ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/12/1997

הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ט' בכסלו התשנ"ח (8 בדצמבר 1997). שעה 09:30

נכחו;
חברי הוועדה
נעמי בלומנטל - היו"ר

רומן ברונפמן- משקיף

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

יורי שטרן - משקיף

יוסי שריד
מוזמנים
חבר-הכנסת עמנואל זיסמן

יהושע שי - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד גודובסקי - המשרד לקליטת עלייה

עו"ד רות הורן - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד ג'ודי וסרמן- סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

אורה יוגב - מחלקה לאסירי ציון, המוסד לביטוח לאומי

שלמה כהן - סמנכ"ל מחקר ותכנון, " " "

רבקה פריאור - מנהלת מחקר, המוסד לביטוח לאומי

יועצת משפטית
לוועדה
אתי בנדלר
מזכירת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
עפרה הירשפלד
סדר-היום
הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון),

התשנ"ו-1996, מאת חבר-הכנסת עמנואל זיסמן.



הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון). התשנ"ו-1996
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את הישיבה.

בדיון הקודם נשארה לנו שאלה משמעותית פתוחה לגבי הגבלת הגיל, כן או לא, של

אסירי ציון. האם הגיל יהיה פקטור, האם מגיל מסוים מתחילים לקבל את הקצבה, או

להתחשב בגורם הגיל.

אני ביקשתי להביא לנו נתונים על כמה אנשים מדובר.
שלמה כהן
לנו יש מידע, כמובן, אך ורק לגבי הנכים שמקבלים גמלה מהביטוח הלאומי. דוד

גודובסקי ממשרד הקליטה אמר שיש עוד 700 - 800 מקרים שאינם נכים.

היו"ר נעמי בלומנטל;

היתה לנו בעיה של הגבלת הגיל לגבי אלה שאינם נכים. אני מדברת עכשיו על אסירי

ציון. נניח שהם מקבלים את הקצבה שאנחנו מדברים בה, מגיל 45 לנשים, למשל, או שלא

תהיה הגבלה של גיל. הנטייה של רוב חברי הוועדה היתה שכן תהיה הגבלת גיל, ורק

מגיל מסוים יתחילו לקבל את הקצבה. אבל אז התברר שמדובר במספר מאד נמוך של אנשים.

מה שיקרה הוא שדווקא הקבוצה של הצעירים יותר הם יוצאי אתיופיה, ואז ייצא שהחוק

יהיה תקף ליוצאי ברית-המועצות לשעבר, וליוצאי אתיופיה הוא לא יהיה תקף כי רובם

צעירים יותר.

אני רוצה להסביר לחבר-הכנסת שריד שזאת קצבה יוצאת-דופן מבחינת האוכלוסיה, כי

בדרך-כלל מקבל קצבה מהביטוח הלאומי רק מי שנכה או מי שהגיע לגיל מסוים, משפחות

הד-הוריות, מישהו שבמצוקה. כאן אנחנו מדברים על אסירי ציון, שבתוקף היותם אסירי

ציון הם יתחילו לקבל קצבה. אנחנו הכנסנו לחוק מבחן הכנסה, שהתקבל על דעת הוועדה.

עלה גם דבר נוסף. נניח הגיע אדם שנחשב אסיר ציון, אבל הוא בן 30. זה נראה

לנו לא הגיוני. ואז הביאו לנו דוגמה של בחורה צעירה מאיראן שנחשבת אסירת ציון.

היא עברה עינויים ומצבה הנפשי לא טוב. אם נגביל את הגיל, היא לא תקבל קצבה.

אנחנו צריכים לקבל עוד נתונים. נאמר לנו בישיבה הקודמת שאם נעשה מגבלת גיל,

אלה מעל גיל 45 הם יוצאי ברית-המועצות לשעבר, ואילו הצעירים יותר הם יוצאי

אתיופיה, ולכן ייצא כאילו אנחנו מפלים לרעה את יוצאי אתיופיה.

דיברנו עם חברי הוועדה שהיו כאן וסוכם שכל אחד יחשוב, כי קשה להגיד בכל גיל.

לכן אנחנו מחכים לשמוע על כמה אנשים מדובר. אני חושבת שבסך-הכל מדובר על בודדים.
שלמה כהן
על-סמך הנתונים שיש בידינו לגבי הנכים, ובהנחה שההתערבות לגבי אלה שאינם נכים

לא סוטה באופן משמעותי, עד גיל 45 יש לנו בסך-הכל 34 מקרים מתוך 664, שזה 5%

בערך. ונניח שהמספר יהיה יותר גבוה, אנחנו צריכים לזכור שאם הם לא זכאים לקבל את

הקצבה הזאת, והם זכאים להבטחת הכנסה, זאת בעצם קצבת סעד, אז למה לא לקבל את זה

בדרך היותר מכובדת?
אתי בנדלר
זאת ההתלבטות שהיתה בישיבה הקודמת, שמבחן ההכנסה מותנה גם במבחן תעסוקה, וכאן

אין מבחן תעסוקה. אומר מר כהן, מאידך גיסא, בשביל קצבה כזאת נמוכה, איש שיש לו

פוטנציאל עבודה לא יישב בבית. אם כך, אפשר לומר את זה לגבי כל מי שהוא במצב

כלכלי קשה שצריך לחיות מקצבה נמוכה.
עו"ד רות הורן
אולי את הענין הזה צריך לשים לרגע בצד ולראות הלאה איזה עוד הצעות יהיו. כי

בהצעת החוק הפרטית רצו לתת לגיל המבוגר הרבה מאד גמלאות נוספות, ואז צריך לראות

את המכלול, ואני לא בטוחה שזה נעשה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נכון. רק רציתי לומר היכן אנחנו מצויים. אנחנו יכולים לדחות את ההחלטה לגבי

הגיל לישיבה הבאה, כי אנחנו נקיים כמה ישיבות מהירות כדי להתקדם עם החוק.

יורי שטרן;

בישיבה הקודמת לא שמתי לב. מדובר בהפרדה והבדלה בין יחיד לבן זוג מבחינת

גובה הקצבה, אנחנו מדברים על קצבה שהיא שונה מקצבת זקנה. פה מדובר בתגמול עבור

פעילות, הכרה בפעילות. אני לא חושב שצריכה להיות פה הפרדה בין יחיד לבין זוג. אם

זה זוג פעילים, אז יש להם שתי קצבאות, או תחליטו שזוג מקבל קצבה וחצי. אבל זה

שיחיד במבחן ההכנסה שלו הוא עד גובה של שני-שלישים מהמשכורת הממוצעת, לא נראה לי

סביר ומוצלח. אני חושב שהתגמול הוא תגמול אינדיבידואלי, אישי, והוא צריך להתיחס

למשכורת ממוצעת כפי שהיא ליחיד, וכך ייקבע. כי זה לא דומה לקצבאות אחרות שהן

קצבאות או זוגיות או ליחיד.
עו"ד רות הורן
בכל המערכות של הביטוח הסוציאלי כשמדברים על מבחני הכנסה או על אנשים שיש להם

אובדן כושר, מסתכלים על הצרכים של התא המשפחתי ולא של האיש הבודד. הצרכים של התא

המשפחתי שונים באופן מהותי, ואם אנחנו מרכיבים איזו שהיא גמלה או איזה שהוא תגמול
בהתאם לצרכים, זה יהיה לא הגיוני אם נגיד
אני רואה רק אותך, אבל אני לא רואה

שיש עוד שני ילדים שתלויים בך, כי אז לא עשיתי דבר.

אם אנחנו נותנים תגמול שהוא מנותק מן השאלות האלה של צרכים, אז אפשר אולי

לעשות משהו, אבל כשאנחנו בוחנים צריכים, אין בזה שום היגיון.

סופה לנדבר;

כן, אבל יש פה היגיון שאנהנו נותנים לו פיצוי על מה שהוא עבר.
עו"ד רות הורן
כפי שראיתם בשיטה שהצענו, יש לנכים מרכיב של תגמול שלא תלוי בהכנסות שלו והוא

לא מביא בחשבון שאלות נוספות. אבל אותו מרכיב בתגמול שבוחן את ההכנסות, מוכרח

להסתכל על הצרכים של האיש, כי אחרת נעשה דבר משונה. התוצאה תהיה לא נכונה.

אתי בנדלר;

מבחן ההכנסה הוא גם כן מבחן משפחתי, אבל הוא שונה ממה שחבר-הכנסת שטרן אמר.

זה לא שני-שלישים מהשכר הממוצע. כדאי שתתיחסי לנושא הזה.
עו"ד רות הורן
יש התגמול החודשי הרגיל שהיה גם קודם ועכשיו אולי קצת שיפרנו את המידרוג,

והוא ניתן לנכה בהתאם לנכות שלו. זה לא קשור להרכב המשפחה.
היו"ר נעמי בלומנטל
גם אם בני זוג הם נכים, כל אחד מקבל את המגיע לו בלי לעשות שום מבחן הכנסה.

עו"ד רות הורן;

בנוסף הצענו תגמול שמותנה בהכנסות של התא המשפחתי. אם לתא המשפחתי יש הכנסה

נמוכה, התגמול גדל בהתאמה, אבל הוא גם גדל בהתאמה לגודל התא המשפחתי, משום

שהצרכים פה שונים.
סופה לנדבר
אבל אם בן הזוג לא היה אסיר ציון, ההיגיון אומר שהוא לא צריך - - -
עו"ד רות הורן
עדיין הצרכים של התא המשפחתי יהיו אותם צרכים, ואם אין לתא המשפחתי הכנסות

מספיקות, אנחנו מבקשים להביא אותו לרמה הנכונה.
יורי שטרן
אם אנחנו לוקחים כבסיס את המשכורת הממוצעת, המשכורת הממוצעת היא של יחיד. אם

אנחנו אומרים שאנחנו עושים פה איזו שהיא פעולה בשביל לתת לאנשים שפעלו שנים רבות

לטובת המפעל הציוני, אנחנו נותנים להם חיים בכבוד, בואו נתיחס למשכורת חממוצעת

כגובה הכנסה במבחן ליחיד ולא לזוג. אם אתם חושבים שלמי שיש בת/בן זוג מגיע יותר,

אז על בסיס של משכורת ממוצעת למעלה ולא על בסיס של משכורת ממוצעת למטה, כפי שזה

הי ום.
עו"ד רות הורן
אם אני מבינה את דבריך, אתה מדבר עכשיו על הרמה שאליה הגענו, ואתה אומר שהרמה

צריכה להיות גבוהה יותר. זה ויכוח מסוג אחר. זאת לא הבעיה.
יוסי שריד
עו"ד הורן טוענת טענה הפוכה, שאם אתה לא לוקח בחשבון את התא המשפחתי, יכול

מאד להיות שאתה תגרום לה עוול.
רומן ברונפמן
אלה שתי סוגיות נפרדות.
יוסי שריד
אלה שתי סוגיות נפרדות. משום שאם אתה נותן לו רק את מה שניתן באופן

אוטומאטי, זה בסדר, אתה נותן לו ברמה הנמוכה. אבל אם אתה לא מביא בחשבון את התא

המשפחתי שלו ואת הצרכים, יכול להיות שאתה מקפח אותו.

יש פה קושי להחזיק את המקל בשני הקצוות. מצד אחד להתיחס אליו כאל פרט, ומצד

שני אתה צריך לקחת בחשבון גם את משפחתו, ואתה יכול להגיע למצב שאתה גורם לו עוול.
יורי שטרן
נכון, יש פה שתי בעיות. האחת, הגובה הבסיסי. אני לא נגד זה שהגובה הבסיסי

יהיה משכורת ממוצעת ליחיד ואז הגובה הנקבע יהיה משכורת וחצי, אבל בוודאי לא כפי

שהוצע - שני-שלישים מהמשכורת ההמוצעת.

המשכורת הממוצעת היא רמת הכנסה שנחשבת להכנסה מכובדת.

אתי בנדלר;

אני רוצה להבין. אתה מציע משכורת ממוצעת, שאז הוא לא יהיה זכאי לגמלה, אם יש

לו הכנסה בגובה המשכורת הממוצעת?

יורי שטרן;

לא. היום הסף למבחן הכנסה נקבע ליחיד כשני-שלישים.

אתי בנדלר;

3,619 שקלים.

יורי שטרן;

אני לא מתנגד לשיטה שבה בן משפחה יקבל 50% יותר מהיחיד, אבל בתנאי שהבסיס

יהיה המשכורת הממוצעת ליחיד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני דווקא מתנגדת למה שאתה אומר.

בואו ננתח את ההצעות השונות שעומדות עכשיו על הפרק. אסיר ציון יחיד, למי

שאינו נכה - הרובריקה האחרונה בעמוד 1.

אתי בנדלר;

זה התגמול שעליו אנחנו מדברים. גמול שמותנה בהכנסה בלבד אינה מותנית בנכות.

עצם היות אדם אסיר ציון, יהיה זכאי לתגמול. מותנה בגיל, או לא מותנה בגיל -

הוועדה טרם החליטה - אבל המבחן היחיד לזכאות יהיה מבחן הכנסות. זאת הטבלה

האחרונה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אם דיברנו על בני זוג, אז בואו נסתכל בעמוד אחריו שמדבר על אסיר ציון שיש לו

בן זוג. בסוף העמוד, למי שאינו נכה. מי שאינו נכה, כאשר הוא יחיד ויש לו 867

ש"ח, הוא יקבל הכנסה 1,376 ש"ח. אם מדובר בשני בני זוג, יש לשער שההכנסה הנמוכה

ביותר לשניים היא 1,300 ש"ח, וביחד הם יקבלו 2,064 ש"ח.

עכשיו אומר חבר-הכנסת יורי שטרן; לא מקובל עלי. אם 1,376 ש"ח זה ליחיד,

משמע אנחנו מדברים על שני בני זוג ששניהם היו אסירי ציון, נכון?
יורי שטרן
לא. אם שניהם היו אסירי ציון, זו סיטואציה אחרת שצריך לחקור אותה. אבל פה

מדובר על הפרדה בין קצבה או תגמול לאסיר ציון שהוא יחיד לעומת אסיר ציון שיש לו

משפחה, בלי להתחשב בהכנסה המשותפת של התא המשפחתי. לכן ההפרדה היא לא בין אסיר

ציון יחיד או זוג ששניהם היו אסירי ציון, אלא אסיר ציון שאיננו בעל משפחה ואסיר-

ציון שהוא בעל משפחה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אתה מדבר על אסיר ציון שאינו נכה ויש לו משפחה.

יורי שטרן;

אני אומר שהסף בחישובים האלה צריך להיות, לדעתי, המשכורת הממוצעת ולא

שני-שלישים, היינו 3,600 ש"ח.

יהושע שי;

למעשה אם נסתכל על אסיר ציון יחיד שנקבעו לו 100% נכות, סך-הכל ההכנסה שלו

תהיה יותר גבוהה מאשר השכר הממוצע. לפי השיטה שלהם אתה לא מקצר. לפי השיטה

שלהם, לדוגמה, מי שתהיה לו גם הכנסה בשקלים וגם התגמול המוצע - - -
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה מדבר על נכה, ואילו אנחנו מדברים עכשיו על מי שאינו נכה.
עו"ד רות הורן
גם לגבי מי שאינו נכה צריך לחבר את שני הסכומים. יש לך כבר הכנסה של 867

שקלים ואנחנו נוסיף 1,376 ש"ח. זה הסל שיעמוד לרשותו כמי שאינו נכה.

אבל אני רוצה שתזכרו שזה לא נגמר בסכום הזה.
יורי שטרן
נכון שאנחנו מדברים בסעיפים חבאים על עוד כמה תוספות, וכולן יחד יכולות

להסתכם בסכום שיעלה על הסף שקבענו. אני רק מציע שהסף ליחיד יהיה המשכורת

הממוצעת במשק ולא פחות מזה.
יהושע שי
הצעת החוק המקורית היתה לתת למי שאינו נכה תוספת של 1,300 ש"ח בחודש, בלי קשר

למבחן ההכנסות שלו. אנחנו מתנגדים לזה באופן עקרוני, אבל את זה נניח לרגע בצד.

למעשה מה שאתה אומר עכשיו, אתה לא רוצה לתת למי שאינו נכה 1,300 ש"ח. אתה

רוצה לתת לו 5,400 ש"ח, שזה בלי שינוי.
יורי שטרן
לא כך. אנחנו נותנים 1,300 ש"ח, או פחות מזה, בתנאי שהוא מגיע או לא מגיע,

עובר או לא עובר את גובה המשכורת הממוצעת במשק.
יהושע שי
אני לא רואה שום הצדקה לעשות מבחן הכנסה כזה.
עמנואל זיסמו
אני לא תומך בהצעה של חבר-הכנסת יורי שטרן. בהזדמנות חגיגית זו שאוסישקין מת

ויש הצעת חוק, אנחנו מפסידים שנה וחצי ורוצים עכשיו לעשות מאמץ עד 1 בינואר

להעביר את ההוק - אני לא מקבל את הגישה הזאת. לפי דעתי אתה מגזים. אני רוצה

לראות את כל הנתונים. אל תהיה מכסימליסט בנושא הזה. אנחנו רוצים להעביר את החוק

ולהפסיק את הסבל שנמשך תקופה ארוכה מאד.



אולי הבטחת דברים לאיזה שהוא ציבור, אבל אני רואה עכשיו לנגד עיני את השיפור

המשמעותי בהוק, ואני לא מציע בהזדמנות זו להעלות דברים אחרים. סליחה שאני אומר

לך את זה, אבל גם בפעם הקודמת אמרתי לך את זה, אלא שעכשיו אני אומר זאת באופן

ברור יותר.

יורי שטרן;

לכן אני לא מקבל את זה.
עמנואל ז יסמן
תהיה פה הצבעה. כי אחרת אנחנו נפסיד את החוק. נגרם נזק גדול בגלל הדברים

האלה. חיכינו גם להגדרה של פעילי עלייה - אני אומר זאת לחבר-הכנסת יוסי שריד כי

הוא היה בישיבה הראשונה - וברוך השם הגענו למצב שהיום יושבת-ראש הוועדה עושה

צעדים נמרצים כדי להתקדם. אבל אם תגזים פה ושם, ניתקל בהתנגדות.

יורי שטרן;

זה לא ענין של הגזמה. אני הייתי זה שהצעתי שהתוספת הזאת תהיה תלויה במבחן

הכנסה. אני הצעתי את זה כמשכורת ממוצעת. אהר-כך קיבלנו הצעה שהסכום יהיה קטן

יותר. בלי ההתערבות שלי לא היה בכלל מבחן הכנסה.

עמנואל ז יסמן;

אני מעריך מאד את הפעילות שלך בנושא החוק, אבל בנקודה הזאת צודקת עו"ד הורן.

אתה צריך לראות את כל התמונה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

נעבור הלאה. היתה לנו בכל-זאת הסכמה. אני מקבלת את דעתו של חבר-הכנסת

זיסמן, בעל ההצעה.

חבר-הכנסת ברונפמן, בבקשה.
רומו ברונפמן
שלוש הצעות קצרות מאד. א. להתקדם עם החוק. ב. לראות את כל המכלול. ג.

להחליט בקשר לגיל.
עו"ד ג'ודי וסרמן
בענין הזה באמת היתה הצעה של חברי הכנסת בישיבה לפני האחרונה לעשות מידרוג

ועשינו את המידרוג כפי שחשבנו, ליחיד ולמי שיש לו בן זוג.

צריך לזכור עוד דבר, חבר-הכנסת שטרן, שלפי הצעת החוק המקורית דובר על תוספת

של 50% מהתגמול העיקרי. זאת אומרת 1,300 שקל, לכולם, בלי מבחן הכנסות. כאן אמנם

עשינו מידרוג כלשהו, אבל אסיר ציון שיש לו בן זוג, אנחנו מציעים לתת לו תוספת של

אלפיים שקל. זאת אומרת, גם הגדלנו את הסכום מ-1,300 שקל למי שיש לו בן זוג,

לאלפיים שקל. יש כאן והרחבה בעצם. בהצעת החוק לא דובר על זה. לכן צריך לראות גם

את הצד הזה. אמנם יש מבחן הכנסות; אבל מי שבאמת אין לו הכנסות לפי מידרוג שקבענו

פה, ומי שיש לו בן זוג יקבל יותר ממה שהחוק מציע. כך שבסך-הכל לא נראה לי שיש

כאן כרסום אפילו בהצעת החוק המקורית.



לענין ההערה הראשונית שלך לגבי הרכב המשפחה, אני רוצה להפנות את תשומת-לבכם

שההוק הקיים שמדבר היום על תגמול למחוסר פרנסה, שזה אותו תגמול למי שאין לו

הכנסות שמגיעות לגובה קצבת זקנה, גם היום זה ניתן לפי הרכב המשפהה. אותו אסיר

ציון שהוא מחוסר פרנסה מקבל היום מחצית מהתגמול העיקרי פלוס גמלה להבטחת הכנסה

לפי הרכב המשפחה. כלומר, יחיד מקבל פחות, ומי שיש לו בן זוג מקבל יותר.
אתי בנדלר
נדמה לי שבכל מערכת הבטחון הסוציאלי, כל תגמול שהוא שהוא תגמול לפי הכנסה,

מתיחס להרכב המשפחה.

יורי שטרן;

השאלה היא מהו המבחן.
עו"ד ג'ודי וסרמן
זו שאלה אחרת.

אנחנו עוברים עכשיו לחלק שבו הצלחנו לבנות איזה שהוא מבנה חדש. אני חוזרת

שוב לשורה התחתונה של התגמול העיקרי, מחוסר פרנסה ונצרך, והתגמול החודשי. בישיבה

הקודמת הצגנו לכם, ואני מבינה שזה מקובל פחות או יותר, שהתגמול העיקרי יישאר כמו

שהוא באחוזים, לפי איחוזי הנכות של האיש. במקום תגמול מחוסר פרנסה ותגמול חודשי,

אותם 1,300 ש"ח, הצענו תגמול לפי הכנסה. נשאר לנו הריבוע בצד שמאל - תגמול

לנצרך.
אתי בנדלר
"תגמול מחוסר פרנסה'' אנחנו מוחקים למעשה.
עו"ד ג'ודי וסרמן
אנחנו מוחקים אותו ואת התגמול החודשי, ושניהם יחד הופכים להיות תגמול לפי

הכנסה. זו הטבלה שדיברנו עליה.

נשאר לנו התגמול לנצרך. כשבנינו את הטבלה הזאת עם מבחני הכנסות, ניסינו

לעשות רמה קצת יותר גבוהה לנצרך שהוא אסיר ציון נכה, שאין סיכוי שהוא ישתקם

בעתיד. היום יש כ-10 - 15 כאלה במערכת, והתגמול שהם מקבלים היום הוא התגמול

הגבוה ביותר שיש בחוק שלנו, נכה 100% - 5,435 ש"ח.
יהושע שי
איך נקבע מיהו נצרך?
עו"ד ג'ודי וסרמן
לפי דרגה ZZ של הדירוג המי נהלי.

אורה יוגב;

זה כמו נכה של משרד הבטחון שהשתקם. והטבלה הזאת לא מתיחסת לנצרכים.
רבקה פריאור
בינתיים נקלענו לקשיים ובגלל השביתה לא הצלחנו להמשיך. אולי עד לישיבה הבאה

יהיה לנו רעיון נוסף. בשלב זה, בגלל המבנה של תגמול הנצרכות, בכל קומבינציה

שניסינו יצא או שניתן פחות לבעל משפחה או שניתן פחות לאדם שהוא נכה קשה יותר, וזה

לא היה מקובל עלינו. אנחנו מחפשים מבחן דומה רעיונית למבחנים שהצגנו כאן, רק עוד

לא מצאנו את האחוזים המתאימים שישקפו את המצב היום ולא יפגעו באף אחד לעומת מצבו

הי ום.

היו"ר נעמי בלומנטל;

בלאו-הכי יש לנו כבר מבחן הכנסה. זאת אומרת, מי שיש לו מעט, הוא כבר נחשב

לנצרך והוא מקבל.

רבקה פריאור;

כן, אבל נכה נצרך עם 100% נכות מקבל היום בערך 5,400 שקלים, לעומת נכה מחוסר

פרנסה עם 100% נכות שמקבל נכון להיום 2,700 שקלים. נכה נצרך שהוא בעל 50% נכות,

מקבל היום 500 או 600 שקל פחות מנכה נצרך שיש לו 100% נכות. זאת אומרת, זה לא

מחצית מהסכום שמקבל נכה 100% אלא איזה שהוא סכום פחות, ואת המידרוג הזה עדיין לא

הצלחנו לתרגם לאחוזים. אני מבטיחה לנסות לעשות זאת לקראת הישיבה הבאה.
עו"ד רות הורן
הקושי שלנו היה שלא רצינו לפגוע בזכויות. אנחנו לא יכולים להציע הצעה שאולי

תיראה יפה לכל האוכלוסיה וייצא שאנשים שהיו זכאים לאיזו שהיא רמה, מחר יקבלו

פחות. בין הדברים האלה אנחנו מתקשים איך שהוא למצוא פתרונות.

העקרונות של נצרכות, זכאות, באים מחוק אחר. מבחני ההכנסה הם אחרים, ולכן

אנחנו מתקשים לתת פתרון.

אבל אתם צריכים להבין דבר אחד. כל הטבלאות עונות על תגמול חודשי, מחוסר

פרנסה, תגמול עיקרי, והשארנו את התגמול לנצרך כפי שהוא היום.
עו"ד ג'ודי וסרמן
לא הצלחנו לשלב את זה בהצעה הזאת. רצינו לקבוע איזו שהיא רמה קצת יותר

גבוהה, אבל בגלל השוני שיש בין הטבלאות של הנצרכים היום, לפיהן נצרך 50% מקבל

קרוב מאד למה שמקבל 100%, לא הצלחנו לשלב את זה בטבלה הקיימת.

יש שלוש אפשרויות. או שנצליח לבנות משהו ונביא את זה בפעם הבאה, או שנשאיר

את הנצרך כמו שהוא היום. זאת אומרת, הוא לא יהיה חלק מהטבלה של תוספת לפי הכנסה,

אלא יקבל לפי נצרך של היום, שזה יותר גבוה. אפשרות שלישית היא לבטל את הנצרכות.

זאת אומרת, לא יהיה מבחן שלישי של נצרכות. מי שהיום נצרך ימשיך לקבל. זאת

אומרת, הגמלה שלו לא תפחת ממה שהוא מקבל היום, אבל החדשים ייבחנו לפי הטבלה

החדשה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זאת אומרת שלא תהיה בעצם רובריקה של נצרך.

עו"ד ג'ודי וסרמן;

כן. בעצם נמחוק את זה מהחוק, שלא יהיה נצרך. מי שמקבל היום נצרך ימשיך לקבל

נצרך, אבל כל החדשים ייבחנו לפי הטבלה החדשה.



עמנואל זיסמן;

זה הדבר הסביר ביותר בעיניי.
עו"ד ג'ודי וסרמן
יש פה עוד אלמנט. כשאנחנו דיברנו על מחוסר פרנסה, דיברנו על אסיר ציון. יכול

להיות מחר גם מי שאינו נכה אסיר ציון, שיש לו הכנסות פחות מרף מסוים. בהגדרה של

נצרך יש עוד אלמנט. מדובר על מי שהנכות הרפואית, השכלית שלו היא כזו שבעתיד אין

סיכוי שהוא ישתקם. זאת אומרת, זה לא רק מבחן כלכלי אלא גם מבחן רפואי.

אתם מציעים בעצם שנבטל את הרובריקה של הנצרך. מי שהיום מקבל תגמול כנצרך,

התגמול שלו לא יפחת ממה שהוא קיבל היום והוא לא ייפגע, אבל כל החדשים ייבחנו לפי

הטבלה החדשה.
יורי שטרן
מפריע לי שמחר יעלה מישהו שהוא במצב שעונה על ההגדרה "נצרך" - הוא יקבל פחות

וזה לא טוב, כי אתם מדברים רק על שמירת הקבוצה הקימת.

עו"ד גי ודי וסרמן;

אבל אנחנו משאירים חוק שכבר היום הוא מאד-מאד מורכב.
עו"ד רות הורן
אמרתי קודם, כשנגמור את המכלול ונראה מה ניתן בסך-הכל, נבדוק היטב - - -

יורי שטרן;

שהמטרה שלנו תהיה, גם אם אדפ חדש מצטרף, לדאבוננו, שלא ייצא שהוא ייפגע

בהשוואה לאחרים.

עו"ד ג'ודי וסרמן;

תגמול בגיל זקנה - על זה דיברנו לפני שתי ישיבות ואני הבנתי שהיתה הסכמה

להצעה שהצעתי בזמני.

היום הצעת החוק אומרת כך. אדם שלא זכאי לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי

והוא גם לא זכאי לתגמול לפי ההסכם - אותם אנשים שלא צברו תקופת אכשרה - מקבלים

קצבת זקנה לפי הסכם, לפי מבחני הכנסות. יש אנשים שההכנסות שלהם עולות על הרמה

המותרת ולכן הם לא מקבלים מכוח ההסכם. הצעת החוק אומרת שמי שלא מקבל לא מכוח

הסכם ולא מכוח חוק הביטוח הלאומי יהיה זכאי לתגמול בגיל זקנה מכוח חוק זה.

אנחנו הצענו, ואתם קיבלתם את ההצעה באחת הישיבות הקודמות, שנבטל את התגמול

בגיל זקנה, ונאמר שההכנסות לפי חוק זה לא יקהו בחשבון במבחן ההכנסות לפי ההסכם,

ואז יהיו זכאים בהתאם למבחן הכנסות שקיים שם. זה כתוב בניסוח שלפניכם.

תוספת ותק. הצעת ההוק אומרת שאסיר ציון וגם פעיל עלייה שיש להם תוספת ותק

מעל 10 שנות פעילות, יקבל תוספת ותק של 2% מקצבת הזקנה בגין כל שנת פעילות. זה

דומה למה שקיים כיום בהוק הביטוח הלאומי. אדם שצבר תקופות ביטוח של למעלה מעשר

שנות ביטוח, הוא מקבל 2% על כל שנת פעילות.

אני רוצה להעיר שבחוק ההסדרים שיעבור כנראה ממש בימים אלה, מורידים את זה

ל-1% במקום 2%. אם אנחנו רוצים להיצמד לחוק הביטוח הלאומי, גם פה צריך להציע 1%

במקום 2%.
יורי שטרן
פה הגענו באמת לאחת הנקודות הבעייתיות בהצעה. א. אני חושב שהסעיף כשלעצמו

הוא לא רק חיובי אלא חיוני, כי הוא מכיר בשנות הפעילות הציונית כחלק מהוותק בארץ.

לכן אני מציע לכתוב אותו אחרת, ששנות הפעילות המוכרות במוסדות שנראים מוסדות

השיפוט לצורך הענין - לשכת הקשר וכדומה - יוכרו בחישוב הוותק לצורך קצבת זקנה,

כפי שמקובל בחישוב. אם זה יהיה 2% לשנה או 1% לשנה מעל עשר שנות ותק, זה כבר לא

משנה.
עמנואל זיסמן
נדמה לי שאתם קוראים לזה תקופת אכשרה.
עו"ד ג'ודי וסרמן
תקופת האכשרה היא התקופה המזכה.
עמנואל זיסמן
חבר-הכנסת שטרן אומר שזה יהיה חלק מתקופת האכשרה.

אתי בנדלר;

תקופת אכשרה היא תקופה שמזכה בשלב הקצבה. כאן מדובר על גובה הקצבה.
יורי שטרן
אני מתבסס על מה שאתם הצעתם, אבל אני רוצה להציע דבר יותר מרחיק-לכת, שהעלות

התקציבית שלו היא נמוכה, ואחר-כך אסביר למה. אבל הערך הסמלי הוא גבוה והוא בא

להכיר בשנות הפעילות הציונית כחלק מהוותק. אם הוא פעל 3 שנים, ייחשב לו 3 שנים,

וכך הלאה.
עו"ד רות הורן
3 שנים לא נותנות כלום היום.

יורי שטרן;

לא, בהישוב הוותק הכולל. אם בארץ הוא צבר עוד 7 שנים ויש לו 3 שנות פעילות,

הוא מגיע לעשר שנות ותק ואז הוא עובר את הסף. פשוט כתוספת ותק לכל דבר.

אני מציע לשנות קצת את ההצעה הזאת ולומר שזו הכרה בפעילות ציונית כבשנות ותק

לחישוב קצבאות זקנה. מה שהוצע היום, ועל זה אני מיצר, לא עונה על דבר בסיסי

שרצינו לעשות בחוק כשינוי לעומת המצב הקיים, והוא הכרה ותגמול לפעילי עלייה ולא

רק לאסירי ציון. ואני שוב מסביר למה.

מתוך 490 פעילי עלייה שרשומים בלשכת הקשר, ל-15% מהם של למעלה מעשר שנות

פעילות, לא יותר. זו קבוצה מאד מצומצמת. מה תקבל הקבוצה הזאת? אתן לכם שתי

דוגמאות ספציפיות. אנשים שחלק מאתנו מכירים אישית, ואני לפחות עבדתי אתם שנים

עוד שם. יהודית רטנר, שהיא ובעלה היו במרכז הפעילות היהודית במוסקבה. בעלה נפטר

בארץ. ותק הפעילות שלה הוא 14 שנה. פטירת בעלה בגיל מוקדם היתה תוצאה של כל

הלחצים שהוא עבר שם.

לפי ההצעה הזאת, על 4 שנות פעילות מעל 10 שנים היא תקבל תוספת קצבת זקנה 8%,

שהם כ-65 שקלים, נכון להיום.



יונה ונתן שוורצמן פעלו 13 שנה. הם אירגנו דבר שכל מל שהיה בשנים אלה בצד של

התמיכות במערב או בארץ מכיר את הפעילות של אסיפות יהודיות ביער ליד מוסקבה, שיונה

ונתן אירגנו מדי שנה, תוך סיכון חייהם. היום הם מקבלים קצבת זקנה. נתן היה מהנדס

ועבד בארץ כמנקה רהובות. כשהם עלו לארץ יונה היתה בת 54 ונתן היה בן 60. היום

הם מקבלים כזוג 1,610 שקלים. לפי ההצעה הזאת הם יקבלו 6% תוספת קצבת זקנה, זאת

אומרת 48 שקלים לחודש, שיתקזזו מהבטחת הכנסה. זאת אומרת, הזוג הזה לא יקבל כלום

לפי ההצעה הנוכחית. ואני יכול לתת עוד דוגמאות.

ההצעה הזאת, לצערי הרב, לא תענה על העקרון הבסיסי שליד התגמול לאסירי ציון

עומד במרכז החקיקה שלך, חבר-הכנסת זיסמן, והוא הכרה בפעילי עלייה.
עמנואל ז יסמן
כמה פעילי עלייה כאלה יש?
יורי שטרן
יש בערך 57 איש שיקבלו גרושים.

לכן, אם אנחנו מדברים פה בגראפים, אני מציע לשנות גם את העיגול שבתוכו "תוספת

ותק לפעיל עלייה" וגם את המשבצת שמעליו. הדבר המהותי שאנחנו יכולים לעשות הוא

להכיר בשנות הפעילות הציונית כשנות ותק לחישוב קצבת זקנה. אני חושב שזה מוצדק.

הוא כן מוסיף גרושים מעטים, והוא קודם-כל מפצה דווקא את האוכלוסיה הוותיקה יותר.
עמנואל ז יסמן
מה אתה מציע?
יורי שטרן
אני מציע לתת תגמול אמיתי לפעילי עלייה. במשבצת שמעל העיגולים האלה, כמו שיש

תגמול "למי שהיה במאסר" ו"למי שהיה בהגליה", לתת למי שהיה פעיל עלייה. זאת

אומרת, לעשות פה שלוש משבצות, לחלק את האחוזים כך שהם יהיו פרופורציונליים.

נניח, אנחנו לוקחים את זה כ-6% למי שהיה במאסר בפועל, אז 3% יש בעד הגליה, ו-2%

בעד שנת פעילות ציונית, למי שעבר את הסף של 3 שנות פעילות. מי שעבר איזה שהוא סף

ומי שעלה בגיל החל מ-45 לגבר ו-40 לאשה, שזה כבר גיל שלא מקנה בפועל אפשרות לצבור

פנסיה, ואז לתת לאלה תגמול אמיתי בצורה דומה לזו שמוצע לתת לאסיר ציון, והיא

הנקבעת באחוזים למשכורת הממוצעת.
היו"ר נעמי בלומנטל
לכולנו יש קושי בענין של פעילי עלייה, ואני כבר לא מדברת על האוצר. נכון

שהיום לא מדובר באנשים רבים וכולנו מרגישים אליהם מחוייבות ורוצים לסייע להם. אני

מבינה שמדובר בכמה עשרות אנשים. אבל הנושא של פעיל עלייה, לפי ההגדרות הקיימות

הן על-ידי לשכת הקשר והן ההגדרות שאתה נתת, פותחות בפנינו פתח נרחב ביותר לגבי

אוכלוסיות גדולות מאד שעוד יכולות לבוא לארץ.

אני לא בטוחה שזה יהיה נכון ונבון מבחינת כנסת ישראל לחוקק חוק שמדבר היום על

20, 30, 40 איש.
יורי שטרן
לא. אנחנו מדברים היום על כמה מאות.

היות והשאלה הזאת הועלתה מיד אחרי שהתחלנו בדיון ואנחנו העלינו אותה בפני

הגורמים המוסמכים, קרי - לשכת הקשר והיחידה במשרד הקליטה - כל מה שקיבלנו מהם

אומר שיש לנו קריטריונים ורישומים ולא יהיה פה דבר פרוץ, כי הרי מי שהיה פעיל

ציוני בברית-המועצות לשעבר, אם ב-90% ואם ב-99%, אבל בלשכת הקשר היה מעקב ומי שלא

היה במעקב אחרי שעלה ארצה, נרשם, ולא תהיה תוספת. מאיפה תבוא התוספת? רק מאיראן

אולי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מארצות אחרות, שאנחנו עוד לא יודעים מה יהיה המצב בהן.
לפי ההגדרות שמופיעות כאן, של לשכת הקשר
עסק בפעילות ציונית שעיקרה מאבק

למען חופשה וטיפוח של זהות יהודית. הרי זה כל-כך רחב. יכולים לבוא לכאן אנשים

מכל מיני ארצות שהיום לא נמצאות במצוקה ומחר תהיינה במצוקה, וזה פותח כר אדיר

שהמבחן שלו הוא מאד נזיל.

לגבי אסיר ציון לפחות הגענו למבחנים, שהם קשים והלוואי ולא היו בכלל, אבל הם

מוגדרים.

אני שומעת את זה מכל עבר, לא רק מחברי ועדה. אנשים שואלים: מי הוא פעיל

ציון? ואני לא רוצה להרחיב. אתה מכיר את המקרים האלה ואני מבינה אותם. אסור לנו

ללכת על הגדרות יותר מדי פלואידיות, יש לנו בעיה עם זה. אומר את זה מציע ההצעה,

אומרים את זה חברים אחרים בוועדה.

בוא ננסה אולי להגיע לעמק השווה גם בנושא של פעילי עלייה.
יורי שטרן
אני מקבל את זה.
עו"ד רות הורן
אני רוצה להציע משהו בהקשר הזה לחבר-הכנסת שטרן, ואני יודעת שכבר הציעו והם

לא כל-כך רצו. מה שאומרת יושבת-ראש הוועדה הוא, שההגדרה היא מן הסוג שאפשר לתת

בהקשר הזה. אני יודעת שאתם יודעים למי אתם מתכוונים, אבל הגדרה כזו כשהיא בחוק
היא דבר נורא. כי מחר בבוקר תבוא קבוצה שתגיד
אנחנו משתבצים בענין. ואין לי

ספק שלא התכוונתם לכך.
דוד גודובסקי
אבל זה מה שקורה היום גם עם אסירי ציון. ההגדרה היא רחבה מאד.
עו"ד רות הורן
בסיטואציות כאלה הפתרון היחיד שאפשר לדבר עליו הוא מהסוג של הסכמים, ויש היום

בכל-זאת מגזר שמטופל על-ידי הסוכנות. אני יודעת שאת כל זה רציתם להעביר לחוק.
עמנואל ז יסמן
אנחנו חוששים גם שהסוכנות היהודית לא תהיה מסוגלת לשלם, והיא באמת צועדת

לקראת זה.



היו"ר נעמי בלומנטל;

אולי אפשר להסדיר את זה במסגרת קרן במשרד הקליטה.

יורי שטרן;

יש פה שתי בעיות שונות. 1. עצם הפיצוי ועצם המנגנון של קבלת ההחלטות. 2. איך

זה ייכתב או לא ייכתב בחוק. אני שואל אם ניתן לתת מעמד חוקי מוכר לאותה קרן

שתקום ותתנהל לפי החלטות של גוף מוסמך?
היו"ר נעמי בלומנטל
נראה לי שזה יהיה אפשרי. יכול להיות בחוק, או הסכם, שתהיה קרן במשרד הקליטה

לנושא הספציפי הזה, שייתכן שאפשר גם להעביר את זה בחוק. לא בחוק הזה.
יהושע שי
עוד פעם חוזר פה הנושא של הרשימה. אין כבר רשימה. אתם צריכים לכתוב בחוק

הגדרות. הגדירו כאן הגדרות אבל לא היה כאן דיון ענייני לגבי אף אחד מהסעיפים.

הרשימות הופכות לשמות ספציפיים וזה נראה לי עוד יותר חמור.
עמנואל ז יסמן
אתה צודק, עקרונית אין רשימות. אני לא ידעתי שיש בעיה מיוחדת אתם.
יהושע שי
אני חושב שאנחנו לא צריכים לחשוב על אנשים ספציפיים ולא על אנשים שהופעלו

על-ידי נתיב, כי בכל-זאת אתם לא תכתבו שאלה אנשים שהופעלו על-ידי נתיב, לא שמות

פרטיים ולא הרשימה שנמצאת אצל מר כך וכך שמונה 490 איש. יהיו הגדרות, שאלה אנשים

שעסקו בפעילות ואני בטוח שהפעילות הזאת היתה מאד חשובה וכולנו מעריכים אותה, אבל

אי-אפשר לקבוע אותה בחוק.

אני חושב שאנחנו צריכים לדון קודם-כל בהגדרות ואם ניתן להכניס את ההגדרות

האלה בחוק.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו התקדמנו. אנחנו מבררים עכשיו אפשרות, כדי שנוכל לפצות את אותם פעילי

עלייה כפי שאנחנו רוצים. אתה צודק, היום אלה שמות, אנשים מוגדרים שפעלו.
יהושע שי
צריך להפסיק לדבר על רשימה ועל שמות.
היו"ר נעמי בלומנטל
לכן אנחנו רוצים להוציא את זה עכשיו מהחוק, ובמקום זה אנחנו רוצים שתוקם קרן.

אני שואלת אם אפשר לדבר בחוק על קרן, או בכוח הסכם. לפי דעתי זה אפשרי, עם שר

האוצר ושר הקליטה, במסגרת הסכם קיים, שיוכל להגדיר את הזכאים על-פי הקרן.
יורי שטרן
אם לא ניתן לזה מעמד חוקתי, הדבר הזה יעלה בכל דיון תקציבי מדי שנה.



יהושע שי, אני אומר לך בפירוש, כשאנחנו חושבים על החקיקה הזאת אנחנו צריכים

לחשוב על שמות ועל אנשים. אנחנו לא מדברים פה על רבבות, אנחנו מדברים פה על

קבוצות מצומצמות, גם אם הן מונות כמה מאות אנשים, שהקריבו את חייהם וסיכנו את

הקריירה ואת המשפחות שלהם במאבק הציוני. אני מדבר על אנשים שאנחנו כאזרחי המדינה

הזאת חייבים להם, וכשאתה חושב על חקיקה אתה חושב על דבר פורמלי איך להגדיר כדי

שזה לא יהיה פרוץ, אבל אתה קודם-כל חושב על הצורך הבסיסי שבגללו החוק הזה עלה

לדיון.
לכן אני שולל את הגישה הזאת. אתה אומר
תנו לי הגדרות שלא תהיינה הגדרות
פרוצות. בסדר. אבל כשאתה אומר
בוא לא נתיחס לאנשים, אני אומר לך שהחוק הזה בא

בגלל אנשים ספציפיים ביותר.
עו"ד רות הורן
חבר-הכנסת שטרן, אל תכעס על שוקי.
יהושע שי
אני חוזר בי מהאמרה מה כוונת המחוקק. המחוקק יכול לכתוב בחוק מה שהוא רוצה,

וזה תפקידכם כחברי חכנסת להחליט איך אתם רוצים לחוקק ומה אתם רוצים לחשוב כשאתם

מחוקקים את החוקים האלו. אבל לדעתי האישית, לא צריך להיות חוק שיהיה מכוון

לאנשים מסוימים. אם נתיב הפעילה אנשים מסוימים והיא מרגישה עכשיו מהוייבות

מסוימת בגלל שהיא הפעילה אותם ועכשיו היא זורקת אותם, אז אולי היא צריכה לדאוג

יותר טוב לאנשים שהיא מפעילה.
עמנואל ז יסמן
אנחנו חוקקנו בכנסת הזאת חוק שהציע חבר-הכנסת רן כהן, ואני הצבעתי בשבילו, על

קבוצת גמלאים מרשות הדואר ששנים רצינו לפתור את הבעיה שלהם, כי בהסכם שפעם נחתם

ההסתדרות עשתה טעות גדולה. הבר-הכנסת רן כהן עלה על הרכבת האחרונה והוא הציל

קבוצה של עובדי דואר.

בעקרון אתה צודק, אבל יש פה בעיה שאני לא הייתי מודע לה, וראית איך הגבתי

קודם, שיש פה 75 איש, שברור מעל לכל ספק שזה מגיע להם וצריך לעשות משהו אתם.

אני מציע לך להתייעץ עם השר.
יהושע שי
אני לא אומר שלא צריך לתת להם, אבל לא בצורה כזו של חקיקה כל-כך גורפת.
רומן ברונפמן
כל מה שרציתי להגיד ליהושע שי כבר אמרו. אם אדם רוצה להגיע למחשבות סטטיות

והגדרות נכונות בחוק, אין זה פוסל שאחרי כל יוזמה עומדים אנשים מציאותיים.
יהושע שי
חזרתי בי.
עו"ד רות הורן
אין ויכוח על זה.



רומן ברונפמן;

אנחנו פועלים בשליחות הציבור והציבור הזה עשה רבות בכדי לעלות לישראל, כדי

להביא לעלייה וכדי שאנחנו ניראה כפי שאנחנו נראים היום.

אני חושב שהנושא של פעילי עלייה, גברתי היושבת-ראש, הוא נושא שאנחנו צריכים

להקדיש לו מחשבה נוספת. גם אני לא מרגיש בנוח עם מה ששמענו פה, זה לא חדש

בשבילי.

אני רוצה לשאול את נציגי הביטוח הלאומי סוגייה אחרת - בלי שמות, אבל משפחה

שאני מכיר, ותרשה לי, יהושע שי, להגיד את זה. אנשים-פעילים מרכזיים בסן-פטרבורג

עלו ארצה בגיל יהסית מבוגר. הם התקבלו לעבודה במוסדות מאד מכובדים. האשה עבדה

כספרנית בעיריית חיפה עד גיל 65, ובגיל 65 חסרה לה שנת ותק לחישוב הפנסיה, כי היא

עבדה 9 שנים. אני עשיתי שמיניות באוויר ולא הצלחתי, וגם כל החברים שלהם עשו

שמיניות באוויר ולא הצליהו, והיא יצאה בלי פנסיה, למרות שבסן-פטרבורג היא ישבה

בסירוב 16 שנים.

זו דוגמה. לא מדובר באלפים, אולי עשרות ואולי אפילו מאות משפחות.

לכן אני מציע שנמצא הגדרה שתהיה מקובלת על כל המשתתפים, אבל בפירוש, החוק

יענה גם על הצרכים של פעילי עלייה, ופה אני חד-משמעית מבקש שנתקדם בכיוון זה אבל

לא נתקדם ונשאיר את פעילי העלייה מחוץ לחוק.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה לא ייגמר בפעילי עלייה שאתם מכירים. אתן לכם דוגמה של אנשים שעלו מתימן

בשנות החמישים והם יוכיחו לך שבתימן הם חיו תחת רדיפות קשות והם היו בסטטוס מאד

דומה לאותם אנשים. אולי הם גרים במקום אחר אבל הם יהיו במצב דומה לכמה דוגמאות

שעלו כאן.

אומר גם חבר-הכנסת ז יסמן, אין ספק שיש לנו קושי בקטע של פעילי עלייה, יותר

מאשר בדברים אחרים, כי לגבי השאר יש כבר הסכמה של משרד האוצר.
יהושע שי
לא. אני רוצה להבהיר שמשרד האוצר מתנגד בפירוש לתת קצבה למי שאיננו נכה

ולפעילי עלייה. לגבי נכה יש על מה לדבר, אבל לגבי העמדה הכוללנית.
היו"ר נעמי בלומנטל
נשאר לנו ענין הגיל והענין של פעילי עלייה. חבל שלא התקדמנו קצת בשאר

ההטבות, כי שוב נתקענו.

מרינה סולודקין;

גברתי היושבת-ראש, את דיברת על רדיפות בתימן לפני שנות החמישים.

לגבי יוצאי ברית-המועצות לשעבר יש ענין של גיל. אלה שעלו אחרי גיל 45, יש

להם הגדרה.

דבר שני, אנחנו מדברים על המלחמה הקרה כשהם היו חיילים בעורף של מעצמת על,

מדינה טוטליטרית. למה אי-אפשר להבדיל מה הם עשו? הם פעלו נגד חוקי המדינה שלהם

למען המפעל הציוני.

אני מאד מבינה את האנשים מאיראן ואני לא חושבת שיהיו בעיות אתם, כי אלה שעבדו

נגד השלטון הטוטליטרי באיראן למען עלייה לארץ הם פעילי עלייה.
יוסי שריד
מה עם פעילי העלייה מעיראק, מרוקו ולוב?
עו"ד רות הורן
אסור לשים את הגיל משום שזו תהיה אפלייה על פניה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אנחנו מסיימים עכשיו את הישיבה. קיימנו היום את הישיבה כדי להתקדם ואנהנו

נתקדם. אם נמצא משהו שנוכל איך שהוא לפרוץ בצורה של חקיקה בנושא הזה, אין לי שום

התנגדות עקרונית, הייתי רוצה לתת לכולם יותר כל הזמן.

אין ספק שהנושא של פעילי עלייה הוא משמעותי. אני אשב עוד פעם גם עם שר

הקליטה ועם שר האוצר, או עם נציגי משרד האוצר בנושא הספציפי הזה.
רומן ברונפמן
לא קיבלתי תשובה לשאלתי מאנשי המוסד לביטוח לאומי.
יורי שטרן
אם תתקבל הצעתי ששנות הפעילות תיחשבנה כחלק מהוותק, זה היה כן קורה.
שלמה כהן
לגבי תוספת הוותק בלבד? כי במקרה כזה, אם אין תקופת אכשרה משום שהאיש לא היה

בארץ מספיק זמן, אז נדון בתקופת האכשרה. אין בעיה.
עו"ד רות הורן
לא, חבר-הכנסת שטרן רוצה שתמנה את כל התקופות.
שלמה כהן
אני מבין, לצורך תוספת ותק בלבד, שזה 2% לשנה מעבר לעשר שנים. ההצעה המקורית

היתה שכל התקופה תובא במנין השנים לצורך תוספת ותק. אין בעיה.
היו"ר נעמי בלומנטל
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים