ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/12/1997

מצב הקליטה של העולים מצ'צ'ניה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועזת העלייה והקליטה

יום שלישי, ג' בכסלו התשנ"ח (2 בדצמבר 1997), שעה 09:00
נכחו
תברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר

מרינה סולודקין

יורי שטרן

אלברט את - ראש עיריית קריית גת

גילה ניר - עיריית קריית-גת

לריסה פודרוב - עיריית קריית-גת

ראיסה שטורפר - עיריית קרית גת

שרה כהן - מנהלת מחלקת בריאות ארצית,

המשרד לקליטת עלייה

יהודית כץ כרמלי - המשרד לקליטת עלייה

ששון שמש - מנהל מחלקת תיעוד חכאות,

המשרד לקליטת עלייה

ישראל שוורץ - מנהל מחלקת אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שמואל פרידמן - סגן מנהל אגף שירותים אישיים וחברתיים,

משרד העבודה והרווחה

שפרה שידלוביצקי - מנהלת אגף אכלוס, הסוכנות היהודית

ד"ר ברוך אייל - מועצה ציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

אירנה פסחוב - נציגת עולים מצ'צ'ניה

ילנה גובנובה - נציגת עולים מצ'צ'ניה

אולקדניאלוב - נציג עולים מצ'צ'ניה

רומן חודיאטוב - נציג עולים מצ'צ'ניה

טטיאנה חנוכייבה - נציגת עולים מצ'צ'ניה

תמרה וונוכייבה - נציגת עולים מצ'צ'ניה

ויטלי סדיקוב - נציג עולים מצ'צ'ניה

לודמילה ספנייבה - נציגת עולים מצ'צ'ניה

נטליה פאדינה - נציגת עולים מצ'צ'ניה

ראיסה קרס - נציגי עולים מצ'צ'ניה

נורה רפאלוב - נציגת עולים מצ'צ'ניה

מרק שיבילוב - נציג עולים מצ'צ'ניה
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
אריאלה אהרון
סדר היום
מצב הקליטה של העולים מצ'צ'ניה



מצב הקליטה של העולים מצ'צ'ניה
היו"ר נעמי בלומנטל
אני פותחת את ישיבת ועדת העלייה והקליטה. הוועדה תדון היום בנושא יהודי

צ'צ'ניה, וזאת בעקבות בקשתה של חברת-הכנסת סופה לנדבר.
סופה לנדבר
לפני למעלה מתצי שנה קיבלתי מכתב מראש עיריית קריית-גת. במבתב סופר על

קבוצת עולים מצ'צ'ניה שהגיעו בפליטים ושלא קיבלו סטטוס עד היום. העולים הגיעו

מגרוזני למשל, גם בתקופה שלפני המלחמה וגם אתרי המלחמה. הם מספרים שלא נשאר
להם נ
לום מהבתים ומהרבוש ושהרבה מהם נפגעו. הרבה פצועים שנפצעו קיבלו נמרה

והגיעו למדינת ישראל. חלק מהעולים אפילו איבדו את משפחתם. הם סיפרו, שעלייתם

נחשבה עליה הומניטרית, ולפיבך הם זבאים לקבל סטטוס אחר ותנאים אחרים. בעקבות

מכתבם כתבתי לשר הקליטה ולא קיבלתי מענה.

ביקרתי גם בקריית-גת אצל העולים והבנתי שהם אסירי תודה למדינת ישראל על

בר שקיבלת אותם. למרות זאת מצבם קשה. הם הגיעו בלי רכוש וקשה להם לעשות מה

שאחרים יכולים להרשות לעצמם.

הדברים הם די כואבים וזועקים לשמיים. התנאים שבהם הם גרים קשים. חברת

עמיגור עתרת להם גם על-ידי כך ששיכנה אותם בהוסטל לקשישים. המקום לא ראוי

לצעירים ויש לחשוב מה עושים בקשר לאנשים הללו. יש לתת להם דירות של עמיגור או

שיחשבו כפליטים שזכאים למשכנתא מועדפת.

פניתי לבג"ץ והוקמה ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא. הוועדה צריכה לסיים את

העבודה עד חודש יולי. בנוסף, פניתי כמכונב ליוננץ המשפטי לממשלה.

כאשר משרד הקליטה מקבל עלייה מסוג מה, הוא צריר לתת תנאים אחרים. אני לא

מאמינה שנוכל לקבל תשובה מכיוון שהאנשים הללו נמצאים כבר שנתיים בארץ, ועד

עכשיו הם לא קיבלו תשובה. לפי דעתי יש לתת לאנשים אלה משכנתא מועדפת ויש

להגדיל להם את סל הקליטה מכיוון שאנשים אלה איבדו את הכל.

הם לא נחשבים עולים רגילים. הם עולים שהגיעו כפליטים ממקום שהיתה בו

מלחמה. לא נשאר להם דבר, והרבה אנשים נפגעו. מדינת ישראל נקראת בית של עלייה

ובית של עולים, וראוי שעולים אלה ירגישו פה בבית.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה המצב היום? כמה עולים הגיעו שנמצאו להם פתרונות, ולכמה עוד אין

פתרונות?
סופה לנדבר
את אותן שאלות שאלתי את שר הקליטה עוד בחודש יוני, ועד היום לא קיבלתי

תשובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האס- אפשר לקבל נתונים?
שרה כהן
מהדיוווז שקיבלתי ממשרד הפנים, אנתנו רואים שביו ה- 1.1.94 עז ה- 31.12.96

הגיעו 507 עולים מגרחני. לקריית-גת לפי הנתונים שלנו, הגיעו 35 משפחות, שהן בנות 78

נפשות. בעקבות ההכרה בעולים החדשים כנמלטים, הופעל במשרד נוהל שמתייחס לסיוע

לעולים שמגיעים מאזורי חירום. אנחנו מקבלים את שמות האנשים המוברים בנמלטים

מוועדה שמשותפת ללשבת הקשר, למשרד העלייה והקליטה ולסוכנות היהודית. הנוהל

מקנה להם, בנוסף לסל הקליטה שקיבלו, גם קורת גג. מרבית העולים שהגיעו מאזור

צ'צ'ניה אוכלסו כולם בתיאום עם הסוכנות היהודית, במרכזי קליטה. מי שנכנס למסגרת

של מרכז קליטה בדרך כלל לא מקבל סל קליטה. עולים אלה קיבלו סל קליטה וגם קיבלו

סיוע בביגוד וציוד ראשוני.
היו"ר נעמי בלומנטל
לגבי ה- 507, האם הבחינו בין כאלה שנחשבים לפליטי מלחמה ולכאלה שאינם, או

שערכו בדיקה אישית לכל ה- 507?
שרה כהו
לאחר שקיבלנו אישור חתום על-ידי הסוכנות היהודית ולשכת הקשר על כר

שמדובר באדם המוכר כנמלט מאזור ציציניה, רק אז טיפלנו בו באופן ייחודי. לא כל מי

שבא ואומר שהגיע מאזור צ'צ'ניה, מוכר מבחינתנו כנמלט.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם כל ה- 507 הוכרו כפליטי מלחמה?
שרה כהו
כן.
היו"ר נעמי בלומנטל
כלומר, כולם קיבלו את הסיוע המיוחד.
שרה כהו
כולם קיבלו את הסיוע המיוחד, שהוא בהחלט סיוע חריג.
סופה לנדבר
מהו הסכום שהם מקבלים? מה ההבדל בין עולה רגיל שהגיע עם מטען לבין עולה

שהגיע ללא מטען?
שרה כהו
עולים שהגיעו למרמי קליטה בשנת 1996, קיבלו 610 שקלים לנפש מעל גיל 13

ועד גיל 13 870 שקלים. בקליטה ישירה כל נפש מעל גיל 13 מקבלת 880 שקלים, וכל ילד

עד גיל 13, 1040 שקלים. כאשר המשפחה יוצאת ממרכז הקליטה לכיוון של דיור בקהילה

היא מקבלת מענק ציוד בסך של 597 שקלים, זה במונחים של 1996.
סופה לנדבר
כל עולה חדש שנמצא בתנאים של מרמ קליטה מקבל את המענק הזה. מה ההבדל

בין עולה חדש רגיל לבין עולה חדש מציצ'ניה?
שרה כהן
הנוהל של עולים שיצאו מאזור צ'צ'ניה נקרא תשלומים לעולים שנמלטים מאזורי

חירום. זה ניתן בנוסף לסל הקליטה הרגיל, שבלאו הכי הם מקבלים. כל העולים הללו

קיבלו יחס בהחלט תומך ואוהד מצידנו, אחרי שהם עברו משברים ועברו טלטלות לא

מעטות. בכל הנוגע לפתרונות דיור. היתה בהחלט נכונות והוצעו הצעות ופתרונות דיור.

במשרד הקליטה יש התייחסות מיוחדת לקבוצה הזאת כקבוצה ייחודית ומועדפת.
סופה לנדבר
יש בידי מסמך של הסוכנות ובו כתוב שאת כל הנהלים הם יקבלו דרך משרד

הקליטה, ואת כל העזרה הכלכלית הם יקבלו אך ורק במשרדי הקליטה. זהו מסמך שמקבל

כל עולה חדש שמגיע לארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
אלו מסמכים של פליטי מלחמה.
סופה לנדבר
כן, אבל כאן מפורטת העזרה שהם אמורים לקבל. הם צריכים לקבל ביגוד, מזון

כתוספת לסל הקליטה הרגיל.
שרה כהן
הם לא יכולים לקבל תוספת לסל הקליטה הרגיל, משום שהם קיבלו סל קליטה

ברגע שהם נכנסו למרכז הקליטה. אין תוספת לסל הקליטה הרגיל.

סופה לנדבת

כאחת שמגיעה מטעם משרד הקליטה, את אמורה להביא לנו נתונים אחרים לגמרי.

ממה שידוע לי, התוספת שעולים אלה קיבלו היא תוספת של 600 שקלים בלבד. שר

הקליטה ומשרד הקליטה אמורים לדעת שאי אפשר לקנות מעיל ב- 600 שקלים.
שרה כהן
הנתונים שמסרתי הם נתונים שונים משלך. כאשר העולים נכנסו למרמי קליטה, הם

קיבלו סל קליטה שלא ניתן לעולה הרגיל. בנוסף ל- 600 שקלים שהם קיבלו עבור ציוד, הם

קיבלו מענקי ביגוד.
סופה לנדבר
מה הם קיבלו?



שרה כהן;

העולים עצמם טוענים שההבטחות שניתנו להם בחוץ לארץ שונות ממה שהם

מקבלים כאן. לדעתי זאת הנקודה שאותה צריו לבחון. האם יש פער בין מה שנמסר להם

מבחינת הסיוע שאמור להינתן להן במדינה לבין מה שהמדינה במסגרת הנהלים שהיא

קבעה לעניין הזה נותנת? אנחנו לא עושים משהו שהוא לא על-פי נוהל.
ששוו שמש
משפחת עולים בת שתי נפשות זבאית לסל קליטה בגובה של 32,478 שקלים.
היו"ר נעמי בלומנטל
כיום?
ששון שמש
כן. זה סל קליטה לשנה הראשונה. בנוסף לזה היא זכאית לקבל את מענק המכס

הראשון והשני בשתי מנות בתוך השנה הראשונה. זוג עולים מקבל תוספת של 10,000

שקלים, שמתווסף ל- 32,478 שקלים.
סופה לנדבר
האם מדובר על משפחה רגילה?
ששוו שמש
עולים מארצות שמזכות בסל קליטה למשל, עולים מחבר העמים, לא זכאים לקבל

את סל הקליטה בשהותם במרכז הקליטה. עולה שמגיע מחבר העמים, אם הוא הולך למרמ

הקליטה כמו עולה נמלט, הוא לא מקבל סל קליטה ולעומת זאת העולים מצ'צ'ניה כן

מקבלים את סל הקליטה.
סופה לנדבר
הם לא מקבלים שום דבר?
ששוו שמש
בוודאי.
סופה לנדבר
גרוע מאוד. האם זה נכון שהם מקבלים השתתפות בשכירות?
ששוו שמש
מי?
סופה לנדבר
העולה הרגיל.
ששוו שמש
בשנה הראשונה לא.
סופה לנדבר
אז נזה הוא מקבל?
ששון שמש
הוא מקבל את סל הקליטה שאמרתי, שהוא 32,478 שקלים. בתוך סל הקליטה, ישנו

מרכיב של שבר דירה בשנה הראשונה לשהותו בארץ. התל מהחודש ה- 13, הוא מקבל

השתתפות בשכר דירה לחמש שנים דרו משרד השיכון. עולים נמלטים, בשהותם במרכז

קליטה, מקבלים גם את סל הקליטה, שכולל מרכיב שכר דירה, למרות שהם משלמים שכר

דירה במרמ הקליטה.
סופה לנדבר
כמה הם משלמים?
ששון שמש
בכל מקום לפי האזור.
סופה לנדבר
כמה משלמים בנצרת עלית?
ששוו שמש
אני התייחסתי למשפחת עולים רגילה. נפש מעל גיל 13 במשפחת עולים נמלטים

מקבלת 715 שקלים ולא 600 שקלים.
סופה לנדבר
אין הבדל. האם 700 שקלים מספיקים לביגוד?
ששת שמש
לא, אבל זה חד פעמי. כל ילד עד גיל 13 מקבל 957 שקלים. בעת עזיבת מרכז

הקליטה הם מקבלים 656 שקלים.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם זה חל גם על עולי איראן שהוכרו כפליטים?
ששת שמש
כל עלייה שמוכרת כעליית נמלטים מקבלת את הסיוע. בנוגע למשכנתא, ישנה

ועדה שדנה בנושא המשכנתאות וכאשר תהיה שם התייחסות לאוכלוסיות שתות של עולים,

היא תיתן פתרון גם לנושא של משכנתא מוגדלת.
סופה לנדבר
בעוד כמה זמן יתנו פתרונות?
ששון שמש
אני לא יודע מתי ועדת גדיש תסיים את דיוניה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מעונינים במסקנות של ועדת גדיש.
יהודית כץ כרמלי
בנוגע לגובה הסיוע לעולים, היינו רוצים לתת יותר. כולנו יודעים שהאפשרות

לעזור היא מוגבלת, ואנו עושים את המרב שאנו יכולים.

סופה לנדבר;

לכולם צריכים לתת, אבל הפליטים נזקקים ליותר.
יהודית כץ כרמלי
יש כללי סיוע יסודיים שעל-פיהם אנחנו עובדים. זכותו של העולה לבקש לראות

את הנוהל שעל-פיו אנתנו מסייעים לו. במשרדינו פועלת ועדת חריגים וערעורים, ולשם

מובאים מקרים חריגים. משרד הקליטה הכיר בקבוצה הזאת כקבוצה שצריכים לסייע לה

באופו מיוחד, ועל כן היא קיבלה סל קליטה בסך של עשרות אלפי שקלים ומענק ביגוד

וציוד. על דעת כולנו מדובר בסכומים קצת נמוכים.

בנוגע לדיור, אנחנו עובדים לפי נוהלי דיור מאוד קפדניים. אנחנו נותנים דיור רק

למי שעומד בנהלים. לגבי האוכלוסייה הזאת, העברנו את כל מי שהיה חריג בדרך אחרת.

לכל מי שיכולנו לתת דירה נתנו, ולא היה איכפת לנו אם הוא מתאים לקריטריונים או לא.

אנחנו נתנו כל מה שרק אפשר היה להציע.

לקריית-גת הגיעו 32 בתי אב, שמתוכם 12 כבר קיבלו את פתרונות הדיור שהוצעו

להם, נשארו 20 בתי אב של 29 נפש ללא פתרון דיור.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם זה בקריית-גת?
יהודית כץ כרמלי
אני מדברת אך ורק על קריית-גת.
סופה לנדבר
האם ביקרת בבתים שלהם? הם חיים בתנאים לא אנושיים.
יהודית כץ כרמלי
לפני חצי שנה נסעתי למרכז קליטה על-מנת לראות מה קורה. היינו באמצע תהליך

של פינוי מרכז קליטה. מרמ הקליטה הפך להיות דיור מוגן לקשישים. שלחתי לשם את

מנהל הלישכה, רמת הדיור, מנהל מחלקת הדיור על-מנת שיעברו ממשפחה למשפחה

וימלאו לי דו"ח על כל משפחה ומשפחה. כל משפחה קיבלה התייחסות אישית.

מה שאנחנו יכולים להציע זה רק מלאי הדירות הקיים. ברגע שהמקום הופך להיות

דיור מוגן. אותם אנשים שמתאימים לדיור מוגן, הווה אומר זוגות או קשישים, נשארים

במקום כדיירים מוגנים. שאר המשפחות, שלא עמדו בקריטריונים של נוהל דיור, הוצעו להן

הצעות דיור. חלקם לקחו וחלקם סירבו. אנחנו מכבדים את רצונותיהם.
סופה לנדבר
האם משרד הקליטה מרשה לעולים להיכנס לדירות כאשר הדירות לא משופצות?
יגאל אסף
למיטב ידיעתי יש תיאום ביו חברת עמיגור לביו משרד הבינוי והשיכון ומשרד

הקליטה. משרד הבינוי והשיכון נותן פתרונות דיור ללא זכאים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מדברים על משפחות שעדיין אין להן פתרון דיור, תאת מכיוון שהן לא היו

מוכנות לקבל את הפתרונות שהוצעו להן.
אלברט אח
אין לי תלונות לפקידות של משרד העלייה והקליטה, אבל לפני שישה או שבעה

חודשים פניתי לשר העלייה והקליטה, ועד היום לא קיבלתי שום תשובה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נעביר את הפנייה הזאת.
אלברט אח
הבעיה המרכזית היא בחוסר ההבנה בין מה שנאמר ליהודי צ'צ'ניה בחוץ לארץ

לבין מה שניתן להם בפועל בארץ. חלק מהבעיות והמצוקות האלה הן לא באשמתנו. יש

מצוקות שהעירייה לא אמורה לטפל בהן. חברת עמיגור ביצעה עבורנו עבודות על-מנת

להקל על המצוקה של אותם עולים. אני מבקר שם מידי פעם ואין לי תשובות עבורם.

עמיגור הכניסה להם כבלים וטלפון, אבל הבעיה המרמית עדיין נשארה.

אלה אנשים שיכולת ההישרדות שלהם, בתנאים שנוצרו ובאמצעים שעומדים

לרשותם, שואפת לאפס. אני מקבל מכתבים מאנשים שמאיימים להתאבד. יש לקחת את זה

ברצינות. צריך להתייחס אליהם בצורה שונה, ברמת המדיניות של הוועדה והשר. אני חושב

שמידת הרגישות שלהם יכולה להביא לשינוי המצב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אין ספק שיש פער בין ההבטחות ובין מה שהם קיבלו. למרות המשאבים

המצומצמים, אנחנו ננסה לסייע.
לריסה פודרוב
כאשר התחילה המלחמה בצ'צ'ניה, היינו במרמ הלחימה ונאלצנו להסתתר

במקלטים. היו שני צדדים, צד אחד של תומכי צ'צ'ניה והצד השני של תומכי הרוסים. הם

לא ידעו מי נמצא באיזה צד, והם לא ידעו מי יורה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם היתה אנטישמיות?
לריסה פוזרוב
לא היתה אנטישמיות, היינו במדינה רב לאומית, כאשר התחילה המלחמה, מי

שסבל היו הארמנים, ואחר כך האנשים דוברי הרוסית. התנאים היו מאוד קשים.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם את גרה בקריית-גת?
לריסה פודרוב
כן.
שפרה שידלוביצקי
הסובנות היהודית לא עשתה בסף על גבם של הפליטים. אני מדברת בשם חברי,

שסיכנו את נפשם על-מנת להציל את העלייה מצ'צ'ניה. זאת המדינה היחידה שנתנה יד למי

שזכאי לעלות, והסוכנות היהודית היא זאת שקלטה אותם במרכזי הקליטה. אני במקרה

ניהלתי את אותו מרמ קליטה בקריית גת, ואני מכירה היטב את התנאים הלא טובים.

בנצרת קלטנו עולים במצב הרבה יותר טוב. אני מוכרחה להדגיש שזה לא דיור קבע, ומרכז

הקליטה היה אמור לתת להם פתרון זמני לתקופה קצרה.
סופה לנדבר
האם את מצדיקה את התנאים שהם קיבלו?
שפרה שידלוביצקי
אני לא מצדיקה כלום.
סופה לנדבר
יש מאות דירות ריקות במשרד הקליטה.
שפרה שידלוביצקי
אני לא מייצגת את המדינה ולא את משרד הקליטה.
סופה לנדבר
אני יכולה להראות לכם דירות במרכז אשדוד שסגורות משנת 1993.
שפרה שידלוביצקי
הסוכנות היהודית נתנה כל מה שביכולתה לתת.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אתם נותנים מעבר למה שמשרד הקליטה נותן היום, או שאתם אלת שדואגים

להעברה?
שפרה שידלוביצקי
ברגע שאדם נקלט במרכז קליטה, הוא משלם שכר דירה סמלי. העולים מנצרת

יושבים כבר שנתיים במרכזי קליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אתם ממשיכים לתת להם שירותי רווחה?
שפרה שידלוביצקי
בוודאי. הם לא מקבלים שירותי רוווזה במדינה, כל זמן שהם מתגוררים במרמ

הקליטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה בנוגע למרמ הקליטה בקריית-גת?
שפרה שידלוביצקי
מרכז הקליטה בקריית-גת הועבר ב- 1.4.96 לחברת עמיגור. מה שמפריע לי הוא,

שמי שנמצא אצלנו ממשיך ומקבל מאיתנו את השירותים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי נמצא תחת השגתתכם?
שפרה שידלוביצקי
כרגע זה העולים בנצרת עלית, והעולים באשדוד.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש לר נתונים?
שפרה שידלוביצקי
יש לנו כרגע 6 משפחות בנות 31 נפש במרכז הקליטה בנצרת.
סופה לנדבר
הייתי רוצה לדעת מי מעובדי הסוכנות חילק דפים לגבי העזרה שהם אמורים

לקבל? בדפים האלה כתובים תנאים אחרים ממה שהם קיבלו. על סמך מה עובדי הסוכנות

מחלקים את הדפים האלה, ולמה אין קשר בין הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה? למה

התנאים שאתם מבטיחים להם לא שווים לתנאים שהבטיחו להם בחוץ לארץ?
שפרה שידלוביצקי
לא ראיתי את הדפים האלה. היית צריכה לקחת צילום של הדף הזה, והיית צריכה

לשאול את העולים מאיפה הם קיבלו אותו.
יורי שטרן
שם כתוב שהם יקבלו סיוע בסוכנות.
היו"ר נעמי בלומנטל
מהיכן הם קיבלו את המסמך הזה?
סופה לנדבר
זה חומר הסברה שניתן להם.
שפרה שידלוביצקי
אני כמעט בטוחה שהם קיבלו את זה בחוץ-לארץ.
סופה לנדבר
זה פורסם בעיתון.
שפרה שידלוביצקי
הם לא קיבלו את זה על-ידי נציג הסוכנות. העובדים שלנו לא עושים את זה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם העולים מנצרת ראו מסמך כזה?
שפרה שידלוביצקי
הם לא קיבלו את המסמך בשום סוכנות יהודית במדינת חבר העמים.
סופה לנדבר
אני מבינה שכל הבעיה היא במשרד הקליטה ולא בסוכנות.
שפרה שידלוביצקי
אנחנו לא מבטיחים מה שאנחנו לא יכולים לקיים.
יהודית כץ כרמלי
הייתי מעונינת לראות את החומר.
ששון שמש
זה מעיתון "הארץ".
יורי שסרו
לי נודע הסיפור דרך חברי מארצות הברית. חלק מהפליטים פנו אליהם. התלונות

של העולים היו כנגד נציג ספציפי בשם ויינדרוב. הם מספרים שהוא הבטיח להם באשר

הוא היה שם, והוא זה שתיאר בפניהם את התנאים שהם יקבלו כאן. אם זה נכון או לא נכון,

זה תפקידה של הסוכנות לברר.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם גברת שידלוביצקי תוכל לברר את העניין הזה?
שפרה שידלוביצקי
בוודאי.
יורי שטרו
אני מנית שאנשי הסוכנות כן ניצלו את זכותם לאסוף כספים. הדבר הבעייתי ביותר

הם התנאים שהעולים האלה קיבלו בארץ. הנקודה המרמית היא, שהפליט הגיע בחוסר כל

לארץ, ולכן מדינת ישראל הרגישה צורר לפצות אותו. לאורך השנים הסיוע היה סיוע

תירום, אבל לאתרונה הוא הצטמצם ל- 600 שקלים. זו פשוט בדיתה.

סופה לנדבר-.

במקום להגיד שאנתנו לא מסוגלים לעזור להם, אנתנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי

לעזור להם. יש להגן על האנשים ולא על המשרד. אני ביקרתי שם ואני עדה לתנאים

הקשים שבהם הם תיים.
היו"ר נעמי בלומנטל
ראינו גם את התנאים המחפירים של העולים מתימן. עובדי משרד הקליטה לא

יכולים לתת תקציב גדול יותר ממה שנקבע בתקנון.
סופה לנדבר
שר הקליטה היה צריך להיות נוכת על-מנת לענות על הדברים האלה, ולא הפקידים

הם אלה שצריכים לספק תשובות.
היו"ר נעמי בלומנטל
לכולנו קשה עם הסבל שלהם. זה שהתליטו שפליטים יקבלו סכום אתר ממה שהם

קיבלו, על זה אנחנו בהחלט נאבק.
יורי שטרו
אני מצפה מהפקידים להביע אחו שהיא אמפתיה, כי אנתנו יודעים שהם לא יכולים

לשנות את הסכומים שהם שולפים מהמתשב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנתנו לא יכולים לשפוט מי מביע פחות אמפתיה או יותר אמפתיה.
יורי שטרו
אם היתת הרגשה יותר אמיתית של הסבל ושל אי הצדק שנעשה כאן, אולי הדברים

גם היו משתנים בתוך המשרד. אם הם מקבלים את הדבר כנתון. אז הדברים לא מגיעים לידי

פיצוץ. הפליטים מצ'צ'ניה היו צריכים לקבל טיפול חריג וטיפול חירום. בהיותם פליטים

הם קיבלו 600 שקלים לנפש. בפועל הם לא קיבלו שום דבר חריג. הם היו צריכים להיחשב

לאוכלוסיית מצוקה, שמחייבת סיוע תירום. זה שעד כה לא התייתסו לזה כך, זה מה שגרם

לפיצוץ. יש לתת לאוכלוסיות כאלה מעמד חירום זהה או דומה לעלייה מאתיופיה, וכך

נוכל לפתור את הבעיות שלהם בצורה ממוסדת.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו יכולים ללחוץ על משרד הקליטה בנוגע לתנאים שהפליטים מקבלים. יש

לראות איפה המצוקות העיקריות, ומה אנחנו יכולים לעשות. מהן המצוקות כרגע? האם יש

צורך בעוד עובד רווחה? כמה אנשים זקוקים לקבל את הדיור שמגיע להם? האם יש מקורות

נוספים על-מנת לאסוף כסף?
יורי שטרו
ממגביות. עד כמה שאני יודע המגביות הרגילות היו בארצות-הברית ובאנגליה.

המבצע בצ'צ'ניה שימש מקור טוב לאיסוף כספים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה צודק. אנחנו צריכים לבדוק אם למשרדי הממשלה השונים ולסוכנות יש עוד

מה לתת. אנו נפנה למשרד האוצר ולמשרד הקליטה על-מנת לשפר את התנאים. יכול להיות

שנוכל להשיג מענקים מיוחדים. בסוף חודש דצמבר נקבע פגישה עם נציגים בכירים

שמתעסקים בכל העניין של גיוס כספים, ונברר איתם את הנושאים.
יורי שטרן
אם האנשים שתרמו היו יודעים שהכסף שלהם הוא למטרות אחרות ושהעולים יהיו

בתנאים המחפירים האלה, הם לא היו תורמים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נברר, אבל כרגע אני רוצה לשמוע על המצוקות המיידיות.
ראיסה קרס
איר אפשר להשוות פליטים לעולים רגילים? הפליטים הגיעו עם תיק אחד של

תרופות, ואילו העולים הרגילים הגיעו עם מטען. להשוות אותם לעולים רגילים, זה פשוט

לא מתקבל על הדעת. הכניסו את העולים לדירות לא משופצות שלפני כן גרו שם עולי

אתיופיה. הבתים לא משופצים ואי אפשר לגור שם.
יורי שטרן
זה אפילו בניגוד לנוהל, הם היו אמורים לתקן ולשפץ את הדירות.
ראיסה קרס
הם הבטיחו לנו, אבל הסוכנות היהודית העבירה את זה לעמיגור בלי הסכמתנו,

היום מכניסים למרמי הקליטה פנסיונרים, שמקבלים שני חדרים לנפש אחת.
לודמילה ספנייבה
עבדו על כולנו. אמרו לנו שהמקום הכי טוב בשבילנו הוא ארץ ישראל. קיבלנו

מסמכים במוסקווה, וכאשר הגענו לבן-גוריון מחקו את הסעיף העיקרי, שבו היו כתובים

התנאים שאנו אמורים לקבל. רציתי להביא את אמי לארץ, אבל היא נפטרה שם. הסוכנות

היהודית לא עזרה לי. פניתי אליהם כדי שיגמרו לי לקבור אותה והם נתנו לנו רכב להלוויה

שבסוף אני שילמתי עליו.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אף אחד לא שילם?
לודמילה ספנייבה
אנשים אספו כסף ועזרו לי לקבור את אמי. הסוכנות, במקום לעזור לי, גבתה ממני

את הכסף.
היו"ר נעמי בלומנטל
מה הבעיה בארץ?
לודמילה ספנייבה
כאשר הגענו לארץ גרנו במרמ הקליטה שהיה שייך לסוכנות היהודית והיום הוא

שייר לעמיגור. שילמתי מדי תודש בתודשו את התשלומים במועד שנקבע ומדי תודש

קיבלתי דרישה לתשלום נוסף עם ריבית בסכומים אדירים. כאשר היינו צריכים לעבור משם

הצגנו בפניהם את הקבלות המעידות על כו ששילמנו את כל התשלומים, הם איימו עלי

שיזמינו משטרה. היום משפתה היוצאת ממרמ קליטה מקבלת מענק וזד פעמי בסך 600

שקלים. האנשים שיצאו לפנינו ממרמ הקליטה, קיבלו את המענק. כאשר פנינו למרמ

הקליטה בבקשה לקבל זאת, נאמר לנו שאם היינו נמצאים במרמ הקליטה רק ארבעה

חודשים, היינו מקבלים את המענק.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש סיוע נפשי לבעיות רוותה?
גילה ניר
האנשים האלה הגיעו מהתופת, אלה דברים שאדם רגיל לא יכול לעבור אותם לבד.

לפי דעתי הם צריכים ליווי או סדנאות על-מנת שיעזרו להם לצאת מהתופת.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני מבינה שאין באפשרותכם להקציב להם עובדי רוותה.
אלברט אח
זה רק בתנאי שמעמידים שירותי רוותה לכל אזרת. יש הבדל מהותי בין

האוכלוסייה הזאת לבין האוכלוסייה הרגילה. ההתייתסות אליה צריכה להיות ברמה

אתרת. צריך להפסיק להשלות אנשים, ויש להגיד להם מה מגיע להם ומה לא מגיע להם.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אתם צריכים לזה מימון?
אלברט אח
צריך לזה מימון, אבל מעבר למימון, משרד הקליטה צריך לקתת קבוצה מצומצמת

על-מנת שתקבל החלטה.
היו"ר נעמי בלומנטל
מהם הצרכים שלהם?
סופה לנדבר
דיור.
היו"ר נעמי בלומנטל
אני ערה לזה. אני מבינה שיש כמה משפחות שאיו להן דיור. תביאו רשימה של

משפתות ונעבור אתת אתת. האם יש בעיות מעבר לבעיית דיור?
סופה לנדבר
הם אומרים שהבעיה העקרונית היא הדיור והבעיה המשנית היא תעסוקה.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם יש באפשרותכם לעזור מעבר למה שנאמר כאן?
שמואל פרידמו
למש פוזות עם הילדים.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי אחראי על המשפחות במרכז הקליטה בקריית-גת?
סופה לנדבר
ראש העיר סיפר שבאתם לקראת העולים, ובכל זאת נשמעות תלונות לגבי אותם

עולים שצריכים לעבור לדיור קבע. האם אתם לא משפצים להם את הדירות?
שמואל פרידמו
זה נכון.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם תוכלו לשפץ אותם?
שמואל פרידמו
אין לי תשובה בנוגע לשיפוץ. המטרה היא שהם יפנו את הדירות, כיוון שזה הופך

להיות דיור מוגן לקשיש.
יורי שטרו
האם לא שיפצתם את הדירות כאשר הם נכנסו לגור?
שפרה שידלוביצקי
כן שיפצנו את הדירות.
שמואל פרידמו
מדובר ב- 21 משפתות אשר מתגוררות בקריית-גת במבנה של עמיגור, מתוכן 8

קשישים שנחשבים לזכאים. אנחנו מבקשים מהם לחתום על חתה גיל הזהב על-מנת שנשפץ

להם את הדירות, אבל הם לא מוכנים.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אתם אלה שדואגים לזה?
סופח לנדבר
צריכים לשלות את העובדים של משרד הקליטה ומשרד הרוותה על-מנת שידברו

איתם. אני מוכנה לקתת את עובדי התאתדות יוצאי ברית המועצות על-מנת לצאת ולסייע

למשרד הקליטה. כאשר מדברים עם אדם אז הוא מבין, כאשר שולתים לו הפניה, אז הוא

לא מקבל אותה.
היו"ר נעמי בלומנטל
אותם 8 אנשים שזכאים ולא תתמו, מי ידאג לזה שהם כן יתתמו?
אלברט אח
אנתנו מוכנים לשתף פעולה עם תברת-הכנסת סופה לנדבר, עם יהודית כץ כרמלי

ועם תביב שמביק על-מנת לפתור את הבעיות אתת ולתמיד.
שמואל פרידמו
4 משפתות כבר קיבלו פתרונות דיור, והן מתכות לעזיבת המקום. נשארו 9 משפתות

שקיבלו הצעות ממשרד הקליטה ומתברת עמיגור, והן סירבו להצעות שלנו.

האם את מוכנה לסייע לנו בזה?
סופה לנדבר
אני מוכנה שכל העובדים יהיו שם, לא רק עובדי מרם הקליטה אלא כל מי שקשור

לעניין. אנתנו נקבל כל משפתה וניתן לה פיתרון.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנתנו נגיע לקריית-גת, נשב איתם וננסה לפתור את הבעיה של 9 המשפתות.
יורי שטרו
בטופס שהפליטים מילאו ישנו סעיף שאומר: ''אישור זה ניתן כהמלצה לסיוע

קליטה מיותד לפי קריטריונים שנקבעו בוועדה של משרד הקליטה, הסוכנות היהודית

ולשכת הקשר" האם אכן היתה ועדה מאת?
שפרה שידלוביצקי
אכן יש ועדה מאת.
יורי שטר1
האם היא קובעת קריטריונים מתדש?
שפרה שידלוביצקי
לא. הוועדה מורכבת מהסוכנות היהודית ומלשכת הקשר. הם כודקים את הזכאות

של האזור ואתרי שבודקים את הזכאות של האזור, הם מוציאים את הטפסים האלה.

הטפסים האלה נחתמים על-ידי לשכת הקשר והסוכנות היהודית, וכך לאחר מכן הם מגיעים

אלינו.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו יכולים להאבק על כך שפליט יקבל יותר מ- 600 שקלים, מעבר לכך, אנחנו

נבדוק עם הסוכנות היהודית לגבי כל מה שדיברנו כאן. לגבי אותן משפחות, אנחנו ניסע

וננסה לשכנע אותן. כמו שאמרה חברת-הכנסת לנדבר, זה עניין של תקשורת ושל אמון.
סופה לנדבר
הדבר החשוב הוא לשנות להם את הסטטוס. הם הגיעו כפליטים, והסטטוס שהם

קיבלו כאן לא תואם את מצבם. ועדת העלייה והקליטה חייבת לשנות להם את הסטטוס.
יורי שטרו
יש לשנות את כל הסיוע שמקבלים הפליטים.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו מכירים אח המערכת וזה לא דבר פשוט. אנו נלחץ שזה לא יהיה 600 שקל

אלא שזה יהיה כפול.
יורי שטת
צריך ללחוץ שתהיה משכנתא מועדפת.
היו"ר נעמי בלומנטל
זה קשור לוועדת גדיש.
יגאל אסף
הוועדה אמורה להציג לאותם עולים זכאים שנשארים באותו מרכז קליטה, את

התוכנית הממשלתית המתוקצבת. היא צריכה להעמיד את התוכנית בסטנדרטים של דיור

מוגן לקשיש כפי שהיא היום. זאת אומרת, יש לשפץ שיפוץ מלא את פנים הדירות ואת

החזיתות.

כל משפחה זכאית להגיש בקשה לוועדה במשרד הבינוי והשיכון, ובוועדה יכול

להיות שיקבעו שאותה משפחה זכאית לשכר דירה סוציאלי.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נטפל בזה מיד עם תום הישיבה.

כמה משפתות יש בנצרת עלית?

סופה לנדבר;

7 משפחות.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו נשב איתם בתום הישיבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים