ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/11/1997

מפגש עם עולים חדשים שעלו לאחרונה מעיראק ומאיראן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 95

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, י"ז בחשון התשנ"ח (17 בנובמבר 1997). שעה 00;12



נכחו;

חברי הוועדה; נעמי בלומנטל - היו"ר

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

מוזמנים; אילן אגאג'אני - חבר הנהלת ארגון כורש של יהודי איראן

בישראל

אדמונד חורדרי - עולה חדש מאיראן

משה טל - מנהל אגף העלייה וארצות מצוקה, הסוה"י

בת-שבע בן-יעקב- עוזרת ליו"ר מרכז מורשת יהדות בבל

ורה כהן - עולה חדשה מעיראק

נאדם כהן - עולה חדש מעיראק

מזכירת הוועדה; וילמה מאור

קצרנית; עפרה הירשפלד

סדר-היום; מפגש עם עולים חדשים שעלו לאחרונה מעיראק ומאיראן.



מפגש עם עולים חדשים שעלו לאחרונה מעיראק ומאיראן

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני פותחת את הישיבה.

כפי שידוע לכם, היתה לנו ישיבה סגורה וקיבלנו סקירה בקשר ליהודים שעדיין

נמצאים באיראן, בעיראק ובתימן. תימן היא ארץ פחות בעייתית. אנחנו יודעים פחות

או יותר מה המצב שם, כבר מישיבה קודמת. אנחנו מדברים על כ-280 יהודים שנמצאים

בתימן שאינם רוצים לעלות לארץ. למעשה יש אתם קשר מתמיד. חלק מהם מגיעים לארץ

כתיירים אל המשפחות שלהם, נשארים כאן חודש, חודשיים, וחוזרים לתימן. למעשה אין

להם היום שום מוטיבציה לעלות לארץ.

היה ספור ידוע עם 50 מיהודי תימן שלקהילת סאטמר היתה השפעה עליהם. הם הגיעו

ללונדון, וזאת פחות או יותר תמונת המצב. מבחינה כלכלית אין בתימן שום מצוקה.

הם מסודרים.

בתחילת שנות התשעים היו בתימן כ-900 איש. עלו ארצה בסביבות 500, וכ-50 הגיעו

ללונדון. גם חלק מהעולים שהגיעו לכאן ופגשנו אותם ברחובות, נוסעים לבקר בתימן,

והם הרבה מאד מטלפנים לצנעא כדי להתעדכן. היהודים בתימן נמצאים בעיקר בצפון והם

עוסקים בעבודות צורפות ובעבודות אחרות. אלה אותם מקצועות שבארץ יש להם אתם בעיה,

משום שכאן שולחים אותם לקורס כזה או אחר ב"אורט" כדי לשפר את המיומנות המקצועית

שלהם. הם נפגעים מזה, הם לא ממש מוצאים את מקומם מבחינה מקצועית. שם הם מרגישים
טוב. הם אומרים
לא רע לנו ואין סיבה שנעלה.

לא אוכל לדבר לגבי הנעשה בעיראק או באיראן, משום שהדברים חסויים. קיבלנו

דיווח, שבמידה מסוימת אולי יפתיע איפה מבין שתי המדינות למעשה טוב יותר. זה אולי

קשור גם מבחינה מספרית. במקום שיש יותר יהודים המצב עשוי להיות קשה יותר, ובמקום

שיש פחות יהודים המצב בכללותו קל יותר ליהודים שחיים שם. זה באופן כללי ומעבר

לכך לא אוכל לפרט.

נמצאים אתנו אדמונד חורדרי שהגיע לפני כשנה משיראז, תימן, עם אשה ובת ובארץ

נולדה לו עוד בת. המשפחה גרה עדיין במרכז קליטה מבשרת ציון.

הבוקר שמענו שיש כבר אישור לכך שעולי איראן יהיו זכאים לקבל משכנתה מועדפת,

שהיא למעשה משכנתה זהה לזו שמקבלים יהודי מצוקה כמו יהודי סוריה ואתיופיה. יתרה

מכך, האנשים שיילכו למרכז קליטה יוכלו לקבל את סל קליטה, דבר שלא קיים היום לגבי

יהודים אחרים שעולים לארץ.

אני רוצה לשאול אותך. אם קרובי המשפחה שלך או מכרים שלך באיראן יידעו שהיום

יש כאן משכנתה מועדפת, כמו שמקבלים יהודי סוריה, האם יבואו יותר לארץ?
אדמונד בר חורדרי
אני חושב שזה קשה בשבילם להגיע. אפילו המשכנתה הזאת לא מספיקה, כי אין להם

כסף להגיע לכאן. איך אפשר להסתדר עם זה?
היו"ר נעמי בלומנטל
נתנו לנו להבין שאם תהיה משכנתה מועדפת, זה בהחלט יעודד יותר יהודים מאיראן

להגיע לכאן.

אני רוצה לשאול גם אותך, אילן אגאג'אני, אם לדעתך זה יעודד יותר יהודים

מאיראן להגיע לכאן.
אילן אגאג'אני
לפני כן אני רוצה למסור נתון. כרגע חיים באיראן בין 25 אלף ל-28 אלף יהודים,

רובם בטהראן. מצבם הכלכלי בדרך-כלל בסדר, אבל רבים מהם רוצים לעלות לארץ, אבל
מספיק טלפון אהד להגיד לו
אדוני, 25 מיליון טימאן שקיבלתי עבור מכירת הדירה

והחנות שלי בטהראן, הפכו למשהו כמו 15 אלף דולאר, וזה לא מספיק אפילו לקניית הדר.

לכן, בעזרת יושבת-ראש הוועדה חברת-הכנסת בלומנטל, וזה כבר נמשך הרבה ישיבות,
פנינו ואמרנו שאנשים מתקשרים ואומרים
אל תבואו. את הדירה היפה והמרוהטת

שהיתה, וההנות, מכרתי ועם הכסף שקיבלתי אני לא יכול לעשות כלום.

לכן ביקשנו להגדיל את המשכנתה ואני מאד שמה לשמוע שיש כבר אישור למשכנתה

מוגדלת. אני מאמין, וזו גם דעתם של כמעט כל חברי ההנהלה, שברגע שזה יתפרסם יגיע

גל עלייה גדול מאיראן. זה דבר חיובי מאד שישפיע עליהם לעלות.
היו"ר נעמי בלומנטל
בפגישות שהיו לי עם הארגון שלכם ועם ארגונים אחרים של עולי איראן, הם אמרו

שאם תיפתר הבעיה של המשכנתאות המוגדלות, אנחנו מאמינים שהרבה יותר יהודים משם

יגיעו לכאן.

נעבור כעת לעולים שהגיעו לא מזמן מעיראק, נאדם וורה כהן. שמענו שגמרת את

הלימודים ומיד הגעת לכאן. זה נכון?
ורה כהן
הגענו לפני שנה וחצי. אנחנו גרים ברמת-גן. אני לומדת באולפן בתל-אביב.
היו"ר נעמי בלומנטל
אנחנו לא נשאל איך הגעתם לכאן, אבל אנחנו רוצים לשמוע מכם על הקליטה שלכם וגם

בענין אקטואלי סביב מלחמת המפרץ, שאז הייתם עוד בעיראק.

לפני כן אני רוצה לשאול שוב את אדמונד חורדרי, האם היה לכם קושי לצאת מאיראן?
אדמונד הורדרי
היה קושי. לי קשה עכשיו כי הורי וכל המשפחה שלי נשארו שם. בשיחת טלפון אחת

אני יכול למשוך כמה יהודים, כי הם שואלים אותי איך המצב בארץ ומה עם המשכנתה.

אמרתי להם שגם אני לא קיבלתי משכנתה ואני לא יכול לקנות דירה. הם רוצים מאד לבוא

לארץ ומתעניינים במשכנתה. אבא שלי בן 60, וגם אם הוא ימכור כל מה שיש לו, זה לא

יספיק בשביל לקנות דירה בארץ.
היו"ר נעמי בלומנטל
אבל הוא לא פוחד? ההורים מרגישים הבדל בין המצב שהיה לפני שחתאמי נבחר לראש

הממשלה, או שהמצב נשאר כפי שהיה?
אדמונד חורדרי
המצב שם לא כל-כך קשה, אבל להגיע לכאן זה קשה. גם אני בקושי יצאתי. שילמתו

עבור הדרכון.
אופיר פינס-פז
אין אנטישמיות היום באיראן?
היו"ר נעמי בלומנטל
אתה גרת בשיראז, ואנחנו הבנו ששיראז היא עיר מאד דתית. חבר-הכנסת אופיר

פינס-פז שואל אם יש שם אנטישמיות, אם האנשים נגד יהודים?

אילו אגאגיאני;

בדרך-כלל היהודים באיראן לא מרגישים אנטישמיות. יכול להיות שאנחנו רואים

שיש, יכול להיות שאנחנו יודעים שיש, אבל הם לא מרגישים את זה.
אופיר פינס-פז
זאת אומרת, יש שנאה נגד ישראל אבל לא נגד יהודים.

אילו אגאגיאני;

נכון. כשחומייני עלה לשלטון הוא אמר: הציונים האלה והאחרים..., אבל אתם

היהודים פה אהים שלנו. זה הרגיע את האנשים. הוא אמר את המשפט הזה לאחר שנתנו לו

שוחד מאד שמן, הרבה כסף, ומאז המוסלמים לא מפריעים ליהודים. זאת ההרגשה של

היהודים שם.
היו"ר נעמי בלומנטל
השאלה היא אם אין פחד. אתה נמצא שם ולמעשה אין חופש.

אדמונד חורדרי;

אין פחד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אין פחד שפתאום מישהו ייעצר או משהו כזה? אתה לא חי בפחד שאפילו אם לא עשית

שום דבר, ילבישו עליך משהו?

אילו אגאגיאני;

לא בגלל מקור יהודתם. בשום פנים ואופן. למשל, לפי החוק אסור למכור משקאות

חריפים. ולא משנה אם אתה יהודי או מוסלמי, תופסים גם מוסלמים אם הם עוברים עבירה

כזאת וגם אותם מענישים. אבל לא יענישו יהודי יותר בגלל שהוא יהודי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

לא מזמן היה מקרה של סוחר שפתאום נעלם, לא ידעו מה אתו ועל איזה רקע. הוא

היה בבית-סוהר. אין הרגשה שפתאום יכול לקרות משהו, בלי שהיהודי יידע על כך

לפני-כן?

אדמונד חורדרי;

אני לא שמעתי על זה. אולי היה שוחד.



היו"ר נעמי בלומנטל;

במה אתה עובד?

אדמונד חורדרי;

עכשיו אני מהפש עבודה. אני חשמלאי.
אופיר פינס-פז
אתה מדבר עברית כאילו נולדת בארץ. איך זה?
אדמונד חורדרי
כל הילדים בשיראז לומדים היום עברית. יש שם ישיבות טובות.

היו"ר נעמי בלומנטל;

איזה זרמים דתיים יש שם?
אדמונד חורדרי
הכל ספרדי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

חב"ד גם?
אדמונד חורדרי
כן. לא כמו בארץ. יש ארגון שמסדר את כל העניינים בקהילה.

אופיר פינס-פז;

יש שם קהילה יהודית, ראש קהילה וחיים יהודיים? חגים?
אדמונד חורדרי
יש בתי כנסת, שחיטה יהודית, כשרות והכל.

היו"ר נעמי בלומנטל;

רוב היהודים דתיים?
אדמונד חורדרי
לא הרוב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אני הבנתי שרובם דתיים, אפילו מאד דתיים, אבל לא ממש ציונים. זאת אומרת,

הם דבקים ביהדות אבל לרובם אין כמיהה לעלות לארץ.
אדמונד חורדרי
לא. כולם רוצים לבוא לארץ, כי בלב הם חושבים שצריך להגיע לארץ הקודש.
היו"ר נעמי בלומנטל
בעבר יצאו לא מעט יהודים לאמריקה. מה אתה חושב, רוב היהודים שנמצאים באיראן

רוצים לנסוע לאמריקה או רוצים להגיע לארץ?
אדמונד חורדרי
זה תלוי במצב שלהם.
אילן אגאג'אני
אני רוצה להוסיף. בדרך-כלל העשירים שבתוכם מעדיפים לנסוע לאירופה או

לאמריקה, ורוב האהרים מעדיפים להגיע לישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
כשאתה אומר "הרוב", אתה מתכוון לומר שחוץ מהעשירים מעדיפים לבוא לישראל.

אילו אגאגיאני;

אני אומר את זה בוודאות. רוב האהרים רוצים להגיע לישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
נחזור כעת למשפחת כהן שהגיעה מעיראק. ברוכים הבאים.

אנחנו נמצאים היום שוב באווירה שאולי אמריקה עוד פעם תתקוף את עיראק. מה אתם

הרגשתם בתקופת מלחמת המפרץ?

נאדם כהן;

כמובן פחדנו, כי זה היה דבר מפחיד ומסוכן לכל העם. המוסלמים והנוצרים עזבו

את בגדד, והיחידים שנותרו בבגדד עצמה בתקופת מלחמת המפרץ היו קהילה קטנה של

יהודים. המוסלמים ירדו דרומה לקרובים וכוי, והנוצרים צפונה, והיהודים נותרו.

לכולם למעשה יש בני משפחה, שכנים וחברים בדרום, שאצלם יכלו להתארח, אבל ליהודים

אין לאן לברוח ולכן נותרנו בבגדד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

יש פרסומים על כך שסאדם חוסיין משאיר בקרבת הארמונות שלו וסביבם משפחות שלמות

כדי שהם יהיו חומה חיה מול הפצצות שעשויות ליפול שם. האם גם אתם הרגשתם שזה היה

כך והאם זה נכון?

נאדם כהן;

לגבי אנשים זה לא היה כך בעבר. בפעם הקודמת לא היתה חומה אנושית סביב סאדם

וכל מיני אתרים. מה שכן, את כלי הנשק ומצבורי הנשק הם שמו בעיקר בכנסיות וברכבת

התחתית. את כלי הנשק האלה כל הזמן הניעו ממקום למקום גם כדי שהאמריקאים לא

יתבייתו עליהם, וגם כדי שלא יגלו את המקום המדוייק שלהם.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם אתם יודעים על יהודים שנהרגו או נפצעו במלהמת המפרץ?
נאדם כהן
לא ידוע לי.

היו"ר נעמי בלומנטל;

האם התייחסו אליכם כיהודים אחרת בתקופת מלחמת המפרץ?

נאדם כהן;

היחס אלינו היה בהחלט טוב. הוא אפילו השתמש בנו, כדי שהעולם כולו יידע שקימת

קהילה בעיראק ושליהודים טוב, שהם חיים ברווחה ולא מתנכלים להם.

במשך תקופה מאד ארוכה משלחות של עתונאים וטלוויזיות זרות היו מגיעות ואז

הרשויות היו מבקשות שנגיע לבית הכנסת כדי להראות שליהודים טוב שם ויש שם חיי

קהילה. זה היה עושה טוב למעמדו בעולם, להראות שהוא לא מתנכל ליהודים ושהם חיים

טוב.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ורה כהן, בת כמה את? את בוודאי זוכרת את הימים ההם. ספרי לנו מה הרגשת.
ורה כהן
אני בת 25. את התקופה הזאת אני לא יכולה לשכוח. היה לנו מאד קשה. הבית

שלנו היה במקום השוב ומאד מסוכן, קרוב מאד לגשר הגדול שהאמריקאים פוצצו בטילים.

הם פוצצו גם את מרכזיית הטלפונים במרכז, שזה המקום שאני גרתי בו.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ירדתם למקלט?

ורה כהן;

לא. כל הזמן היינו בבית. היה מאד מסוכן. אמרו לנו ללכת למקלט, אבל זה לא

יעזור. אמרנו שזה המזל שלנו, ואם נמות - נמות בבית שלנו. לכן נשארנו בבית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אוכל היה?

ורה כהן;

לא, כשאנשים הרגישו שתהיה מלחמה, הם התחילו לקנות הרבה. גם אבא שלי קנה,

והיה לנו מחסן. במלחמה פחדנו, אנשים היו לבד, התחלנו לעזור לשכנים בתרופות

ובאוכל. כשלא היה חשמל כל האוכל שהיה במקרר נזרק לזבל. אנשים עזרו זה לזה.

אחרי כשבועיים התחילו לפתוח את חנויות המזון, אבל המחירים היו גבוהים מאד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

היו אזעקות? היו הפצצות בכל העיר, גם בלילה?
ורה כהן
היו אזעקות. ביום יכולנו לצאת, רק בערב, בשעה 6 או שמונה התחילו הפצצות.

ביום לכולנו לצאת ולעשות הכל ובלילה נשארנו בבית.

היו"ר נעמי בלומנטל;

ידעתם מה קורה בארץ? ידעתם שעיראק מפציצה את ישראל בטילים?
ורה כהן
סאדם חוסיין היה גאה ואמר: אני שלחתי סקאדים לישראל. אנחנו פתחנו ראדיו,

בפחד, ושמענו חדשות מישראל, את "קול ישראל" בערבית. היה מקרה שהיינו בהלם.

הלכנו ברחוב וכל האנשים שמעו חדשות רק מישראל. הם אמרו שהחדשות הכי נכונות הן

מישראל, אפילו יותר מאמריקה.

אפילו האנשים של סאדם חוסיין מאמינים לחדשות של ישראל. הם אומרים שפה יש

דמוקרטיה אז כל אחד יכול לדבר. לא כמו בעיראק, שאם אתה רוצה להגיד מלה, לפני כן

אתה צריך לתת כמה מחמאות לנשיא.
היו"ר נעמי בלומנטל
ידעתם שנופלים סקאדים בישראל?
ורה כהן
כן, אבל לא ידענו איפה. רצינו לדעת, כי כל המשפחה של אבא שלי חיה בארץ.

שמענו שהסקאדים נפלו באזור א'.
היו"ר נעמי בלומנטל
את שמעת מאנשים מסביב קולות נגד סאדם חוסיין, או שכולם תמכו בו?
ורה כהן
בבית אצלנו פחדנו לדבר עם ההורים נגד סאדם חוסיין. אבל כשנמצאים לבד, מדברים

עליו ומקללים אותו. אבל ביום הם מקללים את אמריקה ואת ישראל.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש לכם קרובים שעדיין נמצאים שם? אתם בקשר עם מישהו שם?
ורה כהן
לא. אני לא רוצה להיות בקשר עם הברים שם. יש לי שם הברים ערבים, לא יהודים.

אני לא רוצה להיות בקשר אתם.
מרינה סולודקין
זה יסבך אותם. זו סכנה ממשית.
היו"ר נעמי בלומנטל
את דואגת להם עכשיו?
ורה כהן
עם החברות הלא יהודיות שלי גדלנו יחד ועברנו שמחות וגם דברים לא טובים. אם

תהיה עוד פעם מלחמה, זה מאד קשה להם. במיוחד לבנות, למשפחה. האבא חושב על כך

שלבנות שלו אין שם עתיד. את הבנות חוטפים אולי, הילד לא יכול להתחתן, אין עתיד.
היו"ר נעמי בלומנטל
כמה יהודים נשארו שם?

ורה כהן;

57.
היו"ר נעמי בלומנטל
יש שם התבוללות? יהודים מתחתנים עם מוסלמים?

ורה כהן;

כן. גם אתי רצו להתחתן. אם אני מתחתנת עם מוסלמי, הילדים אצל האבא, לכן לא
איכפת להם. אחד אמר לי
תישארי יהודיה. אמרתי לו: כן, לך לא איכפת, כי בסוף

הילדים לא יישארו אתי. אני מעדיפה להישאר רווקה ולא להינשא למוסלמי.
היו"ר נעמי בלומנטל
האם השכנים הערבים היו מבסוטים שסדאם חוסיין שלח סקאדים לישראל?
ורה כהן
חלק כן וחלק לא. אני זוכרת שאחת השכנות רצתה לראות אולי איך אני אגיב, אמרה

לי: שלחנו סקאדים. לא יכולתי לשקר ואמרתי לה: כן. והיא אמרה לי: חוסיין שלח

סקאדים לישראל, אבל אנחנו פוחדים שישראל תפציץ אותנו בנשק כימי.
היו"ר נעמי בלומנטל
הם פחדו מישראל יותר מאמריקה?
ורה כהן
כן. כי הם יודעים שלישראל יש נשק חזק. אחרי שהם שלחו סקאדים, היו אנשים

שפחדו יותר מישראל מאשר מאמריקה.
היו"ר נעמי בלומנטל
איך אתם מרגישים היום בארץ? מי נמצא עוד בארץ חוץ מאביך וממך?
ורה כהן
אמא שלי ואחי. יש בארץ עוד אח, שעלה לארץ בשנת 1973 כשהוא היה בן 8. בשנת

1973 ניסינו לעלות ואז האבא נתפס ונעצר.
היו"ר נעמי בלומנטל
מעניין מאד לשמוע איך נקלטתם בישראל. יש לכם משפחה בארץ? הכל בסדר?
ורה כהן
עכשיו בסדר. ההתחלה היתה קצת קשה.

היו"ר נעמי בלומנטל;

אמרת שבעיראק יש ממש פחד מחטיפת בנות לא יהודיות, כי אין שם כבר בחורות

יהודיות. איך זה קורה?
ורה כהן
כל הזמן רצינו לעלות אבל עשו לגו בעיות, בעיקר לבנות. אבא שלי אמר לי: תצאי

את לבד, תסעי ללונדון לחברים או למשפחה. כי הרגשנו שיבוא יום, ייכנסו הביתה

ויקחו אותי.
היו"ר נעמי בלומנטל
מי ייכנס הביתה, אלה אנשים שאתם מכירים?
ורה כהן
לא, אנחנו לא מכירים אותם. הממשלה עושה את זה. המשטרה חוטפת בנות. לדוגמה,

אדם נכנס לחנות בגדים ורצה לגנוב כל מה שיש שם. היתה שם בחורה שענדה טבעת זהב.

הוא רצה את הטבעת, לקח גרזן וחתך את האצבע שלה ולקח את הטבעת. זה הכל מהממשלה.

מי עוצר אותם? אם תשאלי אותו: מה אתה עושה? הוא יגיד: מה איכפת לי, הממשלה עושה

כך. אז מי יעצור אותם?
היו"ר נעמי בלומנטל
בקשר לחטיפת בנות, חוטפים מישהי לנישואים?
ורה כהן
זה לא חשוב. רואים בחורה יפת, חוטפים אותה. אפילו אם היא נשואה והיא היתה

עם בעלה, דוחפים את הבעל ולוקחים אותה. אחר-כך זורקים אותה ברחוב.
היו"ר נעמי בלומנטל
הורגים אותה?
בת-שבע בן-יעקב
לא בהכרח. יש כאלה שעד היום לא יודעים מה קרה להן, ויש כאלה שיודעים שהן

חיות במחיצת מוסלמים.
ורה כהן
אחרי המלחמה עשו הרבה דברים, כי היתה אווירה שהכל מותר.
היו"ר נעמי בלומנטל
ולפני המלחמה זה היה אחרת?
ורה כהן
בשלוש השנים האחרונות המצב נהיה יותר גרוע. במקום שהמצב יוטב, הוא הורע. יש

שוחד. כל דבר מסדרים שם בשוחד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

זאת אומרת, גם אנשי השלטון מתפרעים, וכשההמונים רואים שהכל מותר, גם הם

עושים ככל העולה על רוחם.
בת-שבע בן-יעקב
הכל פרוץ, הכל מותר. אין שם חוקים שמישהו נוהג לפיהם. לבנות שם זה ממש

מסוכן. שמענו מורה ספורים שעקבו אחריה, ולא רק אחריה. בחורה לא הולכת לבד

ברחוב, אפילו לא למקום העבודה שלה שזה היה במרחק כמה רחובות מהבית, אחיה ליווה

אותה. הכל היה ממש מסוכן.
ורה כהן
בדרך-כלל העשיר מקנא בעני, כי לעני אין כסף ולכן אין לו ממה לפחד.

היו"ר נעמי בלומנטל;

מעניין מאד לשמוע את הדברים, בעיקר מפני שהיינו פה גם בתקופת מלחמת המפרץ

והיתה אווירה מאד מיוחדת. אבל אנחנו שומעים פה על מספר היהודים ועל ההבדלים

העצומים. אתם אומרים שבעיראק נשארו בסך-הכל כ-50 יהודים, שרובם מבוגרים ואין להם

שום מוטיבציה לעלות לארץ. אבל אנחנו בכל-זאת דואגים שאם תהיה עוד התקפה אמריקנית

בעיראק, עשוי להיות מצב שהיהודים האלה יהיו בסכנה, וזאת הדאגה האמיתית שלנו כאן

בארץ. הדאגה, כפי שאתם גם הבאתם אותה לידי ביטוי, שהם ישמשו מעין חומה חיה מול

האש של מדינות המערב, אם תבוא אש כזאת, ואנחנו באמת דואגים לגורלם.

אני מסיימת את הישיבה בדאגה ליהודים שעדיין חיים באיראן. אנחנו שומעים שלא

השתנה הרבה מבחינת היחס של המשטר. עם זה, אני מקווה שהגדלת המשכנתאות בצורה

רצינית תביא לכך שהיהודים שנמצאים שם יגיעו לכאן במהרה כדי להסיר את הדאגה מלב

כולנו לגורלם. אנחנו, כמובן, רוצים לעזור לכם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים