ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/01/1998

תכנית לקליטת בני הפלאשמורה בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועזת העלייה והקליטה

מיום שלישי, כ"ב בטבת התשנ"ח (20/01/98), שעה 09:00
נכתו
חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

מיכה גולדמן

נעמי ותן

אדיסו מאסלה

מרינה סולודקין

אופיר פינס

יוסי שריד
מתמנים
וונוך צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת עליה

יהודה גליק - דובר המשרד לקליטת עליה

שלמה מולה - ממונה על קליטת עולי אתיופיה

גיאק רוות - מנהל מתלקת אפריקה, משרד התוץ

מיכל יוספוב - משרד הפנים

יותנן בן-יעקב - ראש הרשות לקליטת עליה, משרד התו"ת

פרופ' צבי דנטויץ - ראש מרמ האיידס, בית התולים קפלן

ד"ר יצתק ברלוביץ- ראש שירותי רפואה, משרד הבריאות

ד"ר אלכס לבנטל - ראש שירותי בריאות הציבור

ניצה אברמסון - משרד הבריאות

מירי כהן - משרד הבריאות

מולה מגיסטו - יועצת שר הבריאות

דניאל שם-טוב - המתלקה לאפידמיולוגיה

גדעון צתר - מנהל מתח צפון, קופת חולים לאומית

שוקי שי - משרד האוצר

שמואל פרידמן - סגן מנהל אגף שירותים אישיים וחברתיים,

משרד העו''ר

אסתר סולומון - סגנית מנהל מתח תיפה והצפון, משרד העו"ר

תנן חסיד - ראש המועצה האזורית באר-טוביה

אפרים ברנס - סגן ראש המועצה האזורית באר-טוביה

גילה זולר - מנהלת מתלקת חינוך, מ' אזורית באר-טוביה

יצתק צאלון - מנהל מתלקת רוותה, מ' אזורית באר-טוביה

נתמה מרדכי - עו"ס באתר בבת-תצור, מ' אזורית באר-טוביה

יעקב ברודר - ממלא מקום ראש מינהלת חצרות יסף

נירה דגני - עו''ס באתר בתצתת יסף

יהודה שביט - ראש המועצה האזורית מטה אשר

משה באטה - רמ ארצי, איתוד הארגונים של עולי אתיופיה

יפת אלמו - יושב ראש ארגון "מכנף דרום לציון"

הרב מנתם ולדמן

תיה שמיר - מנהלת אגף ארגונים ארציים בליכוד

אללי אדמסו
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
אריאלה אהרון
סדר היום
תוכנית לקליטת בני הפלשמורה בישראל



תוכנית לקליטת בני הפלשמורה בישראל
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מתכבדת לפתווז את ישיבת ועדת העלייה והקליטה.

הוועדה דנה היום בקליטתם של העולים בני הפלשמורה בישראל. לפני כשלושה

שבועות קיימנו סיור באתר הקראוונים שבחצרות יסף, ובדקנו את מצבם של בני

הפלשמורה. מזה שנים רבות, ועדת העלייה והקליטה היא ביו הדווזפות העיקריות להעלתם

של בני הפלשמורה לארץ. מדובר ב-compound - המוונה שהיה באדיס-אבבה, היו מרומים

בו כ- 3000 איש מבני הפלשמורה. לאחר לחצים רבים, תהיות והתלבטויות של משרדי

הממשלה ושל ועדת העלייה והקליטה לאורך כל השנים - דבר שניתן לבדוק אותו בכל

הפרוטוקולים - היתה החלטה של משרד ראש הממשלה, וועדת השרים לענייני קליטה

וכמובן שר הקליטה, להעלות את שארית בני הפלשמורה לארץ. היום הם מגיעים בקצב של

כ- 400 אנשים מדי חודש. יש לשער שתוך כחצי שנה, האתר באדיס-אבבה ייסגר.

לפני שנתחיל בדיון, אני רוצה לומר בלב מאוד כבד, אני מביעה את השתתפותי

האישית ואת השתתפות ועדת העלייה והקליטה באבל שפקד אותנו, את הכנסת, את עם

ישראל בכלל, בעקבות מותו של זבולון המר, שר החינוך התרבות והספורט. לזבולון המר

היתה רגישות רבה לעולים החדשים ותרומתו בשדה החינוך בישראל, בזכות היותו מנהיג

במשך שנים רבות היתה תרומה שלא תסולא בפז. אני זוכרת את היום הראשון שבו תקפה

אותו המחלה. על פי הדיווחים הראשונים שקיבלנו קיווינו שהוא יצליח להתגבר על

המחלה, אבל למען האמת, ראינו אותו בכנסת ובשולחן הממשלה ושמנו לב שמצבו

מתדרדר. אבל על אף הכל הוא ניסה להמשיך ולמלא את תפקידו כשר החינוך והתרבות.

ידוע לי שמר יוחנן בן- יעקב, ראש הרשות לקליטת עליה במשרד החינוך והתרבות היה חבר

מאוד טוב שלו. אנחנו אבלים אבל עמוק על מותו של זבולון המר, שר החינוך שלנו.
יוחנן ב1-יעקב
אני חושב שההגדרה המתאימה ביותר לזבולון, שאני ידידו כבר הרבה מאוד שנים,

שהוא היה איש תרומות. יש מדרש שאומר שהאדם ראוי שישים עצמו כתרומה. המדרש

אומר: "אם אדם משים עצמו, כתרומה זו, בקרן זווית של הבית, הוא אומר, מה לי בטורח

הציבור, מה לי בדינם, מה לי לשמוע קולם, שלום עליך נפשי, הרי זה מחריב את העולם".

הכרתי את זבולון לראשונה לפני הרבה מאוד שנים, עוד כאיש בני עקיבא צעיר. תמיד
אמרת לי
"אני רואה את עצמי מחויב לשמוע בטורח הציבור, לשמוע בקול הציבור,

להירתם לעניינו של הציבור". מי שהכיר את ביתו, מי שהכיר את משפחתו, יודע שהוא חי

בצניעות שקשה להעלותה על הדעת. צניעות מאת, מביאה אדם לראות עצמו עבד משועבד

לציבור, כמו אותה תרומה. בקדנציה השנייה, בשנת 1990, היה קודם שר הדתות ואחר כך

שר החינוך התרבות והספורט. כשר הדתות, הוא היה השר הראשון של מדינת ישראל שנסע

למזרח אירופה. הקשר הממלכתי בין מדינות אירופה לבין ממשלת ישראל, התחיל

באמצעות הנסיעה שלו לפולין ואחר כך לפטרבורג. כשהוא חזר, הוא שלח לשם קבוצה של

אנשים - אני הייתי בתוכם - כשחזרנו, הוא אמר לי: "עליה זו היא המשימה המרמית של

מדינת ישראל בשנים הקרובות, אם אתה מוכן לבוא ולהירתם לנושא, זו תהיה המשימה

המרמית שמדינת ישראל תעסוק בה בעשור הקרוב". מדובר על העלייה מברית המועצות.

עדיין לא ידענו על הקבוצה של הפלשמורה, יוצאי אתיופיה. אני יכול לומר שלא היה

שבוע בו לא היה מונח על שולחנו טיפול בנושא העלייה. הוא עסק גם בימים האחרונים

בהקלות בבגרות לעולים חדשים ובעזרה נוספת לעולים. הוא ראה עצמו מוביל שלושה

מהלכים במערכת החינוך. אחת, מערכת העולים, העלייה וקליטתה; שנייה, קידומן של

אותן שכבות והצלחה לקדם את הישגיהן בבחינות הבגרות; שלישית זאת מערכת המדע,

הטכנולוגיה והערכים, שהתעקש לראות אותם כמכלול שלם אוח-, מדע טכנולוגיה וערכים.

בשלושה נושאים אלה משרד החינוך צריך לצעוד קדימה. מי שיודע, יכול להעיד שתחת

הנהגתו התקדמו הדברים. אני מקווה שגם בעתיד, המערכות הללו ימשיכו לצעוד קדימה

על פי רוחו.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה ליוחנן בן-יעקב. חבר הכנסת יוסי שריד, בבקשה.
יוסי שריד
אני מכיר את זבולון המר למעלה מ- 25 שנים. זבולון המר היה ותיק ממני בכנסת.

זבולון ואני, נמנים על ארבעת חברי הכנסת הוותיקים ביותר. הוא היה יריב פוליטי מובהק,

אבל הוא היה איש נעים סבר, נעים הליכות וחבר. איש מעניין ואיש מיוחד. אחר האנשים

הבודדים אולי, בפוליטיקה הישראלית, שגם הטביע חותם. לפני די הרבה שנים, הפכה

המפד"ל תחת הנהגתו להיות מפלגה מובהקת וקיצונית בעמדותיה הפוליטיות. ולימים היה

נדמה שזבולון המר היה רוצה למתן את עמדות המפלגה. אין שום ספק שבשנים האחרונות,

בתוך המפד"ל, הוא ייצג ענזדות מתונות יותר באופן יחסי, אבל ספק אם בשנים האחרונות

עמד לו הכוח להחזיר את המפד"ל למרכז הפוליטי. מכל בחינה, זו אבידה קשה ואין ספק

שעם הסתלקותו המפד"ל תהפוך להיות מפלגה עוד יותר קיצונית, זה ודאי חבל מנקודת

ראות ציבורית כללית. אבל צריך לומר לזכותו של זבולון המר - וגם בזה הוא ייזכר - שגם

בתוך המחלוקות החריפות ביותר, הוא היה אדם ששמר על צלם אנוש חה לא מעט בימינו,

ובזה, בין השאר, הוא מתייחד וייזכר.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לחבר הכנסת שריד, אנחנו נעבור לסדר היום שלנו.

כאמור, ועדת העלייה והקליטה קיימה סיור בחצרות יסף. ידענו כבר מזמן שאתר זה

הוא האתר שאליו יביאו את עולי הפלשמורה. בסיור שקיימנו, הובהר לנו שהאתר מסוגל

לקלוט עוד כ- 800 עולים חדשים ולא יותר. בפועל, הגיעו יותר ויותר עולים מבני

הפלשמורה, והיום המצב הוא שחצרות יסף זכה לשבחים רבים בזכות המערכות שתיפקדו

בו לא רע בכלל. בסיור שקיימנו התרשמנו מאוד גם ממערכות החינוך, הרווחה והבריאות,

אבל אמרו לנו שאי אפשר לקלוט יותר מאשר 800 איש נוספים וגם זה בקשיים רבים.

למעשה היום - ולזה תיוחד הישיבה שלנו - עלינו למצוא פתרון לאן יופנו שאר בני

הפלשמורה שמגיעים ארצה, בקצב של כ- 400 עולים מדי חודש.

הזמנו לישיבה את המועצה האזורית באר טוביה, ראש המועצה מר חנן חסיד יושב

לימיני. למעשה דובר על כך שהאתר ההמשכי לקליטתם של בני הפלשמורה יהיה בבת-

חצור. קיבלתי הרבה מאוד פניות לגבי ההחלטה הזאת. ברצוני לשמוע ממר חנוך צמיר,

סמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, שהוא גם חבר בוועדת השרים לענייני קליטה, האם

התקבלה החלטה לאן יועברו אותם העולים שמגיעים מאדיס-אבבה ומהן התוכניות של

משרד הקליטה בהקשר הזה, וגם לשמוע את האנשים שנמצאים באתר בחצרות יסף, מה עוד

צריך לעשות כדי שהאתר לא יקרוס.
חנור צמיר
אחת ההחלטות שקיבלה ועדת השרים ביוני 1997, היתה שיש לפעול מהר ככל

האפשר כדי להביא את האנשים שיושבים במחנה באדיס-אבבה. זה התבצע על-פי לוח

זמנים של סדרת החלטות. כדי לתרגם את ההחלטות הללו, הוקמו שתי ועדות בין-משרדיות.

ועדה אחת ריכז משרד הפנים והיא עסקה בעיקר בנושא הסטטוס ובנושא הליגליסטי.

הוועדה השניה - שאנחנו רימנו אותה - היתה אמורה להכין תוכניות קליטה עבור הקהל

שיגיע.



לגבי עבודת הוועדה הראשונה, נמצאת כאן נציגת משרד הפנים, והיא תוכל למסור

את תמצית ההחלטות, או יותר נכון, את המצב שהוא כבר מעבר לשלב ההחלטות, כולל

המטוסים המגיעים כל וזודש עם כ- 400 נפש, בדצמבר קצת פחות, בינואר נגיע לסביבות

ה- 400. זה בעצם פרי החלטות אותה ועדה בין-משרדית שמשרד הפנים רימ. במקביל,

עבדה הוועדה הבין-משרדית לענייני קליטה, שכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר היו

שותפים לה. מהר מאוד, תוך כדי דיוני הוועדה, הגענו למכנה משותף שאמר שבשלב מסוים

צריו לעצור את הפניית העולים לחצרות יסף בגליל רלחפש אתר נוסף. אם תרצו, אפרט את

הסיבות בהמשך.

עלו הרבה מאוד רעיונות למיקומו של אתר נוסף, נשקלו כל השיקולים בעד ונגד,

וכל גוף או כל תחום משך מבחינת הנוחיות המקצועית שלו לכיוון אחר. ההחלטה עדיין לא

התקבלה ובסופו של שיקול, אנחנו המלצנו שהחל ממרץ 1998, העולים יפסיקו להגיע

לחצרות יסף ויופנו לאתר בבת-חצור, תחת המועצה האזורית באר-טוביה. כל זה היה נכון

לספטמבר 1997, כאשר הגשנו את ההמלצות שלנו.

בינתיים השתנו דברים וגם הבסיס המספרי שעליו הנחנו כל מיני הנחות הלך

והשתנה, ונוסף עוד נתון של החודש האחרון. כפי שאמרתי, קצב ההגעה הלו וגבר, כלומר

מצד אחד המחנה באדיס-אבבה הצטמצם ומצד שני, ניהלנו משא ומתן עם עיריית ירושלים

לגבי אתר גבעת המטוס, כדי להפנות גם לשם עולים. להערכתי, המשא ומתן הזה יסתיים

באופן חיובי ואני מעריו שבין 100 ל- 150 משפחות תופנינה לאתר גבעת המטוס בירושלים.

כלומר, הקהל חגדול יחסית, שהיה מיועד להגיע לאתר בבת-חצור, הלו וקטן. על-פי

התכנון שלנו, אם היום יש באדיס-אבבה כ- 2200 נפש, אנחנו מעריכים שעוד כ- 400 עד 600

נפש יופנו לחצרות יסף, ובזה - מנקודת המבט המקצועית שלי - צריו להפסיק לשלוח לשם,

ואז האתר יכלול כ- 1600 נפש. ירושלים תקלוט כ- 500 עד 600 נפש, וה- 1000 הנותרים,

למרות כל ההתלבטויות, צריכים להיות מופנים מנקודת המבט שלנו לאתר בבת-חצור. זאת

התמונה הכללית.
יוסי שריד
מתי האתר בחצרות יסף ימצה את עצמו?
חנור צמיר
בסוף פברואר שנה זו.
יוסי שריד
האם ההפניה הראשונה תהיה לאתר הקראוונים בגבעת המטוס בירושלים?
חנור צמיר
כן. אנחנו רוצים שהיא תהיה בתחילת מרץ. אנחנו מתארגנים לזה.
יוסי שריד
זאת אומרת שלבאר-טוביה הם יגיעו בערו באפריל.
חנור צמיר
חודש, וזודש וחצי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מבקשת שקודם נדון לגבי ההמשך, ואחרי כן נדון במה שקורה היום בחצרות יסף

ואיזה סיוע הם צריכים עוד. ראינו גם את השביתה הפראית שפרצה ושמענו דיבורים שונים

על מחלות מידבקות וכוי, נעבור אחרי כן לנושא הזה. הייתי רוצה להתחיל לדון

באפשרויות הקליטה שלהם ובהשגות שלהם. שמעתי הרבה מאוד דעות והשגות מבחינת

האפשרות לקלוט אותם בבת-חצור. אני מבקשת מראש המועצה של באר-טוביה, מר חנן

חסיד, להתייחס לנושא.
חנו חסיד
תושבי אזור באר-טוביה, עם כל עם ישראל, משתתפים באבל על מותו של שר

החינוך התרבות והספורט, זבולון המר, שהיו לנו קשרים איתו חכרו יהיה איתנו.

בנוגע לבת-חצור, בתקופת העלייה הגדולה קלטנו בבת-חצור כ- 3000 עולים,

בתחילה מיוצאי ברית המועצות לשעבר ולאחר מכן עולים מאתיופיה. קליטתם של עולים

אלה הצליחה בעזרת יוצאי אתיופיה הוותיקים, בעזרת כל המערכות במשרד העבודה

והרווחה וקצת פחות בעזרת משרדים אחרים. לדעתי, קלטנו בצורה יפה ומכובדת את

העולים בבת-חצור. הבעיה שזה היה מחנה קליטה זמני ואחרי שרוב העולים יצאו משם,

נשארו בערך 200 נפש. כמובן שהבעיות הסוציאליות והאישיות של האנשים שנשארו

בבת-חצור קשות.

בקליטה הקודמת היו בבת חצור כמה תנאים שאיננו רוצים שיחזרו כדי שלא תהיה

בכייה לדורות. האתר מרוחק מכל ישוב וכמעט שאין לעולים אפשרות להיות מעורבים עם

האוכלוסייה. כלומר, הם צריכים ללכת ברגל מרחקים גדולים כדי להגיע למקום ישוב,

מעבר לקהילייה הסגורה שלהם. זהו היסרון מבחינת הקשר עם אוכלוסייה אחרת.

כתוצאה מזה, חסרים שם כל התנאים האלמנטריים, החל ממקום לקנות משהו או

מקום ללכת אליו. דבר נוסף, היות ולא היתה החלטה שממשיכים בקליטה בבת-חצור, אלא

שהמחנה צריך להתפרק תוך זמן מסוים, חברת עמידר עשתה שם מחסן מרמי של קראוונים

מכל הארץ, ומבני ציבור הועברו לאתרים אחרים. במקום נשארו משפחות בודדות על שטח

גדול מאוד והוא נראה כמקום רפאים. היום יש שם 70 צעירים בודדים, וכאלה שלא הצליחו

ולא רצו לעבור למקומות אחרים. המועצה האזורית באר-טוביה, עשתה כל מאמץ כדי

שתהיה למקום צורה אנושית, אבל זה לא ניתן עם מספר כל כך מועט של אנשים ועם בעיות

ניקיון, אחזקה, כבישים, תאורה ועוד. נדמה לנו שלא נעשה במקום ולו דבר הכי קטן

לקליטת בני אדם. בבת-חצור לא הוכשרו מבנים למגורים, אין שם יותר מבני ציבור,

שירותים ומוסדות חינוך. נראה לנו שלא יהיה אנושי להביא אותם לשם.

דבר נוסף, דווקא לאזור הדרום הגיעו הרבה עולים מאתיופיה במבצעים הקודמים

של עליה זו, החל מקריית מלאכי וכל הסביבה, וגם באשקלון ובאשדוד קלטו הרבה מעולי

אתיופיה. במערכות החינוך אצלנו, בית-הספר הדתי הגיע לשלב שהיו בערך 50% עולים

חדשים ו- 50% ותיקים. הוותיקים אמרו שזה מעכב את הלימודים משום שלעולים יש קשיים

בשפה. נראה לנו שהמקום רווי מבחינת מוסדות החינוך לאפשרות של קליטה נוספת, דבר

שיהווה עוול לעולים. אנחנו מוכנים לקלוט, אבל אין לנו שותפים למאמץ זה. זאת קליטת

עליה ולא צריך לעשות עוול לאנשים בזה שיביאו אותם לבת-חצור. יכול להיות שאם היו

מתכננים חצי שנה מראש ומארגנים מבני ציבור עבורם, שיהיו להם גני ילדים ומועדונים,

המצב היה שונה. בפעם הקודמת לקח לנו שנה שלימה עד שאפשר היה להפעיל חיים

קהילתיים במקום. אני חתר ואומר, מבחינתנו, אנחנו נעשה עוול לאותם עולים אם נביא

אותם לבת-חצור בנתונים הקיימים.
היו"ר נעמי בלומנטל
קיבלתי הרבה פניות בנושא זה ובכולם נאמר שבשום אופן בת-תצור לא תהווה

תשובה ופתרון. בינתיים דיברתי גם עם ראשי רשויות שנמצאים באזור. גם חבר הכנסת

אדיסו מאסלה העלה הצעת חוק בנושא ודובר על כך שלא יהיו למעלה מאחת מסוים של

בני העדה האתיופית בכל כיתה.
אדיסו מאסלה
אתם התנגדתם, וראש הממשלה הצביע נגד החוק הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
בסדר גמור.
אדיסו מאסלה
זה לא בסדר גמור.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני שומעת את מה שאתה אומר. אבל אין ספק שאחד הטיעונים הוא שבכיתות לא

יהיו מעל לאחת מסוים מבני העדה האתיופית או מבני כל עדה אחרת, כדי שתהיה

אינטגרציה. מה שקורה היום ביישובים בסביבה שיש רוויה. אם אנחנו מדברים על כיתות

בעלות צבע אחד - ושמענו על זה ברחובות ובמקומות אחרים - כל האנשים, ראשי הרשויות

באזור - ואין להם התנגדות לעליה של בני העדה האתיופית - קלטו אחתים מאוד ניכרים

מבני העלייה, אבל הם טוענים שהם לא יוכלו לעמוד בקצב מה של אינטגרציה בתוך

היישובים שלהם. יתירה מזאת, אותם אנשים שנמצאים עכשיו בבת-חצור, סביר להניח חאת

המגמה שהם יגורו אחר כך באזור שבו הם נמצאים. הייתי רוצה שנקבל את הדעה הכללית,

גם של בני העדה האתיופית שגרים באזור, בקריית מלאכי, ביבנה ובגדרה, שאומרים

שמבחינתם לשאת את העול הזה זה קשה והם חושבים, כפי שאמר כאן חנן חסיד, שזו תהיה

בכייה לדורות. זו היתה טעות ואסור לחזור עליה. מצד שני, המצב היום קריטי. העולים

מגיעים ואין איפה לשכן אותם. אני לא בטוחה, אבל אני שומעת על אתרים אחרים, בתי

מלון, או אפשרויות אחרות, אבל להביא אותם לבת-חצור, בשום פנים ואופן לא, ואולי

יצוצו רעיונות אחרים לאן כן ניתן להעביר את העולים החדשים.
נעמי חזו
לאן?
היו"ר נעמי בלומנטל
לדוגמא, היה אתר שנמצא באזור של ראש העין, בגבעת כוח, זה אתר שלמעשה

נסגר. אבל אם בלאו הכי בבת-חצור צריר להשקיע הרבה מאוד כספים שאני מבינה

שנמצאים היום למטרה הזאת, אפשר להשקיע אותם באזור ההוא שיש בו ישובים חזקים

יותר: פתח-תקווה וכפר סבא. יכול להיות שמבחינת בתי-הספר באזור, מבחינת מקומות

עבודה ואפשרויות של קליטה בעבודה, יותר נכון יהיה לא להביא אותם לאזור שהוא כבר

היום קורע תחת נטל של מצוקות.
אופיר פינס-פז
אני מודה שאני מתפלא על המדיניות של משרד הקליטה, כפי שהציג אותה תברי

תנוך צמיר שהוא איש מקצוע מעולה. אבל אני שומע כאן קולות שהם קולות סותרים.

הוועדה הזו דנה יותר מפעם אחת בשנה ווזצי האחרונות בנושא של קליטת בני הפלשמורה

בפרט, ועולי אתיופיה בכלל, וגם בכל הנושא של אתרי הקראוונים. היו פה הצהרות של שר

הקליטה דרו סגן שר השיכון, תלוי עם איזו ועדה יושבימ ועם מי נפגשים. כולם בעד פינוי

כל אתרי הקראוונים. מראים לנו מספרים, מציגים אותות ומופתים, ואומרים שהאתרים עוד

מעט מתפנים. ובכל זאת כנראה שזה לא קורה ואנחנו צריכים להתחיל מהתחלה.

אני לא מקבל את זה שהפתרון היחידי לשיכון עולים חדשים מאתיופיה, עולי

הפלשמורה, הוא אתרי הקראוונים. אני אומר גם לחבר הכנסת גולדמן וגם לשאר חבריי, זה

לא תפקידה של יושבת-ראש הוועדה להציע פתרונות אלטרנטיביים. תפקידה של הרשות

המבצעת להציע פתרונות. ברור שצריך לקחת בחשבון עלויות, אמצעים וניסיון עבר, הכל

נכון, אבל זכותה של הוועדה הזאת לבוא ולומר שאנחנו רואים בחומרה את המשך השימוש

באתרי הקראוונים, שמצבם אגב לאין ערוך יותר גרוע מאשר היה בהתחלה. ומה אנחנו

עושים? הרי אמרנו את הדברים האלה לפני שנה. אני אומר שאני מתפלא על משרד הקליטה

משום שיש לו את כל הכלים ואת כל הניסיון המצטבר והפקת הלקחים, הוא מבין יותר טוב

מכל גורם אחר את המשמעויות של קליטה באתר כמו בת-חצור. בשנת 1998 אני שומע עוד

פעם את אותן זמירות, עם אותם הכלים, עם אותה צורת עבודה, שנדמה לי שלא הוכיחה

את עצמה. צריו למצוא פתרונות דומים לאלה שהממשלה הקודמת מצאה - המשכנתא חסרת

התקדים - ואילולא זאת הרי היינו תקועים עד היום במצבים מחרידים וכולם יודעים במה

מדובר.

גבירתי היושבת-ראש, אני חושב שאנחנו צריכים לחזור ולהזכיר לממשלה שהוועדה

הזאת מתנגדת לכו שאתרי הקראוונים הם מסלול הקליטה הבלעדי ליוצאי הפלשמורה,

כהחלטה עקרונית. חובתה של הממשלה, כפי שהיא מוצאת כספים לאלף ואחד דברים

אחרים - שלדעתי פחות חשובים - למצוא את הכספים כדי שעולי אתיופיה יקלטו כבני אדם

במדינה שמחשיבה את עצמה כמדינה הומניטרית, דמוקרטית, שוויונית וכוי. באשר

לבת-חצור, הטיעון של ראש המועצה, מר חנן חסיד, שונה מהדברים של חנוו צמיר, יש פה

הרבה דברים סובייקטיביים ולכן אינני רוצה להיכנס לזה. אני חושב שאנחנו חייבים

להיאבק בהחלטה העקרונית שלכם שעדת הפלשמורה תיקלט באתרי הקראוונים. לדעתי

חובתכם לבוא עם חלופה מתקבלת על הדעת וסבירה לבת-חצור, שאני מבין היום שהיא

עיר רפאים. אגב, לגבי אתר גבעת המטוס בירושלים, ידוע לי מראש שלעיריית ירושלים יש

תוכניות אחרות ושהכסף מיועד לבנייה. איפה גוש דן, גבעתיים, רמת-גן ותל-אביב? חנוו,
אתה עכשיו מחייו קצת ואומר
אופיר בכנסת, הוא יכול לומר מה שהוא לא אמר בסוכנות

היהודית. אני בהחלט מציע לבדוק אפשרויות נוספות. אבל אני מצפה ממשרד הקליטה

שהיום "ישראל בעליה" אחראית עליו ויש בו יותר כוח לציבור העולים, שגם פתרונות

הקליטה ישתנו בהתאם.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. חבר הכנסת מיכה גולדמן, בבקשה.
מיכה גולדמו
ברצוני להתייחס קודם כל לגבי חצרות יסף. ביום ראשוו היתה מהומה ושוחחתי על

כר עם חבר הכנסת אדיסו מאסלה, שוחחתי גם עם מנהל מחוז הצפון של משרד החינוך, ד"ר

דורון מור. המסקנה של משרד החינוך ושל כל אלה שפעילים שם - יושב כאן יהודה שביט,

ראש המועצה האזורית של מטה אשר שהאתר הוא בתחום אחריותה - שאין יכולת לתת

תשובה לקליטת תלמידים נוספים בבתי-הספר של יישובי הגליל המערבי. בתי-הספר לא

מסוגלים היום לקלוט תלמיד נוסף. כל אחד מכיר את המציאות באתר עצמו. הרצון הטוב

שנעשה באמצעות המועצה האחרית, עם קבוצה לא קטנה של מתנדבים, הוא טוב ויפה,

אבל זה לא פתרון ארוך טווח, זה יכול להיות פתרון לשבועות ראשונים שרוצים לייצור

אווירה של קולטים בקרב העולים שמגיעים מאתיופיה, ואנחנו מדברים כרגע לגבי

הפלשמורה.

עכשיו אני פונה למשרד הקליטה, וחבל ששר הקליטה לא נמצא כאן, כי אם היה

יושב כאן השר, הייתי אומר לו בצורה ברורה, שהטיפול בפלשמורה הוא בסדר עדיפות נמוך

מאוד במשרד הקליטה. אינני מדבר על הפקידות, אני מדבר על רמת השר. לו היה מדובר

בעליה ממדינה שהיתה בחבר המדינות, אני מבטיח לכם שהשר היה יושב כאן והיה מודיע

על איום על הקואליציה, אבל מאחר שמדובר כאן בבני הפלשמורה, אפשר לעבור לסדר

היום.
מרינה סולודקין
אלו ספקולציות.
מיכה גולדמו
אלו לא ספקולציות, אלו עובדות.
יהודה גליק
זה לא מוצדק לדבר כך. אתם עושים זאת פעם אחר פעם, אני מבקש.
מיכה גולדמו
אדוני, כאשר חבר כנסת מדבר, אתה לא צריך להעיר ולהפריע. אינני מנסה לפגוע

בעובדי מדינה, ואני מבקש שעובדי מדינה לא ינסו להעביר ביקורת על חברי כנסת. אני

מדבר עכשיו באמצעות יושבת-ראש הוועדה אל השר. הדגשתי בתחילת דבריי ואמרתי

בצורה מפורשת, אני לא בא להאשים כאן את עובדי המשרד, מי שקובע את מדיניות המשרד

הוא השר. עובדי המשרד מבצעים את סדר העדיפויות שהוא קובע ואני מתכוון למה שאני

אומר כאן. לכן אני אומר את הדברים בצורה החריפה ביותר.

אי אפשר למשוך באתר הזה יום נוסף במציאות שהם חיים בה. צריכים לעבוד

עכשיו 24 שעות, יום ולילה, כדי לייצור תנאים פתיים הרבה יותר טובים על מנת לקלוט

את האנשים, ואני מקבל שזה צריך להיות קרוב למרכז הארץ. לא יכול להיות שיהיו

יישובים עם אפס קליטה של תלמידים אתיופים, וכאלה שבהם מגיעים כבר ל-40%, 60% ו-

80%. יש דוגמאות של יישובים במרכז הארץ ללא קליטה בכלל. ואני לא נכנס עכשיו

לוויכוח אם זה חינוך ממלכתי דתי או חינוך ממלכתי, אני הייתי בעד פיזור הקליטה בכל

הרוחב ולא רק בחינוך מסוים. צריך לאפשר לתלמידים להגיע לאן שהם רוצים. יושב פה

יוחנן בן-יעקב, והוא מכיר את המדיניות הזאת.



גבירתי היושבת-ראש, כאשר את מדברת על פיתוח אתר נוסף באזור ראש העין, את

מדברת על הזדמנות להביא ילדים של עולי אתיופיה לאותם בתי-ספר שלא קלטו אף תלמיד

אתיופי אחד. למשל, ברעננה ובכפר סבא יש גם חינוך ממלכתי דתי, אם רוצים חינוך

ממלכתי דתי. ודאי שהחינוך הממלכתי מסוגל לקלוט יותר תלמידים, אבל אסור לנו כוועדת

העליה והקליטה לחכות אפילו שבוע נוסף מבלי שנזמין לכאן את שר הקליטה, כדי לשמוע

מה הוא מתכוון לעשות בשביל להקל על התלמידים ועל אותם תושבים שהגיעו מאתיופיה.

רבותיי, מי שמבקר בחצרות יסף יודע שהמועצה האזורית קורסת. היא לא מקבלת אמצעים

ותקציבים, היא לא מסוגלת לתת את השירותים שהיא יודעת שהיא צריכה לתת. כל מה

שהיא עושה נעשה מתקציבה שלה, בלי שום תגבור של שקל אחד עבור קליטת הפלשמורה.
חנור צמיר
זה לא מדויק.
מיכה גולדמו
אני מציע לה יהודה שביט נמצא כאן, שמע את הנתונים ממנו. לסיכום דבריי, אני

מבקש לזמן את השר בדחיפות, עוד השבוע, משום שכל יום שעובר, אנחנו עדים ליצירת

תנאים בלתי אפשריים.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. חבר הכנסת אדיסו מאסלה, בבקשה.
אדיסו מאסלה
חצרות יסף על סף קריסה. כל המערכות קורסות שם: החינוה הרפואה וקופת

החולים. בסיור שקיימנו, שמענו גם שהמצב של קופת חולים לאומית קשה מאוד, אנשים

עומדים שם שעות בתור, אין אמצעים, אין כוח אדם, זה בלתי אפשרי. קופת חולים לא

יכולה לשאת בעול. מרפאה אחת לא יכולה לתת שירות ל- 3000 נפש. לכן צריך למנוע את

כניסתם של בני העדה שמגיעים עד פברואר לאתר משום שזה יגיע לקטסטרופה. אני חושב

שצריו להביא את הבאים לאתר קראוונים גבעת המטוס שהוא האתר שראוי ביותר, לפחות

לקליטה זמנית. בת-חצור - ואנחנו לא הסתרנו את הביקורת שלנו מכל הבחינות בעבר - לא

יכול לקלוט את בני העדה בצורה ראויה מכל הבחינות: חינוך, וגם הקליטה החברתית

היתה די קשה בעבר. אנחנו לא נסכים לכך. יש מרמי קליטה פנויים, ולדעתי משרד

הקליטה וכל הגורמים, כולל הממשלה, צריכים לפנות לסוכנות היהודית בדרישה לאכלס

אותם במרמי קליטה פנויים. מדוע לקלוט אותם באתרי קראוונים בזמן שיש מרמי קליטה

במרמ הארץ? אתרי קראוונים נועדו לזמנים של מבצע שלמה, כאשר הגיעו 15 אלף נפש

למדינת ישראל והיא לא היתה ערוכה מספיק, ולא היתה ברירה אחרת אלא לקלוט אותם

באתרים זמניים. היום מגיעים 400 נפש לחודש, זה המקסימום, אז בשביל מה האתר? אינני

מבין את זה. יש מרמי קליטה, המדינה יכולה לפנות לסוכנות היהודית לשכור את

המקומות האלו או לרכוש אותם. צריך לשלוח אותם למרמי קליטה רגילים. יש מרמ

קליטה בחדרה, בכפר סבא ואפילו בתל-אביב וברעננה. בני העדה האתיופית הם בני אדם,

הם עולים חדשים כמו כל עולה חדש שבא מארץ זו או אחרת. כאן מתחיל היחס המפלה

כלפינו.



גבירתי היושבת-ראש, לגבי האתר שהזכרת בגבעת בות, גם שם המגורתים לא

ראויים לאכלוס. צריך לשרוף אותם באש, אי אפשר לתקן אותם. בשבוע שעבר ביקרתי

בבת-חצור. במגורונים דולף גשם וראיתי ששמים שקית ניילון כפתרון, תו בושה וחרפה. מי

היה מאמין לדבר מה, שהיום, בשנות האלפיים, כך אנשים חיים. שום עליה אוזרת לא

היתה סובלת את המציאות של היום, וגם העולים מחבר העמים לא היו יושבים באתרים

בתנאים הללו. עולי אתיופיה לא זוכים לשום מעמד בסדר העדיפויות של משרד הקליטה.

אף פעם לא הסתרתי את הביקורת שלי. אפילו מנכל"ית משרד הקליטה לא טרחה להגיע

לישיבה הזאת. בעניין הקיצוץ שהיה בחצרות יסף, אני באמת זעמתי וכעסתי, זה מתסכל

מאוד. פעם אחר פעם משרד זה או אחר יוצא ומדביק לנו כל מיני סטיגמות שמקשים על

תהליך הקליטה שלנו ביצירת אינטגרציה עם החברה הישראלית. גם בלי הסטיגמות הללו,

תהליך הקליטה הוא די קשה. כל הגורמים שעוסקים בקליטה של עולי אתיופיה, יודעים

זאת היטב, בגלל ההבדלים התרבותיים וכוי. תוסיפי לוה את כל הסטיגמות החברתיות,

הבריאותיות בעיקר. נדמה לנו שאתמול היתה הפרשה והיום הסתיימה, אבל אותם הילדים

שהפכו אותם לחולים, הם אלו שצריכים ללכת היום לבית-הספר ולנסות להתמודד עם

הקשיים החברתיים שנוצרו.
היו"ר נעמי בלומנטל
בנושא זה, רציתי שנדבר בהמשך ונבדוק מה אנחנו יכולים לעשות לגבי המשך

הקליטה של עולי הפלשמורה.
אדיסו מאסלה
גבירתי היושבת-ראש, ועדת העלייה והקליטה של הכנסת צריכה לפנות לממשלת

ישראל, לשר הקליטה, לקלוט את בני הפלשמורה לא באתרי קראוונים, אלא במרמי קליטה

רגילים. אנחנו לא מוצפים באלפים של יהודי אתיופיה שמגיעים היום למדינת ישראל, בסך

הכל מדובר ב- 400 עולים חדשים שמגיעים מדי חודש.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לחבר הכנסת אדיסו מאסלה.
יוסי שריד
אולי נשמע את ראש המועצה האזורית?
היו"ר נעמי בלומנטל
אני אתן לו לדבר, אבל אני רוצה לנסות לנתב את החלק הראשון של הישיבה לגבי

ההמשך. ברור לנו שבחצרות יסף אין יותר אפשרות, או אולי אפשר לקלוט שם עוד חודש

אבל צריך מיד להכשיר מקום אחר, ממש במהירות. אני רק רוצה לראות מה הן האפשרויות

שעומדות בפנינו.
יותנו בו-יעקב
משרד החינוך היה שותף לוועדה שחנוך צמיך ציין קודם. עמדת משדד הוזינוך כפי

שאני הבעתי אותה, על דעתו של השר ועל דעתו של המנכ''ל, היתה חד משמעית שצריך

לעשות מאמץ לקלוט את בני הפלשמורה בפיזור המרבי האפשרי במדינת ישראל ולא

באזורים שבהם נקלטו רבים מבני העדה עד השלב הנוכחי. הווה אומר, להפסיק את

הקליטה בחצרות יסף. זו ועדה שישבה חמישה חודשים, והחליטה לא להעביר את בני

העדה מבת-חצור, למרות שהאזור הזה רווי בעולים ובתי-הספר שם רוויים בעולים. נתתי גם

דוגמא איך אפשר לעשות זאת. כאשר מדינת ישראל החליטה ליישב את הגליל, הקימו ישוב

לכל עשרים-שלושים משפחות וסידרו להם כביש, מרפאה ומצאו את כל הפתרונות הנחוצים

כי המדינה הבינה שזה חשוב. בדיוק באותה מידה אפשר לעשות כאן. חנוך צמיר השתמש

בביטוי שאני חושב שהוא לא מדויק: "נוחיות מקצועית". התביעה של משרד הווינוך לא

היתה מטעם של "נוחיות מקצועית", היא היתה מטעם הנחה שצריך לשבץ את יוצאי

הפלשמורה במקומות החזקים ביותר מבחינת קליטה ומבחינת מערכת החינוך. בעקבות זה

פנינו גם לשר הקליטה ואני מוכרח לומר שבעקבות הפנייה שלי, ובשיחה שלי איתו, הוא

נאות לקבל שצריך לשבץ את העולים בירושלים.
חנור צמיר
והתוצאות דווקא לא כל כך גרועות.
יוחנו בו-יעקב
אני קיבלתי בברכה את ההחלטה שנתקבלה, להעביר 500 או 600 מבני העדה

לגבעת המטוס. אני חושב שמבחינת משרד החינוך זה הישג גדול. משום שבהתחלת

המערכה הזאת, כולם היו משובצים באתר אחד, בחצרות יסף והמשכו בבת-חצור, ועכשיו

הפתרון הולך ומתרחב. עמדת משרד החינוך ברורה וחד משמעית בעניין הזה והיא הובעה

גם בפני הוועדה וגם כפנייה לכל הגורמים הנוגעים בדבר. עמדה זו אומרת שכל ילד בן

הפלשמורה או יוצא אתיופיה, או כל ילד עולה אחה יבחר באתה זרם הוא רוצה להיקלט,

ולאיזה מסלול במערכת החינוך הוא רוצה לפנות. יש חתר מפורש בנושא, וחבר הכנסת

אדיסו מאסלה יודע זאת יפה מאוד, אבל זה לא מונע בעדו להמשיך לתקוף את משרד

החינוך. יש חתר של ראש מינהל החינוך הדתי שמבהיר חד משמעית, שמי שרוצה להצטרף

לחינוך הממלכתי דתי, יבחר ביתמתו בזרם הכללי או בכל זרם שהוא רוצה. ברצוני להבהיר

שלגבי בני הפלשמורה, יש פה עניין שצריך לקחת בחשבון. מכיוון שהרבנות חראשית

דורשת - תה לא נושא שאנחנו עוסקים בו או שיש לי בו יד ורגל - את גיורם של בני

הפלשמורה, אך מסרבת לגייר את בני העדה שאינם לומדים במערכת החינוך הדתית (אגב,

זה נכון גם לגבי בני עדות אחרות שאינם לומדים במערכת הדתית), הם נאלצים, על מנת

לעבור את תהליך הגיור, ללכת מיתמתם למערכת החינוך הדתית.
נעמי חזו
מהו הריכת?
יוחנו בו-יעקב
נכון להיום, כ-7300 מבני יוצאי אתיופיה, לומדים בחינוך הממלכתי וכ-12 אלף

לומדים בחינוך הממלכתי דתי. המספרים הם מאוד ברורים וכדאי פעם לבדוק אותם. אני

חתר ואומר, עמדת משרד החינוך היא חד משמעית בעניין הזה. מי שרוצה להצטרף לחינוך

הממלכתי דתי, כפי שבחרתי לילדיי, יבחר בו. כל מי שמצטרף למדינת ישראל יבחר בעצמו

את מסלול חינוכו, ואנחנו מקפידים על זה בשמחה רבה, ועד השנה האחרונה, באופן תד

משמעי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה לסיים את החלק הראשון של הישיבה לגבי השאלה לאו יופנו העולים

מכיוון שחצרות יסף רווי ואנחנו תיכף נשמע גם מה צריך עוד לעשות בחצרות יסף. אבל

צריו להחליט לאן הם יופנו בחודש-חודשיים הקרובים. אני מבינה שהאפשרות הראשונה

שבאה בחשבון היא גבעת המטוס. אנחנו גם רוצים לשמוע, איך ערוכים בגבעת המטוס, מה

יש כבר, מה אין, באלו בתי-ספר ילמדו? אני מציעה שנקיים סיור במקום כבר בשבוע הבא,

כדי לבחון ולראות מה הן התוכניות של משרד הקליטה לגבי גבעת המטוס. בכל זאת מדובר

ב- 500 איש, זה לא מעט; זה גם לא 2000, אבל זה לא מעט. אנחנו נבחן אם יש שם תנאים

ראויים לקליטה מאת.
מרינה סולודקין
לגבי פינוי המחנה באדיס-אבבה, היתה החלטה של הממשלה הקיימת וגם של

השרים יולי אלדשטיין ונתן שרנסקי. אני חושבת שגם של חבר הכנסת אדיסו מאסלה

ואנשים אחרים. היה מאבק, תה מאוד חשוב שהחליטו על פינוי המחנה. עכשיו אני צריכה

לומר שגם אני לא מבינה למה רוצים להכניס את בני הפלשמורה לאתרי קראוונים. צריכים

להחליט כאן - ויש לנו השפעה על החלטות של משרדי הממשלה - שזו החלטה שגויה וגם

המשך של מדיניות לא נכונה שהיתה בשנים 1996-1992. גם אני חושבת, כמו חבר הכנסת

אדיסו מאסלה, שצריך לעצור את העלייה של בני הפלשמורה בגלל חוסר תנאים לקליטתה.
אדיסו מאסלה
לעצור את המשך הקליטה בהצתת יסף, את העלייה להגדיל.
מרינה סולודקין
יש קבינט של קליטה בראשותו של השר שרנסקי וצריכים לדון בו. אני חושבת

שירושלים, תל-אביב ומקומות אחרים, הם מתאימים לקליטת הפלשמורה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לחברת הכנסת מרינה סולדקין.
יפת אלמו
ברצוני להודות לוועדת העלייה והקליטה הנוכחית והקודמת, שנרתמו למען

עלייתם של אותם האנשים. לא נשכח את שני יושבי הראש של הוועדה, גם חברת הכנסת

בלומנטל וגם חבר הכנסת זיסמן, שעשו רבות למען עליה זו. לא נשכח זאת לעולם. אני

אומר בליבי תודה שהגענו לדבר על נושא הקליטה ולא על נושא העלייה. אני גם מברך את

ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, וגם את השר שרנסקי, כיושב-ראש ועדת פורום הקליטה,

על כך שהחליטו לסגור את המחנה באדיס-אבבה.



לנושא קליטתם של אותם אנשים. אני שנלחמתי יום ולילה עבור אותם אנשים,

נלחמתי כדי שהם יעלו לכאן ויחיו כבני אדם, שווים בין שווים. אני חושב שזה גם מגיע

להם להיקלט בצורה טובה. זו המטרה של התנועות הציוניות, הכנסת וגם כל האנשים

שעוסקים בנושא הקליטה. אני רוצה לדעת משהו שאף פעם לא ידעתי. נושא האוכלוסייה

של ירושלים נמצא בתקשורת ובכל מיני מקומות אחרים. אומרים שצריך להרחיב את

האוכלוסייה בירושלים. אומרים גם שיש הגירה שלילית מירושלים למקומות אחרים. זה

יוצר הדרמנות לקלוט עוד אנשים, לא רק 500 אלא יותר, את כל אלה שנמצאים. כי יש כאן

אזור גדול שיכול לשמש לקליטה. זו ארץ ציונית שצריכה לקלוט, כלומר ירושלים היא ציון,

היא צריכה לקלוט את אותם אנשים, באמת זו המטרה של מדינת ישראל. כל סביבותיה של

ירושלים יגדלו וזה יעזור לנו להחזיק את ירושלים, אינני מבין למה לא עושים את זה.
יוסי שריד
לא כדאי לך, לא תהיה להם פה עבודה. צריך לפצל אותם למקסימום מקומות. עם

כל הכבוד לציון, אבל החברה שמגיעים צריכים גם לעבוד.
יפת אלמו
אני מבין. אזור פתח-תקווה, למשל, אני חושב שזה אזור גדול שיכול לקלוט בצורה

טובה גם בעבודה וגם מבחינת כל האינטגרציה שאנחנו מצפים שתהיה. בת-חצור, זה בית

קברות של כל הגרוטאות של אתר הקראוונים. לא נראה לי שאפשר להיקלט שם. צריך

להשקיע הרבה כוח. לעומת זה אפשר לחשוב גם על מקומות אחרים במרכזי הקליטה. חבר

הכנסת מאסלה אמר וגם אחרים אמרו, זה נכון, פעם מדינת ישראל קלטה קליטה מסיבית

של אלפי אנשים. עכשיו יש זמן לעשות את זה שוב.
נעמי חזו
אני חושבת שכולנו קצת במבוכה, מהסיבה שהמאמץ להעלאת הפלשמורה

מאדיס-אבבה נמשך כמה שנים. זה היה מאוד ברור בחודשים האחרונים, שתבוא קבוצה

גדולה ואנחנו גם ידענו בדיוק את המספר. אין פה הפתעות. לכן נבצר מבינתי, ולא רק

מבינתי, מדוע לא נעשתה הערכות לכך מבחינת מציאת מקומות. אנחנו נמצאים עוד פעם

במצב שלמרות שידענו שיבואו אנשים, לא נערכנו כהלכה. עם כל הכבוד, הצמרת של

משרד הקליטה, גם השר והמנכ"ל, שתכננו ועודדו את עלית בני הפלשמורה, לא נערכו

לקליטתם.

גבירתי היושבת-ראש, לפחות המיקום, למה אנחנו כל פעם צריכים לשבת ולדבר

על חלב שנשפך? יש לקחים מאוד ברורים מקליטת עולי אתיופיה בשנים האחרונות. לא רק

שיש לקחים, נכתבו על זה ספרים, ויש עשרים דוקטורטים בנושא. לי יש מדף וחצי עם

מחקרים על הטעויות שנעשו. ואני יושבת פה ושומעת פעם נוספת על כוונה לחזור על אותן

הטעויות, כדי שיכתבו עוד דוקטורטים? אני פשוט לא מבינה את זה. ממצא אחד ברור
לחלוטין
הריכוז במקומות מרוחקים באתרי הקראוונים יצר בעיות אמיתיות של קליטה וגם

בעיות חברתיות וחינוכיות. אז אם עומדים לחזור על אותה טעות פעם נוספת, אז הלקח

הבסיסי שצריך להסיק הוא שאנחנו כבר יודעים שלא לרם את העולים אלא לפזר אותם,

ואם הלקח הוא פיזור רק בעניין של המיקום, אז - ואנחנו כבר באיחור - צריך להתחיל

עכשיו, לא באיתור מקום חלופי נוסף, אלא בביצוע מדיניות של פתור מקסימלי בריכוזי

אוכלוסייה, בעיקר במרכז הארץ, לא בפריפריה. זאת מסקנה אחת. גם בעניין החינוך, כל

הלקחים רשומים, אם מישהו רוצה, אפשר להעביר אותם עוד פעם. אז למה לא להיערך

כבר עכשיו לתיקון המעוות?



חברת הכנסת בלומנטל, אני פונה אליך בתור יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה,

וגם אל הנציגים שנמצאים כאן. אלוהים אדירים, הרי אפשר לרמ בשני עמודים את רשימת

הטעויות שנעשו בעבר, וצריך לשים אותן על הלוח של כולם ולהצהיר: על אלה אנחנו לא

חוזרים. ובינתיים כל הדיון הזה, עם כל הכבוד, הוא חזרה על אותן טעויות. אני חושבת

שזה בלתי נסבל.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לחברת הכנסת נעמי חזן. יהודה גליק, בבקשה.
יהודה גליק
אינני רוצה להיכנס עניינית לנושא, אני חושב שחנור צמיר התייחס לנושא. יש

התבטאויות של חברי כנסת שחוזרים על עצמם פעם אחר פעם, ויש בזה חוסר אחריות. נכון

שיש התקפות ענייניות על השר, זה דבר שמקובל וצריך שיהיה. מזלנו שהוועדה הזאת

מגוונת בכך שפעם מתפרסם בעיתון שלשר איכפת רק מעולי רוסיה, ובאותו יום מתפרסם

שלשר איכפת רק מעולי אתיופיה. שר הקליטה משקיע רבות. הוא זה שדחף את הבאת עולי

הפלשמורה, הוא זה שדחף את הקמת הוועדה, הוא זה שהגיש כבר בספטמבר את מסקנות

הוועדה. להגיד שאיכפת לו רק מטולי רוסיה ולא איכפת לו מעולי אתיופיה, להאשים אותו

בגזענות, זה לא מקובל עלי. ברצוני לציין, כי לראשונה במשרד הקליטה יש בתור, עולה

אתיופיה שהוא מנהל יחידה, יש גם עולי אתיופיה שמנהלים אתרים של קראוונים של עולי

אתיופיה. אז להגיד שלא איכפת לשר מעולי אתיופיה, זו אמירה שהיא פופוליסטית ואין

בה אמת.
נעמי חזו
אני חושבת שכבר השר לשעבר, יאיר צבן, עשה את הצעד הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. מר צמיר, אנחנו רוצים לסיים את הנושא הזה ורוצים לצאת עם המלצות

חד משמעיות.
יוסי שריד
מר צמיר, תרשה לי לתת לך עצה כאדם מנוסה לפני שאתה משיב. תמיד צריך

לחשוב על הסוף. ברור כבר שהתוכנית שלכם לא תצא לפועל. אני פשוט חוסך לך כי חבל,

זה כבר לא יהיה, בוודאי לא בממדים האלה. צריך ללכת עכשיו ולבנות תוכנית חדשה של

קליטה במרמ הארץ, במרמי קליטה. אם הסוכנות לא מסכימה, אז גם הסוכנות זה לא דבר

סגור. זו לא מעצמה עולמית שאי אפשר לנהל איתה משא ומתן. פשוט חבל לי שעכשיו

תתבצר בעמדתך וזה לא יצא לפועל, זה מת.
אללי אדמסו
לגבי אתרי הקראוונים אני חושב שבעבר נעשו שגיאות, אבל שגיאות כתוצאה

מאילוצים של מקום. בדצמבר, במקום לקלוט את העולים במרמי קליטה, שמו אותם באתרי

קראוונים, אותם אתרים שבקיץ לא יכולים לחיות בהם מרוב החום, ובחורף מרוב קור. לכן

לדעתי גבעת המטוס זו טעות נוספת. כאן דיברו אותם עולים והפתרון הכי טוב שיכול

להיות הוא לפזר אותם במרמי קליטה.
תנור צמיר
למרות ההערה האבהית-חברית של חבר הכנסות שריד, יש חלוקה בחיים ביו אלה

שאומרים למה לא, ואיך יתבן והכיצד, לבין אלה שצריכים בבוקר לקום ובכל זאת לקלוט

את האנשים האלה.
נעמי וחן
זה ההבדל בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת.
תנור צמיר
אני קיבלתי בעבר את ההבדל הזה, גם אני למדתי את התורות האלה. חה''כ חזן,

אנחנו על בסיס משותף, אין שום בעיה. נאמרו פה כמה דברים ואני אנסה להתייחס למסכת

השיקולים רק ברמה המקצועית, הרי אין דבר קדוש. אני פתחתי ואמרתי שבת-חצור היא לא

תוכנית האופטימום, אלא היא המלצה לאחר שיקולי יתרונות וחסרונות בכל מיני מקומות

אחרים, לא הרהורי לב ולא מחשבות תיאורטיות אלא אפשרויות ריאליות, ואני חייב לגעת

פה בדברים הבסיסים.

לגבי הצפון, אתר חצרות יסף, אני באמת מנצל אח ההדדמנות להגיד מילה טובה על

יהודה שביט ועל הצוות שלו, שהתגייסו מאז שהעסק עבר לאחריותם וניסו להתגבר על כל

הצרות, צרות תפעוליות, לא צרות אנושיות חלילה. יש בעיה באזור, ובגליל המערבי כולו,

ואני משוכנע שההמלצה הראשונית שלנו, להפסיק להפנות אנשים לחצרות יסף, היא

המלצה נכונה, למרות שאני רוצה שתדעו שגם עליה יש עוררין. יש אנשים שטוענים שבעצם

צריך להמשיך ולשלוח את כולם לחצרות יסף ויש להם נימוקים משלהם לכך. אני לא נכנס

לזה כרגע. אפשר שתוך שבוע ימים יהיו שם עוד מאה קראוונים אבל אני לא בעד זה, לכן

אני לא מזכיר את זה. אנחנו באמת חושבים שצריך להפסיק את הפניית העולים החדשים

לשם. נשאלת השאלה לאן כן? בואו נלך רגע בשיטת האלימינציה.

לאור הדברים הקיימים ולא לאור הרהורי לב, יכולה להיות אופציה של מרכזי

קליטה שעל פניו, אם ישאלו דעה מקצועית, אני בהחלט לא פוסל אותה על הסף, היא גם

נותנת תשובה לעניין הפיזור הגיאוגרפי וגם לעניין האחזקה הפיזית של המבנה. היא נבדקה

מול הרשות שאחראית על מרמי הקליטה והיא נדחתה על הסף. אם הוועדה רוצה לצאת

בהחלטה להעביר אותם למרכזי הקליטה, אנחנו נתנדב ונשמח אפילו לבדוק את זה שנית.

אבל צריכים להיות ריאליים מאחר שאני מכיר את המדיניות של הסוכנות היהודית. אינני

מדבר בשמה, אך נראה לי שהיא לא תשנה את המדיניות שלה. המדיניות שלה היא תערובת

של שיקולים תקציביים ושל אסטרטגיה לאן הולך הארגון. אם תירצו לשמוע את הסוכנות,

תזמינו אותם לפה. מנקודת המבט שלנו, זו אופציה שנפלה.



אז מה נשאר? נשארו בתי המלון כפתרון קשיח, ואני אומר לכם שאם אתם תמליצו

לכיוון בתי המלון, אתם עושים טעות גדולה. אני אומר זאת מבחינה מקצועית. נשארו עוד
שתי אופציות
האחת זה דירות ציבוריות: עמידר, עמיגור וכך הלאה. האם ידוע לכם איפה

הדירות האלה? מישהו בוועדה הזאת יודע משהו על פיזור הדירות האלה? אם אתם יודעים,

תסכימו איתי שגם האופציה הזאת נופלת. אי לכך הסכמנו שמה שנשאר הם אחרי

הקראוונים. עכשיו צריך לבחון אותם, כי רק הם נשארו, אלא אם ישתנה המצב של מרכזי

הקליטה. בואו נדבר על המיקום של האתרים. לגבי הצפון, הבנו, יהודה שביט צודק

בעמדתו העקרונית, אין לו ויכוח יותר. אנחנו באמצע תהליך של ייבוש האחרים - אני

מרשה לעצמי לומר את המילה ייבוש, כי אנשים כבר לא נמצאים שם, זה ייבוש של מטריה

- ואני רוצה להגיד לכם שלבנות עכשיו אתר חדש במרכז הארץ, כפי שמסתמנת פה המלצה,

מדובר רק על גבעת המטוס שגם הוא כבר בשלבי פינוי, אבל עדיין לא לגמרי. יש גם בעיה

עם הפריפריה הרחבה המקצועית של חינוך, עבודה, רוותה ובריאות - פרופסור דנטויץ אולי

יתייחס לנושא הבריאות - אז אנחנו הולכים בכיוון הזה ומנסים.

אני רוצה לומר לשבחה של עיריית ירושלים שהיא הרשות המוניציפלית הראשונה,

ולדעתי האחרונה עד כה, ששמעה על הרעיון ונכנסה למשא ומתן אודותיו. אנחנו מנסים

להגיע איתם להסכמה ואולי נצליח כך שנפחית מהסיפור של בת-חצור. בת-חצור הוא עדיין

אתר קיים, גם הוא בתהליכי צמצום, אבל חי וקיים. אני אומר לכם שבספטמבר 1997 הגיש

משרד הקליטה תוכנית מקצועית מקיפה לתקציבים לקליטת האנשים. לו היא היתה

מתקבלת וההמלצה על המיקום של בת-חצור היתה גם מתקבלת, בת-חצור היתה נראית

היום אחרת. זאת לא בת-חצור שחבר הכנסת מאסלה ראה לפני שבועיים. הרי היה ברור לנו

שלאותו בית קברות של קראוונים אי אפשר לשלוח אנשים.

אנחנו הגשנו תוכנית של למעלה ממאה מיליון שקל הכוללת את כל התחומים:

בריאות וחינוך, ותיכף אתייחס להערה של מר בן-יעקב, שגם היא נכונה עובדתית. אני

מכיר אותה לכל אורך עבודת הוועדה: עבודה, רווחה, גיור, קהילה, קליטה, חברה

ומועדונים, משרדי פנים וכל מה שתרצו. התוכנית הוגשה בספטמבר, כך שההערה של חברת

הכנסת חזן פשוט לא היתה נכונה עובדתית. המערכת כן נערכה וכן עשתה את כל הדיונים.

לצערי, הדיון המסכם וההחלטות המסכמות עדיין לא עברו ברמה התקציבית. אגב,

התוכנית הזאת הוגשה גם לשר האוצר על-ידי שר הקליטה, ואני חייב לומר מילה בעניין

הדברים שנאמרו פה. אני לא מתכוון פוליטית, אני מספיק ותיק במשרד כדי שאני לא אזוהה

עם שר זה או אחר. אני מודיע לכם שהשר הנוכחי ויושב-ראש ועדת השרים הנוכחי, הם

אלה שהחליטו על הבאת האנשים הללו. אז איך אפשר לבוא ולומר שהם נגד הדבר הזה,

הרי לא יעלה על הדעת, איפה היושר האינטלקטואלי? אני אומר זאת כאחד שליווה את

השר שלו בנפתולי התוכנית הזו. אני גם יכול להגיד שמדיניות ההעדפה המתקנת שנקט בה

השר לשעבר יאיר צבן, נעלמה במשרד הקליטה. חלק מהאנשים כאן מכירים אותי, ואני

חושב שאני יכול להרשות לעצמי לומר את זה ואתם יכולים לקבל את זה. זה לגבי ההערות

שנאמרו פה בעניין השר.

התוכנית הגדולה של המאה ועשרה מיליון ש"ח, והתוכנית השנייה בסדר גודל של

כ- 40 מיליון ש"ח, הוגשו למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר וטרם אושרו. לפי מיטב

ידיעתי, יש "אור ירוק" של ראש הממשלה בעניין זה, ואני מקווה שזה גם יתבצע.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש אישור.
חנוך צמיר
אני מצטט את מה שאני יודע, ואם יש אישור אני עוד יותר שמון. יש "אור ירוק" של

ראש הממשלה ללכת לקראת הדבר הזה. במידה חה יאושר בימים הקרובים, למרות

ההערות של חה"כ שריד, אני עדיין תושב שגם נעמוד בלווו הזמנים. המטוסים מגיעים

מלאים, זה נהדר ושמוז לראות את זה. אנחנו נעמוד בלוח הזמנים, נתחיל במרץ, אני מקווה

שבגבעת המטוס. עד אפריל או מחצית אפריל - אם המועצה האזורית באר-טוביה לא

תמשיך בהתנגדותה, יש לנו ישיבה איתם השבוע - נצליח להעמיד אתר שלא נתבייש בו

מבחינה מקצועית. לפתות זו כוונתנו, ולצורך כך יש את כל התקציבים.
נחמה מרדכי
מה יהיה עם האתר?
חנוך צמיר
זו נקודה שבה אני רוצה לסיים. מנקודת המבט של משרד החינוך- ואולי אמרתי את

זה בצורה קיצונית מדי, "נוחיות מקצועית", אז אני מקבל את התיקון של יוחנן-בן-יעקב,

"תפיסה חינוכית" - משרד החינוך חזר ואמר שהאידיאל מבחינתו זה מרחב ירושלים. אבל

לצערנו עד הפתח הקטן הזה שנפתח בגבעת המטוס, אנחנו צריכים גם לבדוק איפה אנשים

יגורו. אתה לא שוקל את זה רק לפי שיקול אחד. עשינו את המאמץ, הפתח קצת נפתח ויחד

עם האמירה של משרד החינוך, צריך להחליט מה נעשה מחר. ולכן בשיקול הכולל -

וניתחתי לכם אותו, ומקווה שהצטרפתם לניתות - בעצם נשאר בת-חצור שהוא לא בת-חצור

של היום, שהוא ישתכלל וישתפר ואני מקווה שיהיה מכובד.
אפרים ברנס
מעבר לנושא התינוך שבעיני הוא קרדינלי ולא דנו בו מספיק. כשמדברים על האתר

בת-חצור, הרי ההערכה היא שזה עניין של שנה, לדעתי המצב שלנו הוא הרבה יותר גורלי

מפתיחת אתר חדש. לבת-חצור צריכים שנה וחצי ולא שנה, כי צריך להרוס את הקיים

ולבנות הכל מחדש.
חנור צמיר
אנחנו חלוקים, מה לעשות.
היו"ר נעמי בלומנטל
ברצוני לסכם את החלק הזה של הדיון ולומר: ועדת העלייה והקליטה של הכנסת

מתנגדת באופן נחרץ לאפשרות של פתרון לעולים בבת-חצור. קיבלתי פניות מכל ראשי

הרשויות והמועצה האזורית באר-טוביה, ואנחנו בשום אופן לא נסכים שהאתר יהיה

ההמשך של--

חנור צמית

אתם בעד קליטתם בחצרות יסף - -
היו"ר נעמי בלומנטל
לא. לא אמרתי חצרות יסף, אנחנו תיכף נדון בכך. אנחנו מוכנים לשבת יתד איתכם

ולקיים עוד דיון על זה. אני מוכנה שהדיון לגבי ההמשכיות יתקיים ביום שני. שר הקליטה

יבוא לכאן, משרדי הממשלה השונים יבואו לכאן, נבדוק את כל האפשרויות החלופיות.

בת-חצור חהיה בכייה לדורות. אנחנו לא ניתן את היד שלנו לעוד כיתות שתהיינה בלי

אינטגרציה, לא נעמיס עוד על אזור שכבר לא יכול לקלוט יותר, זה עוול, גם כלפי העולים

החדשים, במיוחד כלפי חעולים החדשים. אנחנו לא נאפשר בשום אופן קליטה נוספת של

עולים בבת-חצור. אנחנו נבדוק תיכף מה שקורה לגבי חצרות יסף, מהן האפשרויות לעתיד,

יכול להיות שתקצוב נוסף או משהו כזה. אם התקציב קיים, נצטרך לבדוק חלופות אחרות.

אנחנו ניכנס למשא ומתן גם עם הסוכנות לגבי מרמי הקליטה. יש גם משהו מאוד נכון

שאמרו כאן חברי הכנסת קודם. למה כאשר באים עולים מחבר המדינות, אנחנו לא מדברים

על אתר קראוונים? למה יש אפליה מאת?
חנור צמיר
זה לא נכון עובדתית. עשרות אלפי עולים מרוסיה גרו בקראוונים. הקראוונים

הוקמו כדי לקלוט בהם את העולים האלה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל גמרנו, איפה נקלטים עכשיו?

חנור צמית

באתרי קראוונים קיימים עוד עולים מרוסיה.
היו"ר נעמי בלומנטל
קלטו בעבר, אני לא אומרת שלא, ויש היום עוד כמה מעולי ברית המועצות לשעבר

שנמצאים שם. אבל בשנה הקודמת הגיעו כ- 60 אלף עולים חדשים מחבר המדינות, איש

מהם לא הופנה לאתרי קראוונים. ומי שמגיע מאתיופיה, הולך לאתר קראוונים. למה זה

המסלול? למה מי שמגיע מחבר המדינות לא מגיע לאתר קראוונים? זה פשוט אי צדק משווע

לשמיים, ואם אתם במשרד הקליטה, פלוס המשרדים האחרים, מוצאים פתרונות אחרים,

אפילו שהם קשים או זמניים, ולא מפנים עולים מחבר המדינות לאתרי קראוונים, אין שום

הצדקה להפנות עולים שמגיעים עכשיו מאדיס-אבבה לאתרים אלה. אנחנו מתנגדים לזה

בצורה נחרצת חה בא לידי ביטוי כאן בוועדה.
חנור צמיר
60 אלף העולים שהגיעו מחבר המדינות בשנה האחרונה הלכו בכוחות עצמם

וביתמתם למסלול של הקליטה הישירה, שכרו דירות בשוק החופשי בכוחותיהם הם. אם

אתם מציעים את השיטה הזו לבני הפלשמורה, אז סליחה, זו לא המלצה מקצועית.
היו"ר נעמי בלומנטל
לא זאת ההצעה שלנו. יכולים להיות עוד רעיונות, דיברנו על מרמי קליטה, ואתם

אומרים שבדקתם את זה.
חנור צמיר
אם תעזרו לקדם את זה, אנחנו נודה לכם.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש עוד מיליון אפשרויות של מקבצי דיור, יכול להיות שאפשר היה לאתר מקבצי

דיור אחרים. את בתי המלון כולם שללו.
וזנור צמיר
מקבצי דיור, אנחנו יודעים מה זה, זה לא טוב. הדבר היחיד הקונסטרוקטיבי,

לטעמי, אם אפשר לקדם, זה מרמי הקליטה. אם תעזרו לנו, אנחנו נפעל.
אדיסו מאסלה
הגישה שצריכה להיות בעדיפות ראשונה, הם מרמי הקליטה. אם הדבר הזה לא

יצליח, אז אתר קראוונים, ורק שלא יהיה בבת-תצור.
חנוך צמיר
כן, אנחנו בעד.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני בהחלט מקבלת את זה, אנחנו נזמין לכאן את מנכ"ל הסוכנות היהודית. אני

מבקשת ממנהלת הוועדה לכנס ליום שני הקרוב ישיבה נוספת לגבי אתר חלופי ומקומות

חלופיים לעולים שמגיעים עכשיו מאדיס-אבבה.

עכשיו אנו עוברים לדון באתר שבחצרות יסף. ברצוני לשבח את האתר בחצרות

יסף, ותיכף אתן לאנשים הנוגעים בדבר להתייחס לנושא. ועדת העלייה והקליטה ערכה

שם סיור ואני מוכרחה לומר לכם שעשיתם באמת עבודה יוצאת מן הכלל. היה מרגש

לראות את העולים שם, היה מרגש לראות איך מסיעים את הקשישים ברכב אפילו למרחק

של מאה מטרים מכיוון שחלקם מקרים סיעודיים. מזמן לא ראיתי שמחה מאת של עולים
שמגיעים לארץ ועדיין משבחים ואומרים
"ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו למדינה הזאת".

היום זה כבר חזון נפרץ, אבל זה ממש מתקיים שם בחצרות יסף. באמת עשיתם מאמץ

עילאי. זה נכון שכאשר היינו באתר, אמרתם שהן מערכות החינוך, הן מערכות הבריאות והן

מערכות העבודה והרווחה, כבר רוויות מבחינת היכולת שלהם לתת את המירב בסוג

הקליטה הזה שאתם מבצעים ושהמערכות עומדות עכשיו על סף קריסה. שמענו עכשיו

ניצנים של אותה קריסה.

ברצוני לשמוע מה הם הצרכים המיידים שלכם, כמה אתם מעריכים שתוכלו לקלוט

באתר בזמן הקרוב. אנו נתייחס גם במידה מסוימת לנושא הכאוב של מצב הבריאות. לעניין

זה, נמצאים כאן גם נציגי משרד הבריאות וגם הפרופסור דנטויץ, שטיפל בעבר בנושאים

הללו, שזוכים, לצערנו, לאחרונה לכותרות שלא במקומן, אבל לכך נתייחס בהמשך. אני

מבקשת מיהודה שביט, ראש המועצה האזורית להתייחס לנושא.
יהודה שביט
בתחילת דבריי, אני מבקש להשתתף בשם תושבי מטה אשר ומוסדות החינוך במטה

אשר, באבלה של מדינת ישראל במותו של שר החינוך התרבות והספורט, זבולון המר.

למעשה, כבר בסוף שנת 1996 הגיע האתר בחצרות יסף לנקודה הכי נמוכה שלו.

אחרי 5 שנים שנקלטו בו גם עולים מחבר העמים וגם עולים מאתיופיה הוא עבר לתהליך

של פירוק. בזמנו האתר היה בסדר גודל של 700 עולים בערך, כאשר בחודש יולי-אוגוסט

נקראתי לשר הקליטה שביקש ממני להירתם מחדש למשימה של קליטת עולי אתיופיה.

צריך לציין שהמועצה המקומית היתה במקום והסכמנו בינינו על התנאים ועל משך הזמן

של פעילות האתר. דובר רק על שנתיים נוספות, בהן האתר אמור להיות מאוכלס. על כך

מדברים גם האישורים הסטטוטורים שנמצאים היום. התחלנו את תהליך הקליטה באוקטובר

1996, עם הפסקת הקליטה בנווה כרמל. במהלך הזמן הזה, בדצמבר, נסגרה המועצה

המקומית חצרות יסף והטיפול עבר החל מינואר 1997 למועצה האזורית, אני חושב שזה

היה צעד נבון ויעיל מבחינת המדיניות הכללית של המדינה. נכון להיום, יש כ- 2700 עולים

באתר, כאשר לצערי הרב המערכות מסביב קורסות, בעיקר נושא החינוך. יש לי פה מכתב

של דורון מור שהוא מנהל המחח, לגבי היכולת של קליטת ילדים באזור הצפון. חשוב

להדגיש שהיום נוסעים ילדים מחצרות יסף עד אליקים, יותר משעה ורבע נסיעה לכל כיוון,

ואינני רוצה להגיד מה יקרה ביום לימודים ארוך שיתחיל לפעול בקרוב. התחלנו להוציא

ילדים לפנימיות, עליית הנועך עצרה את הנושא הזה כי אין לה יותר תקציבים.
יוחנו בו-יעקב
הנושא הזה נבדק חה יחודש.
היו"ר נעמי בלומנטל
מר בן-יעקב, אני מבקשת שתתייחס לנושא של מערכות החינוך בעניין הקליטה של

התלמידים באזור.
יוחנו בו-יעקב
אתמול היה דיון ארוך בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת לגבי הפרשייה של יום

ראשון. מבחינת משרד החינוך, ברגע שההנחיה של משרד הבריאות ברורה, הרי מערכת

החינוך תפעל כסדרה, והמשרד בודק את השאלה מי בדיוק היה בעל הסמכות להפסיק את

הלימודים ומה הפרוצדורה הקובעת שב- 12 בלילה מקבלים מידע על בעיה בריאותית

קריטית. זה לא פשוט. באופן נורמלי, מנהל המחח מוסמך לסגור בית-ספר, ואם ההנחיות

תהיינה מסודרות כמו היום מערכת החינוך תתפקד כרגיל.
יהודה שביט
אני אתייחס לעניין בהמשך. אני חושב שזה לא קשור לגודל האתר.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם לתלמידים שעולים עכשיו יש היכן ללמוד, האם אליקים זה הפתרון או האם

יש פתרונות נוספים?
יוחנן בו-יעקב
נכוו לרגע זה, עקב הגידול המסיבי, שמבחינתנו היה הפתעה מוחלטת שגילינו אותה

ושלא קיבלנו עבורו שום תקציב נוסף, עשה שר החינוך את המקסימום במסגרת הקיצוץ

האדיר שהיה בתקציבו בשנה שעברה. הוא ניסה להעביר את מקסימום המשאבים שביכולתו

על מנת להדביק את קצב גידול העולים, שהוא גבוה מבחינתנו. זאת אומרת שאם בארץ, גני

ילדים הם בני 40-35 ילדים. פה גני ילדים הם בני 15 ילד.

יהודה שביט-.

29 ילד.
יווזנו בו-יעקב
הדרישה היא ל-15. מבחינת מערכת החינוך הדרישה הרבה יותר גבוהה ואני מקווה

שלשיחות שהיו לנו עם חנוך צמיר ביום שישי אחר הצהריים יהיו תוצאות וגם יינתן תקציב

לעניין, על מנת לאפשר למערכת החינוך להתחיל לפעול בימים הקרובים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה הן הדרישות, נכון להיום, ממשרד החינוך?
יהודה שביט
הדרישות שלנו ממשרד החינוך, נכון להיום, הן להפשיר את התקציבים בכל מה

שקשור לנושא עליית הנוער.
יוחנו בו-יעקב
זה סוכם עם המנכ"ל, זה מאושר.
יהודה שביט
יכול להיות שצריך לבדוק את הגדלת האחת של יכולת קליטת בתי-הספר. היום זה

25% של ילדי עולים בכל כיתה, אולי אפשר להגדיל את האחח הזה.
יוחנו בו-יעקב
יש הנחיה של בית המשפט במדינת ישראל הפוסלת את הצעת החוק של חה"כ

אדיסו מאסלה.
יהודה שביט
אני לא רוצה להסיע ילדים בכיתה גי לאליקים, אני חושב שאנחנו לא עושים את זה

לאף ילד אחר במדינה הזאת. זה לא יהיה נכון לעשות את זה דווקא לילדים האלה.
יוחנו בו-יעקב
מר שביט, ההנחיה היא חד משמעית וברורה. אין על-פי החוק במדינת ישראל

אפשרות להגדיל את מספר ילדי אתיופיה בכיתה. מצד שני, אי אפשר בו זמנית לשבת פה

ולצעוק שיש כיתות עמוסות מאוד בילדים. זאת אומרת, האופציה היחידה, היא להביא

למטה אשר עוד כמה מאות אלפי אזרחים ישראליים כדי שתהיה אינטגרציה.
יהודה שביט
זה לא במטה אשר, זה גם בבתי-ספר בחינוך הממלבתי-דתי.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש אפשרויות של בתי-ספר נוספים?
יעקב ברודר
נבון להיום, בבית-הספר באתר יש 513 תלמידים.
יהודה שביט
ברצוני להדגיש את הדבר הנוסף שביקשנו אותו גם מוועדת העלייה והקליטה

שביקרה אצלנו. אנחנו יושבים ביו עבו לנהרייה, מקום שהוא אזור עדיפות א' מבחינת

החינוך. אף אחד לא חושב להגיע דווקא לחצרות יסף שאיו לו הטבות לנושא הזה. אנחנו

פנינו גם לבן ציון דל ולחבר הכנסת חנן פורת, בדי לשפר את המקום, שתהיה עדיפות

לחצרות יסף מבחינת החינוך. את זה אני חושב שבידי משרד החינוך לעשות עם הנתונים של

היום, לנסות לעשות לאנשי חינוך בלבד חחים אישיים או איזו שהיא אלטרנטיבה כדי

למשוך את האנשים שיבואו ללמד שם. כפי שאמר יעקב ברודר, יש היום 513 תלמידים

בבית-הספר באתר. הם אמורים להיות כחצי שנה באתר כדי לקבל את הדברים הראשוניים,

ושלוש פעמים בשנה, בספטמבר, באחד בינואר ובט"ו בשבט, הם אמורים להגיע למוסדות

החינוך שקיימים בפריפריה. את ספטמבר ביצענו, את ינואר ביצענו חלקית, כי עכשיו

קיבלנו הוראה להסיע לאליקים. לגבי ט"ו בשבט, אין לנו תשובות לאן אנחנו שולחים את

הילדים, וכולם נמצאים באתר.

אני מוכרח לציין לשבח את משרד החינוך, לפחות בנושא הנכסים אנחנו זוכים

לשיתוף פעולה. שמחה שניאור נמצא איתנו בקשר כל הזמן, וכמה שצריך להגדיל את

הקראוונים ואת הכיתות, זה נעשה. כמובן שגם זה לוקח זמן. שום דבר לא נעשה במהירות.

נמצא פה מנהל המחח של קופת חולים לאומית, שיכול כמובן לדבר על בעיות הבריאות

ולספר שלא מצליחים להשתלט, בגלל הקצב הגדול של האנשים שמגיעים, ולתת תשובה

בביצוע הבדיקות כפי שצריך ובזמן סביר. ההחלטות שלנו הן שעולים המגיעים לאתר

חייבים לעבור את כל הבדיקות הרפואיות תוך חודש, ולקבל אישור מבחינת הבריאות

להשתלב במערכת שקיימת בחצרות יסף. זה כולל ילדים שצריכים להגיע למעונות ולבתי

ילדים, לגנים ולבתי-ספר. אך זה לוקח הרבה יותר זמן, הדברים לא נעשים, וחייבים למצוא

עזרה בקטע הזה.

אנחנו לא רואים את עצמו פרטנר לדיונים על קבלת תוספת עולים מעבר לפברואר

1998, ולא יכנסו יותר עולים לאתר הזה.
שלמה מולה
כאשר אתה אומר: לא יכנסו יותר, אתה מדבר על תחילת ינואר?
יהודה שביט
עד סוף חודש פברואר צריכה עדייו להיות קליטה לאתר חצרות יסף. אני חושב שגם

התרענו על זה מספיק זמן וגם דיברנו עם משרד הקליטה על זה. מסרנו את הנתונים ולא

צריכות להיות שום הפתעות בענייו הזה. יהיו בסביבות 300, 400, 500 איש באתר. כל

האתר חזר למתכונתו הקודמת בימי השיא שלו, כל הקראוונים שכבר פונו כפי שנעשה

במקומות האחרים, חזרו וחוברו שוב, אנשי עמידר עובדים סביב השעוו כדי לשפץ ולהביא

אותם לקראת הגעה שמגיעה ביום ראשון בלילה. כל השבועיים אנשי עמידר ואנשי משרד

הקליטה עובדים ומשפצים ממש סביב השעוו. הם יודעים את העבודה שלהם, אבל הצריפים

לא נעשים יותר חדשים, אלו אותם צריפים שלקחו מבית קברות של קראוונים שיש אצלכם

או אצלנו. לוקחים, מעבירים ומשפצים אותם.

גם נושא המים הוא נושא בעייתי. יש לנו בעיה עם קו מים. העלות להביא למקום

קו מים נוסף היא למעלה ממיליוו שקל. המים מגיעים היום ממושב בוסתו שבגליל. בשעות

השיא איו מים. יש בעיות גם בנושא החשמל. חברת החשמל לא מטפלת בזה, אלא עמידר.

יש בעיה עם מכוו הביוב, יש בעיה בתשתיות, הו לא נעשות צעירות יותר ולא קמות כל

פעם מחדש. לכו איו אפשרות לאכלס עוד עולים.
היו"ר נעמי בלומנטל
על-פי הצפי, אתר זה אמור להיות קיים במקרה הטוב עוד שנתיים?

יהודה שביט-.

אם לא ימשיכו להביא עולים לאתר, אז יהיה אפשר לפנות אותר - -
היו"ר נעמי בלומנטל
בוא נאמר שלוש שנים, זאת אומרת שאם אנחנו מדברים על תשחיות, אז חייבים

לדבר היום על ביצוע הדברים.
יהודה שביט
בסדר, אבל בכל מקרה צריר להקפיד מאוד על האחזקה (הטיפול השוטף. אנחנו

נהנים בהחלט מטיפול נכוו גם של משרד הקליטה וגם של משרד הפנים. יש קצת בעיה עם

נושא המתנ"ס. כל הילדים מגיעים לפעילות של אחר הצהריים, גם אלה שחוזרים

מבית-הספר וגם הנוער מעל גיל 18. איו לנו מספיק מקומות במתנ"ס ואיו לנו מספיק כוח

אדם לקדם את הפעילות בו. בקטע הזה אנחנו מוגבלים גם תקציבית.

לסיכום, אני רוצה להגיד מילה לגבי האירוע של יום ראשוו. האירוע של יום

ראשון הוא לא בעיה של התושבים. אנחנו הרי יודעים אלו מהתושבים מגיעים ואת

החלוקה שלהם ואת האחתים. יש לנו את כל הסטטיסטיקות שקיימות, היוח ונתגלו נוגדנים

של המחלה או חשד לנוגדנים, זה גרם להעלאת רמת החרדה אצל חלק מהעובדים.



אני רואה את תפקידי לדאוג, ביו היתר, בנושא הבריאות גם לעובדים שהם עושים את

עבודתם, עבודת קודש, בל אחד ואחד מהם, ולבו לא כל בך נבהלתי מההודעה שאתר

חצרות יסף לא יעסיק את האנשים. אנחנו נתארגן לתת הסברה על-ידי משרד הבריאות

ועל-ידי קופות החולים ונסביר מה המשמעות של המחלות, בעיקר השחפת והמחלות

האחרות שנמצאו באתר. אנחנו כבר יודעים די הרבה זמן שיש בעיה מאת עם אחד

העובדים, והצלחנו לשמור על זה הרבה מאוד זמן בסוד בדי לא לפגוע בעלייה, משום שאני

חושב שהפרסום שניתן לזה ביום ראשון האחרון פגע בעלייה, פגע בעולים ופגע בעדה. אני

מצטער שזה בא לידי ביטוי מה. אתמול ערכנו מערכת הסברה לעובדים, על-ידי משרד

הבריאות. אנחנו נאפשר לבל עובד שחושש להמשיך לעבוד, לעזוב את העבודה ואנחנו

נמצא עובד אחר במקומו. היום האתר הוא עובדה, וצריך להמשיך לטפל בו. אני חושב שלא

את הכל צריך לעשות על גבי התקשורת, אבל זה כבר יותר גדול אפילו ממני.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה ליהודה שביט. גדעון צחר, בבקשה.
גדעון צחר
בחצרות יסף קיימות שתי בעיות. אך קודם בל אני רוצה לציין את חרצרן האדיר

שהעובדים משקיעים בו. יש לי באן תעודות הערבה לעובדים שלי באתר, כי אני תושב שמה

שהם עושים שם זאת עבודת קודש. יש לנו שתי בעיות שלדעתי הן קריטיות. בעיה ראשונה

היא בעיה פיזית של מבנים ובוח אדם. אין מספיק תחנות עבודה, המרפאה הוקמה בזמנו

עבור 1600 נפש, ולא לצרכני בריאות כל כך רבים. ואני אומר צרכני בריאות מפורשות, בי

אני באמת לא רוצה להיכנס לפרטים, אני האחרון שיתן סטיגמות. אבל צריכת הבריאות של

התושבים הנוכחיים היא הרבה יותר גבוהה מבחינה סטטיסטית, היא יותר מכפולה, מאשר

צריבת הבריאות של כל אזרח אחר במדינח ישראל. המרפאה הוקמה ל- 1600 נפש, היום

אנחנו מדברים על 2400 נפש. זה אומר 800 נפש יותר. המבנים לא מספיקים. בוח תאדם לא

מספיק. אנחנו נמצאים, כל קופות ת חולים, תחת תוכנית הבראה. אם אנסה היום לקלוט עוד

עובדים, לא יהיה לי תקציב עבורם, ואני עוד אקבל קנס כי העסקתי יותר עובדים ממה

שצריך. אני מודיע לכם שכמות העובדים בחצרות יסף כפולה מאשר בכל מרפאה אחרת,

העלויות התקציביות גדולות, צריך

לדאוג לרפואה מונעת. כל עולה חדש נבדק בעלות כוללת של 800 שקל.
היו"ר נעמי בלומנטל
את זה אתם לא מקבלים ממשרד הבריאות?
גדעון צחר
לא מקבלים מאף אחד, כאשר באנו ואמרנו שהמרפאה לא מסוגלת לעמוד בעומס,

אמרו לנו שלפי החוק אנחנו צריכים לטפל בכל מי שחבר בקופת חולים לאומית. רק לא

אמרו לנו שקופות החולים צריכות לקלוט את כל מי שרוצה. לעולים איו ברירה אחרת

ומכריחים אותם להיות אצלנו. רמת התחלואה גבוהה, אינני רוצה לנקוט במספרים, אבל

רמת התחלואה יוצאת דופן, קשה והעלות הכספית גבוהה, אדירה, שלא לדבר על

התרופות. זה לא אומר שיש כל כך הרבה חולים, כי לפעמים בן אדם אחד יכול לחלות

בשלוש או בארבע מחלות שעולות כל כך הרבה כסף; אני לא רוצה שחס וחלילה תהיה

סטיגמה שהעולים כולם וזולים, זה פשוט לא נכון, אבל הכמות הכוללת של המחלות

גבוהה, לכל מחלה צריך תרופות שחלקן עולות 6000 שקל לחודש לחולה וחלקן עולות

3500 בממוצע לתולה. כל הנושא של הבדיקות, של הטיפולים המונעים, של האשפחים, זה

הכל עלויות אדירות שנופלות על כתף אחת. יש בעיה תקציבית ויש בעיה פיזית. אז היום

הביאו עוד קראוון והוא לא מוכן וצריך יהיה לצוות אותו. גם עם זה, יהיה אפשר לקלוט

עוד 800 איש, עוד 1000 איש תהו. יהודה שביט צודק, במקום אחר ייקח לרופאים חודשיים

כדי לבצע את כל הבדיקות. אני קולט כל שבוע כ- 100-70 איש.
חנור צמיר
אם מלבד הקראוון שקיבלתם בימים אלה אתם זקוקים לעוד אחד, אנחנו נדאג

שיהיה עוד אחד.
גדעוו צחר
יכול להיות שנדאג שיהיה עוד אחד. גם אמרתי שצריך להקים סככה. רבותיי,

לחולים אין היכן להמתין, הם בני אדם.
חנור צמיר
זה יטופל.
גדעוו צחר
ישנם דברים קטנים, אבל צריך להסתכל על האנשים האלה. לקראוון יש מדרגות

רעועות וקשה לקחת נכה ולהעלות אותו לרופא. כל הדברים האלה הם דברים שאני מציע

שנשקול אותם, כי אל תשכחו שהם אומנם עולים חדשים, אבל מהיום שהם עלו, הם אזרחי

מדינת ישראל. אם אנחנו נפגע בהם וניתן להם הרגשה שמתייחסים אליהם לא כראוי, אנחנו

נפגע בעצמנו, למרות שאני אומר כאן, חברת הכנסת בלומנטל, הבקשות של העולים

והדרישות שלהם הן יותר גדולות, כלומר הם היו רוצים לזכות בטיפול רפואי 24 שעות

ביממה באתר. לדעתי, כלכלית לא ניתן לעשות את זה, הם מקבלים את הסיוע מעכו

ומנהרייה, אם צריך, בעלות המקובלת.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה קורה מבחינת צוותים? לעניין הסככה, אני חושבת שמשרד הקליטה צריך

לדאוג.
גדעת צחר
אני אצטרך לצוות את האנשים, אני אצטרך תקציבים לנושא הזה. אני צריך קודם

כל שאתר חצרות יסף - גם מבחינת מדינת ישראל, דהיינו, משרד האוצר, משרד הבריאות - לא

ייכנס לתחשיבים של תוכניות ההתייעלות של קו3ות החולים. כי אני צריך עוד אנשים, אני

לא אעמוד בתוכנית התייעלות שמדינת ישראל כופה עלי, והיא כופה עלי לטפל באנשים

האלה. להערכתי אני אגיע כאן לסכום גבוה מאוד. צריך גם לשפץ את הקראוונים, אנחנו

משקיעים שם הוו תועפות. ההערכה הגסה שלנו מדברת על תוספת עלות של 9 מיליון שקל

לשנה לכיסוי ההוצאות שיש ביחס לאוכלוסייה אחרת שעליה מקבלים תיגמול.
אלכס לבנטל
אנחנו הגשנו, לפני שהעולה הראשון הגיע, את הצפי של התחלואה וכמה עלויות

שצפויות להיות. במערכת בריאות שיש אולי 1.3 מיליארד שקל גירעון, פה נוסף גירעון של

11.5 מיליון שקל. כלומר, ידענו בדיוק ויכלנו לדעת בדיוק כמה חולים יגיעו מכל מחלה

ומה הצפי של הבדיקות והטיפול בחולים. הדבר הזה הוגש ונמצא בחוברת שחנוך צמיר

הציג לוועדת השרים. יש לנו יתרון בנושא של בדיקות הסריקה,- מדוע מבצעים בדיקות

סריקה לעולים האלה ולא עושים אותם לעולים האחרים? אני צריך לומר שמבחינת ארגון

הבריאות העולמי, אתיופיה נמצאת באחת משתי המדינות האחרונות בדירוג של המעמד

הבריאותי הסוציו-אקונומי מתוך 181 מדינות, זאת יחד עם בנגלדש.
היו"ר נעמי בלומנטל
כלומר, שתי המדינות האלה נמצאות במקומות ה- 181-180.
אלכס לבנטל
ככלל, העולים מאתיופיה הם יותר "בריאים" מהאנשים של אתיופיה עצמה. אבל

ככל שנשהה את העלייה, הם יהיו דומים בתחלואה יותר ויותר לתושבי אתיופיה ולכן

כחלק מהשיקולים צריך להביא את העולים מאתיופיה במהירות. הדברים האלה נמסרו

מראש בוועדה הבין משרדית, ויש פה בעיה ספציפית, מחלת השחפת, זאת מחלה שאם

עושים סריקה ומתחילים טיפול, אפשר לרפא את החולים תוך חצי שנה. זאת לעומת מחלת

האיידס, לנשאי נגיף האיידס נותנים טיפולים בתרופות, אבל זה פשוט מאריך את תוחלת

החיים עד שיבוא טיפול טוב יותר. אנחנו מקווים שיום אחד הדבר הזה יגיע ושזה יהיה כמו

השחפת. אבל במחלת השחפת יש נושא אחר שאנשים רגישים לו. כלומרי נניח שאני חולה

בשחפת ואתם נמצאים איתי 8 שעות רצופות באותו יום, יכול להיות שאחד ידבק תוך שנה

והאחר תוך 7-6 שנים, בזמן שאתם לא עשיתם שום דבר לטובת העניין. לכן אנחנו צריכים

לקחת את הצוותים שמטפלים בעולים ולתת להם מדי שנה בשנה לעשות בדיקות סריקה.

אבל צריך להבין שבדיקת הסריקה הזו היא בדיקה שיש לה רגישות מאוד גבוהה. כלומר,

היא יכולה לגלות גם false positive כלומר, חיובי מוטעה, ואז מתגלים העובדים שלא

חולים, מה שלא קורה בבדיקות שהרגישות היא פחות גבוהה עושים את זה בכוונה. אנו

עושים זאת על מנת לגלות את false positive כלומר את החיוביים שהם חיוביים מוטעים,

בכוונה על מנת להיות בטוחים שכללנו את כולם. אנחנו צריכים להבין עוד דבר אחד:

בבדיקות האלה, אם מישהו חשוף לחיידק דומה, הוא עדיין מקבל תוצאה חיובית, יש

חיידקים שונים ומשונים שנותנים את אותה תוצאה. לכן אנחנו עושים בדיקות. אנחנו

ממליצים תמיד לעשות זאת גם לצוות. יש לזה עלויות, פחדים וחששות, אבל עדיף לבוא

ולהגיד לנבדק שיש לנו חשש שמא הוא נחשף למחלה ומגיע לו טיפול מונע. זהו מסר שלא

כל אחד מסוגל לקבל אותו, והוא מסר מאוד בעייתי. אין לי ספק משבחינת העלויות

שהגשנו, מנהל קופת חולים לאומית לא ראה את מה שהגשנו מראש בחודש אוגוסט, אבל

המספרים זהים והם נמצאים בחוברת שבתוכנית.



לכן אין ספק שמבחינת הריכחיות יש לקופת חולים לאומית חיסרון לקוטן מאוד

מובהק וריכוז מה של חולים שהוא מאוד מובהק, אבל המטרה היא לטפל באנשים. המטרה

היא שהם יהיו בריאים וחם יהיו בריאים, אם נטפל בהם. לבן המקום הזה נמצא תחת ניטור

מתמיד, ולדעתי הסיכוי להידבק באולם הזה גדול יותר מאשר שם. זה נראה אולי משונה,

אבל בחצרות יסף יש ניטור מתמיד, ולגבי כל אחד מאיתנו אף אחד לא בודק אותנו. אותנו

לא בודקים אחת לשנה, כמו שבודקים את הצוות בחצרות יסף. אנחנו עשינו את זה בכוונה

עם כל הסיכון שיש בדבר, וראינו את התוצאות של הסיכון באירוע האחרון. ברצוני לציין

שגם בנושא של טיפות החלב וגם בדברים אחרים, יש פה יתרון גדול. גם כאשר אנחנו

מחפשים את האתר הבא, צריר לדעת שצריר להיות לאתר הזה עורף רפואי מאוד טוב, כי

צריו מרמים רפואיים שהעולים יתקבלו לשם. זה מאוד חשוב. חשוב שגם המרמ הרפואי

הזה, תהיה לו נכונות ורצון והתלהבות לקבל את העולים האלה מכיוון שיש פה אתגר

ואפשר באמת להתגבר עליו יפה מאוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש ועדה שמרמת את כל העלויות שנוצרו? מדובר על תקציב גדול מאוד

שצריר להיות מנותב עכשיו לפרוייקטים האלה, גם לגבי צרכים עתידיים וגם מה שחסר

היום.
חנור צמיר
הוגשה תוכנית תקציבית כוללת על סר 110 מיליון ש"ח. אם היא תאושר על ידי

הגורמים המתאימים, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, יתקיים דיון בנושא במשרד

האוצר.
היו"ר נעמי בלומנטל
כלומר, אנחנו עדיין בדרך. 40 מיליון שקל עדיין לא חולקו. התוכנית מדברת על כ-

120 מיליון ש"ח?
חנור צמיר
התוכנית האופטימלית?
היו"ר נעמי בלומנטל
כן.
חנור צמיר
111 מיליון שקל.
צבי דנטויץ
חקשבתי בעיון רב לחילופי הדברים באן. אני רוצה להתחיל בענייו שאותו אני

מביר, אבל אני רוצה להוסיף הערת אגב. אני בבל זאת מתעסק עם העולים מאתיופיה

באופן אינטנסיבי ב- 5 השנים האחרונות. ואני יבול לומר שהסיבום שלי הוא שמה שמבריע

ומה שיקבע קשור למה שקרה בחצרות יסף. דהיינו, זהו מקום שהקדישו לו מאמץ ולדאבוני,

הדיון על בת-חצור מסתובב סביב נקודה אחת מאוד עצובה מבחינתי והיא שהמועצה

המקומית לא התגייסה לנושא. אני מבין מדוע אתם בל בר דואגים בקשר לבת-חצור. אני

מנסה בבר שלוש שנים להתריע על העובדה שחצרות יסף לבד לא יובל להתקיים. נבון שזה

מנקודת הראות הבריאותית. אני עוד פעם רוצה להדגיש בפניבם: האיידס בבר לא תופס בל

בך בותרות כמו קודם. האנשים האלה שמגיעים, יש להם עשרה אחח שביחות של h.lv,

הסיבוי שהם ידביקו אחרים, לא בבוונה או בן בכוונה, הוא גדול פשוט מתוקף העובדה

שחיי מין מתקיימים. לבן ההיבט הבריאותי בהקשר הכלכלי שלו הוא עצום. נמצא פה

לפניכם אדם שרואה את המלחמה הזאת וגם את העזרה לעדה כשליחות. אני אומר לכם, יש

פה איזה קשר משפחתי שרובם לא יודעים עליו, הדוד שלי, נורמן דנטויץ, היה אחד האנשים

שגילה את הפלשים, היה לו תפקיד פונקציונאלי בהבאתם לארץ. בך או אחרת, אני רואה

בזה שליחות לטפל בעדה הזאת. אני אומר את זה בהדגשה יתירה ואני רואה בזה חשיבות,

ולבן גייסתי את המרכז הבי גדול ואנחנו רואים בזה מטרה ראשונה במעלה. אני מסבים

אתכם שזה לא עניין רק של בריאות. אני מדבר על העניין המקצועי. קראתי את מה שחנוך

צמיר הביא ואני יודע מה המצב בבת-חצור, זוהי זוועה. אני חושב ומציע שבמקום להחליט

החלטות נחרצות נגד בת-חצור למשל, כדאי שהמועצה או אנשים אחרים יבינו את המצב.

אגב, ניהלתי דיונים עם אנשי החינוך, זה לא עניין אבוד, זה עניין של רצון ובסף במובן.

כסף יכריע פה את העסק. רק שיהיה לכם ברור. התחלתי לגייס לעסק הזה אנשים ואנחנו

נחושים ורוצים להתמודד עם הבעיה הזאת. ולאנשי העדה פה אני אומה אנחנו יכולים

לעזור לכם לגמור את הבעיה הזאת. אבל אל תשלו את עצמבם, בחצרות יסף זה לא זה. ולא

בגלל שחס וחלילה אנשים לא עשו עבודה קדושה. הם לא עמדו במשימות, זה קשה מדי, יש

מטרה גדולה מעבר למה שהם ידעו. אני מדבר על הצד הבריאותי. ולכן אל תתעלמו מזה,

אי אפשר להתעלם מזה.
היו"ר נעמי כלומנטל
ברצוני להעיר הערה בנושא של מחלות, מגיפות ודברים מסוג זה. אני בעצמי,

כיושבת-ראש הוועדה, מתלבטת הרבה מאוד בנושא הזה, משום שכל ישיבה שתתקיים פה,

- ופנו אלי בנושא של שחפת ומחלות מדבקות אפידמיות אחרות - כל נושא שאנחנו מעלים

בביוון הזה, כאן בוועדה, יוצר סטיגמות, ואני חושבת שלא מגיע לעדה האתיופית, שהיא

באמת עדה מעולה, סטיגמות, במיוחד שמתברר שהשד הוא לא בל בר נורא ואפשר

להתמודד עם זה. קל מאוד למצוא בותרות; שחפת, איידס וכוי, הלוואי תה לא היה עולה

בבלל. מצד שני, ואני משתפת אתבם בהתלבטויות שלי, אם אנחנו לא מעלים את זה, אין

טיפול ואין תקציבים, ואז באילו אין בעיה. לבן ההתלבטות שלי תמיד. קיבלתי כמה פניות

בקשר לעוד כמה מקומות שיש בהם סכנה לשחפת ויכול להיות שאם היינו מתמודדים

באומץ עם זה, היינו משיגים אפילו תוצאות יותר טובות מבחינת היערבויות גם במקומות

אחרים.
אלכס לבנטל
ישנה פעילות בישראל לגבי השחפת ואנחנו לא עושים איתה כותרות, מכיוון שזה

חדשות טובות. אבל בישראל קיימת תוכנית לאומית בשחפת, והביקורת היחידה שיש עלינו

היא, שלנו יש תחלואה נמוכה ומיעוט מבחינת חולים. התוכנית גדולה ואנחנו עושים את זה

בכותה, כי אנחנו לא רוצים להגיע למצבים של גרמניה, שוויץ ואנגליה בנושא של השחפת.

הדבר הזה נעשה עם 8 מרמים בכל הארץ, יושב פה מנהל היחידה הארצית, ד"ר שם-טוב.

הדבר נעשה עם התקצוב המתאים, עם השתתפות של משרדי הממשלה, לתפארת עם

ישראל. אבל את זה אי אפשר לפרסם. ולכן אני יכול להגיד לכם באחריות, שבנושא הטיפול

במחלת השחפת, אנחנו עושים את זה בצורה הטובה ביותר. אם לא היו לנו בארץ חולים

עולים חדשים, היינו המדינה מספר אחד בעולם בנושא אי התחלואה בשחפת. לגבי חצרות

יסף, אנחנו מתמודדים עם זה. תוך חצי שנה החולים יכולים להיות בריאים לגמרי תו

בשורה שאנחנו צריכים להגיד לכולם.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם נחשפים לזה והדברים עולים ונידונים, אז באמת מוצאים גם את הפתרונות וגם

את התקציבים. כשלא מדברים או כשלא דנים על הבעיה, לפעמים זה לא עובר.
אדיסו מאסלה
לפעמים זה קורה בצורה מוגזמת, באופן מתמיד, פעם אחד פעם: מחלות עור,

איידס, שחפת, מה לא אמרו? תה מקשה את תהליכי הקליטה שלנו. כל הזמן הרופאים

אומרים אחר כך שאין סכנה, אבל את הפצצה כבר זרקו.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל לא הם זרקו.
אדיסו מאסלה
מי זרק את זה?
יעקב ברודר
זה קטע לא הוגן. אני יושב בשקט. אני פונה למשרד הבריאות, הכעס של עובדי

חצרות יסף זה רק כלפי משרד הבריאות שאמר לעובדים שלו: חברים, אף אחד לא יכול

להיחשף כאן, אנחנו שולטים במצב, והנה שבעה עובדים נחשפו לחיידק, ואף עובד לא

מעוניין לקבל חצי שנה טיפול שיש בו תופעות לוואי כאלה ואחרות. אז הכעס היה, העולים

נפגעו ואנחנו עשינו את זה בשקט, כפי שהציג את זה יהודה שביט. אנחנו כבר יודעים

תקופה ארוכה על הסיפור הזה ואנחנו עושים את זה בשקט ולא הוצאנו את זה לשום מקום

אחר, וניסינו לטפל בזה והכעס הוא עליכם, על משרד הבריאות כדאי שתדעו זאת.
אדיסו מאסלה
רק משרד הבריאות.
נירה דגני
חבל שמתחילים לדבר על כל התוכניות שקיימות אחרי שעובדים היום במצב כל כו

קשה של חרדה. אני רוצה לעשות פה הפרדה מאוד ברורה. חה"כ אדיסו מאסלה, עם כל

הכבוד לך, לא יכול להיות מצב שבו אנשים עובדים שנים על גבי שנים עם העולים, עם כל

העולים באשר הם, נכנסים לבתים, מטפלים בקשישים, מטפלים בנכים, מטפלים גם באנשים

שנרשמו לתואר ראשון ושני באוניברסיטה, ומגיעים בזמן מה למשבר ולחרדה. האנשים

פשוט לא קיבלו אינפורמציה מה זה אומר שיש תוצאות גבוהות של מנטו - בדיקת רמת

הנוגדנים בדם לחיידק השחפת. גם אני הלכתי ועשיתי בדיקה כזו, יש לי הזכות לעשות

בדיקות מנטו שנתיות - מהי רמת הנוגדנים? אם היא גבוהה, מה זה אומר? פרצה חרדה, אז

עכשיו כולם מדברים. אני רוצה להגיד לחה"כ אדיסו מאסלה, עם כל הכבוד לך, מאוד

שמחנו על הביקור שלך ביום ראשון, אני חושבת שאתה חבר הכנסת גם שלי. אני חושבת

שהציפייה היא גם לדאוג לעובדים שעובדים עם העולים החדשים באשר הם, בלי שום קשר

מאין הגיע איזה עולה חדש. זאת הציפייה שלי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מודה שהיתה שם הגזמה. אנחנו נתקלנו במשך כל השנים במחלות שונות, אני

לא זוכרת אי פעם שסגרו בית-ספר בגלל שהיתה איזו שהיא מחלה.
אדיסו מאסלה
אם דבר מה היה קורה בצפון תל-אביב, רעננה, כפר סבא, אף מורה המלמד במחח

של משרד החינוך לא היה סוגר בית-ספר, המדינה היתה רוקדת. אבל מותר לעשות את זה

לעולי אתיופיה.
נירה דגני
למה אתה אומר את זה? אני נכנסת לתוך הבתים.
אדיסו מאסלה
אתמול התקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת. איש משרד החינוך, מר יוחנן

בן-יעקב, אמר שמנהלת בית-הספר יצרה קשר עם מנהל מחת משרד החינוך ועם המפקח

ואמרה שיש שם בעיה, היא המליצה לסגור את בית-הספר. בהמלצה שלה, משרד החינוך

החליט להפסיק את הלימודים.
נירה דגני
אני לא אתווכח על העובדות.
אדיסו מאסלה
אותה גברת שישבה באותו יום ראשון בחצרות יסף העמידה פנים שהיא לא ידעה.
נירה דגני
אני לא אתווכח על העובדות, אני מתכוונת למקור והמקור הוא חרדה של עובדים

שהיו צריכים להסביר להם קודם, ולא עכשיו כשהדברים נמצאים בעיתונות. אנחנו היינו

בחרדה, בלי שום קשר מאין הגיע אחה אדם. יעידו פה אנשים על העבודה שלנו.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם עובדי הצוות, עם כל הכבוד, ובאמת אתם עושים עבודה נפלאה. אבל גם

העולים עצמם בחרדות, לא רק אלה שתולים, גם אלה שבריאים נמצאים בחרדה.
נירה דגני
את יודעת מה הטעות שלנו, גב' בלומנטל, את ראית את ההסעות של הקשישים, זה

דבר שקל לעשות, אבל כשהגעתם אלינו, ישבו ודיברו אתכם חברי ועד, עם הוועד הזה

אנחנו נפגשים אחת לשבוע, לא כשקורים משברים. חברי הוועד, אנשי העדה, יושבים איתנו

לבנות תוכניות לא רק בזמן משבר, הטעות שלנו היתה שדווקא אז לא שיתפנו את ההורים

בחרדה שלנו.
יעקב ברודר
אנחנו מנסים למקד את הדברים.
יפת אלמו
אני עובד בבית חולים כאח מוסמך אקדמאי כבר קרוב ל-15 שנים, ואני אומר

בכנות, יום יום אני רואה תולים. מחלת השחפת נשכחה מהחברה הישראלית כבר חמישים

שנה. עצוב לי שכל דבר שנוגע לעולי אתיופיה מעורר זעם כאילו דבר חדש קם. לכן גם אני

פונה למשרד הבריאות, משרד הבריאות צריך להיות שותף בזמן שמכינים תוכנית. כל הזמן

אני שומע על תקציבים, אבל אם לא תדעו לנצל זאת לטובה, כל התקציב ילך על כלום,

בלי תוצאות, אבל אחר כך יגידו שהוציאו מיליונים על העדה האתיופית בנושא חינוך,

בריאות ובריאות לציבור. אבל במציאות שום דבר לא נעשה, ואני פונה לכבוד

היושבת-ראש, כל התקציב שהוקדש לנושא של יהודי אתיופיה במשרד הבריאות יצא לפועל

כשישתפו את אנשי העדה המקצועיים.
היו"ר נעמי בלומנטל
משרד הבריאות יענה, אבל אני יודעת שמשתפים אותם, והיום לא עושים צעד בלי

לשתף אותם.
אלכס לבנטל
אתה מדבר כמו פוליטיקאי ולא כמו איש בריאות. אני מאוד זהיר בדברים שלי. אני

לא רוצה להגיד את המספרים, כי יש לי כבוד מאוד גדול לעדה וגם אני הייתי עולה חדש,

והייתי בתוך מעברה שנתיים ותאמין לי שאני יודע בדיוק מה זה. המשכיל בעת ההיא

יידום. צריך להיות מאוד רגיש, כי כל אינפורמציה שאתה אומר מכה גלים. תדע לך

שבתוכנית הלאומית לשחפת יש ייצוג לעדה. יש שם אדם מאוד מקובל שעובד כמחנך

לבריאות של התוכנית.
אללי אזמסו
אני רוצה להביע את דעתי, כיוון שאנחנו עולי אתיופיה נפלנו קורבן. בדי להשיג

תקציב שמים לנו סטיגמה, ואומרים שעולי אתיופיה הם תולים. הווברה הישראלית שומעת

את זה, האם היא יבולה לקבל אותנו? האם הדרך הזאת נבתה בדי לקבל את התקציב? למה

לא יבולים לשנות את הדרך, לעשות זאת בצורה נבונה? נבון, יש צורך בתקציבים ממשרד

החינוך, הבריאות ובו', אבל צריך לעשות זאת בצורה טובה, לבקש מהממשלה או בבל מיני

צורות של ועדות הבנסת, במקום להשיג את זה דרך התקשורת, החברה הישראלית חושבת

שבל עולי אתיופיה הם חולי שחפת ולא בדאי להתקרב אליהם: ''אל תדברו איתם, ביוון

שאתם תידבקו" מה זה? זה לא צריך להיות, צריך להשיג את התקציב בצורה נבונה ולא

פוגעת, ולא להדביק לנו את הסטיגמות.
יעקב ברודר
חה"ב בלומנטל, לפני זמן רב, לפני שנה, עסקנו באותם נושאים בדיוק. זה לא אנחנו

שהוצאנו את זה לתקשורת. אנשים אחרים עשו את זה, ואנו מצרים על בך. זה מפריע לנו

בעבודה היומיומית.
אדיסו מאסלה
אני רוצה להגיד לצוות העובדים בחצרוח יסף: יש שם צוות מסור, אני אף פעם לא

הסתרתי את ההערבה שלי למה שאתם עושים. אתם לא קולטים את יהודי אתיופיה

מאתמול, זה היה לפני מספר שנים. זה היה האתר המוצלח ביותר מבל הבחינות, גם מבחינת

התשתית הפיזית, החברתית וגם החינובית והרוחנית. אני לא הסתרתי את זה. בולבם צוות

מסור. אני לא מתחנף בזה. נבון, באותו יום לשביתה לא היתה שום הצדקה של מערבת

החינוך. בל הגורמים אמרו זאת, לא רק אני בפוליטיקאי או באחד מבני העדה. לבן נבון,

היה בעס חעם, לפעמים גם אני לא הצלחתי אולי לשלוט ברגשות שלי, ואם היו באלו

שנפגעו מהדברים שלי, לא התבוונתי לפגוע בהם. אני באמת חושב שהאתר הזה הוא אתר

לדוגמא, וגם צוות העובדים, בולם, אחד אחד, עובדים מוצלחים ביותר. לא רק העולים

נפגעו באותו יום, גם העובדים נפגעו. היחס שיש בין העובדים לעולים עצמם התקלקל

בבר, וצריך לשפר אותו. אני מתבוון להגיע לשם ואפילו לעזור בדי להחזיר את המצב

מבחינת יחסי הגומלין של העולים וצוות העובדים לקדמותו.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לחבר הבנסת אדיסו מאסלה.
אסתר סולומוו
אני חושבת שרוב הדברים נאמרו. אני רוצה רק להדגיש באן, חה"ב אדיסו מאסלה,

אני שמחה שעבשיו אמרת את מה שאמרת. אנחנו לא מטילים בתם על העדה או על בל

העולים ואומרים שחלילה בולם חולי שחפת, או בולם חולי איידס, או בולם חולי צהבת

ובו'. יתבן ואותה מנהלת או אותו מנהל משרד החינוך המחחי שהחליט מה שהוא החליט,

שגו בהחלטה שלהם, אז אי אפשר להאשים את בל צוות העובדים באתר שעושה עבודה

נאמנה ועבודת קודש, ואני בהחלט משתמשת במילה "עבודת קודש", יום יום, שעות על גבי

שעות ללא שום שיקול של זמן ולא שום חשיבה מה יוצא לי מזה באופן אישי ברופא. אבל

גם העובדים הם בני אדם ואם קרה ששבעה עובדים קלטו את הנגיף, אז בהחלט יש חרדות

ויש פחדים במו שיש לעולים תה נבון תה מוצדק תה לגיטימי. אני חושבת שהפגיעה היתה,

ואני שמחה שאתה מתנצל על בך.
אדיסו מאסלה
אני לא התנצלתי, אני מצטער מאוד, ניסיתי להסביר את עצמי. אני עדיין חושב שזה

לא מוצדק להשבית בית-ספר.
אסתר סולומון
לזה אני מסכימה איתך, ואמרתי שאם מנהל בית-ספר או מנהל מתח של משרד

החינוך - ואני לא רשאית לדבר בשמם - שגו, אז לפעמים בני אדם שוגים וכולנו בני אדם.

אני רוצה כרגע להתייחס לנושא הרוותה. במשר כל השנים, מיום הקמת האתר, השקיע

משרד חעבודה והרווחה מקסימום התקציבים וכוח האדם במקום על מנת לתת את הטיפול

הנכון, היעיל והחיוני לכל עולה ועולה שהגיע לאתר. אני רוצה לומר לכם, באתר הזה היו

בימים הטובים שלו 4500 נפש, שהתחלקו לעולים ממבצע שלמה, עולים מחבר העמים

וקווקזים. כולם ישבו ביחד באתר הזה במשך תקופה ארוכה ועכשיו נמצאים בו העולים

מהפלשמורה. לכל חברי הוועדה ידוע שיש צמצומים תקציביים, עד היום הצלחנו לעמוד

בכל המשימות, ובאמת לא היה נושא שעלה או צורך שלא נתנו לו מענה. היום אני לא

יודעת מה יהיה, עוד לא קיבלנו את התקציבים. אני לא יודעת אם אכן נהיה ערוכים

תקציבית לתת את אותה רמת השירות שנתנו עד עכשיו. מבחינת משרד העבודה והרווחה,

אני לא יודעת אם יעמדו לרשותנו תקציבים כדי לתת מענה לבעיות הנוער, לבעיות

הצעירים, לבעיות הנערות במצוקה ולכן מבחינתנו, אנחנו ממתינים לקבל הודעה תקציבית

על מה שעומד לרשותנו ובהתאם לכו נדע איך אנחנו ממשיכים.
שלמה מולה
אני לא רוצה לחזור ולדבר על מה שקרה בחצרות יסף, אבל יחד עם זה, צריך לזכור

שלוועדה באמת יש תפקיד מאוד חשוב. אנחנו צריכים ללוות באופן עקבי את הפתרונות,

לאו דווקא הבריאותיות או החינוכיות ברווחה, אלא גם פתרונות בדיור. לפי הערכתי, אם

האוכלוסייה היותר ותיקה בחצרות יסף, שהיא לא גדולה, היתה יכולה לקבל פתרונות

נאותים במסגרת התוכניות הקיימות עם ליווי תקציבי, יכול להיות שזה היה מקל על

העומס. אנחנו יודעים שהעולים מבני הפלשמורה גם יכולים לרכוש דירות, לצאת קצת

יותר מוקדם מהאתר, ולהקדים את הפיזור שלהם. חשוב לכבות שריפות בשלב מוקדם. תמיד

צריר לטפל בדברים דחופים, אבל גם צריך לראות לאן מוציאים את האנשים מהאתר. מה

שאני רוצה להגיד בעניין הזה, שאם התקציב של 111 מיליון שקל לא יאושר, לא יהיה

פתרון לבעיה. בשבועיים האחרונים אני עובד במשרד הקליטה, כל ה-21 מיליון שקל שהיו

בתוכנית של משרד הקליטה עבור הפלשמורה כבר נגמרו, כלומר התוכניות היו מראש

בגירעונות. אם באמת התקציב לא יהיה, ויגיעו האחרים שאמורים להגיע - 2200, 2300,

משהו מה - עוד פעם יווצרו גירעונות תקציביים, ואנחנו נדבר עוד פעם על הבעיה

התקציבית של כל משרד ומשרד. לכן אני חושב שפנייה של הוועדה הזאת צריכה להשיג את

כל התקציבים של 111 מיליון שקל.
משה באטה
אני מודע ומתלבט כאזרח ויודע שיש אנשים גזענים שלא מוכנים לראות את העליה

הזאת, ואנחנו לא רצינו להפחיד את הציבור, רק רצינו שתיעצר האמירה הזאת. לכן אני

חושב שאין שיטה אחרת, אין לי הסבר אחר ונדע שזה תפקיד של מערכת החינוך. ההכפשה

היתה גדולה ויש כאלה שרוצים שנישאר לבד, לבודד אותנו, ואני מקווה שאותם אנשים לא

יצליחו לבודד אותנו.
מנחם ולדמן
ראשית, טוב שאנחנו מדברים על בעיות קליטה ולא על בעיות עליה. בעליה, בפי

שאני רואה את העלייה הזו, המשימה הראשונה במעלה היא לתעלות את בולם במה שיותר

מהר ולסגור את המחנה באדיס-אבבה. הדבר השני הרשנזי הוא הקליטה. אחרי שהמחנה

ייסגר, אנחנו נובל להתמודד עם בעיות הקליטה. חלילה, ואני פה מזהיר את בולם, שלא

ייווצר הרושם או המחשבה לעצור בשל כר את הקצב. זה בעוברי העלייה הזאת.

שנית, אני מצטרף - וחבל שחנוך צמיר לא נמצא פה - דווקא במי שפעל הרבה

שבת-חצור לא תהיה פתרון לעליה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לשבח את חצרות יסף על

הבל. ואנתנו מאוד גאים בהם. לגבי העתיד הקרוב, אני מאוד חושש שלא יהיו פתרונות. אם

מדברים על פתרון של מרמי קליטה, מה טוב; אם לא, נקבל בשתי ידיים את בת-חצור. מי

שאין רוחו נוחה ואין לו התלהבות, יסיר את ידיו. משרד הקליטה - אמרתי זאת לשר

הקליטה לפני עשרה ימים - יקים צוות למשך שבוע, במו הצוות שהוקם בחצרות יסף, ויביא

את המקום לדרגה דומה לאתר בחצרות יסף.

שלמה מולה-.

למרות שלא רוצים לפתוח את הדיון של בת-חצור, אני באמת אומר: בואו נהיה

מציאותיים. לדעתי אנחנו לא נברח מבת-חצור, הגישה היא במי שעבד בסובנות, אני מביר

את הכוחות, אני מכיר את פני הסוכנות, כמו שחנוך צמיר אמר: לאן? יש גם תוכנית נעלה,

יש תוכניות של צעירים. אני רוצה שאנחנו נהיה מציאותיים. לא יתכן שיגיעו אנשים לשדה

התעופה, ולא יהיה לאן לשלוח אותם, לא יכול להיות.
אפרים בתס
חברים, אני באמת מסבים עם יושבת-ראש הוועדה, שלא צריך לפתוח את הדיון

לגבי בת-חצור. מה שאמר הרב ולדמן, וגם הפרופסור המבובד, זה פוגע חה היה בלתי

נסבל. אני רוצה לומר לכם, אני לא מכיר הרבה דוגמאות בסו באר-טוביה בקטע של קליטת

עליה," הבאנו את העולים מתוך המטוסים, שאף אחד לא יטיף לנו מוסר. דבר שני, כל

ההערות שנאמרו על באר-טוביה ימשיבו להיאמר כי בסוף ההחלטה תיפול על בת-חצור.

אנחנו לא נשבב על הבבישים, אין ויבוח בעניין. גם אני חושב שזה אסון לעליה ולעולים

לקלוט בבת-חצור, בגלל הנימוקים שנאמרו פה, לרבות הנושא של אלימות. זה הכל, אבל

אולי אין ברירה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נבדוק את בל האלטרנטיבות. ועדת העלייה והקליטה לא תיתן את ידה

לקליטתם של העולים בבת-חצור, אנחנו לא יכולים לגרום למצב שנמצא את עצמנו מבכים

את הקליטה במקום הזה. הרב ולדמן, אני מסבימה איתך, ועדת העלייה והקליטה גם

בקדנציה הקודמת עבדה ואני נאמתי על זה לא אחת מעל בימת הכנסת, צריך להעלות את

עולי הפלשמורה, נאבקנו על כך, אבל יחד עם זה אנחנו נציע להם את הטוב ביותר האפשרי

היום, ואנחנו בשום אופן לא נעצור את העלייה. אני רוצה לברך גם את ראש הממשלה וגם

את הממשלה הנובחית שקיבלה אומץ לב ואמרה: אנחנו מעלים את העולים ומחסלים את

המחנה באדיס-אבבה. מגיע גם לממשלה - עם כל ההתקפות עליה - מילים טובות, ואני

בטוחה שגם נמצא את הפתרונות הנאותים לקליטתם של העולים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45

קוד המקור של הנתונים