ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/01/1998

היהודים הקראים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום ב' ז' בטבת התשנ"ח. 5.1.98. בשעה 00;10
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר נעמי בלומנטל

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

מוזמנים; יואל לביא, ראש העיר רמלה

יצחק חמו, עיריית רמלה

יהושע שי, משרד האוצר

הרב יוסף אלגמיל, סגן יושב-ראש המועצה הארצית העליונה,

היהדות הקראית העולמית

יוסף דביר, דובר היהדות הקראית העולמית

ד"ר יוסף מרזוק, היהדות הקראית העולמית

יצחק אוחנה, הרבנות הראשית

רפי דייו, עוזר הרב בקשי דורון, הרבנות הראשית

עו"ד חנה זיכל, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ברוך שליו

שלמה סגל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מנהלת הוועדה; וילמה מאור
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

היהודים הקראים



היהודים הקראים

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העליה

והקליטה.

אני מברכת את נציגי העדה הקראית בארץ. נמצא איתנו הרב יוסף אלגמיל, ד"ר

מרזוק ויוסף דביר.

נציגי משרדי הממשלה עוד לא הופיעו, ואני מקווה שהם אכן יגיעו. אני גם

מקווה שיצטרפו אלינו עוד חברי כנטת. יש לנו היום שתי מכשלות גדולות,

כאשר האחת היא שבדרך כלל ישיבות ועדת העליה והקליטה בימי שני מתחילות

בשעה 11:00, והשנייה היא בשל ההתרחשויות הדרמטיות הפוליטיות, ואני

מצטערת שהן מתקיימות. אני חושבת שזה לא טוב לנו שיהיה בארץ מצב שהוא

מצב פוליטי בלתי יציב. אני לא חושבת שזה תורם לא ליציבות הכלכלית ולא

ליציבות הפוליטית שלנו. אני מאוד חוששת שכתוצאה ממאבקים ומהלכים

פוליטיים, לא נמצא את עצמנו ונהיה ארץ שכל שנה וחצי או שנתיים הולכת

לבחירות. אני לא חושבת שזה מצב טוב. אני לא חושבת שהקריאה היום ללכת

לבחירות היא קריאה נבונה, וזאת משום טעם שהוא. תסלחו לי שאני נכנטת

מעט לנושא הזה, אבל הוא קשור לכך שאנחנו רואים פחות מעורבות של חברי

הכנטת בישיבה שהיא ישיבה חשובה בעיני, כי אחרת לא הייתי מזמנת אותה. אם

כבר אנחנו מדברים, אני מרשה לעצמי הערה אישית. אני לא חושבת שזה מצב

בריא מכל הבחינות, מבחינת המדינה שלנו, שבשל סיבות לא תמיד ענייניות

אנחנו נמצא את עצמנו כמו שאיטליה היתה בזמנו, כאשר של שנה-שנה וחצי

נערכו שם בחירות. גם מוצאים תקציבים אדירים במערכות בחירות, וחבל שזה

כך.

אם נלך אל העם, אז נלך אל העם, אין לנו שום בעיה עם זה. אמרו שצריך

להחליט, אלא שאני לא חושבת שזה נכון או שזה לא רצוי שכל כמה דקות

הולכים אל העם. העם אמר את דברו, העם גם מבין שהוא אומר את דברו לתקופה

של ארבע שנים, ולכן לא הייתי אומרת שהמצב הזה הוא מצב טוב. המצב נובע

מכמה טעמים, כמו חוק הבחירה הישירה, על-ידי זה יש לנו הרבה מאוד מפלגות

קטנות, דבר שלא היה בעבר. כידוע אפשר לחלק את פתק ההצבעה, מצביעים בפתק

אחד למפלגה שמזהים איתה, ובפתק השני לראש-הממשלה, וזה גרם לריבוי של

מפלגות קטנות. בעיה נוטפת שיש לנו לגבי זה, וזה גם בא לידי ביטוי

בוועדת העליה והקליטה, לא תמיד בצורה שלילית ואפילו דווקא בצורה

חיובית, שיש מפלגות שהולכות על אינטרס אחד.

זה שעוד לא הופיעו נציגי הממשלה, אני מקווה שזה לא מבטא איזה שהוא יחס,

שהוא לא יחס ערכי נכון לבני העדה הקראית.

כשאנחנו מדברים עליכם בני העדה הקראית - אני חושבת שאנחנו יכולים

להתחיל ולבדוק במשרדי הממשלה מדוע הם אינם מגיעים - נראה לי שרוב

הציבור במדינת ישראל בכלל לא יודע במה המדובר. יש את העדה הקראית. אני

במקרה נתקלתי בבני העדה כשהתגוררתי בבאר-שבע. ישבנו יחד ואז התברר לי

שאחד החברים הוא בן העדה הקראית ומסתבר שמשפחות שלמות בבאר-שבע הן בני

העדה הקראית, אבל לא הרגשנו שום הבדל בינינו לבינם. אני חושבת שרוב

הציבור בישראל בעצם לא יודע מהי העדה הקראית. מכיוון שאנחנו משודרים

בערוץ 33, אני חשבתי שמן הראוי היה שאולי תציגו לנו מעט מה עיקרי הדת,

אם אתה יכול לתת קצת נתונים כלליים לגבי העדה.



יוסף אלגמיל; קדמות היהדות הקראית היא איננה מן המאה

השמינית כפי שהוברר כאן כרגע, והיהודים

הקראים לא יצאו מכלל עם ישראל אלא הם יהודים לכל דבר, הם חלק בלתי נפרד

מעם ישראל. היהדות הקראית היא למעשה מתקופת בית שני במלהמת יהודה

בן-טבאי ושמעון בן-שטח, בתקופת ינאי המלך. הפלוגתה הזו התחילה

בוויכוחים על-ידי ישיבות טורא ופומפדיתא בבבל, ונמשכה עד תקופתו של ענן

בן-דוד במאה השמינית, אשר ביסס את היהדות הקראית. הוא ביסס את קהל בני

מקרא ולא כלל עם ישראל שיצאו הקראים ממנו, אלא ההיפך הוא הנכון.

היהדות הקראית דוגלת בתורה שבכתב ואיננה מודה בתורה שבעל-פה, כי אותה

תורה שניתנה על-ידי משה רבנו במעמד הר סיני היא היתה התורה שבכתב,

שהיהדות הקראית דוגלת על-פי הפשט ולא על-פי הדרש.

אופיר פינס- פז; זה אומר שהיא יותר מחמירה או יותר מקלה?

יוסף אלגמיל; היא הולכת על-פי. חוקי התורה. אם התורה

מחמירה, אז היא מחמירה. אם התורה מקלה, אז

היא מקלה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אולי באמת תתן לנו כמה דוגמאות. נדמה לי

שבהקשר לשבת יש אצלכם מנהגים מעט שונים.
יוסף אלגמיל
השבת אצל היהדות הקראית היא בדיוק כפי

התורה, לא מבערים אש ואין להם את הפטנטים של

היום של מעלית שבת או פלטה שבת או המקרר של השבת. השבת מתנהגת כהילכתה

בתוך העם היהודי הקראי, שלא מבעירים אש בשבת, לא עושים מלאכה בשבת, לא

נוסעים בשבת. הם נכנסים לבית-הכנסת, כאשר בבית-הכנסת ישנם שטיחים,

חולצים את נעליהם כמו שכתוב בתורה "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר

אתה עומד עליו אדמת קודש הוא".

היהדות הקראית דוגלת בשיוויון זכויות בין הבעל לבין האישה, וזוג שבא

להתדיין בפני בית-הדין הקראי מקבל את מלוא תשומת הלב למרות שהוא איננו

מוכר בחוקי המדינה ולא ברשויות החוקיות של המדינה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני חושבת שזה דורש הסבר. מה זאת אומרת הם

לא מוכרים? אני מבינה שגם בדיני אישות

ונישואין וגירושין, אתם ממש כמו כל עם ישראל ואין הבדל.

יוסף אלגמיל; האמת היא שלא. אנחנו הגשנו לא פעם בג"צ נגד

משרד הדתות והפנים. הונחה הצעת חוק של

נישואין וגירושין של יהודים קראים להכרת בית-הדין, וזאת עוד בתקופתו של

ד"ר זרח ורהפטיג שהיה שר הדתות, וההצעה הזאת הועלתה בכנסת, עברה קריאה

ראשונה, נקברה בוועדת חוקה חוק ומשפט במשך שמונה שנים, עד שהיא ירדה מן

הפרק. לא מצאנו שופר ולא מצאנו קהילה של חברי כנסת או לובי שיבוא ויציג

את העמדות שלנו, ואנחנו היום מברכים ומודים לחברת כנסת נעמי בלונטל על

זה שנענתה לבקשתנו להעלות את העניין לסדר היום.
היו"ר נעמי בלומנטל
הדבר לא לגמרי ברור. אתם נישאים אצל הרבנים

של הקהילה שלכם?



יוסף אלגמיל; כן.

היו"ר נעמי בלומנטל; הנישואים נחשבים?

יוסף אלגמיל; הנישואים נחשבים על-ידי משרד הפנים ומשרד

הדתורנ, כאשר משרד הדתות מנפק תעודות נישואין

וגירושין לבית-הדין של היהודים הקראים, והזוג מוכר כגרוש או נשוי בהתאם

לנסיבות שבית-הדין קובע.

היו"ר נעמי בלומנטל; על מה היה החוק המיוחד?
יוסף אלגמיל
שיכירו בבית-הדין שלנו, שיהיו לו שיניים

לעצור אדם שלא יברח לחו"ל, להביא אדם

מבית-הסוהר לבית-הדין, ועוד כהנה, להחיל עליו חוקים שהם חלים על-פי

חוקי המדינה במקביל לבתי-הדין הרבניים.
אופיר פינס-פז
זה מעמד של בית-דין רבני.
יוסף אלגמיל
בתקופתו של ממלא מקום נשיא בית-המשפט

העליון, משה לנדאו, הוא למעשה הכיר בכל

הנישואין והגירושין שנערכים על-ידי בית-הדין הקראי כהסכמה בין שלטונות

המדינה למרות שלא קיים חוק במדינה הזאת.
אופיר פינס-פז
כמה חברים יש בקהילה הקראית?
יוסף אלגמיל
הקהילה היום בארץ מונה כ-40 אלף. יש לנו

כ-11 ישובים מרכזיים של הקהילה, בנוסף

לתושבים שקיימים מחוץ למקומות ריכוז.
ופיר פינס-פז
מה המקום הכי מפורסם?
יוסח אלגמיל
רמלה ואשדוד. יש לנו שני מושבים, מושב רנן

ליד אופקים, ומושב מצליח, על-שם רבנו בן

מצליח הכהן שחי ברמלה במאה העשירית, מאבלי ציון. יש לנו ישוב בירושלים,

שאותו ישוב הוא קדמון מהמאה השמינית, עם אותו בית-כנסת ברובע היהודי,

שהוא קיים עד היום הזה, מופעל עם כל השירותים הדתיים.
אופיר פינס-פז
זאת בעיקר קהילה בבלית?
יוסף אלגמיל
בעיקרה זו קהילה בבלית שהגיעה מבבל, ושרידי

הקהילה הבבלית הגיעו בשנת 1957-1956 והם

מיושבים היום בבאר-שבע באיזור ד'.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתם נישאים גם לכאלה שהם לא בני העדה?
יוסף אלגמיל
הנישואים שנערכים לא נערכים על-ידי הרבנות

של בני הקהילה, אלא נערכים מחוץ לבית-הדין

של הקהילה. הבעיה העיקרית היא הבעיה התקציבית למתן שירותים דתיים.



בזמנו של ראש-הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, כשהעלינו את הבעיה הזו בפניו

בהיותו ראש-ממשלה, הוא שיגר מכתב לקהילת היהודים הקראים ואמר.- "לאחר

שקיבלתי מכתבך, דיברתי עם נשיא המדינה והבוקר נפגשתי עם שר הדתות

והוסכם שאתם מוכרים כעדה יהודית קראית ואינכם בגדר מיעוטים לא יהודים.

משרד הדתות ידאג לכל צרכי הדת של עדתכם במלוא יכולתו בגדר תקציבי

המדינה".

לצערנו הרב מאז ועד היום אנחנו מקבלים לפעמים תקציבים שנקראו מענקים או

מילגות או הקצבות, אבל איננו מוכרים כיהודים בהתאם למברק הזה שנשלה.

אנחנו לא מקבלים את מלוא התקציב שמגיע לנו. לפני חודשיים הגשנו בג"צ

נגד משרד הדתות ומשרד הפנים על שאינם ממלאים את התחייבויותיהם ואינם

מספקים לנו תקציב לשירותים הדתיים.

במהלך כל הדיון על התקציב של שנת 1998 בכנסת, שמענו משר האוצר, השר

נאמן, שהוא אומר שנותן לאיזה כולל כלשהו ששה מיליון שקל עבור הקמת כולל

או ניהול שירותים דתיים בכולל. אם הכולל הזה מונה כ-300 איש או כ-500

איש, בואו תבנו אותנו כ-400 איש במדינה הזאת ותנו לנו את הששה מיליון

שקלים כדי שנוכל לנהל את הנושאים הדתיים שלנו ולנהל את אורח חיינו כפי

שצריך. אולם ההיפך הוא הנכון. אנחנו מונים במדינה כ-40 אלף נפש, איננו

זקוקים לאותו ספר שאותו כתב הגדיר כרגע של יצחק בן-צבי, אלא אנחנו

צריכים את מורשת היהדות הקראית שלנו.

אנחנו רוצים להבהיר שאנחנו לא ידועים בכלל במדינה הזאת, לא מכירים

אותנו במדינה הזאת, ואנחנו רוצים להגיש את המורשת שלנו, את האומנות

שלנו, את הפולקלור שלנו ואת ההלכה שלנו. אנחנו רוצים ללמד את ילדי בני

הקהילה את המורשת שלהם, על-סמך זה הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך דאז

פרופ' רובינשטיין. הוקמה ועדה והוקמה תוכנית לימודים שהיום אין לה בכלל

שיניים. שר החינוך היום, השר המר, לא רוצה להכיר בכלל בתוכנית הזאת

ואנחנו היום לא מסוגלים להגיע לתכנים שנמצאים פה, לא מסוגלים לכתוב

חומר לימודי לבני המקרא כדי שאנחנו נוכל להמשיך את המורשת שלנו.

ישנה בעיה שהיא יותר עיקרית. יש עליה מחבר העמים. העליה הזו מתחילה

להגיע לארץ ואנחנו רואים ניצוצות של יהודים קראים שמגיעים מכל מיני

מקומות שם וחלקם היום מיושבים ברחבי המדינה, וחלקם מתחילים להתרכז

בנתניה. ישנו פלג שהיום מתחיל להגיע ורוצה שיכירו בו כיהודי קראי ומשרד

הפנים דוחה אותו ונותן להם צו גירוש כדי שיצאו מהמדינה כי משרד הפנים

לא רוצה להכיר בהם כיהודים קראים שווי זכויות במדינה הזאת.

יש לי פה חומר למכביר על אותה משפחה שהגיעה לארץ ומשרד הפנים הוציא

נגדה צו גירוש והיום היא מיועדת לגירוש. פניתי לכמה חברי כנסת במדינה,

והאחת והיחידה שנענתה, שוב יאמר לשיבחה, חברת הכנסת נעמי בלומנטל, חד

עם ראש עיריית רמלה, מר יואל לביא, שהוא תומך נלהב בכל נושא היהדות

הקראית והוא דוחף כפי יכולתו את הנושא הבעייתי והעדתי של היהדות

הקראית.

למותר לציין שאנחנו מקבלים את ההקצבות המינימליות ממשרד הדתות, שאינן

עונות על הדרישות, ואנחנו רוצים ומבקשים שיוקם לנו בית-מדרש לרבנים או

ישיבה דתית שהמדינה תכיר בה מבחינה תקציבית ומבחינה ערכית, וזאת כדי

שנוכל להתקיים שווי זכויות במדינה הזאת.



יש לנו ציונות, יש לנו אבלי ציון, מיטב בנינו ובנותינו נפלו למען

המדינה הזאת בהיותם יהודים שווי זכויות ולא אזרחים בעלי חסד. יושב לידי

ד"ר יוסף מרזוק, אחיו של דייר משה מרזוק שעלה לגרדום יחד עם המהנדס

שמואל אלעזר, ואנחנו רוצים היום להקים אנדרטה לזכר כל חללי בני מקרא

שנפלו במערכות ישראל.

אני חושב שמן הראוי שכנסת ישראל או מנהיגות העם יטו אוזן קשבת וייענו

לבקשותינו המינימליות כאזרחי מדינת ישראל.

יוסף דביר; אני חושב שהנקודה החשובה ביותר שהזכרת אותה,

היא קודם כל חוסר הידע. חושבים שזאת עוד

איזו כת חדשה או מפלגה חדשה, בו בזמן שהדת שלנו והמסורת שלנו היא הדת

השורשית שהיתה קיימת בעם ישראל בעבר, לא הוספנו דברים, והיחס שלנו הוא

יחס של כבוד איש לרעהו, ואין לנו כפייה דתית. האמונה שלנו היא קודם כל

בתורה הכתובה, בהיקש של המצוות, ובמסורת שהועברה מדור לדור. לצד זה

כמובן התבונה השכלית. כלומר, לא ניתן לקבל כל פסוק כלשונו, כמו שכתוב

בתורה "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", אין הכוונה כמובן לשים ספר תורה

בגודל זה או אחר בפינו, אלא דברי התורה חייבים להיות ידועים לנו,

ולהנחיל אותם לבנינו, וכמובן להשתמש בהם בכל מקום ובכל עת.

חוסר הידע מתבטא בכך שכותבים עלינו דברים שאין להם בסיס וכמובן שפוגעים

בבנינו שלומדים בבתי-ספר רגילים, בחיילים שלנו שנמצאים ביחידות השונות,

ובעובדים במקומות עבודתם, כולל המקומות הביטחוניים והשירות הצבאי הגלוי

והחסוי.

חוסר הידע גורם לכך שהילד שנמצא בכיתה של 40 או 50 ילדים, יהיה בבעיה

כי מסבירים לו שהקראים נוהגים כמו המוסלמים, הם כורעים ומשתחווים ברן,

בו בזמן שזו אותה מסורת שהיתה בעם ישראל. דוד המלך, שלמה המלך, כל

גדולי האומה בעבר כרעו והשתחוו ברך וזאת התפילה שגם הרמב"ם המליץ עליה.

אנחנו לא המצאנו שום דת חדשה ולא תורה חדשה. כך לגבי החגים. אנחנו

חוגגים אותם על-פי ראיית הירח. כל מנהגינו, דיני הנישואין והגירושין,

בנויים על התורה הכתובה. אנחנו לא פוסלים על הסף את התלמוד ואת המשנה,

מקבלים כל דבר שאיננו נוגד את הכתוב בתורה.

לעומת זאת, אף רב אסור לו להורות לנו לבצע משהו הנוגד את הכתוב בתורה.

אם כתוב לא תרצח, לא תגנוב, איש לא יוכל לומר לי לבצע פעולה זו ותהיה

גדלותו אשר תהיה.

כני'ל לגבי כיבוד האישה. אין אצלנו את הברכה "ברוך שלא עשני אישה".

האישה היא חלק חשוב מאוד בקיום המשפחה. היא חותמת על כתובתה לצד הבעל

המיועד, והיא נשבעת לבעל והבעל נשבע לה לשמור אמונים אחד לשני. כנ"ל

לגבי כל זכויותיה וזכויות בני המשפחה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אין ספק שיודעים מעט על העדה הקראית, לא רק

חברי הכנסת. אנחנו מדברים פה, במיוחד בוועדת

העליה והקליטה, על קונספציות שונות לגבי קליטת העליה. אתם כבר לא עולים

חדשים, אבל אני רוצה לשאול. לאור העובדה שכל כך מעט יודעים עליכם, על

העדה הקראית בארץ, וגם בחוי'ל, השאלה האם הבנים שלכם, הדור הבא מעוניין

עדיין להשתייך לעדה, לשמור על ערכי המסורת ולהודיע על כך שהוא שומר



עליהם? או האם היתה אצלכם מגמה יותר להתערבב בקהל עם ישראל ולא לנסות

ולהבליט את ההתבדלות שלכם?

אני שואלת את זה מטעם מרכזי אחד. אני אומרת שעם קום המדינה ואפילו קודם

לכן, אני זוכרת בילדותי, אנחנו היינו בארץ כאילו רואים את הישראלי,

היום קוראים לזה האולטימטיבי. יש לך את הישראלי החברמן, הישראלי שהולך

לצבא, היינו עושים קומזיצים, כל אחד היה יותר ישראלי מישראלי, היתה

איזו שהיא דמות שזאת הדמות של הישראלי. כשבאו עולים חדשים מארצות

שונות, היו כאילו מודיעים לו או שמנסים להכניס אותו בקהל הישראלים. זאת

אומרת, באו בעצם ואמרו לעולים החדשים שישכחו את המוזיקה שהם רגילים לה,

שישכחו את השפה שהם מדברים בה עם ההורים, הם צריכים להיות ישראלים כי

זה האידיאל.

היום הגישה שלנו מאוד השתנתה, וכפי שאמרתי זה בא לידי ביטוי בוועדת

העליה והקליטה. היום אנחנו אומרים שאם אתה באת למשל מאתיופיה, אתה

מגיע מוילנה, תשמור את השפה שיש לך עם ההורים שלך כדי שלא יהיה ניכור

בין הורים לילדים. יש לך שירים שאתה אוהב! תמשיך לשיר את השירים שלך.

לאט לאט אתה לומד את השפה העברית, אתה נכנס לתוך הקהל הישראלי, אתה

נעשה לאט לאט יותר ישראלי ואל תשכח מאין אתה באת ותשמור את המורשת

שלך.

אני שואלת האם למעשה אתם מעוניינים לשמור את העדה כעדה, עדה שתהיה שונה

מכלל הישראלים, או שרק חלק מכם מעוניינים והרוב היה חושב שלא כל כך

צריך לדעת אם יש קראים או לא. האם לא יכול להיות שחלק אומר שאנחנו כמו

כל הישראלים ואין בינינו הבדלים, ואנחנו מעוניינים להיות כמו כל

הישראלים, למרות שיש כמה מנהגים שהם שומרים לעצמם, שומרים את זה בביתם,

שומרים בזה שהולכים לבית-הכנסת שלהם, אבל לא מעבר לזה?

בפגישה הזאת היום למעשה אתם מביאים לידי ביטוי איזה שהן כמיהות שאתם

הייתם רוצים - ואני יודעת שיש לכם בתי-כנסת משלכם, אתם רוצים אנדרטה

שתהיה לבני העדה שלכם, אתם רוצים בית-מדרש לרבנים - אבל אם זו באמת

כמיהה של בני העדה, או שאתם מבטאים כמיהה של קומץ מסויים בתוך העדה?

יוסף מרזוק; לעצם העובדה שלא שומעים עלינו, אני מתייחס

דווקא בחיוב ולא בשלילה, מפני שהקהילה היא

קהילה עובדת ואינה מתבלטת, היא לא רעשנית, היא לא עושה הפגנות, היא

עשתה את עבודתה ועושה את עבודתה בשקט, בכל מישורי החיים, מהקטנים ועד

לגדולים. יש בין בני העדה רופאים, מהנדסים, וכמו שאמר יוסף דביר, יש

כאלה שמשרתים בצבא. אף אחד לא רוצה יחידה צבאית מיוחדת או כל מיני

שירותים שמבדילים בין העדה לשאר. אבל בוודאי שהעדה רוצה והנוער רוצה

לחיות באמונתו. הילדים הולכים לבתי-ספר רגילים, הם משרתים באותן

היחידות, עושים את כל העבודות ולא גרים בשכונה מיוחדת או במקום מיוחד.

את לא תראי שכונה קראית אלא הם גרים כמו כל עם ישראל.

היו"ר נעמי בלומנטל; הבחורים הצעירים, הם יאמרו שהם בני העדה

הקראית?

יוסף מרזוק; בוודאי.



היו"ר נעמי בלומנטל; לגבי תוכנית הלימודים. מה היה הרעיון?

הילדים שלכם הם בכיתות רגילות. תוכנית

הלימודים, למה היא מתייחסת? לתוכנית שלנו, גם של אלה שהם לא בני העדה,

על-מנת ללמוד על העדה הקראית! או לגבי ילדים שהם ילדים שלכם שילמדו את

המורשת שלכם, אולי במתנ"סים, אולי בשעות אחר-הצהריים?

יוסף אלגמיל; התוכנית הזו באה לתת מענה לתוכנית העשרה

לילדי בני מקרא, לתת להם את המורשת שלהם, את

הפולקלור ואת יסודות הדת שלהם. הלימודים האלה מתקיימים בכל איזור מבוסס

שיש בו בית-כנסת או מרכז קהילתי, הילדים באים מכיתות א' ועד כיתות י"ב,

לומדים את כל מה שצריך ללמד אותם בהתאם לתוכנית הזאת בשיעורי ערב

על-ידי מורים קראיים.

היו"ר נעמי בלומנטל; איפה? בבתי-הכנסת שלכם?
יוסף אלגמיל
במרכזים קהילתיים שהם סמוכים לבית-הכנסת של

הקהילה עצמה. ברוב האיזורים יש מרכזים

קהילתיים של הקהילה, ושם הם לומדים.
יוסף דביר
כפי שהזכיר הרב אלגמיל, אנחנו מנסים לצוף

מעל פני המים בנושא של שמירת המסורת

לתלמידים שלנו, אבל אין לנו תקציבים ואין תקציבים להסברה, ואלפי

תלמידים וסטודנטים וחוקרים משחרים לפיתחנו כדי לקבל אינפורמציה על

היהדות הקראית. אחד מתפקידי הוא למלא את התפקיד הזה. אין לי לא שכר

בנושא הזה משום גורם ממשלתי, לא רק אני אלא לכל נושא ההסברה. ספרי

הלימוד מלאי אינפורמציה מטעה עלינו. לדוגמה, מערבבים אותנו עם

השומרונים, בו בזמן שאין לנו קשר כלשהו עם השומרונים. אנחנו מאמינים

בכל התנ"ך ומאמינים בירושלים, אבותינו היו הציונים הראשונים שעלו

לארץ-ישראל, אהבת התורה והתנ"ך, שימור התנ"ך היה על-ידי אבותינו

ובמיוחד רבנו אהרן בן-אשר. השפה העברית פותחה על-ידי היהדות הקראית.

אנחנו לא רוצים להיות ייחודיים, ההיפך הוא הנכון. אנחנו חלק בלתי נפרד

מעם ישראל בעבודתו, בלימודיו, במגוריו, כפי שהזכיר דייר מרזוק, ובכל

אורח חיינו. אין לנו תלבושות מיוחדות והחגים שלנו לא מתבטאים במאכלים

מיוחדים, אלא במסורת השורשית של עם ישראל. אם יהודי אשכנזי יכול להתפלל

בבית-כנסת ספרדי ולהיפך, לא קרה כלום, אבל היות ואצלנו שומרים על הסהרה

ושומרים על חליצת הנעליים, כמו שנהגו אבותינו מימים ימימה, קשה לנו

להתפלל באותם בתי-כנסת קיימים. אי לכך אנחנו צריכים את שירותי הדת ואת

ההעשרה של הילדים שלנו שיקבלו את המינימום שבמינימום, אבל לצערנו אין

לנו את הכספים לכך. אף בן עדה לא השתחרר מהצבא בגלל היותו דתי, ואין

אצלנו לומדי תורה שמשוחררים בגלל הסיבה הזאת. למרות שילדינו שומרי

מסורת, הם משרתים ביחידות הכי קרביות והכי מסוכנות ואיש לא מתלונן.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מוכרחה להעיר הערה שהיא לא כל כך

נעימה.

אני מוכרחה לומר שאני מאוד מכבדת אתכם ורוצה להודות גם לחברי חברי

הכנסת שהגיעו לישיבה, אבל משרדי הממשלה משום מה לא הגיעו. אילו זו לא

היתה ישיבה שמשודרת בטלויזיה, אני הייתי מבטלת את הישיבה ומזמנת ישיבה

אחרת.. אני לא חושבת שאתם בני העדה הקראית צריכים להענש, אבל אני חושבת



שזאת פשוט שערוריח שלא הגיעו לכאן משרדי הממשלה שהוזמנו. משרד החינוך

לא הגיע, משרד האוצר נמצא כאן, משרד לקליטת העליה איננו כאן, משרד

הדתות איננו כאן. זו פשוט חוצפה שלא תאמן. אני מודיעה, הייתי מבטלת

לאלתר את הישיבה הזאת, אבל מפאת כבודכם ומפאת ההזדמנות שאני חושבת

שאותם צופים שצופים בנו ישמעו עליכם, ישמעו על הקהילה, אני ממשיכה את

הישיבה הזאת.

אני רוצה להביע את מחאתי, ואני מבקשת מהגברת וילמה מאור, מנהלת הוועדה,

לדאוג לכך ולהודיע שאני רואה בחומרה רבה את העובדה שמשרדי הממשלה לא

הופיעו. משרד החינוך שזה משרד מרכזי לעניין העדה הקראית, יש לנו כאן

תוכנית לימודים שהוכנה בידי שר החינוך הקודם, ואין שום התייחסות אליה

היום. משרד הדתות שהוא משרד מרכזי לעניין הישיבה הזאת איננו כאן

בישיבה. וכמו-כן גם משרד הקליטה שנציגיו לא הגיעו לכאן.

פשוט נבצר מבינתי להבין איך הם גילו חוצפה כזו איך לא לבוא לישיבה

חשובה כזאת, ואני מקווה שזה לא מבטא את הזלזול שלהם בבני העדה הזאת.

מרינה סולודקין; אני לא יודעת אם זה זלזול. אולי זה משבר

פוליטי, אולי זה עניינים תקציביים. אני

חושבת שיש את כל הכבוד לעדה הקראית, והם גם קרובים שלנו, הם מאיזור

ברית-המועצות. אני חושבת שהמשרדים לא הגיעו בגלל עניינים תקציביים.
סופה לנדבר
אני לא חושבת שיש פה בעיה של תקציב אלא אני

חושבת שיש פה זלזול.

יוסף אלגמיל; אם לבג"צ הם לא השיבו במשך 45 יום, וניתנה

להם עוד אורכה של 15 יום, אז מה אנחנו

מצפים?

היו"ר נעמי בלומנטל; יכול להיות שחברי הכנטת לא באו בגלל המשבר,

אבל יש כאן נוכחות שהיא לא מעטה של חברי

הכנטת, אבל הבעיה עם משרדי הממשלה שהם חייבים להגיע לישיבה. זאת החובה

שלהם, זאת לא זכות שניתנה להם. זו פשוט שערוריה שהם לא הגיעו. אלמלא

היה השידור עכשיו, הייתי מפטיקה לאלתר את הישיבה. אני מבקשת ממך לפנות

אליהם מיידית בקריאה, ואני ממש אנקוט באמצעים עם יושב-ראש הכנטת כי

הדבר הזה פשוט לא יתכן. זאת עדה מכובדת, זאת. עדה בקהל ישראל, ולא יתכן

שהם לא מגיעים לשיבה כזאת. הלא הם המכותבים העיקריים בנושא כזה.

לפחות נמצאת איתנו עורכת-דין חיה זיכל ממשרד הפנים. תאמרי לנו לגבי

עולים שמגיעים עכשיו מברית-המועצות לשעבר, בני העדה הקראית, מה

ההתייחטות אליהם.
חיה זיכל
מבחינה משפטית אני יכולה להגיד שמבחינת משרד

הפנים בכל מה שקשור בחוק השבות, הקראים

נחשבים יהודים לכל דבר. זאת אומרת, אין שום אפליה או שום שוני אם מישהו

בא בתור קראי או בתור עולה מכל מקום שהוא. לעניין חוק השבות הם נחשבים

יהודים.

ניטיתי לברר אם יש איזה שהם מקרים שידועים ודיברתי גם עם רפי כהן, מנהל

מינהל- אוכלוטין, ולא ידוע לו על איזו שהיא בעיה לעניין של קראים



כקראים. יכול לחיות שיש כמה בעיות פרטניות, אולי בנוגע למסמכים, אבל

אני לא יודעת מה הסיפור הזה של צו גירוש. צו גירוש לא ניתן כנגד מישהו

בגלל שהוא קראי. צו גירוש ניתן כי כנראה היתה איזו שהיא בעיה בתיק,

בעיות במסמכים, יש בעיות של זיופים. אני לא יודעת ולכן אני לא רוצה

להגיד, אבל אם יש בעיות פרטניות, אנחנו נשמח לבדוק אותו.

בעיה כללית של קראים, אין לנו בעיה כזאת. גם מאז אותו בג"צ, הם מוכרים

מבחינתנו כיהודים לעניין חוק השבות והעליה.
יוסף אלגמיל
יש לי פה תעודה מצולמת שכתוב עליה שהיא

קראית ויש לי כאן אישור ממשרד הפנים שאמר

לאחר שימוע שיש לה ממש תעודה מזוייפת. אז התעודה היא איננה מזוייפת

והשימוע לא נאמר, וזאת בסה"כ סיבה.

מרינה סולודקין; זאת גברת בורה נילי? קיבלתי תלונה בשמה.

יוסף אלגמיל; כן. זאת הגברת הזאת.

חיה זיכל; אנחנו נטפל בזה.
יוסף אלגמיל
זו אחת הדוגמאות, ויש עוד כאלה.

חיה זיכל; הנוהל אצלנו הוא לא להוציא צו גירוש בלי

לערוך שימוע. בדרך כלל אנחנו עורכים גם יותר

משימוע אחד, אבל אני אשמח לבדוק כל מקרה באופן פרטני.
היו"ר נעמי בלומנטל
נציג משרד האוצר, יש לך איזה נתונים?
יהושע שי
לא.
היו"ר נעמי בלומנטל
אולי כדאי לפחות שתשמע את מה שבני העדה ובני

הקהילה אומרים, ומה הפניה שלהם. יש להם כמה

פניות שנוגעות לתקציבים, למרות שאני לא חושבת שאתם אלה שמחליטים לגבי

זה. אתם אמנם אלה שנותנים את התקציב, אבל החלוקה השונה לגבי עדות

והתקציב שמחלקים לפי מספר האנשים, אני משערת שיש איזו שהיא קפיטציה, יש

איזו שהיא חלוקה שמתייחסת לזה.
יהושע שי
זה מתבצע במשרדים היעודיים, משרד הדתות

ומשרד החינוך.
היו"ר נעמי בלומנטל
אם אתם מדברים על התוכנית המיוחדת, מי מתקצב

את תוכנית הלימודים לילדים?
יוסף דובר
כמו שהרב הזכיר, ישנה תוכנית אבל אי-אפשר

לממש אותה. צריך להפוך אותה לספרים לחומר

לימוד, לחומר הדרכה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הרב אמר שיש לכם הדרכה, שמתקיימת הדרכה.



יוסף אלגמיל; מתקיימת הדרכה מכספנו אנו. אנחנו מממנים,

אבל זה איננו מספיק. אנחנו צריכים לממש את

תוכנית הלימודים הזאת על-ידי חומרי הסברה, על-ידי ספרי לימוד, על-ידי

מערכות.

סופה לנדבר; ומה אומר משרד הדתות?

יוסף אלגמיל; אנחנו כמו סביבון. אנחנו מסתובבים בין משרדי

הממשלה. משרד החינוך מעביר מפקיד לפקיד.

יוסף מרזוק; בני העדה מפוזרים בכל חלקי הארץ. אפילו

באשדוד, שהיא בנויה מרובעים שונים, העיר

הולכת וגדלה, שם יש לנו בית-כנסת אחד ואדם שרוצה לבוא מאיזור אחד

למרכז, קשה לו מאוד ללכת ברגל כ-5-6 קילומטרים, שלא לדבר על ילדים

שצריכים לבוא ללמוד, ואז צריך הסעות ויש הוצאות.

אם מדברים על קראי רוסיה, אף נציג מהעדה לא יכול ליסוע לברית-המועצות

ליצור קשר אישי עם בני העדה כדי לראות מה המצב שלהם. כשפנינו לסוכנות,

פנינו לכל מיני גורמים, אפילו מכתב תשובה לא ענו לנו. איך יתכן ששולחים

שליחים שונים לכל העולם, ואילו אנחנו לא מסוגלים ליצור קשר עם בני העדה

שלנו בברית-המועצות לשעבר, בפולין ובמקומות אחרים?

היו"ר נעמי בלומנטל; אני בהחלט רואה בחומרה רבה את כל ההתייחסות.

כרגע אין לנו למי לפנות, חוץ מאיתנו חברי

הכנסת שבהחלט נטפל בזה. ועדת העליה והקליטה בוודאי תטפל בזה, אבל

מכיוון שמשרדי הממשלה לא הגיעו, הדבר היחידי שאנחנו עושים זה בעצם

לשמוע על הייחוד של הקהילה שלכם, ואני חושבת שלפחות חלק מהפניות שלכם

והדרישות שלכם בהחלט מוצדקות. אני חושב שנצטרך לקיים עוד ישיבה ולדאוג

לכך שנציגי המשרדים השונים יגיעו לאותה ישיבה, ולדאוג לכך בעוד מועד.

יוסף אלגמיל; אנחנו נודה לך מאוד אם תקיימו עוד ישיבה

ותדרשי מנציגי המשרדים שלא הגיעו שאכן כן

יופיעו.

מרינה סולודוקין; אני נפגשת היום עם שר הקליטה ואספר לו על

המצב. נושא הקראים הוא מאוד קרוב אלינו,

כיוון שאנחנו גם יודעים עליהם, גם מכירים, גם יודעים איזה תרבות מכובדת

יש לקראים. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא אוזן קשבת אצל שר

הקליטה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו שמענו עכשיו ממשרד הפנים שלא אמורה

להיות בעיה. זאת אומרת, אין בעיה וכי קראים

נחשבים יהודים לכל דבר, ואין בעיה לא מבחינת חוק השבות ולא מבחינות

אחרות.

לגבי הפניות שלכם. אתם פניתם ודיברתם על אנדרטה שתהיה לבני העדה שניספו

במערכות ישראל. מנהלת הוועדה פנתה למועצה לאתרי הנצחה והם לא יכלו

להגיע היום. הם כולם שם אנשים שעובדים בהתנדבות. הם אמרו שאין נטיה

בהנצחה לחלק את האנדרטאות לפי עדות שונות, ולכן הנושא הזה מבחינה זאת



הוא בעייתי. אני מבינה שכרגע בפניה שלכם - אני לא יודעת אס כבר פניתם

אליהם, לאותה מועצה לאתרי הנצחה לגבי אנדרטה - נראה לי כרגע שהתשובה

תהיה שלילית. השאלה איך אתם יכולים לתקוף את הבעיה הזאת. מצד אחד אתה

רוצה לשמור על המורשת שלך, אבל אני לא בטוחה שזה נכון להקים אנדרטאות

כל אחד לפי האמונה שיש לו.

יוסף אלגמיל; אני חושב שמי שצריך להיות נושא בעניין, זה

משרד הדתות. הוא צריך לדאוג לכל צרכי

הקהילה. זה לא משנה אם הוא הולך להוציא לאור ספר או שהוא הולך להקים

בית-כנטת או שהוא הולך לתת שירותים דתיים או להקים אנדרטה. יש לו מספיק

תקציבים שהוא יכול לתקצב את הטעיף הזה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מדברת עכשיו על תפיטה. אני רוצה לחלק את

הפניה שלכם לכמה נושאים. לגבי אנדרטה אני

מוכרחה לומר שלא נראה לי שאפשר לעשות אנדרטאות לפי עדות שונות. אפשר

להקים אנדרטה אישית, למשל במקרה של ד"ר מרזוק. דומני שיש אתר הנצחה.

יוסף מרזוק; לא על-שמו, אלא יש בקהילת המודיעין, והוא

היה איש מודיעין, כאשר חלק מאתר ההנצחה, יש

בו קירות הנצחה. הכוונה של העדה, היות והעם לא מכיר את תרומתה של העדה,

לפחות שיכירו באלה שנפלו. זו המחשבה שעומדת מאחורי הקמת אנדרטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
הרעיון הוא שהם מונצחים יחד עם האחרים.

יוסף מרזוק; אמת. אלה שנפלו בצנחנים, הם מונצחים יחד עם

הצנחנים וכן הלאה וכן הלאה. לכם גם אחי

מונצח באתר חיל המודיעין.

היו"ר נעמי בלומנטל; ואתם בכל-זאת מרגישים צורך שיהיה אתר הנצחה

נפרד?

יוסף מרזוק; רק בגלל הטיבה שהעם לא מכיר ולא יודע מה

תרמה העדה. אף אחד לא שמע.
יוסף דביר
למעשה אלפי המבקרים שבאים היום ואחרים

שרוצים לבוא ואין להם הזדמנות להכיר את

העדה, אולי הדבר החשוב ביותר שיכירו גם את מעורבותה של העדה בכל, כולל

בשכול שאנחנו שותפים לו ואין לנו חלקות צבאיות מיוחדות, בנינו קבורים

בכל שטחי בתי הקברות מצפון ועד דרום, ואנחנו כמובן משתתפים בכל העצרות,

ימי האבל והזכרון החלים על המדינה. בני העדה מחפשים גם מקום ייחודי

להיפגש בו לפחות פעם בשנה או פעם באירועים מטויימים, וגם להוות טמל

לשאר קהילות ישראל, שיראו שאנחנו חלק מעם ישראל גם בטוב וגם ברע.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מנטה לחשוב איך אתרי ההנצחה מחולקים,

לצערנו, עם כל המחיר הכבד שאנחנו משלמים

והמחיר שמשלמות המשפחות, ובאמת כולנו משתתפים איתן באבל בכאב העמוק

שלהן. אבל בדרך כלל אנחנו רואים שלפעמים יש בתי-טפר שמנציחים את החללים

שהם בוגרי בתי-הספר, אנחנו רואים רשויות שונות שהרשות מציינת את החללים

שהם תושבים של אותה רשות. אנחנו פחות רואים או שבכלל אין הנצחה לפי עדה



מסויימת, של העדות השונות בתוך עם ישראל. אני לא בטוחה שזה היה נכון,

אבל הפניה הזו היא לשיקולכם כמובן.

לגבי בית-מדרש לרבנים קראים. כמה רבנים קראים יש היום?

יוסף אלגמיל; בארץ היום יש כ-28 רבנים.

היו"ר נעמי בלומנטל; ואיפה למדתם?

יוסף אלגמיל; היתה ישיבה בירושלים שהתקיימה ארבע שנים,

הוכשרו רבים על-ידי תרומות בני הקהילה,

מאחר ויותר הם לא יכלו לשאת בנטל ולכן הופסקה ההמשכיות שלה. לפני כן

הוכשרו רבנים בכל מיני מקומות כשאר עם ישראל, אבל זה איננו סדר ואיננה

תוכנית בכלל.
היו"ר נעמי בלומנטל
במקרה הזה אנחנו נפנה למשרד הדתות לברר מה

המדיניות שלו בכלל, מה המדיניות של המשרד

כלפי עדה כשלכם. יש כרגע מחסור ברבנים?
יוסף אלגמיל
כמובן שיש מחסור גם ברבנים, גם בשוחטים, גם

באנשי דת, בדיינים, בתובעים וכוי.

היו"ר נעמי בלומנטל; יש ביניהם מקבלי משכורת או שזה הכל

בהתנדבות?

יוסף אלגמיל; חלקם מקבלי משכורת. מאותם מענקים שמשרד

הדתות מנסה להעניק לעדה וכביכול קורא לזה

הקצבות, ואנחנו דורשים בבג'יצ שיתקיים ב-18 בינואר שיכירו בתקציב כמו

שצריך לפעול כלפי כל קהילה וקהילה.

היו"ר נעמי בלומנטל; זה נראה בהחלט מוצדק. הבג"צ מדבר על כך

שתהיה לכם הקצבה?
יוסף אלגמיל
תקציב לשירותים דתיים ש-40 אחוז יבוא ממשרד

הדתות ו-60 אחוז משרד הפנים. משרד הפנים

הפיל את ההצעה הזאת על-ידי ועדת סוארי, ויותר אנחנו לא מוכרים כעמותה.

היום מתנהל הוויכוח בין משרד הפנים למשרד הדתות, למרות שאז היה השר

סוויסה השר של שני המשרדים, והיום אנחנו מנסים לעגן את זה במשרד

הדתות.
היו"ר נעמי בלומנטל
כאמור, אני פשוט נדהמת מכך שלא נמצא כאן

נציג משרד הדתות. ? מעבר לכך, אנחנו נפנה אל

משרד הדתות גם ספציפית לגבי הפניות שלכם. אנחנו נשמש לכם שופר בעניין

זה.
יוסף אלגמיל
ישנו גם הנושא של מרכז מורשת בני המקרא.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נעלה גם את הנושא הזה. אין לכם היום

מרכז.



יוסף אלגמיל; אין שום דבר.

היו"ר נעמי בלומנטל; ומה יש ברמלה?

יוסף אלגמיל; ברמלה ישנה ספריה צנועה וקטנה, שהיא איננה

עונה על הדרישות.

היו"ר נעמי בלומנטל; ואיפה הייתם רוצים להקים את המרכז? ברמלה או

במקום אחר?

יוסף אלגמיל; גם ברמלה, גם בכל מקום שאפשר יהיה להקים.

היו"ר נעמי בלומנטל; יש לכם מקום מועדף?
יוסף דביר
בירושלים התחלנו להקים מוזיאון לעדה. היות

וירושלים משמשת אתר עליה וביקורים ליהודים

מהארץ ומחו"ל, רצינו שיכירו ברובע היהודי את היהדות הקראית מקרוב,

שם נמצא בית-הכנסת העתיק ביותר בארץ של היהדות הקראית, והיה חשוב לנו

שיהיה גם ברמלה, שהיא גם מקום עתיק ומרכזי ליהדות הקראית, וכמובן

בירושלים.

עלי לציין שהחומר הקראי מפוזר בספריות הגדולות ביותר בעולם, ולצערנו

הרב אפילו אין לנו צילומים אלא יש לנו חומר מואט מאוד. היינו מעוניינים

לרכז את המורשת של היהדות הקראית שבני ישראל יכירו אותה ובני העדה גם

הם יכירו אותה, וכן כל חוקר שיוכל להכיר את זה מקרוב. המורשת רק יכולה

לקרב ולתת הבנה וסובלנות יותר לבני הקהילה.

סופה לנדבר; אני רוצה לומר שצר לנו שלא הגיעו נציגי

המשרדים, ואני מאמינה שהיושבת-ראש תפנה

ותעשה מה שצריך לעשות.

אני רוצה להביע את דעתי שהיא דעה משותפת ליושבת-ראש הוועדה. צריכים

לכבד וצריכים לעזור, ואני חושבת שהיום לא חסרים כספים במשרד הדתות. אני

תושבת אשדוד ולפני כמה שנים פניתי לראש העיר, לחברי מועצת העיר, כי

נראה לי מוזר שבכל פינה באשדוד מוקם בית-כנסת. אז התברר שבעצם כל אחד

מתפלל בתפילה שלו, באמונה שלו ובנוסח שלו. אם לאחרים מגיע, בהחלט לעדה

הקראית מגיע.

אני חושבת שמגיע בגלל עוד כמה סיבות. קודם כל, לכל עדה מגיע לשמור את

השורשים שלה, את האמונה ואת הדברים שקשורים לילדות ולעבר, וכנראה גם

לעתיד. כדי לשמור על העתיד, צריכים לשמור על ההווה. לכן אני תומכת בכל

הפניות למשרדים השונים.

אני חושבת שהפניה שלנו צריכה להיות עם דגש למשרד הדתות, כי יש להם

כספים, וכעובדה אנחנו רואים שכאשר היה משבר או התחלת משבר, למשרד הדתות

לא היה שום משבר, הם קיבלו ראשונים ואני חושבת שזה לא צריך להגיע לבג"צ

אלא משרד הדתות חייב לתת לכם את הכספים שאתם זקוקים להם.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולבקש גם סליחה. אני צריכה לצאת להפגנה

שמתקיימת מול הכנסת, וכאשר היושבת-ראש תתפנה, אני מבקשת שתצאי. ההפגנה



היא של עולים חדשים שהגיעו מעכו לכאן. עכו היא עיר מיוחדת, לא רק בגלל

המיקום אלא בגלל שלא היתה שם בגיה ציבורית וגם לא היו עודפי דירות,

ואנשים שם נמצאים במצוקה רבה. הם מגיעים לכאן יחד עם נציגי העירייה,

ואני חושבת שאנחנו חסרי יכולת, או אנחנו בדיבורים חזקים מאוד, אבל אני

חושבת שלעכו צריכים לעזור במיוחד. אני מאמינה ששר הקליטה או מישהו

מלשכתו צופה בישיבת ועדת העליה והקליטה, ואם לא, אני מבקשת ממך שתתקשרי

לשם כי הם חייבים להיות בהפגנה הזאת ולתת תשובה גם לעכו וגם לערים

אחרות.

היו"ר נעמי בלומנטל; אין ספק. אני מקווה שבתקציב הנוכחי יש מענה

מטויים למגורים לעולים חדשים.
סופה לנדבר
כן, אבל אני חושבת שיש שם חלק גדול שהוא לא

נכון, אבל אני לא חושבת שעכשיו צריך לדבר על

זה. אני חושבת שפה צריך להיות דגש על בניה ציבורית והיא חייבת להיות.

ההבטחה של שר הקליטה מלפני כמה שנים, ושל נתן שרנטקי, היתה בניה

ציבורית, ואני לא מורידה אחריות מהממשלה הזאת עם כל הבעיות של התקציב.

זו הדרישה שלנו.

היו"ר נעמי בלומנטל; אנחנו דנו במחטור במגורים.
סופה לנדבר
אנחנו דנים, אבל המצב נשאר כמות שהוא.

היו"ר נעמי בלומנטל; דנו וגם אמרנו שלא נמצא לזה מענה בעתיד

הקרוב ויש לנו את הישובים, יש את עכו, את

כרמיאל, את אשדוד, את נצרת, ואנחנו יודעים שיש.
סופה לנדבר
אבל כנראה שהמים מגיעים למקום מטויים, הם

מגיעים לירושלים. מאחר ואני לעתים קרובות

מבקרת בצפון, ובמיוחד בעכו, אני רואה שהמצוקה שם היא כזאת שאין לה כלל

פתרון. אני אומרת שאם היו עודפים או היו כמה דירות שהשתחררו בזמן

מטויים, דירות של "עמיגור" ו"עמידר", בעכו כמעט ולא נשארו דירות ומשנת

1990 הם במצוקה רבה.
מרינה סולודקין
אני חושבת שזה מאוד טוב וחשוב שהוועדה שלנו

מטפלת במורשת של עדות וקהילות יהודיות מכל

היבשות. העניין של העדה הקראית מוכר לי, כיוון שנולדתי וחונכתי

בברית-המועצות, ואני גם מכירה את ההיטטוריה המפוארת של הקהילה היהודית,

ולהפתעתי אני רואה שבארץ העדה לא כל כך מוכרת. בברית-המועצות היה זמן

ללמוד, גם בתולדות ברית-המועצות, והיו קטעים על הקהילה היהודית הקראית.

כאן לא שומעים הרבה וגם לא חושבים במונחים של עליה וקליטה. אני בטוחה

שיש יותר מ-50 אלף בשטח של ברית-המועצות לשעבר. מורשת חשובה וגם אם

אנחנו עדיין בעידן של ציונות, אנחנו צריכים לחשוב שכולם חייבים לחיות

כאן.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נפנה גם לטוכנות, כי אנחנו לא רואים

שיש איזו שהיא מגמה לפעול למען העלאת בני

העדה הקראית מברית-המועצות לשעבר ארצה. אני לא יודעת אם אתם יודעים על

איזה שהן מגמות בכיוון הזה.



יוסף אלגמיל; הסוכנות לא פועלת במאומה בנושא הזה, כי אין

פה את שיתוף הפעולה בין הסוכנות לבין

הקהילה. לנו יש מידע רב על בני קהילה, על ריכוזים בחבר העמים, שהם באמת

רוצים לעלות, אבל הם מחפשים את נציגות הקהילה שתבוא ותדבר איתם או תדבר

על לבם שאכן ישנה פה קהילה והם לא יתמעטו בתוך העם היהודי.

מרינה סולודוקין; אני חושבת שהיום תהיה לי שיחה מאוד רצינית

עם שר הקליטה, כיוון שמאוד חבל שלא הגיעו

נציגי משרד הקליטה. אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על כך שאנחנו ניזום

את התהליך ואת כל הצעדים שאנחנו יכולים לעשות במשרד העליה והקליטה

ובמשרד הדתות, כדי שיהיה איזה שהוא מקום שחושבים על קהילה קטנה אבל

מאוד חשובה לכל ההיסטוריה המפוארת של העם היהודי.
היו"ר נעמי בלומנטל
נמצא כאן מר שלמה סגל, עוזר מחקר מטעם המכון

הישראלי לדמוקרטיה, ואני רוצה להודות לך על

כל העבודה שאתה עושה וגם על חומר הרקע שהכנת לחברי הוועדה באשר לעדה

הקראית.

מכיוון שנותר לנו עוד מעט זמן, הייתי רוצה לשמוע מכם גם על בני הקהילה

שעדיין נמצאים בארצות השונות, והאם יש מגמות של עליה לארץ. קיבלתי את

החומר שלכם, ואולי תספרו לכלל הציבור לגבי הקהילות השונות נמצאות

בארצות-הברית, במקומות אחרים, ומה הנתונים שידועים לכם.

יוסח דביר; אני אתייחס לנקודה אחת ואחר-כך הרב אלגמיל

ידבר על שאר בני הקהילה בארצות השונות.

אני פניתי למר אברהם בורג, כבר לפני כמה שנים, כולל תזכורות, בקשר

לעליה מרוסיה ובני הקהילה משם, ולצערי הרב אפילו לפגוש אותנו, לא

קיבלנו מענה בנקודה הזאת. פנינו בנקודה הזאת גם לשר הקליטה לשעבר ולא

היתה שום התייחסות. אני רוצה לומר שאיפה שלא היו בני הקהילה - אם זה

ברוסיה, אם זה במצרים, אם זה בתקופת המנדט או בכל מדינה אחרת - התייחסו

במלוא הכבוד וההערכה לבני הקהילה כעדה ישרה ונאמנה שרוצה לחיות את חייה

בשלום ובכבוד. לצערי הרב פה בארץ-ישראל לא פעם אנחנו נתקלים באדישות

וביחס מזלזל, וחבל מאוד שזה קורה כך.

היו"ר נעמי בלומנטל; אותם בני עדה קראית שנמצאים בברית-המועצות,

ברחבי ברית-המועצות לשעבר, שגם חברת הכנסת

סולודקין מדברת עליהם, יש לכם קשר איתם? יש לכם נתונים ומספרים? האם הם

רוצים לעלות לישראלי
יוסח אלגמיל
למעשה קיימות כמה קהילות היום של יהודים

קראים בתפוצות העולם.

בארצות-הברית - שיקגו, סן-פרנציסקו - נמצאים היום קהילות שיצאו בחלקן

ממצרים בשנת 1970, עם הגירוש של נאצר, בהתערבותו של נשיא ארצות-הברית

קנדי, כשהוא ביקש להעלות את היהודים, לאחר שהוכרו כאסירי ציון במשך

שלוש שנים שהיו בכלא. ישנה היום קהילה די גדולה בסן-פרנציסקו עם

בית-כנסת מפואר, מנוזלים את כל חייהם הקהילתיים עם מתן שירותים דתיים

ועזרה מבני הקהילה פה בארץ.



בצרפת ישנה קהילה מעורבת בפאריס ובמרסיי, שחלק מהקהילה הוא יוצאי מצרים

וחלק מהקהילה, שהגיע מוינה ישירות ומפולין, לאחר מלחמת העולם השנייה.

הקהילה הזו משתפת פעולה גם שם ביחד וגם בשיתוף פעולה עם הקהילה, כאשר

נציג מטעם הקהילה או רב מגיע לכל מאורע או כל חג דתי כדי לקיים את

התפילה בהתאם למסורת היהודית הקראית שם.

כמובן שישנן עוד קהילות בתורכיה, שהן שרידי קהילה מרוסיה, קרים,

גוזלוב, וילנה, שהגיעו לתורכיה, והיה להם מרכז די גדול בילאטה, שהגיע

גם לתורכיה בקרקיי, ולאחר מגיפה שהיתה שם בסוף המאה ה-18, נכחדו רוב

היהודים הקראים בגלל אותה מגיפה שהיתה, והחלק המועט שנשאר עבר לחזקיי,

שזה בתוך איזור יהודי שבו קיים היום בית-כנסת מפואר, אבל הוא איננו

מתופעל בגלל מיעוט התושבים שקיימים שם.

יש לנו עוד קהילה בשוויץ, שהיא קהילה פעילה, קהילה ענפה עם קשרים בארץ.

ישנם עוד כאלה שפזורים בכל מיני מקומות בעולם.

אנחנו רוצים לשים את הדגש על יהדות חבר העמים, היהודים הקראים שנמצאים

שם, שהיום ישנה התעוררות, ישנה התכתבות בין הקראים שנמצאים שם לקהילה,

והם מבקשים את העזרה שלנו ואת הסיוע שלנו, אבל אין ידינו יכולה להושיע

בנושא הזה.

כאן אנו פונים בבקשה למצוא את הדרכים כיצד להגיע אליהם ולגאול חלק

מהקהילה הזאת.

היו"ר נעמי בלומנטל; הם מעוניינים לבוא לארץ.
יוסף אלגמיל
הם מעוניינים לבוא.
היו"ר נעמי בלומנטל
בכמה מדובר ובאילו מקומות?

יוסף אלגמיל; יש בקייב, בוילנה, בקרים, במוסקבה,

ביפפטוריה, אודיסה ובכל מיני מקומות שונים.
מרינה סולידקין
יש קהילות גם ברפובליקות של מרכז אסיה.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מציעה שנפנה לסוכנות בעניין הזה ונביא

זאת לתשומת לבם. אולי נבקש שיהיה שליח מיוחד

שיהיה בקשר הן עם בני העדה כאן, עם הרב אלגמיל, והן עם האנשים שם.

אנחנו שומעים על יהודים שנמצאים שם, בני העדה הקראית רוצים לעלות לארץ,

ואף אחד לא מתעניין בהם. זה פשוט אבסורד. אני עוד לא שמעתי על דבר כזה.

הסוכנות אומרת שזה לא מעניין אותה. זה מדהים.

יוסח אלגמיל; יש לי פה צילום של מכתב של קהילה מקייב, שהם

מתארגנים ויש להם היום דתית והם רוצים את

הקשר שלנו. המכתב הזה כולו ברוסית, ובו הם מונים כמה ספרים שיש להם והם

שומרים על המסורת היהודית הקראית. כך שזה אחד המכתבים שהיום מתחילים

כבר להגיע ולהוות את הקשר לקיום חיי קהילה ולחזור למורשת היהדות הקראית

שנבצרה מאיתם מלקיימה.



היו"ר נעמי בלומנטל; מהנתונים שקיבלתי מכם, אנחנו מדברים על
ארצות-הברית
קליפורניה - כ-400. ניו-יורק -

200. בוסטון - 150. סן-פרנציסקו ומדינות אחרות - כ-500. שיקגו - 250.

בכמה אתם מעריכים את היהודים שנמצאים היום בברית-המועצות לשעבר?

יוסף אלגמיל; יש הערכה של 70 אלף בערך, למרות שאנחנו לא

מתפקדים כי זה נוגד את התורה ואת ההלכה. זו

לא הערכה גסה אלא זו הערכה כמעט מדוייקת שניתנה על-ידי פרופסור זנד

שביקר בברית-המועצות ובדק את הנושא הזה.

מרינה סולודקין; הוא באמת בקי מאוד בעניינים האלה.

יוסף אלגמיל; היום מוציאים ספרי היסטוריה ואינציקלופדיה

קראית, כולל מילון קראי-רוסי שיצא ב-5,000

עותקים בשלוש מהדורות. היום מנסים להבליט את ההיסטוריה היהודית הקראית

והשתייכותה לעם ישראל וליהודים עצמם, נגד כל האינפורמציה שמקבלים

שהקראים עמדו נגד היהודים או שיתפו פעולה עם הנאצים.

היו"ר נעמי בלומנטל; יש שמועות כאלה?

יוסף אלגמיל; יש שמועות כאלה והן ממש מבזות את הקהילה

הקראית.

מרינה סולודקין; אלה הם מיתוסים של סטאלין. כדי לגרש אותם

מקרים, היו צריכים להמציא סיפורים. לכן זה

כתם על כל הקהילה, אבל זה לא רק נגד העדה הקראית אלא זה גם נגד הטטארים

ועוד כמה עדות שחיות שם. זה שקר מוחלט וגס.

יוסח אלגמיל; אנחנו מאוד שמחים לשמוע שזה היה סיפור, אבל

היום זה מתממש בארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש תלונות כאלה שהיה שיתוף פעולה כזה?
יוסף אלגמיל
לנו יש תלונות נגד ספרי ההיסטוריה שכותבים

ומלמדים את הילדים גם בבתי-ספר ממלכתיים וגם

בתיכון, ואלה הם דברים שאנחנו מוחים עליהם נגד שר הדתות, אבל לצערנו הם

קיימים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה מלמדים שם? מה כתוב שם?
יוסף דובר
בנושא הזה, כמו שאמרתי, הסילופים הם מעל

ומעבר להגיון אפילו. אומרים לדוגמה שאנחנו

תולים את התפילין על הקיר בבית-הכנסת, בו בזמן שאין לנו תפילין בכלל.

אנחנו לא מניחים תפילין. כפי שאמרתי, אנחנו מקבלים את הדברים יותר כדי

להבין את דברי התורה ולקיים אותם בכל מקום ובכל עת. "שיהיו לטוטפות בין

עיניך וקשרת אותם לאות על ידיך", הכוונה שהם יהיו בתוכנו, בראשנו,

יודעים אותם ומשתמשים בהם בכל מקום ובכל עת, ובכל מקום שאנחנו נמצאים.

אנחנו לא מניחים תפילין, אז הולכים ואומרים שאנחנו תולים את התפילין על

הקיר.



אומרים שאנחנו לא כותבים שום דבר על המצבות. אומרים שהרבנים שלנו

הולכים ללא כיסוי ראש, ועוד כהנה וכהנה דברים שאין להם שהר בכלל.

אומרים שאנחנו נוהגים כמו המוסלמים ומשתחווים כמו המוסלמים, בו בזמן

שהיהדות השורשית, היא היהדות הקראית, ואחר-כך באו המוסלמים, באו

הנוצרים ובאו העדות האהרות. לא אנחנו לקחנו מהם, אלא להיפך, אחרים לקחו

מאיתנו את המנהגים, והמנהגים האלה הם לא המצאה קראית אלא הם היו קיימים

בעבר בעם ישראל. ישנן עדות שלמות שהתפללו ללא נעליים כמו התימנים, כמו

הפרסים ואחרים. ככל שאנחנו חוזרים אחורה, נראה את האתיופים לדוגמה, שלא

חגגו את חג החנוכה, כי בעבר הדברים האלה לא היו קיימים. הדברים התפתחו

אחרי זה. כך שאנחנו עדיין שומרים על היהדות המקורית השורשית ואנחנו לא

מבקשים מאף אחד או מחייבים אף אחד לנהוג כמונו. אין אצלנו גיור, אנחנו

לא מעוניינים להשפיע על אף אחד, אלא פשוט תנו לנו לחיות את חיינו כמו

שחיו אבותינו מימים ימימה.

היו"ר נעמי בלומנטל; היו האשמות שהיה שיתוף פעולה עם הנאצים?

יוסח אלגמיל; כן. שהקראים שיתפו פעולה עם הנאצים. זה

מופיע בספרי לימוד אצלנו בארץ.
מרינה סולודקין
זה לא יאומן. אלה הם שקרים.
יוסף אלגמיל
זה מה שנלמד בבתי-הספר.

היו"ר נעמי בלומנטל; תוכלו להביא לנו אונ הציטוטים האלה?

יוסח אלגמיל; בהחלט.

יוסף דבירי, אנחנו לא יודעים את המציאות ואף אחד לא היה

במקום אותם אנשים, ושאף אחד לא יתנסה במה

שקרה שם. אני אומר שההיסטוריה מלמדת שהרבה יהודים מכורח המציאות נאלצו

או שיתפו פעולה עם הנאצים, ואף אחד לא הולך ומזכיר את זה. אם היה מקרה

אחד או שניים - ואני לא יודע, אין לי שום עדויות על. כך - אבל ללכת וכל

הזמן להטיח את זה?

אני רוצה לומר לך שבאים אנשים ומבקרים, ובין השאר אני נותן להם הסברה,

ואז הם אומרים לי שהקראים עשו כך וכך. אני אומר להם, על-סמך מה אתה

אומר? אז גם כן, אין להם שום ביסוס, אבל זו הדעה הרווחת, כי כך יודעים

שהקראים כביכול התבדלו מאחיהם, אבל הם לא התבדלו מבחינה חברתית ולא

מבחינה אחרת, אלא פשוט היו להם מנהגים דתיים אחרים.
שלמת סגל
כנראה טפלו עליהם את השקר הזה. הקראים לא

נטבחו על-ידי הנאצים?
יוסף אלגמיל
הם נטבחו על-ידי הנאצים וישנו מחקר רצינו

מאוד על-ידי ון גרין שעשה את המחקר הזה והלך

ובדק בגרמניה את כל המסמכים והוכיח מעל לכל ספק שאכן היהודים נכחדו

והיהודים הושמדו. עובדה שישנו ספר שבו כתוב במפורש שהיהודים הקראים

הלכו ואמרו דמנו כדמכם, יחד נמות למען עם ישראל, ויחד ניגאל למען גאולת

ישראל. כך שהנאצים לא הבדילו בין דם לדם, ועובדה שנטבחו בכמה קהילות

ונכחדו.



שלמה סגל; אני קראתי אחרת, אבל אני מקבל.

באינציקלופדיה העברית בערך הקראים כתוב

בפירוש שהנאצים לא ראו בקראים יהודים, כי הם מסתכלים מבחינה גזעית ולא

מבחינה דתית, וחם החליטו שהקראים אינם יהודים ולכן לא רדפו אותם. אני

מקבל את התיקון שלך.

יוסף אלגמיל; שוב, האינפורמציה הזו מוטעית.

מרינה סולודקין; זה אפילו לא חשוב עכשיו כיוון שזה חלק של

העם היהודי.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני מציעה שתביאו לי את אותם קטעים כדי

להפריד אותם ולהוציא אותם מספרי ההיסטוריה,

כדי שהשקרים לא ימשיכו להיות בספרי הלימוד.

מר יואל לביא, ראש עיריית רמלה. אני מבינה שאצלך קהילה רחבה של בני

העדה הקראית והייתי רוצה לשמוע מה אתם כעירייה מסייעים ואיך אתם רואים

את הקהילה. האם הם גרים ביחד, האם הם לא גרים ביחד, מה לגבי בית-הכנסת.

אנחנו מדברים על מרכז מורשת, והאם לצורך זה אפשר לאתר איזה שהוא

מקום.

יואל לניא; אני לא יודע מה הספיק הרב ד"ר אלגמיל לתאר

בפניכם על הפעילות של העדה הקראית ברמלה,

אבל אם אני לא טועה מדובר ב-570 משפחות, שלהן יש שני בתי-כנסת, כאשר

אחד מהם הוא בתוך המרכז הרוחני שלהם, ששם הם רוצים להקים את האנדרטה

לזיכרם של חללי העדה, וגם מכון מורשת. אני שמעתי את הרעיון בכינוסה של

העמותה שבראשה עומד הרב אלגמיל, תמכתי ברעיון הזה כי אני חושב שצריך

לעשות זאת. יש תוכנית והיא היתה צריכה להיות מוצגת בפני מהנדס העיר כדי

שנקדם את העניין הזה של האנדרטה.

אני יודעת שהוועדה איננה מתקצבת, אבל היא יכולה להשפיע. יש פה חדר עגול

שעוד מעט אני נכנס אליו, שם יושבים ראשי הערים עם ראש-הממשלה ושם נדבר

על תקציבים. אני מקווה שיימצאו תקציבים לצרכים של כולנו.

היו"ר נעמי בלומנטל; לגבי מרכז מורשת, אני חושבת שיש הסכמה

כללית. לגבי האנדרטה, אנחנו פנינו למועצה

לאתרי הנצחה והם אמרו שאין אצלם קריטריון לפי בני העדה. זאת אומרת,

כשאנחנו בודקים, אנחנו רואים שיש חללים שהם תושבי רמלה, יש בתי-ספר

שמנציחים את הבוגרים שלהם. אנחנו לא מוצאים אנדרטאות לפי עדות שונות,

ואין נטיח כרגע במועצה לאתרי הנצחה להקים איזו שהיא אנדרטה כזאת. אני

לא בטוחה שתמצא אוזן קשבת. אני גם לא בטוחה שמבחינת מדיניות זה נכון,

ואולי צריך למצוא נוסח אחר או דרך אחרת.

לגבי מרכז מורשת, אני מאוד תומכת, אבל לגבי אנדרטה, אני לא בטוחה שזו

הדרך הנכונה.

יואל לביא; יכול להיות שאין גופים ציבוריים שמתקצבים

הקמת אנדרטאות ומכונים למורשת, אבל לעמותה

יש את הכושר לגייס כספים, ולנו כאנשי ציבור יש ודאי את היכולת לנסות

ולתמוך בפעילותה של העמותה למען גיוס הכספים. אני חושב שבפניית



יושבת-ראש ועדת הקליטה ועוד חברי כנסת נוספים שנצליח לגייס לטובת הנושא

הזה, אני חושב שאפשר יהיה לגייס.

היו"ר נעמי בלומנטל; אני פשוט עשיתי הפרדה בין מרכז מורשת, שאני

מאוד מחייבת ואני חושבת שזה יהיה גס טוב וגם

יפה. לגבי האנדרטה, אנשי המועצה לאתרי הנצחה לא יכלו להגיע לכאן, אבל

אנחנו יצרנו איתם קשר והם אמרו שאין נטיה, לפחות בשלב הזה, שיהיה אתר

הנצחה שקשור בעדה מסויימת. העליתי את זה בפני מנהיגי העדה.

יואל לביא; מרכז רוחני בלי אתר מורשת ובלי אנדרטה, הוא

לא חסר? מה זה חינוך? חלק ממנו זה מורשת,

מורשת של אנשים שהקריבו את חייהם למען זה שאנחנו נמשיך להתדיין כאן.

היו"ר נעמי בלומנטל; זאת אומרת, אם יש מרכז מורשת, אתה חושב

שהאנדרטה היא חלק.
יואל לביא
בוודאי. זה מקום שמקיימים בו את הטקסים.

יוסף דובר; זה כמו פינת הנצחה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני לא יודעת מי מתקצב את המועצה לאתרי

הנצחה, אם יש תקציב ממשלתי לזה או שהכל הוא

מכספי תרומות. אם זה הכל תרומות, אין הבדל גדול, אבל אם יש תקציב

ממשלתי, אני מציעה שנקיים פגישה.

יואל לביא; יש במשרד הביטחון את האגף להנצחת החייל.
היו"ר נעמי בלומנטל
בדיוק. צריך לקיים איתם ישיבה, להזמין אותך

ואת אנשי הקהילה, כדי לראות מה המגמה שלהם,

כי לפי התשובות שקיבלנו מהם, לא תהיה להם מגמה לתקצב אנדרטה נפרדת לבני

העדה. את הדבר הזה צריך להבהיר, לראות אם אנחנו הולכים לכאן או לכאן

בעניין הזה. אני אומרת שלא כך לגבי מרכז מורשת.

יואל לביא; אם מתקצבים במקום כלשהו איזה שהוא אתר

הנצחה, צריך למצוא את הדרך שלא תהיה אפליה

גם בתחום הזה של ההנצחה. אם מתוקצב מקום כלשהו, ולא משנה על איזה בסיס

הוא. אם זה אתר שהוא לא לאומי ממלכתי אחיד לכולם, באותו רגע נפתח הפרץ

ונמצא הסדק לזה שיממנו ויתקצבו גם את האתר מורשת.

היו"ר נעמי בלומנטל; ללא ספק. אני פשוט העליתי שאלה ערכית. הבנתי

שעד היום כמובן יכלו להקים אנדרטה שמית, אבל

לא אנדרטה לפי עדות. אני לא יודעת אם זה טוב או לא טוב. יש לנו למשל את

בני העדה האתיופית, והשאלה היא האם תהיה אנדרטה נפרדת לבני העדה

האתיופית, האם תהיה אנדרטה נפרדת לבני העדה התימנית וכוי. כאן יש פניה

שהיא מעט שונה והיא חורגת מהדפוסים שהם נהוגים אצלם.

אני מציעה, מעבר לדברים אחרים שאנחנו נטפל בהם, שאנחנו נקיים ישיבה יחד

איתכם, עם משרד הביטחון, עם ראש העיר, כדי לראות האם אנחנו יכולים

לעשות. איזו שהיא פריצה, האם אנחנו מעוניינים בזה בכלל.
יוסף אלגמיל
אני חושב שהשם המתאים ביותר, אולי במסגרת

המורשת של היהדות הקראית, זה פינת הנצחה

שהיא כוללת גינון מתאים, פינת ישיבה, שאנשים יכולים לשבת ולהתייחד.

היו"ר נעמי בלומנטל; נכון. אני גם חושבת כך.
יואל לביא
אנחנו מכירים מרכזי מורשת על-בסיס קהילתי.
היו"ר נעמי בלומנטל
בהחלט. אנחנו מעודדים את זה. ועדת העליה

והקליטה די מובילה קונטפט שונה ממה שהיה

כאשר אנחנו היינו ילדים. אנחנו תמיד דיברנו על הישראלי האולטימטיבי

וחשבנו שכולם צריכים להיות כמו הישראלי היפה, הקומזיץ, השירה, השירה

הרוסית שהיתה אז ודברים כאלה.

יואל לביא; את מכריזה עכשיו שהפסקנו את זה?

היו"ר נעמי בלומנטל; כן. הישראלי האולטימטיבי חדל. הגישה שלנו

השתנתה מעט במובן הזה שלמדנו משגיאות העבר.

במיוחד אני חושבת זה קרה עם היהודים שעלו ממרוקו, מצפון אפריקה, שבאנו

ובעצם הכחשנו להם את השירה שלהם, את התרבות שלהם, את כל המורשת שלהם

ואמרנו להם לבוא ולהיות ישראלים. היום אנחנו נעשים יותר מרוקאים

ממרוקאים, שרים את השירים, שומעים את המוזיקה ופתאום אנחנו רואים כמ זה

יפה. אנחנו מכים על חטא. לכן לגבי העליות החדשות שמגיעות היום, בכל

אופן זאת המגמה שלנו, שאנחנו באים ואומרים שאנחנו מכבדים, אנחנו רוצים

ללמוד, אנחנו רוצים לשמוע, אנחנו רוצים מצד שני התערות שלהם בתוכנו,

אבל שנכבד ונלמד את המסורת שלהם ולא ניתן למשל לילדים שלהם להתכחש

למורשת אבותיהם. היום אנחנו מעודדים שילדים ידברו עם ההורים בשפה שלהם,

כדי שלא יהיה הנתק שגורם לכך שאנחנו רואים ילדים מסתובבים ברחובות כשהם

בנתק מהמשפחות שלהם, בין השאר כי הם לא מדברים באותה שפה.

אנחנו נסיים את הישיבה. אני רוצה מאוד להודות לכם שבאתם. אנחנו בהחלט

מאוד מעריכים ומוקירים את כל מה שאתם עושים. מצידנו, על אף העובדה שלא

הגיעו לכאן נציגי הממשלה, מלבד משרד הפנים, עיריית רמלה, משרד האוצר,

אבל כל שאר המשרדים שנוגעים ישירות לבעיות שהעליתם ולצרכים שקיימים

לעדה, איש לא הגיע. אני חוזרת ואומרת שאני רואה את זה בחומרה כי לא

יתכן מצב כזה ואני אפעל יחד עם יושב-ראש הכנסת כדי לבדוק מה ניתן לעשות

על-מנת להוקיע את התופעה הזאת שהם לא הופיעו כאן.

אני מאוד מקווה שזה לא מבטא איזו שהיא עמדה של זלזול בכם, ואם יהיה

צורך, אנחנו נקיים ישיבה נוספת.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;12

קוד המקור של הנתונים