ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 13/01/1998

ישיבה חגיגית - תכנית קמ"ע יוצאת לדרך - בהשתתפות השר לקליטת עליה. ח"כ יולי אדלשטיין

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 115

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. ט"ו בטבת התשנ"ח (13 בינואר 1998). שעה 09:00
נכחו; חברי הוועדה
נעמי בלומנטל - היו"ר

רומן ברונפמן

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

יורי שטרן
מוזמנים
ח"כ יולי אדלשטיין - השר לקליטת עליה

עומרי אינגבר - מנהל המרכז לקליטה במדע, המשרד לקליטת עליה

צילה ויצמן - מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת עליה

נטאשה מיכאלוב - סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעל פסטרנק - סגן ראש תחום קליטת מדענים עולים, משרד המדע והטכנולוגיה

יהודה כהן - מנהל המחלקה למורים עולים, משרד החינוך והתרבות

רות בר-און - מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

ד"ר ברוך אייל - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

מיכה פרי - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

פרופ' משה בלינסקי - יו"ר ארגון מדענים-עולים של האוניברסיטאות

ד"ר גרי גורי ברשטיין - האוניברסיטה העברית

ד"ר נטלי זבלודובסקיה - אוניברסיטת בר אילן

ד"ר ולדימיר סוקולובסקי - אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר שלמה סטברוב - אוניברסיטת תל אביב

ד"ר מרינה פבלובסקיה - נציגת בתי החולים

פרופ' יצחק ציייקובסקי - אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר מנחם צינדליכט - האוניברסיטה העברית

פרופ' אליעזר גלעדי

פרופ' אברהם קורול - אוניברסיטת חיפה

ד"ר פליכס קירז'נר - הטכניון חיפה

ד"ר אלה שאינסקיה - מכון ויצמן

ד"ר אריה ניסנבאום - רכז קליטה במכון ויצמן

מריאנה בר

ליאוניד דייכין

וויסליי דימיטרוב

פרופ' דן הופרט - רכז קליטה באוניברסיטת תל אביב

ארמן וורדיאן

ו ולטוב ולרי

ג'אנה טברסקי

פרופ' בנימין פיין

פרופ' ולנטין פיינברג

ישראל צ'קובסקי



הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



ולרי קירז'נר

אהובה שביט

ניסן לימור - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

גיורא מנדלר - הוועד הפועל של ההסתדרות

יוחנן סימון - משנה למנכ"ל הסוכנות היהודית

הנה שביט

חיה שמיר - מנהלת אגף ארגונים ארציים בליכוד

אילנית שבו - שדולת הנשים

מנהלת הוועדה; וילמה מאור
קצרנית
ימימה פרלס
סדר-היום
ישיבה חגיגית - תכנית קמ"ע יוצאת לדרך - בהשתתפות השר לקליטת עליה, ח"כ יולי

אדלשטיין.



ישיבה חגיגית - תכנית קמ"ע יוצאת לדרך - בהשתתפות השר לקליטת עליה. ח"כ יולי

אדלשטיין
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את ישיבת ועדת העליה והקליטה. זוהי ישיבה חגיגית. מחכות לכם כל

מיני הפתעות, כך שתרגישו לאט לאט איך תבוא החגיגיות של הישיבה לידי ביטוי. אני

חושבת שבהחלט מותר לנו לחגוג כאן בכנסת, ואני רוצה כמובן להודות לחברי הכנסת,

לחברי ועדת העליה והקליטה, וחברים נוספים שהם אורחים בוועדה, על עבודה מאוד

טובה שאתם עושים במשך כל השנה, כשאתם מביאים כאן נושאים לידי ביטוי. אנחנו

אמנם חסרי תקציבים לחלוטין, אבל לפחות אנחנו מעוררים דעת קהל, ומעוררים את

התקשורת. רבות מן הבעיות נפתרות. פעם נעשה ישיבה מה בכל זאת הצלחנו להזיז, אבל

יש כמובן דברים שקשורים לתקציבים, ויש לנו בעיות שעדיין לא נפתרו. אני מוכרחה

לומר שאחד הדברים שלגביו אנחנו בהחלט שמחים היום לשבת כאן, הוא הנושא שעל סדר

היום. נמצא איתנו כאן שר הקליטה, מר יולי אדלשטיין, והוא ידווח לנו על

הבשורות. אני מבינה שאנחנו במצב טוב מבחינת תוכנית קמ"ע. כמובן שבהמשך הישיבה

אנחנו נעלה עוד נושאים שונים שקשורים לתוכנית קמ"ע ועדיין דורשים פתרון, אם

מבחינת יישום הדברים, ואם מבחינת תקציב שיהיה מצוי בסעיף כזה או אחר. אם

דרושים עוד אלמנטים נוספים כדי שהתוכנית תצא לדרך ברגל ימין, כפי שאנחנו

מתכננים, אז בוודאי שאנחנו נמצאים כאן, ונמשיך לעקוב.

אני רוצה להודות במיוחד גם ליושב ראש ועדת העליה והקליטה, קודמי בתפקיד,

חבר הכנסת עמנואל ז יסמן, שאף הוא תמך ועשה רבות למען תוכנית קמ"ע. אני אמסור

לו על קיום הישיבה הזאת ואת ברכותינו כאן מן הוועדה. אני מוכרחה לומר שזה הישג

שלכם, אבל זה הישג למדינת ישראל בכך שהיא מכירה בכך שלגבי מדענים עולים,

מדענים שהגיעו לכאן, לא ניתן לגשם הברכה שנפל עלינו להכנס לתוך בור של מים

רדודים או של מים שלא השתמשנו בהם. להיפך, זה גשם ברכה שאנחנו מתכוננים אליו,

ומביאים את זה עכשיו לידי ביטוי לתת לו להצמיח עוד ועוד מדע, מדענים, ותוצרת

שבוודאי תתרום למדינת ישראל, כפי שהיא כבר תרמה, ואנחנו רואים את העליה

המדהימה בתל"ג, עקב העליה המאוד מבורכת שהגיעה. אני חושבת שהמדענים הם ה"קרם

דה לה קרם" של העליה הזאת, מבלי להקל ראש בשאר המקצועות. בוודאי לא אקל ראש

במקצועותיהם של הרופאים, של המהנדסים וכל שאר העולים שהגיעו, גם אלה שהגיעו

ללא מקצוע, אבל אין ספק שהמדענים הם הלק נכבד מן העליה הזאת.

לפני כשנה הייתי בטיסה עם מישהו שכרגע אינני זוכרת את שמו, והוא שאל

אותי: את לא זוכרת אותי מוועדת העליה והקליטה? שאלתי אותו: מי אדוני? הוא אמר:

אני הקונקורנציה שלכם. אני עוזר למימשל האמריקאי לקחת מדענים עולים מישראל כדי

לפתות אותם להגיע לארצות הברית. בזה עצרנו את הפעילות שלו, אני מקווה, בצורה

משמעותית. אנחנו לא רוצים לייצא מדענים, אלא אנחנו מוכנים לייצא את היידע ואת

התוצרת של המדענים האלה לארצות תבל. את היידע כן, אבל בוודאי לא את המדענים.

תודה רבה לכולכם. אחר כך אביע את התודה גם לוותיקים בישראל שעזרו, לפרופסורים

השונים, לראשי האוניברסיטאות, לות"ת, למשרד האוצר, ועוד כהנה וכהנה. שר הקליטה

עזב ישיבת ממשלה ואני מאוד שמחה שבכל זאת מצאת את הדרך להגיע לכאן. אני יודעת

שמאוד רצית להגיע, ואנחנו בנינו את הישיבה סביבך, אבל הממשלה קראה לך לדגל,

ואתה בכל זאת באת לכאן, כדי להביא לידי ביטוי את ההישגים שלך, של המשרד ושל

האוניברסיטאות. השר אדלשטיין, בבקשה.
יולי אדלשטיין
רציתי להצביע על כך שמה שאמרנו ברמה של הצהרות בישיבות שלנו כאן בוועדת

העליה והקליטה, היום גם במידה רבה מתגשם. כשיש שיתוף פעולה נכון בין המשרד

הייעודי, לבין הוועדה הרלבנטית בכנסת, הדברים מגיעים לסיומם המוצלח. קודם כל

אני רוצה להודות לחברי הוועדה, ולא רק לחברי הוועדה, כפי שחה"כ בלומנטל אמרה,



אלא יש גם ח"כים רבים שטרחו, כאלה שפורמלית אינם חברי הוועדה. בלי לפגוע חס

והלילה באחרים, אני רוצה במיוחד להודות לח"כים של ישראל בעליה שהעמידו את

הנושא הזה בכל מפגש ובכל משא ומתן בראש סדר העדיפויות. אחרי שאעזוב, יישארו

כאן מר עומרי אינגבר, מנהל המרכז לקליטה במדע, ומר רומן גרביץ, מנחל ועדת קמ"ע

במשרד, כדי לתת תשובות יותר ספציפיות. רציתי לומר שבהחלט, למרות כל הקשיים וכל

הסקפטיות, ובסיוע, כפי שאמרתי, של ח"כים רבים-
סופה לנדבר
קודם כל ישראל בעליה. אני חושבת שזה לא עסק פרטי, ואתם לא יכולים לנהל

ככה דברים. אתם לא יכולים לשלוח למשרד הקליטה פקידים בכירים שיגיעו לעשות,

ואחר כך ירוצו לסניף של ישראל בעליה. זה לא עסק פרטי, וזאת לא הקופה של שר

הקליטה.
רומן ברונפמו
מה זה חשוב?
סופה לנדבר
לא, חה"כ ברונפמן, לא נשתוק. שנתיים אנחנו מושכים את הדבר, ואתם, במקום

להגיד שאנחנו כולנו עשינו- איפה ישראל בעליה? איפה הייתם כאשר אנחנו אישרנו

את התקציב? מעניין מאוד, ישראל בעליה. עם כל הכבוד, אין בלעדיות על העליה

לישראל בעליה, ולא על ההישגים הללו. זה דבר לא מקובל עבורנו.
רומן ברונפמן
השר אדלשטיין הודה לח"כים, בלי לציין שמות.
סופה לנדבר
אני נפגעתי, אני חושבת שחה"כ חזן גם היא נפגעה, וחה"כ אופיר פינס גם הוא

נפגע. אני זוכרת כאשר אישרנו את התקציב-
רומן ברונפמן
מי זה אנחנו אישרנו?
סופה לנדבר
ח"כים שהיו פה בכנסת בלילה. כאשר כל העם הגג את השנה האזרחית, אנחנו

דאגנו לאנשים האלה, ואתם לא יכולים לקחת את זה מאיתנו.
רומו ברונפמן
אתם הצבעתם נגד התקציב.
נעמי חזן
אתם הצבעתם נגד.
נעמי חזן
יש גבול למה שהדעת סובלת. ישראל בעליה הצביעה נגד הסתייגות שלי, של חה"כ

מרינה סולודקין, ושל חה"כ יורי שטרן על קמ"ע. באמת שמספיק. שהשר יחזור בו ממתן

מחמאות אך ורק לסיעתו, כי הוא יודע היטב שאנחנו פעלנו, ומבלי זה הדבר לא היה

קורה.
היו"ר נעמי בלומנטל
השר נמצא באמצע דבריו. הדבר שחשבתי שהשר רוצה לציין, ולא ציין קודם לכן,

או שכן ציין, הוא שישנם כמה חברי כנסת שאינם חברי ועדה, שמגיעים לכאן מעבר

למכסה הרגילה של אותה סיעה בוועדה. לא מדובר מעבר לזה.

יורי שטרן;

אין אישור לסיעה מסויימת.
אופיר פינס-פז
אני שמה שהם סוף סוף באו לוועדת העליה והקליטה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני מוכרחה לומר, כבוד השר, זאת ועדה שהנוכחות בה היא כזו שלמעלה משני

שליש של הברי הוועדה נמצאים בה תדיר. אם אנחנו מסתכלים מבחינת החלוקה של

חסיעות השונות, אתם יודעים שלכל אהד ישנה החלוקה הסיעתית, אבל אני בהחלט

מצדיקה את ההתקוממות, ואני חושבת שכדאי שנדבר כמה מלים, לטובת כל חברי הוועדה,

גם חברי הוועדה הקודמים, מבלי לציין בדיוק חבר כנסת זה או אחר.

יולי אדלשטיין;

אני רוצה לסיים את דבריי, ולומר שקודם כל, אני רואה שהדברים מוקלטים, אז

כל אחד יכול לשמוע שהתחלתי בכך שאני מודה לכל הח"כים ולכל חברי הוועדה,

וציינתי לשבח את שיתוף הפעולה עם ועדת העליה והקליטה, כולל כל החברים שלה, מכל

הסיעות, קואליציה ואופוזיציה, בלי כל קשר לסיעה זו או אחרת. אינני רואה סיבה

להתקומם, אם אני אומר שבסיעה מסויימת שנקראת ישראל בעליה, הנושא חזה היה בין

הנושאים החשובים, בלי לגרוע חס ושלום מן הזכויות של אף אחד מהאנשים. דרך אגב,

פרופ' חזן, כשיושב ראש הסיעה שלך היה מודאג מגורלה של תוכנית קמ"ע, הוא הופתע

מחולשתה של סיעת ישראל בעליה ומחוסר יכולתה להגשים את מה שהיא הבטיחה, וכן

לולאה וכן הלאה.

רומן ברונפמן;

כשזה רע, זאת ישראל בעליה. כשזה טוב, זה כל חברי הכנסת. אני מופתע, ואני

אומר את זה בזהירות ובלשון מאוד עדינה. אני מופתע מההתפרצות הזאת, הלא

מאפיינת, של הוועדה.

סופה לנדבר;

מותר לנו להביע את דעתנו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני הבטחתי ישיבה חגיגית עם הפתעות. זו לא היתה אחת ההפתעות...
רומן ברונפמן
אני חושב שזה הישג לא של ישראל בעליה, ולא של חברי כנסת מהסיעות האחרות,

אלא של ההתארגנות של המדענים עצמם קודם כל.

סופה לנדבר;

במקום לעבוד על תקציב שהתעכב שנתיים, כדי לשכנע את ישראל בעליה-

רומן ברונפמן;

במקום לפתוח את הפה בצורה מאוד לא מכובדת, אני חושב שאנחנו צריכים קודם

כל לשמוע את דברי השר, אחר כך מה יש למדענים לומר, ורק אחר כך להביע את דעתנו.

סופה לנדבר;

קודם כל נשמע את הסבל של המדענים, ואת ישראל בעליה, שרצתם כל יום לפני

שעשיתם משהו, לדווח לעיתונות "עשינו".

רומן ברונפמן;

יש גבול גם לדמגוגיה. אפילו חברת הכנסת חזן אומרת שזה לא נכון.

נעמי חזן;

שמענו מספיק כבר הבוקר.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בואו נאמר שהלוואי שהעולים החדשים שהגיעו למדינת ישראל, יזכו במריבות

עליהם, כדי שמצבם ישתפר מיום ליום.

יולי אדלשטיין;

זה רק מוכיח שהעניין הצליח, כי יש הרבה אבות. אני רוצה לסיים. אמרתי שאני

מופתע, ואני לא נוהג, ולא אנהג גם בעתיד, למרות סערת הרוחות הזאת, לגרוע

מזכויותיו של אף אחד, והראיה היא שבשבילי בדברים האלה אין אופוזיציה

וקואליציה, לא כהצהרה, אלא למעשה. בשבוע שעבר, בוועדת השרים לחקיקה, תמכתי

בהצעה של הבר הכנסת רן כהן בנושא מסויים, והעברתי את ההצעה הזאת. בדברים האלה

אני לא מבין מה ההתקוממות, כי אין פה אופוזיציה וקואליציה.

בהמשך למה שכבר הזכיר חה"כ ברונפמן, פרט לשיתוף פעולה עם הוועדה, ופרט

לזכויות של כל הח"כים שטרחו בעניין, אני רוצה להזכיר שהיתה קבוצה של מדענים,

הן מדענים ותיקים והן מדענים עולים, שפעלו ללא ליאות על מנת לקדם את התוכנית

ההבה מעבר לשנתיים. אני חושב שכאן מגיע להם כל הקרדיט. גם לגופים ציבוריים

שונים שפעלו יחד איתם, בהחלט מגיע כל הקרדיט על הנושא זה, למרות שכפי שאמרתי

בזמנו לפרופ' בלינסקי, היה לו גם רווח מן הצד, כי העברית שלו השתפרה פלאים

במהלך המאבק הזה... אני חושב שאותם 500 איש שייקלטו במקימות האלה הרוויחו, ולא

רק האוניברסיטאות שייקלטו אותם. כולנו, כמדינה, הרווחנו מן התוכנית הזאת.

כאן ישנם שני ה"אבלים" שאני רוצה לציין. ה"אבל" הראשון נוגע לפער במספרים

שרשומים אצל מר עומרי אינגבר במרכז לקליטה במדע, לבין אותו מספר של 500

שהזכרתי. ברור שיש עוד אלפי מדענים, אולי לא כולם ברמה של אלה שנקלטים בתוכנית



קמ"ע, אבל בהחלט מדענים טובים שיכולים לתרום כאן המון למדע, ולכן אני מציע גם

לעצמנו, וגם לחברי הוועדה, וגם לאותם מדענים שפעלו לטובת קמ"ע, לא לשכוח שיש

תוכניית נוספות. אנחנו שמחים שנמשכת תוכנית בשן, אבל זה רק כיוון חלקי. רק

לפני מספר חודשים, כאן בוועדה, עלה הנושא של שכר עבדים שמקבלים מדענים בסיוע

מלגת שפירו, ואנחנו שמחים לבשר על כך שהושג סיוע מן האוצר, למרות שכולכם

זוכרים את עמדת נציג האוצר שהיה פה, שזה לא ניתן לביצוע וזאת פריצה וכן הלאה.

נכון להיום, יש סיכום עם האוצר שכל המדענים העולים החדשים שייקלטו בסיוע משרד

הקליטה במסגרות שונות, ייהנו מהטבות מאוד משמעותיות, לעומת השכר שהם מקבלים

היום. כפי שאמרתי, מר אינגבר ייתן את המספרים המדוייקים. אני חושב שכאן אנחנו

צריכים להמשיך בפעילות הזאת, לטובת כל המדענים שעוד לא הגיעו למסגרת.
אופיר פינס-פז
כמה מדענים עדיין לא נמצאים בתוך מסגרת אקדמית מחקרית ברורה?

עומרי אינגבר;

בסביבות 750, אבל כל הזמן מגיעים עולים. יש בערך 730 מדענים שעלו רק בשנת

1997.
יולי אדלשטיין
אם נבדוק יותר לעומק, ודאי שנמצא גם כאלה שהיו ו נפלטו אחרי שלוש שנים,

וכן הלאה. ה"אבל" השני שאני רוצה להזכיר כאן, וזה בעצם בהמשך לאותו אתגר

שבמקרה זה עמד לגורלו, אבל בכל הפעילות שלנו כמשרד מתאם בין משרדי הממשלה,

משרד הבריאות ומשרדים נוספים, אנחנו מגלים קטגוריות נוספות של אזרחים חדשים

שלנו, של עולים חדשים, שיכולים לתרום המון בתחום ההנדסה, בתחום המדע, בתחומים

נוספים, ואין עדיין תכניות מסוג זה, או אין עדיין טיפול מיוחד מסוג זה שניתן

במקרה של מדענים. אני מציע לנו כאן, במהרה, אחרי החגיגה המגיעה בהחלט לחברי

הוועדה ולמדענים שטרחו למען התכנית, להתארגן מחדש לעבודה בתחומים נוספים פרט

למדע.
נעמי הזן
מה התקציב של קמ"ע לשנת 1998, היכן זה רשום ואיפה זה מעוגן?
יולי אדלשטיין
התקציב רשום בבסיס התקציב של משרד הקליטה, 25 מיליון שקל.
נעמי חזן
זה לכל קליטת מדענים עולים, או רק לקמ"ע?
יולי אדלשטיין
רק לתכנית קמ"ע.
נעמי חזן
אז זה עשרים מיליון פחות ממה שיועד.
יולי אדלשטיין
25 מיליון.
נעמי חזן
היכן ה-25 מיליון הנוספים למימון התכנית?
יולי אדלשטיין
25 מיליון שקל נמצאים בבסיס תקציב משרד הקליטה, פלוס הרשאות להתחייב, כי

כפי שאתם ודאי יודעים, החוזה ייחתם על פי דרישה גם שלנו וגם של ות"ת, במקרה זה

גם ראשי האוניברסיטאות.
ברוך אייל
הרשאה להתחייב לשנתיים?

יולי אדלשטיין;

הרשאה להתחייב לשלוש שנים, כלומר, החוזה ייחתם עם מדען לשלוש שנים

באוניברסיטה, ובנוסף לזה יש גם נציגי ות"ת שייתנו גם את ההשתתפות שלהם ושל

ראשי האוניברסיטאות. לכן, כפי שאמרתי, אני מתנצל שאני צריך לחזור לישיבה, אבל

יינתנו פה כל הפרטים הטכניים. לגבי הסעיף הזה של תכנית קמ"ע, הוא רשום בבסיס

התקציב. זה נבדק מול האוצר, מול שר האוצר.
נעמי חזן
אבל בתקציב של 50% בלבד מעלות התכנית, אני רוצה להיות בטוחה שהתכנית הזאת

ממומנת במלואה בסעיפים מפורשים בתוך התקציב. הדבר הזה טרם נעשה, וכרגע לא

נעשה. אילו בטחונות אתה יכול לספק לנו שהעלות האמיתית של התקציב של תכנית קמ"ע

תהיה רשומה ומעוגנת בתקציב משרדך. הדבר לא נעשה, עובדיו שחברי סיעתך הגישו

בעצמם הסתייגויות לתקציב כפי שהוא מופיע בספר התקציב, והצביעו נגד ההסתייגות

הזהה שלי בהצבעה על התקציב.
אופיר פינס-פז
זה נקרא אינטגריטי.
נעמי הזן
אני רוצה להיות שקטה-
היו"ר נעמי בלומנטל
יכול להיות שהדברים נפתרו, אז אין לנו סיבה להצביע בעד.
נעמי חזן
הם לא נפתרו, כי זה לא מופיע בספר התקציב. כתוצאה מהדאגה האמיתית שלי

לנושא הזה, ואני יודעת איך מתנהלים דברים, אני רוצה להיות סמוכה ובטוחה-
היו"ר נעמי בלומנטל
אני רוצה לומר לך שתוכלי לישון הלילה בשקט. אולי משהו אחר ידיר שינה

מעיניך, אבל בעניין של תכנית קמ"ע תוכלי להיות שקטה.
יולי אדלשטיין
חברת הכנסת חזן, אני אומר דברים שהם אולי לא במיוחד פוליטיקלי-קורקט מעל

במת הכנסת, אבל אני רוצה לומר שאני לא מחלק בטחונות, ואף אהד לא מחלק בטחונות.

הבטחונות יושבים סביב השולחן הזה, שהם יעקבו אחרי תכנית קמ"ע יחד איתי ויחד עם

עובדי חמשרד, ויעקבו אהרי ביצועה. התוכנית הזאת, לפני שהגענו עד הלום, ידעה

עליות וירידות, וכמו בשאר חתהומים, עד כמה שאני מכיר גם אותך וגם את שאר חברי

הוועדה, לא ראיתי שמישהו חגג פה עם כוסית יין והלך לישון ואף פעם לא שאל מה

קרה עם ההחלטה שעשינו לגבי אוכלוסיה זו או אחרת של העולים. הבטחונות, כפי

שאמרתי, יושבים בחדר הזה, ואנחנו כולנו נעקוב אחרי הביצוע. אני מציע לך אחרי

זמן מה לקבל פה דיווח ממר אינגבר בשיתוף מדענים וות"ת על ביצוע התכנית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לפני שאדוני השר הולך, הייתי רוצה לבקש מפרופ' משה בלינסקי, יושב ראש

ארגון מדענים-עולים של האוניברסיטאות, לומר כמה מלים.

משה בלינסקי;

השר אדלשטיין הסביר לנו כמה פעמים-

אופיר פינס-פז;

באיזו אוניברסיטה אתה עובד?
משה בלינסקי
באוניברסיטת תל אביב. השר הסביר לנו הרבה פעמים כמה חשוב שתכנית קמ"ע

תהיה כתובה בספר התקציב בנפרד. הוא יודע כמה זה השוב. אנחנו קיבלנו התחייבות

מהרבה גורמים, גם מחברי כנסת מישראל בעליה. אנחנו יודעים שקמ"ע לא נמצאת בספר

התקציב, לא נמצאת בבסיס התקציב בשורה נפרדת. אם זה כל כך חשוב, ואתה אמרת שזה

באמת הבסיס של התכנית, הבסיס להמשכה, השאלה היא מה המצב עם תכנית קמ"ע בבסיס

התקציב, ואם ספר התקציב לא כולל את קמ"ע, מה אפשר לעשות עכשיו כדי לתקן את

העניין?
יולי אדלשטיין
יש כאן שלוש נקודות שאני רוצה לציין, כי השיחות האלה התקיימו בינינו. ספר

התקציב במתכונתו המקורית, נשלח, אם אני לא טועה, למדפיס הממשלתי לפני שבעה

חודשים. שם אכן תכנית קמ"ע כקמ"ע, לא רשומה בשורה נפרדת. רשום סעיף שנקרא

קליטת מדענים עולים - 25 מיליון שקל. שמענו משר האוצר מעל דוכן הכנסת, שתכנית

קמ"ע נמצאת בבסיס התקציב, והוא הביא מסמכים מקצועיים, אני לא מדבר על

התחייבויות פוליטיות. סגן הממונה על התקציבים מעביר למנכיילית ולממונה על תקציב

משרד הקליטה איפה בדיוק נמצא תקציב קמ"ע, וגם בספר התקציב של משרד הקליטה

ובתכנית העבודה של משרד הקליטה זה מופיע כבר כסעיף נפרד, כי שם אין בעיה של

מדפיס ממשלתי.

נעמי חזן;

בעלות של כמה?

יולי אדלשטיין;

בעלות של 25 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.
רומן ברונפמן
מישהו אמר שאין בעיה.
יולי אדלשטיין
תתוקצב בשנת 1998 הרשאה להתחייב לשלוש שנים, כפי שיידרש מהיקף התכנית,

וכפי שאמרתי, זה מסמך מקצועי, זה סגן הממונה על התקציבים, מר חיים פרץ שכותב

למנכ"לית שלי.
סופה לנדבר
לפני שנה ולפני שנתיים גם שמענו את ההתחייבויות האלה. אנחנו לא מאמינים

לדבר ה-זה. אם היינו מאמינים לדבר הזה, למה האנשים האלה צריכים להגיע כל כמעט

חודשיים? תשאלי את האנשים האלה למה הם נמצאים פה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חברת הכנסת לנדבר, עם כל הכבוד, אי אפשר לזלזל בכל דבר. תקציב של 25

מיליון שקל ועוד תקציבים בהרשאה-
סופה לנדבר
בתקציב של שנה זו לא ראינו את זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
חבר הכנסת פינס, בבקשה.
אופיר פינס-פז
אני חושב שיש שיפור שאני לא יכול להתכחש לו. יחד עם זה צריך להודות שיש

עוד הרבה מה לעשות. אם יש 750 מדענים שהם עדיין מחוץ לתקציב, זה הרבה מאוד

כסף. אני לא יודע בדיוק את המכפלות, אבל זה מיליונים. השאלה שאני שואל היא האם

אדוני השר יכול להגיד לנו בוודאות שחלק גדול מהם, במהלך שנת 1998, ייכנסו לאחת

המסגרות של מדענים עולים.
יולי אדלשטיין
במסגרת הרגילה, הבסיסית, כפי שאמרתי, שקיבלה את מימון מילגת שפירו, אנחנו

עובדים באופן שוטף. בהתאם למציאת מקומות עבודה על ידי ועד העולים וגם בסיוע

שלנו, אנחנו מכניסים עוד מדענים. התקציב לנושא הזה קיים, וכפי שאמרתי, המשכורת

גם תעודכן, כפי שגם מופיע באותם מסמכים שציטטתי כאן. נמצאים כאן ראשי

האוניברסיטאות, וצריכים בהחלט לעודד מוסדות מחקר ומוסדות להשכלה גבוהה לקבל את

אותם מדענים. כפי שאמרתי, התכנית ידועה ואנחנו גם מאמינים שברגע שההשתתפות

שלנו תהיה קצת יותר משמעותית, אולי גם הסקטור הפרטי ייענה יותר בחיוב. כי מה

היתה הבעיה? הסקטור הפרטי תמיד היה בטוח שאין מה לקבל אותו עם משכורת רעב של

1,800 שקל, כי הוא יהיה כמו אותו זאב מפורסם מן הפתגם שהוא כל הזמן צריך לפזול

לכיוון היער, זאת אומרת, כל הזמן הוא יהיה לא בעבודה עצמה, אלא בחיפושים אחרי

עבודה יותר סבירה. כשהמשכורת עכשיו תהיה יותר סבירה, כשההשתתפות של המדינה, של

משרד הקליטה, תהיה יותר סבירה, אנחנו מאמינים שגם המעסיקים הפוטנציאליים יהיו

יותר פתוחים לקלוט את אותם המדענים החדשים. תקציבים בנושא הזה קיימים.



אופיר פינס-פז;

אגב, יש עוד בעיה של מדענים שנחטפים לחוץ לארץ, כלומר, שיורדים מהארץ על

רקע של שכר?

יולי אדלשטיין;

יש מקרים כאלה, ואנחנו צריכים להבחין בין סובייקטיבי לאובייקטיבי, אבל

אני באופן אישי תמיד מזדעזע מכל מקרה כזה, כשאתה מגלה מדען שעובד בגרמניה

באיזו מעבדה, עם גרנטים של מיליוני מארקים. זה לא המקום בו היית רוצה לראות את

אותו המדען. יחד עם זה, אנחנו בהחלט, כפי שגם אמרח חברת הכנסת בלומנטל, מקווים

שמגוון התכניות שיש, ותכניות נוספות שיפעלו בקרוב, יעזרו לנו לשמור את הרוב

המכריע של אותם מדענים כאן אצלנו, ולפעול לטובת המדע.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודח רבה.
מרינה פבלובסקי
יש לי שאלה לגבי אלה שלא עובדים באוניברסיטאות, משום שאמרת ש-25 מיליון

הם מתקציב משרד הקליטה וחצי מות"ת.

יולי אדלשטיין;

המסגרת התקציבית של התכנית, תכלול גם העסקת מדענים במעמד חוקרים במוסדות

שאינם בחסות הות"ת, כלומר, מכוני מחקר, מכללות ובתי חולים בחיקף של 15% מסך

המשתתפים בתכנית, שזה בערך, נכון להיום, היקף תכנית גלעדי. שיעור ההשתתפות של

המוסדות בעלות העסקתם, במתכונת תכנית גלעדי, תסוכם בין משרדי האוצר והקליטה,

כלומר, הדרישה שלנו בנושא זה, היא שהתקציב, גם החלק של הות"ת, יהיה אצלנו

בבסיס התקציב. האוצר די הולכים לקראתנו.

מרינה פבלובסקי;

ואתם תחלקו את זה?

יולי אדלשטיין;

כן, אנחנו נממן את זה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לשר הקליטה. הייתי רוצה לשמוע סקירה ממר עומרי אינגבר, מנהל

המרכז לקליטה במדע במשרד הקליטה. אם תוכל לחכות, ונשמע לפני כן את חברי הכנסת.

חבר הכנסת יורי שטרן, בבקשה.

יורי שטרן;

תכנית קמ"ע עברה מספר שינויים לא פשוטים, ולא בגלל חולשת ישראל בעליה,

ולא בגלל משרד הקליטה, אלא שהפרטנרים לתכנית, האוניברסיטאות ומשרד האוצר, ראו

אותה לגמרי אחרת מאשר זה היה כתוב בתכנית, ומאשר המדענים העולים ואנחנו ראינו

אותה. מה שהושג נותן אפשרות למימוש התכנית. זו אולי לא אותה מתכונת שמבטיחה ב-

100% את קיום התכנית בגירסה המקורית שלה, כי אם כל הכסף היה במשרד הקליטה, אני

מניח שהדברים היו מתנהלים באופן פשוט יותר. מצד אחר, אי אפשר להשתיל מדענים



בתוך האוניברסיטאות, ללא שיתוף פעולה עם האוניברסיטאות ועם הות"ת, והשתכנענו

שזו אולי בכל זאת הדרך. אני חושב שאנחנו נצטרך להיות על המשמר, לא בקטע של שם

התכנית בבסיס התקציב, כי אני חושב שאחרי שנתיים של התמודדות ואי הבנות גם

במשרד הקליטה, המדענים כבר חוששים מכל דבר. אני ניהלתי את השיחות האלה עם

האוצר, כולל את המסמך שהוציאו עכשיו עם מר חיים פלס. אין לי שום ספק שמשרד

האוצר מבצע, תחת הכותרת קליטת מדענים עולים, את אותן ראשי תיבות של הכותרת

הזאת, שהן - קמ"ע. אם אפשר להכניס בכל זאת את המלה קמ"ע לחוברת המתוקנת של

האוצר, זה עדיף, אבל לא זה העיקר.

העיקר הוא לעמוד על המשמר בשני תחומים. ראשית, שהתכנית בהשתתפות ות"ת

תבוצע כתכנית של קליטת עולים מדענים בתנאים שווים לסגל הקבוע של

האוניברסיטאות, ולא בשום תת-תנאים אחרים, לא עם בדיקה כל כמה שנים. שכל אותם

התנאים שמגיעים לפרופסורים הישראליים, יינתנו גם לקבוצה הנבחרת הזאת. שנית,

ההתחייבות לשלוש שנים, כמובן כל שנה צריכה להיערך, כי נקלטות קבוצות חדשות, אז

אנחנו, או מי שימשיך, נצטרך לעמוד גם בכנסת על המשמר בקטע הזה של המשך תקצוב

התכנית עם ההרשאות לשנים הבאות. אני חושב שאלה המשימות, וחבל פשוט לבזבז את

הכח הפיזי והנפשי בצעקות, על דברים שבסך הכל הושגו. בהצלחה למדענים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה.
נעמי חזן
מה התקציב לות"ת לשנה הקרובה?
ניסן לימור
האוניברסיטאות משתתפות בפרוייקט בשיעור של 40% מסך כל העלות של קליטת

המדענים העולים.
נעמי חזן
עד למכסה של כמה?
ניסן לימור
עד למכסה של אותם 500 שמדובר עליהם. אם 15%, כפי שהשר ציין קודם, יהיו

במסגרת מוסדות מחקר ומקומות תעסוקה אחרים שאינם אוניברסיטאות, זה יהיה כמובן

מעבר למכסה של האוניברסיטאות. בעיקרון, כל מדען שייקלט, ייקלט כמו כל עובד אחר

באוניברסיטאות. אנחנו עמדנו על זה, וזוהי בעצם התכנית. לכן ההערה של חבר הכנסת

שטרן קודם, היתה עשויה להשמע לא נכון. אמרנו את זה באופן מפורש מהתחלה, כלומר,

לא מדובר פה על איזשהן מטלות שהאוניברסיטאות מקבלות כתוספות של מדענים, אלא

מדובר פה בצורה מפורשת על קליטה של אנשי סגל בתכנית הרגילה של קליטת עובדים

במערכות המחקר. אני מדגיש את המחקר, כי יש הבדל באוניברסיטאות בין מחקר לבין

הוראה. במסלול הזה יתקבלו כולם.

התקציב של האוניברסיטאות והתמיכה שלנו באוניברסיטאות יעלו בדיוק לכל אחד

שייקלט, כלומר, לא תהיה פה שום בעיה של תקציב אם זה יהיה 400 ,300 או 500.
אופיר פינס-פז
מר לימור, אפשר לקבל את הפריסה של המדענים העולים לפי האוניברסיטאות?



ניסן לימור;

למר אינגבר יש את כל הפרטים בצורה מפורטת. אנחנו קיבלנו בדיוק את כל

הפריסה בצורה מסודרת, כמה ייקלטו באוניברסיטאות במשך כל שנה. יש לו את כל

הפרטים המדוייקים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מאה אחוז. מר אינגבר, באמת מגיעות לך כל התשבחות על הרבה מאוד עבודה

שנעשתה. עברנו הרבה תהפוכות עם התכנית הזאת כבר כמה שנים, ואני באמת מקווה

עכשיו שלפחות המדענים מרגישים שהם הולכים על קרקע הרבה יותר מוצקה. זאת היתה

הכוונה. ההרגשה שכל רגע אתה לא יודע מה קורה איתך מהר, היא גם דבר לא צודק ולא

הוגן. המדענים הוותיקים שלנו מסודרים עם קביעות וכוי, ולידם יושבים אנשים שלא

יודעים ממה הם מתפרנסים מחר. בוודאי שזה לא מוסיף ליצירתיות שלהם. על כל

פנים, מר אינגבר, אני רוצה לשבח אותך. אני יודעת שנכנסת מאוד לפרטים, ואתה

תוכל לענות לנו, ובאמת הרבה תודח על כל המאמצים שהשקעת, והרבה מן ההצלחה אפשר

גם לזקוף לזכותך וגם אנחנו נראה את התוצאות בהמשך. בבקשה.

עומרי אינגבר;

תכנית קמ"ע, כפי שהיא מסוכמת היום, מתבססת על החלטת ממשלה מסוף יוני

1997, שאומרת שהתכנית תתוקצב במשרד הקליטה, כאשר היקף התכנית הוא 500 מדענים.

הכניסה לתכנית תהיה מדורגת, בהתאם למועדי היציאה מתכנית גלעדי. בשנת 1998

ייצאו מתכנית גלעדי 235 מדענים, והם המועמדים הראשונים לקליטה בתכנית. היתרה

יסיימו את תכנית גלעדי בשנת 1999, ובשנת 2000 יש איזו דלתא מסויימת שיסיימו את

התכנית בשנת 2001. בשנת 1997 התקציב מיועד קודם כל עבור אותם 235 מסיימי

גלעדי, פלוס 30 מדענים מצטיינים שנמצאים בתכנית גלעדי, ואנחנו נרצה, או

המוסדות יירצו, להגדיל את מספר הנקלטים על רקע מצויינותם, כדי שלא ניצור פער

שמדען שהוא מצטיין יותר מאחרים בצורה די בולטת, ממשיך להיות מועסק בתנאים

נחותים, לעומת חבריו שכבר נכנסו בתנאים טובים. אנחנו נרצה שתהיה לנו יכולת

לתקן את העיוות הזה. אנחנו נגדיל את תכנית גלעדי, מה שסוכם עם האוצר.

מאחר שמדובר כאן על הליך מינוי שהוא אקדמי בסופו של דבר, ולא אנחנו

והממשלה קובעים את ההליך הזה ולא אחראים על ההליך הזה, סיכמנו עם האוצר שכל מי

שלא ייכנס או לא יעבור את הפרוצדורות, או מעבר הפרוצדורות עצמו הוא תהליך

ממושך יותר ממועד יציאתו מתכנית גלעדי, תוארך שהייתו בתכנית גלעדי, וזה במסגרת

תקציב תכנית קמ"ע, עד שנה. באותה שנה, או שיושלמו הפרוצדורות למינויו באותה

פקולטה באותו מוסד, או שננסה להעביר אותו לפקולטה אחרת או אפילו למוסד אחר.

כלומר, כל אהד מגלעדי יהיה זכאי להכנס לתכנית קמ"ע בכל מוסד אחר שבו הוא יעבור

את הפרוצדורות המלאות.

והתקציב שעומד לצורך כך אצלנו במשרד הקליטה, הוא 25 מיליון במזומן, והרשאה

להתחייב לשלוש שנים ל-125 מיליון. זה מופיע בתקנה תקציבית שמספרה 30061455

בספר תכנית העבודה של משרד הקליטה שמודפס בימים אלה על ידי האוצר, כלומר, לא

משרד הקליטה הוא זה שמוציא את הספר הזה. אם תקראו לזה בסיס או לא בסיס, זה

בהחלט מושג בעייתי. זו תכנית העבודה של משרד הקליטה, שמוצאת על ידי האוצר.

אנחנו תקווה שמה שנכתב השנה בתכנית העבודה, ייכנס לבסיס בשנים הבאות. מה

שקוראים בסיס, קרי, תכנית הצעת התקציב שהודפסה כבי- ביולי (הצעת התקציב - לא

חוק התקציב), כללה את אותם 25 מיליון שקל במזומן שהם היו חלק מה-116 מיליון

שהם תקציב המרכז לקליטה במדע. ה-116 מיליון האלה, כוללים את ה-25 מיליון האלה,

עוד בסביבות 14 מיליון לתכנית גלעדי, ו-72-73 מיליון לתכנית הסיוע הרגילה

שלנו.



לגבי תכנית הסיוע הרגילה שלנו, בהמשך לאותה ישיבה שהוזכרה כאן בוועדת

הקליטה, שהתקיימה לפני חודשיים בערך, אולי קצת פחות, הצלחנו לשנות, כשהעברנו

את השינוי המהותי בהסכמה של האוצר. עד כה הסיוע היה נפרש על פני שלוש שנים,

כשבשנה הראשונה ההשתתפות של הממשלה בשיעור של 73% מעלות ההעסקה, ובשנה השניה

והשלישית 50% -50%. התכנית החדשה מדברת על כך שהיא תכנית דיפרנציאלית, בהתאם

לתואר האקדמי של המדען, כלומר, יש שוני בעלות ההעסקה ובסכומי הסיוע של הממשלה,

בין בעלי תואר שני שלישי ורביעי. סכום הסיוע של בעלי תואר שני, יהיה פחות או

יותר זהה למה שהיה בשנה שחלפה, פלוס 9%-8% של ההתייקרויות שחלו. עלות ההעסקה

של בעלי תואר רביעי נקבעה לעלות העסקה הזהה לזו הנהוגה בהממות. עלות ההעסקה

היא 400, 74. עלות ההעסקה של בעל תואר שלישי, היא בערך 75% מזה, ועומדת על

63,000. הדירוג בין השנים הוא דירוג שונה. בשנה הראשונה אהוז ההשתתפות שלנו

הוא 79%, בשנה השניה 66%, ורק בשנה השלישית אנחנו מגיעים להשתתפות של 50%.

כלומר, יש כאן שינוי מהותי מאוד בסכומים ובהשתתפות של הממשלה לאורך השנים.

אנחנו מקווים שזה אכן ייתן תמריץ יותר גדול לקלוט מדענים עולים שהגיעו עכשיו.

זה נותן תמונה כוללת על כל שלוש התכניות של התכנית הבסיסית שלנו ששופרה בצורה

די מרחיקת לכת. בכך שישנה אפשרות לבחור עוד 30 מדענים לתכנית גלעדי, בנוסף ל-

500 שישנם השנה, ובתכנית ההמשך החדשה, תכנית קמ"ע, בהחלט יש כאן שלוש מדרגות

שנותנות פריסה רחבה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. הייתי רוצה לשמוע עכשיו אתכם, אנשי האוניברסיטאות, הפרופסורים

והמדענים. פרופ' ולדימיר סוקולובסקי מאוניברסיטת בן גוריון, בבקשה. אתה עובד

בפקולטה לפיזיקה, אתה במסגרת אחת התכניות?

ולדימיר סוקולובסקי;

כן. עכשיו אני עובד במסגרת תכנית גלעדי. התחלתי לעבוד מינואר 1992. אני

רוצה להודות לכל מי שעזרו לנו עם תכנית קמ"ע, אבל אני חושב שיש בעיה שעכשיו,

כי כפי שהבנתי, אין שורה מיוחדת לסעיף תקציבי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני חושבת שבקטע הזה אתה לא צריך לדאוג. אנחנו נמצאים כאן, וגם משרד

הקליטה. הדברים האלה יסודרו, ואתה בוודאי תהיה גם כן בתכנית. רציתי לשאול

אותך, ובכך מצטרף אלי חבר הכנסת אופיר פינס, באיזה צוות מחקר אתה נמצא, האם

אתה גם מלמד, או שאתה רק עוסק במחקר.
ולדימיר סוקולובסקי
אני עוסק רק במחקר. זה מחקר על מולקולות. באנגלית זה נקרא -
היו"ר נעמי בלומנטל
זה רק תיאורטי, או שאנחנו יכולים אחר כך להשתמש בזה?
ולדימיר סוקולובסקי
יש ניסויים וגם תיאוריה. במשך הזמן שאני עובד באוניברסיטה, לקבוצה שלי,

כולל אותי וגם עוד עולה חדש מרוסיה, יש לנו שבעה פרוייקטים, גם ממשרד המדע, גם

מהאקדמיה. יש גם שלושה פרוייקטים בינלאומיים.
אופיר פינס-פז
מהיכן אתה ברוסיה?



ולדימיר סוקולובסקי;

מנובוסיבירסק.
אופיר פינס-פז
היית מדען כבר בנובוסיבירסק?

ולדימיר סוקולובסקי;

כן.
אופיר פינס-פז
בתחומים דומים, בפיסיקה?

ולדימיר סוקולובסקי;

כן. למדתי באוניברסיטה בשנת 1973.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה לדייר סוקולובסקי. אגב, אני ממשפחת סוקולובסקי. מר דימיטרוב

מאוניברסיטת תל אביב, ספר לנו אם יש לכם צוות מחקר, אם יש ותיקים ועולים, או

שכולם עולים. בבקשה.
ווסיליי דימיטרוב
אני מצוות מחקר באוניברסיטת תל אביב, ממחלקת גיאופיסיקה במדעי כדור הארץ.

אני עובד בתכנית קסיני. התקציב לפרוייקט שלנו הוא 3.5 מיליארד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זה פרוייקט משותף עם ארצות הברית?

ווסיליי דימיטרוב;

לא. זה פרוייקט בינלאומי.

אופיר פינס-פז;

זה הרבה יותר מהתקציב של משרד הקליטה...

היו"ר נעמי בלומנטל;

ספר לנו מה אתם חוקרים.
ווסיליי דימיטרוב
אנחנו עוסקים במדעי האטמוספירה. הפרוייקט הזה הוא ענק. כשישים מדינות

לקחו חלק בפרוייקט הזה, כולל ארצות הברית ואירגונים כמו נאס"א ועוד אירגונים.

אני מייצג את ישראל בפרוייקט הזה, אבל ישראל לקחה חלק באופן בלתי ישיר, כי לא

שילמה את -הסכום הדרוש כדי להיות שותף רגיל. אני עובד עם אירלנד, שהיא חברה

בפרוייקט חזה, כדי להכין דטה לפרוייקט של שנת 2000.



היו"ר נעמי בלומנטל;

ד"ר מנשה צינדליכט מהאוניברסיטה העברית, בבקשה.

מנשה צינדליכט;

הגעתי לארץ בדצמבר 1990 והתחלתי לעבוד באוניברסיטה העברית ביולי 1991,

זאת אומרת, מיד אהרי שבאתי לארץ. התהלתי לעבוד במחלקה לפיסיקה, בדבר שקשור

לטלפון הסלולרי.
אופיר פינס-פז
אני מתנצל שאני צריך ללכת, יש לנו ישיבה של ועדת הכספים. בהצלחה לכולכם,

למענכם ולמען מדינת ישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.
מרינה סולודקין
אני חושבת שאנחנו, בשיתוף פעולה עם מדענים עולים, עם אוניברסיטאות, עם

נציגים של ות"ת, עם שר הקליטה, עם סיעת ישראל בעליה וגם עם חברים מהאופוזיציה,

השגנו משהו. זח שלב ראשון. אני יכולה לומר לכם שאנחנו נעקוב אחרי ביצוע תכנית

קמ"ע. אתם כל הזמן מדברים על ערבות ועל ערבים. אנחנו ערבים כאן לביצוע של

תכנית קמ"ע. אם היישום של תכנית קמ"ע לא יהיה נכון, אז נפיל את הממשלה. זח מה

שאנחנו יכולים להבטיח לכם. מה שאני חושבת, יחד עם ועדת העליה והקליטה, הוא שלא

רק תכנית קמ"ע היתה בדיון, אלא היה בדיון עוד נושא חשוב, שהוא שוויון הזכויות

של עולים מדענים שעובדים באוניברסיטאות. המאבק הזה צריך להמשיך. לצערי הרב

האוניברסיטאות במדינת ישראל זה מקום לא הכי דמוקרטי, אבל יחד ננצח. תודה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אגב, חברת הכנסת מרינה סולודקין בהחלט העלתה כאן נושא שאין ספק

שלוותיקים שנמצאים באיזושהי מערכת, בכל זאת יותר קל מאשר לעולים חדשים

שצריכים לחדור למערכת שהיא די סגורה מלכתחילה. זה בעייתי, ואני חושבת שזה גם

קורה בתחומים אחרים.

אני רוצה להתייחס למועצה הציבורית. אני חושבת שהמנכ"לית רות בר-און, ד"ר

ברוך אייל ונגר מיכה פרי, הייתם בין היוזמים של התכנית.
רות בר-און
אני חושבת שיושבים פה ארבעת היוזמים של תכנית קמ"ע. דיברת קודם על גשמי

ברכה, מישהו היה צריך לזהות שאלו גשמי ברכה, ומישהו היה צריך לאסוף את גשמי

הברכה, ולולי ארבעת היוזמים האלה, זה לא היה מגיע לוועדת העליה והקליטה, למשרד

הקליטה ולמשרד ראש הממשלה.
היו"ר נעמי ב
לומנטל;

אין ספק. אני מוכרחה לציין את זה, גם משום התהפוכות שעברנו עם התכנית

הזאת, וגם בגלל עצם העלאת הרעיון, כי הלא בקלות אפשר לפספס דבר כזה, ולפספס את

המדענים שמגיעים לכאן בלי בעיה. בלי העבודה שלכם, זה פשוט לא היה, כי אפילו לא



היינו יוידעים שהיתה בעיה. היינו שומעים על מדענים שמחפשים עבודה, היינו שומעים

על חלק שעזבו לחוץ לארץ, ולא היינו יודעים שבעצם יכולנו לעשות כאן מפעל אדיר,

והוא היה פשוט מתפספס. פרופ' גלעדי, איך התחילה ההתארגנות בכיוון?

אליעזר גלעדי;

אני חושב שאני רואה בתכנית גלעדי ותכנית קמ"ע מקשה אחת. אם זכרוני אינו

מטעה אותי, הדיון הראשון בזה התחיל ב-1993. יש בליבי נגד המערכות הממשלתיות

המקובלות, שהן לא פועלות כשהן צריכות לפעול, כי יש דברים לא צפויים. למשל, ב-

1985, לא יכלו לדעת כמה עולים יגיעו ב-1989, אבל יכלו לדעת בדיוק כמה תלמידים

יגמרו בית ספר תיכון ב-1989, בדיוק של אחוז. באותה מידה, ב-1991, הגיעו

העולים, ידעו בדיוק מתי תכנית הקליטה הראשונית של משרד הקליטה תגמר. חיו

נתונים, המספרים היו ידועים, ושום דבר לא נעשה. אנחנו ראינו את זה והתחלנו

לפעול, אנוכי, וגם ידידי פרופ' הופרט, פרופ' פיין, ודייר ברוך אייל, מטעם

המועצה הציבורית למען יהדות ברית המועצות והמדענים שלה. הדברים היו ידועים,

ובכל זאת היה צריך איזה גוף מבחוץ לעשות את הדברים. אני חושב שאותו דבר קרה

שלוש שנים יותר מאוחר. כל אחד ידע, ובספרים של מר אינגבר היה רשום בדיוק רב

מתי כל אחד גומר, ומתי ה"פנציר" הולך ומתרחש, ועד שאותה קבוצה לא קמה והתחילה

ללחוץ עוד פעם, המשרד עצמו לא קם להזיז את זה. חשבתי אם לומר זאת היום, כשזאת

בעצם פגישה חגיגית, אבל כדאי לזכור את הדברים.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה חשוב מאוד, כי בסופו של דבר הדברים נרשמים בפרוטוקול, ואנחנו צריכים

ללמוד מזה את הלקחים.
אליעזר גלעדי
למען הפרוטוקול, אני רוצה לומר במסגרת כל התודות שנאמרו פה, אני חושב

שצריך להודות גם לשר צבן, שר הקליטה הקודם, שליבו ונפשו היו בנושא הזה, והוא

עבד בצורה יוצאת מן הכלל. הוא עשה את המאמץ, ובלעדיו התכנית הראשונית, זאת

אומרת, תכנית גלעדי, לא היתה מתקיימת. כפי שאני אומר, התכנית ההיא התחילה ב-

1993, כשאנחנו ראינו את הצורך, וקל מאוד היה לאסוף את הנתונים. תכנית קמ"ע

התחילה כשהבנו שתכנית גלעדי נגמרת, וצריך לעשות משהו, כי אי אפשר להשאיר את זה

כך. בזמן הדיונים הראשונים על תכנית גלעדי, הגדיר את זה הכי טוב האלוף

במילואים אהרן דורון, שעסק בכמה דברים כאלה. הוא אמר שלא לעשות שום דבר אי

אפשר, אבל תכנית יותר טובה אין, אז לכן חייבים לעשות את התכנית הזאת. הדבר

הזה היה קיים אז, והיה קיים גם לגבי תכנית קמ"ע. אני חושב שזאת הסיבה שהיוזמה

של קבוצה קטנה של אנשים שאף אחד לא מינה אותם באופן רשמי, הניבה תוצאות. היה

צריך להיות ברור, והצלחנו לשכנע אנשים, שהתכניות שהגשנו חשובות.

ישנה האמרה הידועה לגבי תאונות דרכים, שאומרים שלא צריך להיות צודק, אלא

צריך להיות חכם. אני חושב שבמקרה הזה היו שני הדברים, גם הדבר נעשה נכון, אבל

גם היינו צודקים. הנושא היה כזה שזעק לשמים שצריך לטפל בו ואסור להחמיץ את

ההזדמנות הזאת. אני חושב שכל המאבק הזה נמשך ארבע שנים. אנחנו כמובן שמחים יחד

עם כולם, ולגבי מה שנאמר פה, ואני אמרתי את זה בהרבה הזדמנויות, אני חושב

שבאופן פרטני המרוויחים הכי גדולים מהתכניות האלה הם המדענים הישראלים

הוותיקים באוניברסיטאות, שקיבלו עזרה אדירה. ידידי פרופ' הופרט הכין מסמך

שהראה גם במספרים את מידת העליה של התפוקה המדעית של מדינת ישראל, שלא היתה

קטנה גם קודם, ושאפשר לייחס אותה באופן ברור להצטרפותם של 500 מדענים. למעשה

בשלבים שונים היו יותר מ-500, אבל 500 נשארו.

אני רואה בעצם בעיה אחת קרדינאלית שעדיין לא נפתרה, ולא התייחסו אליה.

אין פתרון מניח את הדעת לעניין הפנסיה של האנשים האלה. הבעיה הזאת היא מאוד



חמורה, מפני שהם ייצאו לפנסיה בגיל 65. באוניברסיטאות חלקנו יוצאים בגיל 65,

וחלקנו בגיל 68, אבל זה לא כל כך משנה. אם עבדת 30 שנה, צברת זכויות פנסיה

שאפשר להתקיים מהן בכבוד. לגבי המדענים, קודם כל, כל זכויות הפנסיה מתהילות

אהרי עשר שנים. לא כולם יגיעו לעשר שנים. גם אלה שיגיעו, עשר שנים זה סכום

קטן, אני חושב ש-25%-20%. אני הצעתי בשעתו, שלגבי המדענים העולים, זמן הפרישה

יהיה 68, לא 65, כדי שפשוט ניתן למספר יותר גדול של אנשים לצבור זכויות. זאת

בעיה אקוטית, כי אחרת אנשים יגיעו בגיל 65 למצב שהוא כמעט שכר מינימום, הרבה

פחות מהשכר הממוצע במשק. הם יצטרכו להיות מביטוח לאומי.

יש לזה גם בעיות מבחינת שיוויון באוניברסיטאות. אתן לכם דוגמא,

באוניברסיטת תל אביב יש הוזה עבודה בין האוניברסיטה לבין הסגל האקדמי, שכל מי

שנכנס לסגל האקדמי, נכנס לתכנית פנסיה תקציבית. אוניברסיטת תל אביב שואלת איפה

הכיסוי התקציבי לפנסיה תקציבית שהאוניברסיטה תשלם במשך 20 שנה אהרי שיעזבו?

בשום מקום לא נרשם הדבר הזה. אני לא מציע לפתור את הבעיה הזאת בפורום הזה, אבל

אני חושב שצריך לתת את הדעת על הבעיה, שבעיית הפנסיה לעולים היא בעיה אקוטית,

לאנשים שלא מרוויחים הרבה עד עכשיו. בתכנית קמ"ע אני חושב שירוויחו שכר סביר,

אבל הם יישארו בפנסיה של כ-20% מהמשכורת שלהם, כלומר, גם כן תנאים קשים. אני

הושב שזאת נקודה השובה.

ישנה עוד בעיה אחת מבחינת מה שנאמר פה לגבי שיוויון מלא בין זכויות

האנשים בתכנית קמ"ע לעומת האוניברסיטה. שיוויון זכויות מלא, זה אומר מסלול

לקביעות. האוניברסיטאות לא נוטות לתת קביעות, כל עוד הסיוע התקציבי לא מובטח

בהבטחה פתוחה. גם פה אני חושב שהתכנית תהיה מאוד מאוד דומה לתכנית רגילה, אבל

לא זהה. בדרך כלל אני יושב באוניברסיטה ומגן על הזכויות של העולים, אני מרגיש

את עצמי במידה מסויימת כמייצג פה את האוניברסיטה, אבל צריך לדעת שאלה הן בעיות

פנימיות של האוניברסיטה, שאנחנו מנסים להתגבר עליהן, והן לא פשוטות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

תודה רבה. אני מוכרחה לציין שעשיתם עבודה יוצאת מן הכלל, במובן הזה

שהשבתם על תכנית כוללת. אני בטוחה שפנו אליכם בודדים, שהיה מגיע מדען אחד

ושואל מה יהיה איתו בעתיד. הלהץ היה בשטח מתחילה?

ברוך אייל;

הלחץ היה בשטח.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני באמת רואה בזה אוזלת יד של מערכות שלטוניות וביורוקראטיות, שכפי

שאמרת, לא מזהות בזמן וגם לא נערכות תקציבית לנושאים כאלה, וכך הולכים לאיבוד

דברים מכל הכיוונים. הנושא שהעלית עכשיו, למשל כל הנושא של זכויות פנסיה,

כמובן אמור לגבי כל העליה. אנחנו בהחלט נעלה את זה כאן בוועדה, אם כי אני

יודעת שזה בוודאי נושא שמבהיל את כל הרשויות, משום שהביטוח הלאומי בנוי על

קונספט מסויים, שבן אדם צובר כל חייו את הזכויות שלו -

עומרי אינגבר;

ביטוח לאומי יש לרוב האנשים. כל מי שעלה לפני גיל 60, מבוטח בביטוח

לאומי.

קריאה;

אבל אין לו צבירה.
היו"ר נעמי בלומנטל
העלית לפנינו בעיה מאוד חשובה ואנחנו נעלה אותה כאן בוועדה, לא רק לגבי

מדענים, אלא בכלל, מה קורה לגבי זכויות פנסיה של עולים חדשים שאין להם מספיק

זמן לצבור זכויות, וקצת ניכנס לעובי הקורה בעניין הזה. אני לא בטוחה שיהיו לנו

תשובות באופן מיידי, אבל עצם זה שנעלה את זה ונתחיל לדון בזה, נוכל לקדם את

זה.
אליעזר גלעדי
הייתי רוצה להעלות נקודה נוספת. יש בעיה שאני מתריע עליה כבר זמן די רב,

לגבי תכנית הקליטה הראשונית, מה שנקרא תכנית שפירא. האוניברסיטאות עד עכשיו

קלטו מדענים עולים בלי שום תוספת לתשתית. אנחנו בשמחה רבה, קלטנו לתוך המעבדות

הקיימות אנשים, וכמו שאמרתי, אני לא מצטער לרגע, כי זה היה ניסיון מוצלח

להפליא, אבל בוודאי שהאוניברסיטאות נמצאות בבעיה. העובדה שיש היום 700 אנשים

בתכנית הראשונית לקליטה ראשונית, לא אומרת שהאוניברסיטאות יוכלו לקלוט באותו

קצב שבו הן קלטו בעבר. צריך לתת את הדעת על זה, כי רוב המעבדות די התמלאו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אחוז מסויים ודאי יילך גם לשוק הפרטי.

אליעזר גלעדי;

אחוז גדול יילך לשוק הפרטי. בתנאים התקציביים של היום, הרזרבות שהיו

לאוניברסיטאות למעשה נגמרות. אני אומר את כל הדברים האלה מתוך הסתכלות מלמטה,

כי אני אחד הצרכנים של זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה. אין ספק שכל הדברים האלה הם בעייתיים. פרופ' בלינסקי, בבקשה.
משה בלינסקי
קודם כל, אני לא מסכים עם חבר הכנסת שטרן שזה לא כל כך חשוב שהתקציב של

קמ"ע יהיה כתוב בבסיס התקציב. זה חשוב מאוד. הרבה אנשים הסבירו לנו, גם השר

וגם חברי הכנסת, שזה חשוב מאוד. אנחנו מבינים את זה כך, ואנחנו מבקשים מהוועדה

לכתוב בסיכום את הבקשה הזאת. זאת בעיה, וכולנו מבינים שזאת בעיה רצינית.

אנחנו רואים שזאת ישיבה חגיגית, אבל חשוב מאוד לזכור כמה פעמים היינו פה

בשנה שחלפה. אנחנו רואים שעכשיו באמת יש תכנית, ויש ל-500 אנשים אפשרות להמשיך

בעבודתם באוניברסיטאות. זאת תכנית טובה. אנחנו רואים שזאת תכנית עם תנאים

טובים. יש הרשאה להתחייב ויש לנו שאלות, אבל זה חשוב מאוד. יש גם דבר נוסף

חשוב, שזה המשך של תכנית גלעדי. בתכנית קמ"ע יש אפשרות להמשיך גם לאנשים

מתכנית שפירא. זה גם דבר חשוב לכל המדענים, כי לא רק אנשים מתכנית גלעדי רוצים

לעבוד, אלא גם אנשים מתכנית שפירא. אנחנו רואים המשכיות החל מתכנית שפירא,

דרך תכנית גלעדי, וכלה בתכנית קמ"ע.

אני רוצה לומר כאן כמה מלות תודה. עכשיו אנחנו במצב שיש תכנית, יש 500

מקומות, יש כסף לכל המדענים, ובאוניברסיטאות מתחילים לעבוד. אנחנו צריכים

לדאוג לכך שכל דבר יתחיל לפעול. אנחנו מבקשים מאוד מראשי האוניברסיטאות

ומוועדת העליה והקליטה לבקש מהאוניברסיטאות לקבל מקסימום אנשים מתכנית גלעדי

לתכנית קמ"ע. אנחנו מאוד מעוניינים בדבר הזה. אני רוצה קודם כל להודות לוועדת



העליה והקליטה. אנחנו מרגישים פה כוותיקים, כי בתכנית גלעדי פעלנו ביחד, וכך

גם בתכנית קמ"ע. קיבלנו מכם תמיכה חשובה, ואנחנו רואים גם עכשיו שאנחנו צריכים

ומבקשים תמיכה, ואנחנו ממשיכים לקבל את זה. אם תכנית קמ"ע לא תהיה בבסיס

התקציב, בסוף השנה שוב נהיה בבעיה.

אני רוצה להודות ליוזמי תכנית קמ"ע, פרופ' גלעדי, פרופ' פיין, פרופ'

הופרט וד"ר ברוך אייל. הם היו הראשונים שהבינו מה צריך לעשות. ל-300 מדענים

עולים באוניברסיטאות היו בעיות. בלי האלטרנטיבה של האנשים האלה יחד עם המועצה

הציבורית, עם הגב' רות בר-און, היינו מתפזרים. חשובה מאוד התמיכה הציבורית וגם

התמיכה הפוליטית מכל חברי ועדת העליה והקליטה, כי בשנת 1997 קיבלנו החלטה

ממשלתית על תכנית קמ"ע, ביחד עם תמיכה מכל הגורמים. קיבלנו גם כסף. זה דבר

חיובי מאוד. חשובה מאוד עבורנו ההשתתפות בוועדות ביחד עם משרד הקליטה, ושותפות

עם משרד העליה והקליטה. חשובה לנו התמיכה מאנשים אלו. אנחנו מקווים שנוכל

להמשיך בעבודה המשותפת והחשובה מאוד, ביחד עם שר הקליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה.
משה בלינסקי
עוד דבר אחד, כל הזמן היינו במלחמה, עכשיו חשוב מאוד שות"ת

והאוניברסיטאות, ביחד עם משרד הקליטה, כולם יהיו שותפים בהפעלת התכנית. אנחנו

רואים בזה חשיבות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אתם רואים צורך שאנחנו נפנה מכאן לראשי האוניברסיטאות ולות"ת?
קריאה
לא, ישנו כל הרצון הטוב מצד ות"ת.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זהו, נראה לי שאין צורך.

ניסן לימור;

ההערה היחידה שצריך להעיר פה, היא שמלבד התודות שמגיעות להרבה אנשים,

אסור לשכוח את תפקידן של האוניברסיטאות בנושא זה. אתה כרגע הזכרת את המאמץ

הגדול של האוניברסיטאות. האוניברסיטאות נרתמו לפרוייקט הזה בצורה בלתי רגילה,

כשיש עכשיו גידול גדול מאוד מבחינת כל המשמעויות שלו. האוניברסיטאות נפתחו

ועשו מאמץ בלתי רגיל. כשהתחילה להתעורר שאלה אם מגבילים את זה בדרגות או לא

מגבילים, נפתחו כל ארבע הדרגות האקדמאיות. כשהתעוררה שאלה לגבי הנושא של גישה

לקרנות מחקר, לא הגבלנו את זה. אמרנו, להיפך, אדרבה, האוניברסיטאות הסכימו

לראות במדענים העולים כזכאים לגשת לכל קרנות המחקר כדי להגיש הצעות למחקר.

היתה כאן פתיחות בלתי רגילה של האוניברסיטאות. אני חושב שללא תרומתן, ללא

הגישה הפתוחה והרצון הטוב, לא היינו חוגגים היום שום דבר. יתר על כן, כפי

שכולנו יודעים, ועד ראשי האוניברסיטאות מינה אדם מיוחד לעסוק בנושא הזה, אדם

שכולנו מעריכים אותו, פרופ' דן עמיר שהיה רקטור אוניברסיטת תל אביב. אני חושב

שמגיעה ברכה גדולה מאוד לאוניברסיטאות על המאמץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה. הגב' שביט, בבקשה.
חנה שביט
אני באה מתחום הפיננסיה העסקית ואני מייעצת של פרוייקט בשן. גם אני עליתי

לפני 26 שנים מברית המועצות, אבל התחנכתי פה וקיבלתי פה חשכלה גבוהה, וגם

בארצות הברית. יש לי כמה בשורות טובות שאף אחד עוד לא אמר. אינני יודעת אם חבר

הכנסת יורי שטרן אמר אותן. כתוצאה מתפיסה ארגונית או עסקית אמריקאית שאני

מביאה פה בנושא מדענים, החלטתי לייעץ גם לגורמים ממלכתיים וגם לבשן להקים קרן

שתטפל בתמיכה בפרוייקטים של המדענים, וחלקם אולי נפנה מהקרן להקמת מחקר ופיתוח

שדווקא מדענים כמוכם וכאלח שיבואו גם בעתיד, יועסקו בזה. הייתי כבר בארצות

הברית. הייתי אמנם ב- G.A שזה כינוס של הפדרציות של צפון אמריקה וקנדה. אני

חברת הנהלה בפורום הישראלי שמקשר את יהודי העולם עם מדינת ישראל, בנוסף לעיסוק

שלי בחברה פרטית, וכבר קיבלתי תרומה מאוד מכובדת מגורם יהודי מאוד מאוד מכובד

וגדול. אני לא יכולה כרגע לומר את השם. כשהקרן תיווסד ותגיע אל היעד הסופי

שהוא חמישה מיליון דולר בהתחלה, אני מקווה שאנחנו נתכנס בפורום גדול, ונחגוג

את זה.

במסגרת הקרן, על יד הקרן, אנחנו מקימים גם מועדון ידידי מדענים בארץ,

בשותפות עם התעשיינים הבכירים ועם המערכת הבנקאית מהארץ ומארצות הברית, וגם

לשם בוודאי אתם תוזמנו.

נוסף לכך, לגבי מה שקורה בפורום הישראלי, אתמול היינו באירלופ. מנכ"ל

אירלופ-ישראל יחד עם מכון ויצמן, מקיים כנס מדענים מברית המועצות, כש-11

מדענים ברמה בינלאומית מגיעים מברית המועצות, ומאוד היינו רוצים שמדענים

עולים יפגשו אותם. הייתי שמחה שתחשבו על הדבר הזה, ואם יש לכם משהו לומר לי,

או אם אתם רוצים להיות בקשר, אתם יכולים לעשות זאת.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה. דייר ברוך אייל, בבקשה.
ברוך אייל
אנסה לדבר בקיצור, כי רוב הדברים נאמרו. אני חושב שבסופו של דבר כולנו

מרוויחים, ובעיקר הייתי רוצה להצביע על כך שההחלטה והביצוע של התכנית הזאת, זה

מסר חדש, חיובי, למדענים ולאינטלקטואלים היהודיים בברית המועצות, שעד היום,

מבחינה זו, לא היו כלל וכלל בטוחים שמדינת ישראל בכלל רוצה אותם. ההחלטה הזאת,

בהיקף הזה, בהשקעה הזאת ובמאמץ הזה, זה שינוי גדול מאוד במסר שמאפשר משיכת

אינטלקטואלים ומדענים טובים מברית המועצות.

אנחנו צריכים כבר היום להתחיל להסתכל הלאה. הבעיה המרכזית, לפי דעתי,

עדיין לא הודגשה כאן. הבעיה המרכזית היא שכולנו, כל השותפים, נדאג לכך שתכנית

קמ"ע לא תהיה תכנית גלעדי בי. קמ"ע נבדלת מתכנית גלעדי, שהיא מיועדת לתעסוקה

ארוכת טווח. את הנקודה הזאת עדיין לא הצלחנו לממש, משום שזה קשה מבחינה

משפטית, משום שההתחייבויות הרב-שנתיות הן קשות. מה שהושג עד כה זה מצויין,

ההרשאה להתחייב לשלוש שנים. מה שחשוב זה להתחיל לדאוג כבר היום לכך שנמצא את

הדרך הנכונה, גם משפטית וגם תקציבית, להבטיח שבתום שלוש שנים התכנית לא תמות,

אלא באמת תהיה תעסוקה ארוכת טווה.

לסיום-הייתי רק רוצה לומר שאני באמת רואה את כל ההליך שהיה כאן, כהליך

יוצא דופן של דמוקרטיה, של לחצים שהתחילו מן הציבור שפנה לכנסת והופנה לכנסת



דרך גוף יוזם, שלאחר מכן הובאו לממסד ולמוסדות למיניהן, מפלגות שותפו בכך,

ובסופו של דבר כולנו יחד הצלחנו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נכון. תודה רבה לדייר ברוך אייל. דיברנו גם על הבעייתיות שעדיין קיימת. יש

בעיות, וכולנו יודעים את זה. הוועדה, ממשלת ישראל וכל המוסדות, נמצאים כל הזמן

באיזשהו סד תקציבי. כשאתה הולך בין הרצון לסייע למצוקה, למשל לעולים קשישים

שנשארים רעבים מתאריך מסויים בחודש, כי הקצבה איננה מספקת, ובעיות הדיור לא

נפתרו, ומצד שני אתה מביא תכנית שמדברת על קידום ועל קליטת מדענים וסיוע להם

לחיות כאן ולהביא לידי ביטוי את היכולות והכישורים שלהם, אז אין ספק שצריך

ראיה רחבה מאוד, ראיה גם עתידית וגם שיהיה בה שילוב של אנושיות מצד אחד, של

דאגה לפרט, ומצד שני ראיה עתידית מבחינת החזון של מדינת ישראל.

אני מוכרחה לומר, שכאשר התקציב כל כך דחוק, וכשנופל על כתפי המדינה לשאת

כל כך הרבה אתגרים, בוודאי גם אתגרים בטחוניים וגם אתגרים של נושאי רווחה, אז

אין ספק שזה קשה מאוד. אני חושבת, שעם כל הכבוד, גם לכם, בוודאי גם לממשלת

ישראל מגיעה התודה, גם לממשלה הקודמת שבעצם התחילה עם הפרוייקט, על ידי השר

יאיר צבן. אני חושבת שהודות לעירנות שלנו, ולעובדה שאתם הסבתם את תשומת ליבנו

שהתכנית ממש עמדה על סף קריסה, הצלחנו להציל את המצב. אני חוזרת ומשבחת את

חברי הכנסת, חברי הוועדה, שכאיש אחד קמנו ואמרנו שאנחנו לא מוכנים בשום אופן

שהתכנית תידון מחדש אחרי כל המאמצים שאתם עשיתם. אנחנו סמכנו על שיקול הדעת

שלכם, שאתם מביאים בפנינו את המוצר, את התכנית האופטימלית, הטובה ביותר במצב

הקיים, עם הכוחות האינטלקטואלים האדירים שקיימים, ומאידך כמובן על

האוניברסיטאות ועל היכולות של מדינת ישראל. סמכנו עליכם בשיקול הדעת שלנו,

ותמכנו כאיש אחד בכך שזה לא ייפתח מחדש, כי זה לא צודק, ובעיקר לא חכם. דיבר

על זה פרופ' גלעדי, שהמערכות הביורוקראטיות הממשליות הן לא תמיד הכי חכמות, כי

הן נתקלות באלף ואחת בעיות, והן לא תמיד בוררות את המוץ מן התבן. אני בהחלט

מקווה שכאן בררנו את המוץ, ולכן נשתה לחיי תכנית קמ"ע.

הבאנו גם עוגות, וזאת ההפתעה שלנו. הגבי וילמה מאור, מנהלת הוועדה והגב'

ציפי גלעדי, מזכירת הוועדה - שעכשיו צריכה להחליף את שמה לציפי קמ"ע... - דאגו

לנו לעוגות. תודה רבה לכן. אני רוצה לאחל לכולנו הרבה הצלחה. למדענים - הרבה

פירות ליצירות שלכם, הרבה תודה על כל מה שאתם עושים, גם לוותיקים וגם לעולים

החדשים. יישר כח והמשך קליטה טובה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים