה של חל"כ - חומרי לחימה כימיים - או חומרים

אחרים.

לכן, כשאנחנו מדברים היום על אתרי עולים, קראוונים, הבעיה שיש למבוגרים

במקרה הזה היא רלבנטית לילדים באותה מידה.

הייתי מאד מבקש שפיקוד העורף יראה בנו, דרך מרכז השלטון המקומי, ששם יש לנו

איש קבוע, מה שנקרא הקמב"ץ הסדיר שלנו, על-מנת לשתף פעולה ולהגיע לאן שצריך.

בדיוק כמו שברשות המקומית אצלי הודיעו שהחליטו לא לפתוח תחנת חלוקה בגבעת שמואל.

ראש מועצה היום הולך ומשכפל הודעה כזאת ומחלקים אותה לכל הבתים. אני מניח

שברשויות רבות, ודאי היותר קטנות, כרוזים כאלה מחלקים לכל בית. אנחנו ערוכים

לזה, לא עושים חשבון ואנחנו עומדים בעני ן הזה לרשות פיקוד העורף.

חנוך צמיר;

הכרוז הוצא בשפות שונות?

ירמי אולמרט;

אתמול חילקו אותו בעברית, כי אצלנו יש מעט מאד עולים חדשים.

חנוך צמיר;

זו דוגמה לחוסר מודעות. צריך לעשות את זה בכל השפות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לירמי אולמרט.

נראה לנו שאין כרגע שום הסברה. נמצאים כאן כל נציגי התקשורת בשפה הרוסית

והאמהרית, והם לא יודעים משום דבר, הם עדיין לא מדברים שום דבר, חוץ ממה שהם

שומעים בחדשות הכלליות.

לגבי אתרי הקראוונים, צריך לדבר על היערכות. אם באסנת תהיה התקפה אי-אפשר

להשאיר אותם חשופים ללא שום הגנה. אלה הדברים העיקריים שעלו כאן עכשיו.

רשות הדיבור לתת-אלוף בכר, ואחריו - אורי מנוס.
תא"ל אבי בכר
קודם-כל לגבי ההסברה או ההדרכה של אמצעי התקשורת. אני חושב שהדרך הנכונה

לעשות את זה, ואפשר לעשות את זה אפילו עוד היום בתיאום לוחות זמנים ולעשות תדריך

כתבים.

אל"מ יורי סופריו;

זה נעשה. התדריך הראשון שנתתי ביום שלישי בשבוע שעבר היח לכל מי שתוזמן

מהתקשורת הרוסית והאמהרית.

אפרים גנור;

אני אישית לא ידעתי ואני מופתע, כי בדרך-כלל ההודעות האלה מגיעות אלי.

אל"מ יורי סופריו;

דובר צה"ל הזמין את כולם. היו שם בערך 15 נציגים של העתונות הכתובה

והאלקטרונית גם יחד, רוסית ואתי ופית.

תא"ל אבי בכר;

לדעתי בעני ן הזה הפרח רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תא"ל בכר, זה לא נשמע כך. נמצאים כאן כל מנהלי כלי התקשורת, האלקטרונית

והכתובה, בשפות השונות. הם לא בקשר אתכם בכלל. אנחנו לא רואים שהם יודעים במה

מדובר. הם לא יודעים מה לומר לאוכלוסיה שלהם. וגם אם יש מלה או שתיים שהם

יודעים, אין להם שום מענח לגבי האוכלוסיה הרחבה.

שמואל בו-צבי;

מדובר על כלי תקשורת ממלכתי. זאת אומרת שכלי התקשורת הזח הוא זה שיתן את

המענה ויסביר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתה רואה, הם כאן והם לא יודעים דבר. גם כלי התקשורת הלא-ממלכתיים נמצאים

כאן. זאת לאקונה רצינית. פיקוד חעורף צריך למצוא את הדרך הנאותח, ואנחנו מדברים

בציבורים ענקיים של עולים חדשים שמרגישים מנותקים, הם לא יודעים איך להיערך. וגם

אם חיו אומרים להם איך להיערך, אולי גם אין להם האמצעים להיערך כראוי. על כל

הדברים האלה לא קיבלנו תשובות.

תא"ל אבי בכר;

אני עדיין חושב שאנחנו רוצים לתת יותר ממה שהאנשים רוצים לקבל.

אפרים גנור;

אבל זה לא נראה.



תא"ל אבי בכר;

טוב. אז בוא נבנה את המנגנון כדי שיהיה אפשר לעשות את זח.
היו"ר נעמי בלומנטל
לכן אנחנו יושבים כאן, כדי למצוא איפה המערכת לא עובדת.

תא"ל אבי בכר;

אתם עובדים ביום-יום ככתבים לא מול פיקוד העורף. היום מדברים עם פיקוד

העורף, כי ז הנושא בכותרות. אתם עובדים ביום-יום מול דובר צה"ל. זה הצנור שאתם

יודעים להתקשר אליו ולהפעיל אותו. דרך אגב, בנושא של דוברות, הוא ממונה עלי גם

כן. אני לא יכול לפעול בלי הנחיות שלו.

אפרים גנור;

אבל הוא לא מייצג את האינטרסים שלך בצורה נכונה, לצערי הרב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אז בוא נתקן את זח.

תא"ל אבי בכר;

בסדר. קודם-כל הצנור ידוע וברור. אנחנו כל הזמן מבקשים וחוזרים ומבקשים

לעשות מסיבות. כתבים ולהסביר לאנשים מה לעשות, כי יש גם התפתחות שצריך להסביר

אותה. מה שהסברנו לפני שבוע כבר שונה קצת היום, יותר דברים יוצאים החוצה, יותר

מדברים, יש התקדמות במצב, יש התקדמות בהיערכות, קורים דברים ריבים שצריך להסביר

אותם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתה אומה דברים כלליים. בוא ניגע בשורש הבעיה. נמצאים כאן כל נציגי כלי

התקשורת. תאמר לנו מי לוקח על עצמו את חאחריות, דובר צח"ל? אתם?
תא"ל אבי בכר
אין כאן לקחת אחריות. האחריות ברורה, חד-משמעית, ידועה לכולם. מי שאחראי

לאמצעי התקשורת במדינת ישראל והקשר אתם הוא דובר צח"ל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אם כך, הכתובת שלנו היא דובר צה"ל.
תא"ל אבי בכר
כן. אני צריך את דובר צה"ל שיתן לי אפשרות יותר לדבר ויותר להתקשר. אנחנו

נעשה את זה מול דובר צה"ל, יש לנו פגישות יום-יומיות אתו בשאלה מה להסביר

לאוכלוסיה בכלל ולאוכלוסיות שאינן דוברות עברית בפרט, ונצטרך לתת לעני ן הזח יותר

דגש.

מה שאני רוצה לומר, לא צריך לבנות מנגנון חדש. המנגנון קיים.



שמואל בן-צבי;

הבעיה שמנגנון אחד סומך על מנגנון שני. יש לי הצעה.

תא"ל אבי בכר;

אני לא יכול לבנות מנגנון חליפי לדובר צה"ל. אתם לא מצפים ממני, כאיש בצבא,

שאני אבניו לעצמי מנגנון.

שמואל בן-צבי;

אין צורך בכך. אני מציע שוועדת העלייה והקליטה תפנה לדובר צה"ל ותבקש תדריך

בכתב, מסודר, ואז נוכל ללכת קדימה.

אפרים גנור;

מה קורה במקרה של אנתרקס, למשל?

תא"ל אבי בכר;

אבל לא פירסמנו את זה גם לאוכלוסיה הרגילה. אתם מצפים שאני אסביר ברוסית מה

שאני לא מסביר בעברית? כשאני אסביר בעברית, אני אסביר גם ברוסית.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

יש כאן יותר רגישות.

תא"ל אבי בכר;

גברתי היושבת-ראש, ברצינות, זה מתחיל להיות מוגזם.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לא, לא, אתה תתפלא. היית צריך להיות בישיבה הקודמת שלנו. זו רק התחלה של

ה"מוגזם", ואל תרגיזו אותי. סליחה, אתם באים לכאן לשמוע את התלונות מן השטח. אני

אומרת שהם מרגישים שאין להם הסברה. צריך להסביר גם לישראלים, שמכירים את

המערכות. יש כאלה שדואגים יותר, יש כאלה שדואגים פחות. אני לא בפאניקה הכללית,

אבל אני רואה לצדי אנשים שיותר דואגים. העולים החדשים לא יודעים בכלל עם מה

עליהם להתמודד, הם לא יודעים את השפה, וודאי שהם בפאניקה.
מרינה סולודקין
הם משכילים ואינטליגנטים, הם רואים שאתם לא מוכנים, אז הם נכנסים לפאניקה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

התשובה שלך ש"גם בעברית אנחנו לא מסבירים" לא מספקת אותנו.

תא"ל אבי בכר;

גברתי היושבת-ראש ורבותי הנכבדים, אני לא יכול להסביר לאוכלוסיה אחת מעבר למה

שאני מסביר לאוכלוסיה אחרת. השאלה היתה מה האזרח צריך לעשות. מה אנחנו אומרים

היום לישראלים לעשות?



שמואל בו-צבי;

אני מסכים אתך שצריך לדעת עברית. אני תמיד אומר שהשפה השנייה בארץ היא
עברית. אתה אומר
אנחנו נפנה לאוכלוסיה גם בעברית. אבל מה? האוכלוסיה הישראלית

קשורה אהד בשני.
תא"ל אבי בכר
גם האוכלוסיה הרוסית כבר לא מנותקת לגמרי.
יעקב בלום
לא זו שהגיעה אתמול.
אפרים גנור
תא"ל בכר אומר שיש התפתחויות, יש דברים חדשים. למה אנחנו לא יודעים על כך?

למה האוכלוסיה שלנו לא צריכה לדעת את זה?
יעקב בלום
אני רוצה לשאול שאלה מאד עקרונית. האם מקבלים ערכת על-פי תעודת עולה או רק

עם תעודת זהות? אתמול התעוררה השאלה הזאת ואני בטוה שאתם נתתם הוראה לתת ערכה גם

על סמך תעודת עולה. אבל נדמה לי שיש תקלה כלשהי בשטה. כי לעולה אין תעודת זהות.

הוא מגיע לשדה התעופה, זה לוקח חודשיים - שלושה חודשים עד שמשרד הפנים מנפיק לו

תעודת זהות. אני מבקש שתקדישו תשומת-לב לעני ן זה ותורו שהערכות יחולקו על-פי

תעודת עולה.
חנוך צמיר
הוא מקבל את מספר תעודת הזהות כשהוא נוחת בנתב"ג.
תא"ל אבי בכר
יש לו מספר תעודת זהות וזה מספיק. אני מבקש שאל"מ סופרי ן ירחיב בנקודה זו.
אל"מ יורי סופרי ן
כשהיתה עלייה גדולה בשנים 1992-1991 שר השיכון התקין אז תקנה שנקראה הוראת

שעה. לפי תקנה זו מותר להקים אתרי מגורים זמניים, אתרי קראו ו נ ים ב"סלנג" שלהם,

ולפי אותה הוראת שעה ניתן באתרים הללו פטור מהצורך בבנייה של מיקלוט, או אז לפי

התקנות אחרי מלחמת המפרץ, לפי הדרישות שלנו - לבנות ממ"דים. הפטור חזה ניתן בכל

האתרים למשך תקופה של שבע שנים, מתוך הנחה שהאתרים האלה הם זמניים.

מה שקרה הוא שעברו שלוש שנים ולצערנו חלק מהאתרים ממשיך להיות בשמיש עד היום.

מקלטים לא בנו בהם. משרדי הממשלה השונים המופקדים על האתרים לא שינו את החלטתם

ולא בנו שם מרחבים מוגנים או מקלטים.

אני לא מכיר את הרעיון של מקלטים ניידים. אני מכיר דברים כאלה למתקני צבא,

אני לא מכיר מתקנים כאלה שיכולים לשמש את האוכלוסיה האזרחית. אני לא מכיר מקור

כלשהו שיודע במשרדי הממשלה השונים לתקצב את הקמת המקלטים. דרך אגב, תיקצוב של

מקלטים זה לא פיקוד העורף, בכל מקום שהוא בארץ, גם לא כאן, כך שעל זה אני רק יכול

להצטער.

לעומת זאת, יחד עם משרדי הממשלה השונים יש תוכנית לפינוי האתרים האלה בעת

חירום, על-פי הערכת מצב, למקומות עבירים שבהם האנשים יוכלו לקבל גם מיקלוט או

מיגון מתאים.



היו"ר נעמי בלומנטל;

יש תוכנית כזאת?

אל"מ יורי סופרי ן;

יש תוכנית כזו. התוכנית וזזו מגובה בעבודה של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות

מצד אחד, וסיוע של הצבא, עם פקודה של הצבא, לנושא המיוהד הזה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתם יודעים על כך?;

חנוך צמיר;

כן.
אפרים גנור
מותר לפרסם את זה?
אל"מ יורי סופריו
צריך לשקול. בתדריך לכתבים שערכתי בשבוע שעבר נשאלתי את השאלה הזאת בדיוק

והסברתי באריכות. היו עוד כמה שאלות מאד טובות. הבחור האתיופי שאל כמה שאלות

חריפות מאד, והוא קיבל תשובות, אנשים אפילו אמרו שהיו שבעי-רצון, עד שקמו והלכו

והיו להם יותר שאלות. אשמח לעשות את זה פעם נוספת גם אתכם.

בעני ן פרסום הפקודה, אני באמת לא חושב שצריך לפרסם אותה כעת. אם מדובר פה על

הלכי הרוח בציבור, בעיקר של העולים שלא יודעים, הדבר הראשון שהם ילמדו תהיה פקודה

לפינוי - אני חושב שלא, ואני מקווה שתסכימו אתי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בעני ן זה אני לא כל-כך בטוחה

אל"מ יורי סופרי ן;

יש שני צדדים. אני חושב שלא צריך להציג את זה כפקודה לפינוי.

אפרים גנור;

לא לפינוי. אבל אם יהיה צורך, שלצבא יהיו תשובות שיתנו פתרון לבעיה.

אל"מ יורי סופריו;

זה ניתן בשבוע שעבר, ואני מתפלא שזה לא הגיע גם אליכם. אבל אפשר לעשות שידור

חוזר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חבר-הכנסת מאסלה שאל, אם קורה הס וחלילה משהו, האם הם לא יושבים שם חשופים?
אל"מ יורי סופריו
הפתרון ברמה הכוללת ישנו. כפי שאמר הרמ"ט, שלעצם העני ן, לפי הערכת מצב, לפי

רמות הסיכון באזור זה או אחר יבוצעו הפתרונות על-פי האזורים. זאת אומרת, אין

בהכרח צורך לממש את כל הפתרונות בבת-אחת בכל הארץ. יכול להיות שצריך לפתור בעיה

של אתר שנמצא במרכז הארץ, ולא צריך לפתור בעיה של אתר שנמצא סמוך לנהריה. מקום

שאיננו באזור סיכון במקרה זה, לא דורש טיפול מיוחד.
אתי דהן
לגבי גבעת המטוס, הייתי רוצה שתינתן הסברה לאנשים במקום. מה עלי לעשות? איך

אני מזמינה הסברה?
היו"ר נעמי בלומנטל
משרד הקליטה ענה עכשיו לגבי חצרות-יסף, שמהיום תתחיל שם הסברה מסודרת. מה

קורה לגבי גבעת המטוס?

ויולט קליינמן;

אני מייצגת את הרשות העירונית. מה קורה בכלל לגבי העולים בירושלים?

חנוך צמיר;

אני רוצה שיהיה ברור. ההדרכה היא באחריות פיקוד העורף. אנחנו השלמנו מידע.

אנחנו יודעים שפיקוד העורף עושים את זה עכשיו בחצרות-יסף.

הי ו"ר נעמי בלומנטל;

מישהו צריך לתווך. הרשויות המקומיות הן המתווך. לגבי אתרי הקראוונים, אתם

תחליטו מי אחראי ותהיו אתו בקשר.

חנוך צמיר;

אנחנו בקשר עם פיקוד העורף. הם המקצוענים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תרשמו לכם ותתנו לנו מחר תשובה לגבי גבעת המטוס, בת חצור ובארותיים, מתי הם

יקבלו הסברה.

תא"ל אבי בכר;

בכדי לתת תשובה לעני ן הזה אני צריך לדעת מיהו איש הקשר שלי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מייצגת את האוכלוסיה שיושבת שם. אני שואלת אתכם, פיקוד העורף, ואת משרד

הקליטה. זה באחריותכם.

תא"ל אבי בכר;

אנחנו נסגור את זה אתם.
היו"ר נעמי בלומנטל
בבקשה.

אתי דהן;

אני פניתי למח' חירום בבטחון בעיריית ירושלים ואמרו שזה לא באחריותם. נתנו

לי מספר טלפון של לשכת מידע לשעת חירום, אם קורה משהו, שכל עולה במצב מתוח וחוסר

ודאות יוכל להתקשר למספר הטלפון הזה. וכך נתקבל מענה לבעיה שלו. אבל אם יש

מערכת הסברה בסיסית איך משתמשים בערכה, זה ירגיע את האנשים. אפשר להראות את סרט

ההדרכה שיש לכם. לדעתי אפשר כבר בשבוע הבא להזמין את המדריכים האלה.

תא"ל אבי בכר;

התשובה היא, שאנחנו בתיאום אתם נעשה הדרכה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

למי עליה לפנות?

אל"מ יורי סופרי ן;

אנחנו לא יכולים לעבוד מול קבוצה זו או אחרת של אזרחים כפרטים.

תא"ל אבי בכר;

את לא מתארת לעצמך שאנחנו יכולים לבנות מנגנון שיוכל לעבוד עכשיו מול כל

קבוצה של אנשים שרוצה הדרכה. אנחנו כן יכולים לשלוח מדריכים. צריך לתאם זמן

ומקום.
אתי דהן
בסדר. מי מתאם?

היו"ר נעמי בלומנטל;

דרך העיריה. אתם צריכים לפנות לעיריה.

וילמה מאור;

סליחה. מבירור שקיימתי עם היחידה למטה חירום בירושלים מתברר שהם לא עוסקים

כלל בהסברה. זאת התשובה שקיבלתי, שהם לא אמורים לטפל בנושא. יש פה סתירה.
מרינה סולודקין
רואים שזה נופל בין הכסאות. אם זה כך, הוועדה צריכה לפנות למשרד הבטחון ולשר

הבטחון. שיהיה מישהו אחראי על חיי האנשים.

אתי דהן;

אנחנו לא מבקשים דבר גדול. יש לנו מועדון חברתי, אני אביא לשם את קבוצות

העולים, כל פעם תבוא מדריכה אחרת.
אפרים גנור
למה הג"א ירושלים לא יכול לעשות את זה?
היו"ר נעמי בלומנטל
אורי מנוס, לשעבר אלוף פיקוד העורף, אולי היה משהו בעבר שאין היום?

אורי מנוס;

לא אגיד מה עשינו בעבר. אולי אז היו פהות עולים שלא ידעו את השפה. היה לנו

חצי שנה זמן להתכונן ועשינו את זה לאט-לאט, ואני הושב שאז הגיעו לכל עולה ממש

פיסית. מערכת תקשורת כמו היום לא היתה אז. זה היתרון שיש היום - מערכות עם

כבלים מכל הכיוונים, ברוסית, באמהרית ועוד. יש כלים.

לא הייתי פה בדיון הקודם ואני מנחש על מה דובר. יש לנו ציאנס שהממסד,

הממשלה, משרד הקליטה והצבא בהזדמנות חגיגית זאת מגיעים עד ביתו של העולה החדש.

אני אומר את זה עכשיו לא בתפקידי היום. יש לנו ציאנס, וצריך לראות את זה, כמו

שאמר תא"ל בכר, כנושא ארגוני. אני לא אשפיע על חבריי בצבא ואגיד להם: תעזבו

את כל עם ישראל ותגיעו עכשיו "ספיישל" לעולים החדשים, כי הם בבעיות. הישראלי

המצוי, אם תתעורר אצלו בעיה כלשהי, הוא יסתדר. החברים החדשים שאין להם המקורות,

זה תהליך של אינקובציה שצריך להגיע אליהם לאט-לאט. מישהו מפיקוד העורף צריך

לומר להם את הדברים שעליהם אנחנו מדברים בסלון ביתנו.

איך מארגנים את הדבר הזה? להערכתי, כמו שזה היה בעבר, משרד הקליטה צריך

לקבוע אדם שיעסוק בהסברה על התנהגות האוכלוסיה, מול מישהו מפיקוד העורף, להוריד

את זה לרמת המחוזות, ולדעתי אפשר למפות את המרכזים.
אפרים גנור
למה? אם יביאו את זה באמצעות התקשורת, זה יעשה את חצי העבודה.
אורי מנוס
גם בתקשורת וגם פנים אל פנים פיסית, לעשות השלמות. אם זה ייעשה כך

בחצרות-יסף ובבארותיים, אני בטוח שכך תיסגר הבעיה מעבר לתקשורת.

אני מכיר את הדילמה שלו. הוא מוכן לשווק את התוצרת, כי הוא אחראי על ההגנה,
ודובר צה"ל והחברים למעלה אומרים
רגע אחד, לא לשחרר. לפעמים אי השחרור הזה

יוצר מבוכה, כמו עם ערכות המגן ועם על הדברים האחרים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מסיימים את הישיבה. לצערי, נתגלתה פה לאקונה טוטאלית. היום יום שלישי

בשבוע. אני מבקשת שעד יום ראשון נקבל תוכנית היערכות שלכם, עם דובר צה"ל -

ואנחנו נפנה גם לדובר צה"ל - עם משרד הקליטה, פיקוד העורף ומרכז השלטון המקומי.

אתם חייבים להיפגש, אין מנוס מזה.
תא"ל אבי בכר
אנחנו נפגשים כל הזמן.
היו"ר נעמי בלומנטל
נתגלה כאן שאף אחד לא יודע דבר. העולים מרגישים חשופים. אני לא רוצה לומר

שהם יותר בהיסטריה מאחרים, אבל יש להם מספיק סיבות. שמחנו לשמוע שיש תוכנית

חירום לפינוי אתרים, לפי אזורים, ואני מקווה שהתוכנית מספיק מסודרת.



אבל אני מאד מצטערת לומר שנתגלתה כאן לאקונה מאד רצינית. אני מבקשת שעד יום

ראשון תמציאו לנו תוכנית מוגדרת לגבי אתרי תקראו ו נים, מתי הם יקבלו הסברה, ואיזו;

איפה יש ערכות מגן, איפה חסרות, מה לגבי הממ"דים, מה האפשרויות שלהם להגנה, אם

באזור מגורים ואם זה דרך הרשויות המקומיות, ופגישות הדרכה דרך הרשויות המקומיות

במקומות שיש פחות ריכוזים שלהם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20

קוד המקור של הנתונים